Ledum

palustre. רוזמרין בר. ציסטוס ביצות. תה ביצות. תה לברדור. N. O. Ericaceæ. טינקטורה של ענפים דקים ועלים מיובשים, שנאספו לאחר תחילת הפריחה. טינקטורה של הצמח הטרי כולו.

קליני

מיימת / אסתמה / נשיכות / עין כחולה / שחינים / חבלות / חירשות / אוזן, דלקת של / אקזמה / אריתמה נודוזום / פנים, פצעונים על / כפות רגליים, כאבים ב־ / רגישות / שיגדון / המופטיזיס / ידיים, כאבים ב־ / שכרות / מפרקים, מחלות של / קניקה ב־ / מחלת מנייר / כינמת / פריאפיזם / חררה / פצעי דקירה / שיגרון / עור, פריחות על / עקיצות / טטנוס / טינטון / שחפת / אבעבועות רוח / ויטלואו / פצעים

מאפיינים

בהקדמה לפרובינג שלו על Ledum אומר האנמן כי הוא ״מתאים ברובו רק למחלות כרוניות שבהן שוררים קור וחסר בחום החיוני.״ Teste, שהוא מן הסמכויות הקליניות העיקריות לגבי Ledum, מציין כי מקורו באזורים הלחים של צפון אירופה, ושום בעל־חיים מלבד העז אינו אוכל אותו, מחמת הריח השרפי החזק של עליו, אשר ״מרחיק כינים ומונע מהקמח להתעפש.״ בשוודיה משתמשים במרתח של Ledum לשחרור בקר וחזירים מכינים. Linnæus אומר כי אותו מרתח עצמו, אם ניטל פנימה, ריפא ״כאבי ראש אלימים וסוג של אנגינה.״ עלי Ledum משמשים גם בשוודיה בבירה כדי להגביר את כוחה המשכר; וכן בעיבוד עורות. Led. הוא דוגמה לכך שמצרך תזונה שכיח הוא בעת ובעונה אחת תרופה רבת־עוצמה מאוד. Mérat ו־de Lens אומרים כי Led. מרפא גרדת וקרקפת נגועה, דבר ש־Teste מסביר בפעולתו הקוטלת טפילים. פעולה אנטי־טפילית זו הביאה את Teste לחשוב על Led. כתרופה לנשיכות ולפצעי דקירה, בייחוד מאחר שתסמינים מסוימים מן הפרובינג נראו תואמים לכך. ההצלחה של שימוש זה ב־Led. בעקיצות יתושים, בעקיצות דבורים וצרעות, בנשיכות חולדות, ובדקירות מחט שהסתיימו בוויטלואו, מאשרת את התצפית. ״אודם, נפיחות ופעימה פועמת בקצה אצבע המורה, מדקירת מחט:״ Led. עצר פאנריטיום בתוך ימים אחדים (W. P. Wesselhœft). Teste מספר מקרה של פצע דקירה: גברת צעירה נפלה ובידה מחט רקמה, והיד ננקבה מצד לצד. הפצע היה רציני. לא היה דימום, אך Teste הבחין בקור העז המלווה ומאפיין את קדחת Ledum. בתוך שבוע ריפא Led. את החולה. Yingling מתעד (H. P., x. 400) מקרה מקביל: A. J. M., בן 38, נעץ מסמר חלוד דרך כף רגלו השמאלית סמוך לקשת, והוא החליק אל הצד הפנימי של כף הרגל מבלי לעבור דרך העצם. הדבר אירע בשעה 5 אחר הצהריים. בשעה 8 בערב הובא ל־Yingling הדיווח הזה: רגעים אחדים לאחר התאונה הרגיש החולה כאבים מתקשחים בכף הרגל, עולים במעלה השוק, ומחמירים במהירות. אחר כך הופיע קור גדול עם נקישת שיניים. הלסת התחתונה נעשתה נוקשה במקצת; רעד כללי; הצוואר הרגיש נוקשה; ״איני יכול לשאת זאת עוד זמן רב.״ Led. 3x נשלח, ושיפור מהיר התרחש כבר מן המנה הראשונה. נוסף על כך הונח קומפרס של Calend. 3x, והתקף טטנוס סוכל בעליל. Led. תופס את המקום השני בקבוצת Arn. של Teste, שבה נמצאים גם Crot. t., Fer. magn., Rhus, Spig. תחומו של Led. תכופות זהה לזה של Arn., לפי Teste; אך ל־Led. יש פעולה מיוחדת על המערכת הנימית בחלקים שבהם חסרה רקמת תא, ושבהם מצוי מרקם יבש ועמיד, כגון באצבעות הידיים והרגליים. ״ייתכן שמטעם זה הוא פועל טוב יותר על המפרקים הקטנים מאשר על הגדולים;״ ומכאן התאמתו בשיגדון. נגע העור האופייני של Led. מתואר כך בידי Teste: לא כל־כך שחין, כמו אצל Arn., אלא מין גבשושיות בצבע כחלחל או סגלגל, במיוחד על המצח, ופריחה אקזמטית עם גרד מעקצץ, המתפשטת על פני כל הגוף, חודרת אל הפה, וכנראה גם אל מעברי האוויר, וגורמת לשיעול עוויתי, שלעתים הוא אלים מאוד ועלול להיחשב בטעות לשעלת. אותה תופעה עצמה מתרחשת עם Rhus ו־Croton. ״בחולה שיגדוני ראיתי את השיעול מקדים ביומיים את פריצת השלפוחיות על העור, דבר שלא יכול היה שלא להציע את השימוש ב־Ledum. שלפוחיות אלה, שככל הנראה התקיימו בקרום הסימפונות לפני שהופיעו בפנים, בכתפיים וכו', נעשו גלויות לגמרי על הלשון, שם אפשר היה לעקוב אחריהן עד לשורשה.״ האקזמה של Led. מרוכזת לעתים קרובות ברגל אחת, ולעתים רחוקות יותר בשתיהן יחד. [Ingalls (Amer. Hom., xxv. 210) ממליץ על משחה דלילה של Ledum (חלקים שווים של Led Ø., אלכוהול ומים) כיישום לקרבונקלים, תוך מתן Led. 1x פנימה באותו זמן.] ד"ר R. Hilbert, רופא גרמני, השיג תוצאות משביעות רצון מאוד משימוש בעירוי של עלי Ledum palustre כמכייח בברונכיטיס. הוא קובע כי תחושת הכאב לאורך קנה הנשימה, האופיינית לשלבים המוקדמים של ברונכיטיס חריפה, נעלמת לאחר מנות אחדות של התרופה. החום שוכך במהירות, במיוחד אצל ילדים. בברונכיטיס כרונית העירוי מקל על הכייחה ומפחית את השיעול. הוא מועיל במיוחד בברונכיטיס עם אמפיזמה אצל קשישים, בשל פעולתו בהפיכת ההפרשה הסימפונית לפחות צמיגה; ובמקרים אלה נוסף על כך הוא מפחית קוצר נשימה, מגרה את מחזור הדם, ומפחית ציאנוזיס (Cooper). Guernsey מציין כי Led. מתאים להשפעות המאוחרות לא פחות מן המיידיות של פצעי דקירה: e.g., כאשר חולה אומר: ״לפני עשר שנים דרכתי על מסמר, ומאז יש לי כאב העולה עד הירך.״ הכאבים של Led. יורים כלפי מעלה (ואלה של Kalm. כלפי מטה). מצב בולט מאוד של Led. הוא < מחום. לעתים הדבר כה ניכר, עד שהחולה יכול להשיג הקלה לשיגרונו רק בישיבה כשרגליו ושוקיו במים קרים. חום המיטה בלתי נסבל; הוא חייב לקום ולהתהלך. אדם בן שמונים סבל משיגרון בזרוע השמאלית, בעיקר במרפק ובשורש כף היד, שהופיע בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות. לא הייתה לו עוד שינה אלא אם קם ועשה אמבט קר, שלאחריו יכול היה לישון. ריפאתי אותו ב־Led. 30. כמו אצל Merc. התסמינים הם < בלילה; אך אצל Merc. יש ״זיעה ללא >״, וכן הלשון האופיינית והפה בעל הריח הרע. תסמיני העיניים של Led. בולטים, ו־Nash אומר כי Led. 200 אין שני לו כתרופה ל״עין כחולה״ ממכה; אם יש כאב בגלגל העין עצמו יהיה צורך ב־Symphyt. שטפי דם בלחמית. פגיעות קלות גורמות לשטפי דם. דלקת באוזן, עם חירשות מהצטננות (כגון לאחר תספורת). הדימומים של Led. הם אדומים בהירים ושוטפים; רחמיים; נשימתיים. המופטיזיס המתחלף בהתקפי שיגרון. (Raue מנסח זאת: ״קוקסאלגיה המתחלפת בהמופטיזיס.״ Stens ריפא בחור צעיר שסבל מכאב תופר אלים בירך הימנית, ואחריו המופטיזיס, וזה בתורו הוחלף בשיגרון של הידיים, באמצעות Led. 200, כאשר המקרה נראה כביכול על סף שקיעה לשחפת מהירה.) החלקים הסובלים מתדלדלים. שינוי הצבע נשאר זמן רב בחלקים חבולים. מקרים רבים של שעלת נרפאו בעזרת Led. Lembke (מצוטט בידי Hoyne, H. W., xiv. 66) נותן את ההתוויות הבאות: לפני ההתקפים: עצירת נשימה. במהלך: דימום מן האף, תחושת ניפוץ בראש ובחזה, נשימה מהירה. אחרי: הליכה מתנודדת; התכווצות עוויתית של הסרעפת; נשימה מתייפחת. < בערב. הכאבים הם דוקרים, קורעים, פועמים. תחושות של דקירה ונשיכה. תחושת קהות של העור, במיוחד לאחר דיכוי הפרשות מן האוזניים, העיניים והאף. תחושה כאילו משהו מכרסם ברקות, בעורף ובאוזניים. כאילו גלגל העין יידחף החוצה. כאילו יש חול בעיניים. רעשים באוזן כמו מצלצול פעמון, או כמו מסערת רוח; כאילו האוזן סתומה בצמר גפן. גרד כאילו מכינים בחזה; כאילו יש גוש בגרון. כאילו יש רתיחה במפרק הירך. כאילו שרירי הירך במנח שגוי. כאילו הברך הוכתה. כאב בקרסול כאילו מנקע; הגפיים כאילו הוכו ונחבלו. נפיחויות חמות, מתוחות וקשות. ״Ledum ניתן לעתים קרובות לסוסים כאשר הם נעשים צולעים ומושכים את רגליהם. הכאבים עולים כלפי מעלה״ (Hering). E. Carleton (Med. Adv., xxv. 293) השלים את ריפויו של מקרה עגבת ראשונית, שבו Aur. היטיב, כאשר הופיעו התסמינים האלה: כפות הרגליים כאילו מוחזקות אל הקרקע במגנט בעת ניסיון לנוע; בעת תנועה הרגיש כאילו נדקר במחטים, והכאב עולה בהדרגה מן הרגליים אל הראש; כל מפרק ושריר בגוף ובגפיים נוקשים וכואבים; הזעות לילה חמוצות; רזון רב עם אובדן תיאבון. Led. 200, במים, ריפא בשלמות ובמהירות. מתאים ל־: אנשים חיוורים ועדינים. תלונות של אנשים שתמיד חשים קור וצמרמורת. דיאתזה ראומטית, שיגדונית; קונסטיטוציות שנפגעו משימוש באלכוהול. מזג סנגוויני (Teste). יש < מתנועה, ובייחוד מתנועת המפרקים; בהליכה; בעת דריכה, > במנוחה. התסמינים הם < בערב ובלילה, ולפני חצות. < משתיית יין. < מכיסוי; > מיישום מי קרח. < מחום; (״האיבר קר, אינו יכול להתחמם; והוא נעשה < כאשר הוא בכל זאת מתחמם במיטה״).

יחסים

מנוטרל על־ידי: Camph. (לדברי Teste, Rhus הוא האנטידוט הטוב ביותר). הוא מנטרל: השפעות אלכוהול; Apis, Chi. (״קליפת Cinchona הניתנת בשל החולשה שנגרמה על־ידי Led. מזיקה מאוד.״ . Hahn.) תואם: Aco., Arn., Bell., Bry., Nux v., Puls., Rhus, Sul. השווה: Kalm. (בוט.; כאבי Kalm. יורים מטה; כאבי Led. יורים מעלה); Arn. (טראומה. Led. בא אחרי Arn. כאשר זה אינו מקל את הרגישות; פצעי דקירה); Crot. t. (עור קר); Hamam. (אכימוזה טראומטית; עין כחולה), Ruta (חבלות: Ruta, במיוחד של הפריאוסט; Symph. של העצם; Hyperic. של העצב) Apis (גרד לילי בכפות הרגליים) Am. m., Nat. c. (עקבים עם שלפוחיות) Zn., Rhus, Glo., Nux, Sel., Fl. ac., Ant. c., Pul., Bovis., and Sil. (< מיין); Sil. (שיגרון כרוני, המתפשט מכפות הרגליים כלפי מעלה; Sil. > כיסוי, Led, > הסרת כיסוי); Lyc. > הסרת כיסוי); Bry. (שיגרון < מתנועה; Led. יותר שיגדון של הבוהן הגדולה, תפליט מועט, נוטה להתקשות לנודוזיטאות; Bry., תפליט רב. Led. נפיחות חמה של מפרקי הירך והכתף); Aco. (המופטיזיס של דם אדום בהיר וקצפי) Rhus [שיגדון ושיגרון הפוגעים במפרקים הקטנים (Rhod. גם כן) כאבי Led. נעים מעלה; < מחום המיטה (Rhus >); תנועה < (Rhus. >)]; Sul. (גרדת); Staph. (כינמת); Merc. (זרע דמי).

סיבתיות

אלכוהול, שימוש לרעה ב־. תספורת. הפרשות מדוכאות. פצעים: חבלות; נשיכות; פצעי דקירה; עקיצות.

1. נפש

חרדה. ביישנות. נטייה לכעס ולזעם. מצב־רוח כעוס וסוער; התפרצות. בלתי מרוצה; שונא את בני־אדם. רצון לבדידות. רצינות שאינה מתערערת. מצב־רוח קודר וקנטרני. מיזנתרופיה. דמנציה.

2. ראש

שכרות. סחרחורת מערפלת, במידה מספקת לגרום לנפילה לאחור או לפנים, < בהתכופפות או בהיותו באוויר הפתוח. ורטיגו, הראש נוטה לאחור. כאב ראש משתולל, פועם. כאב ראש לוחץ כאשר הראש מכוסה. מעידה גורמת לתחושת זעזוע של המוח. הראש מבולבל, עם טלטול כואב של המוח, בעת עשיית צעד כוזב. כאב ראש מערפל. כאב ראש לוחץ, כאילו כל המוח נשקל מטה. קריעה בראש ובעיניים, שהן מודלקות, עם חום בערב. כאבים פועמים עזים בראש. אי־יכולת לשאת כל כיסוי על הראש. גרד כאילו כינים זוחלות על הקרקפת ועל המצח. מעטפות הראש מושפעות בקלות מקור. פצעונים ושחינים על המצח (כמו אצל שיכורים). שחיני־דם על המצח.

3. עיניים

גרד בזוויות הפנימיות של העיניים. כאב בעיניים, בייחוד בערב, לעתים עם צריבה. דלקת עיניים, עם הדבקה וכאבים קורעים. הסמלה עזה של העיניים, עם הפרשת מוגלה מצחינה. הדמעות צורבות, ומכאיבות לעפעפיים התחתונים וללחיים. דמעת שורפת של העיניים. אישונים מורחבים. טשטוש הראייה, עם ניצוצות לפני העיניים.

4. אוזניים

רעש באוזניים. צלצול עדין באוזניים. שאון באוזניים כאילו מן הרוח. צלצול ושריקה באוזניים. כבדות שמיעה (באוזן ימין) כאילו מחסימת האוזניים.

אף. האף כואב במגע. צריבה עזה באף. דימום מן האף. הדם חיוור.

6. פנים

חיוורון הפנים. הפנים נפוחות; פעם אדומות, ופעם חיוורות. אודם ופריחות גבשושיות על הפנים והמצח, כדוגמת אלה של שיכורים, עם כאב יורה במגע. חזזיות יבשות וקמחיות על הפנים, עם צריבה באוויר הפתוח. פצעונים ופורונקולים על המצח. כאבים עזים וקורעים בפנים בלילה, המתחלפים ביריות באחת השיניים, ומסתיימים בצמרמורת, ולאחריה שינה עמוקה. גודש של הבלוטה שמתחת לסנטר.

8. פה

עקצוץ בקדמת הלשון. נפיחת ריח מצחין מן הפה. טעם עובשי או מר בפה. דימום מחלל הפה.

9. גרון

כאב גרון, עם כאב יורה בזמן הבליעה ולאחריה. תחושה כאילו יש פקק בגרון, עם יריות בעת הבליעה.

10. תיאבון

צמא עז למים קרים. חוסר תיאבון ושובע מהיר. כאב מכווץ בעצם החזה בעת אכילה מהירה. בחילה, עם נטייה להקיא, בעת כייחה. רגורגיטציה מימית, עם כאבים עוויתיים בבטן.

11. קיבה

לחץ על הקיבה לאחר ארוחה קלה.

12. בטן

כאב בבטן כאילו המעיים נחבלו. תחושת מלאות בחלק העליון של הבטן. קוליק כאילו עומד להתחיל שלשול, מן הטבור עד פי הטבעת (עם כפות רגליים קרות). מיימת. כאב מושך בבטן. התכווצויות בבטן, בערב. כאב בטן דיזנטרי. פליטת גזים תכופה.

13. צואה ופי הטבעת

עצירות. שלשול, שבמהלכו הצואה מעורבת בריר ובדם. טחורים עיוורים צורבים.

14. אברי השתן

צריבה בשופכה לאחר השתנה. זרם השתן נפסק לעתים קרובות במהלך הזרימה. דחף תכוף להטיל שתן, עם יציאה מועטה. הפרשת שתן מופחתת. מתן שתן תכוף ושופע. נפיחות של השופכה.

15. אברי המין הזכריים

זקפות עזות וממושכות. פליטות זרע דמיות או סרוזיות. דלקת של העטרה. נפיחות דלקתית של הפין; השופכה כמעט סגורה. תשוקה מינית מוגברת.

16. אברי המין הנקביים

הווסת מקדימה מדי ושופעת מדי; הדם אדום בהיר.

17. אברי הנשימה

דגדוג בגרון הקול. שיעול, שקודמת לו הפסקה חונקת של הנשימה (ואופיסטוטונוס). שיעול עוויתי מעייף, הדומה לשעלת. שיעול מטריד, בעיקר בבוקר, עם כיח צהבהב וגירוי בחזה, ודפיקות לב. שיעול, עם כיח מוגלתי, בייחוד בבוקר או בלילה. כיח ירקרק בעל ריח מצחין, בזמן התקף שיעול. שיעול חלול ומטלטל, עם כיח של דם אדום בהיר. המופטיזיס, דם בהיר. פתיזיס, שקדם לה סיפור של נוירלגיה ושיגרון בראש ובגפיים, עם נטייה דלקתית (Van den Berghe). עקצוץ של קנה הנשימה (ברונכיטיס).

18. חזה

נשימה חסומה וכואבת. נשימה עוויתית ומתייפחת (שאיפה כפולה) כמו לאחר בכי מר. הנשימה חסומה בעת עלייה במדרגות. מועקה מכווצת בחזה, < מתנועה ומהליכה. צריבה בחזה. כאב בחזה בעת הנשימה, כאילו יש בו דבר חי. יריות בחזה, בייחוד בעת הרמת הזרועות או הנעתן. פריחה על החזה, הדומה לגרדת כבשים. גרד מכרסם בחזה, עם כתמים אדומים ופריחה מיליארית. כאב, כאילו משפשוף מתחת לעצם החזה.

19. לב

דחיפה או לחץ פנימה בשול השמאלי של עצם החזה; דפיקות לב; גם בדימום.

20. צוואר וגב

נוקשות כואבת בגב ובמותניים לאחר ישיבה. קריעה מן המותניים אל העורף, בייחוד בערב. כאב עוויתי אלים מעל הירכיים, עם הפסקת נשימה בערב.

21. גפיים

פגיעות של, בכלל; מפרק הברך; מפרקי הירך; מפרקי אצבעות הרגליים; כאב שיגדוני ב־; כאשר מכים את אצבעות הרגליים יש קור בחלקים, וכאב שיגדוני יורה דרך כל כף הרגל והגף; קניקה של המפרקים, i.e., בעת הנעתם. חום בכפות הידיים והרגליים בערב. זיעה חמה ממושכת בכפות הידיים והרגליים.

22. גפיים עליונות

קריעה ומשיכה לוחצת בזרועות. כאבים דוקרים בכתף, בעת הרמת הזרועות או הנעתן. כאב במפרקי הכתף והמרפק, < מתנועה. שיגרון במפרק המרפק הימני עקב משקעי אוראט, לכאורה על הפריאוסט. כאב ראומטי במפרקי הזרוע. פריחה, כדוגמת גרדת כבשים, על הזרועות. כאבים קורעים בכפות הידיים ובאצבעות. עקצוץ דק בכפות הידיים. כאב קודח במפרק הראשון של האגודל. נודוזיטאות ארתריטיות במפרקי הידיים והאצבעות. הזעה בכפות הידיים. גרד, פריחה מיליארית, בשורש כף היד. רעד של הידיים בעת הנעתן, או בעת אחיזת דבר־מה. פאנריציום.

23. גפיים תחתונות

כאב ראומטי, שיתוקי, במפרק הירך. לחץ באזור מפרק הירך הימני, < בזמן תנועה. כאבים ראומטיים במפרקי הירך, הברך וכף הרגל. כאב חבלתי, וכאב כאילו משפשוף, בפריאוסט של עצם הירך ובברכיים. לחץ בירך השמאלית, מאחור; כאילו השרירים אינם במקומם הנכון, כמו כאבי פריקה, בכל תנוחה, אך בייחוד עז בהליכה או במגע. נוקשות מתוחה של הברך, אשר קוֹרֶקֶת וקורסת בהליכה. מתח עוויתי בברכיים, בשוקיים ובעקבים. חולשה ורעד של הברכיים (והידיים) בישיבה או בהליכה. נפיחות קשה ומהודקת של הברך, עם יריות וכאבים ליליים וכאבים קורעים, וקשיות של כל הרגל. נפיחות של הרגל מעל ומתחת לברך, עם חום וכאב מושך־יורה. הרגליים אדומות ונפוחות, עם כאבים יורים בגב כף הרגל ובקרסוליים, וכאבים דוקרניים העולים במעלה הרגל. לחץ מעל הקרסול הפנימי השמאלי, < מתנועה. גרד מכרסם עז מאוד על גב שתי כפות הרגליים; תמיד < לאחר גירוד; נרגע רק לאחר שגירד את הרגליים עד חיות; הרבה < מחום המיטה. נפיחות עקשנית של כפות הרגליים; עם כאב בלתי נסבל במפרק הקרסול בעת דריכה. לחץ על הגבול הפנימי של כף הרגל השמאלית. נוקשות של כפות הרגליים. כאב בכפות הרגליים, בהליכה, כאילו נשפשפו; כאילו מלאות דם. נפיחות דלקתית או בצקתית של הרגליים וכפות הרגליים. כאבים חותכים באצבעות הרגליים, בעת שינה בלילה. נפיחות של החלק הבשרני של הבוהן הגדולה, עם כאב בעת דריכה עליה. קריעה דקה באצבעות (השמאליות) של הרגל; פודגרה.

24. כללי

כאבים ארתריטיים, לוחצים, ומשיכתיים חדים, או כאבים לוחצים בלבד בגפיים, < מחום המיטה בערב (עד חצות). נימול ותחושת קהות בכמה מן הגפיים. כאבים קורעים או יורים, פועמים ומשתקים, במפרקים, < מתנועה. הכאבים במפרקים הם היחידים אשר < מתנועה. נודוזיטאות שיגדוניות במפרקים. נפיחויות קשות, חמות ומתוחות, עם כאבים קורעים. נפיחויות בצקתיות של חלקים מסוימים, או של עור הגוף כולו. רזון של החלקים הפגועים. הכאבים משנים מקום לפתע. קור וחוסר חום חיוני. חום המיטה בלתי נסבל, וגורם לחום ולצריבה בגפיים; רוצה להסיר כיסוי. הסבל <, או מופיע, לאחר התחממות במיטה, ומכריח את החולה לצאת מן המיטה, דבר המביא לו הקלה. לויקוריאה. לתלונות של אנשים שקר להם כל הזמן, במיטה, בבית וכו'; הם תמיד חשים קור וצמרמורת. אנשים חיוורים ועדינים. פגיעות של המצח החיצוני; העקב; החלק התחתון של העקב; הכרית שמתחת לאצבעות הרגליים.

25. עור

נפיחויות בצקתיות, גם של עור הגוף כולו. נפיחויות חמות, מתוחות וקשות, עם כאבים קורעים. יובש של העור והיעדר הזעה. אקסנתמה גדולה ומחוספסת בפנים. אקסנתמה יבשה. ויטלואים או מורסות קצה־אצבע אצל תופרת נגרמים לעתים קרובות מדקירות מחט. גרד < מגירוד. גרד וכרסום בעור, עם צריבה לאחר הגירוד. גרד מכרסם כאילו נגרם מכינים. פריחות מיליאריות. פריחה, כדוגמת גרדת בכבשים, עם קילוף. כתמים כחלחלים על הגוף, כדוגמת פטכיות. אכימוזה הנשארת זמן רב בחלקים חבולים לאחר שהכאב והדלקת שוככים. חזזיות יבשות, קמחיות, מגרדות עד מאוד (צריבה באוויר הפתוח). פורונקולים.

26. שינה

נטייה גדולה לשינה במשך היום, כמו בשכרות; מין נמנום עם רצון עז לשכב. נדודי שינה ליליים, עם התהפכות חסרת מנוחה, קפיצות, חזיונות ותמונות פנטסטיות בעצימת העיניים. חלומות סוערים וחרדתיים. חלומות לא נוחים, שבהם הוא מחליף ממקום למקום ומנושא לנושא. חלומות תאוותניים, עם פליטת זרע.

27. חום

רעד עז וצמרמורת, עם קור בגפיים. צמרמורת עם צמא ותחושה כאילו נשפכים מים קרים על החלקים. צמרמורת בולטת בבוקר ובשעות שלפני הצהריים, עם צמא. קור כללי, עם חום ואודם בפנים. חום ללא צמא, יותר לקראת הערב. הזעה כל הלילה, עם נטייה להסיר מעליו את הכיסוי. הזעת לילה, בעלת ריח רקוב או חמוץ. הזעה גורמת לגרד. קדחת לסירוגין. צמרמורת ללא חום שלאחריה, מלווה בצמא, בייחוד תשוקה למים קרים. חום בכל הגוף ללא צמא; בעת היקיצה הגוף מכוסה זיעה, מלווה בגרד של כל הגוף. קדחות לסירוגין עם כאבים ראומטיים ממאירים. חום בכפות הידיים והרגליים בערב. חום בערב, עם כאב בראש ובעיניים. תחושת חום גדול, המתחלפת בהזעות. הזעה מתעוררת בקלות בהליכה, בייחוד על המצח, ולעתים בעלת ריח חמוץ.