Kalium bichromicum

• רגשי.
• עליז מאוד, ונטייה מתמדת לצחוק (יום ראשון), 34.
• דכדוך (במהלך התקפים דיספפטיים), 22.
• מלנכוליה רבה בערב (ללא סיבה גופנית), 25.
• קודר מאוד (מן היום השלושים ושמונה עד היום הארבעים ושניים), 23 ; (יום חמישה־עשר), 32.
• יאוש, עד כדי שעמום נפשי (יום רביעי), 26.
• חרדה, העולה מן החזה (יום שלישי), 29b.
• פחד מפני בני אדם (יום רביעי), 26.
• מצב רוח רע (יום שמיני), 26.
• מצב רוח רע מאוד ועצבנות (יום עשרים ושלושה), 26. [10.]
• מצב רוח רע; חוסר נטייה לעסוק בעבודתו הרגילה (יום רביעי), 26.
• מזג רגזני (לאחר המנה הראשונה), 2 ; (יום ראשון), 26 ; (יום חמישי), 2.
• עצבנות יתר ומצב רוח רע (יום שישי), 26.
• מצב רוח רגזני, נרגן, 26.
• מצב רוח נרגן, 26.
• אדישות גמורה, עם מצוקה בקיבה (יום עשרים ושישה), 23.
• שכלי.
• חוסר נטייה לעבודה שכלית (יום תשיעי), 26.
• סלידה גמורה מכל עבודה שכלית לאחר ארוחת הצהריים (ללא עצלות גופנית), 25.
• לא היה מסוגל לעסוק בעבודתו הרגילה; נאלץ לנוח, ולאחר שישן שעה הרגיש הקלה, אף שמצב הרוח הרע והתחושה הבלתי נסבלת של מצוקה וחולי נותרו בעינם (יום עשרים ושלושה), 26.
• (מצאה את עצמה מדברת שטויות אל עצמה, חוזרת בלי הרף על "Tulips and rhododendrons;" הרגישה כאילו היא מאבדת את שפיותה, אך היתה מודעת כל העת לכל המתרחש, נמשך כשעה), (לאחר שעה אחת), 39.

HEAD

• ערפול וסחרחורת. [20.]
• ערפול בראש, 1, 25 ; (היום העשירי), 35 , וכו׳.
• ערפול בראש, בעיקר באזור המצח וקודקוד הראש, סמוך לצהריים (היום השביעי), 35.
• ערפול בראש, בעיקר באזור העל־ארובתי (לאחר שעה), 31a.
• ערפול בראש בסביבות 6 P.M., פתאומי, עם בחילה, חרדה וקהות המחשבה; מחמת ערפול הראש הזה והחרדה, הלילה היה כמעט ללא שינה (היום הראשון), 29b.
• ערפול באזור הרקה הימנית (היום העשרים), 11.
• "תחושת טשטוש־סחרחור" בראש בבוקר (במשך התקפים דיספפטיים), 22.
• סחרחורת, 31b ; (בערב), 23 ; (היום הרביעי), 26.*
• סחרחורת, שחולפת בתוך כשש או שמונה שעות (10, 20, ואחר כך 60 gtt. באותו יום), 3.
• סחרחורת שנמשכה זמן רב לאחר הפרובינג, ו(מחמת נטייתי הברורה להתקף אפופלקטי) מנעה פרובינג נוסף, 27.
• סחרחורת ובחילה בתוך הבית, מוקלות באוויר הפתוח (היום העשרים ושניים), 31a. [30.]
• סחרחורת בקימה במיטה (החדר נדמה כמסתחרר סביב); בשכיבה שוב נעשתה גרועה עוד יותר ומיד נקשרה לנטייה להקיא; התקף זה נמשך רבע שעה (היום השלושים ושניים), 26.
• סחרחורת בקומו ממושבו; הכול נראה כמסתובב, מלווה בכאב באפיגסטריום, 22.
• סחרחורת, בשבתו לכתוב, עד שהעט רעד ביד (ואחריה הקאה עזה), (מיד לאחר 80 טיפות), 31b.
• התקפים תכופים של סחרחורת בערב (היום השני), 27.
• התקפי סחרחורת כל שעתיים, נמשכים שתים־עשרה שעות (30 gtt., 1st dil.), 16.
• התקפי סחרחורת פתאומיים (40 טיפות), 4.
• התקפים פתאומיים ותכופים של סחרחורת בעמידה או בהליכה, 27.
• סחרחורת חולפת (היום השביעי), 26.
• התקפי סחרחורת חולפים עם היקיצה בבוקר (היום השלושים ושלושה), 26.
• סחרחורת קלה בהנעת הראש במהירות, הנמשכת כמה שעות (לאחר המנה הרביעית), 2. [40.]
• סחרחורת, כה עזה מדי פעם, עד שפתאום התנדנדתי וחששתי שאפול, במשך כמה ימים, 27.
• סחרור (היום המאה ואחד), 35.
• קלות ראש בבוקר, מוקלת על ידי תה, בשעה 10 או 11 A.M., מתגברת בהתכופפות, 22.
• הראש בכלל.
• כובד בראש (לאחר הקאה), 12 ; (היום השלישי), 29b.
• כובד וקלות ראש בקימה בבוקר, מתגברים בהתכופפות, מוקלים בהליכה, 22.
• כאב בראש, 52.
• כאב כבד בראש, עם היקיצה, בשעה 5 A.M. (היום השמיני), 6.
• כאב בחלקים שונים של הראש, בעיקר ברקות, בלי תסמינים של גודש דם, אלא יותר באופיו של כאב עצבי, לאחר ארוחת הצהריים (היום המאה עשרים ואחד), 35.
• כאב בראש, בנקודה אחת, 8.
• כאב בראש בזמנים שונים, בדרך כלל בצד אחד, ובנקודה שאפשר לכסותה באצבע (היום החמישה־עשר), 8. [50.]
• כאבים נודדים סביב הראש, 1.
• כאב ראש, 24b.
• כאב ראש, כאב מן העורף אל המצח (לאחר שההפרשה מן האף נפסקת), 22.
• כאב ראש, בעיקר בבליטה המצחית (לאחר התקפי סחרחורת), (30 gtt. 1st dil.), 16.
• כאב ראש חזק הופיע אחר הצהריים והתגבר בהדרגה עד לארוחת הערב, שלאחריה (שנאכלה בתיאבון) הוקל, אף שלא חלף; למחרת בבוקר נעלם, 1.
• כאב הראש שעמו התעורר בבוקר הוחמר במידה מופרזת על ידי התרופה, עד שהופיעה בחילה, ולבסוף, לאחר כשעה, באה הקאה, שלאחריה נעלמו כל התסמינים (היום הראשון), 24a.
• כאב ראש אלים, בעיקר בקודקוד, עם היקיצה בבוקר; זה נעלם לאחר הקימה, אך אחריו באו כובד ותחושה כאילו לא ישנתי די הצורך; מאוחר יותר במשך היום שב הכאב (היום השישים), 35.
• כאב ראש אלים בכל הראש, בעיקר בשני האזורים הקודקודיים, הנמשך כל היום עם מרווחים קצרים של חופש מכאב (היום העשרים ושניים), 26.
• כאב ראש עז מאוד, עם תשישות רבה של הגפיים, 31b.
• כאב הראש העז ביותר, לעיתים קשור לסחרחורת, הוקל אחר הצהריים לאחר דימום חוזר מן האף פעמיים, 24b. [60.]
• כאב ראש שורף עם סחרחורת, שבמהלכם נראו כל החפצים כאילו הם עטופים בערפל צהוב; זה המשיך להתגבר עד שלקחתי מרק חם, ואז הוקל באופן חולף (היום הראשון), 31b.
• מלאות וכובד של כל הראש, בעיקר הקודקוד (היום השלישי), 6.
• תחושת מלאות בראש עם סחרחורת חולפת תכופה, 27.
• תחושה כאילו עצמות הגולגולת עומדות להיפרד; כאילו המוח גדול מדי בשביל הגולגולת והעצמות נדחפות זו מזו; לא יכולתי לכנות תחושה זו כאב; אבל היא הייתה מציקה מאוד ופגעה בעיקר בעצמות הרקה לכיוון האוזניים ובעצמות הקודקוד; גם תעלת השמע החיצונית, בעיקר בצד שמאל, הייתה רגישה וסתומה (היום החמישים ושישה), 35.
• גודש דם לראש (היום השני), 26.
• כאב ראש עמום בערב, 25.
• משיכה בעצמות הראש (היום החמישה־עשר), 35.
• כאב לוחץ בראש (היום השבעים ואחד), 35 ; לקראת צהריים (היום השמונה־עשר), 26.
• כאב לוחץ אלים, בעיקר במצח, לאחר ארוחת הצהריים, 25.
• כאב לוחץ אלים בכל היקף הגולגולת, עם היקיצה בבוקר, 25. [70.]
• כאב ראש לוחץ, 25, 26.
• כאב ראש לוחץ על פני כל הראש, בעיקר בשני האזורים הקודקודיים, מתפשט לכיוון הרקות (היום השבעה־עשר), 26.
• כאב ראש לוחץ, בעיקר במצח ובעורף, עם היקיצה בבוקר, 25.
• כאב ראש לוחץ בערב, ואחריו תחושה כאילו האף סתום, עם חום רב של האוויר העובר דרכו, לאחר שעתיים של דימום מן האף, שקדם לו צריבה בעיניים וישנוניות רבה, 25.
• כאב ראש לוחץ, עם דקירות חולפות אך עזות, פעם בקודקוד, פעם ברקות או בעורף (היום העשרים ושלושה), 26.
• כאב ראש לוחץ, עם בחילה (היום השלושים ושלושה), 26.
• כאב ראש לוחץ עמום על פני כל הראש (היום הרביעי); חוזר לקראת צהריים (היום החמישי), 26.
• כאב הראש הופיע בבוקר (מיד לאחר נטילת מנה חדשה), וכלל כאבים לוחצים בעיניים ולווה בכאב קורע עז באוזניים; כאשר כאב הראש שכך נשאר כאב קל, בעיקר באזור המצח, שלעיתים נקשר לצלצול וכאב באוזניים, 24b.
• משקל בראש, 22.
• כאבים יורים בדרך כלל ברקה אחת, 1. [80.]
• כאב ראש קורע ודוקר על פני כל הראש, בעיקר באזורי הרקה והעורף הימניים (היום השביעי), 26.
• דקירות דרך עצמות הגולגולת, כאילו מחט חדה נדחפת לפתע דרכן (היום המאה ושמונה), 35.
• דקירות עזות בראש, עם צמרמורת, נמשכות כשלושה שבועות, 55.
• כאב ראש לוחץ־קורע על פני כל הראש, עז במיוחד במצח ובעורף, עם דקירות קצרות אך עזות ברקות, החוזרות בלי הרף באותו מקום (היום השישי), 26.
• רגישות קלה של עצמות הגולגולת, פה ושם (היום השלושים וחמישה), 35.
• פעימה כללית (בראש) בהטיה קדימה (היום השלישי), 6.
• כאב ראש; הלימה לוחצת עזה ביותר על פני כל הראש, עם כאב דוקר עז במקום תחום ליד הקודקוד; נגיעה בשיער במקום זה הייתה מכאיבה ביותר; ככל שכאב הראש התגבר בעוצמתו הופיעו התקפי בחילה תכופים (היום השלושים ושניים), 26.
• מצח.
• תחושת קלות לרוחב המצח בעת התכופפות, בעיקר בבוקר, 22.
• כובד לרוחב המצח, 22.
• המצח נדמה חם יותר מן הלחיים, 25. [90.]
• כאב במצח (היום העשרים ושניים), 31.
• כאב במצח (עד מהרה), 31a ; (היום העשרים ושניים), 31.
• כאב בצד השמאלי של המצח, נמשך שעה בעוצמה רבה, עם היקיצה בבוקר (היום המאה שלושים ושלושה), 35.
• כאב במצח, עם לחץ על העיניים, אם כי לאחר שינה של חצי שעה נעלם כאב הראש כליל, ומלבד זאת הרגשתי טוב מאוד; בערב (היום המאה עשרים ואחד), 35.
• כאב באזור המצח וקודקוד הראש, עם היקיצה בבוקר; לאחר הקימה עבר לעורף (היום העשירי), 35.
• כאב בעצם המצח, בקשת הארובה השמאלית, ומתפשט אל הלסת העליונה של אותו צד, כאשר גרם להגברת זרימת הרוק (היום השישי), 32.
• כאב בעצם המצח, שחזר בכל בוקר בין שנטל את התרופה ובין שלא, 32.
• הכאב בעצם המצח, שנמשך במשך רוב הפרובינג, נעשה בהדרגה קל יותר והופיע מאוחר יותר ויותר בכל יום; בימים המאוחרים יותר הופיע בערב פרוקסיזם שני של אותו כאב, שהיה שווה בחומרתו אך קצר יותר במשך הזמן מזה של אחר הצהריים; גם זה נדחה בקביעות בזמן עד שנעלם, 32.
• כאב קל בצד הימני של המצח, בערב (היום התשיעי), 6.
• כאב ראש מצחי ועורפי (הימים השלישי והשישי), 8. [100.]
• כאב ראש מצחי, המונע שינה (שלוש שעות לאחר 15 טיפות, היום השלישי), 5.
• בהתכופפות, כאב ראש מצחי, כמו לאחר הוללות, 22.
• כאב עמום וכבד במצח, בבליטה הימנית (היום השמיני), 6.
• כאב לוחץ באזור המצח, המתפשט אף אל העין (בדרך כלל מופיע כשעה לאחר מנה חדשה), 24b.
• כאב לוחץ במצח, הנעלם בתוך שעה ומפנה את מקומו לכאב מכווץ בקודקוד (היום השלושים וארבעה), 35.
• כאב לוחץ במצח, לאחר ארוחת הצהריים (היום השלושים וארבעה), 35.
• כאב לוחץ בסינוס המצחי השמאלי, כמעט במשך כל שעות הבוקר, כמו זה המלווה או מבשר קטר, 32.
• זמן קצר לאחר הקימה בבוקר, כאב מזנק בנקודה קטנה מעל העין השמאלית, מתפשט על פני המצח, אך נשאר החמור ביותר במקום המקורי, גרוע יותר בתנועה, 17.
• כאב מזנק חולף במצח, מוחמר באוויר הפתוח (לאחר המנה הראשונה), 2.
• כאב יורה קל במצח (היום השלישי), 2. [110.]
• כאבים יורים חולפים ברקות, גרועים יותר בשכיבה; זה נמשך כמה שעות (לאחר הקאה), 12.
• כאב ראש יורה עז לרוחב המצח וברקות, בזמן הליכה, מוקל במנוחה (היום החמישי), 2.
• דקירה חדה במצח מעל העין הימנית, בערב (היום המאה ושלושה־עשר), 35.
• כאב ראש הולם תכוף, בזוויות המצח, בנקודה קטנה, מלווה בעמימות הראייה, 22.
• רקות.
• כאבים כבדים חולפים ברקה הימנית מיד לאחר אכילה; חוזרים לעיתים קרובות אחר הצהריים, מלווים בתחושת תשוקה בלתי נוחה בקיבה, 1.
• כאב כבד קהה ברקה לפרקים, מוחמר באוויר קר ובתנועה (שעה לאחר המנה השנייה), 2.
• כאב ראש, בעיקר ברקות, עם אי־נוחות בקיבה ועמימות הראייה, 12a.
• מתח בשרירי הרקה (היום השלושים וארבעה), 35.
• תחושת לחיצה משתי הרקות, בערב (היום השישים ושלושה), 35.
• צביטה זוחלת בעצמות הרקה, בשעות הבוקר המאוחרות (היום המאה עשרים ואחד), 35. [120.]
• משיכה באזור הרקה, ובמפרק הלסת התחתונה (היום התשעים ואחד), 35.
• כאב מושך ברקה הימנית (היום המאה ושלושה־עשר), 35.
• תחושה כאובה עמומה, כמו לחץ, באזורי הרקה הימני והשמאלי, מפעם לפעם במשך היום (היום העשרים ושניים), 26.
• כאב לוחץ עז בעצם הרקה השמאלית, המתפשט אל הקודקוד, בהתקפים יומיומיים תכופים, מלווה בבחילה ובנטייה להקיא; כאב הראש הופיע בתחילה רק אחר הצהריים לאחר השעה 4; לאחר ארבעה ימים הופיע בבוקר (מן היום האחד־עשר עד הארבעה־עשר), 29a.
• כאב מזנק ברקה השמאלית (היום הרביעי), 2.
• כאבים לוחצים־מזנקים בשתי הרקות במשך שעה (לאחר המנה הרביעית), 2.
• כאבים חדים מזנקים ברקות (שעה וחצי לאחר המנה הרביעית), 2.
• כאב קורע ברקה השמאלית, זמן קצר לאחר מנה חדשה, 25.
• כאב קורע ודוקר בשתי הרקות, 25.
• כאב קורע עז מפעם לפעם, המתפשט מאזור הרקה אל העורף של כל אחד מן הצדדים (היום הרביעי), 26.
• קודקוד הראש. [130.]
• כאב בקודקוד הראש (היום העשרים), 35.
• כאב ראש מכווץ באזור קודקוד הראש, לקראת צהריים (היום הארבעים ותשעה), 35.
• לחץ על קודקוד הראש (היום המאה שלושים ושישה); בצהריים (היום המאה שלושים ושלושה), 35.
• לחץ בקודקוד הראש כאילו משקל מונח עליו, בשעה 11 A.M. (היום העשרים ואחד), 35.
• לחץ רב, כאילו ממשקל, על קודקוד הראש (היום התשעים ושמונה), 35.
• כאב לוחץ כבד בקודקוד, החולף בתוך כשש או שמונה שעות (10, 20, ואחר כך 60 gtt. באותו יום), 3.
• העצמות הקודקודיות.
• נתפס בכאב עז באזור הקודקודי השמאלי מעל ומאחורי הרקה, במקום בגודל מטבע כתר; הכאב הורגש בעיקר בלילה ושכך במשך היום, ושב והופיע בעוז באותה שעה בערב סמוך לשקיעה; עד מהרה נוצרה נפיחות במושב הכאב; היא החמירה בלילה וירדה מעט במשך היום; בתוך שבוע הגיעה לשיאה, ואז הייתה בגודל ביצה בערך; אז הייתה קשה לגמרי ולא רגישה למגע; הכאב היה מוגבל לגוש, והיה בעל אופי דוקר, וכאילו הראש נבקע; כל זה נמשך כשני חודשים, ואז הכאבים והנפיחות חלפו בהדרגה בלי כל יצירת מוגלה או התרככות, 22.
• כאב ראש לוחץ בכל הצד הימני של הראש, עז בעיקר באזור העורפי של אותו צד, מלווה בדקירות חולפות אך עזות (לאחר שלוש שעות), 26.
• כאבים מזנקים או כואבים בצד אחד של הראש, 1.
• כאב חותך עז לאורך עצם הקודקוד הימנית (היום הרביעי), 28. [140.]
• כאבים מפלחים בצד הימני של הראש בכמה התקפים, הנמשכים זמן קצר בלבד (היום השבעה־עשר), 35.
• כאב דוקר בצד הימני של הראש ובכל האזור העורפי (היום השני), 26.
• דקירות חולפות בצד הימני של הראש, המתפשטות אל האוזן ואל הצד המקביל של הפנים (מן היום העשרים ושישה עד השלושים), 26.
• כאב פועם בעצם הקודקוד השמאלית (היום השלישי), 2.
• עורף הראש.
• לחץ בעורף, בשעות הבוקר המאוחרות (היום השישים ותשעה), 35.
• תחושה נושכת בעורף (היום התשעים ואחד), 35.
• הראש החיצוני.
• כמה פצעונים מודלקים בעורף ובחלק השעיר של העורף התחתון (היום השמונים ושלושה), 35.
• נשירת השיער (היום העשרים ושניים), 26.
• מתח של כל הקרקפת (היום המאה עשרים ואחד), 35.
• כיווץ מלווה בתחושת זחילה של כל הקרקפת (היום השביעי), 35. [150.]
• משיכה חיצונית ברקה השמאלית, כאילו היא באפונאורוזיס של השריר (היום החמישה־עשר), 35.
• לחץ קל חיצוני על הקודקוד (היום החמישים ושמונה), 35.
• כאב קורע ומושך בשריר הרקה הימני, 25.
• כאב מחוספס עם סמור השיער בקודקוד (היום השני), 28.
• גרד וצריבה על פני כל הקרקפת; עד שנאלצתי להתגרד בלי הרף; גם כמה פצעונים קטנים במקומות שונים בראש (היום השמונים ושמונה), 35.
• כמה נקודות מגרדות בקרקפת, לכיוון העורף (היום השבעים ושישה), 35.

עין

• אובייקטיבי.
• העיניים בוהקות, שקועות, וסביבן טבעות כהות (ביום השלישי), 29b.
• כמה כתמים ופסים אדומים בוהקים בלובן העין השמאלית, המשנים את צורתם ואת מקומם לאחר זמן ונעלמים בתוך כמה ימים (ארבעה ימים לאחר המנה האחרונה), 36.
• לבנות העיניים נעשו צהובות, שעות אחדות לפני המוות, 42.
• לבנת העין הייתה צהובה-מלוכלכת, שצבעה השתנה, גדושה, מנוקדת פה ושם בכתמים צהבהבים-חומים בגודל ראש סיכה, בעיקר בעין השמאלית, שבה נראה גם כתם חום חיוור סמוך לשוליים הפנימיים של הקרנית, שנראה כאכימוזה בשלבי ספיגה; העיניים היו חמות והוא נאלץ לעיתים קרובות לשפשפן (ביום השביעי), 28. [160.]
• דלקת העיניים (בכמה מקרים), 43.
• דלקת העיניים, עם הפרשה צהובה והידבקות, בבוקר, 22.
• דלקת עזה ואובדן הראייה (מחדירת תמיסת כרום אל העין), 22.
• העיניים מודלקות, עם הידבקות העפעפיים בבוקר והפרשה צהובה, 22.
• אופתלמיה; היא התחילה בגרד במשך כמה ימים, ולאחריו כאב וחום בעיניים והידבקות של העפעפיים; הלחמית הייתה אדומה, 22.
• לויקומה על הקרנית השמאלית, 22.
• פוסטולה על הקרנית השמאלית, עם דלקת אינדולנטית סביבה, מלווה בכאב דוקר, 22.
• העיניים התנפחו והיו כבדות בבוקר, 22.
• העיניים שקועות, 32.
• הצטברות ריר בזוויות העיניים (ביום המאה ושלושים וארבעה), 35.
• סובייקטיבי. [170.]
• בעירה בעיניים, בערב, 25.
• גרד ובעירה בשתי העיניים, דמעת ופוטופוביה (ביום העשרים ושניים), 26.
• כאבים בעיניים במשך השבועיים הראשונים, 22.
• כבדות וכאביות של העיניים, 22.
• כאב קהה וכבד מעל העיניים, מוחמר מאוויר קר ומתנועה (בשעה הראשונה לאחר המנה השנייה), 2.
• כאב עמום וכבד מעל העין השמאלית, אחר הצהריים (ביום השני), 5.
• חום בעיניים, 22.
• חום ולחץ בעיניים (ביום התשיעי), 35.
• בעירה בעיניים, 25, 33.
• בעירה בעיניים ובשולי העפעפיים (ביום המאה ועשרים ואחד), 35. [180.]
• בעירה בעיניים, בפנים ובחלק העליון של הגוף, לוהטות כאילו מחום פנימי, אף שבאותו זמן הייתה גם מבפנים תחושת צינה עזה, שנמשכה במשך תנומת אחר הצהריים (זמן קצר לאחר 80 טיפות, ביום הראשון), 31b.
• בעירה בעיניים, בבוקר, עם מעט אודם בעין השמאלית לעבר הזווית החיצונית (ביום המאה ועשרים ושלושה), 35.
• בעירה בעיניים, בעיקר בשולי העפעפיים, בבוקר בעת היקיצה (ביום המאה ושלושים ושבעה), 35.
• בעירה בעיניים לאחר הקימה בבוקר; העישון גרם במיוחד לבעירה ולדמעת, דבר שלא היה קורה בדרך כלל (ביום הארבעים ושניים), 35.
• כאשר קיבע את העיניים על חפץ, הן נעשו חמות והחלו לבעור, והראייה נעלמה, כך שהחפצים נראו מעורפלים ולא מוגדרים (ביום התשיעי), 28.
• בעירה בעיניים ובעפעפיים, לאחר ארוחת הצהריים (ביום השמונים ושניים), 35.
• בעירה בעיניים, עם נזילת מים מן האף, אף שבעת היקיצה האף היה יבש לגמרי (ביום השבעים ותשעה), 35.
• בעירה בעיניים, עם תחושה בלתי נעימה באף שאי אפשר לתארה; אף שאני רגיל לעשן, כל שאיפה דרך האף גרמה לתחושה מבחילה מאוד כמו מימן גפרתי (ביום התשעים וחמישה), 35.
• בעירה ולחץ בעיניים (ביום השלושים וארבעה), 35.
• בעירה ונשיכה בעיניים, 25. [190.]
• בעירה בעין השמאלית, 25.
• בעירה בעין הימנית ובמשטח הפנימי של העפעף העליון, לאחר ארוחת הצהריים (ביום השמונים ושבעה), 35.
• בעירה בזווית הפנימית של העין הימנית בעת היקיצה, שהתפשטה זמן קצר לאחר מכן על פני כל שפת העפעף התחתון, הוחמרה בכתיבה ונעלמה לאחר הפסקת הכתיבה, 25.
• נקודת בעירה בגודל ראש סיכה בלובן העין של העין הימנית, לא רחוק מן השוליים החיצוניים של הקרנית (ביום החמישים ותשעה), 35.
• בעירה רבה בעיניים, בעיקר בשולי העפעפיים, שהם גם רגישים לתנועה ולמגע, בערב (ביום השישים ושלושה), 35.
• בעירה ולחץ רבים בעיניים, באוויר הפתוח, בערב, 35.
• בעירה עזה בעיניים, בערב (ביום העשרים ושישה), 35.
• בעירה עזה בעין השמאלית, בערב, עם דמעת (ביום המאה ושלושים וחמישה), 35.
• בעירה עזה ותחושת חום מוגבר בעין הימנית, לקראת ערב; גם בעירה בעור שסביב העין, בהתקפים (ביום החמישים ותשעה), 35.
• כאב בוער בזווית החיצונית של העין השמאלית (לאחר המנה הרביעית), 2. [200.]
• העיניים כואבות דרך קבע, עם לחץ בתוכן, במיוחד אם היא מביטה זמן רב באיזה חפץ, שאז ראייתה נעלמת לגמרי, כך שלאחר הבטה של רגעים אחדים בכל דבר היא נאלצת לעצום את העיניים ולתת להן לנוח, אף שאין שום שינוי במראה העיניים (ביום החמישי), 30.
• לחץ ובעירה בעיניים, תחושה כאילו יש בהן חול חד (ביום החמישים ותשעה), 35.
• כאב לוחץ בעין הימנית (ביום החמישי), 2.
• נשיכה ודמעת שבו לעיתים קרובות לאחר הפרובינג, 26.
• רגישות של העיניים, 35.
• רגישות של העיניים; שולי העפעפיים אדומים; חומר צהוב מוגלתי נאסף במשך הלילה בזווית הפנימית (ביום התשעים ושישה), 35.
• העיניים רגישות למגע, 22.
• צריבה עוקצנית בעיניים, גרועה יותר באוויר הפתוח (לאחר המנה הראשונה), 2.
• צריבה עוקצנית ודמעת של העיניים (ביום הרביעי), 2.
• צריבה עוקצנית של הזווית החיצונית, 1. [210.]
• גרד בשתי העיניים, שאילץ אותו לשפשפן (ביום השלישי), 26.
• גרד ונשיכה בעיניים, שנמשכו כל היום (ביום העשרים וארבעה), 26.
• גרד וכאב בעיניים כאילו יש בהן חול, גרועים יותר בערב ובלילה (בשבוע השני), 22.
• גרד ודמעת של העיניים (ביום השלושים ושלושה), 26.
• גרד בזוויות העיניים, 28.
• גרד עז בשתי העיניים, כך שנאלץ לשפשפן, עם דמעת בצהריים (ביום השבעה עשר), 26.
• דקירות חולפות אך עזות, ברצף מהיר, בעין הימנית (ביום השלישי), 26.
• ארובה.
• לחץ סביב הארובות, שנמשך שעה (ביום המאה ושלושים), 35.
• כאבים יורים עזים משורש האף לאורך הקשת הארובתית השמאלית ועד בדיוק לזווית החיצונית של העין, עם עמימות הראייה כאילו יש קרום על העין; מתחיל בבוקר ומתגבר עד הצהריים, חולף לקראת הערב; נמשך שלושה שבועות, 15.
• עפעפיים.
• אודם ונפיחות של העפעפיים העליונים (לאחר שעבר בלבד דרך המפעל בעת ההרתחה), 22. [220.]
• אודם של שולי העפעפיים, לעבר הזוויות החיצוניות (ביום המאה), 35.
• שולי העפעפיים אדומים מאוד, הלחמית של העפעפיים ושל גלגלי העיניים אדומה (ביום העשרים וארבעה), 26.
• העפעפיים מודלקים ונפוחים מאוד, 22.
• נפיחות קלה (בצקתית) של שני עפעפי העין הימנית, בבוקר בעת היקיצה, נמשכת עד הערב, 25.
• העפעפיים מגורגרים מעט, 22.
• הידבקות של העיניים, בעת היקיצה בבוקר, 26, 35.
• הידבקות של העפעפיים, בבוקר בעת היקיצה; לבנת העין הייתה צהבהבה-אדמדמה, עם גרד רב ושפשוף בעיניים; העיניים היו חלשות ומשוכות לאחור בארובותיהן (ביום הרביעי), 30.
• העיניים דבוקות בבוקר ורגישות מאוד לאור השמש (ביום העשרים וארבעה), 26.
• העיניים דבוקות בבוקר, עם דמעת ופוטופוביה, עם גרד ובעירה בעיניים (ביום העשרים וחמישה), 26.
• העיניים דבוקות בעת היקיצה בבוקר; לאחר פתיחתן הייתה דמעת ניכרת ומתמשכת (ביום השמונה עשר), 26. [230.]
• רטט וקפיצות בעפעף הימני בעת הקריאה, ולזמן קצר לאחר מכן, 25.
• ריר יבש על הריסים, בבוקר (ביום התשעים ותשעה), 35.
• יובש של העפעפיים (ביום השישי), 28.
• יובש ובעירה בעפעפיים, בבוקר (ביום העשרים ושמונה), 35.
• חספוס בשולי העפעפיים, כך שבעת מצמוץ נגרמה תחושת שפשוף כנגד גלגל העין (ביום העשרים ואחד), 35.
• המשטח הפנימי של העפעפיים הורגש מעובה ומחוספס (ביום השלושים ושבעה), 35.
• כבדות של העפעפיים העליונים, בעת היקיצה בבוקר, כך שיש להרים אותם בכוח, נעלמת לאחר חצי שעה (ביום השישים וחמישה), 35.
• בעירה בעפעפיים (ביום הארבעים ושבעה), 35.
• בעירה בשולי העפעפיים, 35.
• בעירה בשולי העפעפיים, בבוקר, 35. [240.]
• בעירה בשולי העפעפיים, מיד לאחר הקימה, בבוקר, 35.
• בעירה בשולי העפעפיים, אחר הצהריים (ביום העשרים ושמונה), 35.
• בעירה בשולי העפעפיים, בייחוד לעבר הזווית החיצונית (ביום החמישים וחמישה), 35.
• בעירה בשולי העפעפיים, עם נזילת מים תכופה מן האף, בערב (ביום המאה ושבעה), 35.
• בעירה בשוליהם של שני העפעפיים התחתונים, מוחמרת בכתיבה, 25.
• בעירה על המשטח הפנימי של העפעפיים, 35.
• בעירה עזה בעפעפיים ועל פני גלגל העין; זו נמשכה בעוצמה כזו או אחרת במשך כל היום, עם לחץ בשני גלגלי העיניים (ביום המאה ושלושים ושבעה), 35.
• בעירה עזה בשולי העפעפיים, בצהריים (ביום השלושים ושמונה), 35.
• כאב בוער בשוליו של העפעף התחתון הימני (ביום המאה ועשרה), 35.
• העפעפיים כואבים למגע, עם הידבקות של העיניים, בבוקר, ודמעת (ביום התשעה עשר), 26. [250.]
• תחושת בשר חי בשולי העפעפיים (ביום המאה ושלושה), 35.
• גרד ובעירה עזים למדי בשולי העפעפיים, שנדמו אף לבשר חי, כך שבעת הנעתם הייתה תחושה כאילו הם מתחככים בגלגל העין, לפני הצהריים (ביום המאה), 35.
• לחמית.
• אודם של הלחמית עם דמעת, 22.
• אודם של הלחמית, עם חום ותחושה בלתי נוחה כאילו פקחו אותה מתחת למים, 1.
• אודם קל של כל הלחמית (ביום השישי), 28.
• הזרקה של כלי הדם של הלחמית בשתי העיניים, במיוחד בימנית (ביום המאה ואחד עשר), 35.
• לחמית העין מוזרקת, 22.
• הלחמית, הן של גלגל העין והן של העפעפיים, מוזרקת (בשבוע השני), 22.
• הופעת פוסטולות לבנות קטנות בלחמית של העין השמאלית לעבר הזווית הפנימית; "פוסטולות" אלו הן התרוממויות גרגריות לבנות קטנות, מוקפות באודם רב, 22.
• מנגנון הדמעות.
• לחות בעיניים (ביום השביעי), 28. [260.]
• העיניים דומעות, 22.
• הנזילה הרגילה מן העיניים והאף מחשיפה לאוויר הפתוח בכל קור קל ביותר, 22.
• הפרשה מוגברת של דמעות (לאחר חמישה או שישה ימים), 48.
• דמעת, 22.
• דמעת בבוקר, בבית, 22.
• דמעת, עם כאב בוער בעיניים (ביום הראשון), 31a.
• דמעת, גרד ובעירה בעיניים, במיוחד בשולי העפעפיים העליונים; הלחמית של גלגל העין ושל העפעף הייתה אדומה ומוזרקת בכלי דם אדומים גדולים; בעין השמאלית, שהושפעה יותר מן הימנית, הייתה במשך כל הפרובינג תחושה במשך רבע שעה כאילו נכנס לתוכה דבר-מה, וזו נעלמה בהדרגה (ביום השלושים ושניים), 26.
• דמעת שופעת של שתי העיניים, עם דקירות חולפות בעפעפיים; הלחמית של העפעפיים אדומה הרבה יותר מן הרגיל, עם כמה כלי דם מוזרקים בלחמית של גלגלי העיניים (ביום השישי), 26.
• כאביות בקרונקולה הדמעית (ביום החמישי), 2.
• גלגל העין.
• בעירה עזה ולחץ על פני גלגל העין הימני, לפני הצהריים (ביום התשעים ותשעה), 35. [270.]
• כאב לוחץ בגלגל העין הימני (ביום הראשון), 34.
• כאב לוחץ בגלגל העין השמאלי (לאחר המנה הרביעית), 2.
• גלגלי העיניים רגישים כאשר משפשפים אותם, בעיקר השמאלי, 38.
• אישון.
• האישונים מורחבים, 45.
• האישונים מורחבים וקבועים, 52.
• ראייה.
• הראייה חלשה, 22; כאילו מעורפלת (ביום השישי), 28.
• חולשת ראייה אמורוטית (ביום התשיעי), 28.
• עמימות הראייה (ביום השמיני), 28; בערב בהליכה, 22.
• הראייה מבולבלת ומעומעמת, 22.
• תחושה פתאומית כאילו לוח שחור הונח לפני שתי העיניים במרחק של כעשרה צעדים, כך שלא יכולתי לזהות שום חפץ במרחק זה; מאחר שהבטתי דרך חלון סגור חשבתי שאולי זו הסיבה לקושי, אך כאשר הסתובבתי ודיברתי עם אדם שעמד במרחק של כשני צעדים ממני, לא יכולתי לזהותו, כה מעורפלת הייתה הראייה; זה נמשך כעשר דקות, ואז פינה הערפול את מקומו לתחושה כאילו רעלה תלויה לפני העיניים ונמשכת מעלה ומטה; אולם גם זה נעלם עד מהרה והמצב הקודם חזר; רחצתי את העיניים במים קרירים, בתקווה למצוא בכך הקלה, בייחוד מאחר שהעיניים כבר החלו לכאוב, אך ללא הועיל; זה נמשך כרבע שעה, ואז נעלם הערפול והופיעה מעין סחרחורת (דומה מאוד לזו שבאה לאחר כמות גדולה מדי של משקאות אלכוהוליים ממריצים); זו נמשכה שתיים או שלוש דקות, ואז נעלמה ופינתה את מקומה לכאב ראש עז, בעיקר באזורי המצח והארובות, לעיתים קשור בכאבים דוקרים בעיניים ובכאבים קורעים באוזניים; כל ההתקף נמשך עד 9 P.M. (לאחר שש מנות יומיות), 24b. [280.]
• פוטופוביה (ביום השמונה עשר); עם דמעת וגרד בעיניים, ואודם ובעירה בשולי העפעפיים (ביום העשרים ושלושה); מתגברת אחר הצהריים עד כדי כך שהיה מסוגל רק לפקוח את העיניים ולשאת את אור השמש, עם פיתול וקפיצות של העפעפיים, הקשורים בדמעת שופעת ובעירה בעיניים; פוטופוביה מופרזת זו נעלמה לקראת הערב, והעיניים נעשו בלתי-רגישות לגמרי לאור (ביום העשרים וארבעה), 26.
• רואה את חוד העט כפול, חוד אחד לצד האחר, 38.
• ריצוד רב לפני העיניים, בצהריים; ראיית כתמים, ניצוצות וצבעים, כך שבקושי יכולתי לכתוב; נעלם לאחר חצי שעה, בצהריים (ביום התשעים ושמונה), 35.

