רגשי.
דליריום שקט, ממלמל לעצמו, 17.
הוא נרדם בתא, שהיה מלא חבילות גדולות של טבק, אך הוטרד בחלומות פראיים ומעוררי אימה, ולפתע התעורר סמוך לחצות הלילה, שטוף בטל קר, ולחלוטין לא היה מסוגל לדבר או לזוז. עם זאת ידע היטב היכן הוא נמצא, וזכר כל מה שאירע ביום הקודם; הוא לא היה מסוגל לעשות כל מאמץ גופני שהוא, וניסה לשווא לקום או לשנות את תנוחתו. המשמרת שעל הסיפון צלצלה ארבעה צלצולי פעמון, והוא מנה אותם, אף שנדמה היה לו כאילו אינו שומע את ההלמות, אלא קולט את הרטט דרך גופו. בערך באותו זמן נכנס מלח לתא עם אור, ולקח משם שעון־חול מבלי להבחין בסובל. זמן קצר לאחר מכן נשברה זגוגית בחלון הגג, והוא ראה את רסיסי הזכוכית נופלים על הרצפה. נסיבות אלה, שאכן אירעו בפועל, נזכרות כדי להראות שמר H. חווה תחושות ממשיות, ולא היה עוד נתון להשפעתם של חלומות סוערים. אי־יכולתו לזוז לא לוותה בכל כאב או אי־נוחות, אך הוא חש כאילו עקרון החיים עזב כליל את גופו. לבסוף איבד את הכרתו לגמרי, ונשאר כך עד שהתגברות הרוח עשתה את הים למעט סוער וגרמה לספינה להתגלגל. לתנועה, כך הוא משער, הייתה השפעה של יקיצה מן הטרנס שלו, והוא הצליח איכשהו לקום ולעלות אל הסיפון. זיכרונו אבד לגמרי למשך כרבע שעה; הוא ידע שהוא נמצא בספינה, אך לא יותר. בעודו במצב זה הבחין באיש השואב מים מן הים בדליים, וביקש ממנו לשפוך אחד מהם על ראשו. כאשר המלח עשה זאת, כל כוחותיו הושבו אליו מיד, והוא רכש מחדש זיכרון חי ביותר של מגוון עצום של רעיונות ומאורעות שנראו כאילו חלפו במוחו והעסיקוהו במשך זמן חוסר ההכרה המשוער שלו, 74.
בקריאות רמות ובטלטול נמרץ עוררו אותו ממצבו הקומטוזי, ואז החל, במצב של ריגוש עצבי עז, לצעוק, "אוי, ראשי! אוי, ראשי!" ובה־בשעה אחז במצחו בידיו ובהה בפראות סביבו. בשלב אחד, בחרדה רבה, התחנן שיוציאו מן החדר בקבוקים דמיוניים אחדים; אכן, התנהגותו ומראהו באותה עת לא היו שונים מאלה של אדם הסובל מדליריום טרמנס, 89.
לאחר זמן־מה השתנה מצב החולה מסטופור למצב של שכרות פראית; הוא הזדקף במיטה ודיבר דברי הבל מגוחכים וטיפשיים, בליווי תנועות עוויתיות והתכווצויות של שרירי הפנים, 34.
שכרות גמורה, 33.
הרגיש כאילו השתכר ממשקה חריף (לאחר שעה), 32.
אי־שקט קיצוני, 70.
שכרות במשך יותר מעשרים וארבע שעות, 14.
(הכוהנים המקסיקנים מעוררים אומץ לב וגבורה באמצעות משחת טבק), 11. [10.]
שמחה רבה ודברנות, כמו מתוך שכרות (יום ראשון), 1.
צחוק תכוף ללא סיבה, 106.
היא שרה כל היום (יום שנים־עשר), 2.
עליז וחיוני, ביום השני והשלישי, 2.
היא חיה ועליזה מאוד, רקדה על רגל אחת משמחה, וצוחקת בלי סיבה כמעט כל היום (יום ראשון), 2.
במשך ימים לאחר מכן היה מוזר, והתסמין העיקרי היה דופק חלש ורגיש, 165.
שנאת אדם, 96.
קודר ורטנוני מאוד (יום ראשון), 2.
ייאוש, 49.
מצב רוח ירוד, חוסר החלטיות והיפוכונדריה כללית, 56. [20.]
קדרות, היפוכונדריה, חששות מפני מוות פתאומי, 58.
קדרות עמוקה ביותר, פחד מתמיד מפני המוות, ואף ניסיון התאבדות, 56.
עצבני והיפוכונדרי, 61.
שינוי נפשי והיפוכונדריה בדרגה גבוהה, 131.
היפוכונדריה בדרגה גבוהה, 130.
מצב רוח היפוכונדרי מאוד (יום ראשון), 4a, 4b.
חרדה, 9, 11, 160.
חרדה ותחושת חולי (אישה), 32.
חרדה כאשר הוא לבדו בלילה, 139.
חרדה עם מחשבות מדוכאות, מלנכוליות מאוד, בעת הליכה (יום שלישי), 2. [30.]
אי־נוחות וחרדה אחר הצהריים, כאילו יקרה אסון כלשהו (יום עשירי), 2.
מלא חשש וקהה־חושים, 18, 19.
מלא חשש לקראת ערב, במשך כמה ימים, 2.
חשש וחרדה הופיעו בכמה אחר־צהריים, והוקלו על־ידי בכי, 2.
מלאת חשש, רפת־לב ומיואשת, עם בחילה; חשבה שתמות, וזה נעלם לאחר הקאה, לאחר ארוחת הצהריים, 1.
חשש רב עם מועקה בחזה, ומצב רוח מיואש ועצוב מאוד, כאילו הוא חושש מאסון כלשהו, לאחר שקדמה לכך נטייה להקיא; מוקל על־ידי בכי (יום ראשון), 2.
חשש, חרדה וייאוש, כאילו היא פוחדת מן המוות, בשעה 4 אחר הצהריים, יומיים רצופים, 2.
חששות נוראים מפני מוות מיידי, 56.
מצב רוח מיואש, נטול שמחה, 1.
רפיון רוח, 96. [40.]
התנהגותו עצבנית, חסרת מנוחה ובלתי שקטה; הוא נראה כאילו נבהל, ומודה בתחושת חרדה ללא כל סיבה לה, 99.
מאדם שהיה מן הבריאים והאמיצים ביותר, נעשה חולה בכל גופו וביישן כילדה; לא היה מסוגל אפילו להגיש עצומה בקונגרס, קל וחומר לומר עליה מילה; אף כי במשך שנים היה עורך דין פעיל, ושירת רבות בגוף מחוקק. כל רעש רגיל היה מבהיל אותו או מטיל אותו לרעד, והוא פחד להישאר לבדו בלילה. בשעת סיפור ייסוריו, מראהו התקרב לפראיות הכחושה של אדם אחוז חולי, 67.
שוויון המזג ועדינותו, אף־על־פי שהרגיש אי־שקט רב בנוגע לבריאותו, 92.
מצב רוח רע, 45, 47, 48, 51.
רגזנות, 30, 60.
לא היה מסוגל לעסוק בשום עבודה, חלש, חסר החלטה ומיואש, 58.
אדיש לחלוטין, לא השיב, בלתי נייד, 79.
שכלי.
עצל (יום ראשון), 2.
חוסר רצון לעבוד (יום שני), 2.
פחד מפני עבודה, 45, 47 , וכו' [50.]
אי־שקט נפשי, 130.
פעילות־יתר של המוח; שפע של רעיונות; במשך מעין התקף שכלי זה, שלעתים קרובות נמשך כל הלילה, ומותיר אותי בבוקר תשוש וחולה, הייתי הוגה ומפתח כעשרים תכניות, שכנראה אף לא אחת מהן לא הייתה יוצאת אל הפועל, 96.
קהות המחשבה, 107.
היא חשה קהות, אינה מסוגלת לאסוף את מחשבותיה כראוי (יום רביעי), 2.
קושי לרכז את מחשבתו במשך זמן כלשהו בנושא אחד, 136.
בלבול רעיונות, 41, 126, 149.
ההבנה מתבלבלת באופן חולף, 7.
ההשפעות הראשוניות של הטבק על גופי התאימו בדיוק להשפעות המשניות של הקפה, דהיינו, קהיון התפקודים המוחיים; בלבול רעיונות, וחסר במילים לבטאם, 96.
היא אינה מסוגלת לתפוס רעיון; דבר־מה אחר עולה בה תמיד ודוחק את המחשבה הקודמת, עם כובד וקהות של הראש, וכל זה נעלם לאחר הקאה, לאחר ארוחת הצהריים, 1.
עשרים ושלושה הראו שיבושים חמורים של הכשרים השכליים, 143. [60.]
אובדן הכוח השכלי, 44.
הזיכרון כושל לאחרונה, 174.
הלם חושים, 10, 11, 37 , וכו'.
סטופור עמוק, 161.
שוב לא הכיר את סביבתו; כאשר דיברו אליו הבין, אך התשובות שניסה להשיב היו רק צלילים בלתי מובנים, 17.
איבד את הכרתו לרגע; הוא צעק שמעשנים חייבים לצאת מן החדר, אף שאיש לא עישן, שהאדים נוטלים את נשימתו, וכו'; מיד לאחר מכן נעשה שקט, אך דיבר ללא הרף ובאופן בלתי הגיוני, בעיניים פקוחות ובוהות, דיבר על מאורעות מחייו בעבר, ואז שב להכרתו, 16.
אילם לחלוטין וחסר תחושה, 14.
אובדן הכרה מלא, 10, 89 , וכו'.
מחוסר הכרה כאילו בעילפון, 33a.
נעשה חסר חושים ומחוסר הכרה, ללא נשימה נראית לעין, 34. [70.]
נפל ארצה מחוסר הכרה, 126.
היא נפלה ארצה מחוסרת הכרה, עם הפסקת הנשימה ודופק שכמעט אי־אפשר היה לחוש בו, 36.
חוסר תגובה מוחלט לצביטות ולדקירות, 127.
חוסר הכרה מוחלט עם מראה של שינה שקטה, 127.
הילד שכב במצב סופורי, עיניו עצומות למחצה, במבט בוהה, אישונים מורחבים, עם רעד עז של הגפיים, נשימה מהירה, הלמות עזות של הלב ושל עורקי התרדמה, צמא קיצוני, זיעה מרובה וגפיים קרות (לאחר עשרים וארבע שעות), 38.
תרדמת, 31, 80, 160, 169.
האדם נראה שרוי במצב קומטוזי במשך רגעים אחדים, ואז התעורר על־ידי הכאב, אך לא השמיע כל תלונה, אלא עשה תנועות אוטומטיות אלימות, קם, הלך כמה צעדים כאילו הוא שיכור, והטיל את עצמו על המיטה והתפתל, 17.
נרקוטיזם עמוק, סטופור, 134.
שקע למצב קומטוזי ומת, 52.

ראש

סחרחורת ובלבול.
הראש מבולבל, 47, 48. [80.]
בלבול גדול בראש, 50, 51.
בלבול, נמשך זמן רב, 11.
סחרחורת, 7, 8, 9, 10, 11, וכו'.
סחרחורת עזה ביותר (לאחר חצי שעה, וביום השני והרביעי), 2.
סחרחורת ותחושת שכרות, 12.
סחרחורת, עם מעט קוליק, 7.
התקפי סחרחורת תכופים, 158.
סחרחורת ומלאות בראש, 56.
סחרחורת, עם חוסר יציבות של הגוף, 4c.
סחרחורת בתנועה, 131. [90.]
סחרחורת בכל ניסיון לקום, 77.
סחרחורת, עד שלא יכלה לקום, 88.
סחרחורת, עם תחושת בחילה בקיבה (ביום החמישי), 2.
סחרחורת, שהגיעה עד אובדן הכרה, 3.
סחרחורת, כאילו משכרות (ביום הראשון והשני), 2.
סחרחורת, סיבוב במעגל עם כאב ראש לוחץ במצח וברקות, 1.
התקפי סחרחורת תכופים, שגרמו להתנדנדות ולנפילה, בעוד שהכול נדמה כמסתובב, 137.
סחרחורת; כל מה שסביבו נדמה כנָע מימין לשמאל, או מלמעלה למטה, ואז להפך, 158.
סחרחורת; נדמה כאילו כל החדר מסתובב במעגל, והיא אינה מעיזה לקום ממושבה מחשש שתתנודד (לאחר רבע שעה), 2.
סחרחורת עם הכניסה לבית לאחר הליכה באוויר הפתוח, עם בחילה ונטייה לגיהוק; הבחילה מתגברת בחדר חם, עד שהיא נאלצת לצאת אל האוויר הפתוח, ואז היא מקיאה את המזון שאכלה בצהריים, 1. [100.]
מסוחרר ומתנודד (לאחר חמש דקות), 2.
סחרחורת ותשישות גופנית, עד מהרה, 4a.
התנודדות, 13.
התנודדות בבוקר לאחר שקם מן המיטה (ביום האחד-עשר), 2.
הנערה התהלכה כאילו הייתה שיכורה, 38.
סחרחור קל וכאב ראש מדי פעם, בזמן שהראייה התחילה להיחלש, 174.
סחרחור בעורף, 153.
הראש בכלל.
הראש נזרק לאחור, עד כדי כמעט אופיסטוטונוס, 130.
תנועה רטטית קלה של הראש בעת קריאה (לאחר רבע שעה), 4b.
רעד קל של הראש והידיים, 96. [110.]
אפופלקסיה, 9, 30.
גודש לראש, 108.
גודש תכוף לראש ולחזה, 76.
גודש דם רב ושטף חום אל הראש (ביום הראשון), 2.
כובד הראש, 136, 139.
כובד הראש בעת התכופפות (לאחר חצי שעה), 1.
תחושת כובד בראש לאחר ארוחת הצהריים, 1, 2.
הראש כבד וקהה, 126.
כובד הראש, עד שבקושי יכלה להחזיקו זקוף (ביום הראשון), 2.
כובד גדול של הראש; הוא שוקע תדיר קדימה (ביום הראשון), 1. [120.]
קהות ובלבול בראש, 35a.
קהות הראש, עם לחץ עמום על שורש האף, עם תחושה כאילו האוזניים סתומות, 4c.
כאב ראש, 8, 11, 36, 39, וכו'.
כאב ראש עם סחרחורת, 1.
התעורר עם כאב ראש ולחץ בקודקוד וברקות, שנמשך כמעט כל היום (ביום הרביעי), 2.
כאב ראש עז בבוקר בעת תנועה, כאילו משהו מיטלטל בתוך הראש, מוקל בזמן מנוחה (ביום השני), 2.
כאב ראש חמור במשך שלושה או ארבעה חודשים, 174.
כאב ראש לקראת ערב, כאילו שתי הרקות נדחסות, (מהיום השביעי עד העשירי), 2.
כאב ראש עם תחושת פעימה קלה בשתי הרקות, 1.
כאב בראש ובעיניים, 167. [130.]
כאב ראש עז, 32, 126.
בשעת הטלת השתן הותקף בכאב פתאומי ועז ביותר בראש, ומיד אחריו הקאה; הכאב היה עז כל כך עד שצעק לעזרה, 128.
כאב ראש חריף ומתמיד, 160.
כאב ראש עמום, במיוחד במצח, מוחמר בתנועה, לאחר ארוחת הצהריים, 4b.
כאב ראש עז, בעיקר בעל אופי מושך במחצית השמאלית של המצח ודרך העין השמאלית, 4c.
כאב הראש מוקל באוויר הפתוח, 1.
כאבים לוחצים בראש, במיוחד בעורף (ביום השלישי), 2.
מועקה בראש, כאילו כל העולם מונח עליו, עם חולשה, 138.
תחושת עלייה, כעין אאורה, סביב ראשו, 64.
תחושת נהירת דם אל הראש, 57. [140.]
זעזועים בראש, ולאחריהם תחושה כאילו נהירת דם מתרחשת אל הראש, 56.
שאון בראש, 76.
התלונן הרבה על הראש ועל הגרון, והראש הוטה לאחור, 151.
כמה דקירות עמוקות בראש, מתפשטות לעבר הקודקוד (ביום השלישי), 2.
המצח.
כיווץ בשרירי המצח (ביום הראשון), 2.
כאב ראש על-ארובתי, 162.
כאב ראש מצחי, כאילו המוח נדחס; הכאב מוחמר כאשר מטים את הראש אל הצד הכואב, 51.
כאב לוחץ במצח, 46.
כאבים לוחצים במצח או בקודקוד, 76.
כאב ראש לוחץ מעל העיניים (לאחר חמש דקות); גם עם ריצוד לפני העיניים, גרוע יותר בהליכה (לאחר שעה), 2. [150.]
כאב ראש לוחץ מעל העיניים עם חום בראש (לאחר שעה), 2.
כאב ראש לוחץ במשך כל אחר הצהריים, במיוחד מעל העין הימנית (ביום השני), 2.
תחושה כאילו החלק הקדמי של המוח נדחק לאחור מן המצח, 49.
כאב לחץ עמום במצח ובשורש האף, 1.
כאב לחץ עמום, עמוק באזור המצח, 48.
כאב במצח, 174.
דקירות המתפשטות מן המצח אל העורף; הן נעלמו באוויר הפתוח, אך אם עמד ללא תנועה, שבו; הן פסקו לחלוטין בשכיבה (ביום השני), 2.
הרקות.
התכווצות לוחצת ברקות (לאחר רבע שעה), 2.
לחץ ברקות שנמשך עשרה ימים (לאחר ארבעה ימים), 2.
לחץ ודקירה לסירוגין ברקות (ביום הראשון), 2. [160.]
כאב כלשהו ברקה שבה התחילו התסמינים, 174.
כאב מושך ודוקר, המתפשט מן הרקה השמאלית על פני המצח לעבר הקודקוד (ביום הראשון), 2.
דקירות ברקה השמאלית (לאחר שתי דקות, וביום הראשון והשלישי), 2.
דקירות מכאיבות ברקות (ביום השני), 2.
הקודקוד והעצמות הקודקודיות.
לחץ על הקודקוד, כאילו מישהו לוחץ עליו בלוח (ביום הראשון), 2.
כאב ראש לוחץ עז בקודקוד (לאחר שלוש דקות ולאחר מכן), 2.
לחץ פנימי עז בקודקוד מיד לאחר אכילה (ביום הראשון), 2.
כאב לוחץ בקודקוד, לעיתים קשור בדקירות, 2.
דקירות בקודקוד במשך עשרה ימים, חוזרות לעיתים קרובות (לאחר ארבעה ימים), 2.
כאב בשני צדי הראש, כאילו נשברו (לאחר שעה וחצי), 2. [170.]
כאב בעצם הקודקוד הימנית בלחיצה עליה (ביום הראשון), 2.
כאב לוחץ בעצמות הקודקוד בבוקר עם היקיצה, שנעלם עם הקימה (ביום השישי), 2.
לחץ בצד הימני של הראש בזמן ארוחת הצהריים, 1.
כאב דוקר בעצם הקודקוד, המתפשט לעבר העורף בהליכה מהירה (ביום הראשון), 2.
דקירות בצד השמאלי של הראש (ביום החמישי), 2.
העורף.
לחץ בעורף (ביום הרביעי והחמישי), 2.
כאב ראש לוחץ המתפשט מן העורף אל הרקות, 45.
הראש החיצוני.
שיער רב נושר בעת סירוק (ביום החמישי והשישי), 2.
צריבה בראש, ואחריה פורמיקציה, אובדן תיאבון, דקירות עזות באוזניים, ולאחר מכן קור עם רעד (ביום השמיני), 2.
פורמיקציה מעל הרקה השמאלית (ביום השני), 2. [180.]
גרד עז של הקרקפת בחדר מלא עשן טבק, 4.

