Rhus toxicodendron

• רגשי.
• דליריום, 65, 93.
• אף שעל-פי טבעה הייתה נוטה למלנכוליה, הרגישה עליזה וערוכה לעבודה מיד לאחר שבלעה את החליטה, 71.
• יגון; נטייה לבכות; מלנכוליה; רגזנות קיצונית אפילו ממחשבותיו שלו, או מן הדאגות הקלות ביותר, 44.
• מלאה מחשבות עצובות, חרדה ופוחדת, ובשל כך איבדה את כוחותיה בהדרגה, ונאלצה לשכב שעות כדי להשיב את חיוניותה, 1.
• מלנכוליה, מצב-רוח רע וחרדה, כאילו יקרה אסון, או כאילו היא לבדה וכל אשר סביבה מת ודומם, או כאילו ננטשה על-ידי ידיד קרוב; מחמיר בבית, מוקל בהליכה באוויר הפתוח, 1.
• עצובה, מתחילה לבכות בלי לדעת מדוע, 1.
• עצבות; אהבה להיות לבדה (לאחר עשר שעות), 1.
• לעיתים רחוקות בלבד הייתה לה מחשבה שמחה, 1.
• שובע מן החיים, עם רצון למות בלי עצבות, 1. [10.]
• בכי בלתי רצוני בלי מצב-רוח של בכי, עם קרקורים בבטן, 1.
• דכדוך רב, במשך שמונה שנים, 54a.
• מרגישה מדוכדכת; אינה אוהבת שפונים אליה בדיבור; עצבנות; נבהלת לפתע מכל רעש קל ביותר (לאחר שבעים ושתיים שעות), 54.
• אם עלו במוחה מחשבות בלתי נעימות, לא יכלה להשתחרר מהן, 1.
• מדוכדכת מאוד, עם תחושת תשישות רבה; לא יכלה למנוע מעצמה לבכות, מדי בוקר לאחר המנה (לאחר כמה ימים), 52.
• דיכאון, רפיון-רוח ואי-שביעות רצון מן העולם, בערב (ביום השמיני), 58.
• דיכאון הרוח וחוסר נטייה לשיחה, עם הכאב מעל לקשתות הגבות (ביום השישה-עשר), 57.
• דיכאון הרוח עם הכאב העמום מעל לגבה השמאלית (ביום העשרים ושניים), 57.
• רפיון-רוח וחשש, ולאחריהם שיעול קצר, עקב דגדוג חזק וגירוי מאחורי המחצית העליונה של עצם החזה לאחר שנת צהריים, מן הצהריים עד 3 אחה"צ (ביום השישי), 58.
• חרד, דואג ורועד (מן היום העשירי עד היום העשרים ושבעה), 1. [20.]
• חרדה שאין לתארה, עם לחץ בלב וקריעה בגב התחתון, 1.
• חרדה מבהילה עם אי-שקט נפשי, עם יובש בגרון, 1.
• חרדה ממשית בלב, יותר אחר הצהריים מאשר לפני הצהריים; היא לא ישנה יותר ממחצית הלילה מחמת חשש רב, והייתה כה חרדה עד שהזיעה (לאחר שנים-עשר יום), 1.
• חרדה; בשבתה נאלצה להיאחז במשהו מפני שלא חשבה שתוכל להחזיק מעמד מחמת הכאב (כאבים פועמים ומושכים בגפיים), 1.
• מצב-רוח חסר מנוחה מאוד, עם חרדה וחשש, שטפרו בלי הרף את לבה (בגומת הקיבה), עם נשימה קשה, 1.
• חרדה ועור חם (לאחר שמונה-עשרה שעות), 98.
• חרדה בלילה; הוא היה בורח מן המיטה ומבקש עזרה מחמת תחושת מצוקה בלתי-ניתנת-לתיאור, 10.
• חרדה, עם אובדן כוח, כאילו ימות, יותר אחרי חצות מאשר לפניה, 1.
• חרדה וחשש כאילו הוא רוצה ליטול את חייו שלו, במשך שעה בדמדומים, לקראת ערב, 1.
• חשש רב בלילה; אינו יכול להישאר במיטה, 1. [30.]
• (החרדה שהייתה לה לפני נטילת התרופה נעלמה, אך לעיתים נאלצה לבכות), 27.
• פחד וייאוש מחמת מחשבות עצובות, שלא יכלה להשתחרר מהן, 1.
• הוא סבר שאויב מבקש להרעילו, 1.
• הוא נבהל מדבר של מה בכך (בעת ההירדמות), כאילו ציפה לאסון הגדול ביותר, 1.
• במצב-רוח רע, מדוכא; יכול היה להתחיל לבכות בקלות, 1.
• במצב-רוח רע, מדוכא ומיואש, 1.
• רגזנות באוויר הפתוח; היה יכול להירדם תוך כדי הליכה, 3.
• רגזן, 1.
• נטייה לבקר ולמצוא פגם, משעה 7 עד 9 בערב (ביום השבעה-עשר), 57.
• חסר סבלנות ומתרגז מכל זוטה; אינה סובלת שמדברים אליה, 1.
• שכלי. [40.]
• תשוקה חסרת סבלנות להשלים כמה מיני עסקים, בעיקר שכליים, עם המלאות והכאב במצח (ביום העשרים ושלושה), 57.
• בלבול הדעת, חשב שימות, 26.
• סלידה רבה מכל סוג של עבודה, במשך שמונה שנים, 51a.
• הוא נרתע מכל עיסוק, ולו הקל ביותר, 1.
• אי-כשירות לעבודה שכלית, בשעה 9 ו-10 בערב, קודם לגרד מן אמצע הרגל השמאלית עד הקרסול, יותר בעור ומחוצה לו (ביום הרביעי), 58.
• מחשבות איטיות מאוד, 10.
• אינו יכול להיות מרוצה, אדיש לעסקים, 1.
• הוא היה יכול לשלוט בזרם המחשבות ולחשוב ללא הפרעה על כל אשר חפץ, בלי שיופרע על-ידי מחשבות מסיחות כלשהן, 1. [פעולה מרפאת. -Hahnemann.]
• הוא מסוגל לשלוט במחשבותיו, ויכול להרהר בשקט כל עוד יחפוץ בכל נושא המוצא חן בעיניו, ואחר כך לעבור לרצף מחשבה אחר, עם נשימה שקטה ואיטית, 1. [פעולה מרפאת. -Hahnemann.]
• חישובים מתמטיים ומכניים (בלילה השלושה-עשר), 58. [50.]
• אובדן מחשבה; נדמה כאילו הוא חושב, ובכל זאת אין לו מחשבות, 1.
• אובדן מחשבה; למשל, אם רצה לכתוב שתים-עשרה כתב אחת, אך לא יכול היה לחשוב על השתיים; כאשר החזיק את הנייר בידו, היה עליו תחילה להיזכר מה באמת היה בידו, 1.
• אובדן מחשבה, כמו טשטוש בעיניים, לעיתים קרובות כמו היעלמות כל המחשבות, 1.
• לעיתים המחשבה נעלמה, והיא הסתחררה, 27.
• העדר מחשבה, תוך כדי הליכה, לאחר ארוחה (לאחר עשרים ושמונה שעות), 3.
• הוא היה תשוש, המחשבה הייתה קשה והדיבור למעמסה, או שנרתע ממנו לגמרי, 10.
• תשישות נפשית במשך כמה ימים; כלל לא יכול היה לאסוף את מחשבותיו, והיה כמעט קהה-שכל, 10. [מהרטבת האצבע בטינקטורה חזקה. -Hahnemann.]
• שכחנות; לא יכול היה להיזכר במה שזה עתה אירע, 10.
• הזיכרון כהה מאוד; בקושי הוא יכול להיזכר בדברים ובשמות, אפילו המוכרים ביותר, אף שלעתים הזיכרון צלול ובהיר לגמרי, אם אין לו צמרמורת, 3.
• חולשת הזיכרון, 1. [60.]
• תרדמת ניכרת, 53.

ראש

• בלבול וורטיגו.
• בלבול בראש ללא כאב מוגדר, 10.
• הראש מבולבל וקהה, 1.*
• ורטיגו מופרז בשכיבה, עם פחד שימות (לאחר עשר שעות), 1.
• ורטיגו עז מאוד, 26.
• ורטיגו, 4, 11.*
• ורטיגו וקהות הראש, 2.*
• ורטיגו בישיבה, כאילו הוא מורם למעלה, 3.
• ורטיגו זמן קצר לאחר אכילה, 1.
• ורטיגו, כאילו הכול מסתחרר סביבה; גרוע יותר בזמן הליכה ועמידה, גם בישיבה, אך פחות חמור (אך כלל לא בשכיבה), 1. [70.]
• התנודדות, היטלטלות וצעידה כושלת של הגוף בזמן הליכה, ללא סחרחורת בראש, 1.
• התנודדות והליכה כושלת בזמן הליכה, ללא ורטיגו, 8.
• סחרור בזמן הליכה בעת התכופפות, ולא בזמנים אחרים, 1.
• הוא מתנודד בזמן הליכה תמיד לצד ימין, 3.
• היא נראתה כשיכורה, וחשבה שתיפול, בעת שקמה מן המיטה, 1.*
• ראשה היה מושפע כל כך עד שלא יכלה לעמוד בקלות; לא יכלה להחזיק את עצמה זקופה, 1.
• סחרחורת בזמן הליכה, כך שלא ראה אנשים ממש לפניו, 1.
• סחרחורת של הראש, 10.
• סחרחורת, כאילו תיפול קדימה, בזמן הליכה, 1.
• סחרחורת רבה בבוקר בקימה; בקושי הוא מסוגל להישאר על רגליו, 1. [80.]
• סחרחורת בראש בבוקר עם היקיצה, בעודו במיטה, נעלמת לאחר הקימה, 1.
• סחרחורת, בבוקר, 44.
• סחרחורת במידה זו או אחרת, 95.
• הראש בכלליות.
• נפיחות סביב הראש (יום חמישי), 54.
• נפיחות של הראש אצל אחדים, 14.
• נפיחות של הראש, הצוואר והחזה עד לטבור, 5.
• קהות הראש (מייד), 1 ; (לאחר חצי שעה), 6.*
• קהות הראש, לחץ ברקה הימנית, ומעל ומאחורי ארובת העין הימנית לחיצה כלפי מטה, כאילו ממשקל, 1.*
• קהות הראש וחוסר נטייה לעבודה ספרותית, 8.*
• קהות בראש ותחושת שכרות, בבוקר (לאחר שתים עשרה שעות), 1.* [90.]
• קהות הראש, כאילו מתוך שכרות, בזמן ישיבה ; בקימה, סחרחורת כזאת שנדמה היה כאילו היא עומדת ליפול קדימה ואחורה, 1.*
• כבדות וקהות הראש בעת הזזת העיניים; אפילו גלגל העין כואב, 1.*
• כבדות מתמדת כלשהי בראש, ובעת התכופפות תחושה כאילו משקל נופל קדימה אל המצח ומושך את הראש מטה, ובכך הפנים מתחממות, 1.
• הראש מלא וכבד, עם תחושה בעת התכופפות כאילו המוח נופל קדימה, 3.
• הראש כה כבד עד שנאלצה להחזיקו זקוף כדי להקל על המשקל הלוחץ קדימה אל המצח, 1.*
• הראש נראה מלא וכבד מדי (עם צלצול באוזניים), ולעיתים דקירות מבפנים החוצה ברקה השמאלית, 1.
• כבדות בחלק העליון של הראש לאחר הליכה, 1.
• *חולשה של הראש; בכל פעם שסובבה את הראש איבדה כמעט את הכרתה; בעת התכופפות נדמה היה כאילו לעולם לא תוכל לקום שוב, 5.
• תחושת טמטום; חולשה של הראש, 1.
• חולשה פתאומית בראש וורטיגו, כך שחשב שייפול קדימה, בזמן עמידה לאחר ארוחת הצהריים, 1. [100.]
• בעת נענוע הראש, תחושה כאילו המוח רפוי ופוגע בגולגולת, 3.*
• תחושה כאילו משהו מסתובב בתוך הראש, אף ללא ורטיגו, בזמן הליכה באוויר הפתוח, 1.
• לעיתים תחושת שכשוך בכל המוח, 1.
• תחושת רפרוף במוח בזמן הליכה, 1.
• בעת עלייה נדמה היה כאילו הראש מושפע; היא הרגישה בו כל צעד, 1.
• תחושת חוסר יציבות בראש (לאחר שישה ושבעה ימים), 55.
• מייד עם פתיחת העיניים לאחר שינה כאב ראש פתאומי עז, תחילה במצח מאחורי העיניים, כאילו המוח נקרע לגזרים, כמו לאחר שכרות מברנדי, מוחמר בהזזת העיניים, אחר כך בעורף, כאילו המוחון חבול, עם לחץ כלפי חוץ ברקה, 1.
• כאב ראש עז, שקדם לו רק חום פנימי של הראש, עם שפתיים יבשות וצמא; תחושה כאילו המצח יילחץ ויתבקע, עם כבדות יוצאת דופן בו, במיוחד במעבר מן האוויר הפתוח אל הבית או ביקיצה מתנומה של צהריים; ברגע ששכבה במיטה, בערב, כאב הראש נעלם, 1.
• כאב ראש בלתי פוסק (יום שלושים וחמישה), 54.
• כאב ראש עז (ימים שבעה עשר, עשרים ואחד, עשרים ושניים ועשרים ושלושה), 54. [110.]
• כאב ראש חמור בבוקר, מייד לאחר הקימה, במשך שמונה שנים, 54a.
• כאב ראש עז עם העצירות, 54a.
• כאב ראש, 54, 61.
• כאב ראש קהה, לפני הצהריים (לאחר יומיים), 55.
• כאב ראש, לפני הצהריים, עם ישנוניות (לאחר עשרה ימים), 55.
• כאב ראש מתבקע, מוחמר בתנועה, והיא נאלצה להחזיק את הראש ללא כל תזוזה, 27.
• כאב ראש, כמו תחושת זחילה, לאחר הליכה באוויר הפתוח, 1.
• כאב ראש, כאילו העיניים יילחצו החוצה מן הראש, עם פיהוק וצמרמורת, ללא צמא, 1.
• כאב ראש מאחורי העין השמאלית, לוחץ קדימה, 1.
• כאב ראש, כאילו מתוך טמטום, עם עקצוץ בראש, 1. [120.]
• כאב ראש מסחרר שכבש את כל הראש; בזמן כתיבה, המחשבה והזיכרון נעלמו והוא לא יכול היה לאסוף את עצמו, 1.
• כאב ראש זמן קצר לאחר אכילה, 1.
• כאב ראש מייד לאחר אכילה (מתח בכל קדמת הראש), 1.
• כאב ראש לאחר שתיית בירה, 1.
• כאב ראש, כאילו המוח נדחס משתי הרקות, 1.
• (כאב ראש, כאילו מקיבה משובשת), 1.
• עלייה לראש בעת שתיית בירה, שנדמתה כגורמת חום בראש, 1.
• כאב לוחץ בהמיספרה הימנית של המוחון, לאחר מאמץ שכלי, לפני הצהריים, בשעה 11.30 A.M. (לאחר שלושה ימים), 55.
• כאב בהמיספרה הימנית של המוחון ומעל העין הימנית באזור הגבה (לאחר שישה ימים), 55.
• קריעה בחלק העליון של הראש זמן קצר לאחר אכילה; אותו מקום היה גם רגיש מבחוץ; לעיתים כאב מושך דרך כל הראש, 1. [130.]
• כאב ראש קורע ולוחץ, 1.
• קריעה פשוטה לרוחב הקרקפת, 3.
• קריעה ממשית מצד לצד בראש, גרועה יותר בעת התכופפות, משעה 5 P.M. ועד הכניסה למיטה, 1.
• מתח קהה וכואב במוח הגדול, עם תשישות וקור, ביקיצה בשעה 6 A.M. (לאחר עשר שעות), 98.
• כאב קל בראש, 93.
• כאב חד המתקדם מאזור ארובת העין השמאלית דרך כל הראש ועד אחורי הצוואר, מוקל בלחץ (לאחר כמה ימים), 52.
• בעירה בראש וכאב פועם או הולם עדין, 1.
• דקירות מבפנים החוצה בראש, 1.
• עוויתות בנקודות שבראש שעליהן שכב, בלילה, 1.
• תחושת זחילה כואבת בראש, כמו חפירה במחט, חפירה דוקרת ועדינה, 1. [140.]
• פעימה ודחיסה סביב המוח, 53.
• כאבים עזים, פועמים-קורעים, מקרעים בראש (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• כאב פועם קהה בראש במרווחים (יום רביעי), 34.
• המצח.
• כאב ראש לרוחב המצח, 11 . [עם תסמינים 65 ו-483.]
• כאב קהה במצח, ברקות ובעורף, בשעה 6.30 ו-7 A.M. (יום שלישי), 57.
• מלאות וכאב קהה במצח, במיוחד באזור הסיבתיות, עם תשוקה חסרת סבלנות להשלים כמה סוגי עיסוקים, בעיקר שכליים, בשעה 11 A.M. (יום עשרים ושלושה), 57.
• כאב ראש לוחץ במצח, כאילו מנקודה קהה, בתנועה חזקה של הזרועות (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• לחץ על עצם המצח ההולך וגובר בהתמדה ופוסק לפתע, 3.
• כאב בצד השמאלי של המצח (לאחר ארבעים ואחת דקות, 55.
• כאב בקשת הגבה הימנית כעת ובמשך כמה ימים שחלפו (יום שמיני), 57. [150.]
• כאב בזווית השמאלית של המצח וברקה השמאלית (יום עשרים), 38.
• משיכה קהה בצד השמאלי של המצח, המתפשטת דרך הלחי השמאלית ומטה אל הלסת התחתונה דרך השרירים והשיניים, כאילו יתפתח כאב שיניים, 6.
• תחושת בעירה-וזחילה במצח, 1.
• בעירה חולפת ובלתי כואבת בקצה הפנימי של קשת הגבה השמאלית (לאחר שלושת רבעי שעה, יום עשרים ושניים), 57.
• כאבים לסירוגין ובהפוגות מייד מעל קשתות הגבות, מעל שתי העיניים, מלווים בדכדוך, חוסר רצון לשיחה וחולשה ברגליים; תסמינים אלה הופיעו בחלק המאוחר של שעות הבוקר, היו פחותים בשעות אחר הצהריים, וחזרו בערב (יום שישה עשר), 37.
• דקירה אחת בראש מעל העין, מבפנים החוצה, נמשכה ארבע דקות, בזמן אכילה, ולאחריה בחילה ומלאות; תחושת חום העולה כלפי מעלה מבפנים, 1.
• כאב יורה פנימה ופעימה במצח השמאלי, 73.
• הרקות.
• כבדות ברקות, כאילו הן נלחצות בכאב כלפי מטה, 1.
• כאב ברקה הימנית ליווה את הכאב בזרת (יום רביעי, 37.
• לחץ ברקה, 1. [160.]
• לחץ הזורם כלפי מעלה אל הרקה הימנית, בערב, במיטה, גרוע יותר בזמן מנוחה; כדי להקל עליו נאלץ פעם אחת להתיישב, ובפעם אחרת לקום מן המיטה, 1.
• לחץ שורף בעצם הרקה הימנית, 1.
• טלטול דוקרני, בקפיצות נפרדות, המתפשט מן הרקה אל שתי הלסתות ואל השיניים, בשעה 7 P.M., ויחד עמו נעשה חלש מאוד, עם כאב חבול ברקה השמאלית; הוא פיהק, אך לא יכול היה להירדם מחשש שהכאב יחזור, 1.
• כאב קורע ברקה הימנית (לאחר חצי שעה), 7.
• כמה דקירות עדינות מאוד ועזות ברקה הימנית, המתפשטות פנימה, 1.
• כאב יורה פנימה ופעימה ברקה השמאלית, 73.
• הקודקוד והקודקודים הצדדיים.
• התעורר בבוקר שלמחרת עם משקל בקודקוד למשך חצי שעה, כאילו משהו הוחדר בין הגולגולת למוח באותו מקום, 72.
• (כאב ראש בצד השמאלי ובעורף, כאילו רגיש-חבול, מתפשט אל השיניים), 1.
• פעימה עדינה בצד הימני של הראש, 1.
• העורף.
• כאב ראש בעורף, הנעלם בהטיית הראש לאחור, 3.* [170.]
• כאב ראש; קפיצות בודדות בעורף; אחר הצהריים, 1.
• כאב ראש; משיכה בעורף וברקות, עם לחץ בעיניים, כה עזה עד שהבריחה אותו מן המיטה; בשעה 4.30 A.M., 1.
• כאב קהה בצד הימני של העורף עם עצירות (יום שביעי), 58.
• כאב קהה בעורף, עם היקיצה בבוקר (יום עשרים ושניים), 58.
• כאב לוחץ בצד השמאלי של העורף, בחלוף חמישים ושש דקות P.M. (ביום הראשון), 53.
• כאב שורף לעיתים בעורף, ולעיתים במצח, 1.
• דקירות בעורף בעת התכופפות, 27.
• הראש החיצוני.
• כאב ראש, הנראה כחיצוני, כאילו העור מכווץ, או כאילו מושכים אותה בשערות, ובכל זאת הראש לא כאב למגע, 1.
• הראש כואב למגע כמו שחין, 1.*
• הקרקפת כואבת מאוד למגע כשמעבירים את השיער לאחור, 1. [180.]
• לחץ ומשיכה בצד השמאלי של הקרקפת, המתפשטים מלמטה כלפי מעלה, 3.
• משיכה לוחצת בצד השמאלי של הקרקפת, 3.
• תחושות זחילה ורחישה על פני המצח והאף בזמן ישיבה זקופה, נעלמות בעת התכופפות, 3.
• גרד נושך בקרקפת, במצח, בפנים ומסביב לפה , עם פריחה של פצעונים דמויי סרפדת, 1.*
• גרד בחלק הקדמי של הקרקפת השעירה, בזמן הליכה באוויר הפתוח ועם ראש גלוי, בשעה 10 P.M. (יום חמישה עשר), 57.
• תחושת זחילה בקרקפת (לאחר שבעים ושתיים שעות), 1.
• תחושת זחילה במקום אחד בעורף, אחר הצהריים, כאילו תיווצר מוגלה, 1.

עין

• דלקת בעיניים, 1.
• לובן העין אדום בבוקר, עם לחץ שורף בתוכו; העיניים נראות בולטות, 1.
• העיניים מוצפות דם ודומעות, 63. [190.]
• העיניים קהות, 44.
• גרד בעיניים בעת מאמץ הראייה, 1.
• כאב עמום בעיניים, 4.
• כאב עמום כאילו מדלקת בעין השמאלית, האדומה בזווית הפנימית והמודבקת בהפרשה, בערב, 1.
• העין השמאלית שלה הרגישה נפוחה ומוגדלת מאוד, אף כי כאשר הביטה במראה לא היה זה כך (לאחר כמה ימים), 52.
• תחושת חול בעין השמאלית, תחילה סמוך למרכז ולאחר מכן לעבר הזווית החיצונית; גרוע יותר משפשוף, עם הפרשה מן הזווית החיצונית של העין השמאלית המתקשה וגורמת לעפעפיים להידבק, עם היקיצה, בבוקר, 74.
• כאב לוחץ בעיניים, 1.
• לחץ כאילו יש אבק בעין, 1.
• כאב לוחץ ומכווץ בעיניים, בערב, 1.
• תחושה שורפת ולוחצת בעין, מן הערב עד הבוקר, נעלמת בבוקר לאחר הקימה, 1. [200.]
• כאב חותך מחזורי בעיניים; קשה לפתוח את העפעפיים, בבוקר, 9.
• לעתים כאבים חדים נמשכים מן העיניים אל הראש, 44.
• צריבה עוקצנית כאילו ממשהו חד וחומצי בעין הימנית, 3.
• צריבה עוקצנית בעיניים; בבוקר העיניים מודבקות בהפרשה, 1.
• בעיניים יש לסירוגין עקצוץ דוקר, גרד ואודם, 44.
• לחץ שורף בעין השמאלית (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• גבה וארובה.
• תחושת חום בלתי כואבת, כאילו ממשיחה מגרה כלשהי, בגבה השמאלית; אחריה כעבור דקות אחדות כאב שם, 58.
• כאב בו-זמני מעל הגבה הימנית ובאזור המחצית הימנית של המוחון (ביום העשרים וחמישה), 37.
• כאב עמום מעל הגבה השמאלית, עם דכדוך ופיהוק, עם דמעת, בשעה 1 P.M. (ביום העשרים ושניים), 37.
• כאב, מעט שורף, ממש מעל הגבה השמאלית, מיד לאחר רחיצת הידיים ושטיפת הפה במים קרים (ביום העשרים), 57. [210.]
• כאבי משיכה וקריעה באזור הגבות ובעצמות הלחיים, 8.
• כאב חבול בעצם שבצד הפנימי של הארובה לכיוון האף, 1.
• כאב מעל העין השמאלית בגבה (לאחר שבעה ימים), 55.
• הרגישות הכואבת חזרה סביב העין השמאלית; העין השמאלית כואבת ונפוחה, כאילו נחבלה; העפעף העליון נפוח מאוד, וגרד חמור (ביום הארבעה-עשר), 54.
• כאב ורגישות ניכרים מאוד סביב העין הימנית (ביום העשירי), 54.
• כאב מעל העין הימנית, לאחר עמל שכלי, בשעות לפני הצהריים (לאחר שלושה ימים), 55.
• דקירות מתחת לעין, 1.
• עפעפיים.
• העיניים כמעט סגורות, 83.
• העיניים סגורות או נפוחות מאוד ומודלקות (ביום הרביעי), 4.
• העין השמאלית סגורה (ביום העשירי), 54. [220.]
• העין השמאלית סגורה עקב עפעפיים נפוחים, עם תחושה כאילו יש בה חתיכת זכוכית או חול (ביום הרביעי), 54.
• דלקת של העפעפיים, 15.
• נפיחות אדומה וקשה, כמו שעורה, בעפעף התחתון השמאלי, לכיוון הזווית הפנימית, עם כאב לוחץ, שנמשכה שישה ימים (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 2.
• נפיחות גדולה של העפעפיים (ביום הרביעי), 4.
• העיניים אדומות ומודבקות בהפרשה, בבוקר, 1.
• (את העפעף הצנוח אפשר להרים גבוה יותר, והוא נשאר פתוח זמן רב יותר מאשר אי-פעם לפני מחלתה), (לאחר שישה-עשר ימים), 76.
• רפיון של העפעפיים, עם נפיחות של העפעפיים ופנים סמוקות מגלי חום (לאחר שבע-עשרה שעות), 98.
• העיניים מודבקות בריר מוגלתי, בבוקר, 1.
• רטט של העפעפיים, עם תחושת יובש, עם צמרמורת חומית, 3.
• העפעפיים יבשים ומכווצים תמיד, כאילו מתוך ישנוניות, בערב, 3. [230.]
• תחושה של רטט והתכווצות בעפעף התחתון הימני, 3.
• תחושת קפיצה בעפעף העליון השמאלי (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 2.
• תחושת נפיחות בזווית הפנימית הימנית, 3.
• העפעף העליון הימני נראה נפוח, עם לחץ, החולף באוויר הפתוח (לאחר עשרים ושש שעות), 3.
• כבדות ונוקשות של העפעפיים, כמו שיתוק, כאילו קשה להזיז את העפעפיים, בערך בשעה 8 P.M., 1.
• העפעפיים נראים כואבים ורגישים באוויר הקר, כאילו מדמעות מלוחות צורבות, 1.
• תחושת יובש בעפעפיים, במיוחד בזווית הפנימית, 1.
• רגישות של הזווית החיצונית הימנית ללחץ ולסגירת העפעפיים, עם לחץ בשלפוחית השתן (ביום השמונה-עשר), 58.
• כאב לוחץ בזווית הפנימית של העין השמאלית, ובצד השמאלי של שורש האף, בשעה 9.30 A.M. (ביום השלישי), 57.
• בערה עזה, גרד ועקצוץ דוקר בעפעפיים הנפוחים ובתנוכי האוזניים (לאחר שלושים ושש שעות), 54. [240.]
• בערה בזווית הפנימית של העין הימנית, לפני 8 P.M. (ביום השבעה-עשר), 58.
• בערה, עם עקיצה דוקרת, בזווית הפנימית של העין השמאלית, בשעה 6.30 P.M. (ביום העשרים ושלושה), 57.
• גרד עוקצני בזווית הפנימית של העין השמאלית, בין הגבות, ובירכיים (ביום השבעה-עשר), 57.
• צריבה עוקצנית וגרד במשטח החיצוני של העפעף, מתחת לעין השמאלית וסביבה, וגם בלחיים ובאף; האף מרגיש כואב, כאילו נשרט, 54.
• גרד צורב בעפעף העליון הימני (שנעלם לאחר מעט שפשוף), 3.
• צריבה עוקצנית על פני השטח הפנימי של העפעף התחתון (לאחר שעתיים), 1.
• גרד בזווית החיצונית הימנית (לאחר עשרים ושבע שעות), 3.
• גרד בעפעפיים, עם הישנוניות (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• מנגנון הדמעות.
• זרימה שופעת של דמעות ברוח קרה, 44.
• דמעת בערב, עם כאב שורף, 1. [250.]
• עיניים דומעות, 1.
• גלגל העין.
• כאשר הוא מסובב את העין או לוחץ עליה, גלגל העין כואב ורגיש; הוא בקושי יכול לסובב אותה, 1.
• כאב בגלגל העין השמאלי, 44.
• גרד עז בגלגל העין (לאחר שבעים ושתיים שעות), 54.
• אישון.
• האישונים מורחבים, 64.
• ראייה.
• חולשת הראייה; החפצים נראים חיוורים, 1. [מן הרטבת האצבע בטינקטורה חזקה. -Hahnemann.]
• טשטוש ראייה; מראה כאילו גזה לפני העיניים (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• תחושה של צעיף לפני העיניים; היא לא יכלה לראות היטב, 1.
• בלבול קיצוני של הראייה החל בשעה 8.30 A.M. (עשר שעות לאחר מנה), ונמשך שעה אחת, והיה מלווה, במיוחד במחצית הימנית של שדה הראייה, במראה של קווים בלתי סדירים בעלי תנועה מתנודדת; נטייה להמיאופיה (ולפרסביופיה?), (ביום השישה-עשר), 57.
• ערפול רב של הראייה למשך חצי שעה, עד 6 P.M., ולאחריו כאב עמום בגבה השמאלית, עם פריחה ליד זווית הפה השמאלית (ביום האחד-עשר), 58. [260.]
• החפצים נראו כפולים, ולעתים ניתן היה לראות רק מחציתם; החפצים נראו במרחק של מחצית המרחק האמיתי בלבד (לאחר שבעים ושתיים שעות), 54.
• החפצים אינם נראים בצבעם הנכון, 44.