אוזן

• אובייקטיבי.
• נפיחות דלקתית קלה בפתח תעלת השמע השמאלית, שהציקה יותר משהכאיבה, ונעלמה בהדרגה (לאחר ארבעה ימים), 36.
• סובייקטיבי.
• אטימה של האוזן הימנית, וצריבה בקונכה (ביום החמישים ושבעה), 35.
• כאב אוזניים בערב (ביום השישי), 8.
• תחושת משיכה מאחורי האוזן הימנית (ביום השישי), 35.
• תחושת משיכה מאחורי האוזן השמאלית ובצד השמאלי של הלסת התחתונה; תנועת הראש אינה חופשית לגמרי; שרירי הצוואר בצד שמאל נראים מתוחים (ביום העשרים ושלושה), 35.
• דקירה איטית, כעין משיכה, דרך תעלת השמע החיצונית של האוזן הימנית; לאחר מכן שאון בכל הראש, כאילו נשמע מרחוק רעש עמום (ביום השמונים וארבעה), 35.
• לחץ באוזן הימנית בערב (ביום המאה ושישה), 35. [290.]
• תחושת לחץ כלפי חוץ בזיז המסטואיד השמאלי (ביום השני), 28.
• תחושת נעיצה באוזניים, 24c.
• דקירות באוזן (ביום המאה ותשעה), 35.
• דקירות באוזן השמאלית ובחלק החיצוני של הצוואר בצד שמאל (ביום השלושים ושניים), 26.
• דקירות באוזן השמאלית ובבלוטת הפרוטיד (ביום העשרים וחמישה), 26.
• דקירות בתוך האוזן הימנית, לפני הצהריים (ביום השישים ואחד), 35.
• דקירה חדה חולפת באוזן הימנית (ביום התשעים ושבעה), 35.
• כמה דקירות חולפות אך עזות באוזן השמאלית (ביום התשעה עשר), 26.
• דקירות עזות באוזן השמאלית, מקרינות אל החך ואל אותו צד של הראש ואזור הצוואר החיצוני, שגם הוא היה כואב למגע, והבלוטות נפוחות (ביום השלושים ואחד), 26.
• דקירות עמומות דרך תעלת השמע החיצונית, מתפשטות לתוך האוזן הימנית, חזרו פעמיים, אחר הצהריים, בעת הליכה (ביום המאה ושבעה), 35. [300.]
• כאב קורע באוזניים, 24b.
• השמיעה.
• זמזום באוזניים, 22.
• שאון בראש, 35.
• שאון וצלצול באוזניים, 24b.
• שאון באוזניים, שנמשך שעתיים, עד מהרה; לאחר המנה השלישית ביום השני השאון באוזניים הופיע שוב, ונמשך ללא הפסקה במשך כל אותו יום והיום שלאחריו, 36a.

אף

• אובייקטיבי.
• נפיחות וכאב באף, 22.
• נפיחות של שתי כנפי האף, 22.
• גלד בנחיר השמאלי, אשר עם הסרתו דימם, מיד נוצר שוב ודימם בכל הסרה, ללא כאב ניכר; הוא החלים רק לאחר ארבעה ימים; ביום השני לאחר מנה חדשה אותו מקום החל שוב לדמם, ואז החלים רק לאחר ארבעה-עשר יום, 27.
• כל קרום המחיצה עם התכייבויות זעירות (מקרה אחד), 53.
• התכייבות גדולה ועמוקה על המחיצה, ללא נקב (מקרה אחד), 53. [310.]
• מחיצת האף נאכלה כליל בכיבים, 22.
• כל המחיצה הסחוסית נהרסה, וכל רירית האף היתה במצב של דלקת מוגלתית; המחלה נחשבה בטעות לעגבת (מקרה אחד), 53.
• דקירות עזות באף ועיטוש שאין לעמוד בפניו; עם הזמן הקרום מתחיל להינשל, וחלקים ממנו נישאים אל הממחטה המשמשת לקינוח האף; תהליך זה נמשך, ומשהחל הוא מתקדם במהירות כה רבה, שלאחר פרק של שישה או שמונה ימים המחיצה נעשית דקה, מחוררת בפתחים, ולבסוף ניתקת כליל; תהליך ההתכייבות הזה מתרחש אצל כל פועל, פרט לאלה הנוטלים אבקת הרחה, 44.
• חלקיקים דקים הנכנסים לאף גורמים גירוי קיצוני ועיטוש בלתי פוסק (לאחר חמישה או שישה ימים); חלקים מסוימים של הרירית המכסה את המחיצה ניתקים ונמצאים בממחטה, ולאחר שישה או שמונה ימים המחיצה עצמה נעשית דקה, ולבסוף נהרסת; נוצר חור, וברגע שזה קורה כל התסמינים חדלים, 48.
• "Clinkers" נוצרים בתוך כמה ימים, ואז ניתן לנתקם בקלות; אך אם תולשים אותם מוקדם מדי, הדבר גורם תחושת שפשוף בשורש האף ואי-סבילות לאור, 22.
• היווצרות פקקים בנחיריים (המכונים בפי הפועלים "clinkers", במידה רבה), 22.
• עיטוש, 22 ; בשכיבה במיטה (יום חמישי), 22.
• עיטוש, עם דמעת מן העין הימנית, 22.
• עיטוש, עם תחושת לחץ בחלק העליון של הגרון, המתפשטת דרך הכואנות אל האף (לאחר חצי שעה, יום ראשון), 29b.
• עיטוש כמה פעמים (יום שישים ושלושה), 35. [320.]
• עיטוש עד עשר פעמים ברציפות, בבוקר (יום אחד-עשר), 35.
• עיטוש חוזר ונשנה (עד מהרה), 34 ; לאחר אכילה (יום ראשון), 29b.
• עיטוש תכוף, 22, 25 ; בבוקר (יום שישי), 2.
• עיטוש תכוף, ללא הגברה של הפרשת ריר (יום עשרים), 31.
• עיטוש תכוף, כמו בנזלת מתחילה, מלווה גם בדקירה עזה בחלק העליון של הריאה הימנית, 27.
• העיטוש המופרז הרגיל, 22.
• התקפי עיטוש מופרז תכופים, 25.
• עיטוש אלים, פעמיים ברציפות (יום מאה עשרים ואחד), 35.
• עיטוש אלים כמה פעמים אחרי ארוחת הצהריים (יום מאה ארבעים ואחד), 35.
• עיטוש אלים בהתקפויות תכופות (יום שלישי), 29b. [330.]
• העיטוש מזעזע את כל הגוף (יום ראשון), 29b.
• נזילה מן האף, 22.
• הפרשה מוגברת מן האף, אחרי ארוחת הצהריים, עם כאב של שפשוף בשפת הנחיר (יום חמישים ותשעה), 35.
• הפרשה מן האף, 22 ; בערב (20 טיפות, יום שני), 5.
• הפרשה עם נפיחות של האף, 22.
• הפרשה מרובה משני הנחיריים (יום שמונים וארבעה), 35.
• הפרשה לחה מן החלק התחתון של האף (יום עשרים ותשעה), 35.
• יותר לחות מן הרגיל מן האף, כאילו נזלת עומדת לפרוץ (יום שלישי), 26.
• הפרשה של לחות רבה מן האף, 35.
• הפרשה תכופה של לחות מן הנחיר הימני, 35. [340.]
• הפרשה תכופה של לחות חריפה מאכלת מן הנחיר הימני (יום שבעים וחמישה), 35.
• הפרשה של חומר דליל מן האף (יום שלושים עד שלושים וחמישה), 23.
• הפרשה דלילה מרובה משני הנחיריים (יום שמונים ותשעה), 35.
• הפרשה דלילה מן הנחיר הימני (יום שמונים ושבעה), 35.
• הפרשה דלילה וחריפה מן האף (יום שבעים ושבעה), 35.
• הפרשה מימית, עם אדמומיות של האף, וריח מצחין ממנו, 22.
• הפרשה מימית מן האף, 26.
• הפרשה מימית מן האף, עם תחושת שפשוף, עיטוש רב, ודיבור מאונפף, 22.
• הפרשת מים מן האף, הגורמת צריבה של השפה העליונה, בבוקר; הפרשה זו נמשכה בערב, אך אז לא גרמה לצריבה של השפה (יום שבעים ושמונה), 35.
• הפרשה תכופה של מים מן האף, תחילה בלי כל תחושה כואבת; לאחר שחזרה שוב, גרמה אז לכאב מאכל בשוליים העוריים החיצוניים של מחיצת האף (יום שבעים ושלושה), 35. [350.]
• הפרשת מים משני הנחיריים, 35 ; (יום שבעה-עשר), 26.
• הפרשה מימית משני הנחיריים, עם דגדוג וגרד (יום עשרים ושניים), 36.
• הפרשה תכופה בלתי מורגשת של מים מן הנחיר הימני (יום שבעים ושבעה), 35.
• נזילת מים מן הנחיר הימני, 35.
• נזילת מים מן הנחיר הימני; כעבור זמן-מה האף נעשה יבש לגמרי (יום מאה וחמישה), 35.
• נזילת מים תכופה מן האף, לקראת הצהריים (יום מאה וחמישה), 35.
• נזילה מתמדת של מים מן הנחיר הימני, הגורמת צריבה בשפת הנחיר ועל השפה העליונה (יום שמונים ושניים), 35.
• נזילה מתמדת של מים מן הנחיר השמאלי; זהו תסמין בולט מאוד, שכן מעולם לא הופיע במצב בריאות; מלבד זאת אין לי כל תסמינים אחרים של נזלת, והמים באים בפתאומיות כה רבה וללא כל תחושה מקדימה, עד שאני מודע להם רק כשהם זולגים על השפה (יום שמונים ואחד), 35.
• הפרשה מוגברת של ריר באף (יום חמישי), 26.
• קינוח תכוף של ריר מן האף, ולאחר מכן נזילת מים מן האף (יום ארבעים ושבעה), 35. [360.]
• האף מלא תדיר ריר סמיך (יום ארבעה-עשר), 23.
• הפרשה רבה של ריר סמיך וצלול מן האף, 22.
• הופרש מן האף ריר מועט וחריף, שגרם צריבה במחיצת האף (יום שלושים ושישה), 35.
• (נזלת, שלאחר עשרים וארבע שעות לוותה בשיעול), (יום חמישי לאחר המנה האחרונה), 36a.
• כמעט לכולם היתה במידה זו או אחרת נזלת אפית מוגלתית, 53.
• נזלת, שנמשכת (כמעט מיד), 22.
• נזלת שופעת (בייחוד בבית הכרום ובאוויר הפתוח, ופוסקת בהיותו בבית), 22.
• נזלת שופעת, כמעט רק מן הנחיר הימני (יום שלושים ושישה); שופעת מאוד (יום שלושים ושבעה); כאשר נקודה על עצם הדמע הימנית מתנפחת, פועמת וכואבת; למחרת כל הצד הימני של האף כואב בתחושת שפשוף, ואף יותר מכך (יום שלושים ושבעה), 23.
• נזלת שופעת מתמדת, 22.
• דימום מן האף לאחר שקם בבוקר, בעת שרחץ את עצמו, 22. [370.]
• דימום תכוף מן האף, שחזר במרווחים במשך שנה (שבוע ראשון), 22.
• דימום שופע מן האף (כ-4 אונקיות); זמן-מה לאחר מכן צריבה חולפת בעיניים, 25.
• דימום שופע ופתאומי מן האף בזמן ארוחת הצהריים, שנעלם במהרה אך חזר במקצת בערב, 25.
• דימום מן הנחיר הימני העיר אותו בבוקר (יום שישי), 32.
• דימום מן הנחיר הימני, לפני הצהריים לאחר מאמץ מתון (יום שמונים ושישה), 35.
• דימום מן הנחיר הימני העיר אותו משנתו בלילה; היה קשה לעצור אותו (לילה חמישי), 32.
• דימום מן הנחיר הימני, מיד לאחר אכילה; הדם היה סמיך, אדום כהה, וכאשר חדל לזרום היה דגדוג באף שהתפשט אל הגרון (יום רביעי), 29b.
• כמה טיפות (עשר עד שתים-עשרה) של דם אדום בוהק מן הנחיר הימני, לאחר כוס בירה לפני ארוחת הערב, בערב (יום תשיעי), 32.
• דימום תכוף מן הנחיר הימני (יום שלושים עד שלושים וחמישה), 23.
• דימום האף בא תמיד מן הנחיר השמאלי, 25. [380.]
• דימום אף לקראת הצהריים, 25.
• דימום אף פעמיים במשך הערב, שקדם לו צריבה בעיניים, 25.
• דימום אף לאחר אכילה, 25.
• התקפים תכופים של דימום אף (יום שלושים ושישה), 23.
• אפיסטקסיס, שנמשך (כמעט מיד), 22.
• בעת קינוח האף נפלט דם דליל אל הפה (יום שלישי), 29b.
• סובייקטיבי.
• יובש של האף, 35.
• יובש לכיוון שורש האף, המתפשט אל הסינוסים המצחיים (יום עשרים ותשעה), 35.
• יובש וצריבה בנחיר הימני, לאחר הקימה בבוקר (יום חמישים ותשעה), 35.
• תחושת יובש באף, במיוחד בנחיר הימני, אף-על-פי שמופרשת מעט לחות מן האף במשך שעות הבוקר המאוחרות (יום עשרים ותשעה), 35. [390.]
• האף יבש לגמרי עם היקיצה בבוקר; לאחר שהיה ער זמן-מה הופרשה שוב לחות רבה משני הנחיריים (יום שמונים ושלושה), 35.
• האף יבש מאוד; האוויר עבר דרכו בקלות רבה מאוד (יום שישים ושישה), 35.
• האף יבש מאוד, עם מתח כואב בשתי כנפי האף ובמחיצת האף (יום מאה עשרים ושניים), 35.
• האף יבש מאוד, עם תחושת לחץ בעצמות האף (יום שישים ושמונה), 35.
• יובש רב של האף (יום חמישים ושניים), 35.
• יובש רב מאוד של האף, עם היקיצה בבוקר (יום ארבעים ושניים), 35.
• יובש מופרז של רירית האף מאז אתמול אחר הצהריים; חללי האף מורחבים והאוויר זרם בקלות דרך האף (יום מאה עשרים ושישה), 35.
• יובש מיוחד של האף, בערב (יום מאה ושלושה-עשר), 35.
• יובש בלתי נעים של האף, 35.
• יובש מציק, עם כאב של שפשוף בנחיר הימני (יום ארבעים וארבעה), 35. [400.]
• אחרי ארוחת הצהריים, שיעול דחף במקרה מעט קפה שחור אל תוך האף, והדבר גרם תחושה בלתי נעימה במידה מופרזת, כך שבמשך כמה שעות היה יובש מציק וכאב באף (יום מאה ואחד), 35.
• סתימה תכופה של הנחיריים (יום שלושים עד שלושים וחמישה), 23.
• חסימה של האף, בבוקר עם היקיצה, 22.
• חסימה של הנחיר השמאלי, בבוקר בקימה, עם הפרשה של ריר צהוב סמיך (ימים רביעי ושישי), 2.
• צורך תכוף לקנח את האף, אף שלא היה בו דבר, אחרי ארוחת הצהריים (יום מאה ושלושה), 35.
• תחושה בלתי נעימה באפי, כאילו מים נשאבו אליו בכוח; היא הלכה והחמירה בהדרגה, ונמשכה כארבעים ושמונה שעות; בימים השלישי, הרביעי והחמישי נאלצתי לקנח את אפי לעיתים תכופות מן הרגיל, כעשר או שתים-עשרה פעמים ביום, ובכל פעם הופרש ריר בעל מראה טבעי, מפוּספס במידה ניכרת בדם בהיר; (מעולם לא היה לי דימום אף בחיי); לאחר מכן, במשך כמה ימים, תחושה באמצע כנף האף השמאלית כאילו יש שם נקודה יבשה מאוד, או כאילו נשללה ממנה רירית האף, 41.
• כאבים באף (עם הפרשה וכו'), 22.
• צריבה באף, במיוחד בנחיר הימני, המתפשטת אל הסינוסים המצחיים; הרירית היתה יבשה לגמרי, עם תחושת שפשוף (יום חמישים ותשעה), 35.
• צריבה באף ובשפה העליונה, אך ללא כל הפרשה מן האף, בשעות הבוקר המאוחרות (יום מאה שלושים ושבעה), 35.
• צריבה ולחץ באף (יום מאה שלושים ושישה), 35. [410.]
• צריבה בצד האף סמוך לשפה העליונה (יום מאה עשרים ואחד), 35.
• צריבה בנחיר הימני, המוחמרת במגע, אחרי ארוחת הצהריים (יום מאה ושנים-עשר), 35.
• צריבה בנחיר הימני שלאחריה טפטוף של דם בוהק ממנו (יום שלישי), 29b.
• צריבה בשפה החיצונית של הנחיר הימני, בערב (יום שישים ושלושה), 35.
• צריבה בשפה החיצונית של מחיצת האף, כאילו היתה שפשופה, עם הפרשה דלילה מרובה מן הנחיריים (יום תשעים ושלושה), 35.
• תחושת קרירות בנחיר הימני בשאיפת אוויר (יום עשרים ושלושה), 26.
• האף מלא וגדוש כאילו הוא עומד להפריש בשפע, עם היקיצה בבוקר (יום שלושים ואחד), 8.
• תחושה בלתי נעימה באף, כאילו הוא נפוח, הרירית יבשה; דפנות האף מרגישות נוקשות וקטיפתיות, 35.
• כאב עמום בעצמות האף, 35.
• תחושת חפירה ופעימה בתוך שורש האף (בעצם הכברה?), ועמה בחלק המתאים של האף הורגשו מבחוץ חום ופעימה ברורה בקצב הדופק; האף התנפח בשורשו והיה חם בלי להיות אדום; האף עצמו נראה עבה ומלא, והיא דיברה "דרך האף"; היתה נטייה תכופה לקנח את האף מחמת תחושה כאילו יש בו חומר סמיך, אך דבר לא נפלט; האף נשאר יבש; הוא הרגיש כבד כאילו משקל תלוי ממנו (יום ראשון), 29b. [420.]
• כאב מושך מתוח המתפשט מן הנחיר הימני אל התעלה החיצונית הימנית (יום חמישים ותשעה), 35.
• קפיצות שרירים מציקות ותחושת זחילה כמו נמלים, המתחילה בכנף השמאלית ומתפשטת על פני צד האף אל העפעפיים, שם היא גורמת קפיצות שרירים אלימות (יום עשרים ושלושה), 26.
• לחץ בשורש האף, 35.
• לחץ בעצמות האף, בבוקר (יום מאה שלושים ושבעה), 35.
• לחץ בעצם האף הימנית (יום ארבעים ושניים), 35.
• יובש האף מלווה בתחושת לחץ בשורש האף, כמו בתחילתה של נזלת חסומה; תחושת לחץ זו התפשטה אל הרקות והשפיעה על הראש, 31b.
• כאב לוחץ בשורש האף (יום עשרים), 31.
• כאב לוחץ על עצם האף הימנית (יום מאה שלושים ושבעה), 35.
• כאב לוחץ וצורב בשפות הנחיריים; החלק מרגיש נפוח, אף שאין דבר בלתי רגיל הנראה באף (יום מאה ועשרה), 35.
• בקינוח האף, דקירה אלימה בצד הימני של האף, כאילו שתי עצמות רופפות מתחככות זו בזו ; כאב זה באף בעת קינוח נמשך (יום שלושים ותשעה), עם כאבי דקירה אלימים ותכופים; הופרשו לעיתים תכופות מסות ירקרקות בעלות ריח דוחה; לכל חלק שעבר דרך הכואנות האחוריות היה טעם בלתי נעים מאוד ; ביום השביעי הכאב באף, הן בעת קינוח והן כשאינו מקנח אותו, נמשך באלימות כמו אתמול; ביום השמיני פסקה התחושה כאילו העצמות מתחככות זו בזו; הנחיר הימני עדיין היה מלא מסות קשות; כיבים קטנים בגבולות החיצוניים של הנחיריים נמשכו ; הכיבים בצד הימני טרם החלימו כליל, וכבר הופיעו גם בנחיר השמאלי, שבו צרבו עוד יותר מאשר בימני; לבסוף קצה האף, בייחוד כלפי הצד הימני, נעשה רגיש מאוד; הצלקות שנוצרו עם החלמת כיבים אלה נשארו זמן רב, 23. [430.]
• תחושת שפשוף באף; על המשטח התחתון (החיצוני) של המחיצה יש גלד צהוב, ההולך וגדל; הוא מצוי בעיקר במקום החיבור של המחיצה עם השפה העליונה, 22.
• תחושת שפשוף בנחיר הימני, גב האף היה כואב למגע (יום עשירי), 34.
• תחושת השפשוף הרגילה באף, 22.
• תחושת שפשוף ברירית האף (יום מאה וחמישה), 35.
• תחושת שפשוף באף, והוא יבש; בייחוד שפות הנחיריים יבשות ומכוסות קשקשים דקים, בערב (יום שמונים וארבעה), 35.
• תחושה בלתי רגילה בנחיריים, משהו מתחושת שפשוף, כאילו האף נוקשה כקלף ואינו נע; האף גם היה יבש לגמרי, בערב (יום מאה ואחד-עשר), 35.
• שפות האף מרגישות שפשופות (יום מאה עשרים ושלושה), 35.
• כאב של שפשוף בצד הימני של מחיצת האף, במיוחד במגע, שלאחריו היה עז ביותר (יום עשרים ושניים), 26.
• כאב עמום של שפשוף על המשטח הימני של מחיצת האף במגע, ולאחר מכן נהפך לצריבה (יום עשרים ושלושה), 26.
• האף כואב ויבש, פרט לבוקר, שבו היתה הפרשה מימית, 22. [440.]
• מחיצת האף כואבת, עם צריבה, במיוחד לאחר מגע, כמו לאחר קמצוץ של אבקת הרחה חזקה (יום שלושים ושניים), 26.
• דגדוג באף (יום שבעים ושישה), 35.
• דגדוג באף גרם לעיתים תכופות לעיטוש, בלי כל נזלת (יום ראשון), 31a.
• דגדוג בנחיר השמאלי (יום ראשון), 29b.
• דגדוג וצריבה באף חזרו לעיתים תכופות לאחר הפרובינג, 26.
• דגדוג וגרד באף (יום עשרים ושלושה), 26.
• דגדוג וגרד באף, הקשורים לתחושת זחילה ונמלים בצד השמאלי של האף, ולקפיצות בשפות העפעפיים של אותו צד (יום עשרים וחמישה), 26.
• דגדוג בלתי נעים בנחיר השמאלי, גבוה למעלה, כאילו שערה נעה בו, כך שבלא משים נאלצתי לחטט בו באצבע, בערב בהיותי בבית; לא היה דבר באף והוא היה יבש לגמרי (יום חמישים), 35.
• תחושת דגדוג מציקה באף (ימים שנים-עשר ושלושה-עשר), 26.
• גרד באף (יום שלושים ואחד); כמעט בלתי נסבל (יום שלושים ושניים), 26. [450.]
• גרד ודגדוג מטרידים באף, המתגברים בשפשוף (יום תשעה-עשר), 26.
• חוש הריח.
• חוש הריח חד ביותר (יום חמישי), 26.
• ירידה בחוש הריח (יום שלושים עד שלושים וחמישה), 23.
• חוש הריח קהה אפילו לריחות חזקים (לתדהמת האחרים), (יום שלישי), 26.
• תחושת הריח לריחות חזקים מאוד אבדה (תסמין זה נצפה במידה זו או אחרת במשך כל הפרובינג), (יום שלושים ואחד), 26.
• חסר חוש ריח במשך תשע-עשרה שנה (לאחר השבוע הראשון), 22.
• ריח רע באף, 23.
• תחושה של ריח מצחין, 1.
• ריחות רקב דמיוניים (עם גיהוקים וטעם של בייקון מעופש), (לאחר המנה הרביעית), 2.

