Camphora

• רגשי.
• אי-שקט, 52.*
• התרגשות רבה, 51.
• התרגשות, כמו בשכרות (לאחר שלוש שעות), 45.
• התרגשות רבה, כמעט עד כדי טירוף (לאחר שעתיים), 57.
• זעם, עם קצף בפה, 7. [במהלך חוסר ההכרה. ראה S. 61.]
• לעיתים קרובות הרגיש כאילו עליו להרוג אנשים, כאשר היה ברחוב; מעולם לא חש נטייה להרוג מישהו מבני משפחתו, אך סבר שעליו להרוג מישהו, 49.
• הזיה, 16.
• הזיה קלה, מלווה בישנוניות ובדופק קטן ודועך, 68.
• מעט הזיה, 59. [10.]
• הזיה פעילה, 66.
• ההזיה הפראית ביותר, שרק בקושי רב הצליחו שני אנשים לרסנו במיטה (לאחר שעה), 56.
• הזיה, עם כאב בקיבה, 51.
• במצב הזייתי, אך כאשר דיברו אליו השיב תשובות הגיוניות (לאחר שלוש שעות), 70.
• המחוות והדיבור מוזרים ופרועים מאוד, 57.
• דיבר בפראות, וחזר בלי הרף על אותו משפט (לאחר שעה), 56.
• הוא מדבר באי-היגיון, ומציע דברים אבסורדיים, 25.
• הוא מכה את עצמו על החזה, ונופל לעילפון, 9.
• פושט את בגדיו, ומנסה לקפוץ מן החלון, 51.
• התפשט עירום, רקד בפראות סביב, וניסה לקפוץ מן החלון, 57. [20.]
• סולד מכל הדברים החיצוניים; הם מעוררים בו רגזנות של דחייה, 1.
• סלידה מכל סוגי העבודה, 25.
• השפעה מרגיעה כאופיום על הנפש והמוח (לאחר שעתיים), 39.
• מחשבות תאוותניות (לאחר שמונה ימים), 35.
• מצב רוח עליז (לאחר חצי שעה), 29.
• מרומם מאוד (זמן קצר לאחר מכן), 57.
• נטייה לבכות לעיתים קרובות; לא ידע על מה, אך היה מוצא את עצמו לא פעם בוכה בשעת עבודה או בהליכה, 49.
• הילד מזדחל אל פינה, מיילל ובוכה; כל מה שנאמר לו מתקבל אצלו כאילו מצווים עליו, וכאילו רואים בו ילד רע ויענישוהו, 1.
• השמיע צרחה מוזרה, מעין יללה, זינק מן המיטה, ככל הנראה בייסורים גדולים, ונחוש לדבר-מה נואש (לאחר חצי שעה), 49.
• מדוכא, עצוב, במצב-רוח רע, 35. [30.]
• מדוכא, רגזני, מיואש, 35.
• ביום הראשון היה מצב רוחו עצל ומדוכא במשך הקרירות והצמרמורת; אך לאחר עשרים וארבע שעות הלך מצבו והשתפר בלי הרף, אפילו בזמן הכאבים, 2.
• אומללות שאין לתארה, 49.*
• חרדה, 1, 52, 63.*
• חרדה רבה, 68.*
• חרדה רבה מאוד, 15.*
• *חרדה רבה וחוסר מנוחה קיצוני, מתהפך במיטה; ניסה לעמוד, אך שב ושכב, 46.
• מלא פחד במידה מופרזת, בייחוד בחושך, 49.
• אימה מלהיות לבדו בחושך, 49.
• אימה שאין לתארה מפני הימשכות כלפי מעלה, 49. [40.]
• פוחד מן המראות שבחדר, פן יראה בהן את עצמו; פחד זה היה לעיתים כה מופרז בלילה, עד שהיה קם ושובר את המראות, אלמלא פחד עוד יותר לקום לבדו בחושך; מעולם קודם לכן לא פחד משום דבר, לא בלילה ולא ביום, 49.
• נמצא נסער מאוד, צורח בקול: "לא אתעלף! לא אתעלף, כי אם אתעלף יהיו לי פרכוסים ולעולם לא אצא מהם!", 61.
• ילדים רגזניים, 63.
• רגזני וקנטרני מאוד; כל מילה מרגיזה ומסעירה אותו; בימים הראשונים, 35.
• רגזן, חרד בלילה, עם חזיונות מפחידים, 43.
• נטייה להתווכח; בעל רצון עצמי, 1.
• כעבור רגעים ספורים לאחר הנטילה התעוררתי בתחושת אי-נוחות שאין לתארה ובבחילה קטלנית ביותר, שנגרמה מטעם ומריח הקמפור. לא יכולתי לשכב; המחשבה עלתה בי בלי הרף, כמו בהזיה, "אני מת! לא, אינני מת! אבל אכן אני מוכרח להיות מת!" וכך הסתחררתי סביב עצמי כסביבון, בלא כל תחושה אחרת מלבד הריח החזק של הקמפור. העולם החיצוני חדל מלהתקיים בשבילי. מחשבותי נעלמו; נותרה רק אחת, איומה ומלאת פחד; דימיתי כי הועברתי לעולם אחר; בעבורי כבה כל השאר. התיישבתי במיטה, אך כל אשר סביבי אמנם נעלם. הייתי לבדי ביקום הגדול, האחרון מכל. מושגיי על העולם, האל והדת נראו לי כמי שהתקיימו רק בדמיוני; הארץ, שעליה חייתי ונעתי אתמול, השלימה את מהלכה שנועד לה, ואני הייתי השבר האחרון והבודד מכל הבריאה. לא היתה בנפשי שום תחושה מלבד זו של אבדוני חסר-התקווה והאין-סופי. צנחתי שוב על המיטה, מאמין כי אני רוח הרע בעולם שנעזב בידי אלוהים. האמונה והתקווה אבדו. כאן כבר לא היה עוד אל, או ליתר דיוק, האינסופי עצמו, ככל מעשיו, חדל מלהיות. אומללותי היתה בלי גבול; הזמן עצמו לא היה עוד; בקיצור, סבלתי ייסורים נוראים כאלה שאין שום דמיון יכול להשיגם. איזו נפש יכולה היתה להצביע לעצמה על משכני הנצחי כרוח הרע, יחיד ביקום עצום, בלא אמונה ובלא תקווה, ולבי שבור לעד בעינויים שלא ייאמנו?

קמתי פתאום מן המיטה, רצתי אל החלון ופתחתי אותו לרווחה. היה זה לילה בספטמבר; כל הטבע שכב דומם, מואר באור הירח, והכוכבים הצלולים מביטים מטה. המראה הגביר את ייאושי; הטבע האומלל כבוי; השמים שקופים ונטולי חיים; הארץ דוממת באור העמום והמת. לא יכולתי לשאת זאת. חוש המישוש אבד, ועיני בלטו מארובותיהן. לרגע גמרתי אומר להשליך את עצמי מן החלון ולחלוף בתחומי ממלכת השאול שלי, אך זיק חלש של תבונה עצר בעדי. ניסיתי לבכות, אך עיני היו יבשות; ידי לא יכלו עוד לאחוז בשום דבר, ולא חשתי שום לחלוחית בעיני. ניסיתי להתפלל, אך המילים נשמעו חלולות מתוך חזי, כהדים מכלי סדוק. אימה נוראה אחזה בי, ולא ידעתי לאן אנוס. צעקתי בקול, "אם כן, אכן מת אני; אותו גיהינום שהייתי רגיל לחשוב עליו אינו בדיה, אלא מציאות שנגזר עלי לחוותה לעד. והרי התוודיתי הבוקר ממש, ואין על מצפוני חטא כבד." ואז עלו ספקות באשר להשקפותי בענייני אמונה, כי מעולם לא היתה לי אמונה חזקה. בעוד אני מסור בלא תקווה לאבדון נצחי נזכרתי בסירופ כלשהו, מעין אליקסיר קיבתי, שהיה בארוני, וגיששתי אחריו בחשכה; אך, אוי, אימה! ידי שוב לא חשה התנגדות, כל גופי היה חסר תחושה ויבש כשיש, ולא הייתי מודע לשום חום פנימי. באימתי ההולכת וגוברת ביקשתי להשיב את התחושה, ולו גם כאב, וקרעתי את עור פני וידי, אך לשווא; לא חשתי עוד מאומה.

רצתי אל מדף האח והדלקתי אור. ראיתי אותו, שבתי לעצמי, והמחשבה חלפה בי שאחרי ככלות הכול אפשר שאין זה אלא חלום, חזיון לילה נורא. השארתי את האור דולק, שבתי ושכבתי, ונטלתי ספר, כדי להבריח את הדימויים המבעיתים; אך בקושי שבתי למיטה וכבר חזרו, ועמהם תשוקה מחודשת להשליך את עצמי מן החלון. קפצתי, רצתי החוצה, ונפלתי אפיים ארצה, בצרחה רמה לעזרה, לא הרחק מדלת שכן. אנשים יצאו, ובראותם את מצבי הנואש עמדו להביא לי משקה מחזק, אך לא יכולתי לשאת להיות לבדי. מתוך פחד מפני אסון חדש תפסתי את שכני והחזקתי בו בחוזקה, שלא יעזבני. הם נתנו לי כמה לגימות של מי מולדביה, שבעקבותיהן באו בחילה ומאמצי הקאה. למחרת סיפרו לי שלא יכלו להישאר בחדרי מפני ריח הקמפור; משום כך הורידוני במדרגות אל הרחוב, כדי שאנשום את האוויר הצח, בשעה שהכינו לי מעט תה. מראה השמים, אור הירח החיוור, חידשו את דמיונות הייסורים שלי. נדחקתי אל שכני והפצרתי בו שישוחח עמי, כדי שאשתחרר מהם, אך נבהל מפחדי, לא מצא שום נושא לשיחה. שוב עלינו למעלה, ונתנו לי תה לשתות. טעמו היה קר, אף כי האישה הבטיחה למחרת שהיה רותח ממש. אז באה הקאה עזה, בלי כל הקלה על השגעון שלי; קראו באוזניי, אך לא יכולתי לעקוב אחר רצף הרעיונות; מחשבותי שלי בלעו אותי.

• לאחר ההקאה התחלתי לחוש מעט קור; נעשיתי שקט יותר, הושכבתי במיטה ונרדמתי. למחרת בבוקר שבתי וביקרתי בזירת חזיונות הלילה שלי, וניסיתי לגרש בכוח הרצון את התרשמויותי החולניות. הלכתי לעסקי בעיר, אך ההתקפים חזרו. שוב הרגשתי שחוש המישוש שלי נעלם; עיני פרצו מארובותיהן, תנועות עוויתיות תקפו את ראשי, ולא יכולתי להתחמם. רופא רשם לי תערובת מרגיעה. בערב הלכתי לתיאטרון; אך בקושי יכלו התרגשות ההמון, המוזיקה והמחזה להסיח את מחשבותי.

מה שסיפרתי אירע לא במצב של חצי-יקיצה, אלא בבהירות ובמובחנות, מתוך שכנוע מלא במציאותם, ובחיוניות כזאת שאני זוכר בשלמות אפילו את המקרה הקטן ביותר. סבלתי את הכול לא רק במידה גבוהה מכפי שאוכל לבטא, אלא גם במשך ארוך לאין ערוך מכפי שניתן לתפוס. בשעה ששכבתי פרוש על משכבי כרוח הרשע, וסבלתי את כל ייסורי נפש נדונה ונטושה מאלוהים, נראה הזמן כנצח, והמחשבה המכאיבה ביותר היתה שנשללה ממני לעולם ההגנה האלוהית, וכל נחמה וכל תקווה. לא נותר לי דבר מלבד השכנוע באבדוני הנצחי.

מאז אותו זמן אני נתון להתקפי אימה אלה בלילה, כאשר אני לבדי. אני חש נטייה להתבוננות עצמית; הדברים החיצוניים נעלמים, ואני צופה בעצמי ברוח, משוחרר מן החומר.

אני נכפה להתבוננות עצמית מייסרת זו, למרות כל מאמץ של הרצון, ולמרות כל התנגדות שמחשבותי יכולות להעמיד. בעקבות זאת גברה מאוד הרגישות העצבית שלי, ואני ישן מעט מאוד ובאי-מנוחה רבה, דבר שהוא היפוכו הגמור של הרגלי הקודם. פליטות הזרע פחתו מאוד בתכיפותן, אך לעיתים קרובות אני מתעורר מבוהל מסיוט; אני צורח וקורא לעזרה, מפני שנדמה לי כי רוצח עומד ליד מיטתי. איני מעז לשתות לא תה ולא קפה, פן ישובו חזיונות אותו לילה קטלני; אז איני יכול כלל לישון. מזגי רגזני וקנטרני, עם נטייה לייאוש ולהתאבדות. אני פוחד להירדם; וכשנדמה לי שהשינה קרובה, היא מסתלקת ממני לפתע, עיני נפקחות לרווחה, ואני נופל להתבוננות עצמית ולרצפי מחשבות מיסטיים וקודרים. מקור הטרדתי אינו בהופעת דימויים, אלא בתחושות בלבד, בלא כל תערובת מן הנראה לעין; זהו האני האישי שלי, רוחי נטולת הגוף. ביום אני שקט לגמרי; הלילה והבדידות הם אימתי. עדיין נותרו בי די אמונה ושכל לראות בכל אלה לא יותר מתופעות של מצב חולני, 71.

• אדישות לשאלה אם העולם נוהג באדם לטוב או לרע (לאחר שעתיים), 39.
• שכלי. מחשבה.
• צלול-ראש באופן בלתי רגיל (זמן קצר לאחר מכן), 57.
• מעולם לא חש טוב יותר; הרעיונות מעולם לא היו חיים או בהירים יותר; נדמה היה כאילו הכוחות השכליים גברו; אף שמפניה לא הביאה שכרות נעימה יותר (לאחר חצי שעה), 47. [50.]
• קהות שכלית, 39.
• הכוח השכלי השתבש מאוד, 34.
• סערה של רעיונות גולמיים חלפה במוחו, 67.
• הרעיונות היו מבולבלים, הזיה, 10.
• זיכרון.
• שכחנות, 63.
• אובדן זיכרון מוחלט, לאחר התקף של קטלפסיה, עם אובדן הכרה, ולאחריו הקאה (לאחר שלוש שעות), 6.
• הכרה.
• טמטום החושים, כבעילפון, 25.
• חוסר הכרה, 65.
• מחוסר הכרה במשך כמה שעות, 62.
• נופל ארצה ללא הכרה, עם זעקות יללה, 44. [60.]
• אובדן הכרה, 1.
• אובדן הכרה, 7, 25. [המקור תוקן בידי Dr. Hughes.]
• אובדן הכרה, שבמהלכו הותקף בפרכוסים עזים ובטירוף מאני, 67.
• לעיתים אובדן הכרה מלא, ולעיתים חזרו חושיו, 59.
• חוסר תחושה, 9.
• החושים אובדים, 7.
• החושים נעלמים (לאחר דקות אחדות), 1.
• תרדמת, 7, 58, 62.
• תרדמת (לאחר חצי שעה), 48.
• תרדמת קהה והזיה, 5. [מצוטט מן המחברים בלבד כדי להטיל בכך ספק.]