EAR

• תנוך האוזן השמאלית נפוח (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• כאב אוזניים, 1.
• כאב מושך פתאומי באוזניים, כאילו חוט נמשך דרכן, 9.
• (תחושת זחילה מגרדת, כאילו משהו חי בתוך האוזניים; היא נאלצה לחטט פנימה באצבע), 1.
• כאב קורע דק ומכאיב מאחורי האוזן השמאלית, 5.
• כאב יורה פנימה ופעימה מאחורי האוזן השמאלית, 73.
• פעימה מכאיבה בתוך האוזן בלילה, 1.
• תחושה כאילו משהו נושב לתוך האוזן הימנית, או סותם אותה, 1. [270.]
• צלצול באוזן הימנית, בשעת הליכה (לאחר שעה וחצי), 7.
• זמזום בראש כשל ארבה; מוחמר על ידי אוויר קר, נעלם אחר הצהריים, 44.
• ציוץ באוזניים כמו של עכברים צעירים, 1.
• (שאון באוזניים), 1.
• קול חזק כמו של מפל באוזן השמאלית, או כמו של מטר גשם כבד המכה על הקרקע (בתוך שעה), 58.
• שני פקעים עזים בזה אחר זה באוזן השמאלית, כאילו עור התוף נבקע, בשכבו ישן בשנת הצהריים, כך שנרתע והזדעזע בכל פעם, אך עד מהרה נרדם שוב (לאחר ארבע שעות), 7.

אף

• נפיחות של האף, האוזניים והצוואר, 4.
• השוליים האמצעיים של הנחיר הימני מודלקים, ללא נזלת, בשעה 7 בבוקר; בחלק העליון נוצר פצעון קשה ומגורה, אשר התכסה בקרום למחרת בבוקר (לאחר חמישה־עשר יום), 57.
• קצה האף אדום וכואב למגע, כאילו הוא עומד להעלות מוגלה (לאחר שמונה ימים), 3.
• האף מחודד במשך שלושה ימים, 2. [280.]
• עיטושים תכופים, עזים מאוד, כמעט עוויתיים, 1.
• עיטוש עז (לאחר ארבע שעות), 1.
• עיטוש (עד מהרה), 58.
• לפני 3 אחר הצהריים, עיטושים נשנים, עם נזלת שופעת, בעת שנת הצהריים (יום תשעה־עשר), 58.
• דימום אפי בעת כחכוח וניקוי הגרון, 1.
• דימום אפי תכוף, כמעט רק בעת התכופפות, 1.
• דימום אפי בבוקר (לאחר ארבעים שעות), 1.
• דימום אפי בלילה (לאחר ארבע שעות), 1.
• דימום אפי, 5.
• כמויות גדולות של ריר אפי זולגות מן האף בלי שליטה, כבנזלת הקשה ביותר, אף שאין לו נזלת, בבוקר, לאחר שקם מן המיטה, 1. [290.]
• (האף חסום לעיתים, כמו בקטאר יבש, פחות בבית, טוב יותר באוויר הפתוח), 1.
• האף יבש, 44.
• תחושת קושי ונפיחות מתחת לאף, שנעלמה במגע, 3.
• צריבה חמה מתחת לנחיר השמאלי, עד שנדמה היה שהנשימה יוצאת ממנו חמה, שנעלמה באוויר הפתוח, 3.
• מתח מתחת לנחיר הימני, 3.
• תחושת כאב־פצע בנחיריים, 1.
• האף מרגיש כואב־פצוע, כאילו נשפשף (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• תחושת כאב־פצע בנחיר השמאלי (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• כאב חד מן האף, המתפשט אל עצמות הלחיים, 44.

פנים

• נפיחות רבה של הפנים, 16. [300.]
• נפיחות של הפנים, בייחוד של העפעפיים ושל האוזניים, 18.
• נפיחות בצד השמאלי של הפנים, ובמידה קלה גם במורד הצד השמאלי של הצוואר, 73.
• למחרת פניה וצווארה נעשו נפוחים; הדבר גבר מאוד לקראת הערב, ועיניה כמעט נעצמו; הגרד, הבערה והצריבה היו בלתי נסבלים; כל התסמינים הללו החמירו ביום שלאחר מכן, 47.
• למחרת בבוקר מצא שפניו נפוחים מאוד, והנפיחות המשיכה להתגבר עד שעיניו נעצמו כליל, 45.
• הפנים והידיים היו נפוחות כל כך, שלא יכול היה לפקוח את עיניו במשך שמונה ימים, ופניו לא נראו כפני אדם, 4.
• נפיחות אדומה של הפנים בבוקר, 68.
• מתח ונפיחות של הפנים (יום שלישי), 4.
• אודם והזעה של הפנים, ללא צמא (לאחר שעה אחת), 2.
• הפנים צהובות וחומות, 44.
• גוון פנים צהבהב-חולני במשך שמונה שנים, 54. [310.]
• חיוורון הפנים, 2.
• הפנים שקועות ומשוכות; הצד השמאלי נראה כאילו נמשך כלפי מעלה ונתקצר; הצד הימני נראה מוארך (לאחר עשרים ושתיים שעות), 10.
• הבעה חולנית, פנים שקועות, עיגולים כחולים סביב העיניים (לאחר שמונה-עשרה שעות), 10.
• בערה עזה בפנים הנפוחות, בעפעפיים ובאוזניים, 18.
• לחץ, עם דקירות דקות, בעצם הלחי, 1.
• בערה חולפת, כאב חצי-צדי מעט מעל עצם הלחי, ובעורף של אותו צד, בשעה 3 A.M. (יום עשירי), 57.
• התכווצות חותכת בלחי הימנית, 3.
• כאב חותך בנקודה אחת בלחי, ואחריו גרד ודקירה בה, שנעלמו לאחר גירוד (לאחר עשר ואחת-עשרה שעות), 3.
• דקירות פתאומיות דמויות-מחט בלחי הימנית, 3.
• התכווצות בוערת בלחי הימנית, עם כאב שיניים לוחץ בכתרים של שלוש השיניים העליונות האחוריות, 3. [320.]
• עווית בוערת עדינה בלחי הימנית, אחר הצהריים, כאילו הכול עומד להתמגל; עם זאת עור הלחי היה חם ומחוספס מאוד, כאילו עומדת להופיע פריחה; נאלץ לקום מן המיטה, והיה צמא מאוד, 1.
• נקודה צובטת בצד הימני של השפה התחתונה, בבוקר, בקומו, עם תחושה כאילו היא מדממת (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 3.
• דקירה עוויתית במפרק הלסת התחתונה, סמוך לאוזן, במנוחה ובתנועת האזור, שהוקלה על ידי לחץ חזק על המפרק, ועל ידי הנחת חום, 1.
• כאב עוויתי במפרק הלסת התחתונה, 3.
• תחושה בלסת התחתונה כאילו החניכיים נצבטות משני הצדדים, עם תחושה מעופשת בפה, 3.
• כאב במפרק הלסת, כאילו היא עומדת לצאת ממקומה, בעת פיהוק עוויתי, בערב (לאחר שעה אחת), 1.
• כאב במפרק הלסת התחתונה, כאילו נחבלה, או כאילו היא עומדת להישבר, בהנעתה (לאחר שעה אחת), 1.
• כאב לוחץ וחופר בבלוטות שמתחת לזווית הלסת התחתונה, אפילו במנוחה, 1.
• פצפוץ במפרק הלסת התחתונה, סמוך לאוזן, תמיד בעת הנעתה, אפילו בשתייה, 1.
• פצפוץ במפרק, בעת הנעת הלסת קדימה ואחורה, בבוקר (לאחר שתים-עשרה שעות), 1.

פה

• שיניים. [330.]
• התרופפות רבה של ארבע החותכות התחתונות; החניכיים נסוגות מן השיניים, אפשר לדחוק אותן לאחור ולגעת בהן בלי כאב, פרט לזמן שבו השיניים עצמן כואבות, 1.
• התרופפות של החותכות התחתונות; אינה יכולה לנשוך עליהן, 1.
• השיניים רופפות, ומדי פעם מופיע בהן זחילה כואבת, כמו באיבר רדום, 1.
• השיניים הקדמיות נעשו רופפות וכאבו ממשקאות קרים וחמים, 1.
• התרופפות נראית לעין של שתי השיניים הטוחנות הראשונות, של שני הניבים, ושל החותכות התחתונות הימניות, עם כאב זוחל בחניכיים, אפילו כשאינו לועס, 1.
• כאב שיניים בטוחנות התחתונות, לחץ חד וכאב קהה, עם תחושה של ריח מעופש בפה, 3.
• כאב שיניים (מושך) בשן בריאה, זמן קצר לאחר ארוחת הצהריים (לאחר שלושים שעות), 1.
• כאב שיניים (בערב), תחילה בשן חלולה, שנעשתה מוארכת ורופפת, ולאחר מכן גם בשיניים אחרות, שבהן היה הכאב בחלקו דוקר ובחלקו זוחל, 1.
• כאב שיניים בשיניים העליונות הימניות, כאילו הן נמשכות אל תוך המכתשות שלהן דרך השורשים, 3.
• כאב שיניים קופצני בלילה (בערך ב-10 P.M.); הקפיצות התפשטו אל הראש; הוקל על ידי הנחת יד קרה, 1. [340.]
• קפיצות מלמטה כלפי מעלה בעצב שן, מוקלות על ידי הנחת יד קרה, אך זו הקלה פליאטיבית בלבד, 1.
• כאב קופצני בעצבי השיניים החלולות, 1.
• כאב דוקר באיטיות ובו בזמן קופצני בשיני הניב, בערב, 1.
• לחץ קהה בטוחנות התחתונות, וגם בכתף השמאלית ליד עצם הבריח, 3.
• השיניים כואבות רק בעת נשיכה ולעיסה, כאילו הן ארוכות מדי ורופפות, אולם אינן כואבות במגע ואינן רופפות, 1.
• כאב בשיניים הקדמיות כאשר נוגעים בהן בלשון, 1.
• כאב קורע בשיניים, מוקל על ידי יישומים חמים (לאחר שתי מנות), 49.
• במגע בניב העליון השמאלי, ירי מן המקום שבו כנף האף השמאלית מתחברת לפנים אל המצח השמאלי, הרקה השמאלית והכתף השמאלית, 73.
• כאב חותך וכאב של כאב-פצע בשיניים, 1.
• זחילה כואבת, כמו חפירה במחט בתוך שן; חפירה דקה ודוקרת, 1. [350.]
• תחושה כאילו יש חומר צמיגי בין השיניים שבצד הימני, 3.
• חניכיים.
• לחץ על החלק החיצוני של החניכיים של הטוחנות התחתונות, ובו בזמן גם בכתף השמאלית ליד עצם הבריח, 3.
• לחץ הנע הנה והנה בחניכיים הפנימיות של השיניים הקדמיות, ובקרום העצם, ומתפשט אל שורשי הטוחנות, בשעה שתיים לפנות בוקר, מכריח אותו לשבת במיטה, עם תחושת חום בגוף, ובייחוד בראש, עם זיעה על המצח, 1.
• לשון.
• שלפוחית על הלשון, 65.
• הלשון מצופה בבסיסה בציפוי לבנבן-צהבהב, 44.
• לשון מצופה, 65.
• לשון מצופה בעובי, 93.
• הלשון עדיין מצופה (יום רביעי), 76.
• ריר חום על הלשון, פרט לשוליים, בבוקר בקימה (יום שמונה עשר), 58. [360.]
• ציפוי חולף אדמדם-חום על הלשון, פרט לאזור הקרוב לשוליים, עם הקימה בבוקר (יום עשרים), 58.
• תחושת כאב-פצע, עם אודם בקצה הלשון, נמשכה לפחות יומיים (יום שלושים ושניים), 57.
• בבוקר אחד יש על הלשון ריר חום כהה, ובבוקר אחר היא מצופה צהוב, 57.
• הלשון יבשה ביקיצה מאוחרת, בערך ב-8 A.M. (יום עשרים וארבעה), 57.
• הלשון לא הייתה מצופה, אך הייתה יבשה מאוד, דבר שעורר שתייה, 1.
• תחושת יובש בקצה הלשון (בלי יובש נראה לעין), שאותה הוא מייחס לצמא שלו, 1.
• צריבה ושריפה עוקצנית בלשון (לאחר שש דקות), עם עלייה בהפרשת הרוק (לאחר שבע דקות), 55.
• הפה בכלל.
• ישנה בפה פתוח, 1.
• דלקת עזה ופריחה שלפוחיתית של הקרום הרירי, במקומות שאליהם באים במגע מיצי הצמח החריפים, 38.
• ריח פה מצחין (לאחר שמונה עשרה שעות), 98. [370.]
• כאב-פצע בחלק העליון והאחורי של החך, 44.
• כאב-פצע בזוויות הפה (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• חום רב בפה ובוושט הופיע לפתע (לאחר עשרים וחמישה ימים), 62.
• יובש לכאורה של הפה; תחושת יובש, עם צמא רב, 10.
• קור בפה, כשהוא סגור, כאילו ממשב רוח, עם רעש באוזן השמאלית, 3.
• כאב חותך-פועם, כאילו מכיב, בחלק האחורי של החך, במקום שבו מסתיימות השיניים; במגע כאב דוקר כמו בכיב, 1.
• רוק.
• מים מצטברים בפה, נאלץ לירוק לעיתים קרובות, 1.
• הצטברות רוק בפה, לאחר העישון הרגיל, 3.
• רוק רב הצטבר בפה, 10.
• הצטברות רוק, 10. [380.]
• רוק זולג מן הפה בזמן שנת הצהריים, בישיבה, 1.
• הפה מתמלא מים בזמן שנת הצהריים, 1.
• הפה מתמלא מי מלח, בבוקר, במיטה, 1.
• הצטברות רוק בפה בבוקר, עם בחילה עד כמעט הקאה, אף על פי שיש רעב, 1.
• הוא נאלץ לירוק רוק וליחה כל היום, ובתוך כך עולה משהו בעל טעם חמוץ מן הקיבה אל הפה, 1.
• ליחה רבה בפה, בלי טעם בלתי טבעי, 3.
• ליחה אפרפרה בפה, בבוקר (יום שני), 58.
• יריקה תכופה של ליחה צמיגה מאוד, 10.
• דחף פנימי לירוק, כאילו יש הרבה רוק בפה, 1.
• טעם.
• טעם שומני בפה; אף על פי כן למזון יש טעם טבעי, 1.
• יש בפה טעם של בשר מקולקל, בשעות שלפני הצהריים, כאילו הקיבה התקלקלה מבשר מקולקל; למזון, מכל מקום, יש טעם טבעי וטוב; (לאחר האכילה הטעם הרע לא חזר), 1. [390.]
• טעם תפל בפה, 10.
• הליחה שעל הלשון, בבוקר, מלוחה, 1.
• טעם רע בפה בלי ריח רע, בבוקר לאחר ההתעוררות ולאחר האכילה, 1.
• טעם נחושתי בפה ותחושת גירוד עמוק למטה בגרון, 1.
• טעם רירי בפה; נדמה שהפה מצופה ליחה, 10.
• טעם רע ורירי בפה; נאלצה לירוק הרבה, 1.
• טעם מר דוחה, עם תחושת יובש בפה, העיר אותה לעיתים קרובות בלילה, 1.
• ללחם יש טעם מר ומחוספס, 3.
• (לדברים חומציים יש טעם מר), 1.
• (ללחם יש טעם מר), 1. [400.]
• (מרירות בפה כל היום, אפילו למזון יש טעם מר), 1.
• מרירות בפה בבוקר, נעלמת לאחר אכילה, 1.
• טעם חמוץ בפה לאחר שתיית חלב, 1.
• טעם חריף, מר וחמוץ בפה, 1.
• לפה יש טעם חמוץ, 44.
• טעם דמי הן באף והן בפה, ולאחריו טעם מר מרתי, 27.
• בזמן שיעול יש לה טעם של דם בפה, אף שאינה מעלה דם, 1.

גרון

• אדים חמים יוצאים מן הגרון (מן הריאות), 1.
• הייתה מוכרחת לכחכח הרבה בגרון בבוקר, וככל ששטפה את הפה כך הלכה והחמירה הליחה שבגרון, 1.
• כחכוח מרובה של ליחה, בבוקר, 1. [410.]
• ליחה בגרון ובמעברי האף האחוריים (לאחר שמונה דקות), 55.
• ליחה צמיגה בגרון, הנעלמת לאחר מעט כחכוח, אך מותירה מעין חספוס, 3.
• יובש בגרון, לאחר הכניסה למיטה, 44.
• תחושת יובש בגרון, 1.
• תחושת נפיחות בגרון, מלווה בכאב חבול, בעת דיבור וגם כשאינה מדברת; אך בבליעה, כאב לוחץ של נפיחות עם דקירה, כאילו דבר חד חודר פנימה (לאחר שלוש שעות), 1.
• לחץ בגרון בעת בליעה, פחות בבליעת מזון מאשר בבליעה ריקה, 1.
• כאב גרון, הבליעה קשה, עם כאבים דוקרים, הגרון נפוח מאוד מבחוץ, מפני שהבלוטות המקסילריות והפרוטידיות היו מוגדלות מאוד (ביום השני); תסמיני הגרון השתפרו מאוד (ביום השלישי), 76.
• רגישות כואבת בגרון, עם צריבה עזה המתפשטת עד הקיבה, 65.
• חספוס בגרון ובקנה הנשימה, כאילו החזה משופשף וכאוב, 1.
• חספוס בגרון, המעורר שיעול מקוטע ויבש (לאחר שלוש שעות), 10. [420.]
• תחושה בגומת הגרון, כאילו יש שם סתימה וכיווץ בקנה הנשימה, המוקלים לזמן קצר בלבד על ידי אכילה ושתייה, 1.
• בכל פעם שהגרון יבש יש דקירה בבליעה, אך כשהוא לח יש בו לחץ, 1.
• בעת בליעה ופיהוק, דקירה בגרון, עזה כאילו בלעה מחט, 1.
• דקירות עזות, המתחילות עמומות ומסתיימות חדות ומחודדות, בגרון, באזור מכסה הגרון, כאשר אינה בולעת, ונעלמות תמיד בבליעה, 1.
• תחושת שפשוף ורגישות כואבת בשקד השמאלי בעת בליעה (לאחר שש שעות), 3.
• תחושת צריבה חזקה בגרון ובחזה באזור הוושט, עם כאב ניכר ומעט שורף בגב, סמוך לצהריים (ביום העשרים ואחד), 38.
• צריבה בגרון (לאחר ארבע דקות), 55.
• תחושת קור בגרון בנשיפה, כאילו נפלטת נשימה קרה, 3.
• דקירות בגרון כשל מחטים, נמוך בעצם החזה, 44.
• צריבה בוושט, לפני הצהריים (ביום השלישי והרביעי), 57. [430.]
• קושי בבליעה, עקב רגישות כואבת ותחושת קוטן לכאורה של הגרון, 44.
• אין היא מסוגלת לשתות; בכל בליעה המשקה חונק אותה, כאילו הלוע חסר פעולה או משותק; מלווה בתחושת יובש בחלקו האחורי של הגרון, 1.
• נפיחות של הבלוטות התת-לסתיות, עם כאב דוקר בבליעה, 1.
• הבלוטות הפרוטידיות והתת-לסתיות קשות ונפוחות, 5.
• כאב פועם בחלקו האחורי של הגרון, 1.

קיבה

• תיאבון וצמא.
• תיאבון גדול מן הרגיל (לאחר ארבעה ימים), (פעולה מרפאת. -Hahnemann.), 3.
• מעין רעב זללני, ואף על פי כן הפה נדמה סבוני; לכל דבר טעם של קש והוא גורם לגיהוקים; לאחר אכילת הכמות הקטנה ביותר התיאבון נעלם כליל והוא חש מלא, 2.
• רעב זללני וריקנות בקיבה, עם אובדן תיאבון בחך ובגרון, הנעלמים לאחר ישיבה קצרה, 3.
• רעב טבעי בבוקר, אדישות לאוכל בצהריים, ובכל זאת אכל בתיאבון, 3.
• היה רעב בבוקר; אך בגשתו אל השולחן היה אדיש לאוכל, והיה לו שווה אם יאכל אם לאו, 3. [440.]
• חשק פתאומי תכוף למעדנים, 1.
• תשוקה חזקה לגבינה, ולעתים למאכל משביע, 44.
• האוכל ערב לחך (בערב), פרט ללחם, הנראה מחוספס, יבש ומגרד, 3.
• אף שהאוכל היה ערב לחכה במידה סבירה, לא היה לה אליו כל חשק ממשי, וקיבתה נדמתה מלאה תמיד, 1.
• היא אכלה בלי כל חשק, ואף על פי כן האוכל היה ערב לחך, 1.
• האוכל אינו יורד בבוקר, מחמת מלאות פנימית, 1.
• מעט תיאבון, אך רעב עם תחושה כאילו הרעב פועל על החזה, 3.
• התיאבון כמעט חסר (למחרת), 98.
• אין תיאבון (ביום השני); התיאבון שב (ביום הרביעי), 76.
• אובדן תיאבון עם העצירות, 54a. [450.]
• אובדן התיאבון בחך ובגרון, עם ריקנות בקיבה, ובו-בזמן רעב זללני, שנעלמו לאחר ישיבה קצרה, 3.
• אובדן גמור של התיאבון לכל מזון; שום דבר אינו טעים, לא אוכל, לא משקה ולא טבק (לאחר שש-עשרה שעות), 1.
• בזמן שבו היה צפוי תיאבון בריא, היה אובדן תיאבון גמור, יחד עם רוק רב בפה, בעל טעם תפל רירי, 3.
• אובדן תיאבון גמור; אם הוא אוכל מעט, הוא מתמלא במהרה, ובכל זאת רעב, 10.
• היעדר גמור של תיאבון, במשך כמה ימים, 5.
• היעדר גמור של תיאבון, 2.
• לא היה לו תיאבון, ואף על פי כן היה לאוכל טעם טבעי, אם כי לאחר בליעת פת קטנה היה טעם רע בפה, 1.
• בצהריים חוסר תיאבון (לאחר שש-עשרה שעות), 98.
• הבירה אינה ערבה לחך, 3.
• יש לו סלידה מלחם ומאכילה בכלל, 10. [460.]
• לאחר כוס יין הוא חש מלא; סלידה מיין הקשורה בכבדות הראש, 150.
• סלידה מבשר וממרק, במשך כמה ימים, 10.
• אין חשק לטבק, ובכל זאת אין סלידה ממנו, 1.
• סלידה מקפה, 1.
• צמא רב (לאחר שעה), 1, 27, 44.
• צמא הנגרם על ידי תחושת יובש בפה, שנמשכה למרות השתייה, אחר הצהריים ואחרי חצות, 1.
• צמא ויובש בגרון, 4.
• צמא בלילה, בלי רצון לשתות, עם פה רירי, 1.
• צמא, אפילו בבוקר, 1.
• צמא בלילה, מ-2 עד 5 A.M., ולאחריו הזעה, 1. [470.]
• צמא רב למים או לבירה, 10.
• חשק לחלב קר, והוא בולעו בחיפזון, 10.
• גיהוקים.
• גיהוקים אלימים מאוד של גזים, בערב, שלאחריהם מיד שיהוק, ללא תחושה (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• גיהוקים מן הקיבה, הנראים כאילו הם נלכדים ונותרים בצד הימני של בית החזה, 3.
• עלייה תכופה מכף הקיבה אל שקע הגרון, שכמעט עצרה את נשימתה לרגע, בערב, 1.
• גיהוקים תכופים, שתמיד טעמם כטעם האוכל, 1.
• מלאות וגיהוקים לאחר ארוחה מתונה, 1.
• גיהוקים שורפים, 1.
• גיהוקים ריקים, לאחר אכילה ושתייה, 1.
• גיהוקים בכל פעם שהוא משתין, 1. [480.]
• גיהוקי רוח לקראת ערב, עם נפיחות המעיים, 44.
• גיהוק, מלווה בכאב יורה בחלק הימני של האזור האפיגסטרי ובבית השחי הימני, בשעה 1 P.M. (ביום החמישה-עשר), 57.
• בחילה והקאה.
• בחילה, 11.
• בחילה והצטברות רוק בפה, לאחר אכילה ולאחר קפה, 1.
• בחילה הנראית כאילו היא בגרון, 3.
• בחילה בחזה, עם רעב זללני, הנעלמת רק לאחר השבעתו, 3.
• בחילה בקיבה וקבס בחזה, מוחמרים בהתכופפות (לאחר עשרים ושש שעות), 3.
• נעשה בחילתי בעת ישיבה זקופה, 1.
• בחילה, שהוקלה במקצת לאחר אכילה, אך חזרה עם הרעב, בלי תיאבון, 3.
• בחילה, עם מעין חרדה בבוקר לאחר הקימה, שנעלמה בהדרגה באוויר הפתוח (לאחר עשרים ושבע שעות), 3. [490.]
• היא נעשתה בחילתית בשכיבה, בערב; לא מצאה מנוחה במיטה, והייתה נאלצת להתהפך בלי הרף, 1.
• בחילה בחזה ובקיבה, בערב במיטה, שנעלמה לאחר שנרדמה, 3.
• חש בחילה וגועל מן התמיסה המימית חסרת הטעם, שלוש דקות לאחר שהחל בה, 55.
• בחילה, עם כאב בשריר המרובע המותני השמאלי (לאחר חמש-עשרה דקות), 55.
• בחילה לאחר אכילה ושתייה, 1.
• בחילת קבס מתחת לצלעות התחתונות, שהפריעה לנשימה, 1.
• היה שרוי בקבס ובבחילה, כאילו בחזה, בבוקר לאחר הקימה, 3.
• בבוקר לאחר הקימה נעשה חם כל כך ושרוי בקבס, עד שנדמה היה כאילו יקיא; הבחילה נעלמה לאחר ששכב שוב, 1.
• בשנתה, בלילה, היא מתרוממת לעיתים קרובות ועושה תנועות הקאה כאילו תקיא, אך דבר אינו יוצא, 1.
• בתוך זמן קצר החלה הקאה, תחילה של פירות מעוכלים חלקית, ואחר כך של נוזל סמיך צמיג בצבע יין, 64.
• קיבה. [500.]
• מלאות בקיבה כאילו הועמסה יתר על המידה, לאחר ארוחה מתונה, עם תיאבון רב מתמשך, 3.
• תחושה כאילו גוש מונח בקיבה לאחר ארוחה, במיוחד בעמידה, 3.
• מועקה בקיבה, לקראת ערב, כאילו הכול באזור כף הקיבה מתכווץ (לאחר שש שעות), 1.
• בכל פעם שנרדמה הותקפה בלחץ עז בקיבה, שלא הניח לה לישון זמן רב, 1.
• לחץ בכף הקיבה בעת תנועה, 3.
• לחץ בכף הקיבה, כאילו מבליעת פת גדולה מדי, 1.
• לחץ בכף הקיבה, כאילו הכול נפוח, המקשה על הנשימה (בערב), 1.
• (לחץ בקיבה המופיע בזמן ארוחת הצהריים, המעכב את ההירדמות; עם היקיצה נעלם), 1.
• לחץ בקיבה לאחר אכילה, כמו ממזון שלא נתעכל, הנמשך כמה שעות, 1.
• כאב דוקר-לוחץ באזור הקיבה (המקשה על נשימה עמוקה), 1. [510.]
• כאב דוקר בצד הימני לכיוון הקיבה, 1.
• כאב דוקר בכף הקיבה (לאחר שעה ורבע), 6.
• דקירה פשוטה בכף הקיבה סמוך להיפוכונדריום הימני (לאחר עשר שעות), 3.
• התכווצות חדה מעל הקיבה, מתחת לסרעפת, ואחר כך נמוך יותר בקיבה, 3.
• התכווצות בכף הקיבה, ומשם פתאום בנקודה קטנה בבטן התחתונה (לאחר שלוש שעות), 10.
• מעין עווית כשל מלאות והידוק בכף הקיבה, 1.
• כאב קיבה קל, 13. [המקור תוקן בידי Hughes.]
• כאב בקיבה, ולאחריו יציאה רפויה וחומה כהה (ביום השמונה-עשר), 58.
• כאבים בקיבה ובבטן, בסביבות 7.15 P.M. (ביום העשרים ושלושה), 57.
• במשך ארבעה ימים כאב עמום ולחץ בקיבה, עם נטייה לקחת נשימה עמוקה, 81. [520.]
• כאב עז בסרעפת ובכף הקיבה, מציק עד כדי כך שלא יכולתי לשכב במיטה (ביום החמישי), 54.
• כאב כמעט קבוע באזור האפיגסטרי, במשך שמונה שנים, 54a.
• כאב בכף הקיבה, 15.
• כאב באפיגסטריום (ביום השלושים וחמישה), 54.
• כאב בקיבה בזמן שיעול, 1.
• כאבים מדי פעם בכף הקיבה, 44.
• כאב מתכווץ בצד הימני, הנמשך לכיוון הקיבה, 1.
• כאב מציק בקיבה כאילו היא סגורה ונבקעת בסכין; לא יכול היה להישאר במצב אופקי (ביום השבעה-עשר), 54.
• כאב קורע בסרעפת, יותר במצב אופקי (ביום הרביעי), 54.
• כאב חולף שורף ולוחץ בקיבה, בבליעת מים קרים למדי, 57. [530.]
• תחושת זחילה בקיבה וגיהוקים איומים, שהוקלו רק בשכיבה, ותמיד התחדשו בקימה, 1.
• במעבר מן האוויר הקר אל חדר חם, התסמינים, ובייחוד אלה שבכף הקיבה, החלו מחדש, 27.
• פעימה חזקה מתחת לכף הקיבה, 1.
• פעימה חזקה באזור האפיגסטרי, 1.