פנים

• אובייקטיבי.
• הבעת אי-נוחות (0.12 grains), 57. [460.]
• ארשת הפנים חרדה, 52.
• המראה הכללי אנמי, 22.
• צבע צהוב של הפנים (היום העשירי), 26.
• הפנים צהובות ועפרוריות, 26.
• צבע אפור-אפרפר של הפנים (היום הרביעי), 30.
• הפנים חיוורות, 52 ; (לאחר חצי שעה), 46 ; (0.12 grains), 57.
• גוון העור שהיה קודם לכן אדמדם ורענן, כעת חיוור וצהבהב, 22.
• צבע הפנים חיוור וחולני, עם עיניים שקועות (היום החמישי), 26.
• חיוורון רב של הפנים (היום השלישי), 29b.
• הפנים חיוורות מאוד, כמראה גוויה, ומכוסות זיעה קרה, 52. [470.]
• נפיחות של הפנים (בחלק מן המקרים), 43.
• מתח מיוחד בשרירי הפנים, המקשה את תווי הפנים, עם הבעה חולנית מאוד (היום המאה ועשרים ואחד), 35.
• הפנים משוכות, חיוורות, ומכוסות זיעה קרה דביקה (לאחר שעה וחצי), 51.
• סובייקטיבי.
• תחושה כאובה בלתי מוגדרת בצד הימני של הפנים, במיוחד בעצם הלחי ולכיוון האוזן (לאחר שעה, היום השני); חזרה, אך בצד השמאלי (היום העשירי), 35.
• מתח בשרירי הפנים (היום השלושים ושלושה), 35.
• כאב בעצמות הפנים כשל חבלה, במיוחד על פני השטח הפונים קדימה של שתי עצמות הלסת העליונה (היום התשעים ותשעה), 35.
• (הרגיש ושמע בצד השמאלי של הפנים ובצד השמאלי של הצוואר צלצול מתוח כשל חוטים; הדבר נמשך ארבעים וחמש דקות (לאחר כשעה); אחר כך צריבה (סובייקטיבית ואובייקטיבית) בכל צד שמאל של הראש והפנים, שהקלה על הצלצול; הצריבה נמשכה חמש-עשרה דקות, ואז כל התסמינים חלפו), 39.
• כאב מושך בעצמות הפנים וביד הימנית, בבוקר (היום השלושים ושישה), 35.
• לחץ עמום בעצמות הפנים, במיוחד באזור התת-ארובתי ובעצמות האף (היום החמישים ושבעה), 35.
• כאב קורע בעצמות הפנים, לפרקים במשך היום (היום השמונים וארבעה), 35. [480.]
• כאב קורע בצד השמאלי של הפנים (היום החמישה עשר), 35.
• רגישות בעצמות הפנים (היום העשרים ושבעה), 35.
• לחיים.
• הלחיים סמוקות, 52.
• נפיחות של הלחי הימנית, במיוחד מעל עצם הלחי (zygoma?), 25.
• כאב בעצם הלחי, בערב (20 drops, היום השני), 5.
• צריבה מכאיבה בשקע שבין כנף האף הימנית ללחי, הנמשכת חצי שעה (היום החמישים ושניים), 35.
• מתח ומשיכה בשרירי הלעיסה, והצטברות רבה של רוק בפה (היום השבעים ואחד), 35.
• משיכה בעצם הלחי ובעצמות הגפיים (היום התשעים וחמישה), 35.
• תחושת לחץ בעצמות הלסת העליונה, ממש מתחת לארובות, לאחר ארוחת הבוקר (היום העשרים ושלושה), 35.
• כאב חד בחלק התת-ארובתי של עצמות הלחי (היום העשרים ושבעה), 35. [490.]
• דקירה עזה, המתפשטת דרך עצם הלחי הימנית לכיוון המצח (היום השישים וחמישה), 35.
• רגישות של עצמות הלסת העליונה, במיוחד מתחת לארובה (היום השלושים), 35.
• שפתיים.
• החלק של השפה העליונה שמתחת לאף נפוח ורגיש, אך אינו אדום, לפני הצהריים (היום המאה ושנים עשר), 35.
• השפה העליונה מתחת לנחיר הימני הייתה נפוחה, אדומה, ומכוסה שלפוחיות קטנות (היום השבעים ותשעה), 35.
• כיבים, עם שוליים מוקשים וכאב צורב, על פני הרירית של שתי השפתיים, 22.
• צריבה בשפתיים (היום המאה וארבעה עשר), 35.
• צריבה בשפה העליונה מתחת לנחיריים (היום השבעים), 35.
• צריבה על פני השטח הפנימי של השפה העליונה (היום השלושים ושישה), 35.
• העישון שורף את השפתיים, שהן יבשות ומתוחות (היום השמונים וארבעה), 35.
• סנטר.
• נפיחות בענף השמאלי של הלסת, התרוממות מתוחה ומתוחמת מתחת לקרום העצם בגודל אגוז קטן (היום השני), 29b. [500.]
• כאב קודח בצד השמאלי של הלסת התחתונה, בערב, 25.
• כאב קודח מתמיד בצד השמאלי של הלסת התחתונה, עם הפוגות מסוימות, 25.
• נבירה בענפי הלסת התחתונה (היום הראשון), 29b.
• משיכה בלסת התחתונה המתחילה מן האוזן, עם הצטברות של רוק בפה (היום התשעים ותשעה), 25.
• דקירות בעצמות התת-לסתיות השמאליות לכיוון האוזן, 7.

הפה

• שיניים.
• שן רקובה שמולאה, ואשר נשכתי עליה במקרה בארוחת הערב, ואשר כאבה במשך דקות אחדות לאחר מכן כרגיל, החלה לכאוב בעוצמה רבה בסביבות 3 אחר הצהריים; הכאב הלך וגבר בהדרגה, כך שנאלצתי להפסיק את עבודתי; בשעה 6 אחר הצהריים היא נעקרה, ולאחר מכן דיממה במשך כל הלילה ועד לצהרי היום הבא, עם נפיחות רבה מאוד של החניכיים, כך שלא ניטלה כל תרופה בשלושת הימים הבאים (ביום העשירי), 32.
• כאב שיניים, עם הצטברות מרובה של רוק, 32.
• כאב קודח בטוחנות העליונות הימניות, לקראת ערב, 25.
• כאב חופר קהה בכל שיני הצד השמאלי, לאחר חצות (ביום השמונה-עשר), 25.
• כרסום בשורשי כל השיניים, בצהריים (ביום התשעים ואחד), 35. [510.]
• כאבים חולפים של משיכה וקריעה בשיני הצד השמאלי ובמפרקים שונים של הגפיים, נודדים ומשנים לפתע את מקומם (ביום התשעה-עשר), 26.
• דקירות חולפות בשיניים חלולות ושלמות שונות של הצד השמאלי (ביום השלישי), 26.
• דקירות חולפות בכמה מן השיניים האחוריות של הצד השמאלי, וכן בחותכת קדמית עליונה (ביום השלושים ושניים), 26.
• כאב שיניים קהה-קורע בשיניים האחוריות של הלסת התחתונה משמאל, עם דקירות המתפשטות אל האוזניים ואל הרקה המקבילה (ביום השמונה-עשר), 26.
• כאב פתאומי של משיכה-קריעה בכל שיני הצד השמאלי, מבלי שהתחיל בשן מסוימת; לא הוקל לא מקור ולא מחום, אלא רק לרגע מלחץ על הלסת התחתונה; נמשך עד סמוך לחצות (ביום השביעי); למחרת בבוקר לא היה כאב בשיניים, אך הייתה נפיחות ניכרת של החניכיים, שהייתה כואבת בסביבת שן אחורית חלולה אחרונה בלסת התחתונה משמאל; בצהריים הופיע כאב שיניים קהה של משיכה-קריעה באותו צד, עם דקירות חריפות ביותר בלסת העליונה והתחתונה, המתפשטות לאוזן, לרקה ולצוואר שבאותו צד, ונמשך כל היום; החלק המעורב בצוואר היה רגיש למגע, בלוטות הצוואר נפוחות; כאבים קורעים נודדים בחלקים שונים של הגפיים העליונות והתחתונות; הלשון מצופה צהוב; בערב הופיע כאב ראש קורע-דוקר בלתי נסבל בכל הראש, לעתים חותך, כאילו נחתך לגזרים בסכינים; צמרמורת וגלי חום בצד השמאלי של הראש והפנים, הדופק מואץ (80 במקום 70 כרגיל); למחרת הייתה החניכיים פחות נפוחות, אך לקראת הצהריים הופיע כאב קורע חולף בשיני הלסת התחתונה משמאל, מלווה בכאב דוקר-קורע חולף וחריף ביותר באוזן השמאלית, ברקה ובצד הצוואר, ונמשך, עם הפסקות של חופש מכאב, עד הערב; השינה באותו לילה הופרעה מחמת הכאב בשיניים ובראש; לאחר מכן נעלמה כליל ההפרעה בשיניים, 26. (הייתי נוטה פעמיים בשנה, ובעיקר באביב ובסתיו, לכאב שיניים ראומטי דומה, שנראה היה כי נגרם מהצטננות או מזרם אוויר, שהתאפיין בכאב אלים של קריעה-חפירה, שפעם כלל את הצד הימני ופעם את הצד השמאלי של הלסת התחתונה, לא הוקל לא מקור ולא מחום, היה עז במיוחד בלילה ומנע לחלוטין שינה, ולאחר מכן החמיר במשך שלושה או ארבעה ימים, והסתיים לפתע בנפיחות של החניכיים, אך התקף זה היה שונה לגמרי מן ההתקפים הקודמים.)
• רגישות השיניים (ביום השמיני), 35.
• רגישות השיניים, בייחוד של החותכות העליונות (ביום העשרים ותשעה), 35.
• חניכיים.
• צבע כחלחל-סגלגל של החניכיים, אשר עם זאת אינן מדממות ואינן כואבות (ביום העשרים וארבעה), 23.
• מראה כחלחל-סגלגל מאוד של החניכיים (אפילו לאחר חודש), 23.
• החניכיים מדממות בעת מציצן (ביום העשרים וארבעה), 35. [520.]
• תחושה לא נוחה בחניכיים, בערב (20 טיפות, ביום השני), 5.
• רגישות של החניכיים (ביום המאה ושלושה-עשר), 35.
• גירוי קל של החניכיים בלסת העליונה משמאל; הכאב בחניכיים התפשט דרך השפה העליונה אל כנפי האף (בבדיקה נמצא שהחניכיים מודלקות); למחרת התגברה הדלקת עד שכל השפה העליונה ושתי כנפי האף היו מעורבות וכואבות מאוד; בין השפה העליונה לחניכיים, מעל שן הניב, הופיעה מורסה מאורכת וכואבת מאוד, שנפתחה לאחר שלושה ימים ונעלמה בהדרגה, 24c.
• לשון.
• לשון חלקה, אדומה וסדוקה (במהלך התקפים דיזנטריים), 22.
• הלשון עמוסת חיפוי (לאחר תשעה חודשים), 49.
• הלשון מצופה לבנבן-צהבהב (ביום העשירי), 26.
• הלשון מכוסה חיפוי עבה ורפוי (ביום השלושים), 8.
• הלשון מחופה בעובי ובצבע חום-בהיר על גבה, עם היקיצה בבוקר (ביום השלושים ואחד), 8.
• הלשון מצופה עבה בלבן על כל שטחה; הטעם לא היה בלתי נעים, ולא היה אובדן תיאבון (ביום התשעים ושלושה), 35.
• שורש הלשון מצופה בעובי בחיפוי לבנבן-צהבהב, 22. [530.]
• הלשון מצופה בעובי בצהוב-לבנבן, עם טעם מעורר בחילה ותחושת בחילה, בבוקר (ביום השני), 34.
• הלשון מצופה בריר צהוב סמיך, 26.
• הלשון מצופה בעובי בריר צהוב, ורק בשוליים היא צלולה (ביום השביעי), 26.
• נפיחות התפרצותית חלקית של הלשון, אשר לאחר יומיים נעשתה שקועה, ומן השקע שלה זלג דם במשך שלושה ימים; ללא כאב, אך דיבורו היה מטושטש, 19, 36.
• פפיליות הלשון ארוכות מאוד על גבה, עם כתם בצבע חום (ביום השלושים), 8.
• כיב כואב בלשון, שנמשך שבועות, 22.
• הלשון יבשה ומצופה בעובי בבוקר, 22.
• הלשון יבשה למדי ואדומה, 54.
• תחושת כאב בחלק האחורי של הלשון ועל החך הרך, הנמשכת זמן ניכר ואינה מוקלת מאכילה או משתייה (ביום העשרים וארבעה), 8.
• צריבה בקצה הלשון (ביום הראשון), 31a. [540.]
• עקיצה בלשון (ביום העשרים ואחד), 8.
• לעיתים קרובות, בימים שונים, כאבים קצרים של עקיצה ודקירה בלשון, 1.
• הפה בכלל.
• שלפוחית צורבת על הקרום הרירי בצד הפנימי של זווית הפה השמאלית; למחרת נעשתה שלפוחית זו לכיב קטן וכואב המוקף בנפיחות קשה; אחר הצהריים הייתה צריבה בפה, בייחוד במשטח הפנימי של השפתיים; ביום השלישי קטן הכיב, וביום הרביעי החלים (מן היום המאה שלושים ושבעה עד היום המאה וארבעים), 35.
• התכייבות של המשטח הפנימי של השפתיים, 22.
• צלקת שקועה בחך, שממנה נפרדה גלדה נמקית לפני שבעה חודשים; לא היה כאב עד להיפרדות הגלדה; הפצע נזקק לשישה חודשים כדי להחלים, 22.
• אפטות (לראשונה מאז proving של Bryonia), (ביום העשרים ושניים והעשרים ושלושה), 23.
• החך הרך מציג מראה מחוספס, פפילרי ומורם, 22.
• יובש בפה (ביום השבעים ושבעה), 35.
• יובש בפה ובגרון, 22.
• יובש בפה, בייחוד של השפתיים, הנעשות כה יבשות באוויר עד שהוא נאלץ בלי הרף להרטיבן ברוק אם ברצונו לדבר, בשעות שלפני הצהריים (ביום העשרים ושבעה), 35. [550.]
• יובש בפה, עם טעם מר ומכווץ, בשעות שלפני הצהריים (ביום השמונים ותשעה), 35.
• יובש מופרז בפה, בייחוד של השפתיים, ללא צמא (ביום החמישים ושבעה), 35.
• צריבה בפה הנגרמת מעישון (ביום החמישים ושבעה), 35.
• רוק.
• הפרשה מוגברת של רוק, זמן קצר לאחר מנה (ביום השבעה-עשר), 26.
• הפרשה מוגברת של רוק, המחייבת יריקה תכופה; הרוק היה צבוע קלות בצהוב, 25.
• הפרשה מוגברת של רוק, מוחמרת על ידי עישון; הרוק היה מלוח-מר, צמיג, מלא בועות אוויר גדולות; כחכוח שחרר תמיד כמויות גדולות, מלווה בגיהוקי אוויר (לאחר חצי שעה), 33.
• הפרשה מוגברת מאוד של רוק, אשר בתחילה הייתה מימית אך לאחר מכן נעשתה קצפית (ביום העשרים ושניים), 31.
• ריור מוגבר, וטעם מקרר, מלוח, מכווץ, מתכתי, ולאחר מכן מר, עם גיהוקים מלוחים, זמן קצר לאחר מכן, 33.
• ריור שופע, 33, 44.
• זרימת רוק אל הפה (זמן קצר לאחר המנה הרביעית), 2. [560.]
• זרימה שופעת של רוק אל הפה (שעתיים לאחר המנה הרביעית), 2.
• זרימה מתמדת של רוק מן הפה, שלא הוקלה אפילו לאחר ארוחת הבוקר, ונמשכה עד הצהריים, 24a.
• הצטברות רוק בפה, 31.
• הצטברות רבה של רוק בעל טעם מתקתק-חמצמץ (זמן קצר לאחר 1st trit.), 31a.
• הצטברות מים בפה (ביום השביעי); בעת עישון, מייד (ביום השלושה-עשר), 35; ובחילה, 25.
• הצטברות מים בפה עם בחילה מתחילה; בחילה זו חוזרת לעיתים לאחר ארוחת הבוקר, 35.
• הצטברות מים בפה, עם בחילה, הנעלמת תמיד לאחר דקות אחדות, ואחריה טעם תפל בפה הנמשך זמן-מה, 25.
• התקבצות מים בפה (זמן קצר לאחר 15 טיפות), (ביום השלושים), 23.
• רוק דביק בפה ובחלק העליון של הגרון סביב הענבל, 37.
• יריקה תכופה (ביום המאה עשרים ואחד), 35.
• טעם. [570.]
• טעמה של התמיסה היה מתכתי ומעורר בחילה; לאחר שעות אחדות הזכיר הטעם סוכר עופרת; למים היה טעם בלתי נעים אך למזון טעם טבעי, 23.
• טעם רע בפה (ביום המאה וארבעה-עשר), 35; לאחר תשעה חודשים, 49.
• טעם בלתי נעים מאוד בפה, בעת עישון (ביום השישים ושמונה), 35.
• טעם בלתי נעים מאוד, בייחוד בשורש הלשון, לאחר ארוחת הבוקר (ביום השישים וארבעה), 35.
• טעם מעורר בחילה בפה, 22.
• טעם מעופש, בבוקר, 22.
• טעם בלתי נעים, מתקתק (ביום השביעי); בעת עישון (ביום השני), 35.
• הטעם המתקתק חזר לאחר קערת מרק, עם לחץ בקיבה (ביום התשיעי), 35.
• טעם חמצמץ קריר בחלק האחורי של הלשון ובגרון, עם בחילה קלושה למשך עשר דקות, בבוקר בעת היציאה החוצה (ביום השמיני), 32.
• טעם מלוח-חמצמץ בפה, מייד (ביום העשרים ושניים), 31. [580.]
• טעם מר בבוקר, 22.
• טעם מר מאוד ובצקי (ביום העשירי), 26.
• טעם מר, בלתי נעים מאוד, 44; בעת עישון (ביום החמישים ושבעה), 35.
• טעם מכווץ בלתי נעים מאוד בשורש הלשון (ביום התשעים וחמישה), 35.
• בעת עישון לאחר ארוחת הבוקר, טעם מכווץ בלתי נעים ביותר (ביום השישים ותשעה), 35.
• בעת עישון, טעם בלתי נעים, חריף, מכווץ, המתפשט אל הלוע (ביום השישים וארבעה), 35.
• טעם מר ומכווץ בחלק האחורי של הלשון (לאחר שעתיים, ביום העשרים), 31.
• טעם מתקתק מאוד ומכווץ, עם הצטברות שופעת של רוק מימי מאוד (זמן קצר לאחר מכן), 31b.
• טעם בלתי נעים, שרפי ומכווץ בפה (ביום החמישה-עשר), 35.
• טעם בלתי נעים מאוד בפה, כמו בחילה מתחילה, לאחר ארוחת הבוקר; הטעם מתקתק-חמצמץ ומכווץ (ביום הארבעים ותשעה), 35. [590.]
• טעם מעורר בחילה, חריף ושורט בפה, בעת עישון לאחר ארוחת הבוקר (ביום השלושים ושמונה), 35.
• טעם של מלח בפה, במשך אחר הצהריים (ביום השישי), 8.
• טעם מתכתי, 1; (ביום האחד-עשר), [31](#source-31]; (ביום השמונה-עשר), 26.
• טעם מתכתי חזק מאוד, 24a.
• טעם מתכתי בלתי נעים מאוד והצטברות רוק, ולאחריהם בחילה וגיהוקים (לאחר חצי שעה), 36.
• טעם מתכתי פתאומי ומופרז בשורש הלשון, בשעות שלפני הצהריים ובערב, 25.
• טעם מתכתי, מכווץ ומעורר בחילה, לאחר ארוחת הערב (ביום העשרים ושבעה), 35.
• טעם מתכתי מתקתק על הלשון, זמן קצר לאחר מכן (ביום הראשון), 31.
• טעם מתכתי מתקתק בפה, בייחוד בעת עישון סיגרים, 35.
• טעם בלתי נעים, מתקתק, מתכתי בפה (מייד), 25. [600.]
• טעם מתקתק-מתכתי מציק מאוד לקראת הצהריים, שחזר גם לאחר מרק בצהריים (ביום השמיני), 35.
• טעם נחושתי, 22.
• טעם מתכתי (נחושתי) פתאומי בשורש הלשון ובחך הרך, עם בחילה וגיהוקים, 25.
• טעם בלתי נעים, מתקתק ושרפי, בייחוד באמצע הלשון, במיוחד אם היא באה במגע עם החך הקשה, בעת עישון (ביום השלושה-עשר), 35.
• טעם בלתי נעים, מר ושרפי (ביום השלושים וארבעה), 35.
• טעם בלתי נעים, חריף, מתקתק, מתכתי ושרפי, בייחוד בפתח הלוע, כך שכמעט נאלצתי להקיא, לאחר ארוחת הבוקר; לאחר כוס מים היה גרוע עוד יותר, ולא יכולתי לשאת עישון סיגר, והוא נעלם לאחר שעה (זמן קצר לאחר מנה, ביום החמישים ושלושה), 35.
• טעם של בייקון מעופש-שומני (עם גיהוקים וריחות רקב דמיוניים), (לאחר המנה הרביעית), 2.
• טעם דם בפה, בקימה בבוקר (לאחר המנה השנייה); בערב (לאחר המנה הרביעית); כל היום (ביום השביעי), 2.
• טעם דמי-רקבוני בפה (ביום השלישי), 2.
• טעם דם מתקתק ומעורר בחילה, העולה מן החזה (ביום השישי), 29b. [610.]
• הסיגר שהוכנס לפה גרם תמיד לטעם מעורר בחילה, אף שהטעם קודם לכן היה טוב לחלוטין (ביום השמיני), 35.
• לסיגר הרגיל היה טעם מר ובלתי נעים מאוד (ביום התשעה-עשר), 35.

גרון

• אובייקטיבי.
• הגרון נראה אדום ומודלק, ביקיצה בבוקר (ביום ה-31), 8.
• ליחה צמיגה רבה בגרון, בבוקר (ביום ה-2), 26.
• כחכוח של ליחה סמיכה בבוקר (ביום ה-126), 35.
• כחכוח של ליחה סמיכה ג'לטינית, בבוקר (ביום ה-132), 35.
• כחכוח של כמות ניכרת של ליחה צמיגה, בבוקר (ביום ה-39), 35.
• כחכוח של ליחה ופליטה מרובה של ליחה סמיכה כחלחלה (ביום ה-18), 26.
• כחכוח תכוף ופליטה של רוק לבן קצפי (ביום ה-20), 11.
• כחכוח תכוף של ליחה אחר הצהריים (ביום ה-22), 26.
• סובייקטיבי. [620.]
• יובש, שרטוט ושריפה בגרון, בייחוד בחלק העליון של בית הקול, עד עצם הלשון, לאחר חצות, (בלילה הראשון), 29b.
• יובש בגרון, המחייב אותה לבלוע רוק; בבליעה יש שריפה, אף כי הגרון אינו אדום מבפנים (ביום ה-2), 29b.
• יובש בגרון, עם כאב בבליעה ריקה; מיד לאחר הרחצה התחלף יובש זה בהפרשה הרגילה של ריר, ולרוק היה טעם מלוח מאוד, 33.
• תחושת יובש וחום בגרון, עם צמא מופרז, 52.
• הגרון יבש, עם כאב בבליעה ביקיצה בבוקר (ביום ה-31), 8.
• תחושה כאילו ליחה דבוקה בגרון, בבוקר (ביום ה-6), 26.
• כאב בגרון בעת בליעה, בייחוד בהנעת הלסת לצדדים (ביום ה-9), 26.
• חום רב בגרון ובקיבה (כעבור דקות מעטות), 22.
• שריפה בגרון (ביום ה-11), 31.
• שריפה קלה בגרון, המחייבת שיעול יבש קצר (ביום ה-22), 31. [630.]
• תחושת שריפה או רגישות מכאיבה המתפשטת מן הקיבה כלפי מעלה אל הפה, ביקיצה (ביום ה-4), 28.
• תחושת נהירת דם אל הגרון (ביום ה-18), 34.
• כאב מושך קל פה ושם בגרון, תחילה מלפנים, בין הלסת התחתונה ובין עצם הלשון, אחר כך בעצם הכברה, ומתפשט אל מאחורי האוזניים (ביום ה-5), 35.
• כאב לוחץ בגרון, בבוקר עם היקיצה (ביום ה-4), 26.
• כאב לוחץ בגרון כמעט מדי יום, נמשך זמן רב לאחר הפרובינג, 26.
• נעיצה בגרון בעת בליעה ודיבור, המוחמרת במידה ניכרת בהנעת הלסתות לצדדים, ומתפשטת אל האוזניים, עם מעט אודם על המשטח הקדמי של קשת החך (ביום ה-4), 26.
• הכאב בגרון אלים יותר מאתמול; על הקשת הקדמית של החך נראו כמה כתמים תחומים, בגודל גרגרי דוחן ואף גדולים יותר, אדומים בוהקים, שנראו כאילו ייווצרו כיבים (ביום ה-4), 26.
• תחושה תכופה, בעת הוצאת גזים, כאילו משהו ננעץ בגרון, שנמשכה זמן רב (ביום ה-16), 31.
• כמה דקירות חולפות בתוך הגרון, הנגרמות גם על ידי בליעה ריקה (ביום ה-32), 26.
• כאב גרון ביקיצה, הכאב היה בחך; כאב הגרון חלף באוויר (ביום ה-30), 8. [640.]
• כאב גרון כאילו מגוף רחב מכוסה דוקרנים, המעכב את הבליעה (ביום ה-6); טוב יותר (ביום ה-9), אך חזר עם היקיצה בבוקר (ביום ה-10); ונעלם כליל (ביום ה-11), 23.
• שרטוט בגרון, 31b, 42.
• שרטוט ושריפה בגרון (מיד), 31 ; (ביום ה-39), 35.
• התלוננה על תחושת שפשוף חיה ומחוספסת בגרון (כעבור שעה וחצי), 51.
• תחושת שפשוף חי בגרון (ביום ה-114); בערב (ביום ה-37), 35.
• תחושת שפשוף חי בגרון וכחכוח תכוף מבית הקול, בבוקר (ביום ה-21), 35.
• תחושת שפשוף חי ושריפה בגרון, עד שהחלה להשתעל שיעול יבש קצר (בלילה השלישי), 29b.
• חספוס של הגרון וכחכוח של ליחה, 35.
• הענבל והשקדים.
• הענבל והשקדים נעשו אדומים, תפחו וכאבו, ולבסוף התכייבו (כירורג חשד כי מדובר בממצא עגבתי), (לאחר היום השלישי), 22.
• ענבל רפוי וקשתות לוע מוזרקות, ללא תחושות אי-נוחות (כמה), 22. [650.]
• בשורש הענבל, בצד ימין, כיב שקוע, בגודל מחצית אפונה חצויה, עם הילה אדמדמה, המכיל חומר צהוב צמיג, 22.
• לשקדים ולקשתות הלוע בדרך כלל מראה אריתמטי מוזרק, 22.
• כמה כיבים על השקדים ובגרון, שפניהם נראו מכוסים בחיפוי נמקי אפרפר, והרירית הסובבת הייתה כהה, כחלחלה ונפוחה, 54.
• קשתות הלוע, הלוע והוושט.
• כאבים חדים יורים בשקד השמאלי לכיוון האוזן, מוקלים בבליעה, 1.
• אודם של קשתות הלוע והתארכות של הענבל, עם תחושה כאילו יש פקק בגרון, שאינה מוקלת בבליעות תכופות, 33.
• בקשתות הלוע ובחך נראה סומק אריתמטי, 22.
• סומק אריתמטי ממושך של קשתות הלוע והחך הרך, שמשתנה בגונו מאדום כהה עד אדום בוהק; לעיתים בגוון נחושתי (רבים), 22.
• יובש בקשתות הלוע (ביום ה-20), 31.
• תחושה של שערה בקשתות הלוע (ביום ה-14), 8.
• כיווץ של קשתות הלוע במהרה (ביום ה-30), 23. [660.]
• שרטוט במצר הלוע, הגורם לכחכוח (ביום ה-2), 28.
• שרטוט קטראלי במצר הלוע, שנמשך חצי שעה, וכשהיה בשיא חומרתו גרם לשיעול בכל שאיפה; גרוע יותר באוויר הפתוח (כעבור חצי שעה), 28.
• הקושי בבליעה הוקל בערב, אך פינה את מקומו לתחושת שפשוף חי ולשרטוט בקשתות הלוע, אשר יחד עם הפרשת הרוק נמשכו כמה ימים, 33.
• שריפה קלה בלוע (שעה לאחר המנה השנייה), 2.
• תחושת קור בלוע, ברורה מאוד ומלווה באי-יכולת לבלוע את הרוק במהירות, כך שנאלץ לעשות ארבעה או חמישה מאמצים כדי להשלים זאת (לאחר 20 טיפות), 32.
• תחושת קרירות בדופן האחורית של הלוע; זו גברה בהדרגה עד לשרטוט יבש שגרם לשיעול כואב חוזר, אולם חלף כעבור דקות מעטות (שתיים או שלוש דקות לאחר 10 טיפות), 32.
• תחושת שפשוף חי בלוע (ביום ה-4), 2.
• תחושה כאילו המזון נשאר בוושט, 1.
• תחושת קבס בוושט, שתמיד אחריה דקירה דרך הריאה, 27.
• שריפה, המתפשטת דרך הוושט אל הקיבה (מיד לאחר מנה, ונמשכת חצי שעה), (ביום ה-6), 35.
• בליעה. [670.]
• קושי בבליעה כתוצאה ממצב הגרון, 54.
• קושי קל בבליעה, 33.
• הגרון החיצוני.
• בלוטות הצוואר נפוחות וכואבות למגע (ביום ה-23), 26.