עין

אובייקטיבי.
אודם כהה סביב העיניים, 88.
העיניים בוהות, 17, 41, 166.
העיניים מקובעות, 70.
העיניים מופנות כלפי מעלה, 88.
עיניים בורקות, 33.
עיניים שקועות ונראות קטנות, 34.
העיניים איבדו את ברקן, 37.
העיניים נטולות חיוניות וכבדות, 69.
לעין היה מראה תשוש, 117. [190.]
העיניים כבויות, חסרות ברק, שקועות עמוק בארובה, 95.
העיניים עצומות, 80.
עצימת העיניים ופוטופוביה, 3.
עיניים מוזרקות, 160.
העיניים מוזרקות מאוד; הקרנית וסקולרית וחצי-עכורה, 56.
הקרנית עמומה, מכוסה ריר, 127.
אודם של הקרנית, עם מידה מסוימת של פוטופוביה; אם היא מביטה לעבר האור היא נאלצת לעצום את העיניים (היום השני), 2.
אקסופתלמוס ניכר כתוצאה מחולשת שרירי הישר, 138.
האופתלמוסקופ מראה מצב אטרופי של שני עצבי הראייה; החצי הפנימי (למראית עין) של כל אחד, כפי שנראה בתמונה ההפוכה, לבן לגמרי וחסר כלי דם; ואילו החלק החיצוני אדום יותר ובעל וסקולריזציה רבה מן התקין, 115.
בדיקת המקרים המרובים שדווחו על ידי Dr. Hutchinson מגלה את המצבים הבאים המשותפים לכל המקרים; אטרופיה לבנה או אפורה של עצב הראייה (במקרים מעטים היה הצבע לבן-כחלחל), המתחילה בחלק החיצוני של הדיסקה, בדרך כלל עם שוליים תחומים בחדות ועם הקטנה בקוטר כלי הרשתית; בכמה מקרים היו סימני גודש, ובשני מקרים נויריטיס עם קו מתאר בלתי ברור של הדיסקה. במקרים אחדים נמצא מרכז הדיסקה שקוע ואטרופי. ראוי לציון כי העין השמאלית נפגעה תחילה, ובכמעט כל מקרה נפגעה יותר מן הימנית. הראייה נחלשה בפתאומיות במעטים, במהירות ברבים; ובאחרים התקדמות המחלה הייתה מקוטעת. אחדים התלוננו על הבזקי אור, אחרים על ערפל, אך רובם רק על אי-בהירות של הראייה. ככל שהאטרופיה התקדמה האישונים התרחבו ונעשו בלתי רגישים לאור; ובמקרים מעטים התפתחה דיוורגציה של העיניים, 174. [200.]
באמצעות האופתלמוסקופ נראים שני עצבי הראייה בצבע לבן בוהק, שטחיהם מוגדלים, וקווי המתאר שלהם מוגדרים בבירור, 113.
קרקעית כל עין נראית תקינה לגמרי, למעט הדיסקות האופטיות, הנראות גדולות מדי ומעוגלות באופן בלתי סדיר, והרקמה לבנה לגמרי כלובן גידי, 114.
סובייקטיבי.
מתיחות הדוקה ומשיכה, המשתרעות מן העין השמאלית מטה אל הלסת העליונה (היום הראשון), 2.
העיניים כואבות, כמו לאחר בכי ממושך (היום הראשון), 2.
כאב בעיניים וריצוד, בעת התבוננות ממושכת בחפץ (היום השני), 2.
לחץ בעין ימין, שהתפשט אל העורף (היום השמיני), 2.
תחושת לחץ בעיניים, במיוחד בעת הנעתן, 1.
לחץ בעיניים, 48.
תחושה כאילו שערה בעין ימין, לקראת ערב (היום הארבעה-עשר), 2.
חום בעיניים, עם דמעת (היום החמישי), 2. [210.]
צריבה בעיניים, 76.
צריבה בעיניים, בערב, בזמן קריאה, 4a.
כמה דקירות בעין השמאלית, לאחר דקות אחדות, 4.
מעין צריבה, עם תחושת קור בעין (היום הראשון), 2.
ארובה.
נימול של השריר orbicularis oris (לעיתים קרובות מיד לאחר לעיסת טבק), 137.
תחושת לחץ עמוק בארובות, עם חולשה בעיניים וסחרחורת, 1.
כאב עמום בבסיס הארובות, עם אודם העיניים, 94.
דקירה מעל עין ימין, המשתרעת מן השול החיצוני של הגבה אל הפנימי, לתוך הארובה (היום הראשון), 2.
כמה דקירות דקות בחלק העליון של הארובה (היום הראשון), 2.
הארובות חמות (היום הראשון), 2.
דמעת. [220.]
דמעת, 94.
דמעת, בעת התבוננות ממושכת בכל דבר (היום השני), 2.
עפעף.
פזילה, בעת ניסיון לקרוא, 96.
רטט של העפעף העליון השמאלי (לאחר שעה), 4b.
העפעפיים בתנועה מתמדת, חצי רצונית, 148.
העפעפיים גרנולריים, 56.
התכווצות העפעפיים, עם כאב נושך בגלגלי העיניים (לאחר שבע דקות), 2.
התכווצות העפעפיים ודמעת (היום הראשון), 2.
התכווצות עוויתית של העפעפיים ושל שרירי המסטר; אי-יכולת לפתוח את הפה, 127.
גרד עז בזווית הפנימית של עין ימין, עם צריבה לאחר שפשוף (לאחר חצי שעה), 1.
לחמית. [230.]
הזרקה ניכרת של הלחמית, 127.
הלחמית מוזרקת, 37.
תחושה תכופה של גוף זר בלחמית, כנראה מחמת פעולתו המגרה של העשן, 129.
גלגל העין.
לחץ בגלגלי העיניים (לאחר שעתיים), 4b.
כאבים עזים חופרים-מושכים בגלגלי העיניים ובאזורים הרקתיים, מוחמרים בתנועה, עם כלי דם מורחבים ופעימה מוגברת בהם, 4d.
חום בגלגל העין (לאחר חמש דקות), 2.
אישון.
האישונים מורחבים, 10, 40, 88 , וכו׳.
האישונים מורחבים, מקובעים ובוהים, 130.
שני האישונים גדולים למדי, אך תנועות הקשתיות פעילות, 113.
שני האישונים גדולים למדי, ותנועות הקשתיות אטיות, 115. [240.]
האישונים מורחבים במידה ניכרת ומושפעים מעט מן האור, 114.
האישונים מורחבים מאוד, 41, 33a, 148.
האישונים מורחבים מאוד ובלתי רגישים, 79, 117, 119.
האישונים מורחבים באופן לא טבעי, עם התקרבות האור, 89.
האישונים מורחבים במלואם ובלתי רגישים כלל לאורו של נר המוחזק סמוך לעין (היום השלישי), 121.
האישונים מורחבים באופן בלתי סדיר, 161.
התכווצות האישונים, 30, 31, 160.
האישונים מכווצים מאוד, 33.
האישונים מכווצים, בלתי מגיבים לאור, 126.
האישונים מכווצים באופן ניכר, אך רגישים מעט לאור, 168. [250.]
האישון הימני מכווץ ביותר; השמאלי היה גדול בהרבה מן הרגיל ואיבד את צורתו המעגלית; שניהם לא הושפעו מהתקרבות האור, 37.
ראייה.
הראייה חלשה, 107.
עמימות לפני העיניים, כאילו מחמת ריר (היום הראשון), 2.
ראייה בלתי ברורה במשך דקות אחדות (היום השנים-עשר), 2.
החפצים אינם נראים בבהירות כרגיל (היום השני), 2.
החשכת הראייה, 68.
הראייה נפגעה, 109.
ירידה בראייה במשך שישה שבועות, במידה שווה בשתי העיניים. ראייה = 16 Jäger; אינה משתפרת במשקפיים, 172.
מזה זמן בלתי ודאי הבחין שראייתו הולכת ונחלשת בהדרגה, עד שכעת נעשתה פגומה כל כך שאינו מסוגל לעסוק בעבודתו, 114.
במשך תקופה ארוכה נחלשה ראייתו בהדרגה, עד שאינו יכול אלא לקרוא, לזמן קצר, אותיות בגודל של שליש אינץ׳, 113. [260.]
לפני כתשעה חודשים החלה ראייתו להיחלש, ומאז המשיכה להחמיר עד עתה. הוא יכול לקרוא רק No. 18 test-type (canon) בעינו השמאלית, ובעין הימנית No. 16 (two-line great primer), מילה אחר מילה; וגם חפצים רחוקים אינם ברורים באותה מידה, 113.
ירידה קלה בראייה במשך שנים-עשר חודשים, כשהפגם בולט ביותר באור בהיר (? סקוטומה מרכזית). עם משקפיו עדיין היה יכול, מכל מקום, לקרוא את העיתון; אך ראייתו למרחק, ללא סיוע משקפיים, הייתה רק 40 Snellen, במרחק חמש-עשרה רגל. הדיסקות האופטיות חיוורות במובהק בחלקן הטמפורלי; אין שינויים אחרים, 170.
התלונן על כשל בראייה במשך שלושה חודשים, ובייחוד ש״הדברים נראו שחורים״ (כנראה סקוטומה מרכזית). הראייה לא השתנתה בנסיבות שונות. הראייה מימין: אותיות Jäger ו-50 Snellen, בקושי במרחק עשרים רגל. היפרמטרופיה קלה, אך הראייה אינה משתפרת במשקפיים. הדיסקות האופטיות חיוורות בחלק הטמפורלי; אין שינויים אחרים. הגומה הפיזיולוגית גדולה מאוד בכל אחת, ובעין אחת יש פעימה ספונטנית של הווריד, 172.
במשך שלוש השנים האחרונות התלונן שלא הצליח למצוא משקפיים מתאימים. הראייה נחלשה בהדרגה, אך סבר כי נותרה ללא שינוי במשך כשישה חודשים לפני קבלתו. הראייה, ללא משקפיים, בכל עין = 18 Jäger, ואינה מגיעה ל-200 Snellen, במרחק עשרים רגל. האישונים פעילים, השמאלי גדול במקצת מן הימני. הוא משתמש במשקפיים חזקים (+5), אך תועלתם מועטה. הדיסקות האופטיות חיוורות במובהק בכל שטחן, אך הרבה יותר בצד הכתם הצהוב. אין שינויים אחרים, מלבד אולי ערפיליות קלה של הרשתית סביב הדיסקות, 171.
ראייה 1/20; אין ראייה למרחק. הדיסקות לבנות בבירור יותר בחלק החיצוני מאשר בפנימי. העמימות הופיעה בפתאומיות; בעת שהלך, ״הרבה זבובונים כאילו באו לפני הראייה״; הראייה לא החמירה בהרבה מאז אותה עת, 174.
ראייה 20/200. O. Ds. גדושות, מעט נפוחות ומעט מעורפלות; כלי הדם אינם מוסתרים, 174.
הכשל החל לפני שש שנים; הימנית נפגעה שבועיים או שלושה לפני השמאלית. הדבר התחיל כאילו טיפה גדולה של מים הייתה לפני העין; זו גדלה; וכן זבובונים צפים לפני כל אחת. הדיסקות חיוורות למדי, השמאלית בכל שטחה, הימנית רק בצד הכתם הצהוב, 114.
אמבליופיה, מלווה באי-סבילות לאור, במיוחד לאור כחול. לחץ קל מאוד על גלגלי העיניים מחמיר את הראייה, 174.
היא נעשית כמעט עיוורת לכמה דקות, לקראת ערב; נדמה כאילו צעיף לפני העיניים; בשפשוף העיניים הדבר מחמיר (היום השלישי), 2.
ראייתו הייתה פגומה כל כך, שלא היה יכול לראות עצמים קטנים, אפילו כשהיו קרובים אליו, 53. [270.]
עיוורון כמעט מלא, 117.
חשכה לפני העיניים, 10.
היעלמות הראייה, 137.
היעלמות הראייה בעת הבטה בחפץ לבן, 1.
מתלונן על ראייה כפולה בכל פעם שהוא משתמש אף בכמות הקטנה ביותר של טבק; לדבריו, עשר דקות לאחר עישון חלק מסיגר, או לאחר לעיסת מעט טבק, הוא מתחיל לראות כפול, ומופיעה מעין עמימות או בלבול של הראייה, כאילו נקודות שחורות ממלאות את שדה הראייה שלו. כאשר הוא נמנע מטבק לזמן-מה מצבו משתפר, וראייתו נעשית יחידה וצלולה. המצב הנגרם מן הטבק מוחמר תמיד, במידה ניכרת מאוד, על ידי כל סוג של ממריץ. בבדיקתי מצאתי ראייה בכל עין 21/100. אי-ספיקה של שרירי הישר הפנימיים, כך שמאחורי מסך יש דיוורגציה של קו וחצי. ראייה כפולה לחפצים רחוקים; ראייה מונוקולרית לחפצים קרובים; אינו יכול להסיט את שתי העיניים כלפי חוץ לשם כך. הדיסקה האופטית חיוורת, אטרופית בחלקה; מלבד זאת העין תקינה, 141.
פרסביופיה מוגברת, 129.
ריצוד לפני העיניים (היום הראשון), 2.
ערפל לפני הראייה, 126.
כתמים שחורים לפני העיניים, 78.
יותר נקודות שחורות מן הרגיל לפני העיניים, בעת הבטה (היום הראשון), 2. [280.]
הפרעת הראייה הנובעת משימוש מופרז בטבק אינה ניתנת להבחנה מזו הנגרמת על ידי משקאות אלכוהוליים; אנו מוצאים גירוי ורגישות-יתר בלתי סדירים ומשתנים של הרשתית, לעיתים סקוטומה מרכזית, עם שיפור הראייה בחשכה; ירידה בטווח האקומודציה (אחד הסימנים הראשונים); לעיתים לחץ תוך-עיני מוגבר; אישונים מורחבים במידה בינונית ואטיים, 138.

EAR

האוזניים אדומות ולוהטות מחום (יום ראשון), 2.
כאב קורע לפני האוזן הימנית ומתחתיה (יום שני), 1.
כאב דוקר מאחורי האוזן השמאלית, עם נפיחות אדומה וקשה במקצת (יום שישי), 2.
כאבים בתוך האוזן, במגע באוזן החיצונית (יום שישי), 2.
כאב אוזניים עז לפני שנים-עשר חודשים, עם סחרחורת וישנוניות מכרעת, 174.
כאב מכרסם מכאיב באוזן הימנית (לאחר חמש דקות), 1.
מעט כאב קורע באוזן הימנית (יום ראשון), 1.
כאב קורע מקוטע באוזן הימנית ולפניה, מבחוץ (יום שני), 1.
כאב קורע עדין ודקירות בתנוך האוזן הימנית, 1. [290.]
דגדוג באוזניים (יום שלישי), 2.
דקירות באוזניים, בזמן מוזיקה (יום חמישי), 2.
דקירות באוזניים, בייחוד באוויר הפתוח (יום שני), 2.
דקירות באוזניים (בימים הראשון, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי והתשיעי), 2.
תחושה כאילו דבר-מה אוטם את האוזניים (יום שני), 2.
האוזניים נראות אטומות, בייחוד הימנית (בימים השלישי והרביעי), 4a.
השמיעה.
היפראסתזיה של עצב השמיעה למוזיקה ולדיבור רם, 131.
רגישות לרעש הקל ביותר, 139.
חירשות אינה שלמה, אך השמיעה קהה מאוד, 117.
רעש באוזניים מפעם לפעם, 167. [300.]
לאחר השקיעה, בתוך הבית, רפרוף באוזן הימנית, הן נשמע והן מורגש (יום ראשון), 152.
צלצול באוזניים, 40.
שאון באוזניים, 2, 78, 96, 126.
שאון וזרימה באוזניים, 42.
שאון באוזניים במשך כמה ימים, בייחוד בבוקר, 4a, 4b.
זמזום באוזניים, מוחמר על-ידי רעש חזק או על-ידי יציאה אל האוויר הפתוח, במשך כמה ימים, 4a.

NOSE

התכייבות של האף, 159.
עיטוש מספר פעמים, שלאחריו הראש הורגש חופשי יותר (היום הרביעי), 2.
דחף מתמיד להתעטש, 164.
קטארה שופעת (היום הראשון, השני, הרביעי והחמישי), 2. [310.]
קטארה שופעת, עם חוש ריח חד (היום הרביעי), 2.
קטארה יבשה (היום השלישי), 2.
הפרשה מתמדת של ריר מימי מן האף, 36.
אצל שנים־עשר הופיע דימום אפי תכוף, 143.
דימום מן האף ומן הריאות, 76.
האף סתום (היום השלישי והשמיני), 2.
יובש באף, 1, 76.
תחושת לחץ ופורמיקציה בקרום שניידריאן, 48.
כאב מושך בשתי זוויות הלסת התחתונה (היום השלישי), 2.
זחילה בנחיריים (היום הרביעי), 2. [320.]
צריבה מתחת לאף, כאילו מזלת שופעת עזה (היום העשירי), 2.
צריבה פתאומית בנחיר השמאלי (היום הראשון), 1.
חוש הריח.
היפראסתזיה של עצבי הריח, במיוחד כלפי טבק ומי קולון, 131.
חוש ריח עדין וחד מאוד בבוקר (היום השני), 2.
ירידה בחוש הריח (היום הראשון והשלישי), 2.
חוש הריח חלש מאוד; אך היא רגישה מאוד לריח של יין, כך שמכוס יין ריקה, שעמדה בחדר, נעשתה כמעט מעורפלת חושים (היום הרביעי), 2.

FACE

אובייקטיבי.
שרירי הצד השמאלי של הפנים מכווצים דרך קבע, כמו באפופלקסיה, 17.
הפנים כחושות, חיוורות ובעלות הבעה קהה, 117.
הבעת קלסתר הפנים היא של טמטום, 70.
שינוי בהבעת הפנים וכו', 94. [330.]
תווי הפנים מכווצים ומעוותים, 106.
הבעה נוקשה וקודרת, כאילו אדיש לכל מחמת היותו מיואש ביותר, 95.
הבעה קהה, 107, 108.
תווי הפנים משוכים, 105.
תווי הפנים שקועים (ביום השלישי), 121.*
קלסתר פנים המעיד על לאות ותשישות, 140.
מראה אנמי או קכקטי, 109.
שינוי מיוחד בגוון העור; אין זה רק חוסר צבע, חיוורון רגיל; זהו מראה אפרפר-קהה של הפנים, שיש בו גם גוון כלורוטי וגם אותו גוון השייך למצבי קכקסיה מסוימים. הוא מקנה לקלסתר הפנים מראה אופייני, שבעין מיומנת ניתן לזהות בו את מי שעסקו במשך זמן העולה על מידה מסוימת בייצור טבק; שכן יש להעיר, כי מראה פנים זה נצפה רק אצל פועלים ותיקים, 90.
פנים חיוורות, 93, 95.*
הפנים חיוורות מאוד, 32, 35a.* [340.]
הפנים חיוורות כחיוורון המוות, 10, 175.*
*חיוורון מוות יחד עם הבחילה, 1.
הפנים חיוורות ומכווצות, 70.*
*הפנים חיוורות, ממוטטות, מכוסות זיעה קרה, 88.
נראה חיוור ומדוכדך, 122.
פנים חיוורות, עם תווי פנים משוכים ועיניים שקועות מאוד, מוקפות עיגולים כחולים, 77.*
החוויר לפתע, עם כחלון השפתיים וכל המופעים המעידים על עילפון, 83.
מראה חולני, רזה וחיוור כרוח רפאים, 81.
צבע אפור-חיוור של הפנים, 76.
גוון פנים דהוי, או ליתר דיוק צהבהב, הדומה לפיזיוגנומיה קרצינומטוטית, 95. [350.]
הפנים אדומות ונפוחות, 151.
הפנים לסירוגין אדומות וחיוורות כעפר, 38.
פנים אדומות כהות, 33.
קלסתר הפנים מוצף בצבע livid עמוק, 37.
הפנים חומות-אדמדמות, 35.
הפנים חומות-אדמדמות קלות, 34.
הפנים כחלחלות ומשוכות, 17.
הפנים סגלגלות, 36.
סובייקטיבי.
קריעה עזה בעצמות הפנים ובשיניים, בערב (ביום החמישי), 1.*
תחושה חולפת מאוד באמצע הפנים, כאילו מתות (לאחר שמונה שעות), 4c.
לחיים. [360.]
לחי צהבהבה-עכורה ושקועה, 69.
אודם תחום של הלחיים, במיוחד של השמאלית; תסמין זה היה כה בולט, עד שאשתו יכלה תמיד לדעת על פיו מתי עישן במידה מופרזת, 147.
שפתיים.
עקב עישון טבק, סרטן השפתיים מופיע בעשרים ושבעה מתוך מאה מקרים אצל גברים, ובאחד וחצי למאה אצל נשים, 86.
השפתיים סדוקות, כואבות (ביום השמיני), 2.
השפה העליונה מחוספסת ויבשה, עם תחושת צריבה (ביום העשירי), 2.
השפתיים livid, 93.
השפתיים חיוורות וחסרות דם, 166.
השפתיים חיוורות, 167.
השפה העליונה מרגישה כאילו נתארכה (לאחר עישון חצי סיגר, בתוך הבית), 163.
סנטר.
כיווץ הלסתות, 33. [370.]
כיווץ עז של שתי הלסתות, 34.
הלסת התחתונה שמוטה, 77.
משיכה כואבת בצד הימני של הלסת התחתונה (ביום השני), 1.
דקירה במפרק הלסת, בעת צחוק (ביום השלישי), 2.

הפה

שיניים.
נקישת שיניים מקור, בערב (היום החמישי), 2.
השפתיים משוכות לאחור, חושפות את השיניים, שהיו מכוסות סורדס כהה (היום השלישי), 121.
עששת של כל השיניים, 139.
השיניים תקינות, אך מלוכלכות ומוכתמות, 167.
כאב שיניים, שנמשך עד שכמעט כל השיניים אבדו, 139.
כאב שיניים עז, מושך-קורע, בשיניים העליונות, המתפשט לעבר המצח (היום השמיני), 2. [380.]
כאב מושך בשיניים העליונות, נעלם בלחיצה על הלחיים (היום השלישי), 2.
קריעה חדה בשיני הלסת התחתונה הימנית (לאחר חצי שעה), 1.
כאב השיניים נעשה בלתי נסבל, 4.
כאב שיניים פתאומי ועז, עם חום בפנים וסחרחורת, 3.
בנשיכה על שיניים חלולות מורגשת בהן דקירה (היום השלישי), 2.
כאב שיניים עז, מתמשך ופועם, בכמה שיניים חלולות, 6.
במספר עצום של מקרים קיצוניים של עישון, כאשר מי שהתמסרו להפרזה כזאת סבלו ממה שכונה כאב שיניים, ייסוריהם היו קשים, ואף על פי כן, ברוב המקרים הבחנתי כי כתרי השיניים נראו שלמים, מלבד זאת שהאמייל נראה כאילו השתנה במבנהו ובצבעו, ולפיכך הפניתי את תשומת לבי המיוחדת למצב שורשי השיניים, ומצאתי כי בכל המקרים הללו היו הם מופשטים מן הפריאוסט שלהם, מחוספסים בקצותיהם כאילו שויפו; ואילו צבעם של השורשים עצמם דמה לקרן, כהה יותר מן הדנטין הבריא, ובעל מראה נקבובי, השונה במידה רבה מן החומר הצפוף הרגיל העוטף אותם. לפיכך, כתוצאה מן הספיגה הפעילה המתרחשת, השיניים הפגועות פועלות כגופים זרים ויוצרות גירוי מקומי רב. מכאן אני מובא למסקנה שהטבק פוגע בשיניים עצמן, ושאין לבלבל פגיעה זו עם הנזק הנגרם להן על ידי החומציות הנגרמת לעיתים קרובות מהפרעת קיבה, כתוצאה מהרגל מושרש של עישון. תסמיני "מחלת המעשן" הם כדלקמן: תחושות אי-נוחות במידה זו או אחרת סביב כתרי השיניים, המתפשטות בהדרגה אל השורשים; בשלב זה של ההפרעה, אם נוגעים בשיניים מורגשת רגישות, ואם נושכים עליהן במצב זה מורגשת תחושה פתאומית וכואבת ביותר; ככל שהמחלה מתקדמת, נראה שהחולה מודע למושב המדויק של המחלה, כאשר הכאב המייסר מוגבל לקרקעית הזיז המכתשי של השן או השיניים הפגועות, ומלווה בפעימה מוחשת, או, כפי שהתבטא חולה בלתי-מדעי, "כאב קופץ". התסמינים המציקים ביותר מורגשים בתהפוכות האקלים; בשינויים גדולים ופתאומיים מחום לקור, או להפך; או לאחר שתיית משקאות חריפים עם מים, יין, בירה, או כל ממריץ אלכוהולי אחר; במילים אחרות, השיניים, תחת פגיעה זו, סובלות מכל דבר המאיץ את מחזור הדם. בקרב רבים מן החולים הנבונים ביותר שלי, כאשר היה רווח (מעקירה קודמת) בין השיניים הפגועות, הם תיארו את תחושתם כאילו סדרה של מכות גלווניות או חשמליות עוברת בלי הרף משן לשן, ולבסוף, משהתעייפו מהפרעה מתמדת זו, הם דאגו לעקור בכוח את השיניים האשמות, 73.
חניכיים.
החניכיים חיוורות ויבשות, 167.
כאב מושך בחניכיים (היום הרביעי), 2.
לשון.
הלשון רוטטת, אדומה ויבשה, 117. [390.]
רעד מתמיד של הלשון והגפיים, 78.
הלשון חיוורת, רועדת בלי הרף, 77.
הלשון כולה מכוסה חיפוי עבה חום-צהבהב, דבוק מאוד וחלק, למרות בליטת הפטמיות, 93.
הלשון צהבהבה, ללא חיפוי, 95.
הלשון מחופה עבות, 131.
הלשון מחופה, 109.
הלשון יבשה וצבעה אדום כהה, 148.
הלשון יבשה ולבנה, 79.
לשונו, מבלי שתהיה מחופה, לבנבנה ורועדת, 99.
הלשון אדומה ויבשה, 167. [400.]
הלשון יבשה, צחיחה, ומכוסה קרום חום-שחרחר (היום השלישי), 121.
יובש של הלשון והשפתיים, 1.
דקירות עדינות בלשון, במהרה, 4c.
שיבוש בטעם הלשון, עם תחושה כאילו אחור הלשון מלא במשקעי מקטרתו; יום ולילה רדף אותו טעם זה; התערבב במאכלו ובמשקהו, 130.
הלשון מרגישה נפוחה, כך שבדיבור המילים נבלעות זו בזו (לאחר עישון חצי סיגר, בתוך הבית), 163.
הפה בכלל.
זוויות הפה כואבות (לאחר היום השני והרביעי), 2.
קצף יוצא מן הפה, 35.
הנשימה וההפרשה העורית רוויות באופן מעיק בריח טבק, 148.
בלוטות נפוחות מתחת ללשון, כואבות למגע חיצוני (היום השמיני), 2.
לארבעה הייתה התכייבות של רירית הפה, 143. [410.]
ריר צהבהב מן הפה, 34.
הפה מלא ריר לבן צמיגי, שיש לירקו לעיתים תכופות, 1.
יובש של כל הפה, עם צמא עז, 1.
יובש בפה, 95.
יובש רב של הפה, 42.
צריבה בפה ובגרון, במהרה, 4a, 4b, 4c, 4d.
חום שורף ושורט בגרון ובוושט, המתפשט אל הקיבה, 49.
היפראמיה רבה של רירית הפה והלוע; הלוע מכוסה גרנולציות, עם יובש ומראה כלכה, 164.
רוק.
ריור, 160.
ריור מתמיד ושופע, 174. [420.]
הפרשה מוגברת של רוק, 4.
הצטברות רוק בפה, 31.
יורק הרבה, 61.
זרימה מתמדת של רוק מימי דליל מן הפה, 77.
טעם.
הטעם רע, 167.
טעם רע בפה, כשל חלב שרוף, 1.
טעם רע ותפל, בבוקר, כאילו מהפרעת קיבה (היום השני), 2.
הפה תפל, בבוקר (היום השני), 4c.
טעם תפל רירי, בבוקר (היום השלישי), 2.
לכל דבר יש טעם חמוץ (היום השלישי), 2. [430.]
טעם חמוץ בפה (היום השלישי והשישי), 2.
למים טעם כאילו עורבבו ביין (היום השלישי), 2.
טעם מר מאוד בפה (היום העשירי), 2.
טעם מר בפה, בבוקר לאחר היקיצה (היום החמישי), 1.
בדצמבר 1856, לאחר שאולי במשך זמן-מה עישנתי יותר מן הרגיל, חשתי בפי טעם בלתי-נעים, כטעם שמן מעופש, שנמשך שמונה ימים, פסק רק בשעת הארוחה, ושב כעבור שעה, למרות כל המאמצים להסירו או להסוותו. בסוף כמה שבועות הופיע כתם צהבהב בשפת הלשון. כתם זה, שבתחילה היה בגודל מטבע של חצי-דיים, נראה ממש כאילו ניטע שם קטע של חזזית יבשה. נדמה היה לי כי על ידי מציצתו יכולתי להבחין שכאן נמצא הגורם המיידי לטעם הרע שבפי. הוא הלך וגדל מעט-מעט. עד מהרה הופיע כתם דומה נוסף בקשתות החך, 96.
דיבור.
הדיבור קשה, 107, 126.
בשעת קריאה אינו יכול להגות; הוא קורא באופן בלתי ברור מאוד, בניגוד גמור להרגלו (היום הראשון), 2.
הדיבור מהוסס, והדעת בלתי יציבה, 148.
הדיבור קשה ובלתי מובן, 78.
כוח הדיבור חסר, 77. [440.]
החולה יכול היה לדבר רק בקול נמוך ובאופן מקוטע, והתלונן על תשישות, בלבול בראש, וטעם עובשני של טבק, 3.
כמעט ללא דיבור; קולה היה צרוד, ולא יכלה אלא למלמל כמה קולות בלתי ברורים, 117.

גרון

כחכוח של ריר (ביום הראשון), 2.
הרבה ריר צמיג בגרון (ביום התשיעי), 2.
ריר צמיג בגרון, שאי אפשר להעלותו, 1.
חנק, 64, 133.
התקפים ליליים של הידוק בגרון, עם דפיקות לב וכאבים עצביים בצוואר, 104.
תחושת כאב בצד הימני של הלוע בעת שאינו בולע, 1.
גירוי לשיעול ושריטה בגרון (ביום השני), 2.
גירוי תכוף בגרון ובגרון הקול, המעורר התקפים עזים של שיעול יבש, בעיקר בלילה, 92. [450.]
גרידה בגרון, 88.
גרידה ולחץ בגרון ובגרון הקול, 48.
גרידה בגרון במשך כל אחר הצהריים (ביום השני), 2.
הגרון מחוספס ויבש עד כדי כך שהיא בקושי יכולה לבלוע (ביום השני), 2.
תחושת חיות וגרידה בגרון (עד מהרה), 1.
יובש בגרון, 2, 126.
הגרון צחיח, 150.
הגרון יבש ומגורה, 167.
לחץ בגרון כאילו משהו תקוע בו (ביום השני), 2.
דגדוג ותחושת חיות בגרון, 1. [460.]
דגדוג בגרון, עולה כלפי מעלה ומעורר שיעול תכוף (לאחר חצי שעה), 1.
תחושת זחילה בגרון, שכואבת בבליעה, 1.
תחושת עקצוץ חולפת של חום בלוע, עד מהרה, 7.
ענבל ושקדים.
הענבל בצקתי, 164.
דלקת קטרלית של השקדים, 50.
השקדים מוגדלים, 167, 109.
קשתות החך.
אודם מפושט ויובש של קשתות החך ושל גג הפה, 157.
אודם של קשתות החך, 109.
לוע וושט.
כאב בלוע בבליעה, 164.
תחושת חיות וגרידה בלוע, 51. [470.]
נשיכה וגרידה בלוע (מיד), 135.
גרידה וצריבה בלוע, 47.
צריבה בלוע, 43, 46, 50.
חום בלוע לאחר בליעה, 7.
תחושה תקופתית של פקק בוושט, עם לחץ עמום מתמיד, 6.
כאב לוחץ בחלק התחתון של הוושט בעת בליעת מזון (לאחר שלוש שעות), 4.
בליעה.
הבליעה כואבת מאוד, מחמת עוויתות של הגרון, 117.
לעתים קושי רב בבליעה (לאחר שלושה ימים), 121.
הבליעה הייתה קשה מאוד, אפילו כמות קטנה נבלעה במאמץ הגדול ביותר, 77.
הבליעה קשה (בלתי אפשרית, אלא אם כן הדבר שאמור היה להיבלע הונח נמוך בגרון), 80. [480.]
אינו מסוגל לבלוע, 119, 149.
הגרון החיצוני.
כאב מותח בבלוטות התת-לסתיות, עם תחושה כאילו הן נפוחות, וכאילו הלסת התחתונה איבדה את כושר תנועתה, עד מהרה, 4c.

הקיבה

תיאבון וצמא.
תיאבון מוגבר (היום הראשון), 2, 45, 46, 51, 92.
תיאבון מופרז, 109.
תיאבון רעבתני, 30, 147.
רעב בלתי פוסק; אם אינה אוכלת כלל, היא חשה בחילה (היום השישה-עשר, השבעה-עשר והשמונה-עשר), 2.
מיד לאחר ההקאה הוא יכול שוב לאכול בתיאבון, 1.
התקפי רעב זאבי, 92.
יש תיאבון, אך אינו יכול לאכול, 95.
החשק למזון לא היה גדול כלל כפי שהיה בניסוי ללא טבק, וגם לא הייתה דרגת תשישות כה גדולה, 87a. [490.]
אין לה לא רעב ולא תיאבון, והאוכל בצהריים מגעיל אותה, 1.
התיאבון אבד כמה חודשים לפני הפגיעה בראייה, 174.
עישון ממש לפני האכילה הפחית את התיאבון, 9.
תיאבון ירוד בבוקר, 174.
אובדן תיאבון, 10, 36, 42, וכו'.
התיאבון פחת במידת-מה, והוא ירד מאוד במשקל, 174.
התיאבון והעיכול אבדו, 87.
לעשרים ושלושה היה חשק עז למשקאות אלכוהוליים, 143.
אנורקסיה, 66, 79, 91.
צמא, 36. [500.]
צמא מוגבר, 1.
צמא עז, 42; בערב (היום הרביעי), 2.
צמא רב, במיוחד בלילה, 136.
צמא רב, אך לא יכול היה לשתות הרבה בבת אחת, 32.
שתייה תכופה של כמויות קטנות בלבד של מים, 77.
תשוקה חולנית לחומרים ממריצים ולנרקוטיים, 142.
אין צמא; המים אינם יורדים בגרון (היום השנים-עשר), 2.
כמעט אין צמא (בדרך כלל היא שותה הרבה), (היום הראשון והשני), 2.
סלידה משתיית מים (היום השני והרביעי), 2.
אין צמא, 95.
גיהוקים. [510.]
גיהוקים, 46.
כמה גיהוקים (לאחר חצי שעה), 4b.
גיהוקים מתמידים, 108.
גיהוקים תכופים, עם כאב באזור האפיגסטרי, 36.
גיהוק ריק תכוף (היום הראשון), 9.
גיהוקים תכופים בטעם המזון (היום הראשון), 2.
גיהוקים תכופים, בחילה, חלחלה (היום הראשון), 2.
פליטות של כמויות קטנות של מזון, 159.
גיהוקים חמים וחמוצים בבוקר (היום השלישי), 2.
גיהוקים חומציים, 56, 57, 58. [520.]
גיהוקים חזקים מאוד כל היום, במיוחד לאחר אכילה (היום השלישי), 2.
נטייה לגהק, 4c.
שיהוק.
שיהוק (היום הראשון והשני), 2, 55, 166.
שיהוק עוויתי (היום העשירי), 2.
צרבת.
צרבת, 58, 174.
צרבת, העולה מן הקיבה אל הגרון (היום הרביעי), 2.
בחילה והקאה.
בחילה, 9, 10, 11, וכו'.
בחילה העולה משקע הקיבה, 45.
בחילה וכאב מכווץ בבטן (היום הראשון), 2.
בחילה, עם כאבים דוקרים ברקה השמאלית (היום השני), 2. [530.]
חש לפתע בחילה, ועד מהרה הקיא בשפע, 139.
בחילה מתמדת, 149.
בחילה בלתי פוסקת והקאות תכופות, 88.
מרגיש בדיוק כאילו הוא חולה-ים; אותה סחרחורת עצמה, עם בחילה, הבאה בהתקפים, שבמהלכם הגוף מתכסה בזיעה קרה, 95.
בחילה עזה, כמעט עד כדי עילפון, הנעלמת באוויר הפתוח (השעה השנייה), 2.*
כאשר היא יושבת בשקט היא מרגישה די טוב, אך אם היא זזה ולו במעט היא נעשית מבחילה מאוד, 1.
הקיבה מרגישה בלתי מיושבת (היום הראשון), 2.
חלחלה, עם לחץ בקיבה (היום הראשון), 1.
התלונן על תחושת עילפון ועל הרגשת בחילה (בתוך חצי שעה), 71.
בחילה, עם נטייה לגהק, ולאחריה הקלה במועקה של שקע הקיבה, 6. [540.]
בחילה עם חלחלה (היום השני), 1, 2.*
היא חשה בחילה בבוקר בקומה מהמיטה (היום השני), 2.
בחילה, עם הצטברות מים בפה, עד מהרה, 4a.
בחילה ודיבור לא הגיוני במשך שעה, 7.
חלחלה בבוקר, בעת כיחוח ליחה, עם טעם תפל בפה (היום השמיני), 2.
בחילה וישנוניות (לאחר שעה אחת), 169.
בחילה ונטייה להקיא, 51.
מאמצי הקאה והקאה (גבר), 32.
מאמצי הקאה עזים והקאה, 37.
בחילה והקאה עזה; הקאה של כמות גדולה של דם, ולאחר מכן הקאה של ריר שלוש פעמים, 175. [550.]
דחף סרק להקיא ולגהק, עד מהרה, 4.
מאמצים עזים להקיא, 36.
מאמצי הקאה מסוג בליעות חטופות, 166.
מאמצי הקאה, 10.
בחילה והקאה, 17, 43, 82, 160.
בחילה והקאה עזה, 33a.
הקאה, 7, 8, וכו'.
הקאה לעיתים קרובות, בתחילה, 117.
הקאה מתמדת, 134.
הקאה עזה, 22, 23, 88. [560.]
הקאה של ריר לבנבן, 35.
הקאה עוויתית, 55.
הקאה כמעט בלתי פוסקת כל הלילה, 155.
הקאה ושלשול, 9, 167.
הקאה עזה, עם חרדה וחולשה רבה, 24.
הקאה לאחר כאב בראש, 128.
כל עוד הוא יושב ללא תנועה הוא תמיד יכול להימנע מהקאה, אך ברגע שהוא זז הוא מתחיל שוב להקיא, 1.
הקאה עזה, ולאחריה מאמצי הקאה, 3.
הקאה עזה מגירוי בלרינקס, 78.
לפעמים הקאה בבוקר, אפילו לפני ארוחת הבוקר; הקאה של נוזל מימי, לעיתים תפל ולעיתים מר, 95. [570.]
הקאה של מים בלבד, ובשעתה הכול נעשה ירוק וצהוב לנגד עיניו, 1.
הקאה קלה של נוזל חמוץ (לאחר שעה אחת), 2.*
הקאה של נוזל חמוץ, עם ריר, ולאחריה הקלה רבה (היום השלישי), 2.
הקאה חמוצה ורירית, במאמץ ניכר, בבוקר (היום השמיני), 2.
הקאת דם, 14.
הקאה דמית מרובה למדי, שחזרה פעמיים או שלוש, 95.
הקאה של כמות גדולה של נוזל בזרם אחד ארוך, 17.
הקיבה סירבה לעיתים קרובות להחזיק את המזון, 159.
מיד לאחר שלשול לקה בבחילה, והקיא כמות גדולה של נוזל חום-חום, מעורב בפירורים של דבר שזוהה מיד, לפי צבעו ומראהו, כטבק קוונדיש חתוך, 83.
מאמצים מתמשכים להקיא, 77. [580.]
בדרך כלל, הקלה לאחר ההקאה, 95.
קיבה.
תפיחות באפיגסטריום, 126.
דיספפסיה, 91.
דיספפטי והיפוכונדרי, 64.
דיספפסיה, פחות או יותר במשך עשר שנים, מלווה בדפיקות לב עצביות ובחומציות, בהיפוכונדריה, ובשקיעה באפיגסטריום, 59.
קלקול עיכול חמור, 174.
המזון לא התעכל היטב, 58.
שקיעה בשקע הקיבה, 58, 64, 60.
שקיעה באפיגסטריום במשך שנים רבות, 63.
שקיעה פתאומית בשקע הקיבה ותחושת עילפון, שאילצו אותו לשכב בשדה, 62. [590.]
הפרעה בתפקודי הקיבה, 104.
חולשת הקיבה, 84, 175.
חולשת הקיבה במשך זמן רב לאחר ההקאה, 1.
תחושת עילפון בקיבה לאחר צום קצר, 92.
תחושת רפיון של הקיבה, עם מעט בחילה (היום השני), 2.*
גסטרודיניה, 56.
גסטרלגיה, 58.
הניח את ידיו על שקע הקיבה, והרבה לכווץ את רגליו, כאילו סבל מכאב עז בבטן (לאחר שלושה ימים), 121.
כאב בקיבה, 36.
תחושות כואבות בשקע הקיבה, 67. [600.]
רגישות כואבת של האזור האפיגסטרי, 79.
כאבים עזים בקיבה, 134.
כאב מתמיד בלתי מוגדר בשקע הקיבה, תמיד גרוע יותר בלילה, מלווה לעיתים בפעימה ובחרדה, 139.
שעתיים או שלוש לאחר כל ארוחה, קלה ככל שתהיה, כאבים עזים ביותר בקיבה, ולאחריהם הקאה, 23.
כאב עז ביותר בקיבה ובמעיים, 78.
שקע הקיבה רגיש ללחץ, 108.
למחרת בבוקר היה לו כאב בקיבה, כאילו בלע דבר-מה גדול מדי. בקושי היה יכול לאכול ארוחת בוקר, שכן הבליעה גרמה לו כאב רב כל כך. הוא מצביע על האפיגסטריום כאשר הוא ממקם את הכאב. לדבריו, כאילו במקום מסוים גוש המזון נדחף דרך פתח קטן מדי, וכאשר המזון כבר נמצא בקיבה, הוא גורם לכאב "מתפקע" או מתפשט. נוזלים גורמים לכאב דומה, אך לא בעוצמה כזאת. משקאות חמים גורמים לפחות סבל ממשקאות קרים בזמן הבליעה, אך נוכחותם בקיבה מקלה במידת-מה על הכאב השורף. הוא גם מציין כי בלקיחת שאיפה מלאה מופיע כאב חד דמוי דקירה, אך לא חריף, המתפשט מן האפיגסטריום ישירות לאחור אל עמוד השדרה. תחושה זו מרגישה כאילו הייתה אמורה להשתחרר על ידי גיהוק, אך אין היא משתחררת. עשרים וארבע שעות לאחר מכן פחד לאכול או לשתות בגלל הכאב. מעולם לא היה לו דבר דומה לזה קודם לכן; כל מה שהבחין בו אי פעם משימוש בטבק היה תחושת שקיעה באפיגסטריום, 139.
האזור האפיגסטרי כואב ללחץ, 70.
לחץ בקיבה, 48.
תחושת חומר קשה בקיבה, עם בחילה, 76. [610.]
תחושת לחץ בקיבה, 1.
לחץ באזור פתח הקרדיה של הקיבה בזמן אכילה, 4a.
לחץ קל בשקע הקיבה בזמן הסעודה ולאחריה, 4b.
לחץ עוויתי באזור פתח הקרדיה של הקיבה, עד מהרה, 4, 4a.
כאב מכווץ בקיבה לאחר אכילה (היום השמיני), 2.
צביטה בקיבה מיד לאחר ארוחה, ולאחר זמן קצר יציאה שלשולית, שהייתה מתרחשת דרך קבע שלוש או ארבע פעמים ביום, 94.
גריפה עזה בקיבה לאחר אכילה (היום השמיני), 2.
תחושה כאילו הקיבה תתהפך (היום הראשון), 2.
עווית בקיבה (היום השני והשישי), 2.
תנועה מתפתלת בשקע הקיבה, עם נטייה להקיא; דמיעה והצטברות מים בפה, במשך רבע שעה, 4c. [620.]
זעזועים באפיגסטריום, 63.
זעזועים באפיגסטריום בעת ההירדמות, אך לאחר זמן-מה גם במשך היום, עם הזעה מרובה, 62.
זעזועים באפיגסטריום, המופיעים בשעה הראשונה של השינה, שחזרו כמה פעמים במהלך הלילה, ולעיתים קרובות בבוקר לפני ארוחת הבוקר, 60.
זעזועים באפיגסטריום בלילה, בתחילת ההירדמות, שהקפיצו אותו בבהלה ובסערה רבה, 59.
זעזועים באפיגסטריום במידה כזאת ששנתו הייתה רצופה התנערויות פתאומיות, וכמעט התישו אותו; בסוף שנתיים הופיעו אצלו גם במשך היום; הוא תיאר אותם כמעין מכת חשמל, 58.
זעזועים באפיגסטריום, עם תחושת שקיעה בשקע הקיבה, 57.
זעזוע באפיגסטריום שהקפיץ אותו משנתו בבהלה רבה, חזר כמה פעמים בלילה, ובכל פעם שנפל לתנומה, 56.
קרדיאלגיה, 56, 57.
בעירה בקיבה (לאחר רבע שעה), 2.
בעירה באזור האפיגסטרי וגיהוקים תכופים, 5. [630.]
בעירה עזה בקיבה, 147.
חום באפיגסטריום או בבטן, 160.
תחושת חמימות בקיבה, 7, 48.
תחושת קור בקיבה ונטייה להקיא, 1.
תחושת קור בקיבה ולאורך עמוד השדרה, 1.
כאבים דוקרים בשקע הקיבה (היום הרביעי והשנים-עשר), 2.
כאבים דוקרים בשקע הקיבה, המתפשטים אל הגב (היום השביעי), 2.
כאבים דוקרים עזים מעל שקע הקיבה, פחות בזמן מנוחה (היום השני), 2.
אי-נוחות בקיבה, 120.

ABDOMEN

תת־הצלעות.
הכבד מוגדל, 167. [640.]
דלקת חריפה של הכבד לאחר התקף חריג של עישון, 123.
לחץ בתת־הצלעות (יום ראשון), 2.
דקירות בתת־הצלעות (יום ראשון ושביעי), 2.
רגישות של כל האזור הקיבתי ללחץ קל. אך מקום הכאב האמיתי היה בתת־הצלע השמאלית, מיד מתחת ללב. לחץ קל הקל עליו זמנית; הוא מעולם לא פסק לגמרי, אלא הופיע בהתקפים, שנגרמו ברובם על־ידי תנועה, אף כי היה מופיע גם, אם כי רק במרווחים ארוכים, במצב של מנוחה גמורה. החולה תיאר כאב זה כהחמרה של אותו כאב המורגש באזור הטחול לאחר ריצה ממושכת מדי, 93.
בלחיצה על אזור הכבד כאב המתפשט אל גומת הקיבה (יום עשירי), 2.
דקירות באזור הכבד המוקלות בכיפוף, לא יכול היה להתיישר בגללן (יום עשירי), 2.
דקירות באזור הכבד (יום רביעי), 2.
כמה פעמים דקירות באזור הכבד תחת הצלעות האחרונות, לקראת ערב (יום ראשון), 2.
דקירות עדינות כממחט בכבד, מוחמרות בנשימה (יום ראשון), 2.
בהליכה, דקירות בכבד, המתפשטות לעבר גומת הקיבה (יום עשירי), 2. [650.]
עקצוץ שורף חיצוני באזור תת־הצלע השמאלית (לאחר חמש דקות), 2.
הטבור והצדדים.
משיכה כואבת פנימה של הטבור, במיוחד בכיפוף, 1.
כאב עוויתי באזור הטבור, 1.
כאב חותך סביב הטבור (יום חמישי), 2.
כאב לוחץ באזור הטבור עם משיכה עוויתית פנימה של הטבור, 1.
תחושת לחץ מתחת לצלעות הקצרות הימניות, כאילו משקל כבד מונח שם; המקום גם כואב למגע, 2.
תחושה חופרת ולוחצת באזור הטבור, 1.
תחושה לוחצת וכואבת באזור הכליות, 1.
דקירות מתחת לצלעות הקצרות הימניות (יום רביעי), 2.
דקירות חדות במותן הימנית (יום שני), 1.
הבטן בכלל. [660.]
הבטן תפוחה, 108.
הבטן נפוחה יתר על המידה, קשה, מתוחה, כואבת מאוד אף למגע הקל ביותר, 77.
הבטן משוכה פנימה, 117.
הבטן מכווצת, 17.
בטן משוכה פנימה עם קרקורים, 40.
גזים ובחילה, 167.
פליטת גזים תכופה עם כאב בבטן, ולאחריה שלשול עם טנזמוס, בערב (יום שביעי), 1.
קרקורים בבטן, 1, 2, 51.
קרקורים במעי הגס הרוחבי, 45.
קרקורים במעי הגס ונטייה ליציאה, 4c. [670.]
קרקורים, פכפוך, והתכווצויות קוליקיות בבטן (יום ראשון), 2.
קרקורים ופכפוך בבטן בנשימה עמוקה, נמשכו שמונה ימים, 2.
קרקורים בבטן, ותחושת קור בכל הגוף, 1.
קרקורים עזים מאוד, כמעט בלי הפסקה, בבטן במשך כל אחר הצהריים, בעת טיול רגלי (יום עשירי), 2.
כאב בבטן, 38, 52.
כאב בבטן עם תפיחות, 1.
כאבים נוראים בבטן, 77.
התרופפות ניכרת, וכאב בחלק התחתון של הבטן (אישה), 32.
התקפים חוזרים של מה שכינה "מרתיות", כאב במעיים, ושלשול, 156.
כאב עז במעיים, פעולתן נעצרה, עד שהיה צורך להשתמש ב-enemata, 150. [680.]
כאב נורא בבטן, שריפה עזה שגרמה לצעקות רמות; אחר כך כללו הכאבים את כל הבטן, במיוחד את האפיגסטריום, 17.
התכווצויות אלימות בשרירי הבטן, 17.
היא התעוררה לאחר חצות עם רגישות בבטן, עד שכמעט אי־אפשר היה לגעת בה בלי כאב פנימי; לאחר מכן יציאה רכה עם הקלה בכאב; בשעה 4 לפנות בוקר נתחדשו אותם התסמינים (יום ראשון), 1.
כל הבטן, אך בעיקר גומת הקיבה ואזור הכבד, רגישים כל כך, עד שלחץ מדיו אינו נסבל, 95.
כמה חודשים לאחר מכן, לאחר שהפסקתי לעשן, נגרמתי לעשן בלי הפסקה, במשך נסיעה של תשע שעות בחברת מעשנים, וכתוצאה מכך, טעמו של שמן מעופש שב , וחזר בעוצמה כזאת, שהיה מהפך את קרבי אלמלא הוסווה באותם אמצעים עצמם שעוררו אותו. בהתקרבי לפריז חשתי כמה דקירות קלות בתת־הצלעות, שכמעט לא שמתי לב אליהן. הרגשתי כאילו הבטן גדולה מן הרגיל; ומצד אחר, בעוד שהייתה משכן לכאב עמום, שהתגבר מעט בלבד בלחץ, הייתה כאילו משותקת; נגעתי בה, ורק ידי הן שחשו את המגע. הבחנתי גם בקושי בדיבור, שנבע ממעין נימול, שלא הורגש עד אז כלל, לא רק של הלשון, אלא גם של שרירי הלחיים והלסת התחתונה, אשר לקו ברעד עצבני קל כאשר ניסיתי לדבר. תסמינים אחרונים אלה, עם זאת, שייחסתי לעייפות, פסקו ברובם עם הגיעי הביתה. השעה הייתה אז 8 בערב; היה לי תיאבון מצוין, ארוחת הערב שלי המתינה לי, והתיישבתי אל השולחן בהנאה רבה. המרק נראה מצוין, וללא ספק אכן היה כך, אך אבוי! לא יכולתי ליהנות ממנו. בקושי לקחתי שלוש או ארבע כפות, כאשר כאב פתאומי, חודר, בלתי־ניתן לתיאור, עז כל כך עד שגרם לי לצעוק, אילץ אותי להפיל את הכף ולהישען לאחור בכיסאי, חיוור כמת, שטוף זיעה קרה, חסר נשימה, כאילו באגוני המוות. שפטו אפוא עד כמה נבהלה משפחתי! ההפרעה פרצה בפתאומיות כזאת ובעוצמה כזאת, שלא ניתנה לי שהות להוציא מילה, ורק ידי האחוזות על הקיבה שימשו להצביע על מקום סבלי. בכל זאת הצלחתי, בקושי רב, להיכנס למיטה. כיסו אותי בבדים חמים, שהוחלפו מדי דקה, והקלו עלי מאוד. מיששתי את הדופק שלי, והוא מעולם לא היה שקט יותר; לחצתי בחוזקה על הקיבה ועל הבטן, וכמעט לא חשתי זאת. חלפה רבע שעה, תיאבוני חזר, הייתי רעב, רעב מאוד, ומבלי לצאת ממיטתי (למזלי הגדול, כפי שהתברר) חזרתי לארוחת הערב שלי, שנראתה כאילו נקטעה בשל חלום בלהות נורא. שינוי כה לא־ייאמן וכה מהיר גרם לידידים שהקיפו אותי לחייך בתוך דמעותיהם הטריות; הם הביאו לי כנף של עוף. בלעתי בשקיקה כמה נגיסות; זה היה יותר מדי, פי מאה יותר מדי. הכאב שב ואחז בי, והוא נורא! בחיי עקרו לי טוחנת גדולה, ששורשה צמח אל הלסת התחתונה, ושנשברה פעמיים תחת מפתח העקירה של רופא השיניים. בשנת 1849 חליתי בכולרה בצורה כה קשה, עד שהייתי כחול כולו, כפי שיוכל להעיד ידידי הנכבד ד"ר Peters, שטיפל בי בטובו באותה עת. ובכן, אני מצהיר באומץ שהכאב שעליו אני מדבר עתה היה גרוע משניהם. לילה נורא היה אותו לילה של 21 בפברואר 1858. תחילה הקאתי (אך רק על־ידי שתיית מים פושרים וגירוי הענבל), מעט מזון מעורב בנוזל מר מאוד. נדמה היה לי שהקאה זו מקלה עלי בכך שהיא מוציאה את הזיעה שסימנה את שיאם ואת נקודת המפנה של ההתקפים. הללו נמשכו בסך הכול מעשרים עד שלושים דקות, והתארכו מעט לקראת הבוקר. כל אחד מהם הסתיים בתוך דקה עד שלוש דקות, שבמהלכן יכולתי להימנע מצעקה רק במאמצי רצון עצומים. הם לא לוו לא בבחילה ולא בקוליק, ולא עוררו לא יציאות ולא השתנה, אך נכנעו בכל מקרה להזעה שופעת מאוד, שבדרך כלל סימנה את סיומו של התקף. לאחר שפסק אחד ההתקפים חשתי הקלה יוצאת מן הכלל. אז פני, שרגע קודם היו משונים מאוד ובחיוורון גווייתי, שבו וקיבלו את צבעם ואת הבעתם הטבעית, ולא היה לי עוד כאב בשום מקום. במהלך ה־22 היו לי שלושה מן ההתקפים הללו במשך היום. הראשון תקף אותי (כאשר סברתי שנרפאתי) כשהייתי מחוץ לבית, אך רק צעדים אחדים ממנו. למזלי עמדה כרכרה ליד דלתי. סימנתי לנהג, והוא נחלץ לעזרתי לפני שהתעלפתי ברחוב. ב־23 הייתי בטוב וללא התקף, הודות לשכיבה במיטה ולדיאטה קפדנית ביותר, חרף תיאבון חד מאוד. ב־24, לאחר לילה טוב מאוד ותחושה מצוינת, לקחתי כמה כפות שוקולדה ויצאתי בכרכרה. אך בקושי חלפו עשר דקות כאשר חשתי בהתקף נוסף מתקרב, ושבתי הביתה מיואש לגמרי. ב־25 וב־26, דיאטה קפדנית, מנוחה במיטה, וללא התקף. ב־27, מרק עוף; יכולתי לשבת מעט; חשתי אותם כאבים נודדים בצדדים, אך ללא התקף ברור. כעבור שלושה ימים שבתי לתזונתי הרגילה ולאורח חיי הרגיל. הלשון, שהייתה מצופה לאחר ההקאה המאולצת, עדיין מעט צהובה בשורשה. הדופק, שבמשך שמונה ימים נותר סדיר לגמרי (אפילו בפרוקסיזמים האלימים ביותר), עדיין מעט איטי מן הרגיל; אך זאת אני מייחס למחסור במזון. אין כל זכר לכאב. היציאות תקינות, ולא הייתה עצירות. ב־5 במרץ, לאחר שהרגשתי טוב מאוד במשך חמישה ימים, ניסיתי לעשן סיגר, ומיד, כלומר לאחר השאיפה השלישית והרביעית, חשתי כאב חד, אופייני, בגומת הקיבה; טעם מעופש בפה; זיעה על המצח; התקף עמד לפרוץ, ובהחלט היה מתרחש אילו המשכתי לעשן, 96.
קוליק, 40, 44, 51, 88.
קוליק, בבוקר (יום חמישי), 2.
קוליק, כמו לאחר משלשל, לקראת ערב (יום שמיני), 2.
קוליק אלים, 160, 162.
קוליק ושלשול, 7.
קוליק, ואחריו התכווצות עזה בקיבה, בחילה רבה וריור (יום עשירי), 2. [690.]
תנועות בבטן כאילו עומד להופיע שלשול (יום ראשון), 2.
כאב מתכווץ בבטן (יום ראשון ורביעי), 2.
כאב מתכווץ וקרקורים בבטן במשך שנים־עשר יום (לאחר ארבעה ימים), 2.
כאב מתכווץ בבטן, ואחריו כאב שורט בקיבה (יום רביעי), 2.
צביטה וכאב מתכווץ בבטן, 35a.
זעזועים במעיים בלילה, כאשר החל לשקוע בנמנום; לבסוף הופיעו גם ביום, עם שקיעה באפיגסטריום, עצירות ודיספפסיה כללית, 1.
לחץ בבטן העליונה, 48, 49.
תחושת כובד ותפיחות בבטן, 167.
כאב קורע בבטן בלילה (יום שמיני), 2.
מספר דקירות עדינות פתאומיות בכל הבטן (לאחר חצי שעה), 1. [700.]
חום בתעלת המעי, 21.
ההיפוגסטריום ואזורי הכסל.
כאב לוחץ עז בבטן התחתונה עם בחילה ונטייה להקיא, 1.
כאבים לוחצים עזים בבטן התחתונה עם צמרמורת בכל הגוף, 1.
כאב לוחץ בבטן התחתונה המוקל על־ידי פליטת גזים, 1.
תחושת חוסר־כוח במפשעה הימנית (יום חמישי), 2.

החלחולת ופי הטבעת

כאב שורף בפי הטבעת לאחר היציאה, 1.
גרד בפי הטבעת, 48.
דחף חוזר ונשנה ללא תוצאה ליציאה, שלאחריו יציאה קשה כמה שעות לאחר הזמן הרגיל, 4d.
טנזמוס וכאב עז בגב התחתון בעת היציאה, אף על פי שהיציאה הייתה רכה (היום הרביעי), 2.
דחף תכוף ליציאה בבוקר (היום השמיני), 2. [710.]
רצון ליציאה עם טנזמוס תכוף בחלחולת (לאחר ארבע דקות), 2.
מאמץ עז בעת היציאה עם תחושת לחץ כאילו הצואה מעוכבת, ועם זאת היציאה הייתה רכה, 2.
מאמץ וצריבה עזה בפי הטבעת בעת היציאה (היום האחד־עשר), 2.
רצון תכוף ליציאה, אך תמיד יציאה מועטה, שקדם לה ובעקבותיה כאב של רגישות בבטן (היום השני), 1.

צואה

שלשול.
שלשול, 9, 11 , וכו'.
שלשול שופע, 76, 162.
לפרקים, שלשול עז, מלווה בכאבי־בטן עוויתיים קשים, הנמשך לעתים כמה ימים, ולאחריו עצירות, 92.
השלשול לא היה דומה לזה שנגרם על ידי טבק בפרובינגס; הוא היה דחוף, מימי, ללא כאב ; יציאה אחת בקימה בבוקר, וארבע או חמש בטרם הגיע למשרדו, ולא עוד עד לבוקר הבא ; נרפא בתוך שבועיים, 136.
לאחר שנה או שנתיים מתחילים תסמיני הרעלה כרונית בשלשול נסיובי, ולאחריו שינוי מיוחד בצבע הפנים, הנעשה אפור חיוור; הדם נעשה דליל מאוד, ומופיעים גודשי דם סבילים, 68.
במשך שמונה־עשר חודשים היה נתון להתקפים קשים של שלשול, שכמעט תמיד הופיעו בלילה, בערך בשעה 2 A.M. עם הפסקת השימוש בטבק חדלו התקפים אלה, 72. [720.]
בו־בזמן עם ההתקף העוויתי, התרוקן במידה בלתי רגילה ויוצאת דופן ביותר, עד כי כל המיטה והרצפה שסביבה הוצפו כביכול בהפרשות, שהיו מורכבות מחומר צואתי בצבע חום־ירקרק כהה, 83.
שלשול עם הקאה ודליריום (לאחר שעתיים), 97.
יציאות בלתי רצוניות, 54.
יציאות בלתי רצוניות לעתים הן של שתן והן של צואה, 108.
המעיים רפויים מאוד, במיוחד בבוקר; בדרך כלל הוא נאלץ לקום מן המיטה בערך בשעה 4 A.M. עקב דחף ליציאה, ולעתים קרובות יש לו גם שתיים או שלוש יציאות לפני ארוחת הבוקר; היציאות בצבע תקין, רק דלילות, 99.
התרוקנות שלשולית כמה פעמים (ביום השני והשלישי), 2.
התרוקנות שלשולית ופליטת גזים מיד לאחר אכילה (ביום הרביעי), 2.
התרוקנות שלשולית שלוש פעמים עם כאב של שפשוף בפי הטבעת (ביום הרביעי), 2.
התרוקנות שלשולית עם קוליק (ביום הרביעי), 2.
חמש יציאות דמויות־שלשול בלילה, עם צריבה וטנזמוס בפי הטבעת (ביום השביעי), 1. [730.]
יציאה נוזלית, מצחינה מאוד, ולאחריה טנזמוס, 1.
שלשול ירוק, רירי, עם טנזמוס, 1.
יציאות דלילות תכופות, 47.
יציאה דלילה מן המעיים, מוגברת בכמותה, 51.
יציאה בזמן הרגיל, ודלילה מן הרגיל במקצת (ביום הראשון), 2.
יציאה רכה מן הרגיל, 49.
יציאות עיסתיות תכופות, 48.
יציאות דלילות בלתי רצוניות, 88a.
יציאות רכות באופן הרגלי ולעתים קרובות שלשוליות, 92.
יציאה עיסתית צהובה־ירוקה, פתאומית מאוד וכמעט בלתי רצונית, ולאחריה טנזמוס, 1. [740.]
היציאה עיסתית, מוגברת בכמותה, לעתים קרובות רירית, עם פליטת גזים, 50.
יציאה רכה מן הרגיל, לאחר מינונים גדולים, 135.
יציאות שחורות, מצחינות, 160.
כמה יציאות, 19.
שתי יציאות דלילות עם מעט קוליק, 7.
הוא מדכא את פעולתו של משלשל על המעי הגס, 25.
יציאה רק לאחר שלושים ושש שעות, קשה מן הרגיל, ובצבע כהה, 4b.
יציאה תכופה, בלתי רצונית ובלתי מודעת, של צואה דמית ומימית ושל שתן מימי, 77.
שתי יציאות רכות בלילה (ביום השני), 1.
שתי יציאות רכות בתוך שעתיים, ולאחריהן רגישות פנימית בבטן (ביום השני), 1. [750.]
שתי יציאות רכות קטנות בערב, ולאחריהן התאמצות במשך זמן רב (ביום השני), 1.
יציאות הדומות לאלה של כולרה, 134.*
הצואה, שהייתה דומה לגללי כבשים, הייתה במשך זמן רב יוצאת רק לאחר שימוש בחוקנים ובמשלשלים; בתחילה, לעומת זאת, היה שלשול, 117.
אם אדם יעשן חצי סיגר בבוקר, זמן קצר לאחר ארוחת הבוקר, וכמעט בטרם סיים, יהיה לו דחף דחוף ליציאה, 65.
יציאות בלתי סדירות, 108.
יציאה עצלה, עם שלשול לעתים, הקשורה לחולשה רבה של סוגר פי הטבעת, 107.
משקל ממוצע של צואה, 8.10 אונקיות (במשך חמישה ימים לפני העישון); 8.09 אונקיות (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87.
משקל ממוצע של צואה, 6.04 אונקיות (במשך חמישה ימים לפני העישון); 4.52 אונקיות (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87a.
עצירות.
עצירות, 42, 57 , וכו'.
היציאה, שבדרך כלל הייתה יומיומית, נעדרה במשך יומיים, 6. [760.]
היעדר יציאה, בניגוד להרגל (ביום הראשון), 2.
אין יציאה (מן היום הרביעי עד השביעי), 2.
היציאה שבדרך כלל הייתה בבוקר, התרחשה עתה לקראת ערב, והייתה קשה מן הרגיל, 4.
נטייה לעצירות לעתים, 7.
עצירות הרגלית, חמורה יותר כשהחולה גרוע יותר בשאר הבחינות; לעולם אין שלשול, 95.
מעיים עציריים ללא הרף, 67.
עצירות עקשנית, המתחלפת לעתים לשלשול, 159.

אברי השתן

כליות ושלפוחית השתן.
כאב לוחץ באזור הכליות לפני השתנה, 51.
שיתוק של שלפוחית השתן והחלחולת, 68.
שופכה.
פתח השופכה מודלק ודבוק (יום שמיני), 2. [770.]
צריבה ודגדוג בשופכה, זמן קצר לאחר מכן, ולאחריהם פליטה בלילה, 50.
צריבה בשופכה בעת השתנה, 42.
כאב שורף-מגרד בשופכה לאחר השתנה (יום שמיני), 2.
עקצוץ בשופכה בזמן השתנה, 48.
גרד בשופכה לפני השתנה, 51.
השתנה והשתן.
תשוקה תכופה להשתין, 5.
תשוקה מתמדת להשתין, 134, 139.
דחף לוחץ לרוקן את שלפוחית השתן ואת המעיים, 78.
תשוקה להשתין, עם או בלי סחרחורת, 7.
התרוקנות שתן תכופה ומוגברת, אשר פעם אחת נפלט שלא מרצון בלילה, 46. [780.]
השתן מופרש לעיתים תכופות יותר מן הרגיל, ולעתים יש טפטוף בלתי רצוני, 48.
השתן נפלט שלא מרצון, 117.
הפרשה מוגברת של שתן, 7, 19, 20, וכו'.
התרוקנות מוגברת של שתן אדום, בעל ריח רע, אמוניאקלי, 45.
הפרשה מוגברת של שתן, ממנות קטנות, 26.
הפרשה שופעת של שתן חיוור, 47.
השתן חיוור, מוגבר בכמותו, כך שנאלץ לקום לעיתים קרובות בלילה כדי להשתין, עם כמעט אי־נקיטת שתן, 49.
התרוקנות מוגברת של שתן אדום-צהבהב, 1.
אצירת שתן, 40.
כמות השתן מועטה וצבעו כהה, משקל סגולי 1025, תגובה חומצית; משקיע אוראטים וליחה, ללא אלבומין או סוכר, 167. [790.]
אלבומינוריה (יום שני), 127.
שתן אדום כהה, בעל ריח טבק, 21.
השתן צלול, צהוב-לימוני, שופע יותר מן הרגיל, 4b, 4c.
כמות השתן הממוצעת, 41.69 אונקיות נוזל; חומצה חופשית, 27.86 גריין; אוראה, 657.69 גריין; חומצה אורית, 12.83 גריין; כלור, 148.81 גריין; חומצה זרחתית, 56.18 גריין; חומצה גופרתית, 36.92 גריין (במשך חמישה ימים לפני העישון); כמות השתן הממוצעת, 39.82 אונקיות נוזל; חומצה חופשית, 32.89 גריין; אוראה, 615.32 גריין; חומצה אורית, 18.71 גריין; כלור, 125.77 גריין; חומצה זרחתית, 80.01 גריין; חומצה גופרתית, 41.33 גריין (במשך חמישה ימים לפני העישון), 87.
כמות השתן הממוצעת, 38.85 אונקיות נוזל; חומצה חופשית, 24.64 גריין; אוראה, 610.50 גריין; חומצה אורית, 10.53 גריין; כלור, 129.55 גריין; חומצה זרחתית, 44.23 גריין; חומצה גופרתית, 31.66 גריין (במשך חמישה ימים לפני העישון); כמות השתן הממוצעת, 37.34 אונקיות נוזל; חומצה חופשית, 27.67 גריין; אוראה, 547.96 גריין; חומצה אורית, 15.05 גריין; כלור, 114.55 גריין; חומצה זרחתית, 74.46 גריין; חומצה גופרתית, 40.01 גריין (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87a.

אברי המין

זכר.
איברי המין רפויים, 107.
זקפות לקראת הבוקר (ביום הראשון), 2.
זקפות רבות ללא תחושת עונג מיני (ביום השני), 2.
הפרשת נוזל הערמונית (ביום השמיני), 2.
מעט תחושת זחילה בעטרת הפין, 2. [800.]
וריקוצלה, 174.
פליטות זרע, 47.
פליטות זרע ליליות, 46, 174.
פליטת זרע בלילה, בלי להתעורר (ביום השמיני), 2.
אין זקפות ואין תשוקה מינית, 109.
נקבה.
הפרשה של כמה טיפות נוזל, דמוי "mat water", מן הנרתיק, ארבעה־עשר יום לאחר הווסת (ביום השני), 2.
הווסת, שהתעכבה כיום אחד, הופיעה בשפע רב מן הרגיל (ביום הראשון), 1.
שיבוש הווסת, 57.

איברי הנשימה

כאב מכווץ בבית הקול, 45.
דגדוג נורא בבית הקול, עם שינוי בקול, 164. [810.]
גירוי בחלקה העליון של קנה הנשימה, ולאחריו פליטת כיח, 46.
קול.
הקול חלש, 167.
הקול חלוש ונמוך, 128.
הקול צרוד, 47, 78.
שיעול ופליטת כיח.
שיעול כמעט קבוע, עם תחושת צריבה בבית הקול, 36.
שיעול יבש (ביום השני, השלישי, השביעי והשלושה-עשר), 2 ; לקראת הערב, 4d.
שיעול יבש במשך כל הבוקר, עם כאב דוקר בגומת הקיבה (ביום השנים-עשר), 2.
שיעול יבש וקצר, 159.
שיעול יבש, שנעשה עד מהרה חמור במידה מחרידה; שעלת אמיתית, הנמשכת יומם ולילה, ופוסקת רק בשעת ארוחה, 96.
לפרקים שיעול מדגדג, 76. [820.]
שיעול ושיהוק בו-בזמן, כאילו תיחנק, נמשך רבע שעה (ביום העשירי), 2.
שיעול, עם כיח כהה, 167.
כיח דמי; הבוקר העלתה כמה אונקיות של דם וליחה; כעת היה לה שיעול והיא המשיכה לפלוט כמויות קטנות של דם; בבדיקה מדוקדקת נמצא שהחומר שנפלט הכיל חלקיקים כהים רבים המפוזרים בתוכו; במקומות אחדים התאחדו כמה מאלה ויצרו גושים גדולים, אף שלא נגעה בטבק להרחה זה ארבעה ימים; למחרת פחת הדימום בהדרגה, אך הטבק להרחה עדיין היה מפוזר במה שהעלתה, וכך נמשך במשך כל אותו יום ולמחרתו. נוכחתי לדעת שהניסיון להכניס לפה כף של טבק להרחה היה, מלכתחילה, מלווה לעיתים קרובות בשיעול עוויתי. חברתה שממנה למדה את ההרגל הזה סובלת משיעול קבוע, ונעשתה כחושה וחלושה, 73.
(פליטת ליחה אפורה בבוקר), (ביום השני), 2.
נשימה.
הנשימה חופשית מאוד וקלה מן הרגיל, 50.
הנשימה מהירה מאוד, קצרה, או לעיתים איטית ועמוקה, ונראה שלעיתים היא נפסקת כליל, 77.
נשימה מהירה וקשה, 11.
נשימה מהירה (אישה), 32.
הנשימה עוויתית, עמוקה, 6 בדקה, 80.
הנשימה מוארכת (לאחר חמישים דקות), 133. [830.]
הנשימה איטית, 43, 167.
הנשימה איטית ונחרנית, 168.
הנשימה איטית וסדירה, 79.
נשימה איטית, יורדת עד 8 בדקה, מופסקת על-ידי פיהוק מתמיד, 131.
הנשימה איטית, בית החזה כמעט שאינו מתרחב, 17.
תנועות הנשימה בלתי סדירות ומלוות באנחות, 148.
הנשימה שלו, כפי שכינה אותה, נעשתה קצרה כל כך שנאלץ לוותר על פעילות גופנית מאומצת, 122.
(כאשר הוא מתכופף לצד שמאל ולוחץ, הוא יכול לנשום ביתר קלות), 2.
נשימה נחרנית, 37, 161.
הנשימה נחרנית, הלחיים מתנפנפות עם כל נשיפה, 89. [840.]
הנשימה מלווה בחרדה, באנחות, עמוקה וקשה, 78.
נשימה חלושה מאוד, 83.
נשימה קשה, 33, 40, 53a.
הנשימה קשה, עם אנחות, 117.
נשימה קשה, עם קול צרוד, זמן רב לאחר ההרעלה, 77.
קושי פתאומי בנשימה, 64.
נשימה מאומצת, 37, 52.
מועקה בנשימה, 55.
קוצר נשימה, 159.
קוצר נשימה, משך אנחות ארוכות, 166. [850.]
גנח לעיתים קרובות (לאחר היום השלישי), 121.
תחושה כאילו ייחנק, 159.
התקפים של חנק, שמהם התעורר לעיתים קרובות בחרדה מחרידה ביותר, 159.
התקפי חנק, 55.
תשניק ועילפון, 54.
קוצר נשימה בדרגה רבה מאוד (גבר), 32.
קוצר נשימה, עקב חרחורים שורקניים כמעט קבועים, והיה מטריד מאוד, 96.
קוצר נשימה רב, דפיקות לב ומצוקה באזור הלב, בעלייה במדרגות או בעלייה לכל מקום גבוה, 137.
הם חוו כמעט תמיד קוצר נשימה רב בעת עלייה, 142.
המשקל הממוצע של חומצה פחמתית שנפלטה בנשיפה, 11616.46 גריינים (במשך חמישה ימים לפני העישון); 11664.50 גריינים (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87. [860.]
המשקל הממוצע של חומצה פחמתית שנפלטה בנשיפה, 10456.53 גריינים (במשך חמישה ימים לפני העישון); 10458.27 גריינים (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87a.
המשקל הממוצע של אדי מים שנפלטו בנשיפה, 4884.66 גריינים (במשך חמישה ימים לפני העישון); 4585.20 גריינים (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87.
המשקל הממוצע של אדי מים שנפלטו בנשיפה, 4449.45 גריינים (במשך חמישה ימים לפני העישון); 4289.51 גריינים (במשך חמישה ימים בעת העישון), 87a.

בית החזה

עישון טבק נוטה לרפות את הריאות ולהביא לידי מרסמוס של ממש, 85.
מחלות שונות של בית החזה, 9.
מעוקה בבית החזה, המוקלת בנשימה עמוקה, 1.
בית החזה במעוקה, מכווץ; אין היא יכולה לקחת נשימה עמוקה, והדבר קשור בתחושת חשש וחרדה; אין היא יכולה להשתחרר מן המחשבה שאיזה אסון עתיד לקרות לה (ביום השלישי), 2.
מעוקה רבה בבית החזה, 64.
כיווץ עז מאוד של בית החזה (ביום העשירי), 2.
כיווץ לרוחב החלק הקדמי של בית החזה העליון, קוצר-נשימה ונטייה לקחת שאיפה מלאה, עם כאב יורה המתפשט מן הלב אל הקדקוד, 147. [870.]
בשבת מתפתח התקף של תעוקת חזה, הנמשך חצי שעה; התקף שני חוזר למחרת, ובבוקר יום שני נמצא מת במיטתו, 106.
בעת נשימה עמוקה נדמה היה כאילו בית החזה הדוק מדי (ביום השני), 2.
ערב אחד, בשעה שעישן, נתפס פתאום בכאב עז בבית החזה, כאילו נלחץ במלחציים; דופקו לא היה נמוש. ההתקף נמשך עשר דקות, 103.
לאחר שבע שנים נתפס פתאום בכאב עז בבית החזה, כשהוא מתנשם בקושי, ובתחושה כאילו לום נלחץ בחוזקה מן השד הימני אל השמאלי, עד שבא והתפתל כקשר סביב הלב, אשר אז עמד דומם דומיית-מוות למשך דקה, ואז קפץ כתריסר צפרדעים. לאחר שעתיים של ייסורי-מוות פסק ההתקף, ומאז ואילך הלב דילג על כל פעימה רביעית. במשך עשרים ושבע השנים הבאות הוסיף לסבול מהתקפים קלים יותר כדוגמת אלה שלעיל, שנמשכו מדקה אחת ועד כמה דקות, לעיתים קרובות עד פעמיים או שלוש ביום או בלילה. לאחר הפסקת הטבק פסקו ההתקפים, 81.
המעשן חש כאב עמום, ואף שאינו חריף הרי הוא מציק, בגלל תחושת המעוקה המתמדת המתלווה אליו. מקומו מאחורי עצם החזה, והוא נוטה במידת-מה לצד שמאל. הוא אינו מחמיר ואינו פוחת בשאיפה מלאה, ואף לא בשום שינוי תנוחה; הוא מופיע בדרך כלל אחר הצהריים, אך בלי קשר לארוחות, ולעיתים מחמיר בלילה עד כדי הפרעה לשינה, ועם זאת כמעט נעלם כליל לפני הבוקר, וכל זאת בלי הפרעה ניכרת במחזור הדם, בנשימה או בעיכול, 98.
כאבים חולפים בבית החזה, 76.
בעת נשימה עמוקה נדמה כאילו השרירים הבין-צלעיים נחתכים לגזרים מלפנים לאחור; גרוע יותר במגע; הכאב הביא דמעות לעיניים (ביום הראשון), 2.
כאב, כעין כאב חבולתי בבית החזה, במנוחה (ביום השנים עשר), 2.
הלמים בבית החזה ובאזור הלב; בתחילה תמיד בלילה, אך כעבור זמן גם ביום, עם פרץ דם אל הראש, שהיה שולל ממנו לרגע את הכרתו, 59.
חרדה, המתחילה בבית החזה ובאזור הקדם-לבבי, 53a. [880.]
לחץ בבית החזה, עם חרדה, 48.
לחץ ודקירות בבית החזה (ביום השני), 2.
דקירות בבית החזה בעת נשימה עמוקה (ביום הרביעי והשמיני), 2.
דקירות חולפות רבות, המתמשכות מלפנים לאחור דרך בית החזה, ומוחמרות בנשימה עמוקה, 1.
דקירות בצד ובבית החזה, בעת נשימה, עם חולשה רבה בראש, כאילו היה שיכור, וריצוד מול העיניים, כך שלא היה יכול להבחין בעצמים מרוחקים (ביום הראשון), 2.
החלק הקדמי והצדדים.
כאב בעצם החזה, כאילו סכין נעוצה בה (לאחר חמש דקות), 1.
לחץ מתחת לעצם החזה (ביום החמישי), 2.
לחץ על עצם החזה, כאילו דבר כבד מונח עליה (ביום השלישי), 2.
דקירות מתחת לעצם החזה, עם חוסר יכולת לקחת נשימה עמוקה (ביום הראשון), 2.
דקירות מתחת לעצם החזה, בנשימה עמוקה (ביום הרביעי), 2. [890.]
דקירות דקות באמצע בית החזה, המתפשטות אל עצם החזה, 1.
כאבים עמומים בצדדים, הנראים כאילו הם מתחלפים עם כאב גרון, 92.
כאב רב ומצוקה בצדו השמאלי של בית החזה, במיוחד סביב האזור הקדם-לבבי, 166.
דקירות בצד הימני של בית החזה, בעת דיבור (ביום הרביעי), 2.
דקירות בצד הימני של בית החזה (ביום הרביעי), 2.
דקירות חדות בצד הימני של בית החזה, סמוך לבית השחי, המוקלות בשאיפה (לאחר חצי שעה), 1.
דקירה כואבת כשל חבורה בצד הימני של בית החזה, מוחמרת במנוחה (ביום השלישי), 2.
מעט דקירות מתחת לצלעות הקצרות הימניות, עם הידוק בבית החזה, 4c.
מעט דקירות מתחת לצלעות הקצרות השמאליות (ביום השלישי), 2.
השדיים.
כאב עז כשל חבורה בשד הימני של אשה, עם תחושה כאילו הפטמה עצמה ננשכה ונקטעה (ביום השנים עשר), 2. [900.]
מעוקה רבה בשד (אשה), 32.
דקירה שורפת מתחת לשד השמאלי (ביום הראשון), 1.

הלב והדופק

אזור קדם-הלב.
לשלושה היתה מחלת לב, 143.
בדרך כלל מאוד חשבו שיש להם מחלת לב אידיופתית; התלוננו על כאב ורגישות באזור הלב, ולא יכלו לשכב זמן רב על צד שמאל, בלילה, 142.
מחלת לב שכיחה מאוד בקרב פרוברים של טבק, 142.
מועקה קדם-לבבית, 108.
בערב נתפס לפתע בחרדה קדם-לבבית עזה, שלאחריה חוסר שינה מוחלט וזינוק מן המיטה, 108.
סבל בעיקר בלילה מהתקפים של מועקה קדם-לבבית, עם דפיקות לב וכאב בין השכמות, 105.
בוקר אחד נתפס לפתע בכאב באזור הלב, עם כיווץ רוחבי בחלקו העליון של החזה. לא היה יכול ללכת או לדבר; הדופק לא היה נמוש; הידיים קרות; ההתקף נמשך חצי שעה, 101.
כאב יורה, המתפשט מן הלב כלפי מעלה עד לקודקוד, ותחושת כיווץ לרוחב קדמת החזה העליון, עם קוצר נשימה ונטייה לשאוף עמוק, 147. [כאבי הלב והחזה היו ככל הנראה החמרה של תסמינים שנגרמו על ידי דיכוי חלקי של הזעת כפות רגליים שופעת ומסריחה כהרגל.] [910.]
כאבים מציקים באזור הלב, בדרך כלל גרועים יותר בלילה, עם הפסקות תכופות בדופק ובפעולת הלב, 137.
הפרעה קלה בלב, 96.
פעולת הלב.
שני קולות הלב ברורים, אך פעולתו היתה רפויה ולעיתים לסירוגין, 148.
קולות הלב היו מעומעמים ונראו כאילו כמעט מתמזגים זה בזה, 166.
אוושה סיסטולית באזור האאורטה ולאורך כלי הדם הגדולים, 167.
בהנחת היד על אזור הלב, הדחף שהועבר אליה היה בעל ייחוד בולט, דומה מאוד, כפי שסברו אז, לרעד המגרגר, או fremissement cataire של הכותבים הצרפתים, אשר סביר שילווה אי-ספיקה אאורטלית, 89.
קולות הלב בלתי נשמעים, ותנועותיו בקושי מורגשות (לאחר שלושה ימים), 121.
דפיקות לב, 56, 57, 58, וכו'.
דפיקות לב וכאב באזור הלב, 167.
דפיקות לב בשכיבה במיטה על צד שמאל, הפוסקות בהתהפכות אל צד ימין (היום השנים-עשר), 2. [920.]
במשך זמן-מה סבל מדפיקות לב, עם כאב וכיווץ של החזה, שבאו בצורת התקף משאיפת האדים, 102.
דפיקות לב עם תחושת התהדקות בגרון, 104.
במשך כחודש, בלילה, היו לו לעיתים קרובות התקפים של דפיקות לב, עם מועקה וכאבים סביב הכתפיים, 100.
פעימה חזקה של עורקי הרקות, 96.
דפיקות לב עזות (היום השלישי והרביעי), 2.
דפיקות לב עזות כל הלילה, 155.
דפיקות לב מציקות ביותר, 125.
הלב פועם בעוצמה כה רבה עד שהוא נאלץ להפסיק מאמץ פעיל, 122.
הלב פעם באופן בלתי סדיר במקצת, עם אוושה אנמית קלה, 109.
הלב פעם באי-סדירות רבה; הדבר התבטא בדפיקות לב ובתנועת רעד של האיבר, במיוחד בשכיבה על צד שמאל, 166. [930.]
פעימת הלב חלשה, איטית, ולסירוגין, 77.
פעימת הלב חלשה ולסירוגין, 78.
פעולת הלב חלשה מאוד, 149.
הלב כמעט שלא פעם, 117.
הלב משותק לחלוטין, 119.
נראה כי ההשפעה החזקה ביותר הופעלה על פעולת הלב, 155.
דופק.
הדופק מהיר, 4, 42.
דופק עז, 33.
הדופק מהיר יותר ב-10 פעימות, ומלא יותר (עד מהרה), 4b.
הדופק קטן ותכוף מאוד, 175. [940.]
הדופק קטן, מהיר, בלתי סדיר, 49, 168.
הדופק עמד בממוצע על 85 (לפני הניסוי); 92 (במהלך הניסוי), 87.
דופק מלא, קשה ומהיר, 47.
הדופק מהיר וחלש, 119.
דופק קטן, קשה ומהיר, 48.
הדופק מלא, איטי, 45.
הדופק לחיץ במקצת וסדיר לחלוטין, בקושי 60, 93.
דופקו של הגבר קשה ומהיר, 32.
דופק רך, מלא וחלש, 148.
בשבתו, הדופק פועם רק 48 בדקה. הוא גדול ומלא למגע האצבע, שמתחתיה הוא חולף באיטיות ונלחץ בקלות; כל תנועה מגדילה מיד את מספר הפעימות, ובמידה העולה על המצוי במצב הבריא, 122. [950.]
דופקה של האישה רך למדי, אך תכוף, 32.
דופק איטי, 45, 43; 50 עד 60, 107.
דופק איטי מאוד, 40.
דופק קטן, 82, 60, 108.
דופק 60, סדיר, קטן וחלש, 167.
דופק 48, וקטן, 128.
הדופק איטי מאוד וחלש, 35.
דופק חלש ביותר וקטן, 116.
הדופק קטן, איטי, 34, 33a, 51.
הדופק איטי במידה יוצאת דופן, בקושי נמוש, עם הפסקות של חמש-עשרה שניות, 77. [960.]
הדופק קטן ולסירוגין, 78, 105.
דופק איטי ולסירוגין, 55.
הדופק קטן וחלש, 70, 89, 117.
הדופק נעשה קטן וחלש, העור קר ומכוסה זיעה דביקה, 3.
הפסקות תכופות בדופק ובפעולת הלב, עם הכאבים באזור הלב, 137.
בין שמונים ושמונה מעשנים כבדים ותיקים, היו עשרים ואחד מקרים של הפסקות בולטות בדופק, אצל גברים בני 27 עד 42 שנים, 118.
הדופק בלתי סדיר, משתנה ולסירוגין; בזמן אחד 136 לדקה, וזמן קצר לאחר מכן ירד עד 38 לדקה, 166.
בסיס, 74 1/2 פעימות: שש דקות, 81, 81, 81, 83, 82, 82; ממוצע 81.6. שבע-עשרה דקות, 85, 89, 89, 93, 96, 90, 94, 94, 93, 92, 93, 95, 95, 96, 94, 97, 93; ממוצע 93, 110.
בסיס, 74 1/2 פעימות: שש דקות, 79, 77, 80, 78, 78, 77; ממוצע 78.1.
שבע דקות, 83, 87, 88, 94, 98, 102, 102; ממוצע 93.4. שמונה דקות, 105, 105, 104, 105, 105, 107, 107, 110; ממוצע 106. לאחר עישון של אחת-עשרה דקות, 112, 108, 107, 101, 101, 100, 100, 100, 100, 98, 91, 110a.
עישון שבע דקות, 76, 75, 79, 79, 76, 78, 82. העישון נפסק; עשר דקות, 81, 88, 81, 83, 82, 84, 83, 83, 80, 82, 110b. [970.]
בסיס, 70 1/2 פעימות: שש דקות, 68, 70, 71, 70, 72, 74; ממוצע 70.8. שש דקות, 76, 77, 86, 89, 91, 94; ממוצע 85.5. ארבע דקות, 98, 95, 96, 95, 110c.
עישן במהירות שלוש דקות, 94, 94, 96. המקטרת מולאה מחדש, 87, 93, 96, 96, 96, 110d.
בסיס, 82 פעימות: 85, 85, 84, 80, 94, 94 (פעימה אחת הוחמצה), 84, 84, 88, 89, 86, 111.
בסיס, 65 פעימות: שבע דקות, 64, 64, 64, 65, 67, 64, 65; ממוצע 64.7. שבע דקות, 70, 70, 70, 71, 74, 68, 71; ממוצע 70.5. חמש דקות, 76, 77, 77, 81, 81; ממוצע 78.4, 111a.
בסיס, 84 פעימות; 84, 84, 85, 84, 86, 84, 83, 85, 86, 84, 87, 86, 112.
בסיס, 73 פעימות: עשר דקות, 76, 75, 73, 74, 71, 74, 71, 74, 73, 73; ממוצע 73.4. שש דקות, 77, 79, 81, 87 (אחת הוחמצה), 74, 75; ממוצע 77.1, 112a.
הדופק אינו נמוש בשורש כף היד, ופעולת הלב בקושי מורגשת באזור קדם-הלב, 80.
הדופק כמעט בלתי נמוש, קטן מאוד, לסירוגין, איטי ביותר, 45, 17.
הדופק בקושי נמוש, 83, 149, 150.
אין דופק בשורש כף היד (היום השלישי), 121. [980.]
ללא דופק (לאחר חמישים דקות), 133.

NECK AND BACK

צוואר.
נוקשות בצוואר, כך שלא יכול היה להפנות את הראש לצד ימין (ביום השמיני), 2.
כאבים נוירלגיים בצוואר, עם הידוק בגרון, 104.
צריבה ומתיחות בעור הצד הימני של הצוואר (ביום השני), 1.
כובד רב וכאב בעורף, כך שנאלץ להסיר את מטפחת הצוואר (ביום הראשון), 2.
גב.
רגישות למגע של עמוד השדרה לכל אורכו, ובייחוד באזורים הצווארי והמותני, 57.
כאב בין השכמות, עם מועקה קדם-לבבית, 105.
צריבה מתחת לשכמה (ביום השני), 2.
דקירות בשכמה הימנית (ביום הרביעי), 2.
כאב קהה באמצע עמוד השדרה, עם תחושת חבלה בכל הגוף, במיוחד בגפיים העליונות, בבוקר, 4. [990.]
כאב בגב התחתון ובחלציים, במיוחד לאחר ישיבה, 4, 4a, 4b, 4c.
כאב בלתי נסבל בגב התחתון, המוחמר מאוד בעת ישיבה ושכיבה, 4d.
כאב בגב התחתון, בעל אופי מכווץ, אלים במיוחד לאחר יציאה (ביום הרביעי), 2.
כאב לוחץ באזור המותני בקימה מן הישיבה ובתחילת ההליכה, נעלם בהליכה, 1.
כאב פועם באזור עצם העצה, בערב (ביום הראשון), 4.

גפיים

הגפיים פרושות, רפויות, חסרות כוח, עם רעד כמעט בלתי פוסק וקפיצות עוויתיות תכופות, 77.
רעד של הגפיים, 38, 48, 55a, 82.
רעד של הזרועות והידיים, 147.
קשיון של הגפיים, 36, 57.
הגפיים החלו להיות נוקשות מאוד (ביום השני), 121. [1000.]
שיתוק ורפיון של הגפיים, 34.
מצב קטלפטי של הזרועות והרגליים; אם רגל או זרוע היו מיושרות, מכופפות או מורמות, הן היו שומרות על תנוחה זו לפחות חמש דקות, או עד שהוחזרו למנח נוח יותר, 66.
חולשה רבה ורעד של הידיים וכפות הרגליים (ביום הראשון), 2.
עייפות ואפיסת כוחות של הגפיים, 1.
אובדן מוחלט של הכוח בגפיים העליונות והתחתונות, 168.
הגפיים רפויות, 33.
תחושה כאילו האצבעות ארוכות יותר בעת עישון טבק במקטרת, לאחר כשלוש שאיפות ממנו; אם הוא ממשיך לעשן, הוא חש כאילו איבד את השימוש ברגליו מן הברכיים ומטה; הוא יכול לעשן סיגר באוויר הפתוח, אך אם הוא מעשן חצי סיגר בתוך הבית, השוקיים שלו חשות כאילו אינן שייכות לו, וכאילו הן נשמטות ממנו, 165.
כאב בכל הגפיים, 42.

הגפיים העליונות

הזרועות קשורות על פני החזה, 37.
נטייה מתמדת למתוח את הזרוע (ביום השני), 2. [1010.]
הזרוע הימנית נראית משותקת, כמו בעווית (ביום השנים־עשר), 2.
הזרוע השמאלית חסרת כוח לחלוטין וכואבת (ביום השלישי), 2.
התכווצויות עוויתיות עזות בזרועותיו ובידיו, 32.
מתח בזרוע השמאלית, במיוחד במרפק (ביום הראשון), 2.
כאב בזרוע בהרמתה (ביום הראשון), 2.
כאב מושך בנקודה בגודל של חצי דולר בזרוע השמאלית, כאילו עתיד להיווצר כיב (ביום הרביעי), 2.
כתף.
פעימה מתחת לכתף הימנית (ביום הראשון), 2.
דקירות וכאב מושך בכתף השמאלית (ביום השני), 2.
מרפק.
כאב מושך במרפק בעת סיבוב האמה (ביום הראשון), 2.
כאבים דוקרים במרפקים, שבגללם לא יכול היה ליישר במהירות את הזרוע הימנית (ביום השני), 2.
אמה. [1020.]
כאב, כמו לאחר נקע, באמה הימנית, במיוחד במרפק, עם דקירות כואבות מיד בכל מאמץ (ביום השלישי), 2.
כאב קורע בגידי האמה השמאלית לכיוון כף היד, ולאחר מכן במרפק (ביום השני), 1.
ידיים.
הידיים צמודות זו לזו ובמצב של כיווץ נוקשה, 37.
רעד של הידיים (ביום הראשון), 2, 76, 107, 149.
רעד של הידיים והלשון, 78.
ידו רועדת מאוד כשהוא מושיט אותה, 99.
חולשה בידיים (ביום הראשון), 2.
הידיים נראות משותקות וקרות, ולאחר מכן באים צריבה ועמעום תחושה בקצות האצבעות וקושי בתנועה, עם קור וצמרמורת של הגוף (ביום השמיני), 2.
כאב מושך, שיתוקי ועוויתי, ביד הימנית, המתפשט עד המרפק (ביום החמישי), 2.
דקירות וכאב קורע ביד הימנית (לאחר עשר דקות), 2.
אצבעות. [1030.]
האצבעות נפוחות מעט (בימים השישה־עשר, השבעה־עשר והשמונה־עשר), 2.
פרפור של אצבע אחת, 1.
עווית, ותחושת נמלים, בשלוש האצבעות הראשונות של יד שמאל (ביום השלישי), 2.
עווית באצבעות שונות (לאחר שעתיים, ובעת רחיצה בבוקר), (ביום השני, השלישי והרביעי), 4a.
כאב קורע תכוף בכל הזרת (ביום השני), 1.
ההליכה בגרירת רגליים, 107.
הייתה לו הליכה של זקן, 108.
התנדנדות בהליכה (לאחר חצי שעה), 133.
נוקשות של הגפיים התחתונות ושל עמוד השדרה, 127.
אי־שקט בגפיים התחתונות, 139. [1040.]
מעין שיתוק או חולשה מופרזת של הגפיים התחתונות, כך שלבסוף החולה נאלץ לשבת או לשכב, עם אובדן תחושה ועם חולשה במידה זו או אחרת של כל החושים המיוחדים, 68.
אובדן מוחלט של הכוח בגפיים התחתונות, 149.
מפרק הירך והירך.
כאב לוחץ עמום במפרקי הירך ובמפרקי הברכיים, 1.
דקירות במפרק הירך הימני, לקראת ערב (ביום השלישי), 2.
כאב בלחיצה על שרירי העכוז הימניים (ביום השני), 4c.
דקירות בתוך שרירי העכוז ומעליהם (ביום הראשון), 4b.
כאב ומתח בשרירי העכוז והירך, כמו לאחר הליכה ממושכת (ביום השלישי), 4c.
כאב מושך בירכיים (ביום התשיעי), 2.
דקירות בירך השמאלית, בין הכתפיים ומתחת לעצם החזה (ביום השמיני), 2.
ברך.
הברכיים רעדו תחתיו, והוא נראה בקושי מסוגל לשאת את גופו הכחוש, 69. [1050.]
דקירות בעת כיפוף הברכיים, לחץ בהן במנוחה (ביום הראשון), 2.
פצפוץ בברכיים בעת הליכה (ביום הראשון), 2.
עווית בברך (ביום השמיני), 2.
דקירות בגומות הברכיים (ביום הרביעי), 2.
צריבה נוראה בברך, ובמגע תחושה כאילו סיכות תקועות בה (ביום האחד־עשר), 2.
שוק.
תחושה שיתוקית, כאילו האזור שמתחת לברך רדום (ביום החמישי), 2.
מתח מן הברכיים עד כפות הרגליים בהליכה (ביום השלישי), 2.
חולשה בשוקיים ובכפות הרגליים (ביום השלישי והרביעי), 2.
כאב קורע בצד החיצוני של השוקה השמאלית, 1.
כאב קורע היורד לאורך השוק האחורית השמאלית (ביום הראשון), 1. [1060.]
כאב לוחץ בקרסול השמאלי, 1.
קפיצות בגיד אכילס ובשרירים אחרים, בעיקר בלילה, עם אי־שקט וחוסר שינה, 137.
כף רגל.
רעד, או ליתר דיוק טלטול, של כפות הרגליים במשך זמן רב (ביום הראשון), 1.
חולשה רבה, כאילו כפות הרגליים משותקות; בקושי יכול היה לעלות במדרגות (ביום הראשון), 2.
תחושה שיתוקית בכף הרגל הימנית (ביום הראשון), 2.
צריבה בצד סוליית כף הרגל, כאילו מברזל מלובן, עזה ביותר לקראת ערב (ביום השני), 2.
כאב קורע־מקפץ בגב כף הרגל השמאלית (ביום הראשון), 1.
אצבעות הרגל.
עווית מן האצבעות אל הברך (ביום הראשון), 2.
כאב חד בכריות אצבעות כף הרגל השמאלית, כך שלא יכול היה לדרוך עליה כרגיל (ביום השישי), 2.

כלליות

שחפת, 9. [1070.]
"ההשפעות המזיקות של הטבק על ילדים אינן מוטלות בספק. השימוש בטבק גורם לחיוורון, לכלורואנמיה, לדפיקות לב ולהפרעות עיכול. האנמיה אינה בת ריפוי כל עוד ההרגל נמשך. ילדים המכורים לטבק הם בעלי אינטליגנציה נחותה, ויש להם נטייה, בולטת פחות או יותר, למשקאות חריפים. אלה שחדלים מן ההרגל בטרם נוצר נגע אורגני כלשהו מחלימים לחלוטין," 144.
עשרים ושבעה הציגו תסמינים ברורים של הרעלת ניקוטין, 143.
השימוש הקבוע גורם ללא ספק להידרדרות גופנית ושכלית של הגזע. צאצאיו של אדם עלולים יותר להיות בעלי מבנה גוף עדין, משום שהתעללות זו יוצרת גירוי יתר, ומכאן תשישות של הכוח העצבי בחולה; והסטטיסטיקה מראה באופן מכריע שפינוק כזה מכשיר את הדור הבא ללקות במחלות מוחיות שונות, 142.
תחושת חיוניות מוגברת בשרירים, עם חוסר רצון אף לתנועה הקלה ביותר (עד מהרה), 4.
כל המערכת רפה וחיוורת, 80.
מהלך כפוף ממש לשניים, לוחץ בשתי ידיו על אזור הטחול, ונאנח בכל צעד, 93.
הדם דליל; הכדוריות האדומות מפוזרות, אינן נצמדות זו לזו, ומשוננות, 167.
אצל שמונה הייתה הידרדרות ברורה של הדם, 143.
הכחשה, 61, 69, 109. [1080.]
מצב מתקדם של מרזמוס, 91.
כחישה מהירה, 76, 122.
מאבד בשר, בייחוד בגב; גם הלחיים נעשות שקועות (לאחר עשרה ימים), 2.
החל להכחיש ולהחוויר, 58.
היא כחושה; כל בגדיה רפויים עליה מדי (ביום השנים-עשר), 2.
משקל הגוף הממוצע 225.79 פאונד (בחמשת הימים שלפני העישון); 225.86 פאונד (בחמשת הימים שבהם עישן), 87.
משקל הגוף הממוצע 224.77 פאונד (בחמשת הימים שלפני העישון); 223.62 (בחמשת הימים שבהם עישן), 87a.
הידיים היו קפוצות לאגרוף ומשוכות בחוזקה על פני החזה; אי-אפשר היה ליישר את האצבעות ולא להזיז את הזרוע; שרירי החזה והזרועות הורגשו קשים, עם התכווצויות רוטטות של סיבים שונים, 127.
תמיד הייתה לי תשוקה חזקה לטבק, כך ששום דבר זולת הכרח גמור לא היה יכול להביאני מעולם לנסות לשבור את ההרגל; אך במשך שנה מצאתי שהתסמינים הולכים ומחמירים בהדרגה הן בעוצמתם הן בתדירותם. השתמשתי ב- Gentian כנוגדן או כתחליף; מרירותו השמידה זמנית את הכמיהה הבלתי פוסקת לטבק. בלילה הראשון לאחר שנגמלתי התעוותתי כך שלא יכולתי לישון, התעוותתי בכל הגוף, ומשהו כאילו משך את כתפי השמאלית מטה בכוח שאין לעמוד בפניו. מנה של Ignatia הקלה עלי מיד מתסמינים אלה, וישנתי היטב את שארית הלילה; מאז הייתה רק קפיצה קלה אחת בלבד. כעת אני יכול לשכב היטב על כל אחד מן הצדדים. יכול לעלות במדרגות או לעבור על גשר בנוחות גמורה. טוב יותר מבחינת הדופק והכאב הלבבי. אין עוד סחרחורת. בקושי ניתן להבחין באיזה נימול של ה- orbicularis oris. ישן היטב. אין חלומות רעים: התיאבון טוב. הכוח משתפר. המזג טוב מן הרגיל, 137.
נקראתי וראיתיו בתוך פחות מעשר דקות לאחר שנטל זאת. עם כניסתי לחדר הבחנתי בשתי שאיפות קצרות, והכול הסתיים. מן הדברים שמסרה המשפחה, היו לו עוויתות מיד לאחר ששתה את הרעל, והוא צנח ארצה. מצאתיו שוכב על צדו השמאלי, פיו ולסתותיו פעורים לרווחה, והלשון בולטת; השפתיים, הלשון ופנים הפה בצבע כחול כהה; העפעפיים פתוחים; אישון העין מכווץ לגודל ראש סיכה. המראה הכללי היה של אדם שנפגע לפתע ומת מיד. פטכיות בכל הגוף, ובמקומות שונים כתמי אכימוזה. הקשיון שלאחר המוות היה רב מאוד, 146. [1090.]
אפילפסיה, 9.
השרירים נוקשים, 119.
שיתוק, 160.
בהתקף של המיפלגיה לפני שמונה שנים, 174.
עוויתות-קפיצה של השרירים, 55a.
קפיצות בכל הגוף, עם פעימה בראש ודפיקות לב (ביום הרביעי), 2.
רעדים, 160.
רעד חזק מאוד, 121.
רעד של כל השרירים, 10, 41, 134.
לאחר ששכבה במיטה שלוש שעות, חשה צמרמורת בכל גופה, שלאחריה הופיעו בחילה והקאה עזה, עם עוויתות בזרועות, בגפיים התחתונות, ואפילו בשרירי הגב; עוויתות אלה נמשכו מ-1 עד 4 A.M., 175. [1100.]
רעד של כל הגוף, עם הבחילה, 1.
רעד של הראש והידיים, עם התרגשות רבה, כדוגמת שכרות לאחר ארוחת הצהריים (ביום הראשון), 1.
כל המסגרת הגופנית רעדה ברעידות חזקות, 89.
רעדים עצביים, 60.
התכווצויות עוויתיות של שרירים בודדים, 130.
תנועות טלטול שריריות בלתי פוסקות, 148.
כל הגוף מושפע מהתכווצות עוויתית, 37.
היה במצב של רעד שרירי מתמשך, וכאשר נע לרוחב החדר כדי להגיע אל מיטתו, נדמו רגליו ככפופות או מקושתות, כאילו היה מעוות דרך קבע, מה שלא היה נכון למעשה. ברור היה שאיבד את השימוש המלא בשרירי הגפיים התחתונות, והוא טיפס אל המיטה בקושי ניכר. כאשר נשען במיטה, נמשכה תנועה מתמדת של שרירי הזרועות והרגליים, ושרירי הפנים נעו מדי פעם באופן בלתי רצוני, 148.
התרגשות עצבית רבה, מלווה בפעולה בלתי סדירה של השרירים, בייחוד של העפעפיים, הפה והגפיים העליונות, שנמשכה כשעתיים לאחר כל פעם של שימוש בחומר זה. תחושות אלה הוחלפו בתחושת נוחות ושביעות רצון נעימה, שנמשכה כשעתיים, 87.
רעד היסטרי, עם משיכות עוויתיות של שרירי הכיפוף של כל הגוף, מלווה חרדת אימים מיוסרת מפני איזו קטסטרופה גופנית מתקרבת במהירות, שתוצאתה תהיה מוות. הוא היה אוחז בזרועו של כל עובר-אורח ומתחנן שיציל את חייו, שיקל עליו מן המצוקה הפרקורדיאלית הגדולה ומן החנק המאיים. פחד זה היה, בכמה התקפים שלאחר מכן, סיבה להתרגשות נפשית וגופנית ממושכת. שיחה, הליכה מהירה או כל תנועה אלימה של המטפלים, היו מעוררות התקף עוויתי זה ויוצרות רגזנות עצבית רבה. טבעו, שהיה נעים, נעשה נרגז וקפדן, 166. [1110.]
רעד עוויתי כללי, 44.
עוויתות, 14, 27, 70, וכו'.
עוויתות, שלאחריהן מוות, 163.
עוויתות ספזמודיות, 43.
עוויתות עזות, עם חרחור רב (לאחר שתי דקות), 29.
עוויתות אלימות, שלאחריהן מוות, 23.
עוויתות, הראש משוך בחוזקה לאחור, עם נוקשות שרירי החלק האחורי של הצוואר (ביום השלישי); היו עוויתות טטניות נוקשות חוזרות בלי הרף, ושרירי הגב הושפעו בעיקר, עד המוות, שבוע לאחר שלעס טבק, 121.
התכווצות בלתי רצונית אלימה של כל השרירים, עם מראה של כאב נורא; הניח את ידו ללא הרף על הבטן וקרע בכוח את איבר המין, 17.
תנועות עוויתיות של הזרועות, אחר כך של הרגליים, ולאחר מכן של כל הגוף, שהלכו והתגברו במשך שש או שבע דקות, ואחריהן תשישות קיצונית, 52.
עוויתות כלליות, עם כפיפת הגוף קדימה ומתיחת הגפיים, ועם קריאות עמומות, מחמת הכאב בקיבה, 36. [1120.]
עוויתות מחרידות, עם נוקשות הגפיים והתכווצויות אלימות של שרירי הבטן; קשת לאחור של הגוף; כלי דם תפוחים בראש, 33.
בתוך חצי שעה לקה בעוויתות קשות, כאשר שרירי הכיפוף של הגפיים העליונות והתחתונות היו מכווצים באופן נוקשה ועוויתי, עד שהגפיים נמשכו בכוח אל הגוף, 83.
עוויתות טטניפורמיות, 160.
עוויתות קלוניות, שגרמו סערה שרירית רבה, במיוחד בגפיים; השיניים היו מהודקות זו לזו, הידיים קפוצות בחוזקה, והרגליים כפופות ומתיישרות לסירוגין במהירות, 196.
למחרת בבוקר היה לו תמיד התקף עוויתי, והיה מוכרח ללא הרף למתוח את הגפיים ולפהק, עם תחושת גלגול בחזה, בבטן ובשוקיים, ולאחר מכן תחושת כובד עופרי בכפות הרגליים, 143.
ההשפעות הכלליות על המערכת היו כמעט זהות לאלה שתוארו קודם לכן כתוצאה מן השימוש הקודם בטבק; הייתה אותה התרגשות עצבית, רעד, ערנות-יתר, אך במידה פחותה במקצת, 37a.
עוויתות קלות (בתוך שעה), 71.
הפרעה במוטוריקה, 130.
נוקשות מלאה של השרירים, 35.
חש שלא בנוח במובהק בסוף הסיגר השמיני, וכשסיים את התשיעי הותקף בסחרחורת וברעידות מקור; תסמינים אלה החמירו לאחר הסיגר העשירי; הוא סירב להפסיק לעשן, ואז הותקף בכאב עז במעיים ובהקאות, ומת בלילה, 154. [1130.]
חולשה כללית, 39, 91, 92, 142.
תחושת חולי כללית, 50.
חולשה רבה וכחישה, 53.
חולשה, 36, 46, וכו'.
חולשה ועצלות, 48.
חלש, עצבני וביישן, 64.
חולשה, חיוורון, אישונים מורחבים (ביום השני), 10.
חלש מאוד ותשוש, 174.
רפיון כללי של כל הגוף, עם כפות ידיים מחוספסות וחמות (עד מהרה), 4.
חולשה לעת ערב, ובתנועת החלק מיד צמרמורת וקרירות בין השכמות, עם סחרחורת ודקירות ברקות, במצח ובקודקוד (ביום הראשון), 2. [1140.]
חולשת שרירים כה גדולה עד שכל תנועה הייתה קשה מאוד, 77.
חלש יותר בבוקר מאשר אחר הצהריים (ביום הראשון), 2.
תחושה כללית כאילו הוא מאבד את כל כוחו בכל הגוף (לאחר שעישן חצי סיגר בחדר), 165.
איבד כוח במהירות רבה, 122.
נטייה לשכב, ואף על פי כן, כאשר הוא הולך למיטה אין הוא יכול לעצום את עיניו כדי לישון, 96.
סלידה מעבודה (ביום הראשון), 2.
חוסר רצון למאמץ גופני, 138.
סלידה מהתנועעות, 96.
התפקודים הרפלקסיים והמוטוריים חלשים, 167.
השרירים חלשים ורפויים, 167. [1150.]
רפיון של כל הגוף, 45, 51.
תשישות מופרזת, 166.
לאות וחולשה של השרירים הרצוניים, עם סחרחורת בתנועה, 161.
תחושת תשישות רבה, 42.
אפיסת כוחות, 44, 55, 150.
אפיסת כוחות עמוקה, 140, 160.
אפיסת כוחות מופרזת כל הלילה, 155.
אפיסת כוחות מלאה, ללא תנועה, וכאילו חסר הכרה, 83.
רגישות עצבית יתרה, 142.
עצבני ורועד בעת עישון, 174. [1160.]
העישון עושה אותו עצבני אם הוא עובר את הכמות הרגילה שלו, 174.
עצבני מאוד במשך כמה שנים, במיוחד לאחר עישון, בבוקר, 174.
אי-שקט, 43, 121, 160.
אי-שקט רב, 108.
אי-שקט ונדודי שינה, עם קפיצות השרירים, 137.
אי-שקט המחייב שינוי מקום מתמיד, 136.
מצב של אי-שקט והתרגשות, 126.
אי-השקט מסיע אותה ממקום למקום, עם אנחות מתמידות (ביום העשירי), 2.
סחרחורת בעמידה ובישיבה, שלבסוף נעשתה מכאיבה; לעיתים קרובות היה מוכרח לשנות את תנוחתו, ובעמידה היה מוכרח לעיתים קרובות לעמוד על רגל אחת ולשנות לעיתים קרובות את תנוחת הגוף, להישען או לתמוך בגוף בדרך כלשהי; בישיבה היה מוכרח למתוח את הרגליים או לכופפן ולהניען קדימה ואחורה; בעת קריאה הייתה הזרוע מתעייפת במהירות מהחזקת הספר, ולעיתים היה הדבר קשור בדקירות באצבעות, במיוחד באגודלים; אפילו במיטה היה מוכרח לעיתים קרובות לשנות תנוחה, וגם בשנתו נעשיתי חסר מנוחה מאוד, כך שהשינה נקטעה לעיתים קרובות, ולעיתים הייתי עייף בבוקר. בעקבות זאת היה אובדן גמור של כוח הקואורדינציה של השרירים האנטגוניסטיים, כך שבעמידה הברכיים קרסו, או בישיבה נפלתי בכל כובדי על הכיסא. נעשיתי בלתי מסוגל למשוך את בגדי על גפיי בלי להיתמך. לעיתים נעשתה ההליכה איטית וגוררת, הצעדים קצרים, והרגליים כמעט שאינן מתרוממות מן הקרקע, כך שלעיתים קרובות מעדתי והתעייפתי; היה קשה במיוחד לעלות במדרגות, בייחוד אם המדרגות היו גבוהות; עלייה כזאת גרמה חרדה ופחד ליפול לאחור, כך שעליתי כשהגוף כפוף קדימה. דבר זה היה קשור בהתקפי סחרחורת חולפים בעת הליכה באוויר הפתוח, במיוחד כאשר הבטתי פתאום למעלה, וגם בחולשה רבה ובעייפות מהירה, ללא ערפול בראש וללא קושי בביצוע עבודה שכלית, ועם דימום מן האף לעיתים ללא סיבה נראית לעין. ערב אחד, כאשר ישבתי כדרכי, שתיתי בירה ועישנתי, הופיעה לפתע צמרמורת זוחלת מיוחדת לאורך הגב עם חולשה כללית; ייחסתי זאת למשב אוויר, ולכן שיניתי את מקומי, אך התסמין חזר מזמן לזמן, עם סלידה כזאת מן הסיגר שלי, שהשלכתי אותו והלכתי הביתה. בדרכי הביתה הותקפתי בכאב ראש קהה ולוחץ בחלק התחתון של העצם המצחית; בעת שהתפשטתי, בהיכנסי למיטה, הותקפתי בצמרמורת מרעידה, שלאחריה בא במהרה חום יבש, ולאחר מכן זיעה; השינה שבאה לאחר מכן נקטעה על ידי חלומות חיים, שמהם התעוררתי כשהזיעה נשפכת מכל הגוף, בתשישות רבה ועם ראש מבולבל; כשקמתי בבוקר היה לי כאב ראש קהה ומציק באזור המצח, כאילו יש ממש לחץ מלמעלה למטה בתוך הגולגולת; כאב הראש הוקל לחלוטין במצב שכיבה אופקי; הדבר היה קשור בצמא, בלשון מצופה ובאובדן תיאבון. בניסיון ללכת היו לי כאבים במתניים, בגב התחתון ובעורף; ההליכה הייתה איטית וחרדה, מלווה בסחרחורת ובכאב ראש לוחץ נורא; בהליכה כף רגלי השמאלית כשלה לעיתים קרובות מלעשות צעד, כפי שקורה לחיילים בעת החלפת צעד. אחר הצהריים היה דימום ניכר מן הנחיר השמאלי, עם הקלה מסוימת בכאב הראש, אך מאוחר יותר, בערב, כשניסיתי לערוך כמה ביקורים, החמיר כאב הראש הלוחץ והתרכז בצד שמאל; אולם הוא נעלם כשהלכתי למיטה בערב, אך השינה הייתה מלאה חלומות חיים. למחרת בבוקר חזר כאב הראש, היה מרוכז בצד שמאל, עם חולשה רבה, צמא ואובדן תיאבון, וללא כל נטייה לעשן; הדימום מן הנחיר השמאלי חזר ונמשך רבע שעה, והיה עשוי דם שחור. היום הייתה הליכתי בלתי יציבה מאוד, מתנודדת, ובעזרת מקל. השתן התרבה והיה בצבע חום-צהבהב עמוק. ביום שלאחר מכן היו, נוסף על כך, כאבי קריעה בשרירי הרקות; הדימום האפי חזר, והדם היה סמיך, כהה, צמיג. מצב זה נמשך זמן-מה בלא הקלה, ולאחר מכן השתפר בהדרגה עד שחזרה בריאות טובה לחלוטין, עם פחות תשוקה לטבק ועם שימוש מופחת בו מאוד, 129.
במהלך שעה אחת נראה חולה יושב על כל כיסא בחדר, נשען בתנוחות שונות על ספות, כורסאות, מיטה או רצפה, יושב על קצה השולחן, ונותן כסיבה לכך ששום מקום או תנוחה לא נראו נוחים, וכי אי-שקט שאין לעמוד בפניו כופה עליו שינוי מתמיד זה, 136a. [1170.]
נוטה להתעלפות, 10.
תחושת עילפון, 11, 14, 21, וכו'.
עילפונות פתאומיים, 64, 77.
התמוטט כליל, עם זיעות קרות (בתוך שעה), 71.
התקפים תכופים של תחושת עילפון, 77, 78.
התקפי סינקופה ואובדן הכרה, 132.
סינקופה אלימה, 37.
תמט עמוק, עם פנים חיוורות, עם זיעה קרה, 163.
היפראסתזיה של ענפי עצבים שונים, 130.
אנסתזיה פחות או יותר שלמה, בייחוד של הצד השמאלי של הגפיים ושל קצה הלשון, 166. [1180.]
נימול כללי, 168.
נימול כללי, המתחיל תחילה בקצות האצבעות, אצבעות הרגליים והלשון, 109.
אובדן מלא של תחושה, של תנועה רצונית ושל נשימה, 35.
תחושה כאילו הדם סובב במהירות רבה יותר ובאלימות רבה יותר (עד מהרה), 4c.
אי-יכולת לשכב על הצד השמאלי; הדבר גרם לכאב רב כל כך ולדפיקות לב, 137.
התכווצות מכאיבה, 134.
התכווצויות ומשיכות עוויתיות, 11.
נוירלגיות שונות, כגון של ה- N. pudendus ext., המעירה אותו משינה טובה ומרעננת בשעה 4 A.M., עם זקפות מכאיבות וסטרנגוריה, וחולפת בערך בצהריים לאחר מתן שתן מימי שש או שמונה פעמים; של ה- plexus cœliacus, עם גרפסים חמוצים מתמידים; של העצב הבין-צלעי החמישי השמאלי; של ה- plexus brachialis הימני; מיד כשנוירלגיה אחת חדלה, אחרת מתחילה במקומה, 131.
כאבי משיכה בכל הגוף, 48.
כאב לוחץ אלים, עם אי-נוחות של כל הגוף וזיעה חרדתית, 1. [1190.]
אימת תנועה, 130.
בעת ברומטר נמוך, וכאשר הרוח נושבת, הכאבים חוזרים, ולעיתים ניתן להקל עליהם רק באמצעות יישומים חמים על הקיבה, בשכיבה על הגב ובדיאטה קפדנית (על אף תיאבונו הטוב), במשך יומיים, שלושה או ארבעה ימים, 95.
החמרה של כל התסמינים מחום רב, מקור רב, ובייחוד ממזג אוויר סוער, 95.
החמרה בהליכה, בנסיעה בכרכרה, ובייחוד מן הטלטול של רכבת, 95.
הצד השמאלי של הגוף סובל יותר מן הימני, 2.
היא חשה טוב יותר באוויר הפתוח, 1.

עור

אובייקטיבי.
צהבת, 9, 134.
מקרי צהבת בגברים צעירים בריאים, 124.
העור היה חיוור והציג מראה אנמי, 166.
העור מקבל בהדרגה גוון אפרפר מיוחד, שניתן לומר כי הוא מצוי באמצע בין החיוורון של כלורוזיס לבין זה של קכקסיות אחרות, 66. [1200.]
תפיחות מוגברת של העור, עם גרד עז והזעה כללית קלה, 50.
תפיחות מוגברת של העור, עם גרד והזעה קלה, 51.
העור כחלחל, מכוסה בזיעה קרה, 160.
פריחה אדומה מגרדת על פני כל הגב (לאחר חמישה ימים), 1.
כתמים אדומים בפנים (יום ראשון), 2.
כתמים אדומים בכתף הימנית, עם צריבה בנגיעה (יום עשירי), 2.
פצעונים רבים במצח, עם גרד, המוקל לזמן קצר על־ידי שפשוף (יום שלישי), 2.
פצעונים מגרדים בגב התחתון ובאצבעות (לאחר אחד־עשר ימים), 2.
פצעונים מגרדים בחזה (יום שלישי), 2.
פריחה פפולרית, 50. [1210.]
פריחה פוסטולרית בעורף ובגפיים העליונות, 49.
בליטות גרגריות בשתי הלחיים, מתחת לעיניים, המורגשות רק במישוש (יום ראשון), 2.
שלפוחיות קטנות מגרדות על הגוף, מוקפות הילות אדומות ומלאות נוזל צהוב, עם רגישות כואבת למגע (לאחר חמישה ימים), 2.
יובש של העור, 11.
סובייקטיבי.
פגיעות־יתר של העור, כך שלאחר הפצע או השפשוף הקלים ביותר מתפתחת דלקת בדרגה גבוהה, 50.
תחושת רעד בעור, כאילו הוא נקרע, 145.
תחושת נמלים בגפה התחתונה השמאלית, מן הברך עד אצבעות הרגל (יום שלישי), 2.
גרד עז, 77.
גרד עז של כל פני הגוף, 136.
גרד פה ושם בגוף, המעורר להתגרד, ולאחר מכן נעלם (יום שלישי), 2. [1220.]
גרד תכוף, כאילו מעקיצות פרעושים, בפנים, בערב (יום שני), 2.
גרד באזור התת־צלעי הימני, 1.
גרד, כאילו מעקיצות פרעושים, בזרוע ובצוואר (יום שלישי), 2.
גרד בירכיים, 45.

שינה

ישנוניות.
פיהוק רב (ביום השני, השלישי, הרביעי והחמישי), 2.
פיהוק וישנוניות לאחר ארוחת הצהריים (ביום הראשון), 1, 2.
פיהוק רב לאחר ארוחת הצהריים (ביום הראשון), 2.
מנומנם, 37, 121.
ישנוניות (לאחר שעה וחצי), 2, 9, 11, 45, 174.
נטייה רבה לשינה, 1. [1230.]
ישנוני מאוד לקראת הערב (ביום השלישי והרביעי), 2.
משרה שינה, 7.
ישנוניות בבית, הנעלמת באוויר הפתוח (ביום השני), 2.
ישנוניות, המלווה בחום ובאי-שקט, 7.
ישנוני בשעות הבוקר שלפני הצהריים; הוא גם ישן זמן קצר (ביום הראשון), 2.
היא הייתה ישנונית מיד לאחר ארוחת הצהריים, וישנה שעה אחת, וגם אז לא יכלה לעורר את עצמה אלא לאחר דפיקות לב עזות (ביום הרביעי), 2.
היא התעוררה לפני חצות ושבה ונרדמה במהרה (ביום הראשון), 1.
שינה מהממת, אך לא מרעננת, בלילה, 4.
שינה, ערפול חושים והזעה שופעת, 24.
שינה עמוקה, שלאחריה הזעה מרובה, 11. [1240.]
שינה איתנה בלילה (ביום השני והחמישי), 2.
השינה כבדה, עם נשימה בלתי סדירה ומחרחרת, שממנה לא ניתן היה להעירו; באותו זמן היו הפנים והגב מכוסים בזיעה קרה, העיניים פקוחות ובוהות, תווי הפנים מכווצים; על ידי ניעור ממושך וקריאות התעורר החולה לרגע להכרתו; הוא שתה ספל תה מנטה ולאחר מכן צנח לעילפון עמוק ביותר, עם פנים חיוורות, זיעה קרה, מבט בוהה, עיניים שקועות המוקפות שוליים כחולים, אישונים מורחבים וחסרי תגובה, הלסת התחתונה שמוטה, הגפיים רפויות וחסרות כוח, 120.
אי אפשר להעירו או לעוררו בבוקר (ביום השני, השלישי והתשיעי), 2.
נדודי שינה.
נדודי שינה, 72, 57, 60 , etc.
לא היה יכול להירדם בערב, ולא היה יכול להתעורר בבוקר (ביום השלישי), 2.
תנומות קלות, מופרעות לעיתים קרובות, לפעמים ללא סיבה נראית לעין, אך לעיתים תכופות יותר על ידי שיעול וקוליק, 92.
שינה חסרת מנוחה, 47, 64.
ישן גרוע ואכל גרוע, כאשר הראייה החלה להיחלש, 174.
שינה לא שקטה בלילה, עם קור והתהפכות במיטה (ביום התשיעי), 3.
שינה חסרת מנוחה בלילה, יקיצות תכופות עקב כאב בשורש כף היד השמאלי ובקרסול השמאלי, 4a. [1250.]
שינה חסרת מנוחה עם חלומות חרדתיים, 50.
חסרי שינה וחסרי מנוחה בלילה, ולעיתים קרובות נתברכו בשנתם בחלומות על נחשים ובמראות מפחידים אחרים, 142.
נרתע מתנומתו המוקדמת מתוך זעזוע באזור האפיגסטריום ולעיתים גם דרך החזה, 64.
נבהל בשנתו (ביום הראשון), 2.
התעורר כמה פעמים בלילה (ביום הראשון והשני), 2.
בחלק הראשון של הלילה הייתה ערות, אך תמיד אחריה באה שינה איתנה, שנמשכה עד שעת הקימה, 87.
עשרה סבלו משינה מופרעת, 143.
השינה גרועה, ומופרעת על ידי חלומות, 167.
זינוקים, בעת שנופל תחילה לתנומה, 57.
חלומות.
השינה מופרעת על ידי חלומות רבים, 45. [1260.]
השינה נקטעת על ידי דימויים מחרידים ביותר, בצורת חלומות מפחידים, במשך יותר משנה, 56.
חלומות שבהם רצתה לדבר ולא יכלה, בגלל לשונה הגדולה מאוד, שהשתרבבה מפיה ועד אפה; ניסתה לזעוק ולא יכלה, ואז פרצה בבכי ולא הייתה ניתנת לנחמה, עד שלבסוף התעוררה בחרדה (מעין סיוט), (ביום הראשון), 1.
חלומות לא שקטים, 51.
חלומות המפריעים לשינה, 46.
חלום מכאיב ששן נפלה, 2.
חלום חרדתי על אש (ביום הראשון), 2.
חלומות מפחידים, 47, 64.
חלומות מפחידים, בדרך כלל חלומות על נחשים, חרדת מוות, וכו', 137.

חום

צינה.
צינה, 92.
צינה, עם רעד באוויר הפתוח (יום ראשון), 2. [1270.]
צינה, עם זיעה קרה (לאחר שעתיים), 97.
צינה משעה 5 עד 7 P.M.; בסביבות השעה 6 מלווה בצמא (יום ראשון), 1.
צמרמורת עזה מטלטלת בערב במיטה, 4d.
צמרמורת עזה מטלטלת, עם נטייה להתמתח, בערב (יום ראשון), 4d.
צמרמורת רועדת בכל הגוף מדי ערב, 2.
רעד, עם פיהוק ומתיחת הזרועות (לאחר ארבע דקות), 2.
רעד בכל הגוף (לאחר רבע שעה), 2.
רעד בכל הגוף, גלי חום (יום ראשון), 2.
רעד מיד לאחר האכילה, שנמשך כמעט כל אחר הצהריים, ולעיתים קרובות התחלף עם חום, בלי צמא; בזמן הקור היא הזיעה ללא הפסקה בבתי השחי (יום ראשון), 2.
היא התלוננה על קור ורעד בבוקר באוויר הפתוח (יום שני), 2. [1280.]
רעד, עם רעידות כל היום, ולקראת הערב זיעה בכפות הידיים (יום שני), 2.
רעד במשך כל היום, וכאב לוחץ בין השכמות (יום שלישי), 2.
רעד במשך כמעט כל היום (יום שביעי), 2.
רעד חומי וצינה (יום אחד־עשר), 2.
רעד קל, 48.
סימור עור כל היום (יום ראשון), 2.
העור קר, 77, 183.
כל הגוף קר כקרח, שטוף בזיעה קרה, 78.
חיוור וקר, 78.
קור, עם חום זוחל, בלי צמא (לאחר שעתיים), 2. [1290.]
תחושת קור מופרז, 134.
קור ורעד בערב (יום רביעי), 2.
העור קר, מכוסה זיעה דביקה, 128.
היעדר מוחלט של חמימות, הגפיים קרות וכחולות, 34.
קור פנימי, עם פנים חמות, והידיים פעם קרות ופעם חמות ומזיעות, בלי צמא (יום רביעי), 1.
פני הגוף קרירים (96° Fahr.), מכוסים זיעה דביקה, 148.
הטמפרטורה 97.2°, 167.
העור קר, בייחוד בגפיים, 55a.
אף קר ולח, 40.
הגפיים קרות וכחלחלות, 35. [1300.]
גפיים קרות, 19, 17, וכו'.
היד השמאלית קרה, הימנית חמה (יום שנים־עשר), 2.
רגליים קרות כקרח, עם חום הגוף (יום ראשון), 2.
הרגליים קרות כקרח מן הברכיים ועד אצבעות הרגליים, עם בעירה בירכיים, ועם חום רב (יום שלישי), 2.
קור כקרח בכפות הרגליים; לא יכלה לחממן במיטה במשך כל הלילה (יום ראשון), 1.
כפות רגליים קרות (יום ראשון ושני), 2.
חום.
חום עז, עם הרעלה כללית במשך שלושה או ארבעה ימים, 15.
חום יוצא דופן, 42.
חום ואי־שקט, 7.
חום והזעה, 9. [1310.]
חום ותחושת יובש, המתגברים מדקה לדקה (יום ראשון), 2.
חמימות חיצונית מוגברת, עם תחושה פנימית של רעד ותשישות, ורתיעה מן העבודה הקלה ביותר (עד מהרה), 4b.
גל חום לאחר ההקאה, 2.
גוף חם, עם ידיים קרות כקרח (יום חמישי), 2.
חמימות מוגברת, מורגשת במיוחד בכפות הידיים (לאחר דקות מעטות), 4a.
תחושת חמימות בכל הגוף, 45.
הטמפרטורה גבוהה, 80.
הטמפרטורה נעה בין 98° ל־99.5° Fahr., 166.
העור חם ויבש; הטמפרטורה בבית השחי 103.4°, 131.
עור חם ויבש מאוד, 32. [1320.]
גודש דם, 42.
חום בראש ובפנים, עם בעירה בלחיים (עד מהרה), 135.
חום בראש (יום ראשון ושני), 2.
הפנים חמות, אדומות בוהקות, 42.
עלייה פתאומית וחולפת מאוד של חום אל הראש (עד מהרה), 1.
חום לוהט בלחי הימנית, בעוד השמאלית הייתה חיוורת (יום ראשון ושישי), 2.
חום ואודם של הלחי השמאלית, בלי צמא (יום ראשון), 2.
עליית חום אל הפנים (יום ראשון), 2.
זיעה.
הזעה, 140.
הזעה מרובה, 38, 168. [1330.]
הזעה מרובה לפני חצות, כאילו היה ספוג במים, עם ריח טבק, 4d.
הזעה מרובה בראש ובחזה, 21.
הזעה כללית שופעת, 48.
בשעה שהיה עסוק בעיסוק קל, זרמי זיעה ירדו על פניו, 69.
כל העור, פרט למצח, קר, מכוסה זיעה ניגרת, 77.
זיעה קרה במשך כמה ימים, 17.
זיעה קרה, 11, 22, 116, וכו'.
זיעה קרה כיסתה את כל הגוף, 17, 55, 70.
זיעות קרות כל הלילה, 155.
זיעות קרות ודביקות, 33, 89, 167. [1340.]
הזעה צמיגה, 134.
זיעת לילה (יום ראשון), 2.
הזעה מרובה של הראש, 33a.
זיעה קרה על המצח, 93.
זיעה קרה על הפנים, 78.
זיעה קרה על הידיים (לאחר שלוש שעות), 2.
נראה שההזעה פחתה, 87.
ההזעה העורית, אם מחמת ירידת הטמפרטורה של האוויר ואם כתוצאה מן הטבק, פחתה בכמותה באופן מורגש מאוד, 87a.

תנאים

החמרה.
( בבוקר ), שלשול; כאב עמום באמצע עמוד השדרה.
( אחר הצהריים ), חשש; חרדה; כאב בחזה.
( בערב ), צמרמורת.
( בלילה ), כאשר הוא לבדו, חרדה; גירוי בגרון, הגורם לשיעול; כאב בגומה הקיבתית; בהירדמות, זעזועים באפיגסטריום; כאב באזור הלב.
( באוויר הפתוח ), דקירות באוזניים; זמזום באוזניים.
( בנשימה ), דקירות בכבד.
( בנשימה עמוקה ), קרקורים וגרגורים בבטן; דקירות בחזה.
( בקור עז ), התסמינים.
( בזמן ארוחת הצהריים ), לחץ בצד הימני של הראש.
( לאחר ארוחת הצהריים ), כבדות הראש.
( באכילה ), לחץ בקודקוד; לחץ בפתח הלבבי של הקיבה.
( לאחר אכילה ), גיהוקים רמים; כאב בקיבה; כאב צובט בקיבה.
( בכניסה לבית, לאחר הליכה ), סחרחורת.
( בחום רב ), התסמינים.
( בבית ), ישנוניות.
( בהסתכלות ממושכת ), דמעת.
( בצחוק ), דקירה במפרק הלסת.
( בשכיבה ), כאב בגב התחתון.
( בשכיבה על הצד השמאלי ), דפיקות לב.
( בתנועה ), סחרחורת; כאב ראש; כאב מושך בגלגלי העיניים וברקות; הקאה; כאב בהיפוכונדריום השמאלי.
( בהנעת העיניים ), תחושת לחץ בהן.
( במוזיקה ), כאבים דוקרים.
( ברעש חזק ), זמזום באוזניים.
( בזמן מנוחה ), כאב דוקר בצד הימני של החזה.
( ברכיבה ), התסמינים.
( בקימה ), סחרחורת.
( בישיבה ), כאב בגב התחתון.
( בממריצים ), ראייה כפולה.
( בהתכופפות ), כבדות הראש; דקירות באזור הכבד; משיכת הטבור פנימה.
( בדיבור ), דקירות בצד הימני של החזה.
( לפני הטלת שתן ), דקירות בשופכה.
( בהטלת שתן ), צריבה בשופכה; עקצוץ בשופכה.
( בהליכה ), הבהובים לפני העיניים; התסמינים.
( במזג אוויר סוער ), התסמינים.
הטבה.
( באוויר הפתוח ), כאב ראש; דקירות במצח; התסמינים.
( בנשימה עמוקה ), מועקה בחזה.
( בשאיפה ), דקירות בצד הימני של החזה.
( בלחיצה על הלחיים ), כאב מושך בשיניים.
( בבכי ), חשש.

נספח: TABACUM. מקורות.

176 , B. C. Brodie, Pharm. Journ., 2d Ser., vol. ii, 1860-1, p. 237, השפעות העישון; 177 , Wm. O'Neill, M.D., Lancet, 1879 (1), p. 296, גברת A., בת ארבעים שנה, הניחה טבק קצוץ על פצע מדמם.

תשושה ביותר, הדופק בקושי ניתן למישוש, העור חיוור, קר ולח, עם זיעה דביקה שופעת. אישוני העיניים היו מורחבים, ובלחש של עילפון התלוננה על סחרחורת, על טשטוש הראייה ועל בלבול המחשבה, וכן סבלה מכאב חמור בבטן, מבחילה מתמדת ומהקאה, 177.
כמעט המקרה הגרוע ביותר של נאורלגיה שנקרה בתצפיתי מעודי; הכאבים היו מפושטים ולא נעדרו לעולם; אך במשך הלילה היו עזים במיוחד, עד שכמעט מנעו לגמרי שינה, 176.

Tabacum

ראש

עין

EAR