Rhus toxicodendron

Henry CLARKE, M.D.

Rhus Toxicodendron.

אלון הרעל. N. O. Anacardiaceæ. טינקטורה מעלים טריים שנאספו בשקיעה, ממש לפני עונת הפריחה.

ו-

Rhus Radicans.

קיסוס הרעל. N. O. Anacardiaceæ. טינקטורה מעלים טריים שנאספו בשקיעה, ממש לפני עונת הפריחה.

[תחת השם Rhus פרסם האנמן את ה־proving שלו של ״R. radicans, הנקרא גם Toxicodendron״. הבוטנאים מסכימים שאין להכיר בין השניים כל הבדל מלבד צורת הצימוח. Millspaugh (American Medicinal Plants) מספר בתיאורו המופתי של הצמח שראה את שני הזנים יוצאים מאותו קנה־שורש. הוא מייעץ שהטינקטורה תיעשה מדגימות של שניהם. Rhus tox. הוא שיח בעל גבעול זקוף שגובהו בין שניים לארבעה רגל. הגבעול חסר שורשונים. Rhus r. בעל גבעולים מפותלים פחות או יותר, בגובה ארבע עד שלושים רגל, המשובצים בשפע שורשונים כהי־צבע, שבעזרתם הוא נצמד למשענתו. גם הקיסוס שלנו (Hedera helix) עשוי באופן דומה להשתרע על הקרקע, להשתרש במרווחים אם אינו מוצא משען, ולצמוח לגובה רב אם הוא מוצא; והוא עשוי להיות שיח זקוף, ללא שורשונים וללא נטייה לטפס. שתי הצורות נבחנו בנפרד, וכאשר יש צורך להבחין ביניהן אקרא להן Rh. r. ו-Rh. t. כאשר נעשית בעבודה זו התייחסות לשתיהן או לאחת מהן, אני משתמש במונח Rhus ללא הבחנה. כל שאר זני ה־Rhus יובחנו במפורש.]

קליניקה

הפלה / אקנה רוזצאה / כאבים לאחר לידה / אמנוריאה / סדק בפי הטבעת / דלקת התוספתן / אובדן תיאבון / ברי־ברי / כאבים בעצמות / דלקת הצקום / כוויות קור / מחזור דם חלש / כיחלון / קדחת דנגי / שלשול; כרוני / דיפתריה / דיזנטריה / דיסמנוריאה / דיספפסיה / אקזמה של האוזן / אקתימה / קדחת טיפואידית / שושנה / אריתמה נודוזום / אקסוסטוזיס / עיניים, דלקת של; כורואידיטיס; ראייה חלשה / כאבים בכפות הרגליים / גסטרואנטריטיס / דלקת בלוטות / שיגדון / דימומים / טחורים / כאבים בידיים / בקע / הרפס / הרפס זוסטר / ברך עוזרת הבית / הידרוצלה / שפעת / קדחות מחזוריות / פצפוץ בלסת / מורסה בכבד / לומבגו / חצבת / מנורגיה / מטרורגיה / נוירלגיה / גידול בשחלה / שיתוק / פראפימוזיס / פמפיגוס / כאבים בפריאוסט / דלקת קרום הריאה / פלאורודיניה / דלקת ריאות; טיפואידית / פטוזיס / פיאמיה / Red-gum / קדחת חוזרת / ראומטיזם / סקרלטינה / סיאטיקה / שינה חסרת מנוחה / אבעבועות שחורות / מחלות עמוד השדרה / נקע / היצרויות / מחלות הלשון / טיפוס / אורטיקריה / יבלות / אטרומות / פיהוק