קיבה

• תיאבון.
• התגברות התיאבון, 1 ; (יום שלישי), 6.
• תיאבון וצמא מוגברים (יום ראשון), 26.
• תיאבון רב (יום שלושים ואחד), 26.
• תיאבון טוב לארוחת הצהריים, אך צמא מועט, בניגוד להרגל הרגיל; היין המדולל מאוד כלל לא ערב לחך והיה לו טעם מר; לאחר האכילה כל התסמינים נעלמו והרגשתי טוב לגמרי (יום עשרים), 31.
• רעב טורפני למראה אוכל; לאחר האכילה נעלם מצב הרוח הרע; כעבור חצי שעה הופיעו רעד עם צינה, במיוחד בגפיים, לסירוגין עם גלי חום והזעה כללית; גיהוקים בטעם האוכל, בחילה, הצטברות מים בפה, וקבס עם רצון להקיא, אך ההקאה לא התרחשה, 33.
• תחושת רעב מציקה, אף שהיו בחילה וחוסר נטייה למזון הקל ביותר (יום שישי), 26.
• ירידה בתיאבון (10 טיפות), 4. [680.]
• תיאבון פגום (עם כאב באזור הכליות וכו'), 22.
• תיאבון ירוד, עם לשון מזוהמת, 22.
• תיאבון גחמני, 22.
• במשך דקות אחדות, בעת אכילת ארוחת הבוקר, התיאבון היה טוב, אך עד מהרה התחלף בתחושת גועל, כך שנאלץ לעזוב את השולחן (לאחר שעה, יום שמיני), 6.
• מעט תיאבון לארוחת בוקר (יום תשעים ואחד), 35.
• אין תיאבון לארוחת בוקר (יום שביעי), 35.
• בצהריים אכלה ללא תיאבון ומהרה שבעה (יום שלישי), 29b.
• אין תיאבון לארוחת הצהריים, אך האוכל ערב לחך (יום חמישים וחמישה), 35.
• רצון לאכול, אף שבארוחת הצהריים היה חוסר תיאבון (יום עשרים ושניים), 26.
• אובדן תיאבון ואין צמא, 12a. [690.]
• אובדן תיאבון מוחלט (יום שמיני), 26.
• אובדן תיאבון מוחלט ללא סלידה ממזון, בצהריים ובערב (יום עשרים ושלושה), 26.
• התיאבון נעלם (במהלך התקפים דיספפטיים), 22.
• התיאבון נעלם כליל, והרצון היחיד היה למנוחה, 31b.
• אנורקסיה, 57.
• סלידה מבשר, 22.
• סלידה מעישון במשך כל שעות הבוקר (יום שמיני), 35.
• צמא.
• צמא מתמיד (יום שמיני), 26.
• צמא ניכר, אך הכמות הקטנה ביותר של נוזל גרמה לחזרת הבחילה בקיבה (שעה אחת לאחר 30 טיפות), (יום שלושים וחמישה), 23.
• צמא הרבה יותר מן הרגיל, בערב (יום שלישי), 6. [700.]
• צמא רב, 23, 54.
• צמא מופרז, 52.
• צמא עז עם תשוקה בלתי רגילה לבירה, בערב (יום מאה שלושים ושניים), 35.
• צמא שורף, 55.
• צמא למשקאות חומציים (יום עשרים וארבעה), 31a.
• תשוקה רבה לבירה (יום שבעים ותשעה), 35.
• סלידה ממים, שיש להם טעם בלתי טבעי, נמשכת שמונה ימים (לאחר שלושים ותשעה ימים), 23.
• סלידה רבה ממים (מיד לאחר 30 טיפות), (יום שלושים וחמישה), 23.
• גיהוקים ושיהוק.
• גיהוקים (מיד), (יום שבעה עשר), 26.
• גיהוקים לעיתים קרובות במשך היום (יום שני), 29a. [710.]
• גיהוקים לקראת הערב; במשך היום נאכל מעט מאוד ושום דבר יוצר גזים (יום אחד עשר), 31.
• גיהוקים ובחילה (עד מהרה), 25.
• גיהוק תכוף (יום שלושים ואחד), 8 ; לאחר ארוחת בוקר (יום שלושים וחמישה), 35.
• גיהוקים מתמידים, 24a.
• גיהוקים ריקים, 26.
• גיהוקי אוויר, 35.
• גיהוקי אוויר עם מעט קבס, לאחר ארוחת בוקר (יום עשרים ושניים), 35.
• גיהוקי אוויר חסרי טעם וריח, עם קרקורים במעיים, 32.
• גיהוקים של גזים רבים חסרי ריח (יום עשרים ושניים), 31a.
• גיהוקים מתמידים של גזים חסרי ריח (יום שישה עשר), 31. [720.]
• גיהוקים עוויתיים (עד מהרה לאחר המנה הרביעית), 2.
• גיהוקים של גזים וחומר חומצי, 22.
• גיהוקים חמוצים, 22, 32.
• גיהוקים עם טעם המזון (לאחר המנה הראשונה), 2.
• גיהוקים בעלי טעם של שומן רקוב (יום שלישי), 2.
• גיהוקים, עם טעם של בייקון מעופש, אף שלא נאכל כלל; יחד עם ריחות דמיוניים של ריקבון (לאחר המנה הרביעית), 2.
• עלייה בגרון לאחר אכילה (יום חמישי), 2.
• עליות חומציות תכופות (יום שישי), 8.
• שיהוק, 12a ; עם שטף מימי לפה, בערב, 1.
• צרבת.
• צרבת, 35 ; רק בערב, לאחר תה, 22 ; עם היקיצה באמצע הלילה (שעה אחת לאחר המנה השנייה), 2 ; לאחר ארוחת הצהריים (יום חמישה עשר), 8.
• בחילה והקאה. [730.]
• בחילה, 53 ; (מיד), 43 ; כמעט מיד, 51 ; במשך כל היום (40 טיפות), 4 ; (עם כאב באזור הכליות וכו'), 29a ; לאחר עישון, 2 ; בעת עישון, לאחר ארוחה, 25 ; (ללא הקאה), 57.
• בחילה, המוחמרת ממראה האוכל ומתנועה (חצי שעה לאחר המנה הרביעית), 2.
• בחילה, מוקלת על ידי אכילה, 1.
• בחילה שנמשכה כל שעות הבוקר, ונאלצתי לקחת מרק חם כדי להקל על התסמין המציק; למרק היה טעם טוב מאוד והוא הביא הקלה, מלבד זאת שכאב לוחץ בקיבה נמשך, כך שלא יכולתי לשאת את לחץ הבגדים מעל הקיבה (יום עשרים ושניים), 31.
• בחילה ונטייה להקיא מבלי להיות מסוגלת, עם פה מלא מים כמו במחלת ים; מלווה בסחרחורת, כאילו תשכב יוקל לה; אך הבחילה נמשכה, והיא הקיאה נוזל מימי צלול, 12.
• בחילה ופעולות הקאה, עם גיהוקים של נוזל חומצי, 31b.
• בחילה עם בלבול בראש (יום שביעי), 26.
• בחילה ותחושת עילפון בקיבה (יום שישי), 28.
• בחילה, עם התקפי סחרחורת חולפים ובלבול בראש, הנמשכים חצי שעה (יום שישי), 26.
• בחילה, עם כאב לוחץ עמום בכל הראש (יום רביעי), 26. [740.]
• בחילה עם עליות חום מן הקיבה והצטברות רוק תפל-מתקתק בפה (יום שני), 28.
• בחילה, התרוממות בקיבה וצמרמורת, עם זרימת מים בפה, תחושת קור בקיבה, וחוסר תיאבון, 1.
• בחילה, וכאבים יורים עזים בקיבה, ולאחר מכן הקאת התרופה, 14.
• בחילה ונטייה להקיא לאחר ארוחת בוקר (יום מאה עשרים ואחד), 35.
• בחילה ונטייה להקיא, 31b.
• בחילה והקאה רירית בבוקר (במהלך התקפים דיספפטיים), 22.
• בחילה, נטייה להקיא, הקאה ממשית שקשה היה לרסנה; הלחץ הקל ביותר על האזור האפיגסטרי או הכבדי הגביר מיד את הנטייה להקיא וגרם לכאב לוחץ עמום (לאחר חצי שעה, יום שבעה עשר), 26.
• בחילה מיד לאחר מנה, הנמשכת שעה, ואף לאחר ארוחת הבוקר, מלווה בכובד ומתיחות בבטן התחתונה, באזור הסימפיזיס פוביס, ובהרגשה כללית של אי-נוחות, של הרגשת חולי; הבחילה נעלמה בהדרגה, אך לקראת הערב בעת עישון היו יריקות תכופות והתקפים קלים של בחילה (יום שישים ושבעה), 35.
• תחושת בחילה באזור האפיגסטרי לרגע (לאחר כל מנה), (מיום עשרים עד עשרים ואחד), 23.
• התקפי בחילה תכופים (מיום עשרים ושישה עד שלושים), 26. [750.]
• בחילה פתאומית, חצי שעה לאחר ארוחת צהריים מתונה (יום עשירי), 26.
• בחילה פתאומית וכאב ראש, שבעקבותיהם באו במהרה הקאה ושלשול, 35.
• בחילה קלה לקראת הצהריים; בחילה מופרזת בערב, עם נטייה להקיא, 25.
• בחילה רבה, בעת הליכה באוויר הפתוח לאחר ארוחת בוקר (יום עשירי), 32.
• בחילה רבה עם גיהוקים חמוצים, קבס, ולבסוף תפיסה עזה בבטן, חצי שעה לאחר ארוחת הבוקר (יום תשיעי), 32.
• בחילה רבה עם נטייה להקיא, זמן קצר לאחר הנטילה; למעשה, היה מקיא אלמלא לקח פיסת לחם, שהקלה מיד על כל התסמינים, 36a.
• בחילה רבה, נטייה להקיא, ופעולות הקאה כה עזות עד שגרמו לכאב בבטן (יום שני), 30.
• בחילה מופרזת (מיד לאחר מנה חדשה), 24a.
• התעורר ב-2 A.M. עם בחילה קיצונית, אך בלי יכולת להקיא (שלוש שעות לאחר 15 טיפות, יום שלישי), 5.
• מחלה עזה של הקיבה, עם נטייה רבה להקיא, שנמשכה חצי שעה ואז חלפה בהדרגה והוא נרדם (לאחר עשרים דקות, יום שביעי); שוב מחלת קיבה, עם נטייה גדולה עוד יותר להקיא וצינה קלה (לאחר חצי שעה, יום שמיני), 6. [760.]
• ניסיתי לאכול, אך בקושי לקחתי כף אחת של מרק כאשר חזרה מחלת הקיבה; מזון מוצק נסבל היטב מאוד (שלוש שעות לאחר 30 טיפות), (יום שלושים וחמישה), 23.
• סחרחרתי ובחילה בקיבתי; לא יכולתי לשכב במיטה, והרגשתי בחילה וקרוב מאוד להקאה (דבר שלא עשיתי זה שלושים שנה), (לאחר שעתיים), 50.
• בחילה עד-מוות, והקאה של נוזל חיוור-צהבהב חסר טעם, בעת הליכה באוויר הפתוח (שעתיים לאחר המנה הרביעית), 2.
• קבס לאחר ארוחת בוקר, 35 ; נמשך כל היום, 14.
• קבס, המופחת על ידי אכילה, 12a.
• קבס, קור, רעד ורעב, הקבס פחת על ידי אכילה, 12a.
• קבס, עם דכדוך, חיוורון הפנים, קהות החישה, חולשת שרירים, ועם רצון עז מאוד להשתחרר ממצוקה זו, כך שניסיתי לעורר הקאה על ידי הכנסת האצבע לגרון, מה שהצליח להוציא כמויות גדולות של מזון וליחה, ולאחר מכן הרגשתי הקלה, 33.
• קבס קל ולחץ בקיבה, לאחר ארוחת בוקר (יום שמונים וארבעה), 35.
• קבס, ובתוך חצי שעה הקאה של המזון, בלתי מעוכל לגמרי וללא כל חומציות; לאחר מכן בחילה בעת תנועה, במשך כמה שעות, 14.
• נטייה להקיא (יום שביעי); לאחר ארוחת בוקר, עד מהרה (יום שלושה עשר), 35 ; זמן קצר לאחר המנה הרביעית, 2 ; חצי שעה לאחר ארוחת צהריים (יום עשירי), 26 ; נמשכת שעה (יום שני), 27. [770.]
• קפה עם חלב לא רק שלא ערב לחך, אלא שלאחר מכן הייתה נטייה להקיא, שנמשכה עם הצטברות מים בפה, כך שההקאה דוכאה רק בכוח (יום שמיני), 35.
• מאמץ הקאה ופעולות הקאה מתמידים, 52.
• פעולות הקאה נוראות, שבעקבותיהן באו התקפי הקאה חוזרים שמרוקנים את הקיבה לחלוטין (לאחר 1 grain 1st trit.), 24b.
• פעולות הקאה והקאות חוזרות (0.12 grain), 57.
• פעולות הקאה קשות והקאה, 47.
• הקאה, 47.
• הקאה; כל הנוזלים הריריים שניתנו נדחו מיד, 58.
• הקאה, עם מאמץ, 52.
• הקאה נגרמה כמעט תמיד, ובמידה רבה מנעה מתסמינים אחרים להתפתח; לפעמים, עם זאת, 25 ו-30 טיפות לא גרמו לכל השפעה נראית לעין, 4.
• נעשיתי כה סולד מן התרופה, עד שהיא גורמת לי להקיא בכל פעם שנוטלים אותה; אפילו עצם המחשבה עליה גורמת להצטברות מים בפה (יום מאה ותשעה), 35. [780.]
• הקאה, שקדמו לה ניסיונות תכופים וחסרי תועלת; הדבר התרחש שש פעמים; לחומר הנפלט היה צבע צהבהב קל וטעם מתקתק משהו, המזכיר את התרופה. בחזרה החמישית והשישית של ההקאה היה כאב חבול בבטן העליונה, וכן נפלט, עם תשישות רבה, חומר חום-כהה מאוד ומר ביותר (מר הרבה יותר ממרה רגילה), (שעה אחת לאחר 30 טיפות), (יום שלושים וחמישה), 23.
• לאחר ארוחת הבוקר, בעת שהתלבש, הנטייה להקיא נעשתה לפתע עזה, וכל תוכן הקיבה נפלט בכוח; ההקאה הייתה ללא כל מאמץ, לא הותירה אחריה שום טעם בלתי נעים, ולאחריה הרגשתי טוב לגמרי, כך שהייתי מסוגל לשאת את הרצאתי (יום שמיני), 35.
• הקאה של כל תוכן הקיבה, עם התכווצויות מכאיבות מאוד של הקיבה ופעולות הקאה מתמידות, אף לאחר שהקיבה התרוקנה; לאחר מכן באה הקלה וכל התסמינים נעלמו; הפעולה האנטיפריסטלטית הזאת הייתה מוגבלת כולה לקיבה; לא הוקאה כלל מרה, אפילו לא שמץ של טעם מר, אלא רק טעם המזון (יום מאה עשרים ואחד), 35.
• הקאה מזדמנת, עם כאב אפיגסטרי עז, 52.
• הקאה תכופה ועזה, ללא הרבה פעולות הקאה (לאחר לגימות רבות של חלב, מי-סבון ושמן), 42.
• בחילה רבה והקאה של נוזל בעל מראה סרוזי, הדומה להפרשות נוזל האורז בכולרה, 46.
• הקאה של נוזל דליל, צמיג ושקוף (בצבע ורדרד), 52.
• הקאה, עם מאמץ רב, לאחר ארוחת בוקר; לאחר שחלפה חצי שעה, שוב הקאה של חומר דייסתי צהוב-חום; בתוך שלוש שעות חזרה ההקאה, עם פעולות הקאה עזות וטעם מר מאוד בפה (40 טיפות), 4.
• התקפים רגילים של הקאה חמוצה, המתעוררים מכפיפה או מתנועה, עם כאב באפיגסטריום, 22.
• סחרחורת בעת שישב וכתב, כך שהעט רעד בידו; ניסיתי למהר אל החלון כדי לקבל אוויר צח, אך לפתע באה בעקבות זאת ההקאה העזה ביותר של נוזל לבן, רירי וחומצי, מלווה בבחילה נוראה ביותר, לחץ עז וכאב שורף בקיבה, ולאחר מכן הקלה; כעבור כחמש דקות שוב גברה הסחרחורת והבחילה חזרה עם הקאה עזה וכואבת ביותר של נוזל דומה, רק בכמות קטנה יותר (מיד לאחר 80 טיפות), 31b. [790.]
• בקושי הספקתי להגיע למיטתי כאשר החלה ההקאה; תחושותיי, אם אני זוכר נכון, היו בדיוק כמו במחלת ים; נדמה היה כאילו קיבתי עושה סלטה שלמה, וכאילו כל שריר בגופי פועל כדי לפלוט את החומר הפוגע; כלי הדם בראשי נראו מלאים עד להתפקע, הבחילה עד-מוות והמאמץ היו עינוי; חוש הריח והטעם שלי נראו חדים פי עשרה; ה-Ipecac, מיד כשלקחתי כפית אחת, נראה כולו כאלכוהול, ובכך הגביר את בחילתי עד שלא יכולתי לקחת עוד; צבע הנוזל שהוקאה היה ירוק-אפונה, ומר כל כך בעוצמה שהזכיר לי את ה-tansy שנהגתי ללעוס כילד נגד תולעים; אולם הטעם המר לא נשאר לאחר מכן בפי. הרגשתי קר וצמרמורת עברה בכל גופי; ערבבתי מעט Camphor וניסיתי לקחת אותו במנות של כפית; הריח והטעם גרמו לי בחילה עד-מוות עד שלא יכולתי לקחת עוד; שוב החלה ההקאה; אותו מראה כקודם ואותה מצוקה; לא נפלט מזון ורעדתי כקודם; היו לי התכווצויות בקיבה. בהקאה האחרונה שלי, התחושה בגרון ובפה הייתה דומה כל כך לזו המיוחדת של ה-Podophyllum, עד שהוריתי להכין מיד את ה-2d, ולאחר מעשה הקאה שלישי התחלתי ליטול אותו במהירות במנות של כפית, וכן הוריתי על רטיית חרדל לבור הקיבה; טעמו של ה-Podophyllum היה ערב לי יותר מאשר להפך; שתיתי בשפע תה שחור חם, לא חזק, בלי חלב, ועם מעט סוכר; לאחר מכן לא הקאתי עוד, ונחתי, מכוסה היטב, במשך שעתיים (לאחר שעתיים); הרגשתי רגישות וכאב עמום בבור הקיבה, ובחילה קלה מזדמנת (יום שני), 50.
• התקפים חוזרים של הקאה עזה של חומר צהוב, מר, מרתי, ברצף כה עז ומהיר עד שבקושי יכולתי לנשום; הראש כאב מאוד, כל הפנים היו מכוסות בפריחה צפדינית עדינה מן המאמץ שבהקאה; הטעם היה שמנוני, מר ומלוח; הצמא היה עז מאוד, עם גלי חום חיצוניים וצינה פנימית, 31b.
• הקאה תכופה של מרה צהובה טהורה, עם מעט ריר, שקודמת לה בחילה רבה ופעולות הקאה, ולאחריה שיהוק חד (לאחר שעה וחצי), 51.
• הרגשתי מיד בחילה עד-מוות, הקאתי במשך שמונה שעות, תחילה את התמיסה, אחר כך מרה ירקרקה, ואחר כך ריר מימי, 49.
• הקאה עזה של דם וריר, שנמשכה עד רגעים ספורים לפני מותו, חמש שעות לאחר תחילת התסמינים, 22.
• החומר שנפלט מן הקיבה היה מורכב מריר לבן, שהכיל חלקים של דם אדום-בהיר בגודל אגוז לוז גדול, 31b.
• חלב נפלט בהקאה (ורוד), ועם ריח חמוץ מאוד, 52.
• קיבה.
• היא מלבה דלקת בקיבה כאשר היא מוכנסת לאיבר זה, וכאשר היא מוזרקת במנה ניכרת לוורידים, 43.
• נפיחות הקיבה, 22.
• נפיחות הקיבה בערב, עם מלאות וכאב בלחץ; אי-יכולת לשאת את הבגדים אפילו מעט הדוקים; מוחמרת מתנועה; מוקלת במנוחה (יום שישי), 2. [800.]
• קיבה מקולקלת, עם חום בכל הגוף בלילה; לשון מצופה צהוב; כאב מכרסם באפיגסטריום, 4.
• חולשת העיכול, כך שהקיבה התקלקלה מכל מזון שאינו העדין ביותר, 22.
• עיכול מקולקל מבשר, 22.
• דיספפסיה קשה, 52 ; עם רזון ניכר, 53.
• התקפים דיספפטיים מזדמנים (לאחר הפריחה), תמיד מאותו אופי, 22.
• כליאת גזים בקיבה ובכל החלק התחתון של הבטן (יום ארבעים ושבעה), 35.
• חולשה בקיבה, מיד לאחר מנה (יום עשרים ותשעה), 35.
• חולשה רבה של הקיבה בבוקר, 25.
• תחושת עילפון בקיבה, עם בחילה מתחילה (מיד), (יום חמישה עשר), 35.
• תחושת עילפון בבור הקיבה, מעט תפיחות בבטן, וקרקורים במעיים (מיד), (יום שלושים וחמישה), 35. [810.]
• תחושת ריקנות בקיבה, אף שהיה חוסר תיאבון בארוחת הצהריים (יום שביעי), 26.
• תחושת שקיעה בקיבה, לפני ארוחת הבוקר (יום שביעי), 2.
• תחושת חרדה בבור הקיבה (יום עשרים ושניים), 31.
• אי-נוחות בקיבה, 8.
• התעורר כעבור כשעתיים עם אי-נוחות רבה בקיבה, וכאב רגיש ורגישות למגע באזור זה, במיוחד בנקודה קטנה משמאל לסחוס החרב; הכאבים נמשכו זמן-מה, עם יובש בפה, בחילה, אי-שקט ונדודי שינה, חום בכפות הידיים והרגליים, אחר כך הזעת כפות הידיים, הרגליים והשוקיים, ולאחר מכן שככו התסמינים למשך כשעתיים, ואז הופיעו שוב כבתחילה, 1.
• אי-נוחות באזור האפיגסטרי, שבעת הליכה באוויר הפתוח התגברה לבחילה, ולבסוף עד תחושת עילפון, עם הרגשה כאילו הקאה תקל, אך ללא ניסיונות להקיא; לאחר מכן פחתה הבחילה, אך כמות גדולה של רוק הצטברה בפה, עם גיהוקים חמוצים, שנעלמו בהדרגה לאחר שעה, 32.
• מתלונן על קלקול עיכול, 22.
• כאבים בקיבה (לאחר שעה וחצי), 51.
• כאב בקימור הגדול של הקיבה, עם תחושת כובד (יום חמישה עשר), 8.
• כאב חמור בקיבה, 58 ; נמשך שלושת רבעי שעה, עם היקיצה בבוקר (יום שלושה עשר), 8. [820.]
• כאב אפיגסטרי עז, 52.
• כאב עמום בקיבה, עם בחילה רבה, הנמשך יותר משעה, 25.
• גסטרלגיה, המתגברת עד לקראת הערב, עם תחושת חרדה בבור הקיבה והזעה על השפה העליונה; כאב זה מוגבל לנקודה קטנה בגודל קצה אצבע, וממוקם בערך רוחב כף יד מעל הטבור (יום עשרים וארבעה), 31a.
• שרפה בקיבה (ימים עשרים וארבעה, עשרים ושמונה ושלושים); לאחר ארוחת הצהריים (יום עשרים ותשעה); (שעה אחת לאחר ארוחת הצהריים), (ימים רביעי ותשיעי); אחר הצהריים (יום שמונה עשר), 35.
• שרפה בקיבה, פעם או פעמיים ביום (יום שישי), 8.
• שרפה בקיבה, המתפשטת כלפי מעלה אל הגרון (יום ארבעים ושבעה), 35.
• שרפה בקיבה, עם הצטברות מים בפה (יום חמישה עשר), 35.
• כאב שורף בבור הקיבה, 52.
• כאב בקיבה, כמו צרבת מתחילה (יום חמישה עשר), 35.
• תחושת קור פנימי בקיבה ובמעיים, שהייתה מציקה מאוד (לאחר שעה וחצי), 51. [830.]
• מלאות בקיבה, בערב, לאחר אכילה מועטה (יום שמונים וארבעה), 35.
• תפיחות הקיבה, 22.
• אי-נוחות בקיבה, שנמשכה כל היום, והייתה ממוקמת סביב הקימור הגדול של הקיבה, כשלושה אינץ' מתחת לסחוס החרב; התחושה דמתה ביותר להרגשת קיבה עמוסה מדי (יום שלושה עשר), 8.
• כאב באזור האפיגסטרי, המתחיל כהרגשה לא נוחה של קרירות, והופך להתכווצות, שאף מעכבת את הנשימה (יום שלושים), 23.
• כאב פתאומי עז בקיבה, על פניה הקדמיים, כאב שורף ומכווץ, עם בחילה מתחילה והצטברות רוק בפה; הכאב הוחמר מלחץ חיצוני, אך חלף לאחר כמה דקות; לפני ארוחת הצהריים (יום שבעים ואחד), 35.
• התכווצות גלית עזה מאוד, אך נטולת כאב לגמרי, בבור הקיבה, שלאחר מכן עברה לבית החזה ושם חדלה; הדבר חזר בתוך חמש דקות, ואז נעלם לגמרי; לפי התחושה, נראה היה שהכאב יושב בקיבה ובוושט, ולא בסרעפת, בשעה 4 P.M. (יום שביעי), 32.
• התכווצות בקיבה (לאחר שעתיים), 50 ; (יום שביעי), 35.
• התכווצות בקיבה העירה אותו לאחר חצות ומנעה ממנו שינה במשך שעתיים; לאחר מכן לסירוגין עם כאב תופס דומה באזור הטבור, 32.
• לאחר ארוחת הבוקר כאב דואב, המתחיל בטבור ועולה אל הגרון, ונמשך חצי שעה, 17.
• לחץ בקיבה, 31. [840.]
• לחץ באזור האפיגסטרי, בערב, 25.
• לחץ בקיבה ובחלק העליון של הבטן, בעוד שהלחץ בפי הטבעת פסק, בשעות הבוקר (יום תשעים ותשעה), 35.
• לחץ בקיבה, הנעלם לאחר עישון טבק, אך שב במהרה ונמשך עד השכיבה לישון (יום אחד עשר), 31.
• לחץ בקיבה, ותחושה מוזרה כאילו עומדת לבוא התכווצות (זמן קצר לאחר מנה חדשה), (יום מאה ושבעה עשר), 35.
• לחץ ואי-נוחות בקיבה בבוקר (יום מאה ושמונה עשר), 35.
• לחץ ושרפה בקיבה (יום תשעים ושלושה); לאחר אכילה (יום עשרים וארבעה), 35.
• לחץ עז באזור האפיגסטרי, עם בחילה ונטייה להקיא (לאחר חצי שעה), עם מאמץ רב (לאחר שעה אחת), 31a.
• תחושת לחץ בלתי נוחה באזור האפיגסטרי, חצי שעה לאחר ארוחת הצהריים (יום עשירי), 26.
• כאב לוחץ בבור הקיבה (לאחר שעתיים), 31b.
• כאב לוחץ בבור הקיבה, המתגבר משעה לשעה עד לכאב חותך; ולבסוף תחושה כאילו האזור האפיגסטרי הוכה, עם בחילה קלה וכמה ניסיונות להקיא (יום עשרים), 31. [850.]
• כאב לוחץ בקיבה ובחילה, שנמשכו כל היום, כך שכמעט לא יכולתי לאכול; ואכן בערב, לאחר שלקחתי כוס קפה שחור, נאלצתי להקיא, במאמץ רב, כמו בשעות הבוקר; הדבר לווה בסחרחורת, כאב שורף עז בקיבה, זיעה חרדתית על כל החלק העליון של הגוף, וצינה עד כדי רעד; החומר שנפלט בשעות הבוקר היה מורכב ממזון, אך בערב מנוזל מרתי (יום ראשון), 31a.
• כאב לוחץ קל באזור האפיגסטרי (יום שני), 31a.
• כאב שורף-לוחץ בקיבה (יום רביעי), 35.
• מעקה בבור הקיבה, עם צריבה וכאב שורף, ואחריהם פליטה של ליחה צמיגה ובהירה, 22.
• כובד בקיבה, 22.
• האוכל כמו משא (במהלך התקפים דיספפטיים), 22.
• תחושה כאילו הקיבה עמוסה מדי; תחושה בלתי נוחה זו התחלפה במהירות בלחץ ברור, עם בחילה וגיהוקים בטעם מעופש, ניסיונות להקיא, ותפיסה קלה בבטן העליונה (לאחר חצי שעה), 33.
• תחושה לא נעימה באזור האפיגסטרי, שניתן להשוותה רק לשלב האחרון של מחלת ים; אין זו בדיוק נטייה מתמדת להקיא, אלא דווקא ההפרעה שבאה לעיתים קרובות לאחר הקאות חוזרות, תחושה מוזרה, כמעט בלתי ניתנת לתיאור, של פיתול והתכווצות באזור האפיגסטרי, עם גלי דם לראש לסירוגין, כמו מכות חשמל; וכן, כמו במחלת ים, היו תשישות רבה והאדישות האופיינית; כעבור כשעתיים נאלצתי לשכב, בחלקו מחמת עייפות רבה ובחלקו מחמת התחושה המציקה באזור האפיגסטרי, שהוחמרה בכל צעד והוקלה רק במנוחה; תחושת התכווצות זו בקיבה הורגשה לעיתים קרובות במשך היום (יום ראשון ויום עשרים ושישה), 23.
• דקירות חיצוניות באפיגסטריום ובשד עד הפטמה (בזכר), ובתת-הצלע הימני, לאחר ארוחת הצהריים, 1.
• תחושת כאב רגישה מיוחדת בבור הקיבה, שגם כאבה בלחץ חיצוני (ימים שבעה עשר ושמונה עשר), 31. [860.]
• האפיגסטריום והבטן מכאיבים מאוד, ואינם סובלים את הלחץ הקל ביותר, 52.
• בור הקיבה רגיש מאוד ללחץ חיצוני; הלחץ הקל ביותר גרם לנטייה להקיא, 31b.
• בבוקר, כאב מכרסם באפיגסטריום, עם תחושת ריקנות ותחושת עילפון, 22.