ראש

• טשטוש וסחרחורת. [70.]
• טשטוש בראש, 28.
• טשטוש בראש, עם הכרה צלולה לחלוטין, 5.
• טשטוש בראש, המשתנה לסחרחורת (לאחר שעה), 31.
• טשטוש בראש, שהשתנה במהרה לסחרחורת, 30.
• טשטוש קל בראש (לאחר שעתיים), 39.
• טשטוש קל בראש, במיוחד בחלק הקדמי, 33.
• הראש מטושטש ולוהט בחום שורף, 46.
• סחרחורת, 7, 8, 25, וכו'.
• סחרחורת; נאלץ לייצב את עצמו, ונדמה היה כאילו אינו יכול לעמוד במקומו, 4.
• סחרחורת קשה כל כך עד שנאלץ לשבת כדי שלא ליפול (בשעה הארבע-עשרה לאחר 16 טיפות), 28. [80.]
• סחרחורת קשה כל כך עד שהברכיים נוקשות זו בזו וכמעט נופל (זמן קצר לאחר 20 טיפות), 28.
• סחרחורת החוזרת בזמנים שונים, 12.
• התקפים קצרים של סחרחורת, לאחר נטיות חוזרות להקיא, 16.
• התקפים קצרים תכופים של סחרחורת, 16.
• סחרחורת בישיבה, 36.
• סחרחורת עם נטייה ליפול קדימה בהליכה, 37.
• סחרחורת וכבדות הראש, במיוחד בעת התכופפות, 31.
• סחרחורת, עם ניצוצות מול העיניים, 46.
• אמרה שאין לה כאב, אך ראשה הסתחרר (לאחר שלוש שעות), 70.
• תקפה אותה סחרחורת, ולהקלה יצאה מחדרה, אך הסחרחורת התגברה ואילצה אותה לשוב, 60. [90.]
• מסוחרר, מבולבל ושכחן (לאחר שעה), 67.
• סחרחורת ועמימות הראייה (לאחר עשרים דקות), 51.
• התנודד כאילו היה שיכור, 4.
• הוא מתנודד מצד לצד בהליכה, ונאלץ לייצב את עצמו כדי לעמוד במקומו, 6.
• הראש בכלל.
• הראש נזרק לאחור, 65.
• הראש נמשך בעווית הצידה לעבר הכתף (לאחר דקות אחדות), 1. [השפעותיה של מנה גדולה שניתנה לילד, שבעטיין אבדו החושים; כל חלקי הגוף נעשו קרים כקור מוות, וכו'. -H.]
• [דלקת המוח (קטלנית)], 22.
• נהירת דם אל הראש (לאחר שש שעות), 1.
• נהירת דם רבה אל הראש, 26. [הסחרחורת בתחילה, ואובדן ההכרה, יחד עם קור כללי של הגוף, נראים כפעולתה הראשונית של מנה גדולה של קמפור, ומעידים על זרימת דם מופחתת מן הלב אל החלקים המרוחקים של הגוף; בעוד שנהירת הדם אל הראש, החום בראש וכו', הם תגובת החיוניות, לא פחות מכפי שהמצב ההפוך שקדם להם הוא הפעולה הראשונית המשוערת. לפיכך דלקת קלה, המופיעה לפתע, עשויה להיעלם בהשפעותיה הפליאטיביות והמקררות של הפעולה הראשונית של קמפור הניטל פנימה; אך דלקות ממושכות אינן יכולות להיעלם בדרך זו. שימוש ממושך, ואף תכוף וחוזר, בקמפור אינו נדיר שיבוא אחריו דלקת עיניים עיקשת ומתמדת, כאחד המצבים המשניים או התגובתיים של האורגניזם. אף כי איני יכול להכחיש כי יישום חיצוני של קמפור פועל הומאופתית במקרים חריפים של דלקת העיניים, איני עצמי מאשר זאת, שכן לפי הניסיון איני מטפל לעולם במקרים כאלה באמצעות יישומים חיצוניים. -H.]
• גודש בראש, 34. [100.]
• קלות בראש, 51.
• הראש הרגיש קל למדי, 47.
• הראש כבד, 52.
• כבדות בראש, 11.
• כבדות הראש, במיוחד הקדקוד, 36.
• כבדות הראש, עם סחרחורת; הראש צנח לאחור (לאחר עשר דקות), 4.
• כבדות מסחררת של הראש (לאחר שתים-עשרה שעות), 4.
• תחושה מהממת בראש, כעין השפעת הלאודנום (לאחר שעתיים), 39.
• כאב ראש, 16, 58, 69.
• כאב ראש, המתחיל באזור המצח ומתפשט לעורף, 28. [110.]
• כאב ראש בבוקר, לאחר הקימה, במשך כמה ימים רצופים, 2.
• כאב ראש, עם כאב שורף בקיבה, גיהוקים, צמא רב ותחושת נמלים בגפיים, 60.
• כאב ראש, עם משיכות בצד הימני, 35.
• כאב ראש פתאומי (זמן קצר לאחר מכן), 57.
• כאב ראש חמור, 25.
• כאב ראש חמור מאוד, 46.
• כאב ראש עז, שכפה עליו לשכב במיטה במשך כמה ימים, 62.
• כאב ראש עז וסחרחורת, 52.
• כאב ראש אלים, 36.
• חום בראש, וכאב ראש קורע, החולף במהרה ונעלם בלחץ (לאחר אחת-עשרה שעות), 2. [120.]
• כאב ראש, כאילו ממועקה מכווצת של המוח, 1.
• כאב ראש חולף, כאילו המוח נדחס מכל צדדיו, המורגש רק במצב של הכרה למחצה, כאשר לא שם לב לגופו; אם נעשה מודע לכאבו וחשב עליו, נעלם מיד (לאחר ארבע שעות וחצי), 2.
• כאב מכווץ בבסיס המוח, במיוחד בעורף, ומעל שורש האף, הנמשך ללא הפוגה, ובשלו הראש נוטה פעם לצד זה ופעם לצד אחר; כאב המתגבר מאוד בהתכופפות עמוקה, בשכיבה או בלחץ חיצוני; עם קור בידיים וברגליים, מצח חם, ו־coma vigil, 1.*
• לקראת ערב חש כאב במרכז הראש, מן המצח לאחור, שנמשך במשך הערב ולמחרת, 40.
• תחושת משיכה מסביב לכל הראש, כאילו כל עצבי הראש נמשכו למעלה; משיכות במשך דקות אחדות, אחר כך הפוגות, ואז שוב משיכות, 49.
• כאב ראש עמום המתפשט מן המצח אל הרקות, לאחר שלוש שעות; כאב זה חוזר לאחר מנה גדולה יותר למחרת, מתגבר בהדרגה במשך כל היום ומגיע לשיא חומרתו בערב; לעיתים תכופות הוא מלווה בדקירות חולפות בשתי הרקות ובארובות העיניים; מוקל מאוד אחר הצהריים, בעת הליכה באוויר הפתוח, 28.
• תחושת לחץ בראש, 5.
• כאב ראש לוחץ מבפנים כלפי חוץ, מיד, 6.
• קריעה דקה בראש, במיוחד במצח (לאחר שבע שעות), 3.
• כאב ראש קורע ולוחץ, 1. [130.]
• כאב ראש, כאילו מחבלה, או כאילו המוח רגיש וכאוב, 1.
• כאב ראש; זעזועים חותכים יורים מן המצח והרקות אל אמצע המוח, חוזרים לאחר הפוגות קצרות, מיד לאחר השכיבה (לאחר חצי שעה), 6.
• פעימה בראש, 51.
• כאב ראש פועם, 1.
• מצח.
• כבדות וחום במצח, גרועים יותר בהליכה, 36.
• כבדות מציקה במצח, 33.
• חום במצח, 36.
• חום במצח, במיוחד בקדקוד, 36.
• כאב ראש קל במצח, שהלך והחמיר בהדרגה, ולווה בדקירות, שמקורן כנראה בעצמות הרקה, וחזרו כל חמש דקות, 29.
• כאב ראש עמום מעל עצם המצח, עם בחילה, 1. [140.]
• לחץ במצח, 36.
• לחץ במרכז המצח (לאחר שלוש שעות וחצי), 4.
• לחץ וכבדות בחלק העליון של המצח, 36.
• לחץ בצד הימני של המצח, 36.
• לחץ בצד השמאלי של המצח, 36.
• לחץ קורע ולחיצה מבפנים כלפי חוץ בצד השמאלי של המצח (לאחר שבע שעות וחצי), 4.
• תחושת לחץ במצח, אך ללא כאב, שהשתנתה לאחר חצי שעה לטשטוש בראש, 29.
• בערב, כאב ראש לוחץ מעל העין השמאלית (לאחר תשע שעות), 2.
• כאב ראש לוחץ, המתחלף בין המצח ובין הצדדים (ביום השני), 33.
• כאב ראש קורע-דוקר במצח, ולחץ בחלקה העליון של עצם המצח (לאחר ארבע שעות), 2. [150.]
• כאב ראש פועם-עוקץ במצח, הנמשך כל הלילה, עם חום יבש כללי, ללא צמא, 1.
• כאב קורע דק בצד השמאלי של המצח ובצד השמאלי של העורף (לאחר חצי שעה), 4.
• כאב ראש פועם במצח, 63.
• כאב ראש פועם במצח, מעל שורש האף, עם חום (לאחר שעה וחצי), 40.
• רקות.
• פעימה של עורקי הרקה, וורידי הצוואר תפוחים, 34.
• כאב ראש קודח ברקות, במיוחד בעת תנומת הבוקר; חוזר מדי יום במשך כל הניסיון; לאחר ההתעוררות הוא פוסק, ולאחריו בא כאב בשיניים, 35.
• כאב ראש קודח ברקה הימנית, המסתיים בדקירה, המתפשטת בחומרה רבה לעין ולשן, נמשך שלוש שניות וחוזר כעבור שלוש שניות, בבוקר, עם ההתעוררות (ביום השני), 35.
• לחץ קורע ברקה הימנית (לאחר שעה), 4.
• לחץ פועם ברקות, 5.
• קריעה דקה ברקה הימנית ובמצח (לאחר שעה ושלושה רבעים), 4.
• קדקוד. [160.]
• לחץ עמום באזור הקדקוד, 36.
• לחץ חמור בצד הימני של הקדקוד, 36.
• עצמות הקודקוד.
• לחץ בקפיצות בראש, מעל האוזן השמאלית, 36.
• דקירות עזות יחידות בחצי הימני של המוח (לאחר ארבע שעות), 1.
• עורף.
• תחושה לא נוחה בחלק האחורי של הראש (ביום השני), 60.
• לחץ בעורף, 5, 36.
• לחץ חותך מן הצד השמאלי של העורף לעבר המצח (לאחר חצי שעה), 4.
• פעימה במוחון, 45.
• הראש החיצוני.
• הקרקפת לוהטת מאוד, 55.

עיניים

• אובייקטיבי.
• העיניים בוהות, 68.* [170.]
• הוא מביט בעיניים בוהות, ובתימהון, ללא הכרה (לאחר שעתיים), 6.
• (עיניים בוהות ומודלקות), 22.
• עיניים בוהות, מעוותות, 1.*
• העיניים שקועות (לאחר שלושה ימים), 58.*
• עיגולים כחולים סביב העיניים, 63.
• העיניים מבריקות, 52.
• העיניים נוצצות, 46.
• עיניים מעוותות, 20.
• העיניים מודלקות, 63.
• דלקת של העיניים (לאחר עשר שעות), 1.
• סובייקטיבי. [180.]
• תחושת מתח בעיניים (לאחר שלושת רבעי שעה), 4.
• כאב רגישות או תחושה מתוחה, נוקשה בעיניים ובעפעפיים במשך כל היום, 39.
• ארובת העין וכו'.
• לחץ מעל העין הימנית, 37.
• לחץ על שרירי הגבה הימנית (לאחר שלושת רבעי שעה), 4.
• עפעפיים.
• העפעפיים מכוסים בכתמים אדומים רבים (לאחר עשרים וארבע שעות), 6.
• עוויתות של העפעפיים, 63.
• העפעפיים, בתנועה מתמדת וחצי סגורים, הראו את גלגלי העיניים מופנים כלפי מעלה והחוצה, 59.
• קפיצות ועוויתות נראות לעין של העפעף העליון (לאחר שלושים ושש שעות), 2.
• צריבה חולפת בעפעפיים, 33.
• צריבה בשולי העפעפיים, 36. [190.]
• נשיכה ודקירות בעפעפיים (לאחר חמש שעות), 2.
• נשיכה בשולי העפעפיים, 36.
• צריבה עוקצנית בעפעפיים, 36.
• גירוד-נשיכה בעפעפיים, 5.
• עוויתות תכופות בזווית החיצונית של העין (לאחר עשרים ושמונה שעות), 2.
• נשיכה בזווית החיצונית של העין (לאחר חצי שעה), 1.
• מנגנון הדמעות.
• דמעת באוויר הפתוח, 5.
• לחמית.
• הלחמית גדושה, 51.
• הלחמית גדושה (לאחר שעתיים), 57.
• כתמים אדומים מאוד בלובן העין הימנית, ללא כאב (לאחר עשרים וארבע שעות), 6.
• גלגל העין. [200.]
• גלגלי העיניים היו פונים החוצה, 1.
• כאב לוחץ-החוצה בגלגל העין הימני בעת הזזתו (לאחר שעתיים), 2.
• תחושה בגלגל העין השמאלי כאילו יש לחץ ודחיפה עליו מאחור (לאחר שעתיים וחצי), 2.
• אישון.
• האישונים נוטים להתרחב במהירות, 36.
• האישונים מורחבים, 51, 66.
• האישונים מורחבים (לאחר שעה), 56.
• האישונים מורחבים (לאחר שלוש שעות), 70.
• אישונים מורחבים (לאחר חמש שעות), 1.
• האישון אינו מורחב הרבה; כמעט שאינו מגיב לאור (לאחר שעתיים), 57.
• אישונים מכווצים, 1, 36. [210.]
• אישונים מכווצים ביותר (לאחר שלושים וחמש דקות), 4.
• האישונים מכווצים, ואז מורחבים, 63.
• האישונים תקינים, בלתי מגיבים, 44.
• ראייה.
• ראייה בהירה יותר, 36.
• עמעום הראייה, 51.
• החשכת הראייה, 25, 26.
• החשכה תכופה ואשליות ראייה רבות, 46.
• טשטוש קל, עם הזיות ראייה, 52.
• פוטופוביה ורגישות הראייה, 63.
• העיניים רגישות לאור, 36. [220.]
• הוא לא היה יכול לשאת את האור (לאחר חצי שעה), 1.
• החפצים רטטו לפני עיניו, 67.
• בעת קריאת כתב יד בשעות לפני הצהריים, האותיות התחברו זו לזו כך שיכול היה לקרוא רק בקושי רב; לאחר שהפסיק לקרוא הופיע עיגול בהיר לפני העיניים, 35.
• החפצים נראים נוצצים, 63.
• ריצוד לפני העיניים, 45.
• ריצוד לפני העיניים (ביום השלישי), 35.
• תחושה של אור מוגבר, 36.
• תחושה כאילו כל החפצים בהירים מדי ונוצצים (לאחר חמש שעות), 1.*
• אור מסנוור לפני העיניים, 51.
• ניצוצות וגלגלים לוהטים לפני העיניים, 63. [230.]
• חשכה לפני העיניים, כאילו החפצים מוקפים בענן, 63.
• כתמים שחורים קטנים צפים לפני העיניים, 36.
• הזיות ראייה, 66.
• צורות מופלאות מרחפות לפני העיניים, 25.
• בעת עצימת העיניים, תוך כדי נמנום, מופיעים לפניו מראות דמיוניים, שלעתים נראים עבים מדי, ולעתים דקים מדי; הדבר מתחלף עם הדופק (לאחר שעתיים), 1.

אוזן

• תנוכי האוזניים אדומים וחמים, 5.
• כיב אדום כהה, בגודל אפונה, ב־meatus auditorius externus השמאלי; במגע הוא חש לחץ דוקר (לאחר שתים-עשרה שעות); הוא מתמגל (לאחר שלושים ושש שעות), 4.
• בעירה באוזניים, 36.
• דקירה באוזן ממשב אוויר או רוח, 35.
• דקירות באוזניים, 63. [240.]
• דקירות עמוק באוזן השמאלית, 36.
• מעין קריעה באוזן השמאלית (לאחר שעה אחת), 1.
• קריעה מאחורי האוזניים ומעליהן, 36.
• צלצול באוזניים, 34, 51, 63.
• [צלצול באוזניים], 7. [ממש לפני איבוד ההכרה.]
• זמזום באוזן השמאלית, 36.
• שאון באוזניים, 45.

אף

• אובייקטיבי.
• חסימה של האף בצד ימין, ולאחר מכן הפרשה של ריר דליל (מייד), 41.
• האף סתום, או נוזל, או מדמם, 63.
• התעטשות (פעמיים), 36. [250.]
• נזלת (אחרי עשר שעות), 1.*
• נזלת סתומה, 1.
• בבוקר, בקימה (ובערבים, בשעת ההירדמות לשינה?), הפרשה של ריר דליל מן האף, ללא התעטשות וללא נזלת ממש (אחרי שמונה-עשרה שעות), 1.
• דימום מן האף (אחרי ארבע שעות), 31.
• דימום מתון מן האף (בשעה 7 בבוקר, ביום השני), 30.
• סובייקטיבי.
• האוויר שבחדר, כאשר נושמים אותו דרך האף, מורגש קריר יותר, בעת הליכה, 36.
• כאב קודח פתאומי, רגעי, בצד הימני של האף, 36.
• תחושת משיכה בצד השמאלי של האף, 36.
• דקירה עזה, או תחושת זחילה, משורש האף כמעט עד לקצהו, 36.
• בזווית הקדמית של הנחיר, כאב עוקץ, כאילו המקום מכויב ורגיש (אחרי שעתיים), 1. [260.]
• גרד באף, 63.
• גרד בנחיר השמאלי, 36.

פנים

• אובייקטיבי.
• חיוורון הפנים, 1, 51, 63.
• מראה הפנים, שהיה אדום מטבעו, היה חיוור (לאחר שש שעות), 60.
• פנים חיוורות וכחלחלות (לאחר שלושה ימים), 36.
• מראה פנים חיוור ותשוש (לאחר שעתיים), 57.
• פנים חיוורות וחרדות (לאחר שלוש שעות), 70.
• מראה הפנים חיוור, מעוות, שקוע, 66.
• פנים חיוורות מאוד, עם עיניים שהיו תחילה עצומות בחוזקה, ולאחר מכן פקוחות ובוהות, וגלגלי העיניים פונים החוצה (לאחר שעתיים), 6.
• חיוורון מופרז של הפנים, עם מבט קבוע ואטום, 59. [270.]
• הפנים והידיים חיוורים כחיוורון המוות, 61.
• גוון כחלחל של הפנים, 65.
• הסמקה של הפנים, 69.
• הפנים סמוקות וההבעה פרועה (לאחר שעה), 56.
• אודם הפנים, 36, 52, 58.
• [פנים אדומות מאוד], 22.
• פנים אדומות, תפוחות, 44.
• פנים אדומות כשני ותפוחות, 46.
• פנים שחורות, 62.
• בבוקר, מראה פנים נסער, עם טבעות כחולות סביב העיניים (ביום השני), 40. [280.]
• תווי הפנים רפויים, חסרי הבעה, 63.
• רטיטות קלות של הפנים, 39.
• הפנים, שחיוורונן וכחלונן התחלפו לסירוגין, היו מושב לתנועות עוויתיות בלתי פוסקות, 59.
• עיוות עוויתי של שרירי הפנים, עם קצף מן הפה, 20. [מכמה גרגרים של Camphor שהוזרקו אל הוורידים המדיאניים.]
• הפנים חמות למגע, 36.
• בעירה בפנים, 36.
• לחיים.
• אודם הלחיים ותנוכי האוזניים, 1.
• דקירות בלחי השמאלית, 36.
• כאב קודח בעצם הלחי הימנית, 36.
• משיכה בעצם הלחי השמאלית, 37.
• סנטר. [290.]
• דקירות בסנטר, 36.
• נעילת הלסתות (trismus), 1.
• כאב מתיחתי בשרירי הלעיסה, 63.
• משיכה בזווית הלסת התחתונה הימנית, 36.

הפה

• שיניים וחניכיים.
• מעט קצף סביב השיניים, שהיו קפוצות בחוזקה, 39.
• התרופפות כואבת של השיניים (לאחר עשר שעות), 1.
• כאב שיניים חולף, פעם בשן אחת ופעם בשן אחרת, 35.
• השיניים נראות ארוכות מדי, עם כאב שיניים חותך, שנראה כי מקורו בנפיחות של בלוטה תת-לסתית, 1.
• כאב מושך בשיניים האחוריות התחתונות החלולות, 36.
• בזמן הליכה, כאב מושך בחותכות העליונות הרקובות, 35. [300.]
• כאב שיניים מתמיד במשך כמה שבועות; מכרסם וקודח כמעט בכל השיניים האחוריות, אך בעיקר בשיניים החלולות; מוחמר מקפה או ממשקאות אלכוהוליים, וגם אם אפילו חתיכת לחם רכה נוגעת בשיניים הפגועות; מוקל בשתיית מים קרים; אולם אם מחזיקים מים קרים בפה, הכאב מוחמר, וכך גם מאוויר קר; יחד עם תשוקה לבירה, שמביאה לו הקלה, וכן גם עישון טבק, 35.
• ביציאה לאוויר קר או לרוח, עם כאב השיניים, דקירה יורה מן השן אל העין, 35.
• כאב שיניים; כאבים יורים חותכים וחולפים דרך החניכיים אל שורשי החותכות והניבים (לאחר רבע שעה), (מהרחה), 6.
• בעת המשגל כאב השיניים פוסק, ומיד לאחר מכן הוא ישן בשקט לראשונה, 35.
• החניכיים רפויות, בצבע כחלחל-סגלגל, 43.
• לשון.
• הלשון עבה, ספוגית, סדוקה, מכוסה בהרבה ריר צהבהב צמיג, 43.
• הלשון יבשה, או מכוסה אפטות, 63.
• תחושת יובש בחלק האחורי של הלשון, כעין גרידה, עם הרבה רוק, 5.
• הלשון קרה, רפויה, רועדת, 66.
• צריבה ברורה מאוד בשולי הלשון ובחך הקשה, 36. [310.]
• הלשון הורגשה נפוחה וחסרת תחושה, 61.
• תחושת נשיכה בקצה הלשון, כמו מפלפל, 36.
• הפה בכלל.
• לנשימה היה ריח של קמפור (לאחר שש שעות), 60.
• ריח רע מן הפה בבוקר, שהוא עצמו הבחין בו (לאחר עשרים שעות), 1.
• הפה יבש; הוא נאלץ לשתות לעיתים קרובות, 28.
• יובש-הפה מופרז במשך כל היום (לאחר 16 טיפות), 1.
• יובש בפה, עם צמא, 33.
• הפה יבש מאוד, עם צמא מוגבר, 29.
• יובש מתמשך בפה, עם צמא מוגבר, 28.
• תחושת קור עולה אל הפה ועד החך (לאחר ארבע עד שש שעות), 2. [320.]
• תחושת הקרירות התחלפה בתחושת חריפות וצריבה (לאחר חצי שעה), 50.
• חמימות לא נעימה בפה, 7.
• תחושת חום בפה ובקיבה, 19.
• תחושה בפה, כאילו לאחר אכילת סוכריות מנטה, ואותה תחושה גם בקיבה (מייד), 50.
• כל חלל הפה מבפנים, עם הלשון, החניכיים והחך, מרגיש כאילו הוא נפוח, 41.
• צריבה עזה בחך, הנמשכת מטה אל הלוע, המחייבת אותה לשתות, אך אינה מוקלת בשום כמות של שתייה (מייד לאחר הרחה), 6.
• דקירות גסות בודדות בחך (לאחר ארבע שעות), 1.
• תחושת גרידה יבשה בחך, 5.
• רוק.
• זרימת רוק (לאחר דקות אחדות), 34.
• הצטברות מתמדת של רוק בפה (לאחר חצי שעה), 4. [330.]
• הצטברות של רוק בפה, שלעתים הוא רירי וצמיג (לאחר שעה וחצי), 4.
• הפרשה מרובה של רוק מימי, 5.
• הקצפה בפה, 65.
• קצף יצא מן הפה (לאחר דקות אחדות), 1.
• קצף בפה, 62.
• טעם.
• טעם רע, 63.
• התגברות הטעם של כל המאכלים; למרק טעם חזק מאוד (לאחר שעתיים), 1.
• הטעם עצמו טבעי, אך כל דבר שהוא טועם, ואפילו הטבק הרגיל, טעמו מר (לאחר שלוש-עשרה שעות), 2.
• למזון טעם מר, לבשר עוד יותר מאשר ללחם (לגיהוקים בזמן האכילה ואחריה טעם של קמפור), (לאחר ארבע שעות), 2.
• לטבק טעם דוחה ומר (לאחר שעתיים ושלושה רבעים), 2.
• דיבור. [340.]
• כשעוררו אותו, כמעט שלא היה לו כוח לבטא מילים (לאחר עשרים דקות), 51.
• קושי רב בדיבור ובמחשבה, 61.
• הדיבור חלש, מקוטע, צרוד, 43.

גרון

• חום בגרון, 59.
• חום שורף בגרון, בפה ובקיבה, 58.
• תחושת משיכה כואבת ונוקשות בצד הגרון והצוואר, בעת הליכה באוויר הפתוח (לאחר חמש שעות), 2.
• כאב גרון (בלילה) בעת בליעה, ועוד יותר כשאינה בולעת, כאילו הגרון פצוע וקרוע, עם תחושה כאילו אכלה חומרים מעופשים, 1.
• גירוד שורט בגרון, 69.
• גירוד שורט קל בגרון, 36.
• צריבה בלוע ובקיבה, 45.* [350.]
• דקירות קצרות חוזרות בחלק האחורי של הלוע ולכיוון צדו השמאלי, 42.
• חמימות קלה בוושט ובקיבה, מתפשטת על פני כל הגוף (מהר), 29.
• השתייה קשה, 44.

קיבה

• תיאבון וצמא.
• אובדן מוחלט של התיאבון (לאחר שש שעות), 60.
• סלידה מן העישון הרגיל של טבק, מבלי שטעמו יהיה רע; עד מהרה נעשה סולד ממנו, עד כדי הקאה, 1.
• צמא, 59.
• צמא רב (לאחר שש שעות), 60.
• צמא מתמשך, עם שתייה תכופה, 28.
• השתוקקות למשקאות, ללא צמא, 1.
• אובדן הצמא (בעשרים וארבע השעות הראשונות), 6. [360.]
• אובדן הצמא (בשלושים ושש השעות הראשונות), 4.
• גיהוקים.
• גיהוקים תכופים, 36.
• גיהוקים תכופים, בטעם קמפור, 36.
• גיהוקים מזדמנים בעלי ריח חזק של קמפור, 60.
• גיהוקים ריקים לעיתים תכופות לאחר אכילה, וכמעט בלי הפסקה (לאחר שלוש שעות, ולאחר מכן), 4.
• גיהוקים ועליית תוכן הקיבה אל הפה, 1.
• בחילה והקאה.
• בחילה, 7, 12, 37.
• בחילה (לאחר שעה וחצי), 40.
• בחילה, עם הצטברות רוק, 5.
• בחילה ונטייה להקיא, שנעלמו בכל פעם לאחר גיהוק (לאחר רבע שעה), 2. [370.]
• בחילה והקאה, בעיקר בבקרים, 63.
• ניסיונות הקאה, 44.
• ניסיונות הקאה מתמידים, 59.
• הקאה, 56, 64, וכו'.
• הקאות בוקר שופעות של ריר חמוץ נעלמו במשך כל הפרובינג של Camphor, 35.
• הקאה של נוזל צהוב, מימי, בעל ריח של קמפור, 68.
• הקיא נוזל משורטט בשחור, בעל ריח חזק של קמפור, 62.
• הקאה מרתית צבועה בדם, 12.
• היא שתתה מעט קפה, אשר עורר הקאה, 40.
• קיבה.
• העיכול מואט, 9. [Not found.] [380.]
• עיכול לקוי, 53.
• תחושת רעב בקיבה (לאחר עשרים דקות), 50.
• כאבי קיבה עזים, 62.
• כאב בקיבה, 1.
• כאב באזור האפיגסטרי, 16.
• כאב, תחילה בינוני אך לאחר מכן עז מאוד, באפיגסטריום, המקרין על פני כל הבטן ולתוך הגפיים, מלווה בטנזמוס רחמי, 68.
• כאב המתגבר בהדרגה באפיגסטריום, במותניים ובמעיים, עם סטרנגוריה והקאה (לאחר עשר שעות), 58.
• תחושת קרירות בקיבה (לאחר שעה), 36.
• קור בקיבה בלבד, 61.
• תחושת חום בקיבה, 69. [390.]
• תחושת חום עזה בקיבה, 52.
• בעירה בקיבה, 12, 25, 26, וכו'.
• בעירה עזה בקיבה, 46.
• תחושה בגומת הקיבה כאילו היא תפוחה וחבולה, עם מלאות של הבטן (לאחר עשרים וחמש שעות), 2.
• תחושה באזור גומת הקיבה כאילו הבטן תפוחה בנקודה זו, והסרעפת נדחפת בכך כלפי מעלה; תחושה זו לוותה בקושי בנשימה, 32.
• כאב לוחץ בגומת הקיבה, או בחלק הקדמי של הכבד, 1.
• תחושה מעיקה, עם תחושת חמימות בגומת הקיבה, 32.
• דקירות בקיבה (לאחר חמש דקות), (מ-28 טיפות), 29.

ABDOMEN

• ההיפוכונדריות.
• כאב מכווץ מתחת לצלעות הקצרות, מתפשט אל חוליות המותן, 1.
• כאב לוחץ בהיפוכונדריות (לאחר שעה אחת), 1. [400.]
• דקירה באזור הכבד, מלפנים לאחור, מוחמרת בריצה (היום השני), 40.
• טבורי.
• תחושת קושי וכובד בבטן, מעל הטבור, 5.
• לחץ וצריבה מעל הטבור, 43.
• חיתוכים קלים באזור הטבור, ולאחריהם פליטת גזים, נטייה ליציאה ודחף להטיל שתן, 33.
• הבטן בכלל.
• הבטן משוכה פנימה, 55.
• מיימת חולפת, 14.
• תנועות במעיים, ובשעות אחר הצהריים פליטה תכופה של גזים בעלי ריח רע; ובמהלך הלילה שלאחר מכן, משעה 1 עד 2, כאב לוחץ עז, ממוקם בגנגליוני הצליאק, חמור עד כדי כך שחשש שתתפתח דלקת, דבר שגרם לחרדה רבה ולהזעה, 33.
• נפיחות גזים, 63.
• הפרעות גזים בבטן, 1.
• פליטה קלה של גזים, 36. [410.]
• פליטה מרובה של גזים, 37.
• פליטה רבה של גזים בזמן הליכה, 36.
• בתחילה, פליטה של גזים רבים, ולאחר כמה שעות, בבוקר, לחץ בבטן כאילו מהתנפחות מגזים, 1.
• כאב בבטן, כאילו יופיע שלשול, אשר עם זאת לא הגיע (היום השני), 40.
• תחושת קור בחלק העליון והתחתון של הבטן (לאחר ארבע-עשרה שעות), 4.
• צריבה בבטן, שהיא תפוחה, 43.
• חום בוער עז בחלק העליון והתחתון של הבטן (לאחר ארבע שעות), 4.
• כאב צובט בחלק התחתון של הבטן, בייחוד באזור הטבור (לאחר שבע שעות וחצי), 4.
• כאב דמוי עווית בבטן, עם שלשול שבא בעקבותיו כמה פעמים (לאחר שעה וחצי), 40.
• לחץ ומתיחה היורדים מן הסרעפת כלפי מטה; לאחר חצי שעה השתנה הדבר לכאב באזור גנגליוני הצליאק, אשר נמשך כמה שעות, 33. [420.]
• כאב לוחץ, שנראה כאילו הוא באזור גנגליוני הצליאק, חמור כל כך בערב עד שפרץ בזיעה חרדתית; היה נדמה כאילו דלקת חריפה מאוד תתקוף את אברי הבטן; רגישות-יתר זו התפשטה כלפי מעלה עד לריאות וגרמה לשיעול, עם תחושה כואבת על פני השטח הפנימיים של עמוד השדרה, המתפשטת כלפי מעלה מן הסרעפת, 33.
• קוליק חותך בלילה (לאחר חמש שעות), 1.
• כאב משיך וחבול, יותר פנימי מחיצוני, בייחוד בשאיפה, בכל צד ימין של הבטן, מתפשט אל אזור הכבד ואל החזה (לאחר שלוש שעות וחצי), 2.
• תחושה שורטת וצורבת, לעתים בצד זה ולעתים בצד אחר, לעתים בשמאל הבטן, לפעמים יותר בחלק האחורי ולפעמים בחלק הקדמי של הבטן; היא התקרבה לתחושת צריבה, ולאחר כמה שעות השתנתה לכאב מקרקר באזור גנגליוני הצליאק, 33.
• ההיפוגסטריום ואזורי הכסל.
• כאב בבטן התחתונה, 63.
• חום בוער בבטן התחתונה (לאחר שעה ורבע), 4.
• צריבה-דוקרת על פני שטח בגודל כף יד, מתחת לרכס הקדמי של עצם הכסל, מתפשטת אל המפשעה, 2.
• כאב משיך בצד שמאל של הבטן התחתונה, עם תחושה מתוחה וחבולה (לאחר שתים-עשרה שעות), 2.
• כובד מושך-דוקר, המורגש בבירור בלחץ בצד ימין של הבטן התחתונה, 2.
• לחץ קשה בצד שמאל של הבטן התחתונה (לאחר שעה אחת), 4. [430.]
• גרד-זחילה במפשעה הימנית, הנעלם בשפשוף (לאחר רבע שעה), 6.

החלחולת ופי הטבעת

• החלחולת נראית מכווצת, נפוחה וכואבת, בעת יציאת גזים, 1.
• תחושת לחץ לאורך החלחולת, עם דחף להטיל שתן, לא רק בשלפוחית השתן, אלא המתחיל בכליות ומתפשט לאורך השופכנים אל שלפוחית השתן, עם תחושת משיכה לאורך חבלי הזרע אל האשכים, ותחושה כללית של גודש בחלק זה של הגוף, 33.
• צריבה בחלחולת, 5.
• דחף ליציאה (לאחר ארבע שעות), 4.
• דחף ליציאה; הצואה קשה כרגיל, אך יוצאת רק מעט, ולאחר מכן שב ומופיע דחף עז מאוד, ושוב יציאה מועטה (לאחר שעה אחת), 4.

צואה

• שלשול.
• שתי יציאות ביום הראשון, שקדם להן מידה מסוימת של כאבי התכווצות בבטן; ביום השני, ללא יציאה; ביום השלישי, יציאה קשה למדי ובקושי, 2.
• צואה חומה-כהה, דלילה ומועטה, 33.
• צואה קשה ומעוכבת, 36.
• יציאות חומציות, 63. [440.]
• היציאה הייתה מרובה בימים הראשונים; לאחר מכן עברה רק במאמץ רב ובלחץ חזק, וגם גזים רבים נפלטו בקושי רב כמו הצואה הקשה ביותר; דבר זה הקדים בדרך כלל את ההתרוקנות, 35.
• עצירות.
• עצירות, 1.
• עצירות, במשך חמישה עד שמונה ימים, 43.
• עצירות קשה ביותר בעת יציאה ביום שלאחר מכן, 7. [תוקן.]
• היציאה איטית ובלתי שלמה, 33.
• הצואה יצאה בקושי, ורק במאמץ של שרירי הבטן, כאילו התנועה הפריסטלטית של המעיים פחתה, ובו בזמן החלחולת הייתה מכווצת (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.

אברי השתן

• שלפוחית השתן.
• ירידה בכוח שלפוחית השתן; השתן עובר באיטיות רבה מאוד, ללא כל חסימה מכנית (לאחר עשרים שעות), 1.
• שופכה.
• פעם אחת, במשך כמה דקות, צריבה לוהטת בשופכה, כמו בהשפעות Cantharides, 39.
• דקירה-צריבה בעת ההשתנה, 35.
• דחף תכוף להטיל שתן, 59. [450.]
• דחף תכוף להטיל שתן, עם מעט כאב לאורך כלי הזרע (לאחר שעתיים), 57.
• השתנה.
• השתנה תכופה וקשה; השתן צלול, 51.
• השתנה כמעט בלתי-רצונית, וכאב כאילו מעבר השתן בשופכה נתון להתכווצות מלפנים לאחור, 1.
• השתנה בלתי-רצונית, לאחר דחף עז להשתין, 1.
• הוטל שתן בכמות גדולה, כנראה כתוצאה משתיית מים מרובה, 65.
• השתן מרובה יותר, בצבע חום-כהה, 33.
• השתן שופע, חסר צבע, תכוף, כמעט כל חמש דקות, 43.
• מיעוט בהשתנה, 36.
• שתן מועט, ללא קושי, בשעות הראשונות, אך לאחר כמה שעות (אחר הצהריים), כאב נושך בעת ההשתנה, הנמשך כמה ימים, בחלק האחורי של השופכה; לאחר מכן מופיע לחץ בשלפוחית, כמו דחף מחודש להשתין, 2.
• לא הוטל שתן במשך עשר השעות הראשונות, 6. [460.]
• אצירת שתן במשך עשרים וארבע שעות, כאשר השלפוחית מלאה, 58.
• אצירת שתן, עם דחף להשתין; טנזמוס של צוואר השלפוחית, 1.
• אצירת שתן (בשנים-עשר השעות הראשונות), עם לחץ מתמיד בשלפוחית ודחף להשתין, אולם אין שתן יוצא; אך לאחר עשרים וארבע שעות השתנה תכופה בכמות הרגילה, אם כי בסך-הכול מופרשת כמות גדולה יותר; לאחר ארבעים ושמונה שעות, השתנה תכופה יותר ושופעת יותר, 4.
• השתנה מכאיבה, 1.
• שתן שורף, 1.
• סטראנגוריה, 66.
• סטראנגוריה, כמעט מיד, 13.
• השתן עובר בזרם דק, 1.
• השתן עובר בזרם דק מאוד, כאילו יש היצרות של השופכה (לאחר שעתיים וחצי), 4.
• השתן מטפטף, 1. [470.]
• לאחר מכן אין הוא מודע עוד לתסמיני השתן, 51.
• שתן.
• השתן צלול לגמרי, אך לו, כמו גם להזעה, ריח חזק מאוד של קמפור (לאחר שעתיים), 57.
• שתן עכור, ירקרק-צהבהב, בעל ריח מעופש (לאחר עשר שעות), 6.
• שתן אדום, 1.
• שתן אדום (לעיתים רחוקות מאוד), 15.
• שתן חום, 33.
• הוא מטיל שתן עכור, אשר לאחר עמידה נעשה עכור מאוד וסמיך, בצבע לבנבן-ירקרק, בלי להותיר משקע, 4.
• השתן מכיל סוכר, חיוור, חסר ריח, מכיל ריר, ללא משקע, 43.
• שתן עם משקע לבן או אדום, 63.

אברי המין

• זכר.
• חולשה באיברי המין, והיעדר תשוקה מינית (ביומיים הראשונים), 6. [480.]
• לחץ בצד השמאלי של תל הערווה; בשורש הפין, במפשעה, בעמידה (לאחר עשר שעות), 2.
• תחושה לוחצת-החוצה בתל הערווה, במפשעות, בשורש הפין, כאילו בקע עומד לבלוט (לאחר שתים-עשרה שעות), 2.
• גרד דוקר על פני השטח הפנימיים של העורלה, 4.
• זקפה בלתי שלמה, עם תשוקה מינית חלשה, אשר עד מהרה שוב נעלמה (לאחר שעה אחת), 50.
• זקפות בלתי אפשריות לחלוטין במשך שנה וחצי (ניטל בשל סטיריאזיס); שק האשכים רפוי, ואינו מתכווץ אפילו בקור, 43.
• אימפוטנציה, 53, 63, וכו'.
• בשני הימים הראשונים רפיון של שק האשכים, היעדר זקפה, היעדר תשוקה מינית, אך לאחר ארבעים ושמונה שעות זקפות עזות בהרבה מן הרגיל, 4. [היעדר התשוקה המינית, הזקפות והפליטות הם, כפי שאנו רואים מן התצפיות הללו, רק הפעולה הראשונית של camphor, ולכן הוא פועל רק כמשכך, אם רושמים אותו לתשוקה מינית מופרזת, לזקפות ולפליטות תכופות, שכבר נמשכו זמן רב; לאחר מכן באה החמרה של המחלה מחמת ההשפעה התגובתית של האורגניזם. H.]
• תחושת כיווץ באשכים, 5.
• תשוקה מינית מוגברת, 19.
• נדמה היה כי התשוקה המינית מוגברת בימים הראשונים (פעולה מרפאה), 35. [490.]
• בלילה, חווה להט מיני בלתי רגיל, עם הזיות נמשכות ביחס למושאי החיבוק, 39.
• נטייה לפליטות לילה, 1.
• פליטות במשך כמה לילות (לאחר שישים שעות), 2.
• קרי לילה, ללא חלומות, 36.
• נקבה.
• פי הרחם מוגדל וחם, 58.
• כאבים חזקים דמויי צירי לידה, כמו בלידה, 13. [מ־gr. xl, בחוקן.]
• ספיגה, 58.
• הפרשה קלה של דם מן הנרתיק, 58.
• אורגזמה מינית, 17.
• הווסת שופעת מדי, 63. [500.]
• הווסת פסקה לחלוטין, 61.
• תשוקה מינית מוגברת בימים הראשונים, אצל אשה, 35.

אברי הנשימה

• גרון, קנה הנשימה והסמפונות.
• ליחה בדרכי האוויר; היא גורמת לצרידות הקול ואינה מסתלקת על־ידי שיעול יבש טורדני, או כחכוח בגרון, 1.*
• כאב בדרכי האוויר ובצינורות הסמפונות, בעיקר בשיעול, ואף בעת שיעול יבש טורדני וכחכוח בגרון, 1.
• מתלונן על תחושת כיווץ בגרון, כאילו מאדי גופרית, 20.
• שיעול.
• שיעול קצר, מתוך גירוד בגרון, 36.
• שיעול יבש טורדני, 63.
• שיעול יבש וטורדני, במיוחד בשעות לפני הצהריים, הנמשך יותר מארבעה־עשר יום, 35.
• נשימה.
• הנשימה מואצת, 51.
• הנשימה מואצת, ולעתים מאומצת מאוד (לאחר שעתיים), 57. [510.]
• נשימה עמוקה ואיטית, 1.
• (שאיפה ונשיפה קצרות, בזמן שינה), 1.
• הנשימה קצרה ונחרנית, 59.
• הנשימה מעוכבת, 44.
• הנשימה מאומצת (לאחר שלושה ימים), 58.
• נשימה כבדה, איטית וקשה (לאחר שעה ורבע), 4.
• נשימה מדוכאת, חרדתית, באנחות, 20.
• תחושת חנק, 65.
• קוצר נשימה חונק, כאילו נובע מלחץ בגומת הקיבה (לאחר שעה), 1.*
• נדמה כי הוא עומד להיחנק וכי הגרון מתכווץ, 23. [520.]
• עצירה כמעט מלאה של הנשימה, 1.*
• נראה כי הנשימה כמעט פסקה לחלוטין, 9.*

חזה

• התכווצות החזה, 63.
• מועקה בחזה, 63.
• תחושה כואבת בחזה, כמו דקירות, 5.
• דקירות בחזה, בעיקר בצד השמאלי, ולעיתים קרובות מתפשטות אל עמוד השדרה, 63.
• דקירות בחזה, ושיעול טורדני קצר, כאילו נגרמים על ידי תחושת קור חותכת בעומק דרכי האוויר (לאחר שעתיים), 2.
• הדקירות בתוך החזה וסביבו מחמירות מיום ליום, 2.
• דקירות דקות בפטמות (לאחר שעתיים), 1.
• כאב קורע דק ליד הפטמה הימנית, נמשך מטה אל האגן (לאחר ארבע שעות וחצי), 4.
• מלפנים. [530.]
• לחץ בחלק העליון של עצם החזה, כאילו ממשא, 2.
• לחץ על עצם החזה בעמידה (לאחר עשרים ושבע שעות), 2.
• לחץ פנימי מתון בחזה, מתחת לעצם החזה, עם נשימה קשה ותחושת קור, העולה מן החזה אל הפה (לאחר עשרים ותשע שעות), 2.
• הצדדים.
• דקירות בצד השמאלי של החזה, בהליכה (לאחר חצי שעה), 2.
• רעד פנימי של הצד השמאלי של החזה ושל הזרוע השמאלית, בשכיבה על הצד השמאלי; הוא פוסק בפנייה אל הצד הימני (ביום השני), 35.

HEART AND PULSE

• חרדה פרקורדיאלית, 43, 45.
• חרדה רבה באזור הפרקורדיאלי, 46.
• כאשר דיברו אליו בקול רם מאוד, התלונן על מצוקה בלתי־מוגדרת באזור הפרקורדיאלי; תחושה של קור עז וישנוניות שאי אפשר לעמוד בפניה, 68.
• דקירות עוויתיות באזור הלב, עם מועקה בחזה, בשכיבה על הצד השמאלי; בהתהפכות אל הצד הימני הדבר פוסק (היום השני), 35.
• פעולת הלב.
• חבטת הלב קשה אך סדירה, 44. [540.]
• דפיקות לב, 63.
• דפיקות לב, 1.
• הרגיש ושמע את הלמות הלב כנגד הצלעות, לאחר אכילה (לאחר ארבע שעות ושלושה רבעים), 2.
• הלב פועם באיטיות רבה, ולסירוגין, 61.
• דופק.
• הדופק מואץ, 29, 36.
• הדופק מואץ, 19. [From gr. xl.]
• הדופק הואץ מ־70 ל־79 (לאחר דקות אחדות), 34.
• הדופק נעשה מואץ בעשר עד חמש־עשרה פעימות ומתוח (משימוש ממושך במנות גדולות), 16. [The large doses are 40 to 60 grs.]
• הדופק מואץ בעשרים פעימות (100), 33.
• הדופק הואץ בעשרים ושלוש פעימות (לאחר שלוש שעות), 7. [After recovering from loss of consciousness.] [550.]
• הדופק מואץ מאוד, אך גלִי וללא כוח, 66.
• תדירות מופרזת של הדופק, 66.
• דופק תכוף, מלא וקשה, או רך, 52.
• הדופק תכוף וכמעט שאינו נמוש (לאחר עשרים דקות), 52.
• דופק מהיר מאוד, 22.
• לאחר מתן מנות של קמפור שהוגדלו בהדרגה, נעשה הדופק מהיר מאוד, במשך כמה ימים (כמעט עשרה), ללא עלייה בטמפרטורה, 16.
• הדופק נעשה מהיר בהדרגה, 12.
• הדופק מהיר בעשר עד חמש־עשרה פעימות יותר מן הרגיל (לאחר שעה), 29.
• הדופק כמעט 90, אך קשה למנותו (לאחר שעה), 56.
• הדופק בין 90 ל־100, קטן ובלתי סדיר (לאחר שש שעות), 60. [560.]
• דופק 108, וחלש (לאחר ארבע שעות ומחצה), 70.
• דופק 120, וחלש (לאחר שלוש שעות), 70.
• דופק 180, קטן, 51.
• דופק 180, וקטן (לאחר שעתיים), 57.
• הדופק איטי, קטן, קשה, כמעט מדוכא; עם חום והזעה, מלא, 63.
• הדופק איטי יותר בשלוש פעימות, 7, 12.
• הדופק איטי יותר בעשר פעימות, 7, 9, 16.
• הדופק ירד אז בעשר פעימות מתחת לנורמה (לאחר שעה ומחצה), 35.
• הדופק ירד מ־72 ל־60 (לאחר חצי שעה), 50.
• דופק 60 (לאחר עשרים דקות), 50. [570.]
• הדופק ירד ל־56 (לאחר שעתיים), 50.
• הדופק רגיז בערב, 28.
• הדופק קשה ומלא, 44.
• דופק מלא ומהיר, 1.
• הדופק מלא וגדול יותר, 36.
• הדופק מלא, רגיז, 16.
• הדופק היה קטן, בהתאם לתדירותו, 47.
• דופק קטן וחלש, 15. [Not found.]
• הדופק קטן, חלש ותכוף למדי, 47, 68.
• דופק קטן וקשה, נעשה איטי יותר ויותר, 1. [580.]
• הדופק קטן, איטי; שישים פעימות לדקה (לאחר שתים־עשרה שעות), 4.
• הדופק קטן ביותר (76 עד 80), 65.
• הדופק חלש וחוטי (לאחר שלושה ימים), 58.
• הדופק חלש מאוד, כמעט שאינו נמוש, 9.*
• הדופק בלתי נמוש בשורש כף היד, 61.
• לא ניתן היה למנות את הדופק (לאחר חצי שעה); למחרת היה חלש ביותר, 48.

הצוואר והגב

• צוואר.
• קשיון בעורף, 38.
• כאב מתוח בשרירי העורף ובחלק התחתון של הצוואר; מחמיר בכל תנועה ובסיבוב הצוואר (לאחר חמש־עשרה שעות), 4.
• משיכה בצד השמאלי של העורף, לעבר הכתף, 36.
• דקירות בצוואר, סמוך לכתף הימנית, בתנועה (לאחר שעה וחצי), 2. [590.]
• כאב קורע בעורף, בעת כפיפת הראש קדימה (לאחר שעתיים), 1.
• כמה תחושות משיכה בלתי־כואבות בחוליות הצוואר, בתנועה, 5.
• תחושת זחילה בצד השמאלי של הצוואר, מעל עצם הבריח, 36.
• נפיחות של בלוטות הצוואר, 63.
• גב.
• כאב עז בגב, כל היום, 36.
• כאב לאורך עמוד השדרה, 51.
• כאב קורע לאורך medulla spinalis, 45.
• גבי.
• לחץ קורע על השוליים הקדמיים של השכם, המקשה על תנועת הזרוע (לאחר שלושים ושתיים שעות), 2.
• משיכה, דקירות כואבות דרך השכמות וביניהן, המתפשטות אל החזה בעת הנעת הזרוע, במשך יומיים (לאחר עשרים וארבע שעות), 2.
• מותני.
• לחץ בגב התחתון, 43. [600.]
• תחושת עייפות בגב התחתון, בהליכה, 36.
• סקרלי.
• תחושה של קור דוקר באזור הסקרלי, שחלפה במהירות דמוית ברק לאורך צדי החוליות אל העורף, ועל פני כל הגוף, לסירוגין עם תחושה של חום חולף, 66.

הגפיים בכלל

• התמתחות של הגפיים, 63.
• רעד בגפיים, 63.
• אי־שקט עוויתי בגפיים, לאחר הנוקשות הטטנית, 54.
• התכווצויות עזות בגפיים (לאחר שלושה ימים), 60.
• הגפיים כבדות כעופרת, 43.
• קשה להניע את הגפיים, 1.
• רגישות כאובה כללית בגפיים, 63.

הגפיים העליונות

• הזרועות מתעוותות יותר מן הגפיים התחתונות, 59. [610.]
• לחץ ומשיכה בצדן הפנימי של שתי הזרועות, בעת מנוחת האיברים, פוסקים בעת הנעתן, 36.
• כבדות בזרוע השמאלית, 36.
• תחושת לאות בזרוע השמאלית, 36.
• הכאב שב ומתחיל מיד בעת מנוחת הזרוע; כך גם בזרוע הימנית, כאשר זו במנוחה, 36.
• תחושת עייפות בזרוע השמאלית, המתחילה בכתף השמאלית ומתפשטת עד לשורש כף היד; מוקלת בתנועת הזרוע, 36.
• כאב קורע בצדה הפנימי של הזרוע השמאלית, העובר לעתים אל האגודל ואל האצבע המורה, 37.
• כתף.
• לחץ על ראש הכתף (לאחר שעתיים), 2.
• לחץ עז על ראש הכתף הימנית, 36.
• כאב מושך בכתף השמאלית, 35.
• כאב כחבלה בשתי הכתפיים, 36.
• זרוע עליונה. [620.]
• לחץ קורע באמצע החלק האחורי של הזרוע הימנית העליונה, 4.
• כאב קורע דקיק, מקפץ, מאמצע המשטח הפנימי של הזרוע השמאלית העליונה עד אמצע האמה (לאחר שלושת רבעי שעה), 4.
• משיכה בשרירי הזרוע השמאלית העליונה, בעת הליכה, 36.
• כאב קורע בשרירים שבצד הפנימי של הזרוע השמאלית העליונה, 37.
• מרפק.
• לחץ מכאיב במפרק המרפק הימני, חמור יותר בהישענות עליו, ומתפשט לכף היד (לאחר שעה וחצי), 4.
• כאב כחבלה במרפק הימני, בשורש כף היד ובאצבעות, 36.
• אמה.
• תחושת עייפות מן המרפק השמאלי אל היד, 36.
• לחץ באמה הימנית, 36.
• לחץ קורע על המשטח הפנימי של האמה השמאלית, 4.
• דקירות באמה (לאחר שעה ושלושה רבעים), 2. [630.]
• כאב כחבלה בחלק התחתון של האמה השמאלית, 36.
• לחץ מכאיב על המשטח הפנימי של האמה השמאלית (לאחר שעה ושלושה רבעים), 4.
• לחץ קורע בעצם החישור השמאלית, מעט מעל שורש כף היד (לאחר שבע שעות), 4.
• שורש כף היד.
• כאב לוחץ עז, מתמיד, במכופפי שורש כף היד השמאלי, 36.
• יד.
• רעד בידיים, ניכר במיוחד בעת כתיבה, 30.
• תנועה מתמדת של הידיים (לאחר שש שעות), 69.
• אצבעות.
• כאב במפרק האחרון של האגודל, כאילו ננקע, בעת הנעתו (לאחר עשרים שעות), 1.
• משיכה באצבעות השמאליות, במיוחד במפרקים, 37.
• משיכה בכרית האגודל השמאלי, 36.
• כאב מושך-דוקר במפרק השני של האצבע המורה השמאלית, 36. [640.]
• כאב קורע באצבע השלישית של יד שמאל, 37.

הגפיים התחתונות

• הליכה מתנדנדת, עייפות וכבדות של הגפיים התחתונות (לאחר שעה), 4.
• ההליכה היתה מתנדנדת, 34.
• הרגליים קשות להנעה ועייפות, 1.
• היה יכול ללכת רק בקושי (לאחר שש שעות), 60.
• תחושת עייפות ברגליים, בייחוד בברכיים, בישיבה, 36.
• לחץ ומשיכה בצדן הפנימי של שתי הרגליים, המתפשטים עד הקרסוליים, בזמן מנוחת האיברים, פוסקים בעת הנעתם, 36.
• מפרק הירך.
• קניקה וחריקה במפרקי הירך, הברך והקרסול, 1.
• לחץ במפרק הירך הימני, 36.
• הירך.
• כאב בחלקה האחורי של הירך, מעל שקע הברך, כמו לאחר הליכה ממושכת, 2. [650.]
• בהליכה, תחושת נוקשות כואבת בצדה החיצוני של הירך הימנית, 39.
• קור פנימי לאורך הירך הימנית, כאילו אוויר קר נושב עליה, 36.
• משיכה ב־gluteus maximus, בחלקו העליון, במקום חיבורו לרכס הכסל, כאילו תגרום לרגל לצלוע, 2.
• כאב מושך וחבול בירכיים, לאחר הליכה (לאחר חמש שעות), 2.
• כאב מושך וחבול בירך הימנית, ובצד הפנימי, סמוך לפיקה ומתחתיה, והוא חושש שהרגל תתקפל לפתע קדימה (לאחר ארבע שעות וחצי), 2.
• לחץ עמוק בכל הירך הימנית, 36.
• כאב קורע בירכיים (לאחר עשרים ושמונה שעות), 2.
• הברך.
• הברכיים מרגישות כאילו יתקפלו לפתע קדימה, וכאילו הוכו (לאחר עשרים ושש שעות), 2.
• כבדות ולחץ בשתי הברכיים, בישיבה, 36.
• כאב בברך הימנית, כאילו מעייפות, 36. [660.]
• תחושת קור בברך הימנית, המתפשטת אל כף הרגל, בישיבה, 36.
• חום עז בברך הימנית, 36.
• כאב לוחץ־מושך מתחת לפיקה, בצדה הפנימי של הברך (לאחר שלושים שעות), 2.
• לחץ בברך הימנית, 36.
• לחץ בברך השמאלית, 36.
• כאב קורע בברכיים, מתחת לפיקה, בעיקר בהליכה (לאחר שש שעות), 2.
• דקירות בפיקה הימנית, בשעת ישיבה (לאחר חצי שעה), 2.
• השוק.
• כבדות בשוקיים, 36.
• הרגל נרדמת, בישיבה ובכיפוף הברך, עם תחושת קור (לאחר עשרים ואחת שעות), 1.
• תחושת נימול בשוק הימנית, 36. [670.]
• לחץ בשוק השמאלית, 36.
• לחץ בחלקה העליון של השוק הימנית, 36.
• לחץ בחלקה התחתון של השוק, 36.
• כבדות בשוק, כאילו משקל תלוי ממפרק הברך וגורר כלפי מטה, 4.
• לחץ באמצע המשטח הפנימי של השוק התחתונה, 4.
• לחץ בשוק השמאלית, מעל המלאולוס ומאחור, 4.
• דקירות בשוקיים, 36.
• משיכה בעגל השמאלי, 36.
• לחץ במרכז העגל השמאלי, בהליכה ובישיבה, 36.
• דקירות עדינות בעגל השמאלי, 36. [680.]
• דקירות, בהליכה, משני צדי גיד אכילס, 36.
• הקרסול.
• כאב בקרסול, כאילו מנקע או ממאמץ, בבוקר, בקימה ובהליכה (לאחר שמונה עשרה שעות), 1.
• כאב לוחץ־מושך מתחת לעצם הקרסול הימנית, בעמידה, בין המלאולוס ובין גיד אכילס; בהנעת כף הרגל הוא נעשה קורע (לאחר ארבע שעות וחצי), 2.
• לחץ בקרסוליים, 36.
• בהליכה הלחץ חמור יותר בקרסוליים; בישיבה, בברכיים, 36.
• כף הרגל.
• רעד של כפות הרגליים, 1.
• התנדנדות רועדת וחוסר יציבות של כפות הרגליים, 1.
• עייפות רבה של כפות הרגליים, בהליכה; השוק מרגישה חבולה וכאילו מתוחה, 5.
• נימול בכף הרגל הימנית, 36.
• משיכה עזה בכף הרגל הימנית, 36. [690.]
• כאב קורע בחלק הקדמי של כף הרגל השמאלית, בקצות האצבעות ומתחת לציפורניים, בהליכה (לאחר עשר שעות), 2.
• כאב מושך־צובט על גב כפות הרגליים, בייחוד בהנעתן, 2.
• כאב קורע־צובט על גב כף הרגל, המתפשט לאורך צדה החיצוני של השוק עד הירך (לאחר שלוש עשרה שעות), 2.
• משיכה על גב כף הרגל, 36.
• לחץ קורע על גב כף הרגל הימנית, 4.
• צריבה ודקירות בכף רגל ימין, 36.
• לחץ על כף רגל שמאל, 36.
• דקירות בכרית כף הרגל השמאלית, 36.
• אצבעות כף הרגל.
• נימול באצבעות כף הרגל הימניות, 36.
• לחץ באצבעות כף הרגל הימניות, 36. [700.]
• כאב כשל פצע בפרקי אצבעות כף הרגל וביבלות (לאחר עשרים ושש שעות), 2.
• עקצוץ בקצות אצבעות כף הרגל השמאלית, ולאחר מכן של הימנית, 36.

תסמינים כלליים

• אובייקטיבי.
• נראה שיכור, 51.
• כחש קיצוני, 43.
• הבשר והכוח פחתו, 43.
• יוצר נטייה לדלקות, 11.
• התרחבות העורקים, 36.
• רפיון וכבדות של כל הגוף (לאחר עשרים וחמש דקות), 4.
• לאחר שהתסמינים האלימים פחתו, בתוך כעשרים דקות, שכב בשקט במשך שלוש השעות הבאות, ממלמל לעצמו באי־בהירות, ועוקב בעיניו אחר תנועות האנשים שבחדר, 56.
• עוררות כללית של כוח השרירים (זמן קצר לאחר הנטילה), 34. [710.]
• הוא נחפז במעשיו ובדיבורו, 1.
• לעיתים קרובות נבהל בקלות כשהוא ער, ואז חש הלימות או דפיקות־לב, 49.
• רעד, 7, 25.
• רעד, שמנע כתיבה, 33.
• רעד, בעיקר של הלב, 20.
• Subsultus tendinum ואי־הכרה, 51.
• עוויתות, 8.
• עווית שהייתה כעין עווית אפילפטית (לאחר רבע שעה), 48.
• פרכוסים, 65.
• פרכוסים, 7, 22. [במקרה של Alexander בזמן אובדן הכרה.] [720.]
• פרכוסים בילדים, 63.
• פרכוסים אמיתיים, עם אובדן הכרה, ממושך פחות או יותר, 59.
• פרכוסים חזקים, 55.
• התעוות בפרכוסים עזים, 62.
• פרכוסים עזים, 27.
• פרכוסים עזים, עם הבעת פנים מעוותת; מראה כחלחל, 59.
• פרכוסים כלליים עזים ביותר, במיוחד של הידיים והרגליים, עד שחמישה גברים בקושי יכלו להחזיקו, 44.
• תנועות פרכוסיות קלוניות, במרווחים של כמה שניות, לעיתים דקה.
• תנועה מעגלית פרכוסית (סיבוב הזרועות), 1.
• כמה פעמים הגוף התקפל לכדור, ושוב נזרק החוצה בפעילות רבה, 59. [730.]
• נוקשה לגמרי, ובשלב מוקדם של אופיסטוטונוס, 54.
• נוקשות קטלפטית, עם אובדן הכרה, למשך רבע שעה, ולאחריה שקיעה רפויה של כל הגוף, כך שבקושי ניתן היה להחזיקו זקוף במשך רבע שעה; לאחר מכן הקאה, שלאחריה חזרה ההכרה (לאחר שעתיים וחצי), 6.
• נופל מכיסאו במעין התקף אפילפטי, הנמשך כעשר דקות (לאחר עשרים דקות), 51.
• הוא משפשף את מצחו, ראשו, חזהו וחלקים אחרים; אינו יודע מי הוא; הוא נשען על דבר־מה, חושיו אובדים לו, הוא מחליק ונופל ארצה, מתוח ונוקשה; הכתפיים כפופות לאחור, הזרועות תחילה כפופות מעט, הידיים כפופות החוצה וקמוצות מעט, האצבעות מפושקות; אחר כך כל החלקים מתוחים ונוקשים, עם הראש מוטה לצד אחד, הלסת התחתונה פתוחה, נוקשה, השפתיים משוכות פנימה, השיניים קפוצות, העיניים עצומות, עוויתות בלתי פוסקות של שרירי הפנים, קר בכל גופו, ללא נשימה, במשך רבע שעה (לאחר שעתיים), 6.
• רפה וחסר־מרץ (לאחר עשרים דקות), 67.
• תשישות, 36.
• תשישות בלתי רגילה ודכדוך נפש, 15. [מתוקן.]
• עייפות, 36.
• מתלונן על חולשה, 44.
• חש חולשה (לאחר ארבע שעות וחצי), 70. [740.]
• חולשה רבה, 66.
• חולשה ניכרת, 65.
• חולשה מופרזת, 10.
• תחושת חולשה מיוחדת (בבוקר), 37.
• תשישות רבה וחולשה, כמעט עד עילפון, 63.
• התקפי תשישות, עם נטייה לעילפון והרפיה מוחלטת של כל האיברים, 66.
• תשישות רבה, 51.
• תשישות כללית ועצירת שתן במשך שלושה חודשים (לאחר עשרים דקות), 51.
• נטייה קלה לעילפון (לאחר חצי שעה), 50.
• נתקף בתחושה מחרידה של עילפון, צמרמורת ונימול (זמן קצר לאחר מכן), 61. [750.]
• נפל מחוסר הכרה (לאחר שעתיים וחצי), 54.
• הרפיה שיתוקית של השרירים, 1.
• במשך כמה ימים משותק חלקית, 62.
• אי־שקט, 63.
• חסר מנוחה מאוד בלילה; קופץ ומתנועע מצד לצד, 49.
• היא מתהפכת בחרדה במיטה, בבכי מתמיד, 16.
• חסר תחושה למגע, 44.
• סובייקטיבי.
• הרגשה כללית נוחה (לאחר שעה), 50.
• אי־נוחות כללית, 63.
• אי־נוחות של כל הגוף (לאחר שלוש שעות), 4. [760.]
• תחושת אי־נוחות בכל הגוף, 63.
• אי־נוחות שאין לתארה של כל הגוף (לאחר חצי שעה), 4.
• תחושה דמוית מוות, 65.
• שכרון, 8, 10, 12, וכו'.
• תסמיני שכרון, 69.
• שכרות, 63.
• תחושה כאילו היה שיכור, עם התנדנדות (זמן קצר לאחר מכן), 2.
• תסמינים דמויי delirium tremens, כגון אשליות ראייה, פחד, צרחות, מראות מבעיתים, והוא טמן את ראשו בכרית, 64.
• בלילה חש כאילו הוא יכול לעוף, או ליתר דיוק כאילו הוא מוכרח ונמשך אל תוך האוויר, בניגוד לרצונו, 49.
• תחושת יובש בתוך הגוף ועל פניו, במיוחד בראש ובסמפונות (לאחר שעתיים), 1. [770.]
• כאב בקרום העצם של כל העצמות, 1.
• משיכות עצביות, עם משהו דמוי צמרמורת, 49.
• כאב דוקר ראומטי בכל השרירים, במיוחד בין השכמות, 1.
• דקירות קורעות פה ושם במפרקים, 63.
• רוב כאבי הקמפור בימים הראשונים קיימים רק במצב של תשומת־לב חלקית (כך, כאבים קורעים בחלקים שונים של הגוף מופיעים רק בעת ההירדמות) ונעלמים, ובייחוד כאב הראש, מיד כשהוא נעשה מודע לכך שיש לו הכאב ומפנה אליו תשומת לב; לעומת זאת, בימים שלאחר מכן הוא מסוגל לעורר את הכאבים רק על־ידי מחשבה עליהם, או שהוא מבחין בהם הרבה יותר כשהוא מקפיד להפנות תשומת לב קפדנית לעצמו, ומרגיש במיטבו כשהוא אינו חושב על עצמו, 2.

עור

• העור נראה באופן כללי חיוור ולח, וחום פני העור פחת, 59.
• העור היה מצומק, רפוי, ולעיתים קרובות קר, 63.
• העור נעשה דמוי-עור, יבש, שורף, ללא שמץ של זיעה, 43.
• דלקת שושנתית, 1. [מן היישום החיצוני של קמפור.]
• שושנה (מן השימוש החיצוני), 24.
• שלפוחית קטנה בצוואר ובחזה, 63. [780.]
• עור יבש מאוד, אפילו במיטה, עם תיאבון טוב, 16.
• תחושת משיכה חריפה בעור, מעל ומתחת לעצם הבריח השמאלית, 36.
• דקירות בעור האצבע המורה הימנית, בצד המפרק האחרון, 36.
• גרד פה ושם בכל הגוף, בערב, לאחר שכיבה במיטה (לאחר שש שעות), 1.
• גרד עז (מן השימוש החיצוני), 24.
• גרד בכפות הידיים (לאחר חמש שעות), 2.
• גרד ההולך ומתגבר בהתמדה בגבי הידיים ובפרקי האצבעות, עם כאב דוקר, מוקל על ידי גירוד (לאחר ארבע שעות וחצי), 2.
• גרד בפרקי האצבעות וביניהם (לאחר עשרים וחמש שעות), 2.

שינה וחלומות

• ישנוניות.
• פיהוק, 63.
• פיהוק וישנוניות, 12. [790.]
• פיהוק תכוף, 5.
• פיהוק רב בהליכה, בלי ישנוניות, 36.
• ישנוניות, 1, 36.
• ישנוניות לקראת הצהריים, עם בלבול ניכר בראש, 29.
• עייף משינה; נדמה כאילו עליו להירדם (לאחר שעה אחת), 4.
• הוא הוכרע על־ידי שינה בשעה 7 P.M., וישן יותר משעתיים; כשהתעורר לא ידע כי בינתיים העירו אותו וכי דיבר עם מישהו, אף שבדרך כלל היה מתעורר מן הרעש הקל ביותר; לאחר היקיצה כאב הראש הוקל, אך הוא המשיך לחוש ישנוני, 28.
• שינה עמוקה, ממושכת, מרעננת, 28.
• נמנום קהה, עם כאב ראש צובט, חום רב בכל הגוף, עם ורידים תפוחים, נשימה מהירה מאוד, וכאב חבול בגב, ללא צמא ועם טעם טבעי, 1.
• השינה בלילה הראשון הייתה מוצקה ועמוקה מאוד; בבוקר בקושי היה יכול להתעורר; בלילה שלאחר מכן התעורר בחצות, ולא היה מסוגל להירדם שוב, אך בבוקר לא היה יכול להביא את עצמו להתעורר מחמת הישנוניות, 35.
• נדודי שינה.
• נדודי שינה, 36, 43. [800.]
• אובדן שינה, 11.
• שנת הערב הרגילה, שהיה נוהג לישון על ספה, נתבטלה, 35.
• שינה חסרת מנוחה, 36.
• השינה חסרת מנוחה; הוא התעורר שוב ושוב מחמת הצמא, 33.
• שינה מעיקה, עם חלומות מפחידים, חזיונות, רוחות וכו', 49.
• נרתע בשנתו, 49.
• נחירות בשינה, בשאיפה ובנשיפה, 1.
• הוא מלמל ונאנח בשנתו, 1.
• דיבור מתוך שינה, כל הלילה, בקול נמוך, 1.
• צועק ומזנק מתוך שינה, 63.
• חלומות. [810.]
• שינה מלאה חלומות, 63.
• חלומות על עיסוקים מתוכננים, 2.
• חלומות חרדתיים (יום רביעי), 38.
• החלומות ביום הראשון היו מבולבלים מאוד; לאחר מכן חלומות חיים, ובהמשך חלומות חרדתיים, על מיתה וכו'; הוא גם חלם על נסיבות שהיו נושא השיחה ביום הקודם, בייחוד בבוקר, 35.

קדחת

• צמרמורת.
• הגוף בכללו קר למדי, 1.
• קור הגוף, עם חיוורון, 9.
• קור העור, 65.
• העור קר וחסר תחושה (לאחר שלושה ימים), 58.
• עור קר, מכוסה זיעה דביקה, חסרת ריח, 66.
• רעד, 63. [820.]
• רעד ותחושת קור, בערב בשכיבה, 35.
• רעד, תחושת קור, והצטמררות זוחלת עם עור אווז בכל הגוף, במשך שעה (מייד), 2.
• רעד קל, עם חיוורון הפנים, 12.
• רגיש לאוויר קריר, 63.
• בערב, רגישות רבה לקור בכל הגוף, וכאב ראש, כאילו מכיווץ של המוח, עם לחץ מעל שורש האף (לאחר שתים-עשרה שעות), 2.
• הוא רגיש ביותר לאוויר הקר, 1.
• סלידה רבה מן האוויר הקר; הוא משפיע עליו באופן בלתי נעים מאוד; הוא נאלץ להתעטף היטב, ואף אז הקור חודר בו עד עומקו, 35.
• אין הוא מסוגל לשאת אפילו קור קל, שממנו נגרמים או צמרמורת, או כאב חותך בבטן, עם יציאה דמוית שלשול של צואה חומה-שחורה או שחורה, כמשקעי קפה, 1.
• התקררות תכופה, בייחוד בפי הקיבה, 15.
• תחושת קור (לאחר עשר שעות), 1. [830.]
• תחושת קור בכל הגוף (לאחר רבע שעה), 4.
• תחושת קור בכל הגוף (לאחר שעה וחצי), 40.
• תחושת קור בכל הגוף (לאחר שעתיים וחצי), שלאחריה (לאחר שעה וחצי) חמימות מוגברת של כל הגוף, 4.
• תחושת קור ורעד, עם עור אווז; עור כל הגוף רגיש בכאב וכאוב למגע הקל ביותר, 1.
• תחושת קור רבה, 63.
• צמרמורת עזה, 43.
• צמרמורת מרעידה ונקישת שיניים, 20.
• קור ותחושת משיכה בכל הגוף, עם קור בזרועות, בידיים וברגליים (לאחר ארבע ושלושת רבעי שעות), 2.
• קור במשך שעה, עם חיוורון של מוות בפנים, 21. (משישים גריין בעד קוליק; הכאב נעלם, אך מצב זה הופיע לאחר מכן. לאחר שהתאוששה ממנו היתה בריאה.)
• בהליכה, הקור הפנימי מתגבר, 36. [840.]
• מתלונן ללא הרף שהוא קופא, 61.
• (התקף של קדחת; צמרמורת קשה, עם חריקת שיניים וצמא רב; הוא נרדם מיד לאחר הצמרמורת, עם התעוררויות תכופות, כמעט בלי החום העוקב הקל ביותר), 1.
• קרירות נעימה בכל האזור העליון של הגוף, בייחוד בקיבה ובוושט, 50.
• תחושת קור פנימית, תחילה בצד ימין ואחר כך בשמאל, כאילו נוזל קר זורם מן הראש כלפי מטה, 36.
• המצח, הלחיים והידיים קרים (לאחר שש שעות), 60.
• תחושת קור בלחיים ובגב, 5.
• תחושת קור בגב, 36.
• תחושת קור תכופה בגב, 5.
• תחושת קור פנימית בין השכמות, 36.
• תחושת קור על פני הגב, מעורבת בחום, כאילו הזיעה עומדת לפרוץ, 5. [850.]
• בהליכה, חילופים של תחושת קור וחום בגב התחתון, 36.
• קור פנימי באזור המתניים והגב התחתון, גרוע יותר בהליכה אפילו של צעדים אחדים, 36.
• הגפיים קרות, 44, 55.
• הגפיים קרות (לאחר עשרים דקות), 51.
• הידיים והרגליים קרות (לאחר שלוש שעות), 70.
• הידיים נעשות קרות בהליכה, 36.
• ידיים ואצבעות קרות, 36.
• תחושת קור פנימית המתפשטת מן הברך אל כף הרגל, בישיבה, 36.
• חום.
• טמפרטורה מוגברת, 33.
• חום מוגבר של העור, 36. [860.]
• חום שורף של העור, 52.
• חמימות נעימה בכל הגוף (לאחר שלוש שעות), 2.
• חמימות מוגברת של הגוף, עם אודם הפנים (לאחר שלושת רבעי שעה), 4.
• החל להרגיש חם יותר ויותר, עד שחווה חום שורף, ובאותה שעה הלב הלם בתכיפות הולכת וגוברת, עד שלא היה אפשר למנות את הדופק (לאחר חצי שעה), 47.
• חום בכל הגוף (לאחר שעה וחצי), 40.
• חום של כל הגוף, הנעשה מופרז בהליכה (לאחר חמש שעות), 4.
• ביקיצה בבוקר, תחושת חום מיוחדת על פני כל העור, כאילו עומד להזיע, 36.
• חום, צריבה ויובש של העור, 43.
• חום, עם רעד, 25.
• [חום רב (לאחר זמן-מה)], 15. [ראה S. 736.] [870.]
• התסמינים הראשונים נלוו במהרה בחום רב ובדופק מהיר יותר, 68.
• חום לוהט, עם דופק מלא ומהיר, 46.
• החום היה בלתי נסבל והחמיר את מצבו, 46.
• הגוף חם ומזיע, 44.
• הרגשה כאילו התחמם מאוד, יחד עם חום ונהירת דם אל הראש, 33.
• תחושת הקרירות פינתה את מקומה לצריבה נסבלת בקלות (לאחר שעתיים), 50.
• קדחת גירויית; חום יבש, ולאחר מכן הזעה קלה, 63.
• תחושת חמימות מוגברת בחלקים שונים, 36.
• תחושת חמימות בקיבה, 36.
• תחושת חום העולה מן העורף אל הראש, 36. [880.]
• תחושת חום בתנוכי האוזניים, 5.
• תחושת חום בפנים, עם ידיים קרות (לאחר שעה וחצי), 2.
• תחושת חום בכל הגב, 36.
• בישיבה, תחושת חום, ובאותו זמן רעד פנימי היוצא מן העורף ומבין השכמות, ומתפשט כלחץ בגפיים, עם חום והזעה במצח, 36.
• חום בראש ובפנים, 36.
• חום של הראש, הידיים והרגליים, בלי צמא, 1.
• חום בראש, ותחושה כאילו זיעה עומדת לפרוץ, בשעת רעד של הגפיים והבטן (לאחר שלוש שעות), 1.
• חום בעורף הראש, 36.
• חום בפנים, עם אודם מוגבר (לאחר עשר דקות), 30.
• חום בידיים, 36. [890.]
• חום זוחל בגב, 36.
• זיעה.
• עור לח של כל הגוף והפנים, 3.
• לאחר שעה וחצי או שעתיים החל העור להיעשות לח. למחרת בבוקר התעורר באומללות, חלש מאוד, לאחר שהזיעה חדרה עד לצדו התחתון של מזרן הנוצות, והחולצה והבגדים היו ספוגים, 47.
• נטייה מסוימת להזיע, במאמץ קל במזג אוויר קריר וגשום, 36.
• הזעה רבה מן הרגיל, 32.
• הזעה שופעת, 33.
• הזעה מרובה במשך כל היום, 28.
• הזעה חמה כללית, 36.
• הזעה קרה, בייחוד במצח ובחזה (לאחר שתים-עשרה דקות), 38.
• מזיע מאוד בשינה, 51. [900.]
• הזעה מהרחת קמפור, 19.
• זיעה מרובה (במשך שעה וחצי), 51.
• זיעה מרובה במשך כמה שעות לאחר הנטילה, 30.
• זיעה מרובה במשך כמה שעות, והתעוררות בחולשה ובתשישות, 51.
• הזיעה המרובה הקלה את התסמינים (לאחר שעה וחצי), 45.
• זיעה חמה על פני כל הגוף, 1.
• זיעה קרה, 1.
• זיעה קרה בתחילת ההקאה, בייחוד בפנים, 6.
• זיעה קרה מרובה, 20.
• זיעה דביקה פורצת על פני הגוף (לאחר שעתיים), 57. [910.]
• זיעה קרה בראש, 68.
• זיעה חמה על המצח ובכפות הידיים, 1.
• הזעה חמה במצח (לאחר שעה וחצי), 40.
• הזעה במצח בישיבה, 36.
• הזעה בעורף בהליכה, 36.
• הזעה בגב בישיבה, 36.
• הידיים מזיעות במידה מופרזת, 36.

תנאים

• החמרה.
• ( בוקר ), לאחר הקימה, כאב ראש; בעת היקיצה, כאב ראש ברקות; בקימה, הפרשה מן האף; ריח מן הפה; בחילה וכו׳; דקירה באזור הכבד; בקימה ובהליכה, כאב בקרסול; בעת היקיצה, תחושה בלב.
• ( לפני הצהריים ), שיעול יבש.
• ( ערב ), הכאבים; כאב ראש מעל העין; בשכיבה, צמרמורת וכו׳; רגישות לקור וכו׳.
• ( לילה ), כל התסמינים; פחד וכו׳; כאשר הוא לבדו, התקפי אימה; קוליק חותך.
• ( חשכה ), כל התסמינים הוחמרו מאוד בלילה וכאשר החל להחשיך; לעיתים קרובות היה מסוגל לעבוד בנוחות במשך היום, וכאשר הגיע הלילה היה כמעט משתולל, אומלל וחסר נחמה; גם החמרה עקב התקררות; אף לאחר חמש שנים היה הדבר כך במידה זו או אחרת; לעולם אינו יורד לבדו למרתף בלילה, אך ילך עם בתו הקטנה, ילדה בת שמונה או תשע בלבד; בקושי יעז, גם כאשר הוא במיטבו, להישאר לבדו בביתו במשך הלילה, 49.
• ( אוויר פתוח ), דמעת.
• ( משקאות אלכוהוליים ), כאב שיניים.
• ( קפה ), כאב שיניים; הקאה.
• ( אוויר קר ), כאב שיניים.
• ( החזקת מים קרים בפה ), כאב שיניים.
• ( בחושך ), פחד.
• ( לאחר פעילות ), הלמות הלב.
• ( שאיפה ), כאב בצד הבטן.
• ( בהישענות על החלק ), לחץ במפרק המרפק הימני.
• ( אור ), התסמינים.
• ( שכיבה ), כאב בבסיס המוח.
• ( לאחר שכיבה ), מיד, כאב ראש; גרד.
• ( בשכיבה על הצד השמאלי ), רעד בחזה השמאלי; דקירות באזור הלב וכו׳.
• ( תנועה ), רוב הכאבים; כאב בעורף; דקירות בצוואר; משיכה בחוליות הצוואר; כאב במפרק האגודל; כאב בגבי כפות הרגליים.
• ( לחץ ), כאב בבסיס המוח.
• ( במנוחה ), לחץ וכו׳ בצדי הזרועות; לחץ וכו׳ ברגליים.
• ( בישיבה ), תחושה ברגליים; כובד וכו׳ בברכיים; תחושה בברך; לחץ בברכיים.
• ( בשינה ), מזיע מאוד.
• ( בשנת הבוקר ), כאב ראש ברקות.
• ( בעמידה ), כאב מתחת לעצם הקרסול.
• ( בעת התכופפות ), סחרחורת וכו׳; כאב בבסיס המוח.
• ( מגע ), כאב שיניים.
• ( הליכה ), סחרחורת וכו׳; כובד וכו׳; במצח; אוויר החדר נראה קריר יותר באף; משיכה בשיניים החותכות; פליטת גזים; דקירות בחזה השמאלי; משיכה בשרירי הזרוע העליונה; תחושה בירך הימנית; דקירות בצדי גיד אכילס; לחץ בקרסולים; עייפות כפות הרגליים; פיהוק; קור פנימי; קור במותניים וכו׳; חום הגוף.
• ( לאחר הליכה ), כאב בירכיים.
• ( כתיבה ), רעד בידיים.
• הטבה.
• ( אחר הצהריים ), במהלך הליכה באוויר הפתוח, כאב ראש עמום.
• ( אוויר פתוח ), כל התסמינים.
• ( בירה ), כאב שיניים.
• ( בזמן המשגל ), כאב השיניים פוסק.
• ( שתיית מים קרים ), כאב שיניים.
• ( תנועה ), תחושת עייפות בזרוע.
• ( גירוד ), גרד בידיים.
• ( זיעה שופעת ), התסמינים.
• ( ), כאב שיניים.

תוספת: CAMPHORA. מקורות.

72 , Wm. Alexander, M.D., Exper. Essays, London, 1770; 73 , Jas. L. Brooks, Bost. Med. and Surg. Journ., vol. xix, 1838, p. 397, העלמה B. נטלה כף קינוח של תמיסה חזקה; 74 , Mr. Clark, Lancet, 1842-3 (1), p. 300, גבר, æt. שלושים ותשע שנים, אכל כ-35 גרגרים של אבקת C.; 75 , Dr. O. E. Brown, West. Med. and Surg. Journ., 1847, מר A., אכל חתיכות של gum C. במשך ערב אחד; 76 , J. H. Beech, M.D., Penn. Journ. of Med., Feb., 1855, p. 367, גבר, æt. חמישים שנה, בלע כמות של tinct. אלכוהולית כמעט רוויה; 77 , T. P. M., Lancet, 1857 (1), p. 384, צעירה, æt. שמונה עשרה שנים, בלעה חתיכה בגודל גולה; 78 , A. Legat, M.D., Brit. Med. Journ., 1875 (1), p. 242, צעירה, æt. עשרים שנה, נטלה כמה טיפות של תמיסה; 79 , Geo. Johnson, Brit. Med. Journ., 1875 (1), p. 272, ילד, æt. ארבע עשרה שנים, נטל כ-15 טיפות של hom. C., בשל הצטננות; 80 , ibid., p. 171, אישה, æt. שלושים וחמש שנים, נטלה 7 טיפות של hom. sol. of C. על סוכר; 81 , ibid., צעירה נטלה 25 טיפות בשל הצטננות; 82 , ibid., גבר נטל שמונה מנות של 3 טיפות כל אחת, בתוך ארבעים דקות; 83 , W. Thursfield, M.D., Lancet, 1875 (2), p. 825, לילד, זה עתה מחלים מחום, ניתנה חצי אונקיה של לינימנט C.; 84 , New Remedies, 1876, p. 85, נער, æt. שלוש עשרה שנים, אכל שתי חתיכות של C. (כ-120 גרגרים); 85 , הושמט; 86 , Geo. Johnson, M.D., Brit. Med. Journ., 1877 (1), p. 607, גבר, æt. שמונה עשרה שנים, נטל בתוך שש שעות שבע מנות של שלוש טיפות כל אחת, של hom. C. על סוכר; 87 , Chas. Hallet, Lancet, 1841-2 (2), p. 891, אישה, æt. שלושים שנה, נטלה בערך סקרופול אחד מומס ברוח יין מזוקקת.

• התרגשות נפשית רבה, דומה מאוד לשכרות, עם דליריום מדי פעם, עם נשימה מאומצת גלויה לעין, המתבצעת ללא סיוע שרירי הבטן, חרדה רבה, תשישות וסחרחורת, ואיבוד ראייה לפרקים, אך האישון תקין לחלוטין; גם תחושה מציקה מאוד של נימול ועקצוץ, עם קור בקצות הגפיים, כה קשה עד שלעיתים לא הייתה מסוגלת כלל ללכת, וכפי שהתבטאה, ״הם הרגישו כאילו אינם שייכים לה״; דופק 90, חלש מאוד, 87.
• מיד תחושת עילפון חזקה מאוד, אשר אילצה אותה לשכב שטוחה על שטיח האח, והיא כמעט איבדה את הכרתה; הדבר נמשך כחמש דקות. כאשר הגעתי, פניה היו חיוורות מאוד ודופקה היה חלש. היא הייתה מנומנמת מאוד לאחר שנכנסה למיטה, 80.
• הוא נעשה מיד חסר הכרה; עד מהרה נמצא ללא דופק, עם גפיים קרות ופנים ושפתיים חיוורים, 79. [920.]
• בתוך חמש דקות לאחר המנה האחרונה, ללא האזהרה הקלה ביותר, קיבל התקף אפילפטי קשה, שבו נשך קשות את לשונו. מאז הוא חש ״מוזר״, ומתלונן על תחושת קור מיוחדת בלשון, המשתרעת כחצי אינץ׳ מן הקצה, 86.
• הבעת פנים ריקה ביותר, העיניים משוטטות בחדר, ללא דיבור וללא כוח. עד מהרה קיבלה התקף אפילפטי עז, שנמשך כשתי דקות. היא נכנסה למצב של תרדמת, וכעבור כחצי שעה הקיאה בשפע, והחומר שנפלט הדיף ריח חזק מאוד של קמפור. בבוקר התלוננה על כאב עז בראש ובחזה, ועדיין הטעם והריח של הקמפור היו בלתי נעימים ביותר; פיה היה מעוות מעט, 77.
• התקף אפילפסיה, שנמשך כעשר דקות, ובעקבותיו מצב יוצא דופן של תשישות. הגפיים היו קרות, פני הגוף היו מכוסים זיעה דביקה; הדופק מהיר וכמעט בלתי מורגש, והאישון מורחב. כאשר עוררוהו, כמעט לא היה לו כוח להגות מילים. עיכוב מזדמן במתן שתן במשך שלושה חודשים לאחר מכן, 74.
• פרכוסים עזים ותוצאות לוואי עצביות, שנמשכו כמה חודשים, 81.
• פרכוסים; ללא דיבור, אך מודע לגמרי לכל המתרחש סביבו, 73.
• הנשימה איטית, סטרטורית; דופק 98 וחזק; ורידי המצח גדושים ומפותלים; מראה הפנים כחלחל ומכוסה זיעה; פרכוסים (לאחר חצי שעה), עזים, מטלטלים את כל הגוף, ובהם האופיסטוטונוס היה ניכר; כל פני הגוף אדומים מגודש נימי, גלגלי העיניים מוזרקים ובולטים לרגע, ואז העיניים נסגרות בכוח, אנחות רמות, חריקת שיניים, ונשיפת רוק דמי דרך השיניים הסגורות (לאחר שלושת רבעי שעה); הדבר נמשך כחצי שעה, ואז פינה האופיסטוטונוס את מקומו להתהפכות מהירה שוב ושוב, פעם לכיוון זה ופעם לכיוון אחר, לעיתים קובר את פניו לרגע במיטה, כך שלעיתים הנשימה הייתה קשה, 76.
• צריבה בפה, בגרון ובקיבה (מיד); פרכוסים (בתוך חמש עשרה דקות); הפנים השחירו, הגוף היה קמור לאחור; השיניים היו מהודקות כל כך ששום דבר לא יכול היה להפרידן; העיניים היו פקוחות לרווחה, האישונים בלתי רגישים כלל לאור חזק, אך לא מכווצים ולא מורחבים; גלגלי העיניים התגלגלו במהירות מצד לצד; הדופק לעיתים כמעט לא הורגש; ולעיתים אחרות היה מלא וקופץ; הנשימה הייתה משתנקת, עם מרווחים ארוכים בין השתנקות אחת לאחרת (בתוך שלוש שעות), 83.
• נעשתה מיד סחרחרה וחשה ברע; השליכה את זרועותיה סביב אחותה ונאחזה בפרכוסים חזקים. בתוך כרבע שעה הייתה הקאה חופשית, והיא נשארה מחוסרת הכרה זמן-מה נוסף. זמן מה לאחר מכן התלוננה על כאב ראש וסחרחורת, והייתה מבולבלת בעליל; הדופק מהיר; העור לח, 78.
• לאחר ארבע שעות הבחינו שהילד עשה דבר-מה שעורר את ההערה, ״האם אתה חולם?״ הילד לא השיב, והבחינו שמשהו אינו כשורה עמו; עיניו היו קבועות במבט בוהה, והוא עמד ללא תנועה וללא הכרה. אחיו הרים אותו כדי לשאתו לחדר הסמוך, ואז מיד החל להתפרכס ונעשה נוקשה לחלוטין, כשראשו ורגליו כפופים לאחור, כך שניתן היה רק להניחו על צדו על הרצפה. הפרכוסים גברו עד שהבשר מן הראש עד הכתפיים נעשה סגול, והדופק פחת במהירות עד שלא ניתן היה לחוש בו. אחר כך איבד הגוף את נוקשותו, ולכאורה היה ללא רוח חיים; אך כעבור כעשר שניות ניתן היה שוב לחוש את הדופק, הפרכוסים חזרו, והילד העלה קצף מן הפה. הזלפת מים קרים השיבה אותו לעצמו בתוך כארבע דקות; אחר כך באה הקאה עזה; היה במצב היסטרי זמן-מה, אך בתוך שעה התאושש עד כדי כך שאפשר היה להשכיבו במיטה, 84. [930.]

ניסוי ראשון.

• נטלתי סקרופול אחד של קמפור, סגור במעט מעיסת תמרהינדי. הדבר לא שינה את גובה הכספית במדחום שעל בטני. אך עשרים דקות לאחר מכן הדופק שלי פעם רק 66; ואילו לפני שנטלתי את המנה היה 68; זמן-מה לאחר מכן ירד ל-65.

ניסוי שני.

• נטלתי שני סקרופולים במעט סירופ של ורדים חיוורים; דבר שגרם מיד תחושה בפי, משהו הדומה לזה הנגרם מנטילת מי-מנטה חזקים, אך בלתי נעים הרבה יותר. כאשר הבטתי במדחום שעל בטני, הכספית, עשר דקות לאחר המנה, ירדה מעלה אחת; והדופק שלי, שלפני כן היה 77, פעם רק 75. עשרים וחמש דקות לאחר המנה, הכספית עלתה שוב לאותו גובה שבו הייתה לפני שנטלתי אותה, והדופק שלי חזר ל-77.

ואולם הרבה לפני זמן זה התחלתי לחוש עייפות בלתי רגילה ודכדוך נפש, מלווים פיהוקים ומתיחות תכופים, אשר התגנבו אלי בהדרגה איטית וכמעט בלתי מורגשת; עד שבתום שלושת רבעי שעה מהופעתם הראשונה נעשו מטרידים ביותר. הכספית שבמדחום נותרה באותו גובה כמו לפני המנה; אך הדופק שלי ירד עתה מ-77 ל-67.

זמן קצר לאחר מכן נעשה ראשי כה סחרחר, עד שבקושי רב יכולתי ללכת מקצה החדר אל קצהו; וכשחשתי, כפי שסברתי, מחנק, דימיתי שאוויר צח יסיר תסמין זה, ולכן פתחתי את החלון והבטתי החוצה; אך הכול ברחוב נראה לי במבוכה ובמהומה הגדולות ביותר; וכשדימיתי שאני מעורב בהן, חשתי שאני בסכנה לאבד את שיווי משקלי וליפול ממקומי. לפיכך התנדנדתי מן החלון אל מיטתי, ומשהיה עמי ספר, קראתי ממנו כמה עמודים; אך לא הייתה לי תפיסה ברורה של אף משפט אחד, ועל אחת כמה וכמה לא יכולתי לקשר שניים או יותר מהם יחד כדי להבין את כוונת המחבר. לבסוף, משהייתי שוב בלתי מסוגל לקרוא מחמת התנועה הסוערת שראיתי בין אותיות הספר, ומשמצאתי שאין בכוחו להסיח את תשומת לב מחשבתי מן התחושות הבלתי נוחות שהטרידו אותי, קמתי לראות אם אוכל ללכת טוב יותר; אך לצערי הרב מצאתי את ראשי מבולבל יותר, ובקושי יכולתי ללכת כלל. שבתי אז אל המיטה, ובהיותי מעט צמא קראתי שיביאו לי לשתות מעט מרק כבש. מאחר שהיה זה זמן הארוחה, המשרת, במקום להביא את המרק, ערך את השולחן כדרכו, מבלי לדעת שאני מתלונן. כאשר הובאו המאכלים, קמתי שוב מן המיטה, ובלא רצון בלעתי מעט מן המרק, אך לא יכולתי לטעום לא לחם ולא בשר, מחמת בחילה, אשר עם זאת לא לוותה בנטייה להקיא.

עתה התנדנדתי שוב אל המיטה, ולקחתי את הספר שהשארתי שם כדי לעשות מאמץ נוסף להסיח את תשומת לב מחשבתי מן התחושות הבלתי נוחות שחשתי; אך לא יכולתי לקרוא, שכן האותיות שבספר יצרו רק קבוצה מבולבלת של דימויים בלתי יציבים. עתה גבר בלבול הראש שלי עד כדי כך, ולווה ברעש כזה באוזניי, שכל הידיעה על מה שנכח בהווה, כמו גם הזיכרון של העבר, אבדו עד מהרה לגמרי במצב של חוסר הכרה.

למזלי, בערך בזמן זה נכנס לחדר אחד מבחוריי הצעירים, אשר סיפר לי לאחר מכן כי ביקשתי ממנו לסגור את החלונות, ואז השלכתי את עצמי לאחור על המיטה, שבה שכבתי כמה דקות בשקט גמור, אחר כך הזדקפתי, ישבתי על צדה, ועשיתי כמה ניסיונות להקיא, אך לא העליתי דבר; שלאחר מכן השלכתי את עצמי שוב לאחור בצרחות מחרידות, נפלתי לפרכוסים חזקים, העליתי קצף מן הפה, בהיתי בפראות, וניסיתי לאחוז ולקרוע כל דבר שהיה בהישג ידי. התקף אלים זה הוחלף ברגיעה, דומה במקצת לעילפון, אלא שבכך בלבד היה שונה, שצבעי היה סמוק מאוד. המשרתים, שסברו שיצאתי מדעתי, לא העזו להתקרב אלי, ולפיכך שלחו לקרוא לאחי, שגר במרחק-מה. כאשר הגיע ודיבר אלי, התעוררתי, כפי שסברתי, משינה עמוקה, והייתה לי תחושה מספקת רק כדי לזהותו. הדופק שלי פעם 100 בדקה. אף שהתאוששתי במידה כזו מן ההתקף שתיארתי זה עתה, עד שידעתי מי כל הנוכחים סביבי, הרי שמוזר הוא שהייתי בלתי מודע לחלוטין למעשיי שלי, כמו גם למקום שבו הייתי.

באותו זמן, משהרגשתי עצמי חם מאוד, קמתי מן המיטה, השלכתי את עצמי על הרצפה, וכשמצאתי שהקור שלה מרענן אותי, ביקשתי מעט מים קרים ושטפתי בהם את ידי ואת פני. הדבר רענן אותי מעט, ובמידה מסוימת השקיט רעד שאחז בכל חלקי גופי. שתיתי בשפע מים חמים, ועד מהרה הקאתי; ואף שעברו יותר משלוש שעות מאז נטלתי את הקמפור, עיקרו נפלט, בלתי מומס, יחד עם המים.

הזכרתי קודם לכן שלא רק שאיבדתי כל זיכרון של מעשיי בעבר, אלא גם את הידיעה על כל חפץ שבהווה; אך עתה התחלתי להשיב את שניהם באיטיות, אם כי באופן מופלא כל כך, שעסקיי, קשריי וכל דבר מאותו סוג, אשר שכחתי כליל, כאשר שבו והופיעו לראשונה החרידו את מחשבתי כאילו היו דברים שמעולם לא הכרתי קודם לכן; ומה שעוד יותר יוצא דופן, לאחר שכבר הכרתי כל אחד מבני משפחתי, לא נזכרתי בשימושו של שום חלק מרהיטי חדרי שלי; וכל חפץ שעליו השלכתי את עיני נראה לי זר וחדש כאילו רק באותו רגע התחלתי להתקיים.

אם היה הדבר מפני ההקאה או מפני הקמפור איני יודע, אך עתה סבלתי מכאב ראש חמור למדי, אשר הטריד אותי הרבה כל הערב. בין השעה 5 ל-6 פחתו במידה ניכרת הסחרחורת שבראשי, הצלצול באוזניי, החום המופרז והרעד, שהכבידו עלי כל כך קודם לכן, אך רחוקים היו מלהיעלם לגמרי. בערך בשעה 7 חזר Dr. Monro לבקרני, ומצא שהדופק שלי ירד מ-100 פעימות בדקה ל-80. עתה הנחנו מדחום על בטני, ובתוך חצי שעה עלתה הכספית שתי מעלות מעל חום הדם; אחר כך הועבר המדחום מבטני אל בטנו של הרופא, ובתוך חצי שעה ירדה הכספית יותר ממעלה אחת.

בין 8 ל-9, כאשר עדיין הרגשתי עצמי מבולבל מאוד, הלכתי למיטה, וזמן קצר לאחר מכן נרדמתי בשינה שלווה וקלה מאוד, שנמשכה עד הבוקר הבא, עם הרבה פחות הפרעות מן הרגיל. כאשר התעוררתי, מצאתי שכאב הראש חלף לגמרי, אף כי מעט מן הבלבול עדיין נותר. זמן-מה לאחר מכן, כאשר הלכתי ליציאה, הייתי עצור מאוד, אף שלפני כן לא הייתי כך; וגם לאחר מכן לא חשתי בכך עוד. במשך כל אותו יום הייתה לי רגישות וכבדות נוקשה רבה בכל גופי, כאילו נחשפתי לקור או עברתי מאמץ גופני קשה; אך תסמין זה, עם כל שאר התסמינים, חלף לגמרי בתוך כמה ימים. Hoffman הזכיר מקרה שבו חצי דרכמה שניתנה לאדם בריא לא הגבירה את חומו הטבעי, לא האיצה את דופקו, לא הביאה צמא, ולא גרמה כל תחושה בלתי נוחה; ומקרה אחר, שבו שני סקרופולים, כמעט מיד לאחר שנבלעו, גרמו כאב ראש חמור במיוחד, קור קיצוני, חיוורון הפנים, דופק רפה, זיעה קרה על הראש, אובדן זיכרון וכו׳. Monsieur Duteau מספר כי דרכמה אחת ניתנה לנערה שסבלה מקוליק קשה מאוד. לאחר שנטלה אותה הוקל הכאב במהרה, אך היא הביאה קור קיצוני כזה בכל גופה, דומה למוות, שכמעט לא ניתן היה להסירו אף בעזרת בדים חמים שנכרכו סביבה, ובשימוש פנימי ביין, 72.

• כאב ראש עז, חולשה מבחילה, ואי-יכולת לעבוד במשך חודשיים, 82.
• כאב עז בראש ובאזור הרקות, מלווה בתחושה שלא ניתן לתארה של צניחה ותשישות, כאילו נשימתה מסתלקת ממנה (מיד); פנים סמוקות, עין מוצפת דם, אישונים מורחבים, גפיים קרות, דופק מלא, רך, וכ-40, נשימה מאומצת, והנחת היד שוב ושוב על קודקוד הראש ושוב על הקיבה, כאילו היא סובלת כאב רב בשני האיברים הללו, המוח והקיבה. נוסף על תסמינים אלה היה אובדן מוחלט של הדיבור לעת עתה; אך אף שכוח הדיבור אבד, שמיעתה נותרה ללא פגם, כך שהבינה כל שאלה שנשאלה, והנידה את ראשה לאישור או לשלילה של כל השאלות שנשאלו אותה (לאחר ארבע שעות), 73.