מאפיינים

קיסוס הרעל גדל בסבכים ובמקומות נמוכים בצפון אמריקה, ופורח ביוני. הוא הוכנס לאנגליה כצמח בשנת 1640. בשנת 1798 Dufresnoy מ־Valenciennes השתמש בו לראשונה כתרופה. תשומת לבו הופנתה אליו על ידי ריפוי של צעיר עם התפרצות הרפטית (dartre) שנמשכה שש שנים, לאחר שהורעל מן הצמח במקרה. Dufresnoy השתמש בו בהצלחה במחלות מתפרצות, בשיתוק, בראומטיזם ובאמורוזיס. המיץ החלבי, המשחיר בחשיפה, משמש כדיו לסימון (כמו Anacard.) וכמרכיב בלכות לגימור מגפיים. הטינקטורה מכילה חומצה Rhoitannic ‏(C 18 H 28 O 13) וחומצה Toxicodendric, עיקרון נדיף ורעיל. ייחודו של הצמח הוא שהוא רעיל יותר בלילה, ובזמן פריצת העלים, או בכל זמן ביוני או ביולי כאשר השמש אינה מאירה עליו. היעדר אור שמש, ביחד עם לחות, נראה כמסייע לפליטת החומצה Toxicodendric. ״אדים חריפים, משולבים עם מימן פחמני, נפלטים בלילה מצמח חי של Poison Oak. אפשר לאסוף אותם בצנצנת, והם מסוגלים להדליק ולשלפח את עורם של אנשים בעלי קונסטיטוציה רגישה, אם יטבלו בהם את זרועותיהם״ (Porcher, מצוטט על ידי Millspaugh, שמספרו אני נוטל את העובדות הנ״ל). מי שמייחס חשיבות לתורת החתימות לא יחמיץ את הקשר בין ההחמרות הקרדינליות של Rhus . בלילה ומלחות . לבין הארסיות המוגברת של הצמח בלילה ובאווירה לחה. (אחד מה־provers של Rh. ven. לא הושפע ממגע עם העלים כאשר עורו היה יבש, אלא רק כאשר הזיע; וההרעלות הקשות ביותר מ־Rh. divers. אירעו אצל אנשים כשהיו לחים ומחוממים.) Millspaugh מביא מקרי הרעלת Rhus: מתוך עשרה גברים שהועסקו בפינוי שטח משיחים, שביניהם Poison Vine שלט במידה רבה, רק ארבעה ניצלו: ״רוב הגברים החלו עד מהרה להראות סימני עייפות, ובסוף היום הרביעי שישה מהם היו שרועים על גבם, חולים מכדי לעשות דבר.״ מגע ממשי עם הצמח אינו הכרחי כדי לייצר את השפעתו. ביום יוני מחניק אחד הסיעה צעירה כדור קרוקט על פני מדשאה אל גוש של Poison Ivy שגדל לצדה. כיוון שידעה על רגישותה, הושיטה ידה תחת הצמח ושלפה את הכדור בלי לגעת בעלה. במשך הערב של אותו יום החל פניה לגרד ולבעור, ובלילה הם התנפחו כך שהעיניים לא רק נסגרו, אלא שאף הריסים נעלמו בתוך הנפיחות. נדרשו כמעט שבועיים להחלמתה. Millspaugh מסכם את השפעות Rhus (רוב ההרעלות נגרמו על ידי Rh. rad.) כך: תחילה אדמומיות ונפיחות של החלק הנגוע, עם גרד וצריבה בלתי נסבלים, ואחריהם סחרחורת, תשישות, ומעין שכרון. הסתננות של הפנים והעיניים, והדבקת העפעפיים לאחר שינה; חוסר מנוחה רב, כאב, צמא וחום. פני העור נעשים לאחר זמן משובצים בולות מתמזגות במקומות שבהם הרקמה התאית רפויה, ואז באה דרמטיטיס הדומה לשושנה; זו עלולה להתפשט במהירות ולבסוף לעבור לריריות. אחר כך באות נפיחות של הפה והגרון, שיעול, בחילה והקאה. כאבים ראומטואידיים מתפתחים סביב המפרקים, ונוקשות כואבת מתבססת באזור המותני, בעוד הרגליים והזרועות נעשות חסרות תחושה. אחר כך עלולות להופיע בלבול הדעת והזיה, שבמהלכם החולה עלול להיות כה רגזן, חסר מנוחה וחרד עד שיקפוץ מהמיטה. הסימפטומים הנלווים הם: דלקת עיניים, הרחבת אישונים, ראייה חלשה, לעתים דיפלופיה; אפיסטקסיס; לשון מצופה חום עם קצה אדום משולש; נפיחות הפרוטידות; בליעה קשה; עוויתות בטן; שלשול; השתנה מרובה; מועקה; דופק מהיר; תשישות; רגישות כואבת של השרירים, < במנוחה; > בפעילות; ישנוניות; צמרמורת ולאחריה חום והזעה מרובה. ה־provings האמריקאיים נעשו עם Rh. rad., ורוב ההרעלות אירעו מצמח זה. אף שאין ודאות שהאנמן השתמש כלל ב־Rh. tox., או בו בלבד, Jahr נתן הצגה נפרדת של תסמיני Rh. rad. H. C. Allen (מצוטט ב־Critique, vi. 409) מציין ב־Rh. rad. מחזוריות המסמנת אותו כאנטי־פסורי גדול. הוא אומר כי בקונסטיטוציות פסוריות עמוקות או שחפתיות מורגשות השפעותיו הרעילות ביותר ומחזיקות זמן רב ביותר, והשפעות חוקתיות אלו ״נראות בלתי ניתנות לעקירה ללא האנטי־פסורי״. מקרה אחד שלו הראה חזרה של תסמינים בשעה 12:45 אחר חצות ב־5 ביולי, בכל שנה במשך שש־עשרה שנים, למעט שנת 1898, כאשר שימוש מוקדם ב־Tuberculinum, מנה אחת בכל חודש, מנע התקף; ושינה את התקף 1899. Guernsey מחשיב את Rh. rad. כפועל עמוק יותר מ־Rh. tox., בהיותו מתאים בשושנה פלגמונית, בייחוד כאשר היא מתחילה בקרסוליים ומטפסת בהדרגה במעלה הרגל, נעה ברקמות העמוקות, ללא חום; וכן לבלוטות בית־השחי כאשר הנפיחות עמוקה וקשה מאוד. Farrington נותן כאינדיקציות מובחנות ל־Rh. rad.: כאב ראש עורפי עם נוקשות ראומטית של העורף. כאבים מושכים־קורעים ברגליים. פלאורודיניה כאשר הכאבים יורים אל הכתפיים. Mahony ‏(M. A., xxvi. 109) מדווח על מקרה של אקזמה בפרינאום ובשק האשכים עם זיעה בחריץ הישבנים, ששניהם הוקלו בתוך שבוע על ידי Rh. rad. 12, פעמיים ביום. האנמן הבחין במהרה במפתח של תסמיני Rhus: ״אנו מבחינים,״ הוא אומר בהקדמתו ל־proving, ״בפעולה מוזרה זו (הנמצאת במעט מאוד תרופות אחרות, ואף בהן לעולם לא במידה כה רבה), דהיינו, שהתסמינים והסבל הקשים ביותר מתעוררים כאשר הגוף או האיבר במנוחה, ונשמרים ככל האפשר ללא תנועה. ההפך מזה, כלומר החמרת התסמינים על ידי תנועה, נצפה לעתים רחוקות בהרבה.״ הוא מעמיד את Rhus מול Bry., שיש לו כאבים ראומטיים כמעט זהים אך בתנאים הפוכים. Neidhard מוסיף הערה ב־Jahr של Hempel, המבליטה שינוי של ״ < ממנוחה״, שהוא בעל חשיבות מעשית עצומה, כפי שאני יכול להעיד. Neidhard אומר שהמחלה שבה עשה את השימוש הרב ביותר ב־Rhus היא צורה של ראומטיזם הנפוצה בצפון אמריקה, ומאופיינת בתסמינים הבאים: ״נוקשות, חולשה שיתוקית של המפרקים, עם כאב עוקץ לאורך הגידים והשרירים. נפיחות ואדמומיות על המפרקים או בסמוך להם. ראומטיזם של מפרק הירך ושל שורש כף היד נראה נשלט ביעילות הרבה ביותר על ידי פעולתו. הנוקשות והכאב הגדולים ביותר מורגשים בתנועה הראשונה של המפרקים לאחר מנוחה, ובהתעוררות בבוקר. לאחר שהמפרקים נעים זמן־מה הכאב פוחת.״ בניגוד ל־Bry., ל־Rhus יש: ״ככל שהוא נע יותר כן > לו״; בעוד ל־Bry. יש ״ככל שהוא נע יותר כן < לו״. יש לזכור הבדל זה, אחרת לעיתים קרובות תינתן מרשמת שווא. ל־Rhus יש לא רק < בזמן מנוחה, אלא גם < לאחר מנוחה. עם זאת, Rhus ו־Bry. משלימים זה את זה: אין זה נדיר שתנאי מקרה ישתנו תחת אחת התרופות הללו, ואז תידרש האחרת. האנמן אומר כי ״שתי תרופות־אחיות אנטגוניסטיות אלו״ . כל אחת במקומה . פגשו בהצלחה את הטיפוס שהשתולל בארצות שנהרסו במלחמה שהחלה בקיץ 1813 והלאה. מתוך 183 מקרים שטופלו על ידי האנמן בלייפציג לא מת אף אחד. חוסר המנוחה הזה של Rhus יימצא כמאפיין את התסמינים בשיעור גדול של המקרים שבהם יידרש. הוא חסר מנוחה כמו Acon. ו־Ars., אך בדרך שונה מזו של כל אחת מהן. עם Rhus הדבר נובע מן הכאב והרגישות הכואבת המוקלים זמנית > על ידי תנועה; או מחוסר שקט עצבי פנימי הגורם לחולה לרצות להיות בתנועה כשאין כאב מיוחד נוכח (Nash). נוכחות חוסר המנוחה היא אינדיקציה מובילה ל־Rhus בחומים, בטיפואיד ובאחרים. אינדיקציות נוספות הן . חיישנות מעורפלת, קהות, דליריום ממלמל, לשון יבשה. הלשון האופיינית של Rhus יבשה או מצופה כהה, עם קצה אדום משולש. בקדחות מחזוריות אופייני ״שיעול בזמן הצמרמורת״. האנמן הצביע על מפתח נוסף של Rhus: ״ניסיון מצטבר לימד אותי כי Rhus הוא התרופה היעילה ביותר והספציפית לתוצאותיהן, לעתים הקטלניות, של הרמה־ביתר, מאמצי שרירים מופרזים וחבלות.״ כמובן, הוא הובל למסקנה זו על ידי ״כאבים כחבלה וכמו־נקע״ ו״נוקשות״ של ה־provings. Rhus נמצא בשורה הראשונה של פגיעות טראומטיות. הוא מתאים להפלה מאוימת מנקע; וכן לכאבים ממושכים לאחר לידה ולהשפעות אחרות של המאמץ של לידה קשה; מורסה בבית־השחי מסיבה זו נרפאה עם Rhus. שיעולים של מאמץ, שיעולים ראומטיים. מחלות ממאמץ של חלק יחיד, שריר או גיד; הרמת־יתר, בייחוד ממתיחה גבוהה כדי להגיע לחפצים. יש לכך אנלוגיה בחלומות . חלומות של מאמץ גדול: חתירה, שחייה, עבודה קשה בעיסוקו היומיומי. Rhus ריפא צורות רבות של שיתוק: פרפלגיה ראומטית מהירטבות, משכיבה על קרקע לחה; משינה בסדינים לחים; לאחר מאמץ; לאחר לידה, עודף מיני, או חומים. פטוזיס. שיתוק של גפיים בודדות. חוסר תחושה בחלקים המשותקים. נוירלגיה של הפנים, לומבגו וסיאטיקה (בייחוד של צד שמאל), עם חוסר מנוחה; המופיעים לאחר הירטבות או לאחר אמבט נרפאים על ידי Rhus. הכאבים הנוירלגיים וההתפרצויות עושים את Rhus ל־simillimum מושלם במקרים רבים של herpes zoster. שלפוחיות חום סביב הפה. Howard Crutcher מספר (M. A., xxii. 38) כיצד לאחר שעמד על רציף כשצדו הימני חשוף לרוח קרה מן הנהר, החל לסבול מכאבים חזקים היורים במעלה העצב האולנרי, כאב קבוע ואחיד לאורך הזרוע והאמה, אך חמור ביותר במבנים שמתחת לדלתואיד. הכאב היה < הרבה יותר במקום חם; הוא לא הפריע לתנועה. בשעה 8 בערב נטל Crutcher Rhus 30 יבש על הלשון, וכמעט מיד נקרא שוב אל האוויר הפתוח. בתוך שלושים דקות הכאב היה טוב יותר בבירור; בתוך תשעים דקות נעלם. מקרה של הרעלת Rhus שדווח על ידי Morey ‏(Med. Cent., February, 1898; H. W., xxxiii. 309), הראה השפעה על הווסת, ותוקן על ידי Crocus. העלמה M. הורעלה קשה על ידי Rh. rad. (הנקרא ״Ivy״) ביולי 1895, בזמן תקופת הווסת שלה. היא טופלה ב־Bell. ו־Rhus פנימית, ובמשחת Oxide of Zinc חיצונית, ונראתה כמחלימה במהירות. ב־1 בספטמבר 1897, ללא הרעלה ידועה נוספת, התפתח התקף דומה נוסף בזמן הווסת, והיו התקפים קטנים תכופים במשך השנתיים, תמיד בזמן הווסת. מאוחר יותר היה לה התקף נוסף שהתפתח במהירות והבהיל אותה מאוד. הזרם הווסתי החל שבוע לפני שבאה ל־Morey, היה מועט מאוד, כהה ומקורש, כפי שהיה מזה זמן־מה. הזרם בקושי החל היטב וכבר פסק פתאום וההתפרצות הופיעה. ניתן Croc., והמנה הראשונה החזירה את הזרם, שהיה תקין במראה ובכמות, וההתפרצות נעלמה מיד. תחושות מיוחדות הן: כאילו שיכור. כאילו ישן. כאילו משקל מאחורי הארובה הימנית. כאילו רצועה מהודקת לרוחב המצח. כאילו הראש מתנפח החוצה. המוח, כאילו עמוס; כאילו נקרע; כאילו רפוי; כאילו מתנודד; כאילו כמות דם נורתה לתוכו בעת התכופפות. כאילו שרירי אחורי הראש מוברגים יחד. כאילו משקל עצום על העורף. כאילו צעיף לפני העיניים. כאילו חול בעיניים. כאילו קשה להניע את העפעפיים. כאילו הלסת תישבר. השיניים כאילו נעקרות; ארוכות מדי; רופפות. כאילו הלשון הופשטה מעורה. כאילו בקע עומד לפרוץ. כאילו הלוע בלתי פעיל או משותק. הקיבה, כאילו עמוסה מדי; כאילו אבן בתוכה; כאילו בור הקיבה נפוח או מכווץ יחד. ההיפוכונדריות והבטן כאילו הוכו. חפירה כאילו נגרמת על ידי תולעת. כאילו סכין בבטן הימנית. כאילו משהו נקרע וניתק בבטן, בחזה, ובחלקים הפנימיים בכלל. כאילו גוש מונח כמו משקל לוחץ וכבד בבטן. כאילו צד אחד של הרקטום נסגר בצמיחה. כאילו הכול עומד לצאת מן הרקטום. כאילו הנשימה נעצרת בבור הקיבה. כאילו הסטרנום נדחף פנימה. כאילו ננקע או נפרק: הגב, הלסת, הזרועות, שורש כף היד, הירך, הברך, הקרסול. כאילו שכבו בתנוחה בלתי נוחה. כאילו חבול בצד הימני של החוליות המותניות ובגב התחתון. כאילו בשר הגב התחתון הוכה. כאילו הגב שבור. כאילו מישהו לוחץ על הכתף השמאלית. כאילו היד מוחזקת במים חמים. היד, כאילו קמלה; כאילו משותקת; כאילו מחטים דוקרות את הקצות ואת המשטחים הכפיים של הגלילים הראשונים של האצבעות. שריר rectus cruris כאילו חבול. כאילו גידי הברך האחוריים וגידי הגפיים קצרים מדי. כאילו הברך קצרה מדי. הרגליים (והכף הימנית) כאילו עשויות עץ. כפות הרגליים והקרסוליים כאילו ישנים. העקבים כאילו דורכים על מחטים. כאילו מסמרים רצים מתחת לעור העקבים. כאילו הולך על מחטים. המפרקים כאילו חבולים. כאילו העצמות כואבות. כאילו שוקע דרך המיטה. כאילו משהו מכריח אותו לצאת מן המיטה. העצמות, כאילו מגרדים אותן; כאילו הבשר נקרע מהן. כאילו כל הגוף בוער. כאילו מים קרים נשפכים עליו. כאילו הדם זורם קר בוורידים. כאילו יש התכייבות תת־עורית. כאילו החלקים הפנימיים גדלו יחד. תסמינים מיוחדים הם: תשוקה למשקה קר וחלומות של עמל. הרפס המתחלף עם אסתמה ודיזנטריה. נחנק בקלות בבליעה. בליעה = כאב באמצע הגב. אנורקסיה בחך ובגרון. בחילה בחזה. טעם דם עם שיעול (ללא העלאת דם). קור בשוקה השמאלית. הקרקפת רגישה, < כאשר מסיטים את השיער לאחור. התכווצות בצורת שעון חול של הבטן. התסמינים הם: < במגע; > בשפשוף. < מרכיבה; חבלות; זעזועים; נקעים. < במנוחה; ובתחילת תנועה; > בתנועה נמשכת. (שכיבה > קוליק ושלשול.) שכיבה על רצפה קשה עם כרית מתחת לגב > כאב בגב. חייב להחזיק את הראש כדי > את הכובד שבו. כיפוף הראש לאחור > כאב בעורף; = כאב בראש ולאורך עמוד השדרה. גפיים ששוכבים עליהן נרדמות; אין עליהן זיעה. < על הצד שעליו שכב. שכיבה על צד שמאל = פלפיטציות וכאב בלב. בליעה = כאב בגב. נטייה להימתח. מתיחה = פצפוץ בברכיים; רגישות כואבת בבטן. מאמץ בלתי רגיל = שיתוק. מאמץ יתר = פלפיטציות; < coxalgia. < בערב; בלילה; בבוקר לאחר שינה. רגיש לאוויר קר פתוח; לרוחות צפון־מזרחיות חדות. השפעות של שתיית מים קרים; הירטבות, בייחוד לאחר התחממות, רחצה קרה; רחצה בים. > על ידי חום ויישומים חמים. < מחום המיטה. הסיאטיקה > מחום של פעילות. < משינוי מזג האוויר; ממזג אוויר לח וסוער; לפני סערה; בסופת שלג; בסתיו; בחורף. בחילה < לאחר אכילה. משתוקק למים קרים, המוקאים מיד.