הבטן

• האזורים התת-צלעיים.
• כאב באזור התת-צלעי הימני, 1.
• כאב קודח באזור התת-צלעי השמאלי (היום השלישי), 2.
• כאב לוחץ קל ומוגבל לנקודה, באזור התת-צלעי השמאלי (לאחר המנה הראשונה), 2.
• כאבים דוקרים באזור התת-צלעי השמאלי, 22.
• דקירה באזור התת-צלעי השמאלי (לאחר שעה, היום השני), 29a.
• דקירות באזור התת-צלעי הימני (היום השלישי), 8.
• כאבים קורעים-יורים באזור התת-צלעי הימני, קצרים במשך, 1. [870.]
• תחושת רגישות כואבת באזור התת-צלעי הימני, באה וחולפת לפרקים במשך היום (לאחר שבע שעות וחצי, היום השני), 6.
• כאב עמום באזור הכבד, מתגבר בשאיפה עמוקה ובשיעול (היום השלישי), 2.
• כאב עמום, כבד, באזור הכבד (היום הרביעי), 2.
• כאב דוקר-צובט באזור הכבד, חצי שעה לאחר ארוחת הערב (היום העשירי), 26.
• דקירה עזה באזור הכבד, מוחמרת אפילו מלחץ קל, בערב (היום השלושים ואחד), 26.
• כאב יורה קל באזור הכבד (היום החמישי), 2.
• כאב עמום, כואב, בכבד מאחור (היום החמישי), 2.
• דקירות קבועות בכבד בזמן הליכה מהירה, מתגברות בעוצמתן ומונעות המשך הליכה, אך נעלמות במהרה; כעבור שעתיים בא בעקבותיהן כאב בברך השמאלית, כאילו מנקע, וגם הוא נעלם במהרה, 25.
• דקירות עזות באזור הטחול, מתפשטות לאזור המותני, מוחמרות בתנועה ובלחץ (היום השלושים ואחד?), 26.
• אזור הטבור והצדדים.
• תחושת חולשה מעל הטבור (כאילו נטל משלשל), עם היקיצה בשעה 5 A.M. (היום השמיני), 6. [880.]
• כאב משונה מעל ומשמאל לטבור (היום השני), 28.
• כאב לוחץ בנקודה קטנה במעיים, מימין לטבור ובסמוך לו (היום התשעים ותשעה), 35.
• כאב לוחץ קל באזור הטבור (לאחר שלוש שעות, היום השני), 6.
• כאב חותך בצד השמאלי של הבטן, מתגבר ונחלש בהתקפים, נמשך חצי שעה (היום הראשון), 29b.
• כאב דוקר עז במותן הימני, מתפשט כלפי מעלה אל בית החזה השמאלי עד אזור עצם הבריח והאקרומיון, וגם אל צדו של הצוואר, וגורם לתחושה כאילו חלקים אלה מתוחים או נמשכים; דקירות אלו לא הושפעו כלל מן הנשימה או מן התנועה, ורק הוחמרו בהתכופפות; כל ההתקף היה עז מאוד, ונמשך שעה, מלווה באי-שקט ובדכדוך הרוח (היום הראשון), 29a.
• הבטן בכלל.
• הבטן נפוחה ורגישה, 52.
• הבטן תפוחה, ורגישה ללחץ הקל ביותר, 58.
• דלקת גסטרו-אינטסטינלית קשה מאוד, עם עווית חמורה בחלקים שונים של הגוף, בעיקר בשוקיים ובחלקים הפנימיים של הירכיים, 52.
• התכייבות המעיים, 52.
• התנפחות הבטן, 35 ; בערב, 1 ; לאחר אכילה, 25. [890.]
• התנפחות הבטן וקרקורים בה, כאילו תבוא אחריה יציאה מימית, 31b.
• התנפחות רבה של הבטן (היום הארבעים ושמונה), 35.
• התנפחות רבה ואי-נוחות בבטן לאחר ארוחת הערב (היום התשעים ושלושה), 35.
• קרקורים בבטן, 26, 34, 35.
• קרקורים בבטן, עם תחושת אי-נוחות סביב הטבור (היום החמישה עשר), 32.
• קרקורים במעיים, עם פליטת גזים חסרי ריח (היום השישי), 35.
• קרקורים וגרגורים בבטן, 25, 26, 35.
• קרקורים ואחיזה במעיים (היום התשיעי), 35.
• קרקורים ואחיזה בבטן, עם פליטת גזים בעלי ריח רע (היום העשרים ושלושה), 26.
• קרקורים תכופים בבטן, ולאחריהם יציאה דייסתית מרובה, שלאחריה נמשך דגדוג בחלחולת במשך שעתיים (היום השמונה עשר), 32. [900.]
• קולות קרקור מתמידים ואחיזה במעיים לאחר ארוחת הבוקר, שלאחריהם באה עד מהרה יציאה שנייה דלילה מאוד, ובעקבותיה נסיגת פי הטבעת ומעט בחילה (היום התשעים וחמישה), 35.
• קרקורים משונים במעיים, הנמשכים זמן רב לאחר יציאה, ואחריהם גיהוקי גזים, 25.
• בורבוריגמים, עם קרקורים במעי הגס, בייחוד בשאיפה (היום הראשון), 28.
• תנועות במעיים (היום השישים ושלושה), 35.
• כל היום, תסיסה במעיים, עם יציאה רכה אחת (היום השמיני), 6.
• גזים, 22.
• פליטת גזים, 35.
• פליטה תכופה של גזים כלפי מעלה וכלפי מטה (עד מהרה), 34.
• פליטת גזים מרובה (היום השני), 26 ; (היום העשרים ושלושה), 31a.
• פליטת גזים בעלי ריח רע (היום העשירי), 26. [910.]
• פליטה מרובה של גזים בעלי ריח רע (היום החמישה עשר), 35.
• פליטה מרובה מאוד של גזים בעלי ריח רע דרך פי הטבעת, 31b.
• סימנים שהמעיים עומדים לפעול; רצון ליציאה, אך בפועל נפלטת רק רוח בעלת ריח רע מאוד (לאחר שעתיים), 50.
• כאבי בטן, 47.
• כאבי בטן קשים, 45.
• צריבה בכל הבטן לאחר היציאה (היום השני), 30.
• תחושת מלאות והתנפחות בבטן לאחר אכילה, שנמשכה שלושה או ארבעה ימים לאחר הפרובינג, 31b.
• מתיחה בבטן (היום השלושים וארבעה), 35.
• מתיחה בבטן, עם כבדות בקיבה, בערב (היום השבעים ושבעה), 35.
• תחושת כיווץ בבטן לפרקים (היום השלושים ושבעה), 23. [920.]
• התכווצויות פתאומיות דמויות-עווית במעיים, עם בחילה, סמוך לצהריים, נמשכות רבע שעה, ולאחריהן יציאה דייסתית, עם צריבה וטנזמוס בפי הטבעת לאחר מכן; התקף דומה בסביבות 4 וגם ב-10 P.M. (האחרון, מכל מקום, לא לווה ביציאה), 25.
• אחיזה בבטן, 25, 32 ; (45 טיפות, היום השלישי), 5.
• אחיזה במעיים בזמן הליכה לפני הצהריים (היום השישים ותשעה), 5.
• אחיזה במעיים מתחת לטבור (זמן קצר לאחר מנה חדשה), (היום המאה ועשרים ואחד), 35.
• אחיזה וקרקורים במעיים (היום העשרים ושבעה), 35.
• אחיזה בבטן, עם בחילה מדי פעם (היום השלושים ושניים), 26.
• אחיזה במעיים, ולאחריה יציאה חצי-נוזלית, עם קרקורים רבים במעיים, בבוקר (היום התשעים וחמישה), 35.
• אחיזה מזדמנת במעיים (40 טיפות), 4.
• אחיזה תכופה בבטן העליונה, עם יציאה וללא יציאה (מהיום השלושים עד השלושים וחמישה), 23.
• אחיזה קלה וקרקורים בבטן (לאחר רבע שעה), 32. [930.]
• אחיזה עזה בכל הבטן (היום העשירי), 26.
• כאב אחיזה עז באזורי הבטן העליונה והאמצעית, ביציאה החוצה לאחר ארוחת הבוקר, כה עז עד שזיעה עמדה על המצח, וחששתי שזהו תחילתה של התכייבות הקיבה או המעיים; אולם הכאב נרגע במהרה, ולאחר שעתיים וחצי נעלם כליל (היום הארבעה עשר), 32.
• בעת חשיפה לזרם אוויר, אפילו בימים חמים או לוהטים, הורגשו פיתול ואחיזה בבטן; היציאות היו בדרך כלל קשות, 23.
• חיתוך, כאילו חותכים ודוקרים את הבטן מכל הכיוונים בסכינים (היום העשירי), 26.
• חיתוך בבטן, אך יותר בדפנות הבטן מאשר במעיים, נמשך חצי שעה, סמוך לצהריים (היום השמונים ותשעה), 35.
• חיתוך ואחיזה בבטן, כאילו שלשול עומד לבוא (היום השלושים ואחד), 26.
• חיתוך ואחיזה עזים בבטן (היום השבעה עשר), 26.
• חיתוך ודקירות עזים במעיים, 25.
• קוליק חותך עז, אך בעיקר כיווצים עוויתיים בבטן העליונה, 25.
• דקירות חולפות דרך הבטן, מתפשטות לאחור לעבר עמוד השדרה (היום החמישה עשר), 35. [940.]
• דקירות קצרות במעיים מתחת לטבור (היום המאה ושנים עשר), 35.
• קוליק, 58.
• קוליק, שנעלם לפתע (מהיום העשרים ושישה עד השלושים), 26.
• הישנויות של קוליק (היום השלושים ושלושה), 26.
• קוליק בדרגה בינונית, 57.
• קוליק קשה ושלשול, 44.
• כל הבטן כואבת במגע בלתי זהיר, כאילו חבולה (היום השלושים ואחד), 26.
• הבטן רגישה ונפוחה כל היום (הימים העשרים ושניים והעשרים ושלושה), 31a.
• רגישות הבטן לא נעלמה לגמרי לאחר הפרובינג האחרון; לאחר חודשיים החמירה, וכך נמשכה כמה שבועות, 23.
• הבטן רגישה מאוד באזור הכפף הסיגמואידי, 52. [950.]
• נקודה רגישה מאוד במחצית הדרך בין הטבור לבין קוץ הכסל, ככל הנראה המעי הגס העולה, אשר בולט לעיתים קרובות (לאחר תשעה חודשים), 49.
• ההיפוגסטריום ואזורי הכסל.
• אחיזה בבטן התחתונה, כאילו משהו נוקב את המעיים; מוחמרת בשאיפה עמוקה; מוקלת בלחץ; הדבר נמשך יומיים, 18.
• מתעורר תמיד עם תחושת אי-נוחות באזור הכסל הימני (לאחר תשעה חודשים), 49.
• כאב באזור המפשעה הימנית ובמפרק הירך הימני, חולף (היום השישי), 35.
• כאב לוחץ באזור המפשעה, כאילו בקע עומד לבלוט החוצה (היום הרביעי), 2.
• תחושה חזקה של משיכה כלפי מטה לעבר המפשעה הימנית (לאחר תשעה חודשים), 49.
• כאב באזור המפשעה השמאלית, יורה אל הימין (היום השישי), 2.

הרקטום ופי הטבעת

• התכווצות כואבת של פי הטבעת פנימה, בייחוד עזה בימים שבהם לא היו יציאות, נמשכה כמה חודשים, 23.
• צריבה בפי הטבעת לאחר יציאה תקינה, 35.
• צריבה בפי הטבעת לאחר צואה משחתית (היום המאה ועשרים ושבעה), 35. [960.]
• צריבה בפי הטבעת לאחר היציאה השנייה, שהייתה דלילה למדי (היום החמישי), 35.
• צריבה בפי הטבעת במשך זמן רב לאחר יציאה מועטה בבוקר (היום השישים ותשעה), 35.
• צריבה ולחץ בפי הטבעת לזמן קצר בשעות לפני הצהריים (היום השלושים וארבעה), 35.
• כאב שורף בפי הטבעת, 25.
• תחושת מלאות בכלי הדם הטחוריים (היום השלושים וארבעה), 35.
• תחושה כאילו יש פקק בפי הטבעת בעת ישיבה אחר הצהריים (היום התשעים ושלושה), 35.
• תחושת משיכה בפי הטבעת, 35.
• תחושת משיכה ונשיכה בפי הטבעת בצהריים (היום התשעים ואחד), 35.
• תחושת משיכה בפי הטבעת וטנזמוס של הסוגר בצהריים (היום השבעים ואחד), 35.
• תחושת משיכה וצריבה בכלי הדם הטחוריים לאחר מאמץ גופני פעיל (היום השלושים ושישה), 35. [970.]
• תחושת משיכה רבה בפי הטבעת לאחר צואה קשה במקצת, ולאחר מכן לחץ רב בכלי הדם הטחוריים, ומאוחר יותר שוב, לפרקים, משיכה ולחץ בפי הטבעת, שהגיעו אף לכאב חד; בזמן ארוחת הצהריים היה הכאב עז כל כך עד שכמעט לא יכול היה לשבת (היום התשעים וארבעה), 35.
• תחושת משיכה רבה בכלי הדם הטחוריים, עם תחושת כאב־למגע בפי הטבעת (היום התשעים ושניים), 35.
• תחושה בל־תתואר של צביטה ולחץ בפי הטבעת, כאילו תבוא שלשול עז, והקלה פתאומית לאחר פליטת גזים (היום השבעה עשר), 26.
• לחץ בפי הטבעת בצהריים (היום התשעים ושלושה), 35.
• לחץ בפי הטבעת לאחר יציאה תקינה (היום העשרים ושלושה), 35.
• לחץ בכלי הדם הטחוריים, בעת ישיבה לאחר מאמץ גופני פעיל, בערב (היום התשעים ושישה), 35.
• לחץ רב וצריבה בפי הטבעת, עם רצון ליציאה, בשעות לפני הצהריים, אך הייתה רק פליטת גזים; בעודו עדיין על האסלה, פרצה לפתע הזעה על פני העור, בייחוד בפנים, שם ירדה בזרמים, ונעלמה בפתאומיות כשם שהופיעה (היום התשעים וחמישה), 35.
• דקירות בפי הטבעת (היום המאה ועשרים ושישה), 85.
• תחושת כאב־למגע בפי הטבעת (היום השבעים וארבעה), 35.
• כאב פצוע בפי הטבעת, המונע הליכה, לקראת ערב, 25. [980.]
• כאב פצוע בפי הטבעת לאחר תנועה ממושכת, 25.
• גרד בפי הטבעת, 35.
• גרד עז בפי הטבעת בעת הליכה (היום החמישה עשר), 35.
• רצון ליציאה לקראת הצהריים, 25.
• דחף עז ובלתי־מועיל ליציאה לאחר ארוחת הצהריים (היום השבעים ואחד), 35.

צואה

• שלשול.
• מעט שלשול, 57.
• שלשול מתמיד, והיציאות נפלטו שלא מרצון; המיטה הוצפה לגמרי, 46.
• צואה דמוית-שלשול, המורכבת ממים חומים מוקצפים, עם לחץ, דחף וטנזמוס מכאיבים עד מאוד בפי הטבעת (לאחר יציאה תקינה); יציאות אלו חזרו שבע או שמונה פעמים, בלוויית כאב מתמיד בבטן ובחילה ונטייה להקיא, שלאחריהם באה רגיעה מלאה פתאומית (יום עשירי), 26.
• יציאות דמויות-שלשול שופעות מאוד לעתים (יום שלושים עד שלושים וחמישה), 23.
• יציאה בערב, עם מעט כאבי התכווצות בבטן, במרקם מוצק למדי, ואחריה יציאה דמוית-שלשול, שלאחריה היתה תחושת טנזמוס במשך זמן-מה (יום שבעה-עשר), 26. [990.]
• יציאה לקראת הערב, מעט מעוצבת, ולאחר מכן דמוית שלשול (יום שלושים ואחד), 26.
• הרקה, 49.
• במנה קטנה, של סנטיגרמים אחדים, הוא פועל כמשלשל, 44.
• שלשול קל; היציאות היו בצבע צהבהב-ירקרק, 45.
• הרקה עזה, כמעט בלתי פוסקת, של ריר ודם; המעיים התרוקנו בעודו שוכב במיטה, 52.
• יציאות דמיות וכואבות ביותר, 58.
• התקפי דיזנטריה במשך כמה שנים רצופות, הנמשכים כשלושה שבועות; יציאות דמיות תכופות, עם כאב מכרסם בטבור, ואחריהן מאמצי לחיצה ללא תועלת, 22.
• יציאות נוזליות בלתי רצוניות יצאו בעודה שוכבת לבושה על המיטה (לאחר שעה וחצי), 51.
• יציאות תכופות של צואה כהה בצבע קפה, 47.
• כמה יציאות בצבע ובמרקם טבעיים (יום שני), 42. [1000.]
• שתי יציאות נוזליות ברצף מהיר, בבוקר, ולאחר דקות אחדות צריבה בפי הטבעת (יום שמונה-עשר), 35.
• זמן רב לאחר הפרובינג היו שתי יציאות מעיים מדי יום, הראשונה תקינה והשנייה דמוית-שלשול, 26.
• יציאה פעמיים במשך היום, בבוקר וגם לאחר ארוחת הצהריים, דבר בלתי רגיל מאוד; ההתרוקנות היתה מועטה ולא דלילה (יום חמישים וחמישה), 35.
• יציאות עיסתיות, ולאחריהן תחושה כאילו יצא מעט מדי (יום שלושים ושישה), 23.
• יציאות חיוורות, בצבע צפחה, 20.
• יציאות מועטות, חיוורות, בצבע חימר, לעתים פעמיים ביום, 1.
• דחף אלים ליציאה העיר אותה בשעה 6 A.M.; לא עלה בידה להגיע לבית-הכיסא בזמן; התוכן המימי של המעיים פרץ ממנה; אחר כך בא טנזמוס כה אלים, עד שלא יכלה לקום מבית-הכיסא (יום שני), 30.
• צואה חצי-נוזלית לאחר הקימה בבוקר, ואחריה מעט כאבי התכווצות במעיים (יום מאה ושניים), 35.
• דחף ליציאה בפעם השלישית; יצאה רק כמות מועטה, לכל היותר כף אחת של נוזל, שנראתה עם זאת כמקלה על אי-הנוחות בבטן, לפני הצהריים (יום תשעים וחמישה), 35.
• התרוקנות שופעת, שהקלה מאוד על הבטן, ולאחר שעה באה היעלמות גמורה של הכאב, אשר עם זאת חזר לאחר ארוחת הצהריים (יום מאה ושישה-עשר), 35. [1010.]
• יציאה רפויה מרובה, 1.
• צואה דלילה מרובה, ללא כאבי התכווצות, טנזמוס או תחושה מכאיבה אחרת, בסביבות 11 A.M.; זמן-מה לאחר היציאה הופיעה תחושה בלתי נוחה בבטן, עם תפיחות ולחץ קל בפי הטבעת; לאחר ארוחת הצהריים שוב דחף ליציאה, אך נפלטו רק גזים (יום שישים ותשעה), 35.
• התרוקנות מרובה וכהה, עם טנזמוס (יום חמישי), 2.
• יציאה רפויה אחת (יום שמיני), 6.
• צואה רכה, ואחריה צריבה בפי הטבעת (יום חמישים ושלושה), 35.
• צואה עיסתית (יום שישי), 35.
• יציאה מיד לאחר הקימה בבוקר (שעה בלתי רגילה), ואחריה תחושת כאב ורגישות בפי הטבעת (יום חמישים ותשעה), 35.
• יציאה קשה, ואחריה צריבה ולחץ בפי הטבעת, בבוקר (יום תשעים ואחד), 35.
• הצואה קשה מאוד, גושית (יום עשרים ושניים), 31a.
• צואה מועטה, גושית, ואחריה צריבה בפי הטבעת (יום שמיני), 35.
• עצירות. [1020.]
• נטייה לעצירות, ואז התסמינים מחמירים, 22.
• עצירות; אין יציאה (ימים שביעי ושמיני); יציאה קשה ובלתי מספקת (יום תשיעי), 26.
• עצירות, עם כאב לרוחב המותניים, 22.
• עצירות מחזורית המופיעה אחת לשלושה חודשים, 22.
• עציר בדרך כלל, 22.
• המעיים עצירים דרך קבע (תגובה?), 52.
• המעיים עצירים תמיד, 22.
• התרוקנות המעיים קשה וכואבת; הצואה קשה ביותר, 25.
• התרוקנות המעיים קשה ובלתי תכופה, מלווה בצניחת החלחולת, ונמשכת ארבעה-עשר יום לאחר הפרובינג, 34.
• ההתרוקנות מן המעיים מועטה וקשה (יום שלושים ושבעה), 23. [1030.]
• צואה מועטה וקשה, ואחריה צריבה בפי הטבעת (יום שלושים וארבעה), 35.
• צואה קשה ובלתי מספקת בבוקר (יום תשעים ושניים), 35.
• התרוקנות המעיים לקראת הצהריים קשה מאוד לביצוע, קשה במרקמה ובלתי מספקת (יום חמישי), 26.
• התרוקנות המעיים נעצרה (יום רביעי), 26.

אברי השתן

• שופכה.
• יציאת נוזל פרוסטטי בעת יציאה, 2.
• צריבה בשופכה, בחלק הקדמי של הפין, בעת ההשתנה ולמשך זמן רב לאחר מכן, 25.
• צריבה ב־bulbus urethræ, הן בעת ההשתנה והן שלא בעת ההשתנה (היום העשרים ושבעה), 35.
• צריבה בגומה הנביקולרית של השופכה בעת ההשתנה (היום החמישה עשר), 35.
• כאב מושך חד מן החיץ אל תוך השופכה (היום התשעים וחמישה), 35.
• כאב דוקר בבלוטת הערמונית, אלים ביותר ומונע הליכה, אחר הצהריים, 25. [1040.]
• דקירות חולפות בשופכה, בייחוד לאחר השתנה (היום השלישי), 26.
• צריבה עוקצנית מדי פעם בעת מתן שתן, שנמשכה יומיים (לאחר המנה הרביעית), 2.
• גירוי בפתח ה־meatus urinatus (זכר). "N---n." ("N--n." אמור לציין את Norton, אך התסמין אינו ביומן המקרים שלו.]
• מתן שתן.
• תשוקה תכופה להטיל שתן, 22.
• דחף תמידי להשתין במשך כל היום, ללא שינוי בכמות השתן או בצבעו, 25.
• השתנה תכופה, עם צריבה קלה לאחר ההשתנה (היום השמיני), 2.
• פליטה תכופה של שתן מימי מאוד אך בעל ריח חזק מאוד; העירה אותו בלילה, בניגוד להרגלו (הלילה העשרים), 31.
• שהות מסוימת במתן שתן (היום השלישי), 2.
• לא הטיל אף טיפה של שתן (היום השני), 42.
• שתן.
• שתן כהה מאוד (היום השלישי), 2. [1050.]
• שתן אדום, עם כאב לרוחב הגב, 22.
• שתן מועט, 49.
• שתן מועט, עם קרום לבן ומשקע לבנבן, 1.
• לעיתים, במשך כשבוע או שבועיים, היה לו שתן מועט, כהה, וכאב לרוחב המותניים, 22.
• השתן היה מועט, כהה, והותיר משקע לבן־פניני, 3.
• שתן אדמדם מועט (עם כאב באזור הכליות וכו'), 22.
• השתן היה בגוון חום, 22.
• השתן שהוטל במשך הלילה היה עכור, והותיר משקע רב (היום השלושים ושישה), 35.
• השתן היה עכור בערב, והותיר משקע רירי סמיך (היום השמונה עשר), 35.
• השתן מותיר משקע רירי (היום העשרים ואחד), 35.

איברי המין. [1060.]

• זקפות הנמשכות יותר מחצי שעה, 25.
• כאב קל בעטרת הפין, שנמשך יומיים (לאחר המנה הרביעית), 2.
• תחושה כואבת כאילו הפין מהודק בשורשו, לאחר היקיצה בבוקר, 25.
• גרד בעטרת הפין ובחלחולת, בערב (יום תשיעי), 32.

איברי הנשימה

• הגרון, קנה הנשימה והסימפונות.
• נתקף בברונכיטיס זמן קצר לאחר שהגיע למפעלים, אשר נמשכה בצורה כרונית במשך חודשים, 22.
• הצטברות ריר בדרכי האוויר (היום העשרים ושלושה), 26.
• הצטברות ריר בגרון, המחייבת כחכוח, 25.
• הצטברות ריר בסימפונות, וגם באף, ללא קטרזיס ממשי (היום השישה-עשר), 31.
• הצטברות רבה של ריר בגרון ובדרכי האוויר, בבוקר, 25.
• הפרשה שופעת של ריר בדרכי האוויר, בבוקר, 25. [1070.]
• התכייבות ונמק של סחוסי הגרון, 53.
• תחושת יובש בסימפונות (מייד, יום ראשון); עם היקיצה בבוקר (יום שני), 8.
• לחץ בגרון, מוחמר בדיבור; הדיבור סירב לשרתו (יום ראשון), 29b.
• כאביות בגרון, עם היקיצה בבוקר (היום השלושים ואחד), 8.
• גרד-שפשוף בגרון עם צרידות; לאחר שנעלם חזר לעיתים קרובות לרגע, והצרידות הלכה וגברה בהתמדה, 25.
• כאב, כאילו מהתכייבות, בגרון (יום רביעי), 2.
• בזמן ארוחת הצהריים, לאחר בליעת כמה נגיסות ראשונות, דגדוג רב בגרון, שחלף לאחר שהמשיך לאכול (יום רביעי), 2.
• חספוס בגרון לאחר הקימה בבוקר, המחייב כחכוח תכוף (היום הארבעים ושמונה), 35.
• תחושת גירוי בגרון, הגורמת להעלות ריר בכחכוח; בבוקר (יום שלישי), 2.
• גירוי לשיעול (היום העשרים ושניים), 26. [1080.]
• גירוי לשיעול ולכיח של ריר לבן סמיך (היום השלושים ואחד), 35.
• דגדוג בגרון, המתפשט אל הפה ואל האוזניים (ולאחריו תחושת לחץ), (יום ראשון), 29b.
• דגדוג המעורר שיעול (היום העשרים ושלושה), 26.
• דגדוג בגרון, הגורם לשיעול ולכחכוח גרון (לאחר המנה הראשונה), 2.
• דגדוג רב בגרון המעורר שיעול קצר ויבש; הדגדוג בגרון היה קבוע, ולעיתים עורר שיעול או כחכוח (יום חמישי), 29b.
• הקול.
• צרידות וגירוי לשיעול, 25.
• צרידות והצטברות ריר בגרון, בבוקר, 25.
• צרידות ושיעול יבש בערב, 25.
• צרידות רבה עם היקיצה בבוקר; מתגברת עד הצהריים, מעט פחותה לאחר אכילה, ולאחר מכן שוב מחמירה, עם גרד-שפשוף בגרון לעיתים, ועם כחכוח של ריר סמיך מן הסימפונות במשך כל היום, 25.
• צרידות רבה עם לחץ וגרד-שפשוף בגרון, עם היקיצה בבוקר, הנמשכת ומתגברת עד שעה מאוחרת בערב, אז היה כחכוח של ריר, ומאוחר יותר אף צריבה בשתי העיניים, 25. [1090.]
• צרידות מופרזת פתאומית וחספוס של הקול בערב, 25.
• קול מחוספס וצרוד (היום העשרים ושניים), 26.
• שיעול וליחה.
• שיעול, הגורם כאב באמצע עצם החזה, היורה דרך אל בין השכמות (יום שלישי), 2.
• שיעול לאחר ארוחות, 22.
• שיעול מזדמן הנגרם מגירוי בקנה הנשימה (היום השבעים ואחד), 35.
• שיעול קצר תכוף לפנות בוקר ובמשך כל היום (יום רביעי), 29b.
• שיעול חטוף וצרידות בערב, 25.
• שיעול חטוף הנגרם מגירוי בדרכי האוויר (יום רביעי), 26.
• שיעול יבש אחר הצהריים (היום המאה ושלושה עשר), 35.
• גירוי תכוף ופתאומי לשיעול, ולאחריו שיעול יבש וקשה הנמשך כמה דקות, 25. [1100.]
• שיעול חטוף יבש, עם דקירות בחזה, 25.
• שיעול חטוף יבש וצרידות, בערב, 25.
• גירוי מתמיד לשיעול עם שיעול חטוף יבש, במשך כל היום, 25.
• גירוי פתאומי המעורר שיעול חטוף יבש, בערב, 25.
• שיעול יבש קצר כמה פעמים בערב (היום המאה ועשרה), 35.
• שיעול יבש קצר ותכוף (היום השלושים ותשעה), 35.
• שיעול יבש מדגדג יומם ולילה; במשך השיעול, לחץ באמצע עצם החזה המתפשט כלפי מעלה אל הגרון ועד עצם הלשון; כאשר השתעלה בחוזקה היה טעם של דם בפה; התקפי השיעול חזרו לעיתים קרובות מאוד, לעיתים כל עשר דקות; במשך השיעול התלוננה לעיתים קרובות על כאב לוחץ באמצע עצם החזה ובגרון מעל הגרון באזור עצם הלשון (יום שישי); השיעול נמשך כמה ימים, ולבסוף נתלווה אליו כיח שבא מעומק הריאות, ובעל טעם מתקתק, מוגלתי וצבע צהוב, 29b.
• שיעול וליחות בהפסקות, סמוך לשעה 4 אחר הצהריים (היום השלושים ואחד), 8.
• שיעול, עם פליטת ריר, כמה פעמים במשך היום, 35.
• שיעול, עם פליטת ריר סמיך (היום הארבעים ותשעה), 35. [1110.]
• שיעול בהתקפים, הנמשכים עשר דקות, מדגדוג בהתפצלות הסימפונות, עם פליטת ריר אדמדם, 22.
• שיעול הנגרם מדגדוג בגרון, עם כיח שופע של גושים עבים של ריר לבנבן-כחלחל סמיך (היום השלושים ושניים), 26.
• השיעול מתחיל עם היקיצה בבוקר; הליחה חופשית וסמיכה, שקופה, בצבע צפחה (היום השלושים ואחד), 8.
• שיעול, עם פליטת ריר צהוב וסמיך, הליחה מכילה עקבות דם (יום שלישי), 2.
• שיעול מדי פעם במשך היום, עם ליחה צפופה, שקופה, קטנה וגושית, הנפלטת בקלות (היום השלושים), 8.
• שיעול (עם קוצר נשימה), במיוחד בבוקר, עם פליטת ריר לבן "קשיח כזפת", ואשר ניתן היה למשכו לחוטים, 22.
• שיעול קשה, עם כובד וכאביות בחזה, ועם כיח שופע, 22.
• שיעול קשה ויבש, שנמשך שישה שבועות, ואז הופיעה פליטה של ריר אפור כהה במרקם של חלבון ביצה (לאחר שבועיים), 22.
• גירוי לשיעול, עם שיעול חטוף קצר ופליטת ריר לבן צמיג (יום שני), 26.
• שיעול חטוף קצר מזדמן, עם פליטת ריר צמיג (יום שלישי), 26. [1120.]
• שיעול חטוף קצר ותכוף, המשחרר גושים של ריר צמיג, ולאחריו לזמן קצר רגישות של הגרון, בבוקר (היום התשעה עשר), 35.
• שיעול מוזר מאוד; היה נדמה כאילו נוזל חומצי ומציק זורם מן הכואנות על פני מסך החך, הענבל והקיר האחורי של הלוע, ומעורר שיעול; שיעול מדגדג זה חזר לעיתים קרובות במשך היום הארבעה עשר והחמישה עשר, וגם פעם אחת בלילה.
• השיעול המדגדג הופיע שוב (היום השמונה עשר), ולאחריו באה פליטה של דם אדום-בהיר בשישה או שבעה התקפים; לא יכולתי לקבוע לפי התחושה מהיכן בא הדם; הריאות היו חופשיות בשאיפה עמוקה, והדופק לא היה חומי; משום כך נטלתי

Phosphorus , ויריקת הדם לא חזרה עוד באותו יום, 34.