הבטן

• תת-הצלעות.
• תחושת דוחק בתת-הצלעות עם חרדה, כאילו המוות קרב, בשבתו כפוף (לאחר תשע שעות), 3.
• משיכה לוחצת מלמטה כלפי מעלה בתת-הצלע השמאלית, עם חרדה ובחילה בחזה (לאחר שישים ושלוש שעות), 3.
• הטבור והצדדים.
• התנפחות גזית באזור הטבור עם כאבי אחיזה עזים, 6.
• כאב אחיזה בצד הימני של אזור הטבור, עם צמרמורת זוחלת על הזרועות העליונות, 3.
• משיכה דמוית התכווצות באזור הטבור, 6.
• כאב מושך המתפשט כלפי מטה מאזור הטבור אל תל הערווה (לאחר עשרים ושבע שעות), 3. [540.]
• כאב כאילו ממכה, מתחת לטבור, 3.
• כאב יורה בטבור, בסביבות 3.30 P.M. (יום עשרים ושניים), 58.
• כאב דוקר המתפשט מן הטבור אל האזור הקדם-לבבי, כאילו דקירה נמשכת כלפי מעלה; חוזר עם כל פעימה (לאחר שעתיים ושלושת רבעי שעה), 6.
• דקירה מעל הטבור, 3.
• כאב חופר בצד הימני של הבטן, 3.
• כאב אחיזה בצד הימני מתחת לצלעות, שהתפשט עד מהרה לאזור הטבור, כאילו יש תולעת בבטן, בישיבה (לאחר שעתיים ושלושת רבעי שעה), 6.
• כאבים דמויי התכווצות בצד הימני של הבטן, עם מצב רוח בכייני, מיואש ומנוחם-לא, בבוקר, עקב התקררות קלה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• דקירה במותן הימנית, כאילו בקע עומד לבלוט, 3.
• גודש בצד השמאלי מתחת לצלעות, 3.
• כובד כאילו שחין תלויה על המותן השמאלית, בהליכה, 3. [550.]
• מתח במותן השמאלית עם כאב דוקר, 3.
• כאב חותך משמאל לטבור בזמן נשיפה, בישיבה, 3.
• תחושה כאילו בקע בולט במותן השמאלית, 3.
• כאב מושך בצד השמאלי של הבטן בזמן שאיפה, 1.
• הבטן בכלל.
• התנפחות מופרזת של הבטן, מיד לאחר אכילה, 1.
• התנפחות מכאיבה של הבטן, עם קוליק, כאילו מריבוי גזים כלואים, זמן קצר לאחר ארוחה, 1.
• התנפחות של הבטן במשך כל היום; תחושת תסיסה בתוכה, 1.
• נפיחות המעיים עם גיהוקי אוויר, 44.
• מצב תפוח של הבטן (לאחר שתי מנות), 49.
• כיווץ נראה לעין באמצע הבטן, לרוחב מעל הטבור, כך שהבטן מעל ומתחת לקו הכיווץ הזה הייתה נפוחה, קשה ומתוחה (לאחר שלוש שעות), 6. [560.]
• פליטה קלה של גזים רבים, שנדמה כי הם מצויים רק בחלחולת (לאחר שעה), 3.
• גזים בבטן, ללא פליטת גזים, בערב, 3.
• הגזים גורמים לקפיצות בבטן, 3.
• גזים בעלי ריח רע מאוד, 1.
• הצטברות גזים, עם כאב עז בבטן באזור המעי הגס העולה; הכאב מתגבר בלחץ הדרגתי, ועוד יותר בלחץ פתאומי או בניקוש, ולעיתים קרובות הוא חמור יותר במרחק-מה מן המקום שנלחץ או הוקש מאשר במקום עצמו, לפני 8 A.M. (יום תשעה-עשר), 58.
• מלאות ותסיסה בבטן עם רעב, ושניהם נעלמים לאחר אכילה (לאחר עשרים ושש שעות), 3.
• תסיסה בבטן, 1.
• קרקורים וגרגור בבטן, עם דחפים לעבר תל הערווה (לאחר שלושים ושש שעות), 3.
• קוליק, כמו לפני שלשול, 27.
• קוליק המורכב מכאבים חותכים, קורעים ואוחזים, המערב את כל המעיים, ככל הנראה ללא גזים וללא התנפחות גזית, גרוע יותר בזמן תנועה, מוקל בהדרגה בזמן מנוחה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1. [570.]
• קוליק, כמו גוש כבד ומציק בבטן, 1.
• כאב אחיזה קיצוני בבטן, בזמן יציאה תקינה (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• כאב אחיזה, כמעט מקפץ, בחלקים שונים של הבטן, 3.
• כאב אוחז ומקפץ בבטן, 11.
• כאב אחיזה בבטן, עם כליאת גזים, שלא יכלה לפולטם באופן משביע רצון, בהליכה באוויר הפתוח (לפני הצהריים), (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• מעט כאב אחיזה בבטן העליונה, לאחר אכילה ושתייה, 1.
• כאב אחיזה בבטן, עם מועקה העולה כלפי מעלה, בישיבה (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• כאב חופר ומתפתל בבטן, כאילו תולעת נעה בה, 1.
• כובד מוזר בבטן, שנדמה שהיא ריקה לגמרי, עם רעב, בישיבה (לאחר עשרים וארבע שעות), 3.
• תחושת חרדה בבטן עם התנפחות, בעיקר לאחר אכילה, 1. [580.]
• כאב כאילו מלחץ בבטן, בישיבה, ואינו קיים בשכיבה, 1.
• כאב לוחץ בנקודה קטנה בבטן, כאילו מכליאת גזים, רק בעת סיבוב הגוף בחוזקה; למשל, בעלייה במדרגות, לא במגע, 1.
• כאב חותך בבטן, שלאחריו כאב דוקר בצד הימני של הבטן, 1.
• כאב חותך באמצע הבטן, לפני הצהריים; עמו נאלצה לעיתים תכופות ללכת לצואה, עם יציאה טבעית; מוקל בכיפוף הגוף, מוחמר בהליכה (לאחר שש עשרה שעות), 1.
• כאב באזור המעי הגס העולה, עם כאב בשורש כף היד הימנית ובאמצע עצם החישור של הזרוע השמאלית (לאחר שלושים וחמש דקות), 55.
• תחושת דוחק בבטן כאילו המעיים נדחפים כלפי הלב, בישיבה (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• כאב עז בבטן, בלילה (לאחר חמישה ימים), 2.
• כאבים בבטן, בסביבות 7.15 P.M., נמשכו במשך הערב (יום עשרים ושלושה); נותרו בבוקר (יום עשרים וארבעה), 57.
• כאבים בבטן, המוקלים לאחר יציאה צואתית, אך שבים במהרה וגורמים ליציאות נוספות, 10.
• כאב בבטן כאילו היא מכוייבת, ועור הבטן נדמה מתוח מדי, בבוקר, מיד לאחר הקימה, בעת התמתחות (לאחר עשרים וארבע שעות), 3. [590.]
• כאב והתכווצות בבטן, כך שנאלצה ללכת כפופה, 1.
• כאב פשוט בטבעת הבטנית, כאילו בקע עומד לבלוט, 1.
• תחושת התנפחות בבטן, עם תחושת חום בחזה, בקימה לאחר התכופפות, 7.
• בהליכה נדמה שהבטן רפויה מבפנים, טלטול פנימי בכל צעד, 3.
• בעירה בבטן, עם צמא, 1.
• תחושה כאילו מים מבעבעים מתחת לדפנות הבטן (לאחר שתי מנות), 49.
• כאב חולף באזור המעי הגס העולה, בקימה לאחר יציאה, בשעה 10.45 A.M. (יום שלישי), 57.
• משיכה לרוחב מעל הטבעת הבטנית, בישיבה, 3.
• כאב יורה בבטן, כשני אינץ' משמאל לטבור (לפני שש שעות, יום שני), 58.
• כאבים יורים בבטן, בצהריים (יום שבעה-עשר), 57.
• תת-הבטן ואזורי הכסל. [600.]
• תסמיני גזים עם קרקורים וכאב אחיזה בתת-הבטן, ללא פליטת גזים, 10.
• גזים, עם כאב בהיפוגסטריום, בשעה 2 P.M., ולאחר מכן כאב בחזה הימני (לאחר שלושה ימים), 55.
• כאב עמום באזור הערווה (יום ארבעה-עשר), 54.
• תחושת משיכה ולחץ בצד הימני של תת-הבטן, ותחושה בעור הבטן כאילו הוא מכוסה קורי עכביש, בישיבה (לאחר רבע שעה), 7.
• כאב ראומטי, מעט שורף וחד-למחצה, בצד, בין קוץ הכסל לצלעות, בערב (יום שישה-עשר), 57.
• כאבים עזים מאוד, אוחזים וחופרים, בתת-הבטן, עם תחושת תשישות וריקנות בגומת הקיבה, ובחילה קלה וחולפת מאוד, העירוהו סמוך לחצות הלילה, 10.
• נפיחות של בלוטות המפשעה (יום שישי), 54.
• בלוטות המפשעה נפוחות עד גודל רב מאוד (יום עשרים וארבעה), 54.
• כאב מכווץ במפשעה השמאלית, 1.
• מתח כאילו העור מתוח מדי, במפשעה השמאלית, ליד המותן, 3. [610.]
• לחץ מבפנים כלפי חוץ, במפשעה הימנית, עם רעב זאבי וגרגור בבטן (לאחר אחת עשרה שעות), 3.
• כאב בשריר המרובע המותני השמאלי, עם בחילה (לאחר חמש עשרה דקות), 55.
• כאב בבלוטות המפשעה, רק בעת תנועה במיטה, בהתהפכות ובקימה, בלילה, 1.
• כאב באזור השריר המרובע המותני הימני, בקימה משכיבה בשעה 2.30 P.M. (יום שנים-עשר), 57.

החלחולת ופי הטבעת

• טחורים עיוורים כואבים, רגישים ובולטים לאחר יציאה רכה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• כאב בחלחולת בעת מתן שתן, ב-3.08 P.M. (יום ראשון), 55.
• כאב מעקצץ שהורגש כמעט בעת ובעונה אחת בחלחולת ובמפרק הירך השמאלי בשכיבה על צד שמאל; העקצוץ הכואב היה כאילו נגרם מרעידות מהירות כתנודותיהם של צלילים נמוכים אחדים (לאחר שמונה דקות, יום תשיעי), 57.
• כאב חולף בחלחולת (לאחר יום אחד), 55.
• תחושת זחילה בחלחולת, כאילו מתולעי סיכה (לאחר שעות אחדות), 1.
• צריבה בחלחולת לפני כל יציאה, 1. [620.]
• גרד עמוק בחלחולת, 1.
• כאב רגיש בפי הטבעת שלא בשעת יציאה, 1.
• בערה מכאיבה מאוד בפי הטבעת, ועד מהרה נתלוותה אליה בערה סמוך לקצה הפין, ב-10.30 A.M. (יום עשרים), 57.
• צריבה עוקצנית ובערה בפי הטבעת במשך היציאה ולאחריה, ב-9.30 A.M. (יום שבעה עשר), 57.
• גרד דוקר חמור מאוד בפי הטבעת בשלוש הזדמנויות שונות בעת הליכה, בין 3 ו-6 P.M., ואינו נשנה במנוחה (יום שבעה עשר), 57.
• כאב מגרד בפי הטבעת, כמו מטחורים, 1.
• דחף תמידי ליציאה, עם בחילה וכאב קורע במעיים; הצורך היה לעיתים קרובות ללא תוצאה, אך לעיתים קרובות באה אחריו הפרשה מימית מועטה, 1.
• רצון תכוף ליציאה; עם זאת לא עלה בידו להתפנות אלא מעט (לאחר שישים ושמונה שעות), 1.

צואה

• שלשול.
• שלשול, 1, 11.
• שלשול; הצואה נראתה קצוצה, 1. [630.]
• שלשול; יציאה גדולה, שקדם לה כאב מתפתל (לאחר ארבעים שעות), 1.
• שלשול כמה פעמים בשעה במשך שישים שעות (לאחר שלושים שעות), 2.
• יציאות תכופות, פתאומיות ומסריחות במידה מופרזת, בתחילה סמיכות ולאחר מכן מימיות, מעורבות בגזים, עם כאבי התכווצות עזים וכאב חופר בבטן התחתונה (לאחר שעה ורבע), 10.
• יציאות פתאומיות, דלילות, צהובות וקצפיות, שכמעט אינן בעלות ריח רע כלל, ללא כאב בטן עוויתי קודם; הטיפות הראשונות יוצאות שלא מרצון, כמו בשיתוק של סוגר פי הטבעת (לאחר עשרים וארבע שעות), 10.
• צואה רפויה וחומה-ירקרקה כהה, שלאחריה אודם דמוי-שושנה בצד השמאלי של הפנים, המתחיל בזמן היציאה ונמשך כשעה (היום השלושים ושישה), 58.
• ארבע יציאות ברצף מהיר (לאחר כמה שעות), 1.
• שלוש או ארבע יציאות, כמעט מימיות, עם הרבה גזים (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• יציאות דלילות כמה פעמים ביום, שלאחריהן לחץ בלתי-יעיל (טנזמוס), 1.
• צואה דלילה ומוכתמת בדם; ליציאה קדמה תשישות (לאחר שבעה ימים), 55.*
• צואה רכה וחומה כהה; ליציאה קדם כאב במאחה הערווה, והיא לוותה בצריבה חזקה בפי הטבעת ובצניחת פי הטבעת (היום השמונה עשר), 58. [640.]
• צואה חומה כהה, עם צניחת פי הטבעת, בשעה 10 A.M. (היום העשרים), 58.
• צואה חומה כהה, שקדם לה מצב של עצירות (היום העשרים ואחד), 57.
• יציאות מלוכדות, אך רכות מאוד, בצבע צהבהב-לבנבן (לאחר ארבעים וחמש שעות), 10.
• (צואה לבנה לגמרי, לא רכה מדי ולא קשה מדי), 1.
• יציאות מעורבות בדם, 5.
• (היציאות מעט דמיות), 1.
• יציאות עם ריר, אדומות וצהובות, ג'לטיניות ונוזליות, 5.
• מעט חומר ג'לטיני בצואה (היום העשרים); הדבר אירע גם לפני כמה ימים, 57.
• הילד בוכה לפני כל יציאה, ולאחר מכן הוא שקט, 1.
• שלשול ג'לטיני צהוב ומפוספס בלבן, שבע פעמים, ללא כאב בטן עוויתי (לאחר עשרים שעות), 1.
• עצירות. [650.]
• במשך שמונה שנים, עצירות מתמדת, עם כאב ראש עז ואובדן תיאבון, 54a.
• עצירות, עם דחף מתמיד ליציאה; יציאה בלתי-יעילה, עם הרבה גזים וקרקורים בבטן; דחף בלתי-יעיל ליציאה מיד לאחר אכילה (היום השלושים וחמישה); דחף מתמיד והתאמצות בזמן יציאה (היום הארבעים וחמישה), 54.
• עצירות, עם כאב עמום בצד הימני של העורף (היום השביעי), 58.
• עציר; יש יציאה אחת בכל עשרים וארבע או ארבעים ושמונה שעות על-ידי נטילת "משלשל", 44.
• (עצירות), (לאחר שלושה ימים), 1; (היום השני), 76, 93.

אברי השתן

• כליות ושלפוחית השתן.
• כאב באזור הכליה השמאלית; זה התגבר לאחר שכיבה בחצות הלילה (לאחר רבע שעה, ביום החמישה-עשר), 57.
• דקירות משני הצדדים אל שלפוחית השתן בעת הדחף להטיל שתן, 1.
• לחץ על שלפוחית השתן, עם רגישות של הזווית החיצונית הימנית של העין ללחץ ולסגירת העפעפיים (ביום השמונה-עשר), 58.
• שופכה.
• כאב נושך עז בחלק הקדמי של השופכה, המורגש במשך הטלת השתן ולאחריה, גרוע יותר במנוחה מאשר בעת הליכה (לאחר חמש שעות), 6.
• כאב שורף בשורש השופכה, מאחור, במשך הטלת השתן, 1. [660.]
• כאב חותך ושורף בחלק הקדמי של השופכה במשך הטלת השתן ולאחריה; החלק האחרון של השתן חלבי; לאחר הטלת השתן באה תחושת חום בחלחולת; בשעה 3.30 P.M. (כעבור כשלושה ימים ורבע לאחר המנה הראשונה), 55.
• כאב חותך, שורף וצורב בחלק הקדמי של השופכה במשך הטלת השתן, ולאחר הטלת השתן כאב שורף וצורב עז בה, עם גירוי ותחושת חום בחלחולת, בשעה 6.30 P.M. (כעבור כשלושה ימים ורבע לאחר המנה השנייה), 55.
• חיתוך קל בשופכה בעת הטלת שתן (לאחר עשרים שעות), 57.
• הטלת שתן והשתן.
• (השתן יצא בשני זרמים), 1.
• היה מוכרח להטיל שתן בכל דקה במשך היום, 1.
• נאלץ לקום שלוש פעמים בלילה כדי להטיל שתן, 1.
• נאלץ להטיל כמות רבה של שתן, 27.
• הפרשה מרובה של שתן (לאחר ארבע-עשרה שעות), 1.
• שתן כמים, עם משקע לבן כשלג, 1.
• השתן צהוב; לעיתים יש תשוקה תכופה להטיל שתן, ובפעמים אחרות לעיתים רחוקות, אך בכמויות גדולות; לפעמים הוא שקוף, או כמעט כך, לעיתים ריחו מליח, ובפעמים אחרות גפריתי, 44. [670.]
• השתן לבנבן, ונעשה עכור יותר ויותר ככל שהטלת השתן נמשכת, כך שהטיפות האחרונות הן העכורות ביותר, כפתיתים (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• השתן בעל צבע עז, מועט ומגרה, 63.
• השתן כהה, 1.
• השתן כהה, ונעשה עכור במהרה, 1.
• השתן עכור בעת הטלתו, 1.
• השתן חם, 1.

אברי המין

• זכר.
• נפיחות תופית של אברי המין, בייחוד של שק האשכים, עם גרד רב (ביום השני), 4.
• מתיחות ונפיחות של אברי המין (ביום השלישי), 4. [תסמין זה והקודם לו הם מאותו נבדק, וה-פנים הן שנאמר עליהן שהיו tympanitisch. יש לתקן בהתאם. -Hughes.]
• זקפה בשינה, בשעה 2 A.M., ללא חלומות תאוותניים, ואחריה, בזמנים שונים, במשך כמה שעות, חישובים מתמטיים ומכניים (בלילה השלושה-עשר), 58.
• זקפות עזות לפנות בוקר, עם דחף תכוף למתן שתן, 3. [680.]
• זקפה, ללא תשוקה מינית (ביום העשרים ואחד), 58.
• זקפות תכופות בלילה, עם מתן שתן תכוף, 3.
• נפיחות העורלה גברה מאוד (ביום החמישי), 51.
• נפיחות של העורלה סמוך לחיבורה עם העטרה, 1.
• כתמים אדומים על פני השטח הפנימיים של העורלה, סמוך לרסן, 1.
• העורלה היתה כהה מן הרגיל (ביום האחד-עשר), 4.
• נפיחות של עטרת הפין, עם כאב פשוט במגע, עם כאב נושך בשופכה בזמן ההשתנה ולאחריה, בבוקר, לאחר הקימה (לאחר שתים-עשרה שעות), 6.
• כאב בעטרת הפין מחמת נפיחות העורלה, הגורמת לפרפימוזיס, 4.
• גרד דוקר על פני השטח הפנימיים של העורלה (לאחר תשע שעות), 3.
• שק האשכים נעשה כל העת עבה וקשה יותר, עם גרד בלתי נסבל, המתפשט בייחוד לכיוון חיץ הנקבים (ביום הרביעי), 4. [690.]
• שק האשכים הרגיש כעור חזיר עבה (ביום האחד-עשר), 4.
• משיכה חותכת באשך השמאלי, 3.
• פליטות ליליות שופעות (לאחר שש שעות), 1.
• נטייה שאין לעמוד בפניה לפליטה לאחר 3 A.M. (לאחר עשרים שעות), 1.
• נקבה.
• מעט דימום מן הרחם, ללא כאב, באישה הרה, בירח החדש (לאחר שבעים ושתיים שעות), 1.
• הפרשת דם מן הרחם (וסת), (לאחר שבע שעות), 1.
• תל הערווה נפוח עד פי שניים מן הגודל התקין (ביום הארבעה-עשר), 54.
• תחושה בתל הערווה כאילו הוא מתוח, בזמן הליכה באוויר הפתוח, 3.
• לחץ על תל הערווה, 3.
• משיכה דמוית צירי לידה, היורדת עד הרחם בזמן עמידה, 1. [700.]
• כאב עז דמוי צירי לידה נמוך בבטן, כאילו הווסת עומדת להופיע בכל רגע, נמשך ארבע שעות, 1.
• כאב של רגישות בנרתיק, בערב, כאשר אין נוגעים בו, בשני ערבים רצופים, 1.
• כאב בנרתיק, בערב, כאילו הוא רגיש וכאוב, זמן קצר לאחר שנוגעים בו, 1.
• כאב דוקר בנרתיק, שאינו מוחמר במגע, 1.
• הפרשת הווסת גרמה לכאב נושך עז באברי המין, 2.
• הווסת נפסקת פתאום כליל ביום השלישי, אצל אישה מבוגרת, 1. [אישה זו היתה בת חמישים שנה וכבר היתה מקבלת וסת זמן רב מן הרגיל, כך שלאחר שלושה ימים היו לה תמיד מיחושים רבים; תסמין זה היה מרפא. -Hahnemann.]
• חזרת הווסת שנעדרה זמן רב; היא דיממה בשפע (לאחר שבע שעות), 2.
• הוא גרם לחזרת הווסת שדוכאה במשך אחד-עשר שבועות, 5.

אברי הנשימה

• גירוי דגדגני תכוף בדרכי הנשימה, כאילו יעורר שיעול, המקצר את הנשימה, ונעלם במאמץ מתון, 1.
• ביקיצה, בשעה 6 A.M., פצעוּת שורפת בגרון הקול (לאחר עשר שעות), 98.
• קול. [710.]
• צרידות, הגורמת לתחושת שפשוף ופצעוּת בגרון הקול, 1.
• צרידות שמקורה נמוך בקנה הנשימה, 1.
• שיעול וכיח.
• שיעול, עם מתיחות בלתי נעימה בחזה, 1.
• (שיעול, מיד לאחר אכילה), 1.
• שיעול ונזלת, עם כיח, 5.
• שיעול מדגדג, הגורם ליובש בגרון, במיוחד בערב, 1.
• (מעט שיעול, במיוחד בבוקר, עם כיח שחור וצמיגי), 1.
• שיעול מתיש מאוד, עם פליטת ריר לבן, ביום ובלילה, 5.
• אינו מסוגל לישון בלילה מחמת שיעול המענה אותו במידה מופרזת, 1.
• שיעול עוויתי המזעזע את הראש, 1. [720.]
• שיעול, בסביבות 3 A.M., אלים ביותר לאחר יקיצה, 1.
• (שיעול באוויר הפתוח), 1.
• השיעול גורם להקאת מזון (בערב), 1.
• השיעול מזעזע את כל החזה, כאילו הכל בתוכו רופף, 1.
• השיעול אלים במיוחד לאחר יקיצה, 1.
• שיעול קצר, חרד וכואב, המעיר אותה לעיתים תכופות משנתה לפני חצות, עם נשימה קצרה מאוד, 1.
• משתעל בלילה ובבוקר, 44.
• שיעול קצר ותכוף לעיתים קרובות, בערב, לאחר שכיבה, עם טעם מר בגרון עד שהוא נרדם, ובבוקר שיעול קצר ותכוף דומה וטעם דומה בגרון, הנמשכים עד שהוא קם מן המיטה, 1.
• שיעול קצר, מדגדוג וגירוי עזים מאחורי המחצית העליונה של עצם החזה, ולאחריו תחושת דכדוך וחשש (היום השישי), 58.
• שיעול קצר ויבש, המתעורר בשל תחושת דגדוג מאחורי המחצית העליונה של עצם החזה, עם כאב עמום באזור השד השמאלי, שניהם בעת ישיבה בהטיה קדימה, בשעה 11 A.M. (היום העשרים), 57. [730.]
• שיעול יבש וצרוד, 63.
• שיעול יבש, לפני חצות, הגורם לכאב דוקר באחד המותניים, 1.
• נשימה.
• הנשימה מואצת, 64.
• חש לפרקים תחושת חנק, 44.
• קוצר נשימה, במיוחד בעת יציאה, 1.
• במשך ארבעה ימים, נטייה לקחת נשימה עמוקה, עם כאב עמום ולחץ באזור הקיבה, 81.
• לחץ וחרדה, כאילו אינה יכולה לתפוס אוויר, 1.
• הנשימה נעשתה קשה לאחר הליכה מועטה, 1.
• אינה יכולה לשבת זקופה; מוכרחת לקחת נשימה עמוקה, כאילו תחנק, במיוחד לאחר אכילה, 1.
• בזמן השינה הנשיפה הייתה קלה ומלווה בנחירה, השאיפה בלתי נשמעת, 1. [740.]
• נשימה קצרה מאוד בלילה, 1.

חזה

• מועקה בחזה (אחרי שעתיים), 6.
• מועקה בחזה, בלילה, עם כאבים דוקרים, במיוחד בעת הנשימה (אחרי חמש שעות), 1.
• מועקה בחזה, כמו לאחר בכי עז, 3.
• מועקה לוחצת על החזה, 3.
• מלאות באזור שמתחת לעצם החזה, עם תחושה כאילו כל התיאבון אבד לעד, 1.
• החזה נראה מלא, עם רעב, ללא תיאבון, 3.
• חולשה בחזה, כך שהדיבור היה קשה, לאחר הליכה באוויר הפתוח, 3.
• תחושת כיווץ של החזה, 1.
• החזה נעשה מכווץ, והוא חש חלחלה ובחילה, 3. [750.]
• מתח לרוחב החזה, בערב, קוצר נשימה רב וחולשה בכל הגפיים, 1.
• עם החרדה חשה משקל על החלק התחתון של החזה, מעיק עד כדי כך שנשמה בקושי ולעתים עמוק מאוד, כאשר כך נדמה היה שקל יותר; הדופק פעם אטי ופעם מהיר, 1.
• תחושת נימול בחזה ובשיניים העליונות האחוריות, 3.
• כאב בחזה, כאילו עצם החזה נלחצת פנימה, בבוקר, במיטה, נעלם לאחר הקימה, 1.
• תחושת שפשוף וצריבה בחזה, אפילו כשאינו נושם, 1.
• תחושת חום מציקה בחזה, בזמן הליכה באוויר הפתוח, 1.
• דגדוג וגרד בחזה, 44.
• קדמת החזה והצדדים.
• כאב לוחץ, שני אינץ' לימין אמצע עצם החזה, ב-1.30 P.M. (ביום הראשון), 55.
• לחץ סמוך לאמצע עצם החזה, בצד שמאל (אחרי שני שלישים של שעה), 57.
• תחושה מכווצת בעצם החזה, עם דקירות קופצניות בה, 1. [760.]
• כאב עדין, דוקר ומעיק, על עצם החזה, המקשה על הנשימה, עם שיעול קצר תמידי, ללא פליטה (אחרי חצי שעה), 7.
• צריבה וכאב לוחץ ותחושת שפשוף בחזה, מאחורי המחצית העליונה של עצם החזה, עם שיעול קצר, המתעורר על-ידי דגדוג באותו המקום, ב-11 P.M. (ביום העשירי), 57.
• דקירות עמוקות משני צדי עצם החזה, בשבתו כפוף קדימה, 1.
• דקירות תכופות בצדדים, 1.
• דקירות קודחות באחת הצלעות האחרונות, בעמידה, 1.
• דקירות בצדדים, בזמן הליכה באוויר הפתוח, 1.
• כאב בחזה הימני בא בעקבות הגזים והכאב בהיפוגסטריום, ב-2 P.M. (אחרי שלושה ימים), 55.
• כאב יורה חמור סמוך לאמצע הצד הימני של החזה בשכיבה על אותו הצד, אחרי 1 P.M. (ביום השלושים ושלושה), 57.
• כאב לוחץ בחזה הימני (אחרי חמש-עשרה דקות), 55.
• דקירות תכופות בצד הימני, 1. [770.]
• דקירה קורעת המתפשטת מן הצד הימני של החזה אל הצד השמאלי של הבטן, בערב, 1.
• גודש בצד השמאלי של החזה, לא הרחק ממפתח הקיבה, בשבתו כפוף קדימה (אחרי עשרים וחמש שעות), 3.
• כאב קודח בצד השמאלי, בערב, במיטה (אחרי חמש שעות), 3.
• כאב בצד השמאלי, באמצע הדרך בין עצם החזה לבין זווית הצלעות, בהליכה, ב-7 P.M. (ביום השמונה-עשר), 58.
• כאב בחזה השמאלי, כשני אינץ' לשמאל הפטמה ובזווית התחתונה של השכמה השמאלית, ואחר כך בשכמה השמאלית ובמפרק הכתף השמאלי (מהר), 58.
• כאב בחזה השמאלי, אחרי חמישים ושש דקות, וב-1 וב-1.03 P.M. (ביום הראשון), 55.
• כאב בחזה השמאלי (אחרי ארבעים וחמש דקות), 55.
• בהתעוררו מן השינה עם סיוט, חש כאב לוחץ בעצם הבריח השמאלית (אחרי יומיים וחצי), 53.
• צריבה חולפת וכאב לוחץ באמצע החלק התחתון של עצם הבריח השמאלית, בעת בליעת מי (Croton) צוננים במידה בינונית, 57.
• משיכה אטית מלמטה כלפי מעלה בצד השמאלי של החזה, כשאינו נושם, 1. [780.]
• דקירה בצד השמאלי, בזמן דיבור ובנשימה עמוקה, 1.
• דקירות בצד השמאלי של החזה, בזמן שיעול, 1.
• דקירה עזה בצד השמאלי מתחת לצלעות, בערב, נמשכת עד חצות, 1.
• דקירה קשה ביותר בצלע השלישית, כשלושה אינץ' לשמאל עצם החזה, בשאיפה, ההופכת שאיפה רגילה לבלתי אפשרית למשך כמה דקות; הורגשה בישיבה בסיום ארוחת הערב, שבה המשקה העיקרי היה מי קרח; בערך ב-6.15 P.M. (ביום העשרים ותשיעי), 58.
• השדיים.
• החלב נעלם מן השדיים (אחרי שתים-עשרה שעות), 1.
• עקצוץ בחזה, מתחת לפטמה הימנית, עם גרד בקדמת החזה, בבוקר, במיטה (ביום האחד-עשר), 57.

הלב והדופק

• כמה דקירות פועמות עזות מעל אזור קדם־הלב, עד שהיה נאלץ לזעוק בקול, בעת שישב בערב (לאחר רבע שעה), 6.
• תחושה בלתי נעימה של חולשה בלב, רעד של הלב, 1.
• דפיקות לב, כה עזות בעת שישב בלי נוע, עד שהגוף נע עם כל פעימה, 1.
• הדופק מהיר, 18. [790.]
• דופק 130 (לאחר יומיים); הדופק עדיין גבוה (ביום השישי), 76.
• דופק 120, בשעה 2 אחר הצהריים (לאחר שמונה־עשרה שעות), 98 ; (ביום החמישי), 34.
• דופק 110, 93.
• הדופק איטי, ולעיתים בלתי סדיר (לאחר שלושת רבעי שעה), 7.
• הדופק בתחילה מלא וחזק, אך איטי, ולאחר מכן קטן, תכוף, וניתן לדחיסה, 64.
• מרגיש את הדופק בחלק האחורי של הראש, 1.

הצוואר והגב

• צוואר.
• כשלושים יום לאחר ההרעלה, הופיעה נפיחות בצד השמאלי של צווארי, מתחת לענף הלסת התחתונה, אשר גדלה עד לגודל אגרוף של גבר, כה גדולה עד שהסיטה את פניי ממש לצד אחד, כך שסנטרי נח על הכתף הימנית; הנפיחות הייתה קשה למדי, ונעלמה בתוך כחודשיים, בלי שתתמגל, 54a.
• נוקשות בעורף (לאחר ארבע שעות), 2.
• נוקשות ראומטית של העורף, 8.
• נוקשות של כל הצוואר, כך שבעת הנעת הראש השמיעה תלונות רמות על הכאב בעורף, 2. [800.]
• בעת תנועה העורף כואב כאילו הוא נוקשה ומתוח, 1.
• לחץ בשרירי הצוואר, בעת כפיפת הראש קדימה, 3.
• לחץ בחלק העליון של העורף; המקום נדמה רדום (לאחר עשר שעות), 3.
• משיכה לאורך צד אחד של העורף, בעת התכופפות, 3.
• דקירות עוקצניות עזות בחלק התחתון והעליון של הצוואר ובחלק העליון של הגב, לאחר שתיית מים קרירים, בשעה 4.40 P.M. (ביום העשרים ושלושה), 57.
• בעת התכופפות נדמה כאילו לא יוכל להזדקף שוב, משהו בעורף מעכב; בעת התכופפות נדמה כאילו דם נוהר אל המוח, 1.
• כאב בשרירי הצוואר כאילו החלקים רדומים, וכאילו שכב זמן רב בתנוחה לא נוחה, לקראת ערב, 1.
• כאב בעורף, כאילו ממשא כבד כעופרת, שבעטיו לא יכול היה לשכב (לאחר ארבעה ימים), 1.
• גב.
• משיכה כלפי מטה בגב, עם מתח ולחץ בחלחולת, כאילו הכול יידחק החוצה, 1.
• כאב מושך בגב; היה מוכרח לשבת זקוף, בערב, 1. [810.]
• כאב מושך בגב, בישיבה, נעלם בהליכה, 1.
• כאב ניכר ומעט שורף בגב, עם תחושת בערה חזקה בגרון ובחזה באזור הוושט, סמוך לצהריים (ביום העשרים ואחד), 58.
• דקירות בגב בעת התכופפות, בערב, 1.
• דקירות לוחצות בגב, גרועות יותר בהליכה מאשר בישיבה; גם בעת התכופפות, אך יותר בעת ההזדקפות שוב, 1.
• החלק הגבי.
• כאב מכווץ בשרירים הגביים, בישיבה, מוקל בכפיפה לאחור, מוחמר בכפיפה קדימה, 1.
• קריעה בין הכתפיים, ובה בעת נמשכו זו אל זו משני הצדדים, 1.
• כאב ראומטי עז בין השכמות, שאינו מוקל ואינו מוחמר לא בתנועה ולא במנוחה, מוקל רק על ידי חום, מוחמר מקור (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• כאב חותך מתוח המתפשט לרוחב השכמות, 3.
• לחץ על השכמה הימנית, 3.
• משיכה ולחץ מתחת לשכמה הימנית, המעכבים את הנשימה, 3. [820.]
• כאב מתחת לשכמה הימנית (לאחר שמונה-עשרה, עשרים ואחת ועשרים ושתיים דקות), 55.
• כאבים חוזרים ועזים במפרק השכמה הימני, במיוחד בזווית התחתונה של השכמה, בכל פעם שהכתף מורמת או מונמכת, מתחילים במידה פחותה בעת משיכה, ומקדימם כאב קל יותר במרפק השמאלי לאחר שתיית מי-קרח, בין 2 ל-3 P.M. (ביום הארבעה עשר), 58.
• עווית בצד ליד השכמה השמאלית, בישיבה, 3.
• התכווצות בעור שעל השכמה השמאלית (לאחר חמישים וארבע שעות), 3.
• קרקור, קפיצות ותחושת התכווצות בכמה חלקים של השכמה השמאלית ומעל הברך הימנית, 3.
• משיכה מלמטה כלפי מעלה, ולחץ מתחת לשכמה השמאלית, בצד הגב, 3.
• כאב בשכמה השמאלית, כאילו מלחץ חזק של אצבע (לאחר חצי שעה), 6.
• כאב בשכמה השמאלית ובמפרק הכתף השמאלי (עד מהרה), 58.
• אזור מותני.
• נוקשות בגב התחתון, כואבת בתנועה, 1.
• נוקשות של הגב התחתון, 3. [830.]
• תחושה כאילו נחבל, בצד הימני של חוליות המותן ובגב התחתון, 3.
• הגב התחתון מרגיש כחבול, 3.
• בעת ישיבה הגב התחתון כואב, כמו לאחר התכופפות וכפיפת הגב במשך זמן רב, 1.
• כאב, כאילו מחבלה, בגב התחתון, בכל פעם שהוא שוכב עליו בשקט או יושב ללא תנועה; בעת תנועה אינו מרגיש דבר, 1.
• כאב בגב התחתון, בעת אחיזה בו, כאילו הבשר הוכה עד שנתפורר, 1.
• כובד ולחץ בגב התחתון, כאילו ספג מכה, בישיבה (לאחר שישה ימים), 3.
• לחץ, כאילו מלהב חד, לרוחב הגב התחתון, בעת עמידה והתכופפות לאחור, 3.
• קפיצות דוקרות בגב התחתון (בעת הליכה), 1.
• מוקד בערה מתחת לגב התחתון, המתפשט לצד הימני, 3.
• תחושת בערה במותניים (לאחר שתי מנות), 49. [840.]
• דקירות מושכות וקופצניות, כאילו ממחט, בעצם הזנב, 5.
• כאב מאחורי מפרק העצה והכסל הימני ובכתף השמאלית (ביום העשרים ושבעה), 57.

גפיים

• הזרוע השמאלית ושתי הרגליים היו נפוחות מאוד ומתוחות, ופני השטח שלהן דמו מאוד למשטח החשוף של שלפוחית, כוויה מנוזל רותח, או כוויה מאש, במצב של הפרשה מוגלתית, 33.
• נפיחות של הידיים והרגליים, 11.
• הגפיים רועדות לאחר שמפעילים אותן, 1.
• עוויתות בגפיים, 11.
• הזרוע השמאלית והגפה התחתונה מכווצות מעט ומרגישות נוקשות, 2.
• חולשה רבה בגפיים, 44.
• הגפיים מתנקעות בקלות (היום העשרים ושלושה), 57.
• כל הגפיים מרגישות נוקשות ומשותקות, בזמן ההליכה ולאחריה; עם תחושה כאילו מונח משקל של מאה ליברות על עורף הצוואר, 3. [850.]
• תחושת נוקשות עם התנועה הראשונה של הגפה לאחר מנוחה, 1.
• הגפיים שעליהן הוא שוכב, ובמיוחד הזרוע, נרדמות, 1.
• הבשר שעל הגפיים כאב כאילו הוכה עד דק; היא לא העזה לגעת בו, שכן הכאב הוחמר מאוד על ידי כך, 27.
• כאב, כאילו מחבלה, באותן גפיים ומפרקים שעליהם אינו שוכב, בבוקר במיטה, 1.
• תחושה הדומה לרעד בזרועות ובגפיים התחתונות, אפילו במנוחה, 8.
• הכאבים במפרקים מחמירים באוויר הפתוח, 1.
• כאב מושך בכל הגפיים, בשכיבה, 1.
• כאבי דקירה דקים בגפיים, 11.
• דקירות במפרקים בזמן מנוחה (כאשר הגפה מונחת במנוחה, לא בשעת מתיחתה), לא במגע, וגם לא בשכיבה בלילה, 1.
• דקירות בנקודה קטנה בגפיים, מוחמרות בשכיבה, 1.

הגפיים העליונות. [860.]

• רגישות מכאיבה ונפיחות של הזרועות, 4.
• רעד של הזרועות לאחר מאמץ מתון שלהן, 1.
• תחושת קפיצה בזרוע השמאלית, 3.
• כאב קריעה עז בזרוע, עז ביותר בשכיבה ללא תנועה, 2.
• תחושה כאילו דבר מה, לא חם ולא קר, מתגלגל מטה בזרוע מן הכתף אל כף היד, 1.
• תחושה כאילו מים חמים זורמים דרך הזרועות, 11.
• הזרוע שעליה הוא מניח את הראש בשנתו נרדמת, 1.
• כאבים יורים דרך הזרועות, 44.
• תחושת משיכה ושיתוק בזרוע השמאלית, בלילה, 29.
• דקירה ומשיכה בזרוע השמאלית, המשתרעות מלמעלה למטה ויוצאות בקצות האצבעות, 28. [870.]
• דקירות מושכות בזרועות, מן הכתפיים כלפי מטה, 1.
• כתף.
• נפיחות של בלוטות בית השחי, מכאיבה במגע וגם בלא מגע, 1.
• לחץ על הכתפיים כמו משקל כבד, 44.
• הכתף השמאלית נראית משותקת, 3.
• תחושה כאילו מישהו לוחץ על הכתף השמאלית, ליד עצם הבריח, 3.
• כאב ראומטי בכתף השמאלית ובזרוע באזור שריר הדלתא (לאחר עשרים וארבע דקות), 55.*
• כאב חולף בכתף הימנית (לאחר חצי שעה), 37.
• כאב בכתף השמאלית בעת רכיבה, לפני הצהריים (יום חמישה-עשר), 37.*
• כאב בכתף השמאלית ומאחורי החיבור הסקרואיליאקי הימני (יום עשרים ושבעה), 37.
• בשעה 6 P.M., כאב בכתף הימנית, בעת הליכה (יום שמונה-עשר), 38. [880.]
• כאב חמור בחלק העליון של הכתף השמאלית (יום עשרים), 38.*
• קריעה במפרק הכתף ועל החלק העליון של עצם השכם, 8.
• כאבים יורים פנימה ופעימות בכתף השמאלית, 73.
• כאב שורף בכתף השמאלית, מורגש בעת הליכה, בשעה 1 P.M. (יום שלושה-עשר), 57.
• דקירות בכתפיים בשכיבה, פוסקות בעת תנועה, 1.
• זרוע.
• כאב באזור שריר הדו-ראשי המכופף של הזרוע הימנית, ואחר כך בשפה הגומדית של מסרק כף היד הימנית (לאחר שעה, יום שני), 58.
• כאב חד-למחצה סביב אמצע הזרוע העליונה השמאלית, עם גרד בגב ובחלק הקדמי של החזה, בשעה 7 A.M. (יום שישה-עשר), 57.
• כאב בזרוע העליונה השמאלית, המתחיל מיד לאחר שכיבה על הצד הימני, סמוך לצהריים (יום שבעה-עשר), 57.
• כאב בזרוע העליונה השמאלית (חמש דקות לאחר המנה השנייה, יום תשעה-עשר), 57.*
• כאב בזרוע העליונה השמאלית כאילו השרירים או הגידים נמתחו יתר על המידה, כאשר האיבר מורם בעזרתם הרחק מעלה ולאחור, בשעות 2 ו-3 P.M. (יום עשרים ושלושה), 57. [890.]
• כאב בשריר הדו-ראשי של הזרוע השמאלית, ובכמה פלנגות של אצבעות יד שמאל, סמוך לשעה 6 A.M. (יום שלושים וארבעה), 57.
• כאב באזור הדו-ראשי של הזרוע השמאלית (יום שלושים וחמישה), 58.*
• כאב שורף בשריר הדו-ראשי של שתי הזרועות, במיטה, חמור יותר בשמאלית (לאחר חודש), 58.
• מתיחות בזרוע העליונה השמאלית, באוויר הפתוח (לאחר עשר שעות), 3.*
• קריעה בשתי הזרועות העליונות, מוחמרת בעבודה; היא נאלצה להניח לזרועות להשתלשל מטה; הן כאבו גם במיטה, וכאשר אחזה בהן כאבו בעצם, 1.
• משיכה המשתרעת מתחת לבית השחי השמאלי עד אמצע הזרוע העליונה, בהרמת הזרוע, 3.
• דקירות שורפות בזרוע מתחת לבית השחי השמאלי, 3.
• דקירות דמויות מחט בזרוע העליונה השמאלית (לאחר חמישה ימים), 3.
• דקירות קודחות בזרוע העליונה (בעמידה), 1.
• דקירה עזה בזרוע העליונה הימנית, כאילו היא נמשכת מבחוץ פנימה, 3.
• מרפק. [900.]
• מתיחות במפרק המרפק בעת יישור הזרוע; היא יכלה בקושי להרים את הזרוע, 1.
• משיכה דמוית עווית במפרק המרפק השמאלי בעת הנעתו (לאחר שבעים ושש שעות), 3.*
• משיכה וקריעה, המשתרעות ממפרק המרפק אל שורש כף היד, 1.
• קריעה קופצנית במפרקי המרפק ושורש כף היד, במנוחה, מוטב בתנועה (לאחר חמש ושש שעות), 8.
• פעימה ללא כאב במרפק השמאלי, 1.
• אמה.
• נפיחות הולכת וגדלה במהירות של האמה, שהגיעה לפי שניים מנפחה התקין; העור היה מחוספס, הגרד בלתי נסבל, החום רב מאוד וכו', והכול הופיע בפתאומיות (לאחר עשרים וחמישה ימים), 62.*
• אובדן כוח ונוקשות של האמות והאצבעות, בעת הנעתם (לאחר עשרים וחמש שעות), 3.
• כאב חופר בעצמות האמה השמאלית, וקפיצות בשורש כף היד הימני, בעת תנועה; כל האמה נראתה נוקשה, 3.
• כאב, כאילו חבול, באמה השמאלית (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 3.*
• כאב באמצע עצם החישור של הזרוע השמאלית (לאחר שבע-עשרה, עשרים ושמונה ושלושים וחמש דקות), 55.* [910.]
• כאב באמצע עצם הגומד של הזרוע השמאלית, בשעה 1.5 P.M. (יום ראשון), 55.
• תחושת חוסר כוח בחלק העליון של האמה הימנית, בעת תנועה, וכאב כאילו נקע בשורש כף היד בעת אחיזת דבר מה (לאחר עשרים ושבע שעות), 3.
• בעירה נושכת באמה (לאחר ארבעה ימים), 3.
• שורש כף היד.
• מיחוש בשורש כף היד השמאלי (יום עשרים ושלושה), 57.
• כאב בשורש כף היד הימני (לאחר שלושים ושלושים וחמש דקות), 55.*
• קריעה ודקירה בשורש כף היד השמאלי, 1.
• תחושה בגב שורש כף היד השמאלי בעת כיפופו, כאילו נקע, 3.
• תחושת קור, כאילו רוח קרה נושבת על שורש כף היד, שהיה חם כרגיל, 1.
• יד.
• נפיחות חמה של הידיים והפנים, בערב, 1.
• נפיחות רבה של היד, 32. [920.]
• מיחוש בשפה הגומדית של מסרק היד הימנית, לפני חצות, בעת מנוחה במיטה, מוקל בתנועה (לאחר שעה וחצי, יום עשרים ושניים), 57.
• כאבים ראומטיים בידיים (יום חמישי), 54.*
• כאב מושך בכף יד ימין, 1.
• כאב בשפה הגומדית של היד הימנית (לאחר כרבע שעה, יום תשיעי), 57.
• כאב פועם ביד השמאלית, לסירוגין (יום שישי), 54.
• (בעבוע ביד הימנית בין האגודל לאצבע המורה, הנמשך כמה שעות), 1.
• אצבעות.
• קפיצות פנימה בלתי רצוניות וללא כאב של שני האגודלים, רק כאשר מניחים את הידיים מטה, למשל על השולחן (לאחר עשרים וארבע שעות), 2.
• את האצבעות ניתן להניע רק בכאב, מחמת נפיחות רבה (יום רביעי), 4.*
• (משיכה עוויתית פנימה באצבעות), 1.
• קריעה במפרקי כל האצבעות, 8. [930.]
• כאב דוקר עדין באצבעות, 11.
• (מיחושים חדים וצביטות בגב האצבעות, ובחלקים החיצוניים של הזרועות, ובאחורי הראש), 1.
• תחושה כאילו קצות האצבעות גדושים בדם, בעוד גב כפות הידיים קר (בחדר חם), (לאחר עשר שעות), 3.
• האצבע המורה והאמה של יד אחת חשות רדומות ומנומלות, בבוקר, 1.
• תחושת הירדמות באצבע המורה השמאלית, 3.
• כאב בפלנקס האמצעי של הזרת הימנית (לאחר רבע שעה, יום חמישה-עשר), 57.
• מיחוש בצד הגומדי של הפלנקס העליון של האצבע האמצעית של יד שמאל, בבוקר במיטה; אחריו כאב חמור בפלנקס המתאים, דהיינו, האחורי, של האצבע הרביעית בכף הרגל השמאלית, המורגש בתחילת ההליכה ובלחץ, בין 6 ל-7 P.M. (יום שישי), 58.
• כאב חמור בפלנגות של כמה אצבעות, בערך באמצע הדרך בין המפרקים, בערב (יום שביעי), 58.*
• כאב במפרק האמצעי של האצבע המורה השמאלית (לאחר שלושים ושמונה דקות), 53.
• כאב במפרק המסרק של האצבע המורה השמאלית, ובאמצע הזרוע העליונה הימנית (לאחר ארבעים דקות), 55. [940.]
• בעת אחיזת דבר מה, תחושה כאילו סיכות דוקרות את קצות האצבעות ואת המשטח הכפי של הפלנגות הראשונות של האצבעות, 68.
• כאב במפרק האמצעי של הקמיצה הימנית (לאחר ארבעים ושלוש דקות), 55.
• התעורר עם כאב שורף, גרמי ופוגתי, לאורך כל הפלנקס האמצעי של הזרת הימנית, מלווה בכאב ברקה הימנית, בשעה 5.30 A.M. (יום רביעי), 37.
• שריפה בבשר שבין האגודל השמאלי לאצבע המורה (לאחר אחת-עשרה שעות), 3.
• דקירות בגידים שעל גב האצבע המורה, 3.
• תחושת זחילה וצביטה בפלנגות האחרונות של האצבע השנייה והשלישית של יד שמאל, 7.
• זחילה כאילו מתוך הירדמות, בקצות האצבעות, 2.

הגפיים התחתונות

• היא התנודדה ולא יכלה לעמוד זקופה, בבוקר, בקומה (לאחר עשרים שעות), 1.*
• אחר הצהריים הייתה לה הליכה צולעת, דבר שניכר גם לאחרים (היום הארבעה-עשר), 58.
• שיתוק של הגפיים התחתונות למשך שלושה ימים; הוא הלך בקושי הרב ביותר, לאט ובגרירת רגליים, 10. [מן היישום של טינקטורה חזקה על האצבע. -האנמן.]* [950.]
• חולשה של מפרקי הגפיים התחתונות, במשך שמונה שנים, 54a.
• הגפיים התחתונות נראות משותקות (לאחר שנים-עשר יום), 1.*
• הגפיים התחתונות מרגישות כאילו נחבלו, הן עייפות כל כך, 1.*
• חולשה ברגליים, עם כאב עז בגבשושית הקדמית של השוקה השמאלית בתחילת ההליכה, אחר כך ממש מאחורי המלאולוס החיצוני של הקרסול השמאלי, וחמש דקות לאחר מכן כאב שטחי ברכס העורפי התחתון, המתגבר בעת הפעלת השרירים שגידיהם נאחזים שם, בין 5 ל-6 P.M. (היום השלושים ואחד), 57.*
• חולשה ברגליים לפני הצהריים (לאחר חמישה ימים), 55.*
• חולשה ברגליים ורצון לשכב, בצהריים (היום השביעי), 57.*
• חולשה ברגליים, עם הכאב מעל הרכסים העל-גבתיים (היום השישה-עשר), 57.*
• חולשה רבה ברגליים בעת הליכה באוויר הפתוח (אחר הצהריים); הוא בקושי מסוגל להמשיך, מפני שהן כבדות ועייפות כל כך; לאחר ישיבה של שעה נעלמה כל העייפות, 1.
• עייפות רבה ברגליים בעת ישיבה, שנעלמה בהליכה (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• בקושי יכול ללכת ברחוב מחמת נוקשות הרגליים; הוא מתנודד תמיד לימין, לפני הצהריים, 3.* [960.]
• נטייה רבה למתוח את הרגל ואת כף הרגל, בבוקר, במיטה, 1.*
• כאב עמום ותחושת חולשה ברגליים ובקרסוליים (לאחר חמישה ושישה ימים), 55.*
• כאבים דואבים ברגליים, אי-יכולת לנוח בשום תנוחה אף לא לרגע (היום השנים-עשר), 54.
• עווית מכאיבה מאוד באחת הרגליים או בשתיהן, שלא ניתן היה להקל עליה לא בכיפוף ולא במתיחת הרגל, אלא רק בלחיצה אל סוליית כף הרגל, נמשכה חצי שעה, במיטה, לפני הצהריים (לאחר שתים-עשרה שעות), 1.
• כאבים ברגליים, לסירוגין עם כפות רגליים קרות (היום העשרים וארבעה), 54.
• (כאב פתאומי שנמשך חצי שעה, פעימה כללית ותחושת זחילה, מלווים בכאב דמוי-עווית (דומה במידת-מה לפנאריטיום באצבע), מוחמרים בתנועה, אך במיוחד מוחמרים ממגע חיצוני; נעלמים לפתע, ברגל הפגועה, בשעה 6.30 P.M.), 1.
• הלמות ברגליים, 44.
• מפרק הירך.
• צליעה במפרק הירך השמאלי במשך החלק הראשון של הליכה קצרה (היום השלושים וחמישה), 58.
• כאב עז במפרק הירך השמאלי, בכיפוף הגו לימין, חזר כמה פעמים, סמוך ל-5 P.M. (היום השבעה-עשר), 58.*
• כאב במפרקי הירך ובברכיים (היום החמישי), 54.* [970.]
• כאב לוחץ בשני מפרקי הירך בכל צעד, ותחושת שיתוק בשרירים הקדמיים של הירכיים, 1.
• כאב, המורכב ממתיחה ומשיכה, במפרק הירך הימני, 3.*
• מתיחה במפרק הירך השמאלי, בעת ישיבה, 3.
• בשכיבה על הצד כואבים מפרקי הירך, ובשכיבה על הגב כואב הגב התחתון, 1.
• (מעין כאב קורע ומושך, המשתרע מן הירך אל הברך, בעת הליכה ועמידה), 1.*
• כאב מעקצץ, כמעט בו-זמנית במפרק הירך השמאלי ובחלחולת, כאילו מרעידות מהירות כשל צלילים נמוכים מסוימים (לאחר שמונה דקות, היום התשיעי), 57.
• הירך.
• קפיצות בירך, עם רעד בברך, 1.
• מתיחה על פני השטח האחורי של הירך בעת הנחת רגל אחת על השנייה (לאחר שישה ימים), 3.*
• תחושה כמו זו המורגשת כשמרחיקים את האצבעות לאחר ששורש כף היד נקע או הסתובב, בחלק הפנימי של החלק העליון של הירך הימנית, סמוך למפשעה (לאחר חמישים ושמונה שעות), 3.
• מתיחה בירך השמאלית, המשתרעת מטה ממפרק הירך, 3.* [980.]
• לחץ דמוי-עווית בנקודה אחת בירך הימנית, מתחת למפשעה, בעת ישיבה, 3.
• עווית בעכוז השמאלי ובירך, 3.
• כאב דמוי-עווית בעכוזים, בעת עמידה (לאחר עשרים ותשע שעות), 3.
• התכווצות דמוית-עווית בעכוז הימני, 3.
• כאב קורע בקפיצות בירך הימנית, מעט מעל הברך (לאחר תשעים ושש שעות), 1.*
• כאב קורע באמצע החלק החיצוני של הירך, בעת ישיבה, הנעלם בתנועה, 7.*
• כאבים קורעים-מושכים בשרירי הירך השמאלית (לאחר שלוש עד ארבע מנות), 50.*
• תחושה חבולה ומשיכה בירך הימנית (לאחר חמישים ושש שעות), 3.
• כאב מושך בעכוז הימני, ממש מתחת לגב התחתון, הנעלם בלחץ, 3.*
• בירכיים כאב כמו משיכה, עד שנאלצה לכופפן, בעת קימה ממושב ובעת עמידה, אך לא בעת ישיבה (לאחר תשעים ושש שעות), 1.* [990.]
• השריר הישר של הירך הימנית רגיש מאוד ללחץ, כאילו נחבל (הימים השנים-עשר והשלושה-עשר), 58.*
• רגישות רבה וכואבת מאוד למגע בשרירים הקדמיים של הירכיים, יותר בשמאלית, שחלקה האחורי היה כואב בהליכה ביום שקדם; הרגישות של שתיהן התחילה בשעה 7 P.M., ונמשכה בלי הפסקה במשך כמה ימים (היום הרביעי), 58.*
• כאב בחלק הקדמי של הירך השמאלית לאורך כל מהלך ה-rectus femoris, מן הזיז הכסלִי הקדמי-תחתון עד הפיקה, המורגש כאשר בהליכה הרגל מתחילה להישלח קדימה, ובזמנים שונים מ-4 עד 8.30 P.M., ובייחוד בחלק המוקדם של כל הליכה לאחר פרק מנוחה; הליכה ממושכת הסירה את הצליעה לזמן-מה (היום העשרים וארבעה), 57.*
• כאב עז מיד מעל הברך הימנית, בצד השמאלי של הקצה העליון של הפיקה, בעת קימה מכיסא, סמוך לצהריים (היום השלושים), 57.*
• כאב בירך השמאלית (לאחר עשרים וחמש דקות), 55.*
• נקודה שורפת בחלק הפנימי של הירך הימנית, ליד שק האשכים (לאחר שעתיים וחצי), 3.
• דקירות בירך המתפשטות החוצה, 1.
• דקירות קודחות בירך, בעת עמידה, 1.
• הברך.
• נוקשות, בייחוד של הברכיים ושל כפות הרגליים, 1.
• מתיחה במפרק הברך השמאלי, בקימה ממושב, 3. [1000.]
• מתיחה בברך, כאילו היא קצרה מדי, 1.
• כובד, כמו משא של מאה ליטראות, בגומות הברכיים ובשוקיים, עד שלא יכול היה לגרור את כפות הרגליים קדימה, 1.*
• משיכה כלפי מעלה בגומת הברך הימנית בעת כיפוף הברך (לאחר עשרים ושבע שעות), 3.*
• כאב מושך בברך, 1.*
• תחושת זחילה עם מתיחה בגידים שבצד הפנימי של הברך הימנית (לאחר שעתיים וחצי), 3.*
• משיכה עם מתיחה בגידים שבצד הפנימי של הברך הימנית, הגורמת אי-נוחות בכף הרגל (לאחר שעתיים וחצי), 3.
• לעיתים קרובות כאבים חמים העוברים מן הברך אל המפשעה, 44.
• כאבים מתחת לפיקת הברך, 44.*
• כאבים בברכיים וברגליים במרווחים קצרים, דואבים מאוד (היום הארבעים וחמישה), 54.
• כאבים ראומטיים במפרקי הברכיים, המשתרעים עד הקרסוליים, נמשכים מארבע עד שמונה שעות (לאחר שלושים ושש שעות), 54.* [1010.]
• כאב בברכיים ובגפיים התחתונות (היום הרביעי), 54.*
• כאב בברך השמאלית בתחילת הירידה במדרגות, לאחר ישיבה, בבוקר (היום השלושים), 57.
• כאב בשפה החיצונית של הפיקה השמאלית, בעלייה במדרגות בערב, לאחר ישיבה ממושכת; התחיל בערך יום ורבע לאחר איסוף הדגימה הראשונה, ורבע יום לאחר השנייה, 56.
• החלק העליון של הברך השמאלית דואב (היום העשירי), 58.
• כאב חזק בגיד ממש מעל הפיקה, בעת הליכה (היום העשרים ואחד), 58.
• כאב שורף במפרקי הברכיים ובגפיים התחתונות (לאחר שלושים ושש שעות), 54.*
• קריעה בברך ובקרסול, גרועה יותר במנוחה, 8.
• דקירה לרוחב הברך בעת קימה לאחר ישיבה, 1.*
• בעת הליכה, דקירות, תחילה במשטח הפנימי של הברך השמאלית, ואחר כך של הימנית, 3.
• דקירה מבפנים החוצה בצד הברך, בעת הליכה, 1.* [1020.]
• עקצוץ וזמזום בברכיים ובגומות הברכיים, בעת ישיבה לאחר הליכה, 1.
• השוק.
• כובד ברגליים, המשתרע ממעט מעל הברך עד החלק התחתון ביותר של הקרסול, עד שלא יכלה לעמוד, מוקל בהליכה ואינו מורגש בעת ישיבה, 1.*
• השוקיים נראות כבדות ועייפות, כאילו הלך למרחק רב, 1.
• קפיצות בשוקיים, 1.
• מתיחה בשוקיים בעת הליכה, ותחושה כאילו גידי הברך קצרים מדי, 1.*
• תחושת מתיחה בעור השוקיים, עם דקירות בהן בעת ישיבה, הנעלמות בהליכה, 3.*
• לחץ דמוי-עווית בשוקה השמאלית בעת כיפוף הברך, ולאחריו שרפה, 3.
• לחץ על השוקה הימנית, ולאחריו שרפה, 3.
• משיכה דמוית-עווית כלפי מעלה בשוק השמאלית עד גומת הברך, 3.
• עווית בשוקיים לאחר חצות, בשכיבה במיטה, ובעת ישיבה לאחר הליכה; מוקלת על-ידי כיפוף הברך, 1.* [1030.]
• עווית בשוקיים בעת ישיבה (מיד), הנעלמת בקימה ובהתהלכות, 1.
• כאב בשוק השמאלית, המוקל בתנועה (עד מהרה), 58.
• כאב בחלק הפנימי, התחתון והאחורי של שוק הרגל, המורגש בחלק המוקדם של ההליכה, בכל פעם שהעקב הורם על-ידי פעולת השוק; הוקל לאחר הליכה של כמה דקות (לאחר חמש שעות, היום השני), 58.*
• כאב בשוק השמאלית בכל צעד, בשעה 2.30 P.M. (היום השנים-עשר), 57.
• כאב בצד הפנימי של ראש השוקה השמאלית, בעת ישיבה לאחר הליכה, בשעה 9.30 P.M. (היום השמונה-עשר), 57.
• בקימה מכיסא, כאב פתאומי ועז, כמו מנקע, במקום חיבור רצועת הפיקה אל השוקה; זה, יחד עם רגישות במקום בלחץ, נמשך כמה דקות (לאחר חצי שעה, היום העשרים ושניים), 57.*
• משיכה בחלק הפנימי של השוק הימנית, הגורמת אי-נוחות בכפות הרגליים, 3.*
• משיכה וקריעה המשתרעות מן הברך אל הקרסול, 1.*
• דקירה קורעת בשוקה, עם חולשה ועייפות, 1.*
• דקירה בגידי הברך ממש מעל השוקיים, בתנועה עזה, בקימה ממושב ובמגע, 1.* [1040.]
• דקירות ממש מתחת לברך הימנית, 3.*
• (בעבוע בצד החיצוני של השוקיים, במשך כמה שעות), 1.
• כאב, כעין עקצוץ, בשוקות בלילה, כאשר כפות הרגליים שלובות; היא נאלצת בלי הרף להניע את הרגליים הלוך ושוב, ומחמת זה אינה מסוגלת לישון, 1.
• חום שורף וכאב דואב-מותח בשוק הרגל הימנית (לאחר שלושה עד ארבעה ימים), 51.
• כאב צורב חמור בראש הפיבולה השמאלית, מיד לאחר שתיית מי קרח, ולאחריו כאב חמור שם בדריכה (היום השישי), 58.
• צריבה חמורה ממש מתחת לצד הפנימי של ראש השוקה השמאלית, דקות מעטות לאחר שתיית חלב קריר (היום העשרים ותשעה), 57.
• הקרסול.
• כאב עמוק בקרסול החיצוני בכל פעם שלוחצים עליו, אך אינו נמשך לאחר הסרת הלחץ, בשעה 8.30 A.M. (היום העשרים ושניים), 57.
• כאב מעל גיד אכילס של הרגל השמאלית, בעלייה במדרגות, בשעה 2.15 P.M. (היום הראשון), 55.
• משיכה בקרסול הימני, 3.
• דקירה כמו בסכינים בחלק התחתון של גיד אכילס, מוחמרת ממגע ולאחר שכיבה, 1. [1050.]
• דקירה כמו בסכין בקרסול השמאלי, 3.
• דקירה במלאולוס הפנימי הימני בעת קימה ממושב, 1.
• דקירות דמויות-עווית במלאולים, 1.
• כף הרגל.
• נפיחות של כפות הרגליים, בלתי כואבת למגע, בערב (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.*
• כוויות קור שהיו קיימות מקודם חוזרות ארבעה חודשים וחצי מוקדם מן הרגיל; גרד שורף בהן, אחר הצהריים ובערב; כאשר היא מנסה לגרדן יש דקירה, עד שאינה יכולה לשאת את הגירוד, ולאחר הגירוד מופיעות כוויות הקור, 1.
• חולשה בכפות הרגליים, כאילו הדם שוקע בהן, רק בעת ישיבה, 1.
• עייפות של כפות הרגליים, עד שלא יכלה לעלות בקלות במדרגות, כאילו רצה מהר מדי, 1.*
• תחושת מתוּת ונימול של החלק התחתון של כף הרגל הימנית, שנראתה כאילו היא עשויה עץ, 1.*
• כובד ומתיחה של כפות הרגליים בעת ישיבה; אך רק עייפות בעת הליכה, 1.
• כאב בכפות הרגליים לאחר הליכה של שעה, באוויר הפתוח, הן נראות כנעשות בלתי ניעות, והוא נעלם בעת ישיבה, 1.* [1060.]
• כאב בכפות הרגליים כאילו נקעו או הסתובבו, בבוקר בקימה, 1.
• משיכה כעין שיתוק בכל כף הרגל, בעת ישיבה, 1.
• תחושת זחילה בכפות הרגליים, בבוקר, בשכיבה במיטה (וגם לאחר הקימה), 1.*
• כאבים דואבים בקשתות כפות הרגליים (היום השנים-עשר), 54.*
• (העקבים כואבים כאילו קהו, בעת דריכה עליהם), 1.
• משיכה המשתרעת כלפי מעלה בעקב השמאלי, עם שרפה, 3.
• כאב בשני העקבים כאילו דורכים על סיכות, בעת העמידה הראשונה בבוקר, 1.*
• כאב חד בעקבים, כמו מסמרים רצים תחת העור לעיתים, 44.*
• דקירות בעקב השמאלי בעת ישיבה (לאחר התהלכות באוויר הפתוח), 3.*
• דקירות בעקבים בעת דריכה עליהם, 1.* [1070.]
• התכווצות עוויתית בצד הפנימי של סוליית כף הרגל, המוקלת על-ידי מתיחתה וכיפוף הסוליה כלפי מעלה (לאחר שישים וארבע שעות), 3.*
• מתיחה ולחץ בסוליות כפות הרגליים, 1.
• כאב בסוליית כף הרגל הימנית סמוך לכרית, כאילו מישהו לוחץ ללא הרף וביתר חומרה ויותר על נקודה כואבת, 1.
• דקירות בסוליות כפות הרגליים כאילו הוא הולך על מחטים, בערב, 1.*
• דקירות שורפות ותחושת חום בגב כף הרגל הימנית (לאחר ארבעה ימים), 3.
• פעימות והלמות בגב כף הרגל, 1.
• אצבעות הרגליים.
• התכווצויות עוויתיות באצבעות הרגליים, 9.
• כאב בכמה מאצבעות הרגליים במרחק-מה מן המפרקים; אחר כך סביב מפרקי הירך והגב התחתון; אחר כך בשרירי העכוז השמאליים; אחר כך במקום החיבור של גיד אכילס השמאלי עם השוק; שלושת האחרונים בתחילת הליכה (היום השמיני), 58.
• כאב מושך-לוחץ בבוהן הימנית, עם תחושת חום, 3.
• דקירות עדינות בבוהן השמאלית, 3. [1080.]
• דקירות בבוהן הימנית, 1.
• כאב שורף וכואב ביבלת, מלחץ הנעל (לאחר שלוש שעות), 1.
• דקירה קצרה ושורפת בין האצבע הרביעית והחמישית, בערב בעת הליכה, וגם בלילה במיטה (לאחר שתים-עשרה שעות), 1.

כלליות

• כל גופי, מקודקוד ראשי ועד קצות אצבעות רגליי ממש, היה נפוח במידה עצומה; במשך שמונה או עשרה ימים היו עיניי עצומות; הפין היה נפוח כל כך, שלא יכולתי להטיל שתן במשך חמישה ימים; התסמינים היו אותם אלה שתוארו לעיל, אלא שחמורים הרבה יותר, 54a.
• הוא נפל מחוסר הכרה, לא היה דופק, אך היו מאמצי הקאה חלשים ובלתי יעילים, עם ריח רע כללי מן הגוף; האזור האפיגסטרי היה כואב, קצף יצא מן הפה, דלקת של השפתיים (לאחר דיכוי הדלקת השושנתית באמצעות חומץ ומים); לאחר מכן חזרו הפוסטולות, התפתחו לשחינים, ולאחר מכן החולה החלים, 32.
• צדו השמאלי של הגו, מן בית־השחי ומטה עד מתחת לצלעות, נפוח וכואב, 2.
• עוויתות בחלקים שונים של הגוף, מלוות בדליריום קל, 64.
• קפיצות עצביות, 65.
• קפיצות בחלקים שונים של הגוף, מלבד המפרקים, 3.
• קפיצות אחדות לרוחב הבטן, עם תנועה בלתי סדירה ועוויתית בגפיים, וכאשר ההשפעה העצבית נראתה כעוברת אל הקצוות, היא עוררה במוח תחושת כאב כזאת שגרמה לו לעיתים קרובות לזעוק באלימות רבה ביותר; אך כאשר מישהו שאל אותו היכן כאבו, השיב שאינו יכול לציין מקום מסוים כלשהו, אלא שכל גפיו הן כאילו נמתחות בכוח; הדבר היה בעיקר לאחר שינה, 11. [תועתק מן המקור. -Hughes.] [1090.]
• קפיצות בשרירים שונים, 11.
• סיוט לילי, עם אי־יכולת לזוז, ותחושת לחץ בחלק העליון הימני של החזה, עם פחד של אמונות־תפלות, הקשור בנוכחותה ובפעולתה המשוערות של ישות בלתי נראית, ערמומית וזדונית כלשהי, בלילה (לאחר יומיים וחצי), 55.
• סיוט לילי, עם כאב חזק בעורף, לאחר יקיצה, בשעה 1 A.M. (היום העשרים ואחד), 58.
• שיתוק של כל הגוף, ובכל המפרקים, גרוע יותר בניסיון לקום לאחר ישיבה ולקראת ערב, 1.
• ניידות ופעילות גופנית קיצוניות במשך כל אחר הצהריים (היום השלישי), 3.
• הוא נעשה חלש ומסוחרר לאחר ארוחה, 3.
• חולשה רבה, כאילו העצמות כואבות; הוא חפץ תמיד לשבת או לשכב, 1.
• חוסר יציבות של הגפיים בשעת הצמרמורת, שבגללו לא יכול היה לעמוד, 1.
• רצון לשכב, 10.
• היא אינה יכולה להישאר מחוץ למיטה, 2. [1100.]
• חולשה רבה בכל הגוף, 5.
• חולשה רבה מאוד, 26.
• חלש ויגע, כאילו נשללה ממנו השינה, 10.
• חולשה בלתי רגילה של הגפיים, בעיקר בזמן מנוחה, 8.
• חלש ויגע; רצון לשכב; הישיבה אינה מספקת לו, 1.
• בבוקר אינו רוצה לקום ולהתלבש, 1.
• חולשה רבה מאוד, במיוחד בהליכה באוויר הפתוח, 27.
• (עייפות רבה מיד לאחר אכילה), 1.
• עייפות, גרועה יותר בזמן ישיבה, מוקלת בזמן הליכה; נוקשות מובהקת בקימה מן המושב, 1.
• הולך לכנסייה, ובישיבה לבדו בספסל יש לו כמעט רצון בלתי נשלט להשתרע לכל אורכו על הכרית (למחרת), 98. [1110.]
• עייפות רבה ממאמץ גופני, 44.
• תשישות רבה (היום השני); אין נטייה לקום מן המיטה, אך התשישות פחותה (הימים השלישי והרביעי), 76.
• תשישות קיצונית (לאחר שמונה־עשרה שעות), 98.
• תשישות בעת היקיצה (לאחר עשר שעות); מתגברת לאחר הקימה, 98.
• אפסות כוחות קדמה ליציאה (לאחר שבעה ימים), 55.
• חולשת עילפון פתאומית בשעה 9 P.M., בהכרה מלאה, לא יכול היה לחוש את פעימות הלב; קר יותר מאשר חם; מבפנים חש בנוח לגמרי; היה במצב רוח שקט, אך בקושי יכול היה ללכת (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• עילפון וסחרחורת; היא התנדנדה לאחר כל מנה (לאחר כמה ימים), 52.
• יש החשים עילפון, 22. [מריח עץ של Rhus rad., בחמישה או שישה בני אדם.]
• היא מושיטה ידיה בחיפזון ורועדת, 1.
• אי־שקט בלתי רגיל בלילה (היום השלושה־עשר), 54. [1120.]
• אי־שקט ולילות ללא שינה, עם נמנום במשך היום, במשך שמונה שנים, 54a.
• אי־שקט רב (היום החמישה־עשר), 34.
• לא יכלה לשבת בשקט מחמת אי־נוחות פנימית, אלא נאלצה להסתובב לכל כיוון על הכיסא ולהניע את כל גפיה, 1.
• אי־שקט גדול בלילה, 4.
• בלילה נדמה היה כאילו משהו מכריח אותו לצאת מן המיטה, 1.
• לא יכלה לישון לאחר 3 A.M.; קמה חרדה מאוד, חסרת מנוחה וחלשה, ומתוך כך רעדה בלי הרף, במיוחד בברכיים (עם זיעה על הגב), 1.
• בלילה יכול היה לשכב רק על הגב, 1.
• בירידה במדרגות הוא חש נוקשות; הנוקשות נעלמת בהליכה על משטח מישורי, 1.
• היא חשה נוקשות בקומה מן המושב, 1.
• קבוצת תסמינים הופיעה בסדר זה: שריר השוק של הרגל השמאלית כאב מאוד בהליכה הראשונה במורד המדרגות בשעה 7 A.M.; לאחר שעתיים וחצי באה תחושת קפיצה סמוך לזווית הפנימית של העין הימנית, ובעקבותיה, כעבור חמש דקות, כאב עז בחזה השמאלי, באמצע הדרך בין עצם החזה לבין זווית הצלעות, שהתפשט עד מהרה, אך בעוצמה פחותה, אל הכתף, הזרוע והאמה. דיכאון רב, רפיון־ידיים, ישנוניות ורצון לשכב ביום, ולאחריהם בערב חולשה ואיטיות הרגליים בהליכה (היום השנים־עשר), 58. [1130.]
• קבוצת התסמינים הבאה הופיעה בבוקר, החלה בערך ב־6.30 והסתיימה בערך ב־8.30: כאב חזק בשריר הדלתואיד של הזרוע השמאלית בעת מאמץ; אחר כך אותו כאב במידה פחותה, שהורגש פעמיים במקום אחיזתו של שריר סמוך לאמצע עצם החזה, ובעקבותיו רגישות שם בלחץ; אחר כך כאב עמום במקום המפגש של הרקה הימנית עם המצח; גרד חזק במחצית התחתונה של הרגליים, שנשנה בעוצמה דומה בשעה 10 P.M. (היום השלושה־עשר), 58.
• קבוצת התסמינים הבאה לפי הסדר: כאב במותן השמאלית מעל למפרק הסקרו־איליאקי; כאב יורה עז בפס צר מן הבטן אל פי הטבעת, תחילה מנקודה שמתחת וימינה לטבור, ולאחר מכן, לקראת ערב, מנקודה שמתחת ומשמאלה לו; לאחר מכן כאב חזק בגיד, ממש מעל הפיקה, בתחילת הליכה לפני 7 P.M., וכאבים ראומטיים בחלקים שונים, כגון בגב שורש כף היד הימני ובזרוע הימנית העליונה; קבוצת תסמינים זו הופיעה בתוך סופת רעמים או בסמוך לה, אחר הצהריים (היום הארבעה־עשר), 58.
• בין הצהריים לשעה 2 P.M. הופיעה קבוצת התסמינים הבאה: כאב בגב בצהריים, ואחר כך כאב חזק למדי בגב ובמותניים; אחר כך בגלגל העין השמאלית, אחר כך בצד הגבי של עצם המסרק המתאימה לאצבע הקמיצה הימנית, שהתפשט לאחר מכן אל שורש כף היד, עם אפסות כוחות ונטייה להתמתח; כאב חזק בשפה האולנרית של המסרק השמאלי, שהתפשט עד מהרה אל שורש כף היד והאמה, אחר כך עבר אל השפה הרדיאלית של האמה הימנית ואל השפה האולנרית של המסרק הימני, וחזר זמן קצר לאחר מכן אל השפה האולנרית של המסרק השמאלי, חמור יותר מאשר בימין, ואז, אף כי במידה פחותה יותר, תקף את אצבע הקמיצה השמאלית סמוך לציפורן; בשעה 2 P.M.; התסמינים הנ"ל הופיעו כאשר מזג האוויר היה קר; רוח N. E. (היום השמונה־עשר), 58.
• התסמינים הבאים בזה אחר זה לפני 11 A.M.: יציאה רכה חומה כהה, עם procidentia ani; כאב בדו־ראשי של הזרוע הימנית, כאשר הזרוע במנוחה, ובגבשושית השת השמאלית, לאחר קימה מן המושב; האחרון חזר באותן נסיבות (היום התשעה־עשר), 58.
• כאבים נוראים בחלקים הפגועים, הגורמים לו לגנוח, בעת ישיבה, 1.
• תחושת כאב כעין חבלה בכל שריר, החולפת במשך תנועה (לאחר עשרים ושתיים שעות), 98.
• בשרם של החלקים הפגועים כואב למגע, 73.
• כאב יורה פנימה ופועם תחילה במקום שבו כנף האף השמאלית מתחברת אל הפנים, אחר כך ברקה השמאלית, במצח השמאלי, מאחורי האוזן השמאלית ובכתף השמאלית; מוטב באוויר קר ובהליכה; גרוע יותר בחום ובשכיבה על הצד הכואב, 73.
• דקירה המשתרעת מן הבוהן אל אמצע בית החזה השמאלי, בשעת עמידה, 1.
• כאב קורע־מושך מתמיד בעת ישיבה במנוחה, בשעה 8 P.M.; הוא נעלם כאשר מהלכים אנה ואנה (ולאחר שכיבה אין ממנו כל זכר), 1. [1140.]
• (כאב זוחל בפנים, בעמוד השדרה ובעצם החזה), 1.
• תחושה כאילו הותזו עליה מים קרים, 27.
• רגישה מאוד לאוויר הפתוח הקר; לעיתים הוא גורם כאב בעור, אף שאין סלידה מן האוויר הפתוח, 1.
• רגישות לאוויר הפתוח הקר (לאחר ארבע שעות), 10.
• טרדות קלות גורמות לתסמינים ומחמירות אותם, למשל הפרשת קרישי דם לאחר שהווסת כבר פסקה, וכו', 1.
• אוויר קר או הצטננות מחמירים את כל התסמינים, 44.
• סבלות במזג אוויר קר ובשכיחות רוחות צפון־מזרחיות, 58.
• סבלות רבות בסביבות 6 P.M., 58.
• סבלות לאחר שתיית מים קרים, 58.
• השפעות הרעל נותרו במשך שמונה שנים, ואז, לאחר קדחת טיפואידית (כך כינוה הרופאים), שנמשכה שלושה־עשר שבועות, נעלמו כל תסמיני ההרעלה ולא חזרו עוד לעולם, 54a.

SKIN

• ממצאים אובייקטיביים. [1150.]
• צבע כחול של צלקות כאשר נחשפות לאוויר קר, 44.
• המיץ הפך את העור שנגע בו לקשה כעור מעובד; לאחר כמה ימים חלק מעובה זה התקלף, 17.
• העור שנגע במיץ נעשה קשה ודמוי עור, 19.
• כתם שחור על המקום שנגע במיץ (לאחר שלושה ימים), 18.
• כפות הידיים נראו כאילו היו מכוסות בציפוי של חנקת כסף; רחיצות תכופות העלימו כמעט את כל הכתמים בתוך שלושה או ארבעה ימים, 75.
• העור צהוב ושקוע בין מפרקי האצבעות, 44.
• פריחות, יבשות.
• סומק אדום על פני כל הגוף, בשעה 2 אחה"צ (לאחר שמונה-עשרה שעות), 98.
• אודם שושנתי בצדו השמאלי של הפנים, המתחיל בזמן יציאה ונמשך כשעה (יום שלושים ושישה), 58.
• מראה שושנתי בפנים, מתחת לעין השמאלית, בשעה 1 אחה"צ . (יום עשירי); חזר ארבעה וחמישה ימים לאחר מכן, ללא חזרה על המנה, 57.*
• אודם שושנתי, שריפה וצריבה עוקצנית בצדו השמאלי של הפנים (יום שלושים וחמישה), 58.* [1160.]
• אודם שני על פני הבטן עד לרוחב ארבע אצבעות מעל הטבור (יום אחד-עשר), 4.
• אודם בוהק של שק האשכים והפין; שק האשכים רפוי ומשוחרר מאוד, צונח עד מחצית הדרך אל הברך ; בשעה 2 אחה"צ (לאחר שמונה-עשרה שעות), 98.*
• אודם שני כהה, ללא נפיחות, המשתרע מטה משק האשכים עד אמצע הירך, ונעשה מפוספס (יום אחד-עשר), 4.
• שני כתמים אדומים כואבים, שנגרמו משלפוחיות שנבקעו על תל הערווה (יום אחד-עשר), 4.
• כמה כתמים אדומים קטנים ועגולים בחלק העליון של הזרוע העליונה, 4.
• הופעה מחדש, בקפל כל מרפק, של פריחה אדומה קשקשית-סובינית, שהייתה קיימת שם פעם לזמן קצר אך נעלמה זה מכבר (לאחר שמונה ימים), 55.
• כתם אדום, חם מאוד, עם כאב שורף, על ירך ימין, 1.
• (כתמים אדומים קטנים ועגולים בכרית כף הרגל), 1.
• פריחה קשקשית על פני הגוף, 23.*
• קשקשת דקה על הפנים (יום אחד-עשר), 4.* [1170.]
• גב כף היד מכוסה סדקים וחם; העור קשה, מחוספס ונוקשה, 1.*
• השפתיים יבשות וסדוקות, מכוסות קרום אדום, 3.*
• התקלפות עור הפנים, 2.*
• האפידרמיס התקלף מן הלחיים, והותיר את החלקים חמים ומחוספסים (לאחר שלושים ושש שעות), 54.*
• העור התקלף כולו מן היד השמאלית; הגרד בלתי נסבל; העור מתקלף מכל החלקים שנפגעו (יום ארבעים וחמישה), 54.*
• פצעון, גדול, עמוק ומגורה למגע, על השפה העליונה, מול השן הניב השמאלית, בשעה 1 אחה"צ (יום רביעי), 57.
• פצעון על השפה התחתונה, מתחת לאודם, בעור הלבן, 1.
• פצעון, גדול, עמוק ומגורה למגע, על החזה, שני אינץ' מעל הפטמה השמאלית; הוא נוקשה כל כך, שגירוד אינו מבקעו בקלות, אלא יוצר בו ובעור שסביבו אודם, שריפה וצריבה עוקצנית (לאחר שבעה ימים), 55.
• מעין פצעון נוקשה בקפל המרפק הימני, דומה להתרוממויות דמויות-גבשושית ובעלות הִתמגּלות בלתי שלמה, שהופיעו בחלקים שונים של העור, מארבעה עד עשרה ימים לאחר המנה (לאחר עשרה ימים), 55.
• פצעונים, כדוגמת גרדת, עם גרד שורף וצריבה עוקצנית לאחר גירוד, על המשטח הפנימי של שורש כף היד ועל החלק התחתון של הלחי, 1.* [1180.]
• פצעונים קשים על הידיים, עם גרד שורף-נושך, 1.*
• עקיצה חריפה בגב כף היד, סמוך לעצם המסרק הקטנה ביותר; לאחר מכן פצעון גדול, עמוק ומגורה, בין השערות הצפופות ביותר בגב כף היד השמאלית, מעל עצם המסרק; לאחר השעה 6 בערב (יום שמונה-עשר), 58.
• פצעון מודלק מעל המפרק האמצעי של הקמיצה, עם כאב גרדי-שורף, שלעתים משתנה לדקירה אטית, שאינה מוקלת בשפשוף ובגירוד, 1.*
• פצעונים, גדולים, עמוקים ומעט מגורים למגע, בצד המדיאני של העכוזים; החלו כמעט באותו הזמן עם הכאב בפיקת הברך, 56.
• פצעונים, גדולים, עמוקים ומגורים למגע, על העכוזים, במיוחד על הקו האמצעי סמוך ל-os coccygis; הם מגיעים למצב זה לאחר ארבעה ימים מן המנה, ויומיים מתחילתם בשנייה . תסמין זה חזר כעבור שלושה חודשים, לאחר טיפול מסוים ב-Rhus radicans ושאיפת האדים שלו בעת איסופו והכנתו במשך היומיים שקדמו. ביום הרביעי הופיע גם פצעון, המתואר באותן מילים וממוקם על השפה העליונה, מול הזיז המכתשי סמוך לשורש הטוחנת הקדם-אחורית השמאלית, וכן פצעון גלדי במרחק אינץ' אחד מעל הבליטה הקודקודית השמאלית; זה שעל השפה העליונה נשאר כמעט ללא שינוי במשך לפחות שלושה ימים, והאחרון נעשה גלד בתוך ארבעה, 55.*
• פריחה הדומה לאורטיקריה, 4.*
• הפריחה אדומה וקשה יותר (יום שלישי); הפנים, שעד כה היו חופשיות מפריחה, מכוסות עתה כתמים אדומים גדולים, שאינם מורמים מעל פני העור (יום רביעי); הגרד והשריפה פוחתים (יום שישי); ההתקלפות נכנסת במלואה (יום עשירי), 76.*
• מכוסה בפריחה הדומה לחצבת; פניו, צווארו וגרונו נפוחים, 65.*
• דלקת עור ותחושת שפשוף-חי בצדו הפנימי של העכוז השמאלי (לאחר חודש), 58.*
• פריחה קרומית סמוך לכנף השמאלית של האף ומתחת לאף (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 2. [1190.]
• פריחה סמוך לזווית השמאלית של הפה, עם הכאב העמום בגבה השמאלית (יום אחד-עשר), 58.
• פריחה קלה מאוד סביב הפה והסנטר, 87.
• באמצעות זכוכית מגדלת נראתה פריחה על שק האשכים וגם לאורך הירך, עם לחות בפרינאום (יום אחד-עשר), 4.
• הגרד והנפיחות התפשטו אל המפשעה, ופנימה של הירך, הערווה והבטן, עד הטבור (יום חמישי), 54.
• פריחה שורפת-מגרדת בשתי הידיים, 86.*
• גרד קשה וכמעט בלתי נסבל של השוקיים וכפות הרגליים, במיוחד המחצית התחתונה של השוק, הקרסול, גב כף הרגל העליון והחלק העליון של כף הרגל; גירוד גורם לצריבה עוקצנית קשה ולשריפה, בשעה 11 בלילה . (יום תשעה-עשר); ולאחריו בשעה 8 בבוקר פריחה שורפת וצריבה עוקצנית בגבי כפות הרגליים ובחלק התחתון של השוקיים, וכן צריבה עוקצנית ואודם על המשטחים העליונים של כפות הרגליים באזור המסרקים (יום עשרים), 37.*
• גרד קשה של המחצית התחתונה של השוקיים, בערב, ולאחריו אחר הצהריים של היום הבא פריחה מגרדת מאוד באותם חלקים (יום שישי), 58.*
• פריחות, לחות.
• הוא פוגע בעורם של רוב בני האדם בצורה מכאיבה מאוד, והדלקת מתפשטת במהירות מחלק אחד של הגוף לאחר. יש אנשים שנפגעים עד כדי כך שאי אפשר לזהות את פניהם, ואחרים כלל אינם נפגעים ממנו.

לאחר שנפגעו פעם אחת, הם נעשים מאז ואילך רגישים מאוד לרעל . אפילו מעבר בצד המורד-רוח של שיח ביום סוער, או דרך העשן של אש שבה הוא נשרף, יחזירו שוב את "הרעל אל פני השטח". כה רעיל הוא, עד שהוא מזהם את האוויר במקום שבו הוא גדל. ילדים, ואף מבוגרים, המלקטים פירות יער, או מתקרבים בדרך אחרת לסביבתו, מורעלים לעיתים קרובות באופן קשה.

פניהם מתנפחות לעיתים קרובות עד שעיניהם נסגרות; הצוואר, הידיים והזרועות מכוסים שלפוחיות מודלקות, העורית מודלקת מאוד, ולא פעם נצפים תסמינים כלליים, הדומים לאלה של "milk sickness ." כאשר שוברים גבעול של Rhus מופרש נוזל חלבי, שהוא רעיל מאוד, ואם מורחים אותו על העור ייצור תופעות דומות לאלו של חנקת כסף. נוצרת חבורה שחורה, שבתוך כמה שעות נעשית כואבת, הורסת את העורית, המתנמקת ונושרת, ובמהלך ההחלמה מותירה צלקת מעגלית, 67.

• אנשים שהם מטבעם רגישים להשפעת רעל זה חווים ממנו שרשרת תסמינים הדומה מאוד לזו הנובעת מחשיפה ל-Rhus vernix; אלה כוללים גרד, אודם ותפיחות של החלקים הנפגעים, במיוחד של הפנים, ואחריהם שלפוחיות, התהוות מוגלה, החמרת הנפיחות, חום, כאב וחום כללי; כאשר המחלה בשיאה, העור מתכסה קרום, והנפיחות כה רבה עד שבמקרים רבים העיניים נסגרות ותווי הפנים כמעט נמחקים; התסמינים מתחילים בתוך שעות אחדות לאחר החשיפה, ובדרך כלל מגיעים לשיאם ביום הרביעי או החמישי, שלאחריו מתחילה התקלפות, והמצוקה, ברוב המקרים, פוחתת. לעיתים הפריחה פחות כללית, ומוגבלת לחלק שנחשף למגע עם הרעל. תסמיני מחלה זו, אף כי לעיתים קרובות הם קשים מאוד, קטלניים לעיתים רחוקות. אף-על-פי-כן, סיפרו לי על מקרים שבהם נראה שהמוות היה תוצאה של רעל זה, 31.
• שלפוחיות קטנות, ממש כמו ה-vesicles של Willan, מלבד זאת שהיו כרוכות בנפיחות רבה יותר, בתחילה בין האצבעות ואחר כך על פני כל היד (יום שני), 4.* [1200.]
• שלפוחיות, שרובן מכילות נוזל חלבי אך אחדות מהן מכילות גם נוזל צלול, נעשות מתמזגות; מצב זה נמשך שלושה ימים, ולאחר מכן העור מתקלף, 4.*
• פריחה שורפת של שלפוחיות קטנות, מלאות מים, עם אודם של עור כל הגוף, למעט בקרקפת, בכפות הידיים ובכפות הרגליים, 23.*
• כתמים אדומים בגודל אפון, עם שלפוחיות קטנות במרכזם, 2.
• פצע נעשה מודלק ומכוסה שלפוחיות קטנות (יום שישי), 4.
• שושנה, עם שלפוחיות רבות, שנבקעו והפרישו במשך שמונה ימים נוזל רירי, 42.*
• *לאחר כעשרים וארבע שעות החל גרד ושריפה, שנמשכו מחצי שעה עד שעתיים. לאחר כשלושים ושש שעות, נפיחות של החלקים, עם גרד ושריפה עזים, שהחמירו במגע או בהנעת החלקים הנגועים, כאילו נוקבו במחטים לוהטות; שלפוחיות לבנות שקופות הופיעו על העור האדום מאוד והמודלק, 54.
• *מכוסה מכף רגל ועד ראש בפריחה שלפוחיתית אדומה ועדינה, מגרדת ושורפת נורא, במיוחד במפרקים; גרוע יותר בלילה, גורם לגירוד מתמיד, עם הקלה מועטה או ללא הקלה כלל, ושהרגישה קשה מאוד בלחץ האצבע; העור לוהט בשריפה (יום שני), 76.
• פריחה פמפיגואידית באה לאחר הגלד הנמקי, כפי שעלול להיגרם מחנקת כסף, והחלימה רק לאחר שבועיים, 41.*
• היו כמה פצעונים קטנים שהתאחדו לשלפוחיות בגודל חצי אפון, מלאות נוזל מימי צהבהב, עם גרד עז; גרוע יותר בלילה לאחר 12 P.M.; ההקלה היחידה שהוא יכול להשיג היא לשפשף זאת במשהו מחוספס עד שהשלפוחיות נפתחות; המקרה נמשך כבר שלושה שבועות, 94.*
• שלפוחיות רבות מופיעות בחלקים שונים של הגוף, מקוטרן שניים או שלושה קווים עד רבע אינץ' (יום שני); השלפוחיות מתייבשות ונעלמות על-ידי התקלפות (יום רביעי), 93.* [1210.]
• עשרות לקו בפריחה דמוית-שושנה שפגעה בידיים ובזרועות, בכפות הרגליים ובשוקיים, בפנים, ולעיתים בכל הגוף. היא השתנתה בהיקפה ובחומרתה, מטלאי קטן עם גרד קל ועד שטח נרחב עם נפיחות עצומה וסבל מייסר. פרוריטוס, עקצוץ, צריבה עוקצנית, עקיצה, שריפה היו התחושות שתוארו. על בסיס אדום ונפוח של עור מודלק, שלפוחיות ו-bullae, מגודל ראש סיכה עד אפון, היו צפופות זו לזו, וכאשר אלו נבקעו והתייבשו, נותרו קרומים אקזמטוטיים. גירוי מספיק נשא את הדלקת הלאה עד לכיב, 96.*
• חשתי באוזניים ובידיים גרד הדומה לעקיצות חרקים; הוא התפשט אל הפנים, בעיקר סביב העיניים, על עצם הלחי וסביב הגבה; בהדרגה, בתוך עשרים וארבע שעות, כל החלקים הללו התנפחו באופן מורגש, ובאוזניים לוותה הנפיחות באודם ניכר (לאחר אחד-עשר ימים). נטלתי מנה של Rhus. כל התסמינים החמירו מאוד עד כדי גרימת כאב רב; תסמינים דומים הופיעו בחלקי הגוף שהיו מכוסים, ובמיוחד בשק האשכים, שהאדים תחילה בצד שמאל ולאחר מכן כולו, התנפח מאוד וגרם לגרד עז; אחר כך התפשטו לירך השמאלית, אלא שהאחרונה לא התנפחה, אלא התכסתה כתמים אדומים עם גרד שורף, בלתי נסבל ממש, מכאיב הרבה יותר מצריבות סרפד; לבסוף, נכנעתי לגרד הבלתי נסבל ושפשפתי את עצמי קלות ביד כדי להשיג מעט הקלה. ביום השלושה-עשר השתניתי כל כך מן הנפיחות עד שהדהמתי את כל מי שראה אותי; ידי, אך רק בצדן הגבי ועל הגלילים הראשונים של האצבעות, היו נפוחות מאוד, והנפיחות עלתה אף עד אמצע האמה, עד כי שרוול חולצתי חתך אותי; נצפה גם מספר רב של שלפוחיות מבודדות, מלאות נוזל לבן, שהיו כואבות פי שניים כשגירדו אותן; הגרד והכתמים האדומים ברגל שמאל התפשטו גם לזרוע שמאל. הנפיחות והגרד באוזניים ובפנים פחתו ונעלמו כליל עד היום השישה-עשר בקירוב; האוזניים הלבינו והחלה התקלפות; הידיים, ובייחוד הימנית, היו עדיין נפוחות, אך שלפוחיות לא נוצרו עוד; להפך, בגפיים התחתונות המשיכו התסמינים להתפתח; ברגל שמאל ירדו הכתמים האדומים מעבר לקרסול, שגם הוא החל להתנפח; בצדן הפנימי של שתי הירכיים, וכן בצדדים החיצוניים של הירך הימנית, נוצרו טלאים אדומים, מגרדים מאוד, דומים לטלאי חצבת אך גדולים יותר וללא צורה מעוגלת. היה עלי להתאפק בכוח שלא לגרד, כי בכל פעם שנכנעתי לפיתוי נענשתי על כך, ואף-על-פי-כן הייתי ממשיך ברצון. רק ביום העשרים ניכר שיפור כלשהו בתסמינים; נפיחות היד הימנית נעלמה; אולם הגרד נמשך, אם כי פחות שורף. כעבור ימים אחדים התקלפו הכתמים ששימשו מושב לשלפוחיות; ההתקלפות התפשטה בהדרגה על פני כל המשטח החיצוני של היד, כאילו האפידרמיס נכווה; לא הבחנתי במראה כזה ברגליים. בזמן הנוכחי (יום עשרים ושמונה) גם תסמין זה כמעט נעלם; עם זאת, אני עדיין חש גרד ביד זו, ממש כמו ברגל השמאלית, שהייתה נפוחה, 75.
• ידיו, ובייחוד המשטחים הצידיים של האצבעות, היו מכוסים בצפיפות שלפוחיות, ופניו ואיברי מינו היו נפוחים מאוד. למחרת הופיעה הפריחה על הזרועות וסביב הירכיים והבטן, והמשיכה להתפשט במשך כמה ימים, עד שלבסוף הציגה את המראה הבא: הפנים והאוזניים היו בצבע אדום-קודר, נפוחות מאוד ונוטפות תפליט נוזלי. גם הצוואר, החזה ודופן הבטן האדימו, והיו תפוסים בידי טלאים גדולים של פפולות שטוחות ושלפוחיות, וכן בידי שפשופים לחים. איברי המין היו תפוחים מאוד מבצקת, ושק האשכים נזל סרום. גם הזרועות והרגליים היו בצקתיות, ובחלקים נרחבים מהן נראו השדות של השלפוחיות האופייניות במיוחד לנגע זה. החולה היה בעל מזג עצבני מאוד, וסבל עינויים מן הגרד הקשה שליווה את הפריחה. העור היה מגורה כל כך בכללו, עד שלא ניתן היה ללבוש בגדים במשך ארבעים ושמונה שעות, כאשר המחלה הייתה בשיאה, וסדין או שמיכה היו הכיסוי היחיד במשך זמן זה. שינה, ללא משככי כאב חזקים, הייתה בלתי אפשרית במשך כמה לילות רצופים, 84.
• למחרת בבוקר התלונן על גרד מטריד בידיים ובפרקי הידיים. ביום הרביעי התגבר הגרד, ופרקי הידיים וכן הידיים החלו להתנפח, והתכסו במספר פצעונים קטנים; לאחר מכן התנפחו הידיים ופרקי הידיים יותר במהלך הלילה, והתכסו במספר שלפוחיות קטנות, שהמשיכו לגדול במשך שבעה או שמונה ימים, והתמלאו סרום צהבהב, דבר שהעיד על צורה קשה של שושנה; למרות הקזת דם, אמבטיות, חבישות מרככות ומשקאות מרגיעים, הראש התנפח במידה כזאת שלא היה יכול לראות במשך עשרים וארבע שעות בשל נפיחות עצומה של העפעפיים; הגרד התפשט אז על פני כל הגוף, בעיקר בקרקפת השעירה ובאיברי המין, שאותם קרע לגזרים בגירוד. לאחר עשרה ימים חלפו תסמינים אלה; פרקי הידיים, שהפרישו הרבה סרום, השילו את האפידרמיס שלהם, והחולה הופתע לגלות שנרפא מפריחה (dartre) שהייתה לו על פרקי הידיים במשך יותר משש שנים, 70.
• פצע שאינו נוטה להחלים; תחילה פריחה תחת הפלסטר, אך כעת היא נמשכת לכל אורך הטיביה (יום עשירי). הפריחה התפשטה לשק האשכים, מלווה בהפרשה דקה חסרת צבע ובגירוי רב (יום ארבעה-עשר). הפריחה מכסה לגמרי את הפנים, הגו והגפיים, מלווה בהפרשה מן הסנטר, שק האשכים והירכיים במקום שבו הם באים במגע, ומן הרגל שבה החלה לראשונה; הפין התנפח, ובמראהו הכללי דמה לאנאסרקה (יום חמישה-עשר). הפריחה פוחתת (לאחר שישה-עשר ימים), 34.
• בערב חשתי גרד ניכר בשורש כף היד, ולמחרת בבוקר הבחנתי שעליו יש מספר שלפוחיות זעירות ביותר, המכילות נוזל פחות או יותר צלול או שקוף; הגרד התגבר משעה לשעה; שורש כף היד ואמצע האמה החלו להתנפח, והשלפוחיות התפשטו במהירות, בעיקר כלפי מעלה אל המרפק, ובחלקן כלפי מטה לאורך החלק התחתון של שורש כף היד ועל האצבעות; בינתיים הופיעו שלפוחיות, מלוות ומוקדמות על-ידי גרד מטריד במידה זו או אחרת, גם בחלקים שונים אחרים של הגוף; הפנים היו זרועות בהן בכללותן, אך אלה היו קטנות ביותר; הנוזל שהכילו היה תמיד צלול, וללא כל טיפול, פרט לרחיצה במים קרים בכל בוקר, נעלמו לחלוטין בתוך יומיים או שלושה. בערך ביום השביעי או השמיני נראו הגרד, הדלקת והתפשטות השלפוחיות כמעט בשיאם. בתקופה זו, ולכמה ימים לאחר מכן, רוב האמה וכשליש מן הזרוע היו נפוחים עד כמעט פי שניים מעוביים הטבעי; הגרד היה בלתי נסבל, והשלפוחיות, בדרך כלל, כבר לא היו מלאות נוזל צלול, אלא הכילו חומר סמיך או מוגלה, דומים מאוד לאלה של אבעבועות שחורות, והדביקו בחוזקה אל הפשתן. ביום התשיעי הבחנתי בנפיחות בבלוטת בית השחי של הזרוע הימנית, היא זו שעליה הונח המיץ החלבי ושנפגעה בעיקר; הנפיחות גדלה במהירות עד לגודל ביצת תרנגולת, וביום השני להופעתה כמעט נעלמה לגמרי. מן הזמן שבו הייתה הנפיחות בשיאה ועד להיעלמותה המלאה, היה הגרד כמעט כללי והרבה יותר בלתי נסבל משהיה קודם. בתוך חמישה-עשר ימים מן הזמן שבו הונח הרעל לראשונה על זרועי, פסקו כל התסמינים הבלתי נעימים; השלפוחיות כמעט נעלמו לגמרי; התרחשה התקלפות של החלקים הנפגעים, ונוצר אפידרמיס חדש, 17.
• ביוני 1871 סבלה באופן קשה מאוד מפריחה שורפת ומגרדת שכיסתה את כל פניה, צווארה, שתי השדיים, איברי המין החיצוניים, ונמשכה לאורך המשטח הפנימי של שתי הירכיים, שתי הידיים, שורשי כפות הידיים וחלקים מן הבטן. המחלה עברה את מהלכה והסתיימה בהתקלפות, ללא תועלת מן הטיפול. ב-6 במאי 1872 פרצה הפריחה שוב, והופיעה בו-זמנית בכל האתרים שנפגעו בשנה הקודמת. היא החלה בנפיחות, אודם, שריפה עזה וגרד. במהלך עשרים וארבע השעות שלאחר מכן התכסה המשטח המודלק בצפיפות בשלפוחיות זעירות מאוד, שנבקעו במהרה ושפכו בשפע רב נוזל סרוזי צהבהב, אשר נאסף בחלקים התלויים ביותר, התייבש והפך לקרומים בצבע ענבר, שקופים למחצה. ב-31 במאי 1873 הופיעה הפריחה בפעם השלישית. שריפה וגרד ברקה הימנית, מתפשטים לזווית החיצונית של העין הימנית, אודם קל אך ללא נפיחות (יום ראשון); העין הימנית סגורה לגמרי, הנפיחות התפשטה לאורך המצח ועד הלחי השמאלית, וסגרה חלקית את העין השמאלית, וגם במורד הלחי הימנית עד השפה; המשטח הנפוח מודלק, נוקשה ואלסטי; אין שקע בלחיצה; החלקים שנפגעו תחילה מכוסים שלפוחיות זעירות; התפליט רב מאוד ונראה שהוא מגרה את המשטח המודלק (יום שני); הנפיחות סביב העיניים פחתה מעט; הלחי הימנית, הגבה והעפעף העליון הימני מכוסים שלפוחיות; התפליט רב מאוד; אחר הצהריים התפשטה הנפיחות מטה בצד הימני של הפנים, מתחת ללסת התחתונה הימנית ולסנטר, אך פחתה סביב העין הימנית; התפליט רב מאוד (יום שלישי); הנפיחות, התפיחות וכו' פחתו (לאחר שלושה ימים), 85.
• כל ראשה היה נפוח מאוד, ותווי פניה היו מעוותים עד שאיש לא יכול היה לזהותה. בבדיקה מקרוב נמצא שעור הפנים והצוואר בצקתי עמוק והיה מכוסה ברובו שלפוחיות מכל הגדלים, שרבות מהן ישבו על בסיס אריתמטוטי, ואחרות היו עדיין בשלב הפפולרי של התפתחותן. היו גם שפשופים גדולים רבים, שמהם נזל נוזל בחופשיות, אשר התקשה במקומות בעת הייבוש ויצר קרומים רכים. האוזניים היו מעובות מאוד, וטפטפו מן התפליט הסרוזי הניגר. גם הידיים נפגעו, כשהן מכוסות בצפיפות על גבן בקבוצות של שלפוחיות קטנות, בעוד שבכף היד נראו במעומעם מספר התפליטויות שלפוחיתיות מתחת לכיסויי האפידרמיס המעובים, מנסות להידחק מעל למפלס המשטח הכללי. התסמינים הסובייקטיביים היו גרד ושריפה ניכרים של החלקים הנפגעים, עם תחושת אי-נוחות מקומית הנובעת מן הנפיחות הגדולה כל כך של תווי הפנים. תפרחות חדשות המשיכו להופיע במשך כמה ימים, אך מהלך כל הביטויים העוריים התקצר, והבצקת פחתה מיד על-ידי הטיפול המקומי שננקט, 83.
• גרד ושריפה עזים של עור המצח וסביב העיניים; הפנים היו נפוחות מאוד, יכול היה לפתוח את עיניו רק בקושי; שלפוחיות הופיעו, מלאות נוזל מימי, 95.*
• במקרה הראשון, הפריחה הופיעה בצורת שלפוחיות מעל הזיז המסטואידי הימני, ומשם התפשטה לאיטה אל האוזן. במשך שלושה או ארבעה ימים נראתה המחלה כעומדת במקומה, כמעט בלי להתפשט. היה תפליט רב של סרום עכור שזרם מן השלפוחיות; זה נקרש במהרה לקרומים שקופים-למחצה. בבוקר היום החמישי הבחנתי בנפיחות ניכרת של העפעף העליון. מאותו זמן ואילך התפשטה המחלה במהירות על פני כל הפנים, הצוואר והחלק העליון של החזה. התפיחות והדלקת היו ברורות, ועיוותו את החולה עד כדי כך שכמעט לא הייתה ניתנת לזיהוי. לא היה שקע בלחיצה. ביום השישי הופיעה הפריחה על הידיים; השלפוחיות היו קטנות ומקובצות בטלאים, שגודלם נע מגודל מטבע של שלושה סנטים עד מטבע חצי דולר מכסף. האצבעות, על משטחיהן המקורבים, היו זרועות בצפיפות שלפוחיות. התפיחות והאודם של החלקים היו קלים בלבד. החולה התלוננה על שריפה וגרד עזים, ולולא היו משגיחים עליה מקרוב, הייתה מתמסרת תכופות לעונג הגירוד, שנראה שבאותה שעה מקל, אך בסופו של דבר רק החמיר את המצב, 90. [1220.]
• בתוך יום או יומיים החלה לגרד ולבעור; בתוך שלושה ימים עיניה התנפחו ונסגרו, והיו לה כל תסמיני הרעלת Rhus, 77.
• פניה, אוזניה וצווארה היו באודם שושנתי, ונראו נפוחים עד מלוא יכולתם. לא יכלה לפתוח את עיניה, אפה היה סתום, ומעולם לא נראו שפתיים מאיימות כל כך. הידיים התנפחו מאוד, התכסו שלפוחיות קשות, והחלמתן נמשכה זמן רב, 53.
• *הפנים נעשו אדומות, נפוחות מאוד ובצקתיות, ולאחר מכן גם הידיים ועור כל הגוף התכסו אקסנתמה דמוית-שנית, עם גרד נושך בלתי נסבל (יום שני); ביום הרביעי התכסו גבי הידיים והרגליים שלפוחיות, שנבקעו והתקלפו לאט, 40.
• *שושנה שלפוחיתית אלימה של הפנים והידיים, מלווה בחום גבוה (לאחר שעות אחדות), 43.
• בבוקר, כתם אודם, עם נפיחות קלה מאוד, המשתרע בצורת מניפה משורש האף לעבר הקרקפת השעירה; אחר הצהריים גברה התפיחות והרגישה חמה (יום שלישי); הפנים נפוחות מאוד ומעוותות; שתי העיניים סגורות; על הרקה הימנית כתם עגול של אודם, מורם מעט, מגרד ושורף בעוצמה; אחר הצהריים של אותו יום היה הכתם העגול מכוסה בצפיפות בשלפוחיות זעירות מאוד, והחלה שלפוחת גם בחלקים אחרים של המשטח המודלק (יום רביעי); טלאי השלפוחת מציגים מראה חלבי-לבנבן, ותחת זכוכית מגדלת נראות השלפוחיות כצנוחות, כמציגות נקודות לבנבנות גבינתיות צפופות; טלאים קטנים של שלפוחת בגב כף היד הימנית ובצד הגבי של כמה אצבעות מראים שלפוחיות גדולות הרבה יותר מכל אלו שהופיעו בפנים; הן צלולות בקודקודיהן; הנוזל, כאשר הוא מופרש בנקיבה, צלול ושקוף, משנה נייר לקמוס כחול לכחול עמוק, ההולך ודוהה לאחר הייבוש מבלי להותיר עקבת שינוי צבע (יום שישי), 88.
• העפעף השמאלי נפוח, אדום-כהה, בצקתי; מוגלה בצבע צהבהב-לבן הופרשה משולי הטרסוס; האמה הימנית הייתה מכוסה על פניה הקדמיים בשלפוחיות זעירות, עם שריפה ועקיצה; התפשטותן במעלה הזרוע קדמה בקו דלקתי ברור. ניתן Croton tig., 30. למחרת נפגעה גם העין הימנית; ביום השלישי חזרה העין הימנית להיות תקינה, והשמאלית השתפרה; הפריחה חדלה להתפשט, ושלפוחיות באורך חצי אינץ' הופיעו על האצבעות, וכאשר נבקעו הפרישו סרום צהבהב-לבן, ולאחר מכן החלימו במהירות; ביום החמישי היו שתי העיניים פתוחות, ועל הזרוע נוצר גלד צהבהב-חום; ביום השביעי היו העיניים תקינות לגמרי, ללא פוטופוביה, והעורית על הזרוע הימנית ועל האצבעות התקלפה, 69.*
• תחושת חום מסוימת סביב הפנים, בערב (יום ראשון); חום ניכר וגרד מסוים, עם מלאות קלה (יום שני); תפיחות ניכרת, עם הרבה מאותו גרד, עקיצה או שריפה בלתי ניתנים לתיאור, האופייניים לנגע זה (יום שלישי); התפיחות רבה, הפריחה השלפוחיתית ברורה מאוד (יום רביעי); התסמינים פחתו (לאחר ארבעה ימים), 39.
• *פריחה שלפוחיתית על הלחי, עם גרד ושריפה עזים (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• פניה וידיה נפגעו באופן דומה לזה שתואר קודם לכן, אם כי התהליך הדלקתי היה פחות חמור. החלקים היו פחות נפוחים, אך הייתה פריחה שופעת של שלפוחיות וזרימה של תפליט סרוזי מן החלקים המשופשפים, 83b.
• נפיחות ודלקת של הלחי הימנית, מלוות בשריפה ובגרד עזים. המשטח המודלק היה מכוסה שלפוחיות גדולות, המכילות נוזל סרוזי צהבהב. באביב שלאחר מכן נתקפה בהתקף דומה בדיוק, מבלי שהצליחה לייחס אותו לכל חשיפה מחודשת לצמח הרעיל, 89.* [1230.]
• במקרה השני, הדלקת והתפיחות הוגבלו לצד הימני של הפנים, מבלי לעבור אותו כלל. החולה התלוננה על גרד ושריפה, 90.*
• *נפיחות של השפתיים והאף, ולאחר מכן נפיחות חיוורת של הפנים; ביום השלישי גברה נפיחות הפנים, עם כאב שורף; העפעפיים נסגרו מחמת הנפיחות, העיניים דמעו; ביום הרביעי והחמישי התכסו הפנים בשלפוחיות מלאות מים צהובים, שנבקעו והפרישו מעט לחות; נפיחות הפנים נמשכה שמונה ימים; זו שמתחת לסנטר נמשכה יותר, ואחריה באה התקלפות עדינה, 12 . [ממיץ שהגיע על הידיים. -Hahnemann.]
• *פריחה בעלת אופי שושנתי על הפנים. הדלקת התפשטה על המצח ואל תוך הקרקפת, שתי העיניים היו סגורות, שתי האוזניים, הלחיים והשפתיים היו תפוחות מאוד ושקעו בלחיצה, ותווי פניו של החולה היו מעוותים כל כך עד שלא ניתן היה לזהותו כלל, 93.
• פריחה קלה על הפנים, והידיים היו נפוחות מאוד; הפריחה התפשטה על גבי הידיים ועד לקצות האצבעות. בלשונו של Griffith, היו "גרד עז, אודם ותפיחות של החלקים, ואחריהם חום, כאב, שלפוחת וחום כללי." השלפוחיות בצדן הפנימי של האצבעות היו גדולות, והוסיפו לכאב בכך שלחצו זו על זו, 91.*
• שושנה של הפנים, עם הזעת הפנים, ללא צמא (לאחר שעה אחת), 1.
• *נפיחות רבה של הפנים; הראש נעשה כפול מגודלו הטבעי; מעין שושנה פלגמונית, שהחזיקה אותה במיטה ארבעה שבועות, 25 . [מאדי המיץ, ומקטיפת הצמח. -Hahnemann.]
• *נפיחות רבה של הראש, הפנים והעפעפיים, כך שלא יכול היה לפתוח את העיניים במשך יותר מעשרים וארבע שעות, 15.
• *נפיחות שושנתית של הפנים והצוואר, 12 . [מאדי הצמח. -Hahnemann.]
• נפיחות שושנתית של הפנים ושל העפעפיים, ולבסוף פריחה של phlyctenæ על פני כל הגוף, 61.*
• לפני השקיעה הורמה מעט העורית של היד בפפולות, אדומות וחמות, ולמחרת בבוקר גרדה באופן ברור, אך לא באופן מטריד, והראתה כמה שלפוחיות. מקבץ שלפוחיות בקוטר אינץ' אחד הופיע על הלחי, והיה מטריד יותר מזה שעל היד. גירוד החמיר מאוד את הדלקת וגרם להפרשה מימית חופשית, 97. [1240.]
• הגרד והנפיחות של האוזן השמאלית, ואונת האוזן הימנית, גברו עד כדי בקיעת העור (יום שישי), 54.
• צריבה עוקצנית ודקירות סביב הפה, עם פריחה שלפוחיתית מימית מתחת לשול האדום של השפה התחתונה (לאחר שלושים ושש שעות), 54.*
• (שלפוחיות שורפות סביב הפה והנחיריים), 1.*
• אשכולות של שלפוחיות, מלאות תחילה חומר מימי, סמוך לשתי זוויות הפה, על שפת השפה התחתונה, עם תחושה מלוחה-נושכת ורגישות למגע (לאחר עשר שעות), 1.*
• פריחה כואבת מאוד, אלימה, שורפת ומגרדת, במיוחד על שק האשכים, העורלה, העפעפיים והעיניים, עם נפיחות של חלקים אלה והופעת שלפוחיות קטנות צהבהבות, שמתמזגות פה ושם ומפרישות; גם כמה שלפוחיות על הזרועות והמותניים; אלו נעשות לאחר כמה ימים גדולות כאפונים, ומודלקות עקב גירודו של החולה. רבות מן הפוסטולות או הכיבים הגדולים הללו מתמגלים לאט, מוקפים הילה אדומה, מתרחבים ומחלימים לאט (בשבוע השלישי); הפוסטולות הקטנות המתמזגות מתייבשות במהירות ומתקלפות לאחר כמה ימים. פריחה זו הופיעה ללא הקאות, בחילה וחום שקדמו לה, 24 . [באדם בן ארבעים; עשרים וארבע שעות קודם לכן חפר וטיפל בצמח של Rhus tox. ובאותו זמן היה לו פצע באצבע.]
• שלפוחית המפרישה לחות על ראש העטרה, 9.
• פריחה איומה באיברי המין, נפיחות של השופכה (ולאחריה מוות), 12 . [מן היישום המשוער של המיץ מן הידיים על איברי המין.]
• שלפוחית גדולה על עטרת הפין מתחת לעורלה, שנפתחה ביום שלאחר מכן (יום שישי), 4.
• נפיחות של העורלה ושל עטרת הפין; גרד אלים, שריפה, דקירות וכאב חותך סביב שורש הפין ובעורלה; נפיחות שקופה המשתרעת מן העורלה אל שק האשכים, יותר בצד שמאל, עם שלפוחיות מימיות המפרישות נוזל שקוף; העורלה רגישה מאוד, נראית ומרגישה כמו כוויה מרתיחה (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• פריחה לחה מאוד על שק האשכים, עם נפיחות של העורלה והעטרה, 12 . [ממריחת המיץ מן הידיים.] [1250.]
• יש לו פצעים על חזהו משלפוחית טיפולית, עם גרד רב, 44.
• שלפוחיות גדולות המכילות נוזל צהבהב, עם נפיחות הזרוע; השלפוחיות נבקעו ברשלנות, והנוזל זרם על פני כל הזרוע, ולאחר מכן הופיעו מספר רב מאוד של שלפוחיות, כך שלאחר שמונה ימים נראתה כל האמה כמסה אחת של שלפוחיות; משיחה בשמן זית לא נראתה כבעלת כל השפעה על המחלה; עד מהרה נפגעו גם הזרוע העליונה ולאחר מכן הזרוע הימנית וחלקים אחרים של הגוף; כל המצב נמשך ארבעה שבועות, 60.*
• שלפוחית על שורש כף היד הימני, ממש מתחת לראש התחתון של האולנה (יום שישה-עשר), 57.
• על שורש כף היד הימני שלפוחיות על בסיס אדום-חיוור ברוחב ארבע אצבעות, שגדלו ללא הרף, רובן בגודל ראש סיכה, גדלות עד גודל אפון או אפילו שעועית, ורבות כל כך עד שלא רק שכל נקודה של העור הייתה מכוסה, אלא שכמעט נראו כיוצרות מסה עבה כאשכולות ענבים עם גלעינים (הרווחים בין השלפוחיות שוב לא ניכרו), חלקן היו חומות-משהו, מבריקות מן התפליטים היבשים שנלחצו מן השלפוחיות כמים צלולים (יום חמישי), 4.
• המיץ החשיך בחשיפה לאוויר, והתקשה על כפות הידיים ועל שורשי כפות הידיים, ויצר קשקשים כהים, שנדבקו כה בחוזקה עד שקשה היה להסירם אלא על-ידי שפשוף השכבה השטחית של העורית. באותו זמן לא הורגשה כל אי-נוחות, אך ארבעה ימים לאחר מכן נראו שתי שלפוחיות, כל אחת בערך בגודל מטבע של שלושה פני, על המשטח הכופף של שורש כף היד הימני. על קודקוד כל שלפוחית נשאר דבוק חלק מן המיץ השחור המרוכז, והיה מעט אודם סביב השלפוחת, אך ללא כאב. ארבעה או חמישה ימים אחר כך נפגע גם שורש כף היד האחר באופן דומה, ובערך באותו זמן החל האודם להתפשט באיטיות במעלה שתי האמות. לא נצפה דבר נוסף עד היום השבעה-עשר לאחר החשיפה, כאשר נאלץ להפסיק את עבודתו עקב הנפיחות והנוקשות של האמות, ובאותו זמן בקירוב החל האודם להתפשט באיטיות במעלה שתי האמות. בבדיקת החולה מצאתי שעור המשטח הכופף של שתי האמות נפוח ובצבע אדום בוהק, כשל שושנה; והמשטח האדום היה מכוסה בשלפוחיות שקופות קטנות, כל אחת בגודל ראש סיכה, צפופות זו לזו. השלפוחיות דמו מאוד לאלו של אקזמה או לשלפוחיות הדלקתיות הזעירות הנגרמות מיישום טרפנטין. שתי האמות היו נפוחות במידה ניכרת, והרגישו נוקשות לחולה. כמה מן הכתמים השחורים, שנוצרו מן המיץ החריף היבש, עדיין נראו על כפות הידיים ועל החלקים הסמוכים של שורשי כפות הידיים. עור הזרועות (העליונות) היה תקין. הפנים, אף שנפגעו פחות מן האמות ולא היו בשלפוחת, היו נפוחות ואריתמטוטיות, והעפעפיים היו תפוחים וסגורים חלקית. גזע הגוף לא נפגע, אך עור הפין ושק האשכים היה אדום, בצקתי וכואב, והיו כתמים מפוזרים של עור מודלק ומורם מעט על המשטח הפנימי של שתי הירכיים. החלקים המודלקים של העור היו מושב לכאב, לעיתים בעל אופי מרדים-קהה, ולעיתים עוקץ כגירוי של סרפד. הכאב היה גרוע יותר בלילה, מחמת החום, אך לא היה חמור בשום מקום פרט לאמות. במשך היום הבא התפשטו הטלאים האדומים במעלה הזרועות, וגם במורד הירכיים עד הברכיים, בעוד כמה כתמים מפוזרים נשארו מעל הערווה. למחרת (ה-27) פחתו הנפיחות והאודם הן של הפנים והן של הזרועות, והשלפוחיות על האמות התייבשו לגלדים, אך הפריחה האריתמטוטית על הירכיים המשיכה להתפשט מטה לשוקיים ומעלה על גזע הגוף. ב-29, בצהריים, נמצאה הבטן מכוסה טלאים בלתי סדירים של עור מודלק, שהתפשטו מן הערווה מעלה עד ההיפוכונדריה. בשולי הטלאים הגדולים היו כתמים אדמדמים קטנים רבים ומנותקים, כמו הפריחה בראשית החצבת, בעוד שהטלאים הגדולים דמו לפריחה הרציפה של שנית. ב-31 התפשט האודם אל הגב, בעוד שמלפנים היה העור, מן הערווה עד עצמות הבריח, מסומן בטלאים וכתמים מודלקים, ורק אזור עצם החזה לא נפגע. הרגליים היו מכוסות כמעט כולן בפריחה. לא הייתה שלפוחת באף אחד מן החלקים הללו. אך בעוד שהפריחה התפשטה כך בחצי התחתון של הגוף, החצי העליון התאושש. כך, האמות היו עתה כמעט תקינות; האודם והנפיחות נעלמו, ורק מעט שלפוחיות נותרו על גבי הידיים ובין האצבעות. הפנים שבו כמעט למראן הטבעי, וכמעט שלא ניכרה כל התקלפות, 66.
• שתי הידיים ושורשי כפות הידיים היו מודלקים ונפוחים מאוד. בעת השתנה העביר את הרעל אל פינו, ופגע בכל האיבר, וכן בשק האשכים, בחלק התחתון של הבטן ובחלק מן הירכיים. העורלה התנפחה עד לגודל תפוז רגיל, והייתה מתוחה בנוזל, מה שנתן לה מראה כמעט שקוף; הייתה פימוזיס, שהסתירה לגמרי מעין את העטרה; שק האשכים היה נפוח מאוד, 92.
• הגרד והנפיחות של היד השמאלית גברו עד כדי בקיעת העור (יום שישי), 54.
• פריחה שופעת והיווצרות של שלפוחיות רבות על גב ידי, על האצבעות, שורשי כפות הידיים והזרועות החשופות, 63.
• הגרד בכף היד פסק, המקום נעשה רגיש מאוד למגע, וההפרשה השלפוחיתית נעשתה צהבהבה (יום אחד-עשר), 54.
• שלפוחיות מלאות חומר עכור על היד הימנית (יום עשירי), 54. [1260.]
• בכף היד השמאלית הייתה התרוממות ניכרת, זרועה שלפוחיות מגרדות, שנבקעו והפרישו סרום בכמות רבה (יום שישי), 54.
• נפיחות היד השמאלית גברה מאוד; שלפוחיות מימיות כמעט כיסו את כל היד השמאלית (יום חמישי), 54.
• שלפוחית יחידה, עם הכיסוי העבה האופייני והמראה הכהה-מעט שנראה לעיתים כה קרובות, הופיעה על גב אצבע, אך בלי כל תחושה נלווית (יום שלישי); שלפוחית יחידה דומה, אם כי מעט גדולה יותר, הופיעה על שורש כף ידי השמאלית, ואליה הצטרפו שתיים נוספות למחרת (יום רביעי); אחת השלפוחיות שהופיעה לאחרונה על מפרקי האצבעות, בלי כל גירוי חיצוני, גדלה פי שלושה מגודלה המקורי, עם תחושות של שריפה וגרד. יתר התפרחות שקטות או נסוגות (יום שביעי). שלפוחית חדשה וגדולה מאוד, בלתי סדירה בצורתה, הופיעה על גב הגליל האחרון של האגודל הימני, מכוסה גג עבה כל כך עד שנראתה שקופה, כאילו התפליט התרחש בשכבה התחתונה ביותר של ה-rete mucosum (יום תשיעי); שתי שלפוחיות חדשות, אחת על גב האצבע המורה השמאלית, השנייה על האגודל סמוך לבסיסו (יום אחד-עשר); כל הקבוצות, הישנות והחדשות, גדלו עקב הופעת שלפוחיות חדשות בהיקף (למעט אלו שעל שורשי כפות הידיים, שנפתחו לצורך ניסוי), וקבוצה חדשה אחת הופיעה על גב האצבע האמצעית הימנית. כולן מגרדות ושורפות בעוצמה רבה (יום שלושה-עשר); השלפוחיות והפפולות המקוריות הפכו, ברבות מן הקבוצות, ככל הנראה לפי שניים או שלושה ממספרן לתפרחות קטנות יותר, וכל הטלאי השתטח וקיבל גוון חום כהה יותר (יום שישה-עשר). שלפוחית גדולה יחידה, עם הכיסוי העבה והעכור האופייני למיקומה, התרוממה לבליטה ברורה בכף היד הימנית, סמוך לשול האולנרי שלה; וכן אחת חדשה בבסיס הציפורן של האגודל השמאלי. בתאריך זה ישנן שבע תפרחות יחידות או קבוצתיות, בחלקים שונים של הידיים, בכל שלבי ההתפתחות או הנסיגה (יום שבעה-עשר). שלפוחית קטנה נוספת הופיעה בכף היד הימנית, במרחק חצי אינץ' מזו של היום ה-17. השלפוחיות המוקדמות יותר כמעט כולן השתטחו עד גובה פני המשטח הכללי (יום עשרים ושניים). שלפוחית יחידה מופיעה על המשטח הצידי הפנימי של האגודל השמאלי. זו הייתה האחרונה שנעלמה, ומן התאריך הזה כל התפרחות שקעו בהדרגה, ולאחר שבועיים שוב לא ניכרו (יום עשרים וארבעה). בזמן הנוכחי מושביהן עדיין מוגדרים על-ידי המראה המבריק יותר של האפידרמיס החדש המכסה אותן (יום ארבעים ושבעה), 82.
• ברוחב ארבע אצבעות סביב שורש כף היד נראה היה כאילו הונחה שלפוחית טיפולית על עור נוקשה, ושלפוחיות על גבי שלפוחיות הצטברו בצורת סרט סביב הזרוע; יותר לכיוון היד היו השלפוחיות מבודדות; אחדות בשול החיצוני של היד היו צלולות, ואלו היו ללא הילה; כאשר נפתחו הופרש נוזל לימפתי צלול מאוד שהתייבש לסרט צהוב מבריק (יום אחד-עשר), 4.
• נפיחות קטנה הופיעה בזרת (יום שבעה-עשר); אחרת התפתחה באגודל (יום תשעה-עשר); הנפיחות גברה, וכיסתה את רוב המפרקים התחתונים של האגודל ושל האצבע (יום עשרים); הנפיחות נעלמה והותירה מעין יבלת, שנפלה מאז בצורת גלד (יום עשרים ושלושה), 48.
• טלאי פלגמוני אדום גדול מעל ירך שמאל (לאחר שלוש עד ארבע מנות), 50.
• פריחה, עם נפיחות והתקשות, ללא כאב, על הטיביה והמותניים, 4.
• פס ארוך של עור מאדמם, ברוחב כמה אינצ'ים, מכוסה שלפוחיות וכמה פפולות, נמשך מעלה ומטה מן הברך. הסנטר היה תפוס בידי קבוצה גדולה של פפולות, שחלקן כבר התקדמו לשלב השלפוחיתי. גם העור שמתחת לעין אחת היה תפוח ומאודם, 83a.
• ביום השני לשימוש בתחליב נעשתה הברך מודלקת באלימות, עם מספר לא-יסופר של שלפוחיות קטנות המפוזרות על פניה, ומלוות בכאב עז, חום וגרד עוקצני; קו גבול ברור הראה שהדלקת לא התפשטה מעבר למקום שאליו הגיעה התחבושת הרוויה. תסמינים אלה המשיכו להחמיר במשך ארבעה או חמישה ימים, ואז נפגעה גם הברך האחרת באופן דומה, ללא ספק מפני שמעט מן התחליב בא עמה במגע. ביום השביעי כבר החלה הנסיגה, אך עדיין נראתה מחלת עור כואבת ומכוערת, 46.
• כתמים ופסים אדומים שורפים בצדדים הפנימיים של שתי הברכיים, עם שלפוחיות קטנות, המתייבשות עד מהרה, 12.
• פריחות, פוסטולריות. [1270.]
• פוסטולות, עם דלקת וגרד, המתפשטות תוך זמן קצר על פני כל הגוף, 20 . [השמט "שחור." -Hughes.]
• (פוסטולה בקפל הלחי, שאינה כואבת כשלעצמה, עם דקירות עדינות כשל מחטים, כאשר נוגעים בה), 1.
• פריחה דמוית-חזזית סביב הפה והאף, לעיתים עם ניעור ועם כאב גרדי, שורף בתוכה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.*
• פוסטולות, עם מוגלה בקצותיהן בצד הסנטר, עם כאב רק במגע, כאילו מלחץ של שפה חדה, ושריפה מתמדת, 1.*
• פריחה פפולרית בצד הימני של החזה, המתפשטת על פני מחצית הגב, כואבת כאילו פצועה וחשופה, עם דקירות החודרות מבפנים החוצה, 1.
• פצעון נוקשה, ללא התמגלות, על החזה, אינץ' אחד מעל הפטמה השמאלית (יום שלושה-עשר), 57.
• פצעון מתמגל על החזה, באזור השד השמאלי, בשעה 7 בבוקר (יום שבעה-עשר), 57.
• שושנה, נפיחות, פוסטולות, עם שריפה וגרד על הזרועות והידיים, 15, 18.*
• ביד הימנית יש גרד ופוסטולות כושלות על האצבעות, ובשורש ציפורן האגודל (יום עשירי), 58.
• שני כתמים שחורים מופיעים שעה לאחר מריחת המיץ על הגליל הראשון של האצבע המורה; אך לאחר עשרים וחמישה ימים שריפה אלימה בפה ובגרון, נפיחות פתאומית של הלחי השמאלית, השפה העליונה והעפעפיים; בלילה הבא נפיחות רבה של האמה, העור נעשה ממש דמוי עור, עם גרד בלתי נסבל וחום רב; לאחר ארבעה ימים הופיעו פוסטולות על הידיים והאמות, שנבקעו והפרישו נוזל צלול, 13. [1280.]
• פוסטולות בין האצבעות, עם גרד אלים; פוסטולות אלו המשיכו לחזור וכיסו את אותם חלקים של הידיים שנגעו בגבעולים, 32.
• שחין על שפת העפעף העליון של העין השמאלית, בגודל אפון; העין שוב סגורה לגמרי (יום עשרים וארבעה); השחין בעפעף השמאלי מפריש בשפע, עם הפחתת הנפיחות; שחינים חדשים במספר רב מופיעים ללא הרף במפשעות, על הרגליים ובבטן, וגדלים, חלקם עד חצי גודל ביצת תרנגולת (יום עשרים וארבעה), 54.
• השחינים הקטנים בחלק התחתון של הבטן, במפשעות ובחלקים הפנימיים של הירכיים היו רגישים מאוד והתמגלו (יום עשירי), 54.
• שחינים קטנים על הערווה, ההולכים וגדלים בגודל ובמספר (יום שישי); אזור הערווה רגיש מאוד, מחמת המספר הרב של השחינים (יום תשיעי), 54.
• הבטן, הירכיים והמפשעות רגישים מאוד ואדומים; שחינים בגודל אגוז המפרישים מוגלה (יום שנים-עשר); צריבה עוקצנית, פעימה וכאב שורף בשחינים שעל הערווה והבטן (יום שלושה-עשר); השחינים גדלו בשליש (יום שישה-עשר), 54.
• תחושות סובייקטיביות.
• תחושה בעור האמה השמאלית כאילו שופשפה בבד צמר או גורדה בסכין, יחד עם תחושת קור, 3.
• (כאב נושך, כמו ממלח בכיב, רק בלילה; העיר אותה לעיתים קרובות; ביום נעדר, והופיע רק בהליכה באוויר הפתוח), 1.
• דקירות קופצניות, כמו בשחין העומד להיפתח, בכרית הבוהן הגדולה (הנגועה); בערב פעימה בתוכה, 1.
• דקירות עדינות מבחוץ ברגל (לאחר אחת-עשרה שעות), 3.
• עקיצה עדינה בבוהן הרביעית השמאלית, 3. [1290.]
• זחילה בכיב, 1.
• פורמיקציה, 21 . [המקור (774 של Hahnemann) תוקן בידי Hughes.]
• (כאב בכיב כאילו נחבט), 1.
• *שריפה אלימה בעור, עם עוויתות קלות בו והזעה כללית בלילה; בכל פעם שהוא מוציא את ידיו מן המיטה, תוקף אותו שיעול עוויתי, 1.
• גרד שורף פה ושם, 14.*
• כאב שורף-נושך בכיב, עם בכי וגניחות, 1.
• (שריפה חולפת מאוד בחלקים הנגועים), 1.
• כאב שורף-מגרד במרפק השמאלי, המעורר גירוד, ונעלם לאחר גירוד (לאחר חצי שעה), 7.
• שריפה בכפות הרגליים, 44.
• עקיצה באזור של גלד, בבוקר, בהתעוררות, 1. [1300.]
• עקיצה בחלק החיצוני-קדמי של הרגל (יום חמישים ואחד), 58.
• עקיצות דוקרות בחלקים שונים של עור הצוואר, בהליכה באוויר (הפתוח) לאחר שתיית מים קרים; הדקירות לעיתים קרובות יותר מעל שרירי ה-sterno-mastoid מול החלק התחתון של הגרון, בשעה 6 בערב (יום עשרים ואחד); בחלק התחתון של הצוואר, בערך בשעה 6 בערב, בעת הליכה, לאחר שתיית מים קרירים (יום עשרים ושניים), 57.
• עקיצות דוקרות בעור בחלק התחתון של עמוד השדרה הצווארי ובחלק העליון של עמוד השדרה הגבי, ובשתי נקודות מתאימות בצוואר, בחלקים הקלוויקולריים של שרירי ה-sterno-mastoid, המורגשות בעת הליכה בבית, מיד לאחר שתיית מים קרירים, בשעה 5.45 אחה"צ (יום עשרים ושניים), 57.
• גרד על פני כל הגוף פרט לחלקים השעירים, לקרקפת ולאיברי המין, 15.
• גרד בלתי נסבל של העור, 65.*
• הגרד, השריפה והעקיצה גברו (יום רביעי), 54.
• הגרד גרוע יותר בלילה ובערב, וגם בבוקר, במשך שעה עד שעתיים, לא כל כך ביום (יום שישי), 54.
• הגרד היה חמור יותר בבוקר, ולפיכך באותו זמן הייתה גם הפרשה חופשית יותר של סרום (יום תשיעי), 54.
• גרד ועקיצה קשים בכל החלקים שנפגעו מן הרעל (יום שבעה-עשר); כל התסמינים נראו כמתחדשים בתקופה זו; הגרד, השריפה, העקיצה והצריבה העוקצנית באים לסירוגין; החלקים היו רגישים מאוד למגע, יבשים וסדוקים (הימים העשרים ואחד, העשרים ושניים והעשרים ושלושה), 54.
• גרד העור בערב (יום עשרים ותשעה); בבוקר (יום שלושים), 57. [1310.]
• גרד רב בכתמים, 44.
• גרד בראש, 9.*
• גרד ושריפה בשול ובאונת האוזן השמאלית (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• *גרד בלתי נסבל של הפנים הנפוחות, העפעפיים והאוזניים, 18.
• גרד, שריפה, כאב נושך ועקיצה, הנודדים מן הפנים אל איברי המין, ומאיברי המין אל היד השמאלית (יום רביעי), 54.
• גרד עז של הסנטר, בשעה 1.30 אחה"צ (יום שלושים ושלושה), 37.
• גרד עז במפשעה הימנית (יום עשירי), 54.
• גרד בלתי נסבל באזור הערווה (יום עשרים וארבעה), 54.
• גרד בקדמת החזה, בגב ובעור בחלקים שונים של הגוף, בבוקר, במיטה (יום אחד-עשר), 57.
• גרד של הפטמה השמאלית, בערב, לאחר שכיבה במיטה, 1. [1320.]
• גרד בשדיים, 1.
• גרד בצוואר ובאמות, 25.
• גרד-דקירה כעקיצות פרעושים בעורף, 3.
• גרד בגב ובחלק הקדמי של החזה, עם הכאב החצי-חד בזרוע העליונה (יום שישה-עשר), 57.
• גרד אלים של הידיים (יום רביעי), 4.
• גרד של הידיים, 44.
• בחצות היה גרד קשה ודקירות ביד הימנית, כאילו נרדמה, שנמשכו משעה וחצי עד שעתיים (יום עשירי), 54.
• גרד בכף היד הימנית (יום עשירי), 54.
• גרד ועקיצה עזים בכף היד השמאלית, לסירוגין, גרועים יותר בערב; כאב פועם ביד השמאלית, המשתרע עד למפרק המרפק (יום שישי), 54.
• בחצות גרד, שריפה ועקיצה עזים תוקפים פתאום את כף היד השמאלית ומתפשטים עד המרפק, נמשכים כשעתיים (יום שישי), 54. [1330.]
• גרד סביב הברכיים והקרסוליים, 44.
• גרד אלים בגיד המסטרינג, בעת הסרת הגרב, בערב; גירוד גורם כאב, 1.
• גרד קשה של המחצית התחתונה של השוקיים, בבוקר, ובשעה 10 בלילה (יום שלושה-עשר), 58.
• גרד עוקץ בשוק השמאלית, 3.
• גרד בשוק הרגל השמאלית, בהליכה, בשעה 4 אחה"צ (יום ראשון), 55.
• גרד קשה של הקרסוליים ושל המחצית התחתונה של השוקיים, ולאחריו צניחת חלחולת (יום חמישי), 58.
• גרד על המלאולוס החיצוני השמאלי ועל גב כף הרגל, 1.
• דקירה-עקיצה בכרית הבוהן הגדולה השמאלית, 1.

שינה

• ישנוניות.
• פיהוק כה עז ועוויתי עד כי גרם כאב במפרקי הלסתות, שנראו כמאיימים לצאת ממקומם, בבוקר ובכל עת, 1. [נראה כי באותם זמנים שרירי הלעיסה של הצוואר נתונים להתכווצות עוויתית, לעיתים כה עזה עד שהיא נאלצת להחזיק את הלסת התחתונה בידה, כדי שלא תימשך יתר על המידה כלפי מטה. סימפטום זה נגרם גם על ידי Ignatia, ועל ידי הקוטב הצפוני של המגנט. -Hahnemann.]
• פיהוקים רבים, כאילו מתוך ישנוניות, בבוקר וגם בערב, 1. [1340.]
• כמה מן הנבדקים נתקפו בפיהוקים, 22.
• פיהוק תכוף בבוקר בקימה מן המיטה, 2.
• פיהוק עם דמעת, עם כאב מעל הגבה השמאלית (היום העשרים ושניים), 57.
• פיהוק (לאחר שעה, היום השני), 58.
• ישנוניות רבה, תשישות אחר הצהריים, המחייבת מאמץ רב כדי להתנועע (היום השנים-עשר), 54.
• ישנוני ומטושטש (כעבור שעות אחדות), 64.
• ישנוניות, פיהוקים, וחוסר נטייה לעבודה שכלית וגופנית, בשעה 11 בבוקר (לאחר חמש שעות, היום התשיעי), 57.
• תשוקה רבה לישון; נמנום מתמיד; עם גרד בעפעפיים (לאחר שלושים ושש שעות), 54.
• כבדה מאוד משינה; היה עליה לשכב או לשבת (לאחר כמה ימים), 52.
• ישנוניות קיצונית מיד לאחר האכילה; לא היה יכול להישאר ער, 1. [1350.]
• ישנוניות קיצונית במשך היום והערב (היום העשרים ושבעה), 57.
• ישנוניות, עם כאב ראש, לפני הצהריים (לאחר עשרה ימים), 55.
• ישנוניות במשך היום, אפילו בבוקר במיטה; כאשר היא מבקשת לקום, היא ישנונית מאוד, 1.
• השינה משיגה אותה לפתע, עד שאינה במצב להתפשט; ובד בבד כל האיברים חשים כמשותקים, בסביבות 6 בערב, 1.
• רוצה בלי הרף לשכב; במשך היום ישנוניות, חרדה, עצבות, יובש השפתיים, 1.
• נוטה להירדם בישיבה, לאחר הליכה, 1.
• ישנוניות במשך היום (היום השמיני), 57.
• נמנום תרדמתי, מלא חלומות מקוטעים ורצופי קשיים, 1.
• בכי רם מתוך השינה, 2.
• בשנתו בערב דיבר בקול חצי-רם על עסקי היום (לאחר שתים-עשרה שעות), 1. [1360.]
• בשנת הלילה הוא מדבר על עסקיו, רוצה להשליך הכול ומבקש זה וזה, 1.
• מדבר בקול בשנתו, בבוקר, 1.
• אי-שקט בשינה במשך היום: הוא מניע את הידיים הלוך ושוב בשנתו, משחק באצבעותיו ובידיו, 1.
• נדודי שינה.
• חוסר שינה מוחלט (היום השלושה-עשר), 54.
• נדודי שינה במשך ארבעה לילות שלמים; לא יכלה להישאר במיטה, 1.
• נדודי שינה לפני חצות, עם או בלי הזעה, 1.
• נדודי שינה עד חצות ללא חום; הוא היה פשוט ער לחלוטין, 1.
• הרבה נדודי שינה בלילה, 2.
• לא הייתה לו מנוחה בלילה, 5.
• אין שינה עמוקה לאחר חצות; היא מתהפכת באי-שקט מחמת תחושה מעיקה, כאילו כל גופה בוער, ללא צמא; עם חלומות מלאי סערת חרדה, 1. [1370.]
• לא ישנה במשך מחצית הלילה, הייתה מדוכדכת, חוששת ומלאת מועקת-לב, 1.
• אחרי חצות שינה קלה בלתי שקטה, מלאה מחשבות ואירועים טורדניים ובלתי נעימים, 1.
• שינה בלתי שקטה, עם התהפכות, התרוממות, והשלכת כיסויי המיטה, 3.
• שינה בלתי שקטה, מקוטעת, עם התהפכויות רבות, 6.
• שינה בלתי שקטה מחמת בעירה בפריחה, 4.
• אינו מסוגל להירדם בלילה; אך מיד כששכב פרצה אצלו הזעה ללא צמא, שבגללה לא הייתה לו מנוחה, 1.
• אינו מסוגל להירדם אחרי 3 לפנות בוקר, אך לאחר זמן-מה נרדם, ואז חלם בבהירות רבה, וכששב והתעורר נדמה היה לו כאילו כלל לא ישן, 1.
• הירדמות מאוחרת והתהפכות במיטה, 10.
• ניתר מתוך השינה כל רבע שעה, לפני הצהריים, 1.
• התעורר מוקדם מאוד במצב רוח נרגן וממורמר, 10. [1380.]
• התעורר ב-6 בבוקר עקב אשליית-שמיעה בשנתו של קול עדין כלשהו (היום השביעי), 58.
• לא יכול היה להירדם בערב מחמת פעילות שכלית רבה, תחושת חום בלתי נסבלת ללא צמא (בעת שגילה את גופו נעשה צונן), וגודש דם, פעימות בכלי הדם, והופעת עננים עבים נעים לפני עיניו; אחרי חצות נרגע וישן היטב, 1.
• חלומות.
• בבוקר, לאחר שנרדמה בפעם השנייה, נדמה היה לה כי ראשה תלוי מחוץ למיטה והדם זורם אליו, עד שיכלה לשמוע את זרימתו; יחד עם הופעת מראה איום שנאלצה להתלוות אליו, 27.
• חלומות קלים בלילה, על אודות מה שנשקל ונעשה ביום הקודם, 3.
• מיד כשביקש להירדם הופיעו עסקיו בחלומות חרדתיים, 1.
• חלומות מפחידים, למשל שהעולם עולה באש, עם דפיקות לב בהתעוררות, 1.
• חלומות על נושאים אשר בערב הקודם האזינו להם ושוחחו עליהם (לאחר שבעים ושתיים שעות), 3.
• חלומות על אש, 1.
• חלומות על ביצוע התוכניות שנרקמו ביום הקודם, הקשורים במאורעות שבהם הייתה עסוקה, 3.

חום

• צינה.
• צינה עם רעד בבית, בערך ב־5 P.M., עם כאב שיניים פועם והצטברות רוק בפה, ללא צמא; צמרמורת מרעידה, חמורה עוד יותר באוויר הפתוח; הדבר נמשך בחדר חם, אפילו ליד תנור לוהט, עם צמא עז, תוך הפסקת הריור; הצמרמורת נעלמה רק במיטה בעוד הצמא נמשך; לאחר מכן שינה קהה, כמו קהות של הראש; בבוקר נמשכו הצמא וקהות הראש אך נעלמו לאחר הקימה (לאחר שישה ימים), 1. [1390.]
• צינה לקראת הערב; הוא נאלץ לשכב ולהתכסות, ולאחר מכן נעשה חם יותר, 1.
• צינה, עם שפתיים יבשות ופחות צמא מאשר רעב, 3.
• צינה בבית, לקראת הערב; קור זוחל בכל הגוף, 1.
• צינה מתמדת, 2.
• צינה (מייד), 1.
• צינה באוויר הפתוח, ללא צמא, 1.
• צינה וחום בערב; הפנים נראו חמות מאוד, אף שהלחיים היו קרות למגע וחיוורות; הנשימה יצאה חמה מאוד מן הפה; שני אחר צהריים בזה אחר זה, 1.
• התקפי צמרמורת (לאחר שבעים ושתיים שעות, וביום השלושה עשר), 54.
• צמרמורת מרעידה, שלאחריה חמימות קלה, בערב במיטה, ללא צמא, 3.
• צמרמורת מרעידה במעבר מן האוויר הפתוח אל חדר חם, ללא צמא, 3. [1400.]
• רעד קר, לעתים בעיצומה של ההזעה, בלילה במיטה, ובמהלך הרעד התכווצויות בבטן, 1.
• רעד וחום בעת ובעונה אחת בכל הגוף, ללא צמא; אפילו מעט הזעה חמה על כל העור; עיקר ההזעה בכפות הידיים, לאחר הליכה באוויר הפתוח, 1.
• רעד מתוך בהלה בעת ההירדמות, כאילו הניח למשהו חשוב ליפול, 1.
• אוחז בה רעד מיד כאשר היא מתרחקת מן התנור, 1.
• רעד בכל הגוף, מפעם לפעם, מתוך בחילה, ללא צינה, 1.
• רעד, בייחוד לאחר אכילה, 1.
• תחושת רעד בקימה מן המיטה בבוקר, 1.
• קור חיצוני ותחושת קור, ללא רעד וללא הרגשת קור, ללא קור פנימי, בערך ב־7 P.M.; הוא היה יכול לשתות משקאות קרים ללא קושי; מיד לאחר ששכב במיטה הופיע חום חיצוני, שלא נעלם גם לאחר הסרת הכיסוי, ללא צמא, עם מימיות בפה ושפתיים יבשות; לאחר מכן, בערך בחצות, הזעה כללית בשינה למחצה, ואחרי חצות זיעה, תחילה בפנים, אחר כך בקרקפת ובגרון עד החזה, 1.
• קור קרחוני, בערב במיטה; אין אפשרות לחמם את הרגליים בעוד שאר הגוף חם (לאחר שלוש שעות), 1.
• קור בעת ההתעוררות (לאחר עשר שעות), המתגבר לאחר הקימה ועד אחר הצהריים, אף שהיה יום חם ביוני, 98. [1410.]
• בעת הליכה באוויר הקר אין שום כיסוי מחמם אותו; יש לו צמרמורת מרעידה באוויר הפתוח, עם צמא עז, וריר בין השפתיים המדביק אותן זו לזו, 1.
• קור והזעות קרות, בדרך כלל סביב המפרקים; כתמי קור בגב, כשל קרח, 44.
• צינה בגב, בצהריים (ביום השבעה עשר), 57.
• רעד בגב (מייד), 1.
• צינה צובטת בכפות הרגליים ובין הכתפיים; רבע שעה לאחר מכן, חום חיצוני רב עם כאב שורף בזרוע השמאלית ובצד השמאלי של החלק העליון של הגוף, עם אודם בלחיים, 1.
• צינה בגב ובראש, חום בחלק הקדמי של הגוף, 1.
• תחושת קור פנימי בגפיים (כמו אובדן תחושה באצבע אחת, או כאילו הגפה עומדת להירדם, או כמו תחושת קור פנימית מציקה בגפיים, בתחילת התקף של קדחת), אף שלא היה כל סימן לקור חיצוני, 1.
• ידיים ורגליים קרות מאוד, כל היום, 3.
• קור באמות, 3.
• קור בשוקה השמאלית, 3. [1420.]
• צינה בכפות הרגליים ובין השכמות, ומיד לאחריה חום בצד השמאלי ובזרוע השמאלית (מייד), 1.
• כפות רגליים ושוקיים קרים (ביום השנים עשר), 54.
• כפות רגליים קרות לסירוגין עם כאבים ברגליים; קשתות כפות הרגליים כואבות עם הקור (ביום העשרים וארבעה), 54.
• חום.
• חום; בתחילה עייף וישנוני, ומפהק בשעות הבוקר המאוחרות; תחושה של הירדמות תוך כדי הליכה, עם חרדה; אחר כך יציאה עם כאב חותך; לאחר מכן חום מופרז בכל הגוף (בערך ב־10 A.M.), ללא צמא; נדמה כאילו הותז עליו מים חמים (מעורב ברעד), או כאילו הדם זורם חם בכלי הדם, וביתר עוז אל הראש, וכאילו הראש נלחץ מטה עד כפיפה, עם כאב ראש פועם; בערך ב־7 P.M. צמרמורת, ונדמה כאילו הותז עליו מים קרים, או כאילו הדם זורם קר בכלי הדם; לאחר ששכב והתכסה התחמם מיד; במשך הלילה מין משיכה בעמוד השדרה בין הכתפיים ובגפיים, כאילו הוא רוצה בלי הרף למתוח אותן; בבוקר זיעה, 1.
• חום; לקראת הצהריים תקפה אותו צינה חומית בכל הגפיים, עם כאב ראש עז וסחרחורת (שהוקלה במידת מה בהליכה); לקראת הערב שוב צמרמורת, והוא נאלץ לשכב; בלילה לא היה מסוגל לישון, והוא שכב עם סחרחורת מתמדת והזעה נמשכת (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• חום; בערך ב־5 P.M., מתיחת הגפיים, רעד בכל הגוף, עם צמא רב, ידיים קרות, חום ואודם בפנים; וגם שוב בערב במיטה, רעד; בבוקר, הזעה בכל הגוף, עם לחץ ברקות, 1.
• חום; בערך ב־6 P.M., חמימות הגוף, עם חום פנימי וחיצוני של הראש ורעד על פני הגוף, ללא צמא; יחד עם זאת מתיחה, משיכה, חולשה בגפיים, וכאב ראש כעין קהות ולחץ בצד העורף; בצירוף שיעול אלים, עם נשימה קצרה מאוד, וכאב בגרון, כאילו השקדים נפוחים; הזעה קלה בכל הגוף, לקראת הבוקר, 1.
• בערב, חום עם שלשול; ב־8 P.M. צמרמורת; לאחר מכן במיטה, חום יבש במשך כמה שעות, עם צמא רב, עם כאבים חותכים כמו סכינים בבטן, ועם שלשול בשעת החום, במשך כמה שעות; אחר כך שינה; בבוקר שוב שלשול (לאחר עשרים וארבע שעות). התקף שני הופיע עם חום ערב ושלשול; בערב, אחרי השעה 6, צמרמורת בכל הגפיים במשך שעה (ללא צמא); לאחר מכן תחילה חום יבש, אחר כך חום עז עם הזעה שופעת, שנמשכה שלוש שעות, עם צמא; השלשול היה מורכב מריר בלבד עם קוליק עז, שלאחריו טנזמוס, ולווה בכאב ראש; לחץ משתי הרקות אל האמצע, וגודש דם וחום בשעת החום (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• קדחת שלישונית כפולה עם צהבת, 15. [לא נמצא לא במהדורה הצרפתית ולא במהדורה הגרמנית. -Hughes.]
• חום המלווה ברטיטות, 4. [1430.]
• חום גבוה, 65, 76.
• מצב חומי גבוה ליווה את השושנה (לאחר כמה שעות), 43.
• חום ותשישות מחייבים אותי ללכת למיטה, ב־2 P.M. (לאחר שמונה עשרה שעות), 98.
• חום, 95.
• חום מטיפוס רמיטי ולעתים עם תסמינים מוחיים, 59.
• נראה שהפעולה יוצרת נטייה לקדחת לסירוגין ממארת, 59.
• חום ניכר, 93.
• תגובה חומית כללית קלה, 83.
• היה לה חם מדי מבפנים, בעוד שמבחוץ היתה צוננת, ובכל זאת היתה חמה באופן טבעי למגע, ללא צמא מיוחד; קפה החמיר את החום הפנימי, כל היום, 1.
• חום עם צמא רב, 5. [1440.]
• הוא התחמם בעת הליכה באוויר הקר והפתוח, ופרצה עליו הזעה קרה בכל הגוף, 1.
• חום והזעה בכל הגוף, בכניסה לבית לאחר הליכה באוויר הפתוח, 1.
• חום בלתי טבעי, בעיקר של הידיים, בערב, עם כאב ראש קהה, 1.
• (בעת ישיבה הוא מתחמם), 1.
• הפעולה החומית היתה רבה; העור חם; הדופק מלא ומהיר, 53.
• עור חם וחרדה (לאחר שמונה עשרה שעות), 98.
• חום פני השטח רב (ביום השלישי והרביעי); החום שכך (ביום השישי), 76.
• תחושת חום מציקה בכל הגוף במשך הלילה, ללא צמא, 1.
• תחושת חום וחום ניכר מבחוץ, עם ורידים תפוחים, עם חולשה, כך שעליה להישען לאחור בזמן ישיבה, עם צמא עז, וגם צמא תכוף בלילה; למחרת רעד בחלק העליון של הגוף, בייחוד בזרועות, 1.
• חום בראש, המתפשט אל הגרון, ללא אודם בפנים, 27. [1450.]
• חום בראש ובידיים, עם צינה בשאר הגוף ותחושת בחילה, ולאחר מכן צינה בכל הגוף עם תחושת בחילה, 1.
• חום פנימי במצח ובכל הראש, בערב, שכמעט אינו מורגש במגע חיצוני, 1.
• חום בצד השמאלי וקור בצד הימני של הגוף, ללא צינה, 1.
• פנים סמוקים ולוהטים ורפיון של העפעפיים עם נפיחות של העפעפיים (לאחר שבע עשרה שעות), 98.
• הפנים נראו אדומות מאוד והיא הרגישה חום בוער בעור, ובכל זאת היו רק חמימות במידה בינונית למגע, 1.
• חמימות בפנים ובאצבעות, עם צינה מלווה רעד בשכמות, ללא צמא, 3.
• תחושת חום בכפות הרגליים, 8.
• זיעה.
• זיעה בכל הגוף בעת שיעול, 1.
• זיעה בכל הגוף, ללא ריח ואינה מתישה, בזמן שינה, בערך מ־3 עד 4 A.M., 7.
• הזעה בכל הגוף, מלבד בפנים, אשר מכל מקום היו חמות (אחר הצהריים), 1. [1460.]
• זיעה בכל הגוף, אפילו בפנים (לאחר רבע שעה), 2.
• הזעה קלה בכל הגוף, לא בראש, בבוקר במיטה, 1.
• הזעה קלה במשך היום, שבמהלכה הוא רוצה להיות מכוסה, 1.
• הזעות ממשקאות חמים, 44.
• זיעה שופעת, בבוקר, 1.
• זיעה, בכל בוקר, 1.
• זיעה בעלת ריח חמוץ בבוקר, עם לחיים קרות ומזיעות, 1.
• העור לח ושיער הראש רטוב, 1.
• זיעה לפני חצות, 1.
• הזעת לילה, בייחוד סביב הצוואר, 1. [1470.]
• הזעה בעלת ריח חזק, בלילה, מבלי שהגוף יהיה רטוב, 1.
• זיעה קלה במשך כל הלילה, 1.
• זיעה על שתי הירכיים, בבוקר, 1.
• (זיעת כפות הרגליים), 1.

תנאים

• החמרה.
• ( בוקר ), דכדוך; בכי; סחרחורת; כאב ראש; העיניים אדומות ודבוקות; בקימה מן המיטה, זיבת ריר מן האף; הצטברות רוק בפה; הריר שעל הלשון מלוח; מרירות בפה הנעלמת לאחר אכילה; כיחכוח והעלאת ריר; לאחר הקימה, בחילה; שיעול; במיטה, כאב בחזה; במיטה, כאב בגפיים שעליהן אינו שוכב; במיטה, נטייה לפשוט את הרגל ואת כף הרגל; בקימה, כאב בכפות הרגליים; בעמידה הראשונה, כאב בעקבים; זיעה.
• ( לפני הצהריים ), כאב ראש; לאחר מאמץ שכלי, כאב מעל העין הימנית.
• ( אחר הצהריים ), חרדה בלב; כאב ראש בעורף; תחושת זחילה בנקודה בעורף; בזמן תנומה, הצטברות רוק; לקראת ערב, שיתוק של כל הגוף; 6 אחר הצהריים, סבל; לקראת ערב, צמרמורת.
• ( ערב ), כאב בעיניים; העפעפיים יבשים; דמעת; כאב בשיני הניב; בשכיבה, בחילה; כאב בנרתיק; שיעול מדגדג; דקירה מצד ימין של החזה אל שמאל; בישיבה, דקירות מעל האזור הקדם-לבבי; בהתכופפות, עקצוץ בגב; גרד.
• ( לילה ), חרדה; חשש; פעימה באוזן; כאב שיניים מקפץ; טעם מר; צמא; בחצות, לאחר שכיבה, כאב בכליה; זקפות; שיעול; קוצר נשימה; מתח לרוחב החזה; תחושה בזרוע השמאלית; בחצות, בשכיבה במיטה, התכווצות בשוקיים; כאב בשוקה; אי-שקט; גרד וצריבה; כאב; כאב נושך בכיב; זיעה.
• ( אוויר קר ), זמזום בראש; התסמינים.
• ( אוויר פתוח ), רגזנות; כאב במפרקים.
• ( כיפוף הראש קדימה ), לחץ בשרירי הצוואר.
• ( כיפוף קדימה ), כאב בשרירי הגב.
• ( כיפוף האיבר ), תחושת נקע בשורש כף היד השמאלי.
• ( בהיותו במיטה ), כאב בשרירי הדו-ראשי של שתי הזרועות.
• ( בעת נשיכה ולעיסה ), כאב בשיניים.
• ( בנשימה עמוקה ), דקירה בצד שמאל.
• ( קור ), כאב בין השכמות.
• ( בעת שיעול ), כאב בקיבה; דקירות בצד השמאלי של החזה; זיעה בכל הגוף.
• ( לאחר אכילה ), סחרור; כאב ראש; לחץ בקיבה; תפיחות הבטן; חרדתיות בבטן; רעד.
• ( לאחר אכילה ושתייה ), גיהוקים; בחילה; כאב עוויתי בבטן העליונה.
• ( מאמץ הראייה ), כאב בעיניים.
• ( בזמן נשיפה ), כאב חותך משמאל לטבור.
• ( לאחר שתיית בירה ), כאב ראש.
• ( לאחר שתיית מים קרים ), עקצוצים בצוואר ובגב; עקצוצים בעור; סבל.
• ( לאחר שתיית מי קרח ), כאב בראש השוקית השמאלית.
• ( בהירדמות ), לחץ בקיבה.
• ( בירידה במדרגות ), נוקשות.
• ( בעת יציאה לצואה ), קוצר נשימה.
• ( בעת אחיזת דבר מה ), כאב בשורש כף היד.
• ( בעת כיחכוח וניקוי הגרון ), דימום מן האף.
• ( בבית ), מלנכוליה; מצב-רוח רע וכו׳.
• ( בזמן שאיפה ), כאב במותן השמאלית; דקירה משמאל לעצם החזה.
• ( בהורדת היד ), התכווצות פנימה של האגודלים.
• ( בשכיבה ), סחרור.
• ( בעת שכיבה ), משיכה בגפיים; דקירות בנקודה קטנה בגפה; כאב בזרוע; דקירות בכתפיים.
• ( לאחר שכיבה ), דקירה בגיד אכילס.
• ( שכיבה על הצד הפגוע ), כאב יורה ופעימה בצד שמאל.
• ( לאחר ארוחה מתונה ), מלאות.
• ( בזמן מתן שתן ), גיהוקים; כאב בחלחולת; כאב שורף בשורש השופכה; כאב בחלק הקדמי של השופכה.
• ( לאחר שתיית חלב ), טעם חמוץ.
• ( תנועה ), כאב ראש; כאב בגב התחתון; כאב בעצמות האמה השמאלית; תחושה באמה הימנית; דקירות עזות בשרירי הירך האחוריים.
• ( בעת התנועעות ), לחץ בקיבה.
• ( בתנועה במיטה ), כאב בבלוטות המפשעה.
• ( הנעת האיבר ), כאב בלסת; קנקים בלסת; משיכה במפרק המרפק השמאלי; אובדן כוח ונוקשות של האמות והאצבעות.
• ( לחץ ), כאב בבטן; כאב בקרסול החיצוני.
• ( בהרמת הזרוע ), כאב קורע מבית השחי השמאלי אל אמצע הזרוע העליונה.
• ( בזמן מנוחה ), לחץ הזורם מעלה אל הרקה; כאב נושך בשופכה; חולשת הגפיים; כאב קורע במפרקי המרפק ושורש כף היד; כאב קורע בברך ובקרסול.
• ( שילוב רגל אחת על השנייה ), מתח על המשטח האחורי של הירך.
• ( בניסיון לקום לאחר ישיבה ), שיתוק של כל הגוף.
• ( קימה מישיבה ), סחרחורת; כאב בירכיים; כאב מעל הברך הימנית; מתח במפרק הברך השמאלי; דקירה בשרירי הירך האחוריים; דקירה בקרסול הפנימי הימני.
• ( בזקיפה לאחר התכופפות ), תחושת תפיחות בבטן; דקירות בגב.
• ( שפשוף ), תחושה של חול בעיניים.
• ( נענוע הראש ), תחושה כאילו המוח רפוי.
• ( בישיבה ), סחרור; עווית בצד שמאל, אחר כך בגב התחתון; כאב בגב; כאב בשרירי הגב; כאב עוויתי בצד הימני מתחת לצלעות; כאב עוויתי בבטן; כבדות בבטן; כאב בבטן; לחץ-דוחק בבטן; משיכה מעל לטבעות הבטן; משיכה בצד הימני של הבטן התחתונה; עייפות ברגליים; מתח במפרק הירך; לחץ בירך הימנית; כאב בירך; מתח בעור השוקיים; לאחר הליכה, התכווצות בשוקיים; חולשה בכפות הרגליים; משיכה בכפות הרגליים; כאב בחלקים הפגועים.
• ( בישיבה זקופה ), זחילה ורחישה לרוחב המצח והאף.
• ( בישיבה כפופה ), דקירות בשני צדי עצם החזה.
• ( לאחר עישון ), הפה מתמלא רוק.
• ( בעמידה ), משיכה המתפשטת אל הרחם; דקירות מן הבוהן אל החזה; דקירות באחת הצלעות האחרונות; כאב בעכוז; כאב בירכיים; דקירות בירך; לאחר ישיבה, דקירות לרוחב הברך.
• ( בעמידה ובהטיית הגוף לאחור ), לחץ בגב התחתון.
• ( לפני יציאה לצואה ), צריבה בחלחולת.
• ( בהתכופפות ), סחרור; תחושה בראש; כאב קורע בראש; דקירות בעורף; דימום מן האף; בחילה; משיכה לאורך צד אחד של העורף.
• ( בפשיטת הזרוע ), מתח במפרק המרפק.
• ( בבליעת מים קרים ), כאב שורף בקיבה; כאב בצד השמאלי של החזה.
• ( בליעה ), לחץ בגרון; דקירה בגרון.
• ( דיבור ), דקירה בצד שמאל.
• ( מגע ), כאב בגפיים; כאב ברגליים; דקירה בשרירי הירך האחוריים; דקירה בגיד אכילס.
• ( הנעת העיניים ), כבדות וקהות של הראש; כאב ראש.
• ( כעס ), התסמינים.
• ( לאחר יקיצה ), שיעול.
• ( בהליכה ), סחרור; התנדנדות ומעידה; מעידה לימין; סחרחורת; רפרוף במוח; כבדות במותן השמאלית; כאב חותך בבטן; גרד עוקצני בחלחולת; כאב בצד שמאל; דקירות בגב; הגפיים נוקשות ומשותקות; כאב בכתפיים; כאב במפרקי הירך; דקירה בצדי הברך; מתח בשוקיים.
• ( לאחר הליכה ), כבדות בחלק העליון של הראש; באוויר הפתוח, כאב ראש; חולשה בחזה.
• ( הליכה באוויר הפתוח ), תחושה בראש; תחושה בתל הערווה; חום בחזה; דקירות בצדדים; חולשה; חולשת הרגליים.
• ( עלייה במדרגות ), כאב מעל גיד אכילס של הרגל השמאלית.
• ( חום ), כאב יורה ופעימה בצד שמאל.
• ( לאחר רחצה ), צלצול באוזן הימנית.
• ( לאחר רחיצת הידיים ושטיפת הפה במים קרים ), כאב מעל הגבה השמאלית.
• ( ברוח קרה ), זליגת דמעות.
• ( עבודה ), כאב קורע בזרועות העליונות.
• הטבה.
• ( ערב ), בשכיבה, כאב ראש.
• ( אוויר פתוח ), לחץ בעפעף העליון; צריבה מתחת לנחיר השמאלי.
• ( אוויר קר ), כאב יורה ופעימה בצד שמאל.
• ( הנחת יד קרה ), כאב שיניים מקפץ.
• ( יישום חם ), כאב בשיניים.
• ( כיפוף הגוף ), כאב חותך בבטן.
• ( כיפוף הגב ), כאב בשרירי הגב.
• ( הטיית הראש לאחור ), כאב ראש בעורף.
• ( כיפוף הברך ), התכווצות בשוקיים.
• ( לאחר אכילה ), בחילה; מלאות בקיבה; מלאות ותסיסה בבטן.
• ( מאמץ ), גירוי בדרכי האוויר.
• ( בשכיבה ), זחילה וכו׳ בקיבה.
• ( תנועה ), דקירות בכתפיים; כאב קורע במפרקי המרפק ושורש כף היד; כאב בעצם המטקרפלית הימנית; כאב בירכיים; כאב בשוקיים.
• ( לחץ ), כאב בראש; כאב במפרק הלסת התחתונה; כאב בעכוז הימני.
• ( התכופפות ), זחילה ורחישה לרוחב המצח והאף.
• ( בליעה ), דקירות בגרון.
• ( הליכה ), כאב בגב; עייפות ברגליים; כבדות הרגליים; מתח בעור השוקיים; כאב יורה ופעימה בצד שמאל.
• ( הליכה באוויר הפתוח ), מלנכוליה; מצב-רוח רע.
• ( חום ), כאב בין השכמות.

תוספת: RHUS TOXICODENDRON. מקורות.

99 , Dr. D. S. Kimball, Hempel's Jahr's New Manual, Appendix, p. 1041, השפעות על Dr. K. מאיסוף והכנה של מעט מן ה-Tox; 100 , J. H. Sherman, M.D., New Eng. Med. Gaz., vol. xi, 1876, p. 407, גברת הורעלה; 101 , H. M. Logee, M.D., Cincin. Med. Advance, vol. vi, 1878, p. 168, Mrs. W., אשה בריאה בת שישים שנה, שתתה כוס תה סספרס, שבתוכה היו כמה שורשים של Rhus rad., ביום שישי בערב, ולמחרת בבוקר מעט יותר מכוס אחת; ( 102 עד 105 , מתוך J. Murray Moore, M.D., Annals of Brit. Hom. Soc., Aug., 1878 (Amer. Hom. Obs., vol., xv, 1878, p. 465), השפעות של Rhus diversiloba); 102 , Dr. Max Werder מביא מקרה של הרעלה; 103 , E. B. M., גברת בת עשרים וחמש שנה, הורעלה עקב חשיפה לשיח; 104 , John W., בן עשרים ושלוש שנה, שכב בין השיחים בעודו מזיע, ופעם או פעמיים הטיל שם את מימיו; 105 , Wilson K., בן עשר שנים, תלש כמה עלים.

נפש

• השכל מעורפל, יש לה זיכרון מועט מסבלה, 101.

ראש

• כאב ראש קהה במצח (ביום השלישי), 103.
• כאב יורה חצי-צדי מן הרקות אל קודקוד הראש, שני הצדדים נפגעים במידה שווה; כאב יורה מן העורף אל קודקוד הראש; תחושה שהראש גדול מדי, 101.

פה

• ריבוי רוק, עם כאב שורף-דוקר בלשון; קצה הלשון מרגיש כואב ורגיש, 101.

קיבה

• תשוקה עזה לצדפות חיות, 101.
• אובדן תיאבון, 104. [1480.]
• אנורקסיה (ביום השלישי), 103.
• בחילה (לאחר היום השלישי), 103.
• הקאה (ביום החמישי), 103.
• הפרעה בכל מערכת העיכול היתה בולטת מאוד במשך שלושה שבועות (בהתקף החמישי), 103.
• כשעה לאחר מנת הבוקר התלוננה על כאבים שורפים בקיבה, בחילה, עם סחרחורת; הקיבה הורגשה כאילו היא גדולה מדי, משתלשלת מטה כשק; עד מהרה הופיעו צמרמורות, העולות מן הרגליים אל הראש, ולאחריהן הבזקי חום; צמרמורת בכל בוקר בשלב הדלקתי, בין השעות 2 ל-3; הדופק היה מלא, ותדירותו נעה בין 84 ל-98 פעימות בדקה, 101.

הבטן

• כאב יורה באזור הכבד, ומשם אל הכתף הימנית, 101.

צואה

• עצירות במעיים, 103.
• הצואה נותרה ללא שינוי עד סמוך לסיום השלב הדלקתי, ואז הופיע שלשול חום, מימי, ללא כאב; לעיתים היה מעט כאב לפני הקימה לאחר יציאה, 101.

אברי השתן

• השתן הורגש חם בעת מתן השתן, 104.
• השתן מועט, כהה מאוד, ומוטל בליווי תחושת חום בשופכה (היום החמישי עד השמיני), 103. [1490.]
• השתן אדום, תכוף, ובכמויות קטנות, 101.

הגפיים

• נוקשות של הגפיים (ביום השלישי), 103.
• נוקשות שיגרונית של כל המפרקים; כאב יורה דרך מפרקי הברכיים מצד לצד; כאבים נודדים; לעתים בצד אחד, ואז מופיעים פתאום בצד האחר; דקירות בכפות הרגליים ובאצבעות; תחושה של חולשה רבה; הבשר מרגיש כאילו הוא עומד לנשור מן הזרועות ומן הגפיים; הכאב נראה עמוק, או כפי שהחולה ביטא זאת, "עד העצם"; כל הכאבים מוחמרים מחיכוך עדין, ומוקלים בשפשוף חזק רק כל עוד השפשוף נמשך; רוצה להניע את הגפיים לעתים קרובות, דבר המקל על הכאב השיגרוני, אך עד מהרה עליו לשנות תנוחה כדי להשיג הקלה דומה, 101.

כלליות

• תשישות קיצונית (ביום השלישי), 103.
• גרד ובערה (בייחוד בבוקר), ופריחה שלפוחיתית על הידיים ושורש כף היד וסביב העיניים, עם צריבה עוקצנית ואודם בעיניים, ורגישות לאור עשרים וארבע שעות לאחר האיסוף, אך מתחילים בערך שמונה-עשרה שעות קודם לכן. כאב ראש דרך העיניים והרקות, עם קהות ונמנום כעבור שלושים עד שלושים ושש שעות, אחר הצהריים. הפרשת השתן מרובה יותר וצבעו חיוור למדי. ביום הבא, גרד, בערה, והתפשטות הפריחה השלפוחיתית סביב העיניים, העפעפיים העליונים, הגבות, הפה, והפתח החיצוני של האוזניים, וכן נמנום וקדרות הרוח אחר הצהריים. כאב ראש, רגישות קלה לאור, וראייה מעורפלת לעתים, כמו גם ביום הקודם. גרד בקרקפת. הלשון מצופה יותר והתיאבון אינו טוב כבעבר. אחרי חצות, בתחילת היום השלישי, כאב, קוליקה, קרקורים והתכווצויות במעיים בזמן מנוחה, עם גיהוקים גפריתיים ופליטת גזים. (אכל רפרפת בצהריים קודם לכן). לפני שנתיים או שלוש, כאשר הושפע באופן דומה מהכנת מעט מזה, היו לו יציאות רכות בבוקר במשך כמה ימים; נוסף על כך חזרו הקוליקה והכאבים החותכים בבטן. ההפרשה המרובה למדי של שתן חיוור נמשכת. כאב ראומטי באזור המותניים ולאורך הירכיים. בחילה, חוסר תיאבון, וסלידה ממזון בקימה בבוקר, וכן קוליקה והתכווצויות וכו', נמשכים, אך טובים יותר לאחר שמתנועע במשך היום. הלשון מצופה עוד יותר. הגרד בכפות הידיים ובפנים עדיין נמשך, ומתפשט יותר. נטל מנה של Bryonia, וראוי להעיר כי שאפתי Bryonia באופן חופשי למדי בערב החשיפה, שאלמלא כן קרוב לוודאי שהייתי סובל עוד יותר, כפי שסבלתי פעמיים או שלוש במשך מספר זהה של שנים קודם לכן. ביום הרביעי, כל התסמינים הוקלו במידה ניכרת, מלבד הפריחה, שהתפשטה יותר. בימים החמישי, השישי והשביעי, הפריחה הראשונה מתייבשת תחילה, אך פורצת במוקדים חדשים. מילדותי ועד 1842 תמיד הייתי מסוגל לגעת בזה וב־Rad., ולהימצא בקרבתו, בלי לחוות כל אי־נוחות, 99.
• כל הסבל הוחמר בשעה 2 A.M., השתפר בהדרגה עד בערך 10 A.M., והחמיר שוב לקראת הערב, 101.

עור

• הפריחה הופיעה אחר הצהריים, לאחר הכוס השנייה, באודם בוהק ובלוויית תחושת בעירה עזה; עד מהרה כיסתה את כל הגוף מן הקרקפת ועד אצבעות הרגליים; הראש והגפיים היו נפוחים מאוד; הפריחה, שהיתה תחילה חלקה, קיבלה עד מהרה מראה של שלפוחיות זעירות, אשר במקומות אחדים התאחדו ויצרו בועיות קטנות מלאות נסיוב. ביום החמישי החלו השלפוחיות להתייבש, ולאחר מכן באה התקלפות של שכבת העור העליונה, עם גרד עז; בלוטות הצוואר היו נפוחות וכואבות במגע כאשר הופיעה הפריחה; נפיחות של העפעפיים, עם בצקת של העפעף העליון, 101.

• ביום ראשון (היום השלישי) הופיעה פריחה של פפולות אדומות ומגרדות מאחורי כל אוזן ועל הצוואר. ביום שני גדלו פפולות אלו ונעשו מרובות יותר, והעפעפיים היו אדומים ובצקתיים. הפנים היו אדומות ונפוחות; בלוטות הצוואר נעשו תפוחות ורגישות מעט. בקומה מן המיטה התעלפה, ושוב בהמשך היום הופיעה התעלפות. ביום שלישי התפשטה הפריחה על פני כל הפנים, על הידיים, בין אצבעות הרגליים ועל הירכיים. הגרד נעשה יותר ויותר בלתי נסבל, וקיבל אופי של צריבה. בסביבות היום החמישי מהופעתן הראשונה נעשו הפפולות לשלפוחיות, אשר התאחדו במהירות על הפנים ונבקעו, תוך שהפרישו נסיוב צורב, אשר לאחר שהתייבש יצר קרום כה צפוף, עד כי תנועת שרירי הפנים והלחיים היתה מכאיבה. האף והשפתיים היו נפוחים מאוד. בצקת העפעפיים היתה כה רבה עד שסגרה כליל את העין השמאלית ובחלקה את הימנית. הצריבה והגרד הוקלו במידת-מה לאחר בקיעת השלפוחיות. השלב החריף הסתיים עתה (שישה ימים לאחר ההתחלה), אך הסדיקה של הקרומים שעל פני הפנים וכו' גרמה להשחתת מראה כה רבה, עד שהגברת נאלצה להישאר בביתה עוד שבועיים; עד אז נעלמו כל עקבות השושנה העורית, ורק נטייה בלתי רגילה של העור לגירוי (מפלנל וכו') נותרה, וכן רגישות-יתר לאוויר קר. לאחר חשיפה שנייה לשיח, כמה חודשים מאוחר יותר, הופיעה שושנה עזה מאוד של הפנים במשך ארבעה או חמישה ימים. בחודש הבא היו שני התקפים. חמישה חודשים לאחר מכן היה התקף נוסף, ללא חשיפה חדשה, זמן קצר לאחר אמבט שהיה חם מדי. השלפוחיות שהופיעו בשני הימים הראשונים היו מפוזרות ומעטות, ודמו מאוד לפריחה של אבעבועות רוח, 103.

• התקף חמישי הופיע לאחר אמבט שהיה חם מדי, חמישה חודשים לאחר החשיפה. אחד התסמינים המוקדמים ביותר היה השיגרון האופייני של Rhus, שפגע בעיקר ברגליים, נוקשות של כל המפרקים בתחילת תנועתם; כאבים עמומים במפרקים, תחושה מתמדת של צליעה ברגליים. שיגרון זה נמשך כמעט שלושה שבועות, 103.

• אדם הורעל בקליפורניה, בספטמבר, שב למדינות המזרח, סבל מפריחה שנתית במשך שש שנים רצופות, ובמהלך ההתקף השביעי נפטר מדלקת ריאות, אשר מן הסתם לא היתה קטלנית לו אילו היה במצב בריאותו הרגיל, 102. [1500.]

• בתוך שמונה-עשרה שעות נעשו פניו אדומים, מודלקים ונפוחים באופן מחריד, ושתי עיניו היו סגורות לגמרי, והגרד והצריבה היו מענים ביותר. השושנה המקומית והבצקת נמשכו שבוע אחד, כשהפפולות מתפתחות לשלפוחיות, שנעשו מתלכדות והלכו באותו מהלך כמו במקרה של הגברת. הפריחה הכללית התפשטה על כל הגוף, ולא נעלמה במשך חמישה שבועות. תחליב של מלח ומים הקל על כך בהתקף הראשון, אך כשל בשני התקפים שלאחר מכן, 105.

• פניה היו כה נפוחים, מלאי שלפוחיות ומנומרים, עד שגם ידידיה הקרובים ביותר לא היו מזהים אותה; רקמות הכיסוי של העיניים היו נפוחות במידה כה רבה, עד שלא יכלה לראות. היה לה חום גבוה וכאב שורף-צורב רב על פני הפנים והראש, 100.

• ביום שלאחר הפעם האחרונה שבה היה בין שיחים אלה, החלו תחושת חום וגרד בשק האשכים ובמשטח הפנימי הסמוך של הירכיים, גרוע יותר באזורים השעירים. למחרת הופיעו על המצח והצוואר הפפולות האופייניות, על בסיס של אודם מפושט ובצקת, והתפשטו במהירות לכל הכיוונים, כשהן מלוות בתחושת חום, גרד וצריבה, אך כמעט ללא חום כללי. הגרד הוקל על ידי קור, אך הוחמר על ידי חום, חמימות, ושפשוף או גירוד, 104.

שינה

• לילות חסרי מנוחה ונדודי שינה; חייב להתנועע במיטה בלי הרף, 101.

חום

• ביום המחרת חשה, אחר הצהריים, צמרמורות ותחושת חום לסירוגין, ותחושת חולי כללית, 103.
• מידה קלה של חום הגוף (בהתקף החמישי), 103.
• הראש הורגש חם, 104.