יחסים

מנוגד על ידי: Bry., Bell., Camph., Coff., Crot. t., Grind., Merc., Sang., Sul., Verb. h. מנוגד ל־: Bry., Ranunc., Rhod., Ant. t., Sapon. (Ars.). משלים: Bry. בלתי ידידותי: Apis, לפניו או אחריו, בייחוד במחלות עור. תואם: Arn., Ars., Bry., Calc., Calc. ph., Cham., Con., Lach., Ph. ac., Puls., Sul. נענה היטב אחריו: Calc., Bell., Graph., Nux, Pho., Pul., Merc., Sep., Sul., Ars., Bry. השווה: שאר ה־Rhoes וה־Anacardia. תסמיני עיניים, > בתנועה, Comoc. (Rhus > בחום; Comoc. <). שיתוק ראומטי מחשיפה ללחות ולקור, Caust. (Rhus חסר מנוחה, > בתנועה יום ולילה; Caust. חסר מנוחה רק בלילה). בלוטת הפרוטיד, Am. c. (Rhus שמאל; Am. c. ימין). תוצאות של עבודה במים, Calc. אופתלמיה גרנולרית, Arg. n. (ל־Rhus יותר עווית; אם פותחים את העפעפיים בכוח, זולגות דמעות צורבות וגורמות לפצעונים סביב העין). שיעול המתעורר ממשקה קר, Sil. (> Caust.). זיעת הגוף, הראש יבש (Sil. זיעת הראש, הגוף יבש). דימום מן האף בתחילת טיפואיד, Ph. ac. (עם Rhus הוא >, לא עם Ph. ac.). מאפשר לאנשים לעמוד בעייפות שרירית, Fl. ac., Ars., Coca. היפרטרופיה של הלב ממאמץ יתר, Bro., Arn., Aco. כיבים ברגליים בדרופסיה, Ars., Lyc. (Lyc. בדרופסיה ממחלת כבד). פחד מהרעלה, Glo., K. bro., Hyo., Bap. דמעות שופעות ומציקות השורפות את הלחי, Euphr. (Rhus < בעין ימין; המוגלה דקה יותר). פטוזיס או כל שיתוק עיני, Gels. (Rhus בחולה ראומטי, מהירטבות; Gels. עם מחשבה איטית ופנים סמוקות). סקרלטינה, שושנה וכו׳, עם נמנום ובצקת, Apis (Rhus אדום כהה, חוסר מנוחה גופני; Ap. אדום ורדרד, עצבנות תזזיתית. ב־Rhus הגרד שולט; ל־Ap. פחות נטייה ליצור מוגלה). אנטריטיס, פריטוניטיס, טיפליטיס, Lach. מחלות לב עם חוסר תחושה של הזרוע השמאלית, Aco. (עקצוץ באצבעות), Kalm., Puls. (חוסר תחושה, בייחוד סביב המרפק), Act. r. (כאילו הזרוע קשורה בחוזקה לגוף), Phyt. (זרוע ימין). חלומות על עסקי היום, Bry. (ל־Rhus ו־Bry. תנאים הפוכים; ומצבו הנפשי של Rhus הוא מיואש ונוגה, Bry. נרגן, קפדן ועצבני.) טיפואיד, Pho. (בא היטב אחרי Rhus; דלקת ריאות; יציאות צהובות ומפוספסות דם, לעתים כמו ״מי בשר״), Ars. (רגזן וחרד למרות תשישות), Bapt. (פנים אדומות כהות, מטומטמות; צואה כהה, נוזלית, מסריחה מאוד; מנומנם, סטופור; מתהפך באי־שקט עם אשליה שהגפיים פזורות על המיטה, המיטה מרגישה קשה), Arn. (אפתיה שלמה; צואה ושתן בלתי רצוניים; כיח דמי אם הריאות מעורבות). אמפיאמה והתקשות של בלוטות בית־השחי, Bell. (Bell. בקלימקטריום, Rhus אחרי לידה). אקזמה, Mez., jug. r. (favus). שיעול < מן הערב עד חצות, Mez. (Rhus גם מחשיפה). קוליק > בהתכופפות כפולה, Coloc. (Rhus גם > מהסתובבות). דלקת לחמית מהירטבות, Calc. גלאוקומה, Caust. כאב מתפצפץ ושובר בלסת, Ign., Petr. שיתוק ממנינגיטיס ראומטי (ממיאליטיס ראומטי, Dulc). שיתוק שדרתי חריף של תינוקות, Sul. (משלים). סולד מחשיפה, Ars., Hep. תחושת לחץ מטה בהיפוגסטריום, Puls. הבשר מרגיש כאילו הוכה מעל העצמות, Thuj. סלידה מחושך, Am. m., Bar. c., Calc., Carb. a., Stro., Val., Stram. סולד מרחיצה, Ant. c., Clem., Hep., Sep., Spi., Sul. השפעות של הרמת הזרועות גבוה כדי להרים דברים, Pho. שתן דמי נפלט בטיפות, Pul. פימוזיס, Cann., Merc., Sul., Nit. ac., Sep., Thuj., Sabi. רעב לפנות בוקר, Aga., Ant. c., Asar., Calc., Carb. a., Lyc., Ran. b., Saba., Zn. ציפוי חד־צדי של הלשון, Daph., Lob. (Rhus לבן). נשימה חמה, Calc., Carb. s., Sul. ריור לילי, Cham., Nux, Pho. בליעה קשה של מוצקים, Atrop., Bell., Bar. c., Calc., Chi., Dro., Lyc., Plb., Sil. פרוטיטיס, Aur., Merc., Pilo.; גרורה לאשכים, Rhus, Pal., Bell., K. ca. חזרות שנתיות, Ars. הצטננות מהרטבת הראש (Bell. מתספורת). תחושה של התכייבות תת־עורית, Ran. b., Pul. נחנק בקלות בבליעה, K. ca. > ממזון חם, Lyc. אפיסטקסיס בלילה, (Bry. בבוקר). פצעי דקירה כאילו דורך על מסמרים, Hyper., Led. כאב גב > בשכיבה על רצפה קשה, Nat. m. Hydroa, Nat. m. אקנה מהירטבות, או ממשקאות קרים כקרח, כאשר מחוממים, Bellis. משתוקק למשקה קר ומקיאו מיד, Ars. מחלות מנקע של חלק יחיד, שריר, או גיד, Calc., Nux. סחרחורת < בשכיבה (Apis >); < בקימה משכיבה או מהתכופפות, Bry. יציאות דמויות ג׳לי, Colch., K. bi.

סיבתיות

הכעס הקל ביותר. קור. מהרטבת הראש. סדינים לחים. רחצה, במים מתוקים או מלוחים. הירטבות כשמחוממים. מאמצים. מאמץ יתר. הרמת יתר. הרמת הזרועות גבוה כדי להרים דברים. שתיית מי קרח. בירה (כאב ראש).

1. נפש

עצב חרד וייסורים מופרזים, בייחוד (בדמדומים) בערב ובלילה, עם רצון לבדידות ונטייה לבכות. חוסר מנוחה שאינו מרשה לחולה להישאר יושב; ומכריח אותו להתהפך במיטה. ייסורים עם פחד מוות ואנחות. פחד מהרעלה. מאניה אובדנית (רצון להשליך עצמו למים). עצבנות ומצב רוח רע, עם סלידה מעבודה. דכדוך מוסרי עם אנתרופופוביה. חוסר אונים וייאוש עמוק. אי־שקט ביחס לילדיו, לענייניו ולעתיד, עם חוסר ביטחון עצמי. חולשת זיכרון ושכחנות (אינו זוכר את המאורעות האחרונים ביותר). חוסר רעיונות וחוסר אנרגיה נפשית. הבנה קשה. איטיות תפיסה וטמטום שכלי. אשליות הדמיון וחזיונות. דליריום קל; עם חוסר תחושה.

2. ראש

הראש מבולבל כמו משכרות. קהות; עם עקצוץ בראש וכאב בגפיים, > בתנועה. הליכה מתנודדת בלי סחרחורת. מתנודד לימין בהליכה. סחרחורת והתנודדות כאילו עומד ליפול; בייחוד כשקם מן המיטה (עם צמרמורת ולחץ מאחורי העיניים). סחרחורת כאילו מוחזק גבוה, בשבתו. ריקנות בראש. סחרחורת, עם פחד מוות, בשכיבה בערב. כאב ראש (< בבוקר, בשכיבה; מקור) מיד לאחר ארוחה או לאחר שתיית בירה, וגם בהנעת הזרועות (> בחום וכאשר מסתובבים). כאב ראש < בבוקר, בצד ימין, עם סחרחורת כאילו תיפול לאחור בקימה מהמיטה, כאבים חדים יורים בשתי הרקות, בקושי יכולה להחזיק את עצמה, וערפל בא לפני הראייה כשהיא עושה דבר במהירות או קמה בחיפזון (נגרם. R. T. C.). (הפונקציה האינציטו־מוטורית לקויה). התקפי כאב ראש עם צורך לשכב; כל התרגזות וכל פעילות באוויר הפתוח מחדשות את ההתקפים. כאב ראש מחזורי. כאב בראש כאילו המוח חבול, בייחוד בבוקר, < בהנעת והרמת הראש. גודש סביל של הראש > במנוחה. כובד ומלאות לוחצת של הראש (בייחוד במצח; כאילו משקל נופל קדימה, עם חום בפנים), עם תחושה, בעת התכופפות, כאילו המוח עומד להתפוצץ. הראש כה כבד עד שנאלץ להחזיקו זקוף כדי > את הכובד הלוחץ קדימה אל המצח. תחושת לחץ או התרחבות בראש. משיכות וקריעות בראש, ובייחוד ברקות, בעיקר בערב ובלילה. כאב ראש דוקר־יורה ביום ובלילה, המגיע עד האוזניים, שורש האף ועצמות הלחיים, עם תחושת קהות בשיניים. הלמות ופעימות בראש, בייחוד בעורף. כאבים, בייחוד בבליטות העורפיות. גודש דמי בראש. תחושת צריבה, בייחוד במצח (בהליכה) ובעורף. כאב ראש עורפי עם נוקשות ראומטית בעורף (R. rad.). עקצוץ כואב בראש. תחושה כאילו כמות דם נורתה למוח בהתכופפות. נהירת דם לראש עם צריבה־עקצוץ והלמות במוח, אדמומיות בהירה של הפנים, חוסר מנוחה גופני גדול בבוקר במנוחה, < לאחר אכילה. נטייה להצטנן מהרטבת הראש. זמזום ורעש בראש. תחושת איזון ותנודה בראש בכל צעד, כאילו המוח רפוי, גם בניעור הראש. רגישות כואבת של חוץ הראש, כאילו מהתכייבות תת־עורית, בייחוד כאשר הופכים את השיער ומנוגעים בו; < בצד שעליו אינו שוכב, ומחימום במיטה. התכווצות הקרקפת כאילו השיער נמשך. משיכה וקריעה בקרקפת. נפיחות הראש. נפיחות שושנתית של הראש והפנים עם שלפוחיות המתייבשות ויוצרות גלדים מגרדים. עקצוץ מכרסם בקרקפת. הרפס יבש בקרקפת. קרקפת גלדנית מחזורית, החוזרת מדי שנה. קרקפת גלדנית עם גלדים עבים, המשחיתים את השיער, עם מוגלה ירקרקה (ריח רע), וגרד עז בלילה. (אקזמה של כל הקרקפת השעירה, הגורמת לנשירת שיער. R. T. C.). גבשושיות קטנות ורכות בקרקפת. אטרומה בת שנים רבות נרפאה בעזרת Rh. t. Ø, אשר גרם בעת ובעונה אחת לשושנה (H. W., xxxi. 199).

3. עיניים

כאבים בעיניים בעת הנעת גלגל העין. לחץ ותחושת צריבה בעיניים. העיניים מקובעות, עמומות ומושפלות. צריבה חדה בעיניים ובעפעפיים. מחלות של פני השטח הפנימיים של העפעפיים. דלקת של העיניים והעפעפיים, עם אדמומיות והדבקה לילית. דמעת מרובה (עיניים מלאות מים, דלקת עפעפיים) עם נפיחות בצקתית סביב העיניים. בלוטות המייבומיאן מוגדלות, הריסים נושרים. פוטופוביה. נפיחות דמוית שלפוחית של העפעפיים, הסוגרת את העיניים. נפיחות (שושנתית) של כל העין ושל החלקים שסביבה. אופתלמיה ראומטית, במיוחד של העין הימנית. קרטיטיס גאוטי, < במזג אוויר לח וגשום, הראייה עמומה. נוקשות שיתוקית של העפעפיים. קפיצות ורעד של העיניים והעפעפיים. צבע כחול סביב העיניים. כובד העפעפיים. שעורות; בעפעפיים התחתונים. מסך לפני העיניים וראייה חלשה; כל החפצים נראים חיוורים.

4. אוזניים

כאב אוזניים. פעימות כואבות באוזן בלילה. נפיחות האוזניים. הפרשת מוגלה דמית מן האוזניים, עם חירשות. שריקה, חריקה או צלצול באוזניים בהליכה, המתחלפים בהדהוד נמוך בשכיבה, כאילו עור התוף נקרע. נפיחות ודלקת של הפרוטידות עם חום. סופורציה של הפרוטידות.

5. אף

אדמומיות קצה האף, עם כאב כמו משפשוף במגע. נפיחות חמה של האף. הנשימה נראית כה חמה עד שהיא שורפת את הנחיריים. יובש האף. הפרשת מוגלה ירקרקה ומסריחה מן האף. אפיסטקסיס, גם בלילה ובהתכופפות או בכחכוח; הדם כהה; גלדים סביב הנחיריים. התעטשויות תכופות, עזות וכמעט עוויתיות. הפרשה מרובה של ריר מן האף, ללא קוריזה.

6. פנים

פנים חיוורות, חולניות, קמולות, עם עיניים מוקפות עיגול כחול ואף מחודד. משיכה וצריבה באזור העל־גבות ובעצמות הלחיים. הפנים מעוותות ומתכווצות. פנים אדומות, עם חום בוער. דלקת שושנתית ונפיחות של הפנים, עם יריות לוחצות ומתוחות וצריבה־עקצוץ. שושנה שלפוחיתית, עם סרום צהוב בשלפוחיות. התפרצות לחה וגלדים עבים על הפנים, עם נזילת סרום מסריח ודמי. אקנה. (אקנה רוזצאה; אימפטיגו בפנים או במצח.). זוויות השפתיים כואבות ומכויבות. התפרצות הרפטית קרומית סביב הפה והאף, עם גרד, קפיצות ותחושת צריבה. אקסנתמה על הלחיים, הסנטר וסביב הפה. קילוף עור הפנים. התכווצויות חותכות וכאבים עוויתיים שורפים בלחיים (האדומות והחמות). זיעה קרה על הפנים. התפרצויות של פצעונים שורפים סביב השפתיים והסנטר. כאב דמוי התכווצות במפרק הלסת במנוחה ובהנעת הלסת, עם פצפוץ בתנועה הקלה ביותר, > בלחץ חזק מבחוץ ובנטילת דברים חמים. עוויתות בלסת. רצון תמידי לפהק עד שנדמה שהלסת תישבר. נפיחות קשה וכואבת (חפירה לוחצת) של בלוטות הפרוטיד והתת־לסת (עם דקירה בבליעה). השפתיים יבשות וחומות.

7. שיניים

כאב שיניים כמו משפשוף, או עם קריעות, יריות, קפיצות, חפירה ועקצוץ, לעתים קרובות בלילה, או < באוויר הפתוח ו־> בחום חיצוני (ובחדר חם), לפעמים גם בעקבות צינון. התרופפות השיניים. השיניים מרגישות מוארכות. התרופפות החותכות התחתונות, אינו יכול לנשוך בהן. הבל פה מסריח, משיניים רקובות. כאב שורף בחניכיים כמו משפשוף, גם בלילה.

8. פה

יובש הפה עם צמא עז. הצטברות רוק מרובה בפה. רוק צהוב, ולעתים גם דמי, זורם מן הפה בלילה. בעת שישיבה רדומה אחר הצהריים הרוק נוזל מן הפה. בבוקר במיטה הפה מלא מי מלח. בבוקר הריר והלשון מלוחים. הצטברות מרובה של ריר צמיגי בפה ובגרון, עם יריקה תכופה. ריח רע מן הפה. לשון: יבשה, אדומה או חומה, וסדוקה; קצה אדום משולש; לבנה־צהבהבה בשורש. לשון לבנה; לעתים קרובות בצד אחד. תחושה כאילו הלשון מכוסה בעור.

9. גרון

תחושת יובש בגרון. כאב גרון, כאילו נגרם מנפיחות פנימית, עם כאב כמו מחבלה אפילו בדיבור, ועם לחץ ויריות בזמן בליעה. תחושה בגרון כאילו משהו נקרע ממנו החוצה. (כאב גרון לאחר מאמץ בדיבור.). קושי בבליעה וכאב בבליעת מזון מוצק כמו מהתכווצות של הגרון והוושט; קושי בבליעת נוזלים כמו משיתוק. ברנדי גורם לתחושת צריבה יוצאת דופן בגרון. הצטברות מרובה של ריר בגרון, עם כחכוח תכוף בבוקר. כאב פועם בתחתית הוושט.

10. תיאבון

טעם רקוב, בייחוד בבוקר ואחרי ארוחה. טעם תפל, דביק, חריף, מר, חמוץ או מתכתי. טעם שמנוני בפה אך האוכל טעים כרגיל. טעם כאילו הקיבה התקלקלה מבשר רקוב, אך לאוכל טעם תקין. טעם מתקתק בפה. טעם מר של המזון, בייחוד של לחם, הנראה מחוספס ויבש. אנורקסיה עם סלידה מכל מזון, בייחוד לחם, בשר, קפה ויין. אנורקסיה בחך ובגרון עם תחושת ריקנות בקיבה, ובאותו זמן רעב זאבי, החולף לאחר ישיבה זמן־מה. תחושת מלאות ושובע בקיבה, המסלקת כל תיאבון. אחרי ארוחה נטייה חזקה לשינה, לחץ ומלאות בקיבה ובבטן, בחילה עם נטייה להקיא, לאות, סחרחורת וצמרמורת. בעת אכילה הקאה פתאומית. הלחם מכביד על הקיבה. חוסר תיאבון עם צמא שאינו יודע שובע. רעב בלי תיאבון. כאב וחום בראש לאחר שתיית בירה. צמא, לרוב מתחושת יובש בפה, גם בלילה או בבוקר, עם רצון בעיקר למים קרים ולחלב קר. תשוקה למעדנים; לצדפות.

11. קיבה

גרפסים עם טעם האוכל. גרפסים ריקים לאחר ארוחה או לאחר שתייה. ארוקטציות מן הקיבה, הנראות כמועברות לצד הימני של החזה, כאילו התיישבו שם. גרפסים עזים עם עקצוץ בקיבה, > בשכיבה, < בקימה. Pituita בקיבה. כאב בקיבה ובחילה משתיית מי קרח. בחילה ונטייה להקאה, בעיקר לאחר ארוחה ולאחר שתייה, וכן בלילה או בבוקר אחרי קימה, > בשכיבה. הקאה מיד לאחר אכילה. כאבים בקיבה כאילו יש בה אבן, בייחוד אחרי ארוחה; וגם בעמידה. לחץ בקיבה וב־scrobiculus, לעתים קרובות עם קוצר נשימה. הלמות ויריות באזור האפיגסטרי. מעיכה, תחושת נפיחות, וכאב כאילו מהתכייבות בבור הקיבה. תחושת קור בקיבה. תחושה בבור הקיבה כאילו משהו נקרע ממנה, בייחוד בהתכופפות או בצעד שגוי.

12. בטן

התנפחות הבטן, בייחוד אחרי ארוחה. משיכה לוחצת מלמטה כלפי מעלה בהיפוכונדריום השמאלי. רגישות כואבת, כאילו הוכתה, בהיפוכונדריות, ועוד יותר בבטן; < על הצד ששכב עליו, בהתהפכות ובתחילת תנועה. כובד לוחץ בבטן, ממשקל. עוויתות מתכווצות בבטן, המכריחות את החולה להישאר כפוף כפול. התכווצות קשה ונראית לעין של הבטן לרוחב הטבור; הבטן תפוחה מעל ומתחת לפס זה. (כאב בבטן עם מתיחות לרוחב המצח ונדודי שינה. כאב עז ומתמשך סביב הטבור, הנגרם מהקאות־יבשות. R. T. C.). חפירה מתהפכת בבטן, כאילו נגרמת על ידי תולעת. קריעות חותכות, קפיצות וצביטות בבטן (בייחוד לאחר אכילה; > לאחר יציאה). כאב באזור המעי הגס העולה. תחושת צריבה בבטן. רפיון של הבטן, עם רעד פנימי בכל צעד. קוליק עז, לעתים קרובות בלילה, או < מכל מיני מאכל או משקה, לפעמים עם יציאות דמיות. תחושה בבטן כאילו משהו נקרע וניתק. צבע ארגמן של הבטן. רגישות כואבת במעטפות הבטן, כאילו הן מכויבות, בייחוד במתיחה בבוקר. נפיחות של בלוטות המפשעה. לחץ במפשעות כלפי חוץ כאילו בקע עומד לפרוץ. בטן תפוחה, בייחוד אחרי אכילה. פליטות גזים רבות, עם קרקורים, תסיסה ותנועות צביטה בבטן. גזים מסריחים ביותר.

13. צואה ופי הטבעת

עצירות, לעתים מתחלפת עם שלשול. יציאות קשות ואיטיות. טנסמוס, לפעמים עם בחילה, וקריעות או צביטות בבטן. טנסמוס כואב ללא יציאה. יציאות רפויות, דמיות, מימיות או ריריות, קצפיות, ג׳לטיניות, אדומות, או מפוספסות בלבן וצהוב. דיזנטריה; יציאות דמויות ג׳לי, חסרות ריח, תכופות יותר אחרי חצות, קודמות ואחריהן כאבים רבים עם חוסר מנוחה גדול. שלשול עיקש או דיזנטרי. צואה לבנה לחלוטין. שלשול לילי, עם קוליק עז, כאב ראש וכאבים בכל הגפיים (> אחרי יציאה או בשכיבה על הבטן). שלשול כרוני בלתי כואב, רק בבוקר, שקודמת לו תסיסה ניכרת במעיים. שלשול עם כאבים קורעים היורדים לאורך אחורי הרגל עם כל יציאה. יציאות בלתי רצוניות בעת שינה בלילה. נשימה קצרה בזמן יציאה. עקצוץ וגרד בפי הטבעת וברקטום. תחושת כיווץ ברקטום, כאילו צד אחד נסגר בצמיחה. יציאת טחורים מפי הטבעת אחרי יציאה רכה, עם כאב כמו משפשוף.

14. אברי השתן

אצירת שתן. צורך תכוף ודוחק להשתין, יום ולילה, עם הפרשה מרובה. אי־נקיטת שתן, בייחוד במנוחה (בלילה או בישיבה). השתן נפלט בזרם מפוצל. פליטת שתן אדום־דם, טיפה אחר טיפה, עם טנסמוס. ירידה בהפרשת השתן, אף שניתן לשתות הרבה. שתן כהה ומגרה, הנעשה מהר עכור. שתן לבן ועכור. שתן צלול כמים עם משקע לבן כשלג. נפיחות השופכה.

15. אברי המין הזכריים

התפרצות שופעת על אברי המין (הסוגרת את השופכה על ידי נפיחות). דלקת של העטרה. שלפוחיות מפרישות על העטרה. נפיחות של העטרה והעורלה; העורלה אדומה כהה. פראפימוזיס. כתמים אדומים (blotches) על פנים העורלה. נפיחות ועיבוי של שק האשכים (עם גרד בלתי נסבל). שושנה של שק האשכים. (הידרוצלה; מהרמת־יתר). שק האשכים רפוי ותלוי נמוך. התפרצות לחה על שק האשכים. זקפות תכופות בלילה, עם רצון להשתין. תשוקה מינית חזקה בבוקר.

16. אברי המין הנשיים

הווסת מוקדמת ומרובה מדי. הזרם הווסתי בהיר ומגרה, וגורם לכאב צורב בפות. דלקת שושנתית של אברי המין החיצוניים. רגישות כואבת של הנרתיק זמן קצר לאחר (או המונעת) קיום יחסים. הווסת ממושכת מדי. ההפרשה הווסתית = כאב עז בפות. דיסמנוריאה ממברנוזית. מנורגיה ממאמצים; מהירטבות. הפרשת דם בזמן הריון. כאב כמו משפשוף ויריות בנרתיק. (פוליפוס רחמי עם מטרורגיה. מקל על כאבים יורים של סרטן הרחם. R. T. C.). כאב לוחץ־מטה; בעמידה. כאבים לאחר לידה הנמשכים זמן רב מדי, לאחר לידה קשה, עם מאמץ רב ומוגזם. הפרשת דם וקרישי דם מן הרחם, עם כאבי לידה. לאחר לידה, הפרשה מקולקלת מן הנרתיק, עם יריות כלפי מעלה בחלקים ותחושת התפקעות בראש. במשך שבועות לאחר הלידה כאב בגפיים הימניות עם חוסר תחושה מן הירכיים אל כפות הרגליים (דליות). הפלה ממאמץ. מורסה בבית־השחי אחרי לידה. השדיים מתוחים בכאב, אדומים בפסים, מצב ראומטי. אמנוריאה מהירטבות; עם חלב בשדיים. רגל חלבית, מטריטיס טיפואידית לאחר לידה. ירידה בהפרשת החלב (או דיכויה); עם צריבה בכל הגוף.

17. אברי הנשימה

צרידות וחספוס בגרון, עם תחושת שפשוף בחזה. תחושת קור בגרון בעת שאיפת אוויר. נטייה להיחנק בבליעה. נשיפה שורפת מן הגרון. תחושת כיווץ בגומת הגרון אחרי הליכה קצרה. שיעול המתעורר מדגדוג בדרכי האוויר; בדרך כלל קצר ויבש, עם חרדה וקוצר נשימה, ובעיקר בערב לפני חצות. שיעול יבש ומייגע. שיעול יבש, מטריד, המתחיל ממש לפני הצמרמורת ונמשך במהלכה. שיעול עם הקאת מזון, בייחוד בערב ובשכיבה על הגב. שיעול לאחר התעוררות בבוקר. בזמן השיעול עולה טעם דם בפה אך אינו משתעל דם. שיעול קצר עם טעם מר בפה, בערב לאחר שכיבה ובבוקר לאחר התעוררות. שיעול עם דקירות בחזה והזעה כללית מרובה. שעלת; שיעול עוויתי, עז, הנגרם מדגדוג בגרון ובחזה, עם כיח (מלבד בערב) של מוגלה צורבת או של ריר קר אפור־ירקרק, בריח רקוב; או של דם חיוור, מקורש, ולעתים חום. הוצאת היד מחוץ למיטה מביאה שיעול. דלקת ריאות עם תסמיני טיפואיד, לעתים לאחר ספיגה מחדש של מוגלה. שיעול עם כאב בקיבה, או עם זעזוע בחזה ובראש. שיעול נורא שנראה כאילו יקרע משהו מן החזה. שיעול עם כיח של דם אדום־בהיר ותחושת עילפון בחזה.

18. חזה

נשימה קשה לאחר הליכה מתונה. מועקה חרדה בחזה, אפילו בלילה. בחילה בחזה; < בהתכופפות. הנשימה מופרעת על ידי לחץ ומעיכה בבור הקיבה. קוצר נשימה בערב עם מתיחות בחזה. צורך תכוף לקחת שאיפה מלאה. חולשה בחזה, המקשה על הדיבור לאחר הליכה באוויר הפתוח. תחושת כיווץ בחזה. יריות ודקירות בחזה ובצדי החזה; בייחוד בישיבה כשהגוף כפוף קדימה, בדיבור, בנשימה עמוקה, בהתעטשות, ורק לעתים נדירות בהליכה או במאמץ נמרץ. דלקת הריאות, גם pneumonia nervosa. פלאורודיניה, כאבי החזה יורים אל הכתפיים (Rh. rad.). עקצוץ בחזה, עם מתיחות שרירי החזה, < במנוחה. נהירת דם אל החזה.

19. לב

חולשה ותחושת רעד בלב. פלפיטציות עזות של הלב בעת ישיבה שקטה. יריות באזור הלב, עם תחושה כואבת של שיתוק וחוסר תחושה של הזרוע השמאלית. הדופק מהיר, קטן, דחיס.

20. צוואר וגב

נוקשות ראומטית של העורף והצוואר, עם מתיחות כואבת בתנועה. נפיחות כואבת של בלוטות בית־השחי. קריעה ראומטית בין השכמות, אינה מושפעת מתנועה, < מקור, > מחום. קריעה בין הכתפיים, מתכנסת משני הצדדים. קור חולף בגב. כאב כחבלה במותניים, בייחוד במגע בחלקים, ובמנוחה. כאב בגב התחתון כאשר יושב בלי תנועה או כאשר שוכב; > כאשר שוכב על דבר קשה או מפעילות. כאב חבול בסקרום כאשר שוכב עליו בלי לזוז או יושב בלי לזוז; אינו חש בו בתנועה. נוקשות כואבת במותניים. אקסוסטוזיס כואב על הסקרום. עיוות של עמוד השדרה. כאבים במותניים, בגב ובעורף, כאילו מהרמת משקל רב מדי. משיכה ודקירות בגב, בייחוד בישיבה ובהתכופפות. אופיסטוטונוס.

21. גפיים

נפיחות, נוקשות ותחושות שיתוק במפרקים, מנקעים, מהרמת־יתר או ממתיחת־יתר. צליעה, נוקשות וכאב בתנועה הראשונה לאחר מנוחה, או בקימה בבוקר; > בתנועה מתמדת. רעד או תחושת רעד בגפיים. הגפיים שעליהן הוא שוכב, בייחוד הזרועות, נרדמות. מתיחות ראומטיות, משיכה, קריעה בגפיים, בזמן מנוחה. ידיים ורגליים קרות ביותר כל היום.

22. גפיים עליונות

יריות שורפות תחת בית־השחי השמאלי, בזרוע. קריעה ותחושת צריבה בכתף, עם שיתוק הזרוע, בייחוד בעונה הקרה, בזמן מנוחה, ובחום המיטה. קור, שיתוק ואובדן תחושה של הזרוע. הזרוע הימנית חלשה; שיתוק ראומטי. אקסוסטוזיס בזרוע, עם תחושת צריבה וכיבים, המפרישים מוגלה דמית־מימית. נפיחות שושנתית ופוסטולות, עם גרד שורף, בזרועות, בידיים ובאצבעות. כתמים אדומים על הזרועות. דקירות עזות בזרוע העליונה הימנית מבחוץ. קפיצות, יריות וקריעות בזרועות. מתיחות במפרק המרפק. קריעה קופצנית במרפקים, בשורשי כפות הידיים ובמפרקי האצבעות. חפירה בעצמות האמה. חולשה ונוקשות של האמה והאצבעות בזמן תנועה, ורעד של חלקים אלה לאחר המאמץ הקל ביותר. נפיחות חמה של הידיים בערב. ורידים נפוחים על הידיים. התפרצות שלפוחיתית באשכולות על שורש כף היד. סדקים; צריבה בגב הידיים. גב היד מכוסה סדקים וחם; העור קשה, מחוספס ונוקשה. קריעה בכל מפרקי האצבעות. יבלות על הידיים והאצבעות. Hangnails. נפיחות האצבעות. קפיצות באגודלים. כיווץ האצבעות.

23. גפיים תחתונות

(התפרצות עם זיעה בחריץ הישבנים.). כאבים מכאיבים ברגליים; חייב לשנות תנוחה בכל רגע. (כאבים בגפה התחתונה השמאלית, בעיקר בירך, מספיגה ספטית במחלת בטן ישנה, עם גירוי שלפוחיתי. R. T. C.). יריות וקריעות במפרק הירך, המתפשטות למיתר הברך, בייחוד כאשר נשען על הרגל; או עם משיכות עמומות ותחושת צריבה בזמן מנוחה, ורגישות כואבת של המפרקים בקימה מן הכיסא או בעלייה במדרגות (או כל מאמץ יתר אחר; צליעה בלתי רצונית). מתיחות ונוקשות של השרירים והמפרקים של הירכיים, השוקיים, הברכיים וכפות הרגליים. שיתוק של הגפיים התחתונות. התכווצות בעגל לאחר חצות, בשכיבה במיטה, ובישיבה לאחר הליכה; היא חולפת בכיפוף הברך. התכווצויות בישבנים, בירכיים ובעגלים, בייחוד בלילה, במיטה, או בישיבה לאחר הליכה. עוויתות קופצניות של הגפיים בעת פסיעה. מתיחות בברך כאילו הגידים קצרים מדי. נפיחות כואבת מעל הברך. קריעה מושכת וקופצנית בירכיים ובשוקיים. דקירות בירכיים, בשוקיים, בברכיים, בכפות הרגליים ובאצבעות הרגליים. כובד ברגליים, בייחוד במיתרי הברך ובעגלים. כאב עקצוץ בשדרות הטיביות בלילה כאשר הרגליים משוכלות, עם הכרח מתמיד לנוע, המונע שינה. קור בטיביה השמאלית. שיתוק של הרגליים וכפות הרגליים. יריות וכאב נקע בעצמות הקרסול כאשר נשענים על הרגל. נפיחות דלקתית של גב כף הרגל, לעתים עם פוסטולות ופצעונים מיליאריים בחלק הנפגע. נפיחות סביב הקרסוליים לאחר ישיבה ממושכת מדי, במיוחד בנסיעה. נפיחות שושנתית של כפות הרגליים. נפיחות כפות הרגליים בערב. חוסר תחושה וחיוורון של כפות הרגליים (כפות רגליים מתות). עיוות של אצבעות הרגליים. יבלות קשות בכפות הרגליים, עם תחושת צריבה וכאב כמו משפשוף.

24. כלליות

[אנו מובלים לחשוב על תרופה זו כאשר אנו מוצאים רצון שאי אפשר לעמוד בפניו לנוע או לשנות תנוחה כל רגע קטן, ואחריו הקלה גדולה לזמן קצר, ואז שוב מוכרחים לנוע ושוב חווים אותה הקלה לזמן קצר; מצב זה הוא בדרך כלל < בלילה. לאחר מנוחה זמן־מה, או בקימה משינה, בתנועה הראשונה מורגשת נוקשות כואבת, הנשחקת בתנועה מתמשכת; אך ההקלה מורגשת מתנועה מתמשכת . e.g., אם מיניקה עשויה לסבול מפטמות כואבות, וכאשר התינוק מתחיל לינוק הפטמה כואבת מאוד, אך בהמשך היניקה נעשה הדבר קל בהרבה. כאב בחזה (לעתים קרובות ראומטי), < בשימוש בזרועות . כמו בסידור מיטה, טאטוא וכו׳, נוקשות העורף; תחושה כאילו הבשר הוכה מעל העצמות, או כאילו כלב מכרסם אותו מהן; כאילו חלק כלשהו התכווץ; כאילו חלק גדל בגודלו; כאילו חלקים מסוימים התאחו יחד; של כובד בחלקים חיצוניים או פנימיים; כאבים קופצניים בחלקים חיצוניים; כאבים יורים וקורעים; של מתיחות או הידוק בחלקים חיצוניים או פנימיים; כאב שיגדוני במפרקים; תחושת רעד בחלקים פנימיים; דיספפטים מתלוננים לעתים קרובות על רעד בקיבה; של גירוד לאורך הפריאוסט. לכל צרה או תלונה, בין אם חריפה ובין אם כרונית, הנובעת מהירטבות פתאומית ויסודית בגשם שוטף; מהירטבות בכל דרך; ייתכנו תלונות עתיקות מאוד שנגרמו כך. תלונות בכלל המשפיעות על הטבעת הבטנית הימנית; החזה השמאלי; הזרוע השמאלית; הגפה התחתונה השמאלית; צד שמאל של הגוף; הקרקפת, כמו בשושנה כשהיא מטפסת לקרקפת; הבלוטות סביב הצוואר, במיוחד אם הן נפוחות או מודלקות עם פסים אדומים, כפי שקורה לעתים קרובות בסקרלטינה; מפרקי הלסתות, במיוחד כאשר הם < בתחילת התנועה ומקבלים > מתנועה נמשכת; חלל הבטן בכלל; mons veneris, ייתכן שם גרד רב, ולעתים נמצא שם שחין כחול וקשה; שכמות; גב תחתון, כמו, e.g., כאשר מתכופפים הגב כואב עד שאי אפשר להתיישר בלי עזרה . דבר זה עשוי לנבוע מנקע ישן, או מ״תפיסה״ פתאומית בגב; הסקרום; הישבנים; האמה; הכתף, גב היד; מפרקי האצבעות בכלל; מפרק הכתף; המרפק, שורש כף היד, עצמות הזרוע; העגלים; מפרקי הרגל, מפרק הירך, הברך והקרסול; חולשת מפרקים. דם מקורש מן האף; שיעול דמי, הדם מקורש; הפנים מכוסות כמו בשושנה; ריבוי רוק; קושי בבליעה, כל כך כואב בגב; קטאר זורם של האף. אי־יכולת בתחילה להניע את החלקים הנגועים. אדם ננקע בקלות רבה בהרמה; שיתוק של הגפיים; התנדנדות בהליכה. היצרויות לאחר דלקת, ולכן ניתן לפעמים להשתמש בו להיצרויות הנותרות לאחר זיבה; נפיחות בכלל, עם דלקת ובלעדיה; תשישות; סלידה מרחיצה; פצעים, עם שרירים שננקעו. בלוטות בית־השחי כאשר הנפיחות עמוקה וקשה מאוד.

< לפני סערת גשם; אחרי חצות; בבוקר; לפני ההירדמות; מרחצה; אינו סובל מים קרים; תלונות המופיעות בסתיו; בשאיפה עמוקה; בשאיפה; מקור בכלל; באוויר קר; במזג אוויר קר ורטוב; משיעול; בזמן לעיסה; ממשיכת הגפיים כלפי מעלה; ממאמץ הגוף; לאחר שתייה; לאחר עייפות; מחשיפת הראש; מפגיעות ניתוחיות; מנקעים; משכיבה; מהרמה; ממזון קר; מים קרים; מכל דבר קר; בזמן הזעה; מרטיות רטובות; בזמן מנוחה; בקימה הראשונה; בישיבה; בדיבור; לאחר התפשטות; במזג אוויר ערפילי, או ערפילי ורטוב; מהירטבות; בחורף; מהירטבות בזמן הזעה; נשים אחרי לידה; אבעבועות שחורות; השפעות מאוחרות של עגבת. H. N. G.]. מחלות אפידמיות עם בצקת בלוע המאיימת על בצקת גלוטיס, שלפוחיות מנקדות את הלוע והקול צרוד; שפשוף וחספוס של הלוע (Dunham). משיכות, מתיחויות וקריעות ראומטיות וארטריטיות בגפיים, המתגברות לדרגה הגבוהה ביותר במנוחה, כמו גם במזג אוויר גרוע, בלילה ובחום המיטה, לעתים קרובות עם תחושת קהות וחוסר תחושה בחלק הנגוע לאחר הנעתו. התכווצות ומתיחות בחלקים שונים כאילו מהתקצרות גידים. כיווץ של חלק מן הגפיים. יריות מתוחות ונוקשות במפרקים, < בקימה מן הכיסא, ובאוויר הפתוח. נוקשות שיתוקית בגפיים, בייחוד בתחילת תנועה של החלק לאחר מנוחה. החלקים שעליהם החולה נשען נרדמים במהירות. קהות של חלקים מסוימים עם עקצוץ ואובדן תחושה. עקצוץ בחלקים הנפגעים. כאב נקע בגפיים. שיתוק, לעתים חד־צדדי. נפיחויות אדומות ומבריקות, עם כאב יורה כמו משפשוף במגע. כאב כחבלה, או לחלופין תחושה במקומות מסוימים כאילו הבשר נתלש מן העצמות. משיכה לוחצת בפריאוסט כאילו העצמות נגרדות. תחושה באיברים פנימיים כאילו משהו נקרע וניתק. נפיחות והתקשות של בלוטות. איקטרוס. קפיצות בשרירים ובגפיים. תנועות עוויתיות וסבל אחר, הנובעים מאמבט קר. פגיעות חצי־צדדיות. < והופעת כאבים ותסמינים במנוחה או בלילה, וכן בכניסה לחדר מן האוויר הפתוח; > מושג על ידי תנועה והליכה. האוויר הקר והצח אינו נסבל; הוא נראה כמכאיב לעור; (מפתח בראומטיזם. Dunham). חזרה או < של סבלים רבים במזג אוויר בלתי נוח. ריגושיות כללית של מערכת העצבים, < מן ההתרה הקלה ביותר של כעס. משיכות בכל הגפיים בשכיבה. רעד הגפיים לאחר העייפות הקלה ביותר. הליכה בלתי יציבה. לאות וחולשה גדולות עם רצון לשכב. עילפון. אי־יכולת לשאת את האוויר הפתוח בין אם הוא חם ובין אם הוא קר; הוא יוצר רושם מכאיב על העור.

25. עור

שושנה שלפוחיתית שבה השלפוחיות גדולות. אקסנתמה בפנים בכלל . על הסנטר, הפנים, הלחיים, הפה, האף, המצח, הגורמת גרד שורף רב. כוויות קור פוסטולריות. אקסנתמה בכלל; שורפת; גרד שורף; פוסטולרית; עם נפיחות; כתמים; כמו milk-crust; לחה; כמו סרפדת; כחולה עם שושנה; קשקשית; עם תחושת מתיחות או הידוק; דמוית אבעבועות; שחורה; מוגלתית; zona או shingles; פטכיות; עקצוץ; דגדוג; שלפוחיות שלעתים מתפשטות במעלה האיבר, ולעתים הן עגולות בצורתן, מתפשטות עם שול אדום מלפנים, ההופך בהדרגה לשלפוחית, בעוד הגבול האדום מוסיף להקדים (אם השוליים שחורים, Arsen.) ; הגרד < לאחר גירוד. חזזיות בכלל. כיבים שורפים; עם מוגלה מאכלת; עם מוגלה מימית־דמית. הפריחה מגרדת מאוד, בסקרלטינה, באבעבועות שחורות וכו׳, עם חוסר המנוחה האופייני. שושנה פלגמונית, בייחוד כאשר השושנה מתחילה בקרסול ומטפסת בהדרגה במעלה הרגל, מתקדמת ברקמות העמוקות, ללא חום. גרד על פני כל הגוף, בעיקר בחלקים שעירים. עקצוץ ודקירות בעור, צריבה אחרי גירוד. לחות העור. התקשות העור עם עיבוי. נפיחות (קשה) של החלקים הנפגעים. דלקות שושנתיות. אורטיקריה. התפרצויות, בדרך כלל שלפוחיתיות, גלדניות, עם גרד שורף, המופיעות בייחוד באביב ובסתיו. התפרצות של פוסטולות קטנות על בסיס אדום, כמו zona. כיבים גנגרנוטיים הנובעים משלפוחיות קטנות, עם חום אלים. פטכיות, עם חולשה רבה עד כדי תשישות מוחלטת. פוסטולות שחורות. הרפס, לעתים מתחלף עם סבל אסתמטי ועם התרופפות דיזנטרית. יבלות, בייחוד על הידיים והאצבעות; גדולות, משוננות, לעתים קרובות על גבעול, מפרישות לחות ומדממות בקלות. סדקים בידיים. Panaritium. עקצוץ או יריות או לחלופין צריבה חדה בכיבים, בייחוד בלילה. כוויות קור. יבלות קשות בכפות הרגליים, עם תחושת צריבה וכאב כמו משפשוף.

26. שינה

פיהוקים תכופים, עזים ועוויתיים. פיהוק עוויתי בלי נטייה לשינה, ועם מתיחת הגפיים וכאב כמו מפריקה של מפרק הלסת. פיהוק בכלל; עם מתיחה עזה של הגפיים; הירדמות מאוחרת; שכיבה על הגב בזמן השינה. נטייה חזקה לשינה במשך היום, וגם בבוקר במיטה. ישנוניות, מלאה חלומות מטרידים וקטועים. נדודי שינה, בייחוד לפני חצות, נגרמים בדרך כלל על ידי תחושת חום, רתיחת דם, וחוסר שקט שאינו מרשה לחולה להישאר שוכב. שינה מופרעת, עם חלומות חרדים ומפחידים. Coma somnolentum, עם נחירה, מלמולים ו־carphology. השינה מופרעת על ידי מחשבות קודרות. ההתעוררות נגרמת על ידי מרירות ותחושת יובש בפה. השינה בלילה מופרעת על ידי לחץ בקיבה, צביטות חופרות בבטן, ובחילה עם נטייה להקיא. אי־יכולת להישאר שוכב על הצד בלילה. קופץ בבהלה ועם טלטול הגוף בזמן שינה. שינה בלתי שלמה וסוערת, עם התהפכויות ומחשבות מטרידות רבות. חלומות חיים על עסקי היום, עם דיבור בזמן שינה. בכי תוך כדי שינה. חלומות על אש. שינה עם פה פתוח ונשימה קצרה.

27. חום

דופק בלתי סדיר; בדרך כלל מואץ אך חלש, רך; לפעמים אי אפשר לחוש בו או שהוא לסירוגין. צמרמורת וקור, בדרך כלל בערב, ומלווים בפרצי כאב ובתסמיני לוואי אחרים. קור חיצוני לאורך העור; קור, אך אינו מוטרד מאוויר קר. צמרמורת ורעד באוויר הפתוח, עם צמא עז. צמרמורות חולפות מתמידות, כאילו נשפכו עליו מים קרים. תחושת קור אפילו בתנועה קלה מאוד. צמרמורת בגב וחום בחלק הקדמי של הגוף. קור וחיוורון של הפנים, לסירוגין עם חום ואדמומיות. צמרמורות וחום מעורבים, אם באופן כללי ובו־זמני (צמרמורת פנימית עם חום חיצוני, ולהפך), או בחלקים שונים. חום כללי, כאילו נשפכו עליו מים חמים, או כאילו הדם זורם חם בוורידים. הזעה כללית, לעתים קרובות כבר בזמן החום, ואז לעתים קרובות לא בפנים. חום בערב, תחילה צמרמורת, אחר כך חום וצמא, (והזעה) מלווים או נלווים לחיתוכים ושלשול. תחילה כאב ראש (הלמות ברקות); אחר כך צמרמורת, עם צמא וכאבים קורעים בגפיים כמו מעייפות; אחר כך חמימות כללית, עם צמרמורות קלות בזמן תנועה ופנים livid; לבסוף הזעה מרובה, בריח חמוץ. קדחת שלישונית או יומית. קדחת שלישונית עם אורטיקריה, הנעלמת לאחר ההתקף; בזמן האפירקסיה צריבה ואדמומיות בסקלרה. קדחת שלישונית כפולה; תחילה צמרמורת וצמא, אחר כך חום כללי, עם צמרמורת בכל תנועה קלה, ולבסוף הזעה. בזמן הצמרמורת כאב בגפיים, כאב ראש, סחרחורת, כאב שיניים פועם, הצטברות רוק בפה, ונטייה להקיא. בזמן חום לילי משיכות בכל הגפיים. חום חולף עם הזעה, המתחיל מאזור הטבור ומתחלף במהירות עם צמרמורות. בזמן או אחרי החום, קפיצות, עקצוץ באוזניים, חירשות, קוריזה יבשה, נדודי שינה עם התהפכות חסרת מנוחה, צהבת ואורטיקריה, לחץ בבור הקיבה, פלפיטציות עם חרדה, קוליק, שלשול והפרעות קיבתיות אחרות, וצמא לילי. חום ממאיר עם דליריום דברני, כאבים עזים בכל הגפיים, חולשה קיצונית, לשון יבשה או שחורה, שפתיים יבשות, חומות או שחורות־חומות, חום ואודם בלחיים, carphologia, דופק מהיר וקטן, coma somnolentum, עם נחירה וגניחות. זיעה בזמן הכאבים. הזעה בכלל; עם חום; מסריחה. הזעה בישיבה, לעתים קרובות עם רעד עז. זיעת לילה, לפעמים עם התפרצות מיליארית ומגרדת. זיעה בבוקר, לפעמים בריח חמוץ. הזעה ממשקאות חמים. הזעה מתמדת.