• שיעול של "סתימה" עם כאב בחזה, ופליטת חומר צהבהב, כבד וצמיג, 22.
• שיעול כרוני רועש מתוך "סתימה" באפיגסטריום, בעיקר עם היקיצה בבוקר; אז יש לו התקף שיעול ופליטת ריר צמיג, עם קלות בראש, 22.
• שיעול, עם פליטת חומר צמיג צהבהב-ירקרק, 22.
• שיעול, בתחילה יבש, אך עד מהרה באה אחריו פליטה של ריר כהה וצמיג מאוד, 22.
• תחושת חרדה וחום באזור הפרקורדיאלי העירה אותי בשעה 11 בלילה, זמן קצר לאחר מכן פלטתי כמות גדולה למדי של דם, עם התקפי שיעול קצרים וחרחור בדרכי האוויר; שיעול זה ופליטת הדם חזרו בקביעות כל שעתיים במשך עשרים וארבע השעות הבאות; כמות הדם הכוללת הייתה חצי פאונד; הוא היה תמיד אדום-בהיר, מעולם לא מעורב בריר, ותמיד נפלט בקלות וללא מאמץ; למחרת היה הקיר האחורי של הלוע אדום כהה, מבריק, נפוח, מוזרק בכלי דם קטנים אדומים-בהירים, ובאמצע, מעט לשמאל, היה סדק קטן שממנו יצא דם רב (משום כך נטלתי Hyoscyamus, אשר יחד עם שימוש רב בחלב השיב אותי לחלוטין לאיתניי); במשך זמן זה, עם זאת, הורגשה לעיתים קרובות בעת הבליעה תחושה כאילו פירור מזון יבש נתקע בגרון; כמו כן נעשיתי לעיתים קרובות צרוד באופן פתאומי, ואז חשתי גרד-שפשוף על הקיר האחורי של מסך החך ובכואנות; לעיתים קרובות נמשך ריר צמיג מחלקים אלה; היה קשה לשחררו, וכאשר השתחרר היה לו טעם מתכתי; כמו כן חוויתי כאבים קודחים ומושכים בעצמות הגפיים העליונות והתחתונות (בכל פעם שאלה הופיעו הוקלו התלונות בגרון, וvice versâ ), 34.
• פליטת ריר, 35.
• פליטת ריר סמיך (היום המאה ושלושה עשר), 35.
• פליטת ליחה צמיגה ובהירה (לאחר מועקה בגומה שבקיבה), 22. [1130.]
• פליטת ריר צמיג מאוד, כה דביק עד שנמשך בחוטים עד לכפות הרגליים, 22.
• פליטה תכופה של ריר סמיך (היום השישים ואחד), 35.
• כחכוח תכוף ופליטת ריר צמיג, צהבהב-לבנבן, המצטבר בכמויות גדולות בדרכי האוויר, ולאחריהם הקלה בצרידות, 25.
• פליטה שופעת של ריר משחתי (יום חמישי), 26.
• פליטה קלה ושופעת של ריר לבן בעל טעם מלוח (יום רביעי), 26.
• כחכוח של ריר סמיך, עם רגישות של הגרון וקנה הנשימה, בבוקר (היום המאה ואחד עשר), 35.
• הנשימה.
• ריח פה מצחין, 1.
• הנשימה מהירה, 52.
• קוצר נשימה, כאילו משהו כרוך סביב הבטן העליונה, כך שלא יכול היה לקחת נשימה עמוקה, שווה בכל התנוחות והנסיבות, ללא שיעול או כאב בחזה, 22.
• דיכוי הנשימה (היום המאה עשרים ואחד), 35. [1140.]
• הנשימה מעט קשה (0.12 gr.), 57.
• קוצר נשימה, 22.
• קוצר נשימה, במיוחד בבוקר, 22.
• קוצר נשימה בשינה, 22.
• קוצר נשימה עם שיעול רב ופליטת ריר שחור צמיג, שקשה לנתקו, 22.
• קוצר נשימה קל, בקימה בבוקר, כאילו הקרום הרירי של הסימפונות מעובה (יום עשירי), 8.

חזה

• כאב בחזה בשאיפה עמוקה, 31b.
• כאב בחזה השמאלי, באזור הצלע השביעית; למחרת המקום היה רגיש למגע (היום העשרים וחמישה), 35.
• כאבים קלים בחזה, 22.
• כאב קל בחזה הימני, חודר אל הגב, בערב (היום התשיעי), 6. [1150.]
• הכאבים בבית החזה נעשים כה חמורים, עד שבקושי הוא מסוגל להתהפך במיטה או לעשות כמה צעדים מחמת החמרת הכאבים בשרירים ובעצמות, וכולן נדמות כשבורות; למחרת מתפשטים כאבים אלה על פני כל אזור הצוואר, והוא אינו מסוגל לסובב את הראש או להרים את הזרוע מבלי להגביר מאוד את הכאבים; הנשימה הופרעה מאוד; תסמינים אלה פחתו מאוד מיום ליום (היום החמישי לאחר המנה האחרונה), 36.
• התקף פתאומי של כאב שורף עז כאילו מחתך סכין עמוק במרכז החזה, חמור עד כדי כך שהוא מאלץ אותו להשליך מידיו כל דבר וללחוץ את החזה בחוזקה בשתי ידיו. לאחר שהוא נשאר שקט במשך שתי דקות הכאב פוחת בהדרגה, אך חוזר בעוצמה מוגברת בכל ניסיון להמשיך בעבודתו. הוא מתחיל בשני הצדדים מתחת לעצם הבריח, ומתפשט על פני כל החזה עד לאזור הצלעות התחתונות, אך חמור ביותר במרכז החזה; הכאב דומה במידת מה לצריבה המורגשת בעת הליכה מול רוח קרה, אך הוא אינו רק שורף אלא גם חותך בחדות. נשימה עמוקה מגבירה מעט את הכאב, אף כי הכאב מאלץ אותו לנשום עמוק. חום מקל על הכאב, מבלי להסירו. כאבים אלה בחזה נמשכים עד הצהריים, לעיתים נמשכים רבע שעה, ואז פוחתים בהתמדה לאחר נטילת מעט מרק חם, 40.
• מתח בחזה השמאלי, יותר בחלקו החיצוני, בעת הליכה בערב (היום השבעה עשר), 35.
• תחושת מתח וכיווץ בחזה (היום השבעים ותשעה), 35.
• הידוק בחזה, 25.
• הידוק בחזה, העולה מן הקיבה; בצום בערב (היום השמונה עשר), 35.
• הידוק לרוחב החזה (לאחר שבועיים), 22.
• תחושת הידוק לרוחב החזה; מתח זה נמשך כל שעות הבוקר אך נעלם בצהריים (היום השמונים וארבעה), 35.
• תחושה לוחצת-צובטת בחלק העליון של הריאה הימנית, אשר בתנועה חזקה התגברה לכאב דוקר; למחרת התגבר הכאב הדוקר במידה כזו שנאלצתי, בהליכה, להטות את עצמי לצד ימין ולצעוד בצעדים קצרים, כדי להימנע מן הכאב הדוקר, 27.
• כאב עמום באזור עצם הבריח (היום העשרים ושלושה), 26. [1160.]
• כאב עמום ומוגבל בחזה הימני, מוחמר בשאיפה (לאחר המנה הרביעית), 2.
• לחץ על החזה, הנוטל את הנשימה וגורם חרדה קיצונית, בלילה (הלילה השבעה עשר), 26.
• לחץ על החזה, בייחוד מתחת לעצם החזה, לעיתים תכופות בשעות הבוקר (היום המאה ועשרים ואחד), 35.
• לחץ בנקודה קטנה באונה העליונה של הריאה הימנית, המשתנה אחר כך לכאב מושך לאורך כל החזה הימני, מבפנים, ונמשך חצי שעה, בשעות הבוקר (היום התשעים ותשעה), 35.
• כאב המורכב מלחץ ודקירה בנקודה בגודל מטבע דולר באזור הצלע השביעית השמאלית, בהרגשה כאילו באדר הצלעי, בערב (היום העשרים וארבעה), 35.
• לחץ מציק לרוחב החזה, עם חרדה מזמן לזמן (היום העשרים וארבעה), 35.
• כאב לוחץ בחזה, באזור הלב (היום התשעים ושלושה), 35.
• כאב לוחץ עז בחזה, כאילו ממשא כבד מאוד, העירו משינה סמוך לחצות, ולאחר מכן לא היה מסוגל להירדם לפני עלות השחר (היום השמונה עשר), 26.
• מועקה בחזה, 22 ; (היום הארבעה עשר), 23.
• מועקה בחזה, בייחוד לחץ מתחת לעצם החזה (היום המאה ושבעה עשר), 35. [1170.]
• מועקה ודקירה בחלק התחתון של החזה בשאיפה עמוקה (היום השלושים וחמישה), 35.
• מועקה וקוצר נשימה (לאחר שבועיים), 22.
• מועקה רבה בחזה, בייחוד באזור התפצלות הסמפונות, המאלצת אותו לקחת נשימה עמוקה בעזרת שרירי החזה, במשך הלילה, 25.
• כאבים חדים עזים בחזה (הימים העשרים ושבעה, העשרים ושמונה והעשרים ותשעה), 8.
• דקירה עמומה בצד הימני של גבול בית החזה, באזור הכבדי, שאינה מוחמרת לא בשאיפה עמוקה ולא בתנועה, ונמשכה עד אחר הצהריים, אז נעלמה (היום הארבעים ושבעה), 35.
• כאבים דוקרים בחזה, בערב, 5.
• דקירות עזות מתחת לאחד משרירי החזה הגדולים, ובפעם אחרת באחד מן השרירים הבין-צלעיים, 25.
• דקירות חולפות היורות דרך החזה, בייחוד בצד הימני, 25.
• דקירות דקות בלתי סדירות ותכופות בעור החזה, שאינן קשורות לנשימה או לדפיקות לב, 1.
• כאב חבול בחזה, 22. [1180.]
• כאב עמום בכל החזה, כאילו הוא חבול (היום העשרים וארבעה), 26.
• החזה רגיש במקצת, בייחוד באזור הפטמה, בערב (היום התשעים ושבעה), 35.
• תחושה מתמדת של יובש וחיספוס בריאות, בערב, 25.
• כאב קל וחולף באמצע הריאה, בהתעוררות בחצות (השעה הראשונה לאחר המנה השנייה), 2.
• קדמת החזה.
• כאב שורף קבוע באמצע עצם החזה (לאחר המנה הרביעית), 2.
• מתח בדופן הקדמית של בית החזה, לעיתים בנשימה עמוקה (היום החמישים ושישה), 35.
• לחץ וצריבה בחזה, בחלק הקדמי, באזור הצלעות החמישית והשישית השמאליות, בהרגשה כאילו באדר הצלעי, הנמשכים שעתיים; בערב תחושה דומה, אך פחות חמורה, בצד הימני מתחת לבית השחי (היום החמישים וחמישה), 35.
• כאב לוחץ מתחת לעצם החזה (היום החמישים ושישה), 35.
• דקירה פתאומית במשטח הפנימי של עצם החזה, 25.
• דקירות קלות במשטח הפנימי של עצם החזה, בשעות הבוקר (היום המאה ותשעה), 3b. [1190.]
• נקודה כואבת מעט לימין מרכז עצם החזה (היום הארבעה עשר); למחרת דקירות בלתי נעימות באותו מקום, שנמשכו שלושה ימים), 23.
• נקודה לכיוון האמצע והשמאל של עצם החזה, כואבת בלחץ (היום השלישי), 2.
• הצדדים.
• כאב קבוע בחזה, מתחת לבית השחי השמאלי (היום הרביעי), 2.
• כאבים ראומטיים בין הצלע השביעית והשמינית, בזוויותיהן בצד הימני, המתגברים בהרמת הגוף או בפיתולו לשמאל, 9.
• מתח במחצית הימנית של החזה, במקום אחיזת שרירי החזה (היום המאה), 35.
• מתח מושך וכאב עמום בצד הימני של החזה, מוחמרים בעלייה במדרגות ובנשימה עמוקה, 25.
• כאב עמום וכבד בצד הימני של החזה, עובר דרך אל הגב, נמשך וחולף במרווחים של עשרים דקות (לאחר שעה, ביום השני); כאב קורע דומה, אך פחות עז, ונמשך זמן קצר בלבד (לאחר שלוש שעות, ביום השלישי); חזרה קלה של הכאב, בערב (היום החמישי), 6.
• מיחוש בצלעות התחתונות ביותר של הצד הימני, שנמשך יומיים, 31b.
• כאב לוחץ בשרירי החזה, מתחת לשני בתי השחי, חולף (היום השישים ושישה), 35.
• כאב לוחץ עמום באזור שלוש הצלעות האמיתיות האחרונות בשני הצדדים, מוחמר בשאיפה עמוקה, 25. [1200.]
• כאב חד בצד השמאלי, בין המותן ובין החוליה האחרונה (לאחר שעה וחצי, ביום השמיני), 6.
• כאב חד יורה בצד השמאלי של החזה, לאחר שהכאב סביב הטבור נעלם עד אותה שעה (לאחר שש שעות, ביום השני), 6.
• דקירה בצד הימני של החזה, 25.
• כאב חד קורע-דוקר בכל הצד השמאלי של החזה, מתפשט מבית השחי עד המותן, שטחי למדי, בהרגשה כאילו באדר הצלעי, בבוקר עם ההתעוררות, ונמשך חצי שעה (היום החמישים ושבעה), 35.
• דקירות בשני צדי החזה (היום המאה ושניים), 35.
• דקירות שטחיות חולפות בצד הימני של החזה (היום השבעים), 35.
• דקירה בצד הימני (היום העשרים ואחד), 8.
• דקירה חדה ועזה בצד לרגע (היום הארבעה עשר), 8.
• השדיים.
• כאבים חולפים בשד הימני (היום השלישי), 8.
• כאב יורה חולף בשדיים (אישה), 14. [1210.]
• דקירות באזור הפטמה השמאלית; לאחר כמה שעות נעלמו אך התחדשו בשאיפה עמוקה, בשעות הבוקר (היום השבעים וארבעה), 35.

הלב והדופק

• הפראקורדיום.
• כאב קהה, קר וכבד באזור הלב, עם הידוק בחזה וקוצר נשימה, 18 ; (45 טיפות, היום השלישי), 5.
• עווית באזור הלב, 46.
• כאב לוחץ בלב, עם תחושת כאב דואב מוזרה בו (היום השלושה-עשר), 35.
• כאב לוחץ בלב, כמה שעות לאחר ארוחת הערב (היום השבעה-עשר), 35.
• כאב לוחץ באזור הלב, הנמשך רבע שעה ומונע שינה (היום התשיעי), 26.
• כאב לוחץ מציק באזור הלב, מלווה בהתקפים חולפים של דפיקות לב וחרדה (היום השלושים ושניים), 26.
• כאב לוחץ מציק בלב במשך שעה, בערב (היום השנים-עשר), 1.
• כאב חד, גירויי וקבוע באזור חוד הלב, שאינו מושפע מן הנשימה או מן התנוחה, 1.
• כאב דוקר באזור הלב, 35. [1220.]
• כאב יורה בפראקורדיום (לאחר המנה הרביעית), 2.
• פעולת הלב.
• בלחיצה על אזור הלב נדמה היה שיש רעד של הלב, כעין תנועה מתנודדת, שנעלמה לאחר זמן-מה (היום המאה ועשרים ושישה), 35.
• דפיקות לב עזות, עם כאב קהה, לוחץ ומציק באזור הלב, בשכיבה במיטה (היום השמיני), 26.
• דופק.
• הדופק מואץ, מלא למדי, 100 (תגובה?), 52.
• דופק 120, קשה ומלא, 52.
• דופק 120, קטן וחד, 54.
• דופק בלתי סדיר, קטן ומכווץ (היום הרביעי), 30.
• הדופק חלש מאוד (לאחר שעה וחצי), 51.
• הדופק חלש מאוד ומפרפר, 45.
• הדופק חלש ביותר, 52. [1230.]
• הדופק קטן ומדוכא ביותר, עד כדי כך שחשתי מעט בהלה למצבו, 46.
• הדופק כמעט בלתי מוחש, 52.
• הדופק כמעט בלתי מוחש; חוטי ואיטי מאוד (0.12 גריין), 57.

NECK AND BACK

• צוואר.
• נוקשות בעורף (היום השישי), 26.
• נוקשות של העורף (היום השלישי), 26.
• נוקשות חולפת של העורף (היום השמונה-עשר), 26.
• תחושת נוקשות בחלק האחורי של הצוואר, בעת כיפוף הראש כלפי מטה (לאחר שלוש שעות וחצי, היום השלישי), 6.
• כאב בצדי העורף ובכתף השמאלית, עם היקיצה בבוקר (היום השלושים ואחד), 8.
• התעורר בבוקר עם תחושת משיכה בנדני השרירים, פה ושם, בצוואר, בגב ובגפיים, שנעלמה לאחר הקימה (היום החמישים ושניים), 35.
• כאב קורע בתנועה הקלה ביותר של הצוואר (היום השלישי), 26.
• גב. [1240.]
• כאב לרוחב הגב (עם שתן אדום), 22.
• כאב בגב, המתפשט מן האזור המותני אל העורף, ויורה דרך אל עצם החזה, 22.
• מתח באפונאורוזה השרירית של הגב, מורגש במיוחד בעת התכופפות קדימה או בהנעת הזרועות (היום השלושים ושמונה), 35.
• כאב עמום בגב, היורד בצד השמאלי אל הירך, 22.
• משיכה בכל שרירי הגב, המתפשטת אל הזרוע העליונה, המתניים, שקע המותניים, ואף אל הירכיים (היום השלושים ותשעה), 35.
• כאבים לוחצים עמומים בחלקים שונים של הגב, החולפים בערב, 1.
• כאב יורה בגב ובאזור הכליות (היום השני), 42.
• גבי.
• התכווצות גלית משונה בשרירי הגב הגבי בצד ימין בעת התיישבות לאחר מאמץ גופני פעיל (היום השלושים ואחד), 35.
• כאב עמום חולף מתחת לשכמה הימנית (היום הרביעי), 2.
• כאבים יורים עמומים, עמוקים, מתחת לשכמות, בלילה (היום השישי), 1. [1250.]
• כאב עמום בזווית התחתונה של השכמה הימנית, 22.
• כאב עמום עמוק בזווית העליונה של השכמה השמאלית, 1.
• כאב מושך בשכמה השמאלית, בזרוע השמאלית העליונה ובאמה, המתפשט אל כף היד ולאגודל, פוגע במיוחד לא כל כך במפרק כמו בעצם, ונעלם לגמרי בהנעת הזרוע (לאחר שלוש שעות), 26.
• לחץ בלתי נעים בגב, בין השכמות (היום השלושים ותשעה), 35.
• כאב לוחץ עמום בצד הימני של עמוד השדרה, סמוך לחוליה הגבית התשיעית, עם אי־נוחות בקיבה (היום השמיני), 1.
• כאב חד חולף בבסיס השכמה השמאלית (היום השישי), 8.
• כאב דוקר מן החוליה הצווארית השלישית עד החוליה הגבית החמישית, יורה קדימה דרך החזה אל עצם החזה, מוחמר בתנועה, עם חוסר יכולת ליישר את עמוד השדרה לאחר התכופפות; הדבר מנע ממנו לעבוד במשך שישה שבועות, 22.
• דקירה חולפת בזווית התחתונה של השכמה השמאלית, ולאחר מכן כאב דומה בבוהן הרגל, 9.
• על השכמה ועל הגב, רטט כאילו נוזל מטפטף על הבשר; הדבר פועם בתנועות מוגדרות בחדות, כמו מפתח של טלגרף, 40.
• מותני.
• כאבים בשקע המותניים, במיוחד בבוקר, 35. [1260.]
• כאב בשקע המותניים, בשעות שלפני הצהריים בעת הליכה, חוזר בהתקפים בעוצמה ניכרת, כך שלרגע ההליכה נעשתה קשה; אחר כך היה נעלם; לאחר מכן הורגש ברגע ההתיישבות, אך הורגש פחות בעת ישיבה; אחר הצהריים נעלם לגמרי ופינה את מקומו לכאבים מושכים בשוק, שגם הם נעלמו בערב; מאוחר בערב שוב היה כאב בשקע המותניים (היום המאה וחמישה עשר), 35.
• כאב במתניים, מורגש בעיקר בעת התכופפות (היום הרביעי), 2.
• כאב לרוחב המתניים, אין הוא יכול ליישר את עצמו לאחר התכופפות, 22.
• לעתים, במשך כשבוע או שבועיים, יש לו כאבים לרוחב המתניים ושתן מועט, כהה ומרוכז, 22.
• כאב עמום באזור המותני, מוחמר בתנועה (היום השלישי), 2.
• התקפים מזדמנים, הנמשכים כשבוע, של כאב עמום באזור הכליות, המתפשט אל המפשעות, גרוע יותר לאחר מנוחה, עם שתן מועט אדמדם, בחילה ופגיעה בתיאבון, 22.
• כאב עמום במתניים, 22.
• כאב עז באזור המותני, המתפשט אל עצם העצה ויורד לאורך הירך; תחילה כאב עמום, שהתגבר עד לתחושת נימול; הכאב התגבר במידה כזאת שכמעט לא היה יכול לקום מכיסאו; הוא נמשך שלושה ימים, ופחת בהדרגה בחומרתו (כשש או שמונה שעות לאחר 10, 20, ולאחר מכן 60 gtts., באותו יום), 3.
• כאב מושך בשקע המותניים ובכתף השמאלית, ולאחר מכן משיכה מאחורי האוזן השמאלית, ונעלם במהרה, בבוקר (היום המאה ושניים), 35.
• כאב, כמו מנקע, באזור המותני, מורגש בתנועה (היום החמישי), 2. [1270.]
• כאבים חודרים באזור הכליות (לאחר המנה הרביעית), 2.
• כאבים חדים, יורים, תחילה באזור הכליה השמאלית ולאחר מכן בימנית, המתפשטים לאורך הירך, מוחמרים בתנועה (היום הרביעי), 2.
• דקירה במותן השמאלית ובמפשעה, לאחר ארוחה, 25.
• לפתע אחז בו כאב כשל סכין דרך המתניים, כך שבקושי יכול היה ללכת אחר הצהריים; בקושי רב סייעו לו להגיע הביתה, והיה לו כאב עז כל הלילה, ולא יכול היה לישון כל הלילה יותר משעה אחת מפני הכאב, שנמשך אפילו במנוחה גמורה, אך היה גרוע בהרבה בעת תנועה או הסתובבות; קיבל מעט nitre והוקל לו במידת מה, כך שיכול היה לשוב לעבודתו למחרת, אך נשאר עם כאב בגב ושתן מועט במשך שבועיים, 22.
• דקירה עזה באזור המותני, מוחמרת בשאיפה ובשיעול, 2.
• עצתי.
• כאב בעצם העצה ובעצם הזנב; בבוקר, נמשך שעה (היום המאה וחמישה); מופיע מחדש בזמן קיום יחסי מין בבוקר (היום המאה ושבעה), 35.
• לחץ בעצם העצה, מטריד במיוחד בהליכה (היום המאה ארבעים ושבעה), 35.
• כאב מושך ולוחץ בעצם העצה, בבוקר עם היקיצה, ולאחר הקימה (היום השמונים ושלושה), 35.
• כאב חותך בצד השמאלי החיצוני של עצם העצה, יורה מעלה ומטה (היום השמיני), 2.
• כאב משונה בעצם העצה, כאילו לאחר מכה חזקה, בצהריים בעת ישיבה, נעלם לאחר חצי שעה (היום המאה וארבעה עשר), 35. [1280.]
• כאב בעצם הזנב, עם היקיצה בבוקר, 35.
• כאב בעצם הזנב, עם היקיצה בבוקר, שלאחר מכן נעלם, אך חזר לקראת ערב, והיה חמור במיוחד כאשר לאחר ישיבה ממושכת קמתי להטיל שתן, ואז התפשט אל השופכה, ואילץ אותי לכופף את הגוף קדימה בעת הטלת השתן; לאחר חצי שעה נעלם (היום המאה ושלושה), 35.
• כאב בעצם הזנב, מיד לאחר הקימה (היום התשעים ותשעה), 35.
• כאב בעצם הזנב, עם צריבה באף, בצהריים (היום השמונים ושישה), 35.
• כאב בעצם הזנב, בעת ישיבה, מטריד במיוחד, נמשך כל שעות שלפני הצהריים (היום התשעים ושישה), 35.
• כאב בעצם הזנב, מוחמר בהליכה ובמגע, ונראה כאילו מקומו בעצם (היום השמונים וארבעה), 35.
• כאב לוחץ בעצם הזנב, לאחר הקימה בבוקר (היום התשעים ושלושה), 35.
• לחץ חד בעצם הזנב, הנמשך שעה בערב (היום התשעים וחמישה), 35.

הגפיים בכלל

• אובייקטיבי.
• פקיעה במפרקים (ביום העשרים ושלושה), 26.
• פקיעה נשמעת במפרקים (ביום השישי), 26. [1290.]
• פקיעה חזקה ונשמעת היטב, בתנועה קלה של שורשי הידיים, הקרסוליים ועמוד השדרה (ביום השלישי), 26.
• פקיעה רמה במפרקים שונים (ביום השמונה עשר), 26.
• פקיעה רמה בעת הנעת הגפיים, או מפרקי עמוד השדרה (ביום העשרים ושניים), 26.
• פקיעה רמה באופן בלתי רגיל, בעת הנעת מפרקי הגפיים והחוליות (ביום השלושים ואחד), 26.
• עייפות בגפיים, 25 ; (ביום העשרים), 31.
• חולשה של כל הגפיים (ביום השני), 31a.
• תשישות הגפיים, בערב, 25.
• סובייקטיבי.
• כאבים במפרקים (ביום העשרים ואחד), 8.
• כאבים בכתפיים, בזרועות, במפרקי האצבעות, במפרקי הירך ובברכיים (ביום העשרים ושלושה), 8.
• כאבים ראומטיים כמעט בכל המפרקים (ביום העשרים וארבעה), 8. [1300.]
• כאבים ראומטיים במפרק הירך הימני ובמרפק השמאלי (ביום השלושים), 8.
• עוויתות בגפיים, 55.
• משיכה בגפיים (ביום העשרים ואחד), 35.
• משיכה במקומות שונים בעצמות הארוכות (ביום המאה העשרים ושמונה), 35.
• משיכה באמות ובשוקיים (ביום העשרים ואחד), 35.
• משיכה בגבי כפות הידיים והרגליים, 27.
• משיכה וקפיצות בשרירים שונים של הירך והזרוע, בערב, 25.
• כאבי משיכה וקידוח עזים בעצמות הירך השמאלית והזרוע השמאלית, הנמשכים כמה דקות ונעלמים לפתע (מן היום השלישי עד התשיעי), 34.
• כאבי משיכה עמומים במפרקים שונים של הגפיים העליונות והתחתונות, חמורים ביותר בקרסול הימני (ביום השלושה עשר), 26.
• כאב משיכה עמום במפרק הירך השמאלי ובזרוע השמאלית, ממפרק הכתף עד המרפק (ביום השלושים ושניים), 36. [1310.]
• כאב משיכה עמום בזרוע השמאלית ובשתי הגפיים התחתונות, שנעשה עז יותר בכף הרגל הימנית, ובמיוחד בעל אופי קורע, ומתפשט אל הבוהן הגדולה, שבה היה עז ביותר (ביום השני), 26.
• כאב קורע-מושך בשוקה הימנית, בקרסול הימני ובשורש כף היד, בגלילים שונים של האצבעות, בייחוד בשני האגודלים; חולף ומשנה את מקומו לפתע (ביום העשרים ושניים), 26.
• כאבים ראומטיים (או, כפי שהפועלים ביטאו זאת, "זה נכנס לעצמות"), יורים ודוקרים בכל הגפיים, גרועים יותר בבוקר, 22.
• כאבים יורים ודוקרים בכל הגפיים בבוקר; כל גופו נוקשה, והוא בקושי יכול לזוז, 22.
• כאבים קורעים בעצמות הארוכות של הגפיים, 35.
• כאבים קורעים במפרקים שונים, בייחוד בשורש היד הימני ובמפרקי אצבעות אותה יד (ביום התשיעי), 26.
• כאבים קורעים בכפות הידיים והרגליים לסירוגין, אחר הצהריים (ביום העשרים וחמישה), 35.
• כאבים קורעים בשוקה הימנית, ובגב כף הרגל הימנית ובקרסול המקביל, וגם, באופן מכאיב במיוחד, באגודל, בגב כף היד ובכמה גלילים של יד ימין (ביום השלושים ושניים), 26.
• כאב קורע בשוקה הימנית ובעצם הגומד הימנית, עם היקיצה בבוקר (ביום העשרים וארבעה), 35.
• כאב קורע בקרסוליים ובשורשי הידיים (ביום העשרים ושבעה), 35. [1320.]
• כאב קורע קל בכפות הידיים והרגליים (ביום העשרים וחמישה), 35.
• כאבים קורעים עזים בשוקה הימנית ובמפרקים שונים של אצבעות שתי הידיים, עזים כל כך באגודל הימני עד שנבצר ממנו לכתוב במשך יותר משעה (ביום העשרים ושלושה), 26.
• כאב קורע ודקירות חולפים בבית השחי הימני ובמשטח האחורי של הירך השמאלית (ביום השמיני), 35.
• כאבים קורעים קצרים בגפיים, בייחוד בחלקים הקדמיים לכיוון הידיים והרגליים (ביום השישים ושישה), 35.
• כאבים קורעים נודדים במפרקים שונים של הגפיים העליונות והתחתונות, פעם במפרק הירך ופעם במפרקי הברכיים (ביום השביעי), 26.
• כאב קורע עמום במפרקים שונים, עם פקיעה בהם בעת תנועה, חזר לעיתים תכופות לאחר הפרובינג, 26.
• כאבים קורעים עמומים ונודדים בחלקים שונים של הגפיים (ביום השלושים ושלושה), 26.
• כאב מושך-קורע באגודל הימני, בשוקה הימנית ובבוהן הגדולה המקבילה (לאחר שעתיים, ביום השלושים ואחד), 26.
• כאבים מושכים-קורעים בחלקים שונים של הגפיים העליונות והתחתונות, ובקרסול הימני, עזים במיוחד בבוהן הגדולה הימנית ובאגודל המקביל (ביום השמונה עשר), 26.
• כאבים קורעים חדים בשוקיים ובכפות הרגליים, וגם באמות ובידיים; כאבים אלה היו מוזרים מאוד; הם חזרו בהתקפים ולא היו מפושטים, אלא נראו כמוגבלים לסיב אחד, כאילו עצב יחיד נקרע לפתע, עם היקיצה בבוקר (ביום העשרים ושבעה), 35. [1330.]
• כאב כחבלה בגפיים העליונות והתחתונות (ביום העשירי), 26.
• כאב כחבלה בגפיים העליונות והתחתונות, עז מאוד; וכאב קורע בשורש היד הימני ובקרסול הימני, מוחמר בתנועה (ביום העשירי), 26.

הגפיים העליונות

• אובייקטיבי.
• הזרועות התנפחו, נעשו כואבות, אדומות ומודלקות עד הכתף (לאחר שלושה ימים), 22.
• עייפות וחולשה של הזרועות (היום השלישי), 29b.
• סובייקטיבי.
• תחושה כאילו הזרוע הימנית נרדמה או משותקת, מטרידה את השינה (היום התשיעי), 26.
• משיכה בעצמות הזרוע (היום התשעים ושלושה), 35.
• כאב קורע ומכרסם בעצמות הזרוע הימנית ובאגודל ובאצבע המורה של היד הימנית; רמזים אחדים לאותו כאב גם ביד השמאלית; בשעות לפני הצהריים (היום התשעים ואחד), 35.
• כאב מושך-קורע מפעם לפעם במפרקי הגפיים העליונות; כאבים אלה מחליפים פתאום את מקומם (היום השנים-עשר), 26.
• כאב קורע חד בעצמות הזרוע, בעיקר בסביבת המרפק ושורש כף היד (היום המאה ועשרים ושישה), 35.
• כתף.
• בלוטות בית השחי העלו מוגלה אך לא נפתחו (לאחר שלושה ימים), 22. [1340.]
• כאב במפרק הכתף הימני בעת הנעתו, ובזמנים אחרים גם תחושה כאילו המפרק נפרד ממקומות חיבורו (אם כי בלי כל כאב קורע כאן או בחלקים אחרים), (היום הרביעי); התחושה הבלתי נעימה בזרוע החמירה, לאחר חוסר תנועה ממושך של הגפה, לנוקשות, שהייתה מכאיבה אף אם לא נעשה כל ניסיון להניע את הזרוע, אך החמירה מאוד בהרמת הזרוע (הימים השמיני והתשיעי); הכאב בזרוע היה חמור הרבה יותר, בייחוד אם הזרוע הייתה כפופה במרפק ונמשכה מעט לאחור ולחוץ, כמו למשל בעת לבישת הבגדים (היום הארבעה-עשר), 23.
• כאבים ראומטיים בשתי הכתפיים, גרועים יותר בלילה, 22.
• כאב ראומטי בכתף ובמרפק בתנועה, עם נימול מן הכתף עד המרפק (לאחר ארבע שעות, היום השלישי), 6.
• כאב אלים, קורע-כואב, בכתף השמאלית, 1, 22.
• משיכה שיתוקית בכתף הימנית (היום הארבעים ותשעה), 35.
• כאב לוחץ בכתף השמאלית, המתפשט משם אל החזה השמאלי, מוחמר בהנעת הזרוע, ובייחוד בהרמתה (היום השבעה-עשר), 35.
• קריעה בכתף הימנית, ולאחר מכן במרפק השמאלי ובאמה, חולפת, בעוד הכאבים האחרים נמשכים אל תוך הלילה, 25.
• קריעה שיתוקית בראש הכתף הימנית (היום העשרים ושישה), 35.
• בלילה, זמן קצר לאחר השכיבה, כאבים קורעים בכתף ובזרוע העליונה, בצד שלא שכב עליו; בהתהפכות עבר הכאב לזרוע האחרת, 1.
• זרוע.
• כאב תכוף, פתאומי ועז מאוד, דמוי-התכווצות, באמצע המשטח החיצוני של הזרוע הימנית העליונה; גם לאחר שהכאב חלף נשאר המקום רגיש (היום השבעה-עשר), 23. [1350.]
• קריעה וטלטול פתאומיים בשריר הדלתא הימני, בערב, 25.
• קריעה-טלטול תכופות מן הכתף הימנית אל המרפק (היום השמיני), 35.
• מרפק.
• כאב במרפק השמאלי, במשך כמה שעות (היום השני), 8.
• כאב במפרק המרפק (היום השלושים ואחד), 8.
• משיכה וקריעה במרפק הימני, המתפשטות אל היד ואל הרגל הימנית התחתונה, ומונעות את הרמת כף הרגל, לאחר חצות (היום השמונה-עשר), 26.
• כאב מפלח בחלקו החיצוני של מפרק המרפק (חצי שעה לאחר המנה השלישית), 2.
• כאב יורה במרפק השמאלי, 2.
• אמה.
• כאב במקום מוגבל על פני המיישרים בשליש העליון של האמה הימנית, יותר בשרירים ובחלקו גם בזרוע העליונה; המקום גם רגיש למגע (היום השלושים וחמישה), 35.
• כאב שורף, המתפשט מאמצע האמה עד שורש כף היד, כאילו החלקים נכוו ברתיחה, נמשך יומיים (לאחר חמישה שבועות), 23.
• כאב שורף בקצה התחתון של האמה השמאלית, אף כי לא נראה דבר על העור; ערב (היום השלושים ושמונה), 35. [1360.]
• תחושה כאובה עמומה באמות במשך היום, אם כי מעולם לא הייתה עזה (היום השישי), 26.
• משיכה בעצמות האמה הימנית, בצד הרדיאלי (היום הארבעים ושניים), 35.
• משיכה באפונאורוזות של שרירי האמה הימנית (היום הארבעים וחמישה), 35.
• קריעה בשתי האמות; לאחר זמן-מה קריעה בכתף השמאלית (היום הארבעים), 35.
• קריעה באמה (היום העשרים וארבעה), 35.
• קריעה באמה הימנית ובצד הימני של העורף (היום הארבעים ושישה), 35.
• כאב קורע בעצם הגומד הימנית, בעת היקיצה בבוקר; לאחר זמן-מה נעלם כאן והופיע בשוקה הימנית; לאחר הקימה נעלמו הכאבים לגמרי (היום השישים ואחד), 35.
• כאב קורע חד לכל אורך עצמות האמה הימנית (היום המאה ושבעה-עשר), 35.
• פעימות באמה השמאלית, שלא תאמו את פעימות הדופק, נמשכו חמש דקות (היום השלושים ואחד), 26.
• שורש כף היד.
• כאבים מפלחים בשורש כף היד הימני (שעה אחת לאחר המנה השלישית), 2. [1370.]
• כאב עז של פעימות-מפלחות בשורש כף היד השמאלי סמוך לעצם האפונה, נמשך כמעט חצי שעה (היום השמיני), 2.
• קריעה דמוית-התכווצות מעל שורש כף היד השמאלי, בערב (היום השלישי), 28.
• כף היד.
• כיווץ עוויתי של כפות הידיים זמן קצר לפני המוות, 42.
• חולשה רבה של כפות הידיים, עד שלא היה מסוגל להחזיק דף נייר בלי להניח את היד על שולחן, 25.
• היא הניחה לדברים ליפול מידיה, עם חולשה ומשיכה בזרועות והתנפחות ורידי הזרועות (היום הרביעי), 30.
• משיכה בכף היד השמאלית, לאחר ארוחת הצהריים (היום המאה עשרים ואחד), 35.
• כאב מושך בכף היד השמאלית, באמה ובעורף (היום הארבעים ושבעה), 35.
• דקירה במפרקי עצמות המסרק, בבוקר בעת היקיצה, 25.
• כאב קורע עז בצד הרדיאלי של כף היד השמאלית גרם לי להיאנח (היום הרביעי), 35.
• כפות הידיים והזרועות מרגישות חבולות וחסרות כוח (היום השישי), 36. [1380.]
• בכפות הידיים הורגשה בעצמות תחושה כאילו נחבלו (45 טיפות, היום הרביעי), 5.
• אצבעות.
• קפיצות של הזרת של היד השמאלית (היום השלישי), 26.
• שני האגודלים כואבים במיוחד (היום השישי), 26.
• כאב עז באגודל, עד שבקושי הייתי מסוגל להחזיק עט; כל תנועה של הזרוע או היד הגבירה את הכאב; מבחוץ לא נראו כלל לא אודם ולא נפיחות; כאב זה נמשך במשך כל שעות לפני הצהריים, ולעיתים היה כה עז עד שלא הייתי מסוגל להוציא את מטפחתי מכיס המעיל; הוא התפשט עד המרפק, בלי המראה החיצוני הקל ביותר; בערב היה הכאב פחות, אך המפרק עדיין נשאר רגיש למגע; למחרת כמעט נעלם לגמרי (היום השבעים ושבעה), 35.
• מתח כואב על פני המיישרים של האגודל הימני; מתח זה פחת לקראת הצהריים, והורגש רק בתנועה חזקה של היד; בלחיצה על המקום שבו הרדיוס מתחבר עם עצם המסרק של האגודל עדיין הורגש הכאב; מקום זה היה רגיש ללחץ ולתנועה במשך כל היום (היום השבעים ושישה), 35.
• כאבים קלים מכאיבים במפרקים השניים של אצבעות היד השמאלית (היום השמיני), 2.
• משיכה באצבע המורה הימנית ובעמוד השדרה, בערב במיטה (היום הראשון), 34.
• משיכה בזרת ובקמיצה של היד השמאלית, ולאחר מכן בצד השמאלי של הפנים ובברך הימנית, זמן קצר לאחר הקימה בבוקר (היום השמונים ואחד), 35.
• כאב מושך באגודל הימני (היום החמישים ושבעה), 35.
• כאבים חדים בעצם הגליל הראשון של הזרת השמאלית, עד שנאלצתי לשפשף אותה בלי הרף, דבר שהביא להקלה; כאב זה היה מושב בעצם עצמה, היה כאב מכרסם-קודח, והתפשט לעבר קצה האצבע, ונמשך שעה, בערב (היום המאה שלושים ואחד), 35 . [תסמין זה הביא אותי לוודאות שפעולת התרופה עדיין לא פסקה. -Z.] [1390.]
• דקירה חולפת אך חודרת דרך עצם הגליל הראשון של האצבע האמצעית הימנית (היום השלושים ושמונה), 35.
• דקירות חוזרות במפרקי עצמות המסרק של האצבע האמצעית הימנית, לקראת ערב (היום הארבעים ושמונה), 33.
• קריעה בגלילים שונים של שתי הידיים, נודדת וחולפת (היום העשרים וחמישה), 26.
• קריעה באגודל הימני, ולאחר מכן בזרוע העליונה השמאלית, ואז לאורך קשתות הצלעות של הצד השמאלי (היום השבעה-עשר), 35.
• כאב קורע באגודל הימני, נמשך במשך היום עם הפסקות חולפות (היום העשרים וארבעה), 26.

הגפיים התחתונות

• אובייקטיבי.
• רעד בגפיים התחתונות (יום רביעי), 30.
• כשל ברגליים, עם הכרח לשבת, 31b.
• סובייקטיבי.
• התכווצויות פתאומיות וחולפות בגפיים התחתונות ובעורף (0.12 grain), 57.
• כאב מושך-קורע בגפיים התחתונות, בייחוד בבוהן הגדולה הימנית (יום שלישי), 26.
• כל הרגל הימנית, ובייחוד מפרק הירך, הייתה רגישה, עד כי לא יכולתי לשכב על הצד הימני בלילה; בבוקר כאב שורף בצד הפנימי של השוק הימנית; בערב, לאחר הליכה, כאב מושך, מותח ומציק מאוד בכל הרגל הימנית (יום שבעים ושלושה), 35.
• מפרק הירך. [1400.]
• כאבים ראומטיים במפרק הירך, המופיעים בלילה, 22.
• כאב דואב במפרק הירך הימני (לאחר שלוש שעות וחצי, יום שלישי), 6.
• כאבים דואבים וקופצניים במפרק הירך, המורגשים רק ביום, 22.
• כאב מושך במפרק הירך הימני, המתפשט עד הברך, 31b.
• כאב לוחץ במפרק הירך הימני (יום חמישים וחמישה), 35.
• כאב לוחץ עז במפרק הירך הימני, לאחר ארוחת הצהריים (יום שבעים וחמישה), 35.
• כאב מושך-קורע במפרק הירך השמאלי, שנמשך רבע שעה (יום שלושים ואחד), 26.
• בישיבה, תחושה חבולה במפרק הירך הימני, עד שהוא צולע בהליכה, 40.
• הירך.
• כאב לאורך העצב הסיאטי (יום עשרים ואחד), 8.
• סכיאטיקה, 22. [1410.]
• כאבים ראומטיים בירך הימנית, 22.
• תחושת שרפה ועקיצה חיצונית מעל הטרוכנטר הגדול הימני (יום רביעי), 1.
• תחושת קור בירך הימנית, בעוד שיתר הגוף היה חם (יום חמישה עשר), 35.
• מתח רב על פני השטח הקדמי של הירך הימנית (יום חמישה עשר), 35.
• כאב מותח פתאומי במרכז השריר החייטי הימני, מחמיר בהליכה ובייחוד בעלייה במדרגות, מוקל בישיבה ובשכיבה, ונמשך עד שנרדם, 25.
• כאב מושך בצד הפנימי של הירך הימנית, בערב (יום חמישים וחמישה), 35.
• כאב יורה מטה לאורך הצד החיצוני של הירך השמאלית (יום שישי), 2.
• קריעה ומשיכה בשרירי המשטח הקדמי של הירך הימנית (יום מאה וארבעה עשר), 35.
• כאב קורע חולף בצד הפנימי של הירך הימנית והשוק הימנית (יום שביעי), 35.
• כאב חבול באמצע הירך הימנית (יום מאה וארבעה), 35.
• הברך. [1420.]
• כאבים ראומטיים בברך ובמפרקי הירך (יום ארבעה עשר), 8.
• כאבים ראומטיים בברך ובחזה (יום שנים עשר), 8.
• כאבים ראומטיים חדים ונוקשות בברכיים, ללא נפיחות, מורגשים רק בהליכה ולא בלילה, 22.
• כאב מותח בברך הימנית (יום עשרים ושבעה), 35.
• כאב בברך השמאלית, כאילו נתנקעה, בקימה לאחר ישיבה ממושכת; תחושה זו נמשכה כל אחר הצהריים; לעיתים לוותה בכאב דומה בקרסול השמאלי, 25.
• כאב חד בברך (יום אחד עשר), 8.
• כאב חד במפרקי הברך והירך הימניים, ובשד ובכתף השמאליים (יום עשירי), 8.
• קריעה פתאומית בברך השמאלית, בערב, מכאיבה מאוד, ומונעת כל תנועה של המפרק, נמשכת דקות אחדות ומופיעה שוב לאחר חצי שעה, 25.
• כאב רגיש בברך הימנית, מורגש בייחוד בעת ישיבה ובעת קימה (יום עשרים ושניים), 35.
• הרגל.
• כובד ברגל הימנית (יום שלושים ושישה), 35. [1430.]
• כובד בשוקיים, עם כאב שורף ביבלת, בעת ישיבה לאחר הכניסה הביתה (יום שלושים ושלושה), 35.
• כובד ומתח בשוק הימנית (יום שביעי), 35.
• כובד רב ומתח ברגל הימנית, בייחוד בברך (יום ארבעים ושלושה), 35.
• כאב קבוע בעצמות השוק, המונע לגמרי הליכה מהירה, וכמעט בלתי נסבל בעת כיפוף הקרסול כלפי מעלה (יום שביעי), 26.
• כאב עז בעצמות השוקיים, המתפשט עד הקרסוליים, בתחושה כאילו כפות הרגליים נשברו או נחבלו, מוחמר עד בלי נשוא בעת תנועת הקרסוליים כלפי מעלה, כך שההליכה קשה (יום שישי), 26.
• שרפה על פני השטח הפנימי של השוק הימנית (יום חמישים וחמישה), 35.
• שרפה על פני השטח החיצוני של השוק השמאלית, לפני הצהריים (יום עשרים וארבעה), 35.
• מתח וכובד ברגל הימנית, בערב, לאחר הליכה ארוכה (יום חמישה עשר), 35.
• מתח חמור ברגל הימנית, בערב (יום חמישה עשר), 35.
• התכווצות ברגליו ובירכיו, 46. [1440.]
• משיכה וקריעה בשוק הימנית, בשוקה, כאילו בקרום העצם; לאחר מכן בעצמות האמה הימנית (יום עשרים ושמונה), 35.
• כאב קורע מאחורי הברך השמאלית מטה לאורך הרגל, 1.
• כאב בעצם באמצע השוקה השמאלית, הופיע לפתע ולאחר שנמשך שניות אחדות נעלם לפתע, אך אחר כך חזר; פעם אחת תקף כאב זה עצמו את עצם המצח לאורך הגבה השמאלית, נמשך ארבע או חמש דקות ולא חזר (יום חמישי), 32.
• כאב מושך בשוקה הימנית, ומשיכה ביד הימנית, בבוקר (יום חמישים ואחד), 35.
• קריעה בשוקה הימנית (יום עשרים וחמישה), 26.
• קריעה וצביטה מעל הפטישון החיצוני של כף הרגל השמאלית, כאילו בשוקה, בערב (יום שלישי), 28.
• כאב חבול ב-spina tibiæ, תחילה ברגל אחת, אחר כך באחרת (יום שלושים ואחד), 8.
• אחר הצהריים הופיע כאב בגידי שרירי השוק האחוריים, כאילו נמתחו, מורגש מאוד בהליכה וגורם לצליעה; הוא מתפשט למעלה עד אחורי הברך ולמטה עד גיד אכילס; הוא נמשך יומיים, 1.
• התכווצות בשוקיים, 52.
• פרפורי שרירים תכופים בשרירי השוקיים, 82.
• הקרסול. [1450.]
• נפיחות קטנה וקשה על הפטישון הפנימי של כף הרגל הימנית, מכאיבה מעט רק בלחץ חזק (יום חמישה עשר); נפיחות זו גדלה, הייתה קשה מאוד ובצורת מעוין, בלתי ניידת, ונראתה כאילו היא יושבת על העצם, ומכאיבה רק בלחץ חזק (יום שבעה עשר); קטנה מעט (יום שמונה עשר), 23.
• כאב לוחץ על הפטישון הפנימי בקרסול הימני (יום ארבעים ושמונה), 35.
• כף הרגל.
• חוסר תחושה פתאומי ותחושת זחילה בחלק הקדמי של כף הרגל הימנית, בעת ישיבה (יום שלושים ושמונה), 35.
• תחושת שיתוק בכף הרגל הימנית (יום עשרים), 31.
• שרפה בכפות הרגליים, בייחוד בסוליות (יום מאה וארבעה עשר), 35.
• כאב רב בחלק הקדמי של כף הרגל השמאלית בעת הליכה, הן ביבלת והן בעור הקשה של הבוהן הגדולה, כך שנאלצתי לצלוע, ולעיתים נאלצתי לעמוד מלכת מפני הכאב; אחר כך, בישיבה, הכאב נעלם; אחר הצהריים, לאחר הליכה ארוכה, הוא חזר בכף הרגל, אך לא היה אלים כפי שהיה לפני הצהריים (יום מאה ושבעה עשר), 35.
• תחושה כאילו השרירים שבסוליית כף הרגל נחתכו לרוחב, המפריעה מאוד להליכה, בכף הרגל הימנית (לאחר חמישה שבועות), 23.
• רגישות מכאיבה בעקבים בהליכה, שנמשכה כמה ימים לאחר הפרובינג, 9.
• נפיחות וכאב בגיד אכילס השמאלי; דריכה על אצבעות הרגליים קשה מאוד (תסמין זה של כף הרגל מתחלף לעיתים קרובות עם זה של הזרוע, ראה S. 1349); הכאב בכף הרגל פחת תמיד לאחר הליכה ממושכת למדי, והיה פחות במנוחה, אך לאחר מכן תמיד היה חמור יותר (ימים חמישי ושמיני); הכאב התפשט אל גיד אכילס הימני, כך שההליכה הייתה קשה ביותר (יום שנים עשר); כף הרגל השמאלית הייתה טובה מעט יותר, אך הימנית כאבה יותר (יום שלושה עשר); הכאב נעלם מכף הרגל השמאלית, אך נמשך בימנית כקודם (יום ארבעה עשר); נעלם לגמרי (יום שבעה עשר), 23.
• אצבעות הרגליים.
• כאבים, חום ופעימות באצבעות הרגליים, 1. [1460.]
• כאב שיגדוני חד בכרית הבוהן הגדולה הימנית, בדיוק כמו הכאב בכף הרגל השמאלית, ובא בעקבות הכאב ההוא לאחר הפסקה של ארבע או חמש דקות (יום חמישה עשר), 8.
• כאב חד עוויתי בכרית הבוהן הגדולה השמאלית, שנמשך ארבע דקות (יום חמישה עשר), 8.
• כאב יורה מכאיב במפרק השני של הבוהן הגדולה, בלילה, במיטה, 9.
• כאב רגיש בבוהן הגדולה הימנית, בנקודה שבצד הפנימי במקום שבו הציפורן מתחברת לבשר, בערב (יום שבעים ושניים), 35.

תסמינים כלליים

• אובייקטיבי.
• כיחוש, 22.
• כיחוש כללי (היום העשרים ושני), 26.
• כיחוש ניכר, 52.
• הדם עם שכבה סיבית עליונה וקריש קעור במרכז, 52.
• נוקשה מאוד, ובבוקר בקושי יכול היה לקום, 22.
• רפה מאוד (היום השמיני), 6. [1470.]
• עייפות ותשישות (היום השמיני), 26.
• עייפות, בערב, 1.
• עייפות רבה לקראת הערב, 25.
• עייפות בלתי רגילה בהליכה באוויר הפתוח; הגפיים מרגישות כבדות כעופרת, עם אפיסת כוחות, אדישות, מצב רוח רגזני, סלידה מן העיסוקים הרגילים ורצון למנוחה. אני חש חום מתיש, כמו לאחר מאמץ גופני רב; ההליכה הקצרה ביותר מכריעה אותי, ואני מחפש תמיד מקום לשבת, מותש מאוד, אדיש ושתקן, איני מסוגל לאסוף את מחשבותיי, מוסח, וככל האפשר אני מקצר בשיחה כדי שלא להראות זאת; אני מבקש להיות לבדי ומרגיש טוב יותר באוויר הפתוח, 33.
• עייפות בולטת בערב (היום התשיעי), 23.
• חולשה של כל הגוף, בעיקר של הירכיים (היום השני), 34.
• חולשה, בייחוד באזור הטבור (היום השמיני), 6.
• חולשה מתמדת, 55.
• חולשה רבה, הנמשכת עד הצהריים, 25.
• חולשה, עד כדי התמוטטות (היום הרביעי), 30. [1480.]
• חולשה וישנוניות בולטות מאוד (אף כי הלכתי מעט בלבד במשך היום), כה גדולות עד שלא הייתי מסוגל לקרוא או לכתוב; העיניים נעצמו בישיבה, וכמעט נרדמתי בזמן אכילת ארוחת הערב (היום הארבעים), 35.
• חולשה רבה, עד שנאלץ להפסיק את העבודה, 22.
• התקפי ההקאה פסקו לאחר שינה של שעה וחצי, אך לאחר מכן באו חולשה רבה ותשישות, 31b.
• חולשה כזאת בבוקר עד שנאלץ לשכב שוב (היום השני); הרבה יותר חלש בבוקר; בקושי יכול היה לקום, ורעד מאוד בניסיון לעשות זאת, אך בלי כל החמרה בכאב (היום השלישי); החולשה גברה עד לדרגה כזאת שהחולה מת בשנתו בשלווה, כאילו מתשישות גרידא (לאחר ארבעים וחמש שעות), 42.
• תשישות (היום הרביעי), 30.
• תשישות כללית, בייחוד של הגפיים, לאחר קימה (היום החמישים וארבעה), 35.
• תשישות כללית ועצלות; לאחר מכן, כאשר התחלתי לעבוד, עצלות זו נעלמה, ויכולתי לעבוד בקלות, אחר הצהריים (היום התשעים ותשעה), 35.
• תשישות רבה (היום העשרים ושישה), 23.
• אפיסת כוחות, 49 ; (היום הרביעי), 26.
• אפיסת כוחות רבה, 31b ; (לאחר שעה וחצי), 51.* [1490.]
• אפיסת כוחות רבה לאחר התנועה הקלה ביותר, 25.
• אפיסת כוחות רבה, חולשה וישנוניות, עם פיהוק בלתי פוסק ומטריד (לאחר שעה, היום העשרים ושלושה), 26.
• אפיסת כוחות רבה עם עוררות רבה, עד שנמנע ממני להירדם במשך שעה; הייתה זו תחושה כאילו אני עומד לחלות ברצינות (היום הראשון), 31a.
• אפיסת כוחות קיצונית (עם כאב ראש מצחי, לאחר סחרחורת), (30 gtt., 1st dil.), 16.
• אפוס כוחות לגמרי (לאחר חצי שעה), 46.
• אפוס כוחות מאוד, 45.
• חסר מנוחה מאוד, מתהפך, מתגלגל לכאן ולכאן, ועצבני ביותר, במשך שעה (לאחר שעה), 50.
• סובייקטיבי.
• רגיש מאוד לאוויר הקר, אחר הצהריים (היום השמיני), 35.
• אוויר קר במידה מתונה היה מטריד מאוד, עד שמיהרתי להיכנס לחדר חם, ושם, בניגוד להרגל, התעורר בי רצון לבירה, שהקלה עלי (היום השלישי), 35.
• אובדן חושים כמעט מלא, 52. [1500.]
• לעיתים עוררות ורידית רבה; התקפית, עם אי-שקט רב, לפני הצהריים (היום המאה השלושים ושניים), 35.
• (כאשר ניתנת במנות קטנות, כגון 0.05 או 0.10 גרם, היא מגרה מיידית את תעלת העיכול; היא גורמת לבחילה עם ניסיונות הקאה, להקאה, לעיתים לשלשול, לאובדן תיאבון, לקשיי נשימה ולהאטת מחזור הדם; במנות גדולות יותר היא יוצרת את כל תסמיני הגסטריטיס התת-חריפה; יש צמא דוחק והקאה ספונטנית וקשה, המתעוררת מן המשקה הקל ביותר; החומר המוקא הוא רירי, מרתי, צהוב, ולעיתים דמי; באותו זמן הגפיים נעשות קרות, יש קוצר נשימה, חרדה רבה, אובדן תיאבון, ניסיונות חוזרים להקיא; אחר כך הנשימה נעשית נחרנית, ולפני המוות מופיע מצב של אפיסת כוחות גמורה), 56.
• תחושה מיוחדת בכל הגוף; נדמה היה כאילו חריפות, אי-טוהר או דיאתזה, או (מה שתהיה מילה מובנת לרובנו), כאילו פסורה נתעוררה על ידי תרופה זו וגרמה לכל תסמיניי (היום השבעים ושבעה), 35.
• חוסר רצון רב למאמץ, שנמשך ארבע שעות (לאחר המנה הרביעית), 2.
• חוסר רצון רב לקום מן המיטה ולהתנועע (היום העשירי), 26.
• רצון למנוחה ולשינה; שכיבה במשך שעה שמה קץ לסבל (היום השמיני), 26.
• תחושה של חולשה רבה בכל הגוף, בייחוד בגפיים התחתונות (היום השלושים וארבעה), 35.
• הרגיש חלש ונאלץ לשכב, כמעט מיד, 51.
• אי-נוחות כללית, עם אי-שקט בבוקר (היום המאה ותשעה), 35.
• אי-נוחות רבה לאחר קימה, אפיסת כוחות המורגשת במיוחד בגפיים (היום הארבעים ותשעה), 35. [1510.]
• תחושה בלתי ניתנת לתיאור של אי-נוחות כללית (היום השלושים ואחד), 26.
• הבריאות הלכה והידרדרה בהדרגה, 22.
• תחושת חולי כללית (היום הרביעי), 26 ; בלי תסמינים מוגדרים, אחר הצהריים (היום התשעים ותשעה), 35.
• חולנית וחלשה מאוד במשך כל היום, עד שחששה שתהיה חולה ממש, עם הבעה חיוורת וחולנית; אף כי הייתה לה רק יציאה אחת דמוית-שלשול (היום השני), 80.
• התעורר עם כל התחושות כאילו לקה בהצטננות קשה (היום השלושים ואחד), 8.
• תסמינים ראומטיים (כאבים מרוחקים וכו') הופיעו שוב, 1.
• כאב ראומטי בחלקים שונים של הגוף (היום העשרים), 23 ; (היום העשרים ושניים), 8.
• התקפים ראומטיים מזדמנים, 22.
• עווית קשה בחלקים שונים של הגוף, בעיקר בשוקיים ובחלקים הפנימיים של הירכיים, עם דלקת קשה מאוד של מערכת העיכול, 32.
• כאבים מושכים, בעיקר בגפיים ובחלקים אחרים של הגוף, במשך היום (היום הארבעים ושניים), 35. [1520.]
• כאב מושך בחלקים שונים של הגוף, אך תמיד סמוך לעצמות, כאילו בקרום העצם או בהתפשטות הגידית הסמוכה לו, בעת היקיצה בבוקר (היום השלושים ותשעה), 35.
• כאבים מושכים בידיים, בכפות הרגליים, בעורף ובפנים, בעת היקיצה בבוקר; לאחר זמן-מה לחץ ומשיכה בין השכמות, ומעט מתח בשרירי החזה, לפני ארוחת הצהריים (היום הארבעים ואחד), 35.
• כאבים מושכים מטרידים מאוד בחלקים שונים של הגוף, במיוחד בעצמות הפנים, אך גם בעצמות הארוכות של הגפיים, לאחר הקימה בבוקר (היום הארבעים ושלושה), 35.
• דקירות בחלקים שונים של הגוף (היום השישים ואחד), 35.
• כאבים קורעים עזים ומתמידים בעצמות; הם מתרכזים בשתי אצבעות הרגל הקטנות, ומלווים בכאבים זוחלים מטרידים מאוד; הם נעשים כה עזים עד שנראה כאילו שתי האצבעות עומדות להיתלש בכוח; לאחר כמה שעות פחתו כאבים אלה בהדרגה, אך נמשכו במשך הלילה ובמהלך שעות הבוקר שלמחרת; אז הופיעו כאבים קלים בירכיים ובעצה, אשר, עם זאת, נעלמו לאחר כמה שעות; למחרת הוא מבחין באותם כאבים בבית החזה, אולם אפשר לייחסם לתרגילי התעמלות, 36.
• כאבים מושכים-קורעים פה ושם בגוף, בייחוד בגפיים, בחלק הקדמי של בית החזה ובין השכמות, בעת היקיצה בבוקר (היום העשרים ושניים), 35.
• כאבים מושכים-קורעים לסירוגין בחלקים שונים של הגוף, וקופצים לפתע ממקום אחד למשנהו (היום השלושים ואחד), 26.
• כאבים נודדים בחלקים שונים, בעיקר במפרקי הגפיים העליונות והתחתונות; כאב מושך-קורע, הנשאר זמן קצר במקום אחד, וקופץ לפתע למקום אחר, ונעלם עם תנועת החלק הנגוע (היום הרביעי), 26.
• הכאב חמור הרבה יותר בחורף מאשר בקיץ, 48.
• כל הכאבים פסקו בהדרגה לקראת הערב (היום השני), 6. [1530.]
• כל הכאבים נעלמו לצמיתות לאחר ארוחת הצהריים, 40.
• כל התסמינים נעלמו לאחר שינה קצרה אך מרעננת (היום השביעי), 35.

SKIN

• אובייקטיבי.
• אם יש אפילו הפצע הקטן ביותר (כאשר החומר מונח על העור), הוא פועל כחומר צורב, מעורר דלקת עזה והורס את כל הרקמות עד לעצם, 48.
• אם העור נקרע או נשפשף, ולו במידה הקלה ביותר, מורגש כאב חד; ואם המלח נשאר במגע עם הפצע, רקמת העור מתפרקת ומתפתחת דלקת עזה; תסמינים אלה מלווים בכאב עז, במיוחד בחורף, כשהקור קשה; פעולת המלח אינה פוסקת עד שהצריבה חודרת עד לעצם, 44.
• כמה כתמים חומים בקדמת הצוואר, נראים כנמשים, אשר מעולם לא ראיתי קודם לכן, ושבקושי היה אפשר לצפות להם בעור כהה כשלי (היום השבעים ושבעה), 35.
• התקשות מורמת, בלתי כואבת, במקום שבו היה כיב ארבעה חודשים קודם לכן, 22.
• הידיים מכוסות לחלוטין בצלקות שקועות, הנראות כאילו נוקבו במנקב עגול, 22.
• שתיים מן הצלקות המורמות האופייניות על האגודל הימני, 22.
• חספוס וצריבה קלה של כל עור המצח (היום הרביעי), 35.
• פריחות, יבשות.
• הפריחה מופיעה בדרך כלל בארבעה־עשר הימים הראשונים, 22. [1540.]
• היו פריחות, בתחילה, 22.
• פריחה מוצקה, דמוית חצבת, על פני הגוף, 22.
• פריחה המתחילה במזג אוויר חם, 22.
• הפריחה נמשכה שלושה ימים בלבד, 22.
• פריחה פפולרית שנמשכה שלושה חודשים (לאחר שלושה חודשים), 22.
• הותקף בפריחה פפולרית, שפגעה בעיקר בזרועות, אשר עם זאת נמשכה יומיים או שלושה בלבד (לאחר שבוע), 22.
• פריחה פרצה על העפעפיים ובחלקים הסמוכים של הפנים, ונמשכה יומיים (היום השני), 22.
• פריחה על השפה העליונה והתחתונה (היום השישים וארבעה), 35.
• פצעונים על המחצית הימנית של הפנים (היום השלושים ותשעה), 23.
• הופעת פצעון אדום על גב כף היד (היום השביעי), 2. [1550.]
• פצעון מודלק על המצח (היום הרביעי), 35.
• פצעונים מודלקים על הגב, בערב (היום העשרים ושישה), 35.
• כמה פצעונים מודלקים בצד הימני של המצח (היום השישים ואחד), 35.
• כמה פצעונים מודלקים קטנים על המצח, מתייבשים ונעלמים בתוך שעות אחדות (היום השישי); נקודות אדומות קטנות על המצח במקום שבו היו הפצעונים (היום השביעי), 35.
• פצעון מודלק כואב בצדו הימני של האף, לכיוון גשר האף (היום השמונים ותשעה), 35.
• פריחות פפולריות על האמות, נמשכות ימים אחדים, חוזרות לעיתים קרובות, 22.*
• פריחה פפולרית מגרדת על האמה ועל הרגליים, שנמשכה שבועיים, ונעלמה לאחר שחדל מן העיסוק, 22.
• חום וגרד של העור, בלילה, בחום המיטה, ולאחריהם פריחה על הירכיים והרגליים, של קשריות קשות אדמדמות, מגודל ראש סיכה עד לגודל חצי אפון, עם גלד כהה שקוע במרכז, מוקפות בסיס מודלק, שוככות בתוך יומיים או שלושה; התקפים דומים חזרו לעיתים קרובות, 22.
• מופיעה (ללא כל שפשוף) התרוממות קטנה אדומה, עם מרכז כהה והיקף מורם, מגרדת וכואבת מעט, 22.
• פסוריאזיס דיפוזה של הידיים, אשר לאחר זמן מה התנוונה ל־impetigo , אף שבמשך פרק הזמן שביניהם כמעט לא נחשף לפעולת תמיסת הביכרומט, 43.
• פריחות, לחות. [1560.]
• פריחה שלפוחיתית על בסיס אדום ומורם (מגרדת ושורפת מאוד, במיוחד בחשיפה לאדים), אשר בתוך כמה ימים נעשית מוגלתית, ובחלקן מופיעה נקודה כהה במרכז, פולשת לידיים, לזרועות, לפנים, לגב ולבטן (לאחר שבעה ימים), 22.
• פריחה שלפוחיתית על השפה העליונה (היום המאה שלושים ושבעה), 35.
• כמה שלפוחיות בצד הימני של השפה התחתונה (היום החמישים וארבעה), 35.
• שלפוחיות מלאות לימפה בגבה הימנית (היום השבעים וחמישה), 35.
• שלפוחית גדולה מלאה נסיוב על סוליית כף הרגל הימנית (היום התשעה עשר), 35.
• שלפוחיות מגרדות בשולי השפתיים, לפני הצהריים; בערב הן גרדו ושרפו בעוצמה רבה (היום השישים וארבעה), 35.
• על הבטן, סמוך לטבור, כמה כתמים, שהם בבירור עקבות של שלפוחיות שנשחקו, בעלי מראה שקוע ועמוק, הנשאר לאחר שהן מחלימות (לאחר שבעה ימים), 22.
• פריחה על פני כל הגוף של פוסטולות בגודל אפונים, עם גלד שחור קטן במרכז על בסיס מודלק, 22.
• פוסטולות קטנות בכל הגוף, כמו אבעבועות שחורות, שנעלמות בלי להתפקע, 22.
• גרד עז של העור בכל הגוף, ואז פריחה של פוסטולות קטנות היוצרות גלדים, בעיקר בזרועות וברגליים; הגלדים נעשים אחר כך כואבים, צורבים ושורפים (שני מקרים), 22. [1570.]
• פריחה של פפילות; אלה נעשות לאחר זמן קצר מוגלתיות, ולבסוף, בתנאי שהחשיפה נמשכת, נוצרים נמקים עמוקים מתחת לפוסטולות; הנמקים הם בעלי אופי חודרני מיוחד; אף אירע מקרה שבו בדרך זו נוצר נקב מלא דרך מסת השריר של היד, 43.
• פריחות, מוגלתיות.
• פריחה צהובה גלדית שופעת נוצרה על השפה העליונה, 22.
• פצעונים מכאיבים ומעלים מוגלה על הגב (היום התשעה עשר והיום השלושים וארבעה).
• הפצעונים הכואבים שנצפו על הגב במשך שבועיים גדלו, ואחד מהם כבר הפריש חומר דמי, עדיין קיים וכואב יותר מאי פעם; הפצעונים ממשיכים לכאוב במשך כמה ימים, ולאחר שהתרוקנו חלקית הם מתמלאים שוב בחומר (היום השלושים ותשעה), 35.
• אודם, נפיחות וגרד בכתם על שורש כף היד, ולאחר מכן כאב רב; לאחר זמן מה נוצרה מוגלה ופרצה את העור, והמשיכה לדלוף במשך חודשיים או שלושה, ואז החלימה והותירה צלקת שקועה, כאילו נחפרה (לאחר כמה חודשים), 22.
• גרד ברגליים, שלאחריו למחרת התפרצה פריחה אדומה, שהתלכדה ויצרה גלדים, המפרישים את מוגלתם עם כאבים עמומים־צורבים; היא נמשכה יותר משנה, והיא בפוסטולות גדולות על קדמת הרגל; טוב יותר במזג אוויר קר, 22.
• הפנים מכוסות בפריחה שופעת דמוית אקנה (חלקים אחרים שנחשפו באותה מידה אינם מושפעים כל כך), 22.
• פריחה על הפנים כאבעבועות שחורות, במשך כמה שבועות, עם הכניסה הראשונה לעבודה במפעל, 22.
• פוסטולות מופיעות על הידיים (היום השני); (לאחר מעבר בלבד דרך המפעל בזמן ההרתחה), 22.
• פריחה של כתמים אדומים עגולים פרצה על הגב, הזרועות והבטן; אחר כך הכתמים יצרו פוסטולות בגודל אפון, מכוסות גלד, שנשר בתוך כמה ימים והותיר כיב קטן יבש, אשר ברוב המקרים החלים בתוך כשבועיים והותיר צלקת שקועה חסרת צבע (לאחר ימים אחדים), 22. [1580.]
• פוסטולות על הזרוע, בגודל חצי אפון, עם שערה במרכז, 22.
• פוסטולות צהובות קטנות על שוק הרגל, בערך בגודל חצי אפון, אינן שונות מאוד מפוסטולות של אבעבועות שחורות, 22.
• פוסטולות קטנות הופיעו בשורשי הציפורניים בשתי הידיים, אך בעיקר בשמאל; הן התפשטו עד מהרה על כל גב כף היד עד לשורש כף היד, וגם, אם כי לא באותה מידה, על כף היד; גב כף היד היה כולו מסה אחת של מוגלה. הפוסטולה שעל היד הייתה קטנה ועגולה, והפרישה חומר צלול ומימי כאשר ראשה נקרע; אך אם הושארה ללא מגע, ההפרשה התקשתה למסה צהובה צמיגה (לאחר שלושה ימים); מאז, יותר מפעם אחת, לאחר שבא במגע עם הנוזל, הופיעה פריצת פוסטולות למחרת, 22.
• שחין על הירך הימנית (היום השלושים ושבעה), 23.
• פרונקל הופיע בצדו הימני של הגב סמוך לצלע האחרונה, שהיה כואב מאוד אפילו למגע הקל ביותר, ונמשך חמישה ימים (לאחר יום אחד), 31a.
• כיבים.
• גרד ברור בחלק השעיר של איברי המין, שהתגבר עד לדלקת של העור ולהיווצרות כעשרים פוסטולות בגודל ראש סיכה, שהתקבצו במקום שגודלו כקוטר אינץ' אחד (היום השני); הגרד, כמעט כנשיכה, נמשך במשך היום הבא, כך שנאלצתי להתגרד כדי לקבל הקלה, אך הלילה היה חסר מנוחה; ביום הרביעי והחמישי המשיכו הפוסטולות להעלות מוגלה והיו כואבות; בערב היום החמישי התאחדו כל הפוסטולות הקטנות לכיב גדול אחד, שבו דקירות התקפיות עזות העירו אותי בלילה; ביום השביעי החלו הכיבים להחלים, ולאחר מכן התאוששתי לאט, 31.
• כאשר הפועלים לבושים קל מדי הם לוקים בגרד עז, שלאחריו העלאת מוגלה והתכייבות של המשטח הלח של הפין, סביב העטרה; מצב זה עשוי להתקדם עד שתופיע הפרעה שאינה שונה מאוד מהתכייבות עגבתית, 44.
• עדיין נותר כיב בלתי סדיר, כפול בגודלו משעועית, עם גלד, על השכמה השמאלית, מחוץ לחלוטין להישג המגע של התמיסה; הוא יבש ושטחי, 22.
• שורשי כפות הידיים והזרועות מושפעים מכיבים עמוקים, 43.
• כיבים על היד, 22. [1590.]
• לכמה מהם היו כיבים על הידיים ועל הגוף, 53.
• מבלי שהיה מודע לכך שיש לו שריטה כלשהי בזרוע או ביד, נוצרו כיבים; הזרוע התנפחה עד לבית השחי ונעשתה כואבת מאוד, עוד לפני שנוצרה ההתרוממות דמוית השחין, אשר לאחר מכן הפכה לכיב גדול, עם מרכז כהה ושוליים לבנים תלויים מעל, 22.
• התכייבות של האצבע המורה עד כדי כך שנאלצו לכרות את שתי הפלנגות האחרונות, 22.
• לאחר נפיחות ואודם של האצבע, עם כאב פועם חמור, נוצר כיב על קצה האצבע המורה עם שוליים לבנים תלויים מעל ונקודה מרכזית כהה ונמקית; העור והרקמה התאית ניידים כאילו נפרדו ממקומות חיבורם, 22.
• כיב כואב מתחת לציפורן האגודל, 23.
• דלקת של כפות הרגליים, ובתוך עשרים וארבע שעות פריצה של כיבים רבים (ארבעה עשר בכף רגל אחת ותשעה עשר בשנייה), מן הצורה האופיינית; הם החלימו בתוך שבועיים (לאחר עמידה של חצי שעה בתמיסה חלשה, עם נעליים שאינן אטומות למים), 22.
• התכייבות מיוחדת של הפנים, 44.
• במקום של שריטה, שנחשפה ל־ch. sol., נפיחות וכיב בלתי סדיר, מכוסה גלד, כואב בלחץ, יבש; הדבר נמשך חודשים, וקשרית קשה ניידת מורגשת מתחת לעור, עם מקום מכוייב דמוי יבלת. זה מתקשה בהדרגה, מתכסה עור לבן, ונשאר כך חודשים, 22.
• גרד באמות ובידיים, ואחריו כאב בלתי נסבל והיווצרות כיבים רבים, שמתוכם נפלו יותר מתריסר מסות כמעט מוצקות של חומר לאחר חבטה חזקה בזרוע. הכיבים נותרו כחללים נקיים ויבשים, שהתמלאו בהדרגה והחלימו בתוך כחודש, והותירו צלקת לבנה (לאחר ארבעה ימי חשיפה ל־ch. sol.), 22.
• נמקים על האצבעות ועל עטרת הפין, 43.
• סובייקטיבי. [1600.]
• עקצוץ בעור (היום העשרים ואחד), 8.
• כבדות וצריבה בעור הרגל הימנית, אחר הצהריים (היום השלושים), 35.
• צריבה בעור המצח (היום השבעים ושישה), 35.
• צריבה בעור המצח, במיוחד בגלבלה, בבוקר (היום המאה), 35.
• צריבה בעור באמצע המצח, באף ובשוק הימנית, לאחר הכניסה לבית בערב (היום התשעים ושלושה), 35.
• צריבה על פני עור הפנים והראש, אך ללא אודם (היום התשעים וחמישה), 35.
• צריבה בעור הפנים, במיוחד בעיניים (היום השישים ושמונה), 35.
• צריבה בעור בשני צדי האף, סמוך לשול התחתון של ארובת העין (היום החמישים ושלושה), 35.
• צריבה בעור על המשטח הפנימי של השוק הימנית (היום השישים ושישה), 35.
• צריבה בעור בחלק החיצוני של השוק השמאלית, מאוחר בערב (היום המאה ושניים), 35. [1610.]
• צריבה עזה של עור המצח, בלי שניתן לראות דבר; מאוחר יותר בערב נעשו הצריבה והגרד האלה עזים מאוד, כך שנאלצתי לשפשף את המצח ללא הרף (היום החמישים ושבעה), 35.
• צריבה עזה בעור הפנים, מתחת לעיניים, ותחושה בצדי האף כאילו עומדת להופיע שושנה, באוויר הפתוח לפני הצהריים (היום התשעים ושלושה), 35.
• כאבי דקירה ועקיצה בעור בכמה חלקים של הגוף (היום החמישה עשר), 8.
• הכיב כואב למגע, 22.
• גרד בלחי הימנית (היום התשעים ותשעה), 35.
• גרד בזקן (היום המאה ועשרים), 35.
• גרד וצריבה בעור בחלקים שונים של הגוף בזמנים שונים, נמשכים אל תוך הלילה, 25.
• גרד וצריבה בעור המצח (היום החמישים ושישה), 35.
• גרד וצריבה בעור האמה והידיים, זמן קצר לאחר שכיבה, נעלמים במהרה, 25.
• גרד עז של הפריחה על השפתיים, אף שהחלה להתייבש (היום השישים וחמישה), 35. [1620.]
• גרד וצריבה עזים בעור העורף, שלאחר זמן מה נעלמו ממקום זה והופיעו בכתף השמאלית, לאחר מכן בזרוע השמאלית העליונה ובצד השמאלי של החזה, ולבסוף בגב, נמשכו מ־6 עד 10 A.M.; אחר הצהריים הופיע לפתע גרד דומה בעור שבאזור המותניים, שנעלם במהירות, 25.
• הכיבים היו כואבים במזג אוויר קר, 22.

שינה וחלומות

• ישנוניות.
• נטייה רבה לפהק ולהתמתח (היום השביעי), 2.
• פיהוקים תכופים (היום השישי), 2.
• פיהוקים תכופים מאוד, אף שישן היטב מאוד בלילה הקודם (היום העשרים), 11.
• פיהוק מתמיד, שלאחריו כעבור חצי שעה כאב לוחץ עז בקיבה, בחילה רבה, ומאמצים להקיא; בקושי רב ניתן היה לעצור את ההקאה (היום העשרים ושניים), 31.
• ישנוניות, 26.
• ישנוניות במשך היום (היום הארבעים ושלושה), 23.
• ישנוניות מוקדם מן הרגיל, עם כאב ראש לוחץ במידת-מה, 25.
• ישנוניות רבה ופיהוקים לאחר ארוחת הצהריים (היום הרביעי), 2. [1630.]
• ישנוניות רבה, אחר הצהריים (היום המאה ועשרים), 35.
• ישנוניות רבה בערב (היום המאה ושלושה עשר), 35.
• ישנוניות רבה מאוד ותשישות, עד שכמעט לא הייתי מסוגל לכתוב מילה, בערב (היום המאה וארבעה עשר), 35.
• ישנוניות רבה מאוד, עצימת עפעפיים מתמדת, נענוע הראש מתוך נמנום, פיהוקים, ועייפות בכפות הרגליים, לקראת הצהריים, 25.
• ישנוניות שאי אפשר לעמוד בפניה, לפרקים (היום העשרים ושניים), 26.
• ישנוניות שאי אפשר לעמוד בפניה לפני הזמן הרגיל, עם שקיעה רגעית בשינה (היום השלישי), 26.
• ישנוניות משתלטת לאחר ארוחת הצהריים, 25.
• ישנוניות משתלטת בערב; לאחר שישנתי זמן-מה על ספה התעוררתי מחמת צמרמורת, פעם בפלג הגוף העליון, פעם בכל הגוף, ופעם בשרירים שונים (היום השמיני), 35.
• נדודי שינה.
• אובדן שינה, 54.
• קושי להירדם (היום הרביעי), 26. [1640.]
• לא היה מסוגל להירדם במשך זמן רב בלילה, ולאחר מכן ישן בשקט ובשינה עמוקה (היום התשעים וחמישה), 35.
• לילות לא שקטים (מהיום השלושים עד השלושים וחמישה), 23.
• לילה לא שקט, 31b ; (היום השני), 42.
• לילה לא שקט, מופרע על ידי חלומות, בלתי מרענן (הלילה העשרים ושבעה), 22.
• שינה לא שקטה לקראת הבוקר, לאחר שכיכת הבחילה וכאב הראש (15 טיפות, היום השלישי), 5.
• התעורר לפתע מתוך בהלה לאחר שינה שקטה של שלוש שעות, ורק בהדרגה שקע שוב לנמנום (הלילה הראשון), 34.
• התעורר מוקדם, ואז שקע לחצי-שינה מבולבלת וכבדה; בבוקר בלתי רענן ועייף, 1.
• התעוררות מוקדמת מאוד בבוקר (היום הרביעי), 28.
• מתעורר מוקדם מאוד בבוקר, ולאחר שנרדם שוב שינה לא שקטה מאוד עם התהפכות מצד אל צד (הימים השמיני והתשיעי), 28.
• התעוררות בשעה 1.30 A.M. (ולאחר מכן נרדם שוב), (היום השני), 28. [1650.]
• התעוררות בשעה 1.30 A.M. (הלילה השלישי), 28.
• תחושה בבוקר, בקומו, כאילו לא ישן די הצורך (היום החמישים ושישה), 35.
• התחלות תכופות, השלכת הזרועות והתנועעותן, דיבורים לא קוהרנטיים, ולבסוף נחירה, בעת ההירדמות בלילה (לאחר המנה הרביעית), 2.
• אנחות תכופות והרבה התהפכות במיטה (הלילה העשרים), 35.
• חלומות.
• חלומות חיים, 1.
• חלומות חיים בלילה, במיוחד לקראת הבוקר (על סכנות ואסונות שונים), 25.
• חלומות לא נעימים (היום השלושה עשר), 8.
• חלומות מבעיתים (הימים האחד עשר והשנים עשר), 8.
• תחושה בלתי נעימה מאוד בשעה 4 A.M.; התיאור הטוב ביותר לכך הוא סיוט; חלמתי שמישהו שוכב לרוחב חזי ובטני, דבר שעצר את הנשימה, כך שהייתי בסכנת חנק; נאנחתי בקול רם, ולאחר שהתעוררתי הייתי מכוסה זיעה; דמי סער בקרבי; לאחר שקמתי הרגשתי חלש מאוד (היום השמונים ותשעה), 35.

חום

• צמרמורת.
• אין תחושה של קור שטחי, אף כי ירידת החום היתה בולטת מאוד למגע (לאחר שעה וחצי), 51. [1660.]
• פני הגוף היו קרים בדרך כלל, בייחוד הגפיים (0.12 gr.), 57.
• קרירות בלתי נעימה של כל הגוף, לאחר הבחילה (היום השישים ושבעה), 35.
• צמרמורת קלה (עם בחילה), (לאחר חצי שעה, היום השמיני), 6.
• צמרמורת רבה בערב (היום השנים-עשר), 23.
• התקפים מזדמנים של צמרמורת ורעד (היום השלושים ושניים), 26.
• קור של הגוף (בזמן הקאה), 12.
• רעד ותחושת קור, בעיקר בזרועות ובכתפיים, אחר הצהריים (היום השני), 5.
• רעד המתחלף בגלי חום, עם זיעה קלה בגב ובצד הפנימי של הירכיים (לאחר שעה), 32.
• רעד המתפשט מן השוקיים אל כל הגוף, עם תחושה בקרום הגולגולת כאילו הוא מתהדק בחוזקה סביב הראש, בהתקפויות תכופות; שעה לאחר הצמרמורת הופיע חום עם יובש בפה ובשפתיים, כך שנאלצה להרטיבם בלי הרף; למחרת בבוקר היה תחילה צמא רב, אך ללא הזעה (היום השלישי), 29b.
• קור של הגפיים, 47. [1670.]
• כפות הרגליים והידיים קרות, 52.
• כפות הרגליים קרות בעת ההתקף, עם רעד בירכיים ובגב, 40.
• חום.
• העור חם ויבש, 52.
• חום בכל הגוף בלילה (עם קלקול קיבה), 14.
• חום בכל הגוף עם תחושת קור (לאחר הקאה), 12.
• תחושת חום בכל הגוף, 26.
• תחושת חום בכל הגוף, עם צמא מוגבר (זמן קצר לאחר 40 grs., היום השלישי), 26.
• קדחתנות בחלק הראשון של הלילה, 22.
• התקפי קדחת, בלילה ובבוקר, 22.
• חום בפנים (היום החמישה-עשר); הופיע לפתע בשעה 5 P.M., במנוחה (היום השבעה-עשר), 32. [1680.]
• גלי חום בפנים, בשעה 4 P.M. (היום הארבעה-עשר), 32.
• הפנים והידיים לוהטות, בעוד הזרועות קרות והצמרמורת הפנימית העמוקה נמשכת, 31b.
• תחושה של חום לוהט בפנים, אשר עם זאת לא היו אדומים במידה ניכרת, בשעה 4 P.M. (היום התשיעי), 32.
• זיעה.
• העור קר, לח ודביק, 52.
• הזעה שופעת, 45.
• הזעה ניכרת במיוחד בשעת ישיבה שקטה בערב (היום המאה ואחד-עשר), 35.
• זיעה חרדתית על פני כל הגוף בזמן הקאה, 31b.
• זיעה קרה על הידיים (בזמן הקאה), 12.
• הידיים קרות ושטופות בזיעה קרה (לאחר שעה וחצי), 51.
• זיעה קרה על המצח, הנמשכת עד שורש האף, בעוד שאר הגוף היה יבש (היום העשרים ושניים), 31.

תנאים

• החמרה.
• ( בבוקר ), "טשטוש" בראש; עם היקיצה, סחרחורת; סחרור; בקימה, כבדות וכו'; עם היקיצה בשעה 5, כאב כבד בראש; עם היקיצה, כאב ראש; עם היקיצה, כאב בהיקף הגולגולת; כאב ראש לוחץ; תחושת קלות לרוחב המצח; עם היקיצה, כאב בצד השמאלי של המצח; כאב בעצם המצח ; זמן קצר לאחר הקימה, כאב מעל העין השמאלית; צריבה בעיניים ; עם היקיצה, נפיחות של העפעפיים; יובש וכו' בעפעפיים; עם היקיצה, כבדות של העפעפיים העליונים; צריבה בשולי העפעפיים; דמעת; עיטוש; הפרשה מן האף וכו'; לאחר היקיצה, יובש באף; חסימה של האף; טעם מר; עם היקיצה, כאב לוחץ בגרון; עם היקיצה, כאב גרון; חולשה של הקיבה; כאב בקיבה; כאב עוויתי במעיים, וכו'; לאחר היקיצה, תחושה בפין; עם היקיצה, כאב רגיש בגרון הקול; לאחר הקימה, חספוס בגרון הקול; גירוי בגרון הקול; עם היקיצה, צרידות וכו'; שיעול קצר ויבש; קוצר נשימה; כאב בצד בית החזה; כאב מושך בשרירי הצוואר וכו'; כאב בגב התחתון; כאב בעצם העצה, וכו'; עם היקיצה, כאב בעצם הזנב; כאבים ראומטיים; כאב בגפיים; עם היקיצה, כאבים ברגליים, וכו'; עם היקיצה, כאב בעצם הגומד; דקירות במפרקי עצמות המסרק עם היקיצה; זמן קצר לאחר הקימה, כאב מושך באצבעות, וכו'; אי־נוחות כללית, וכו'; כאבים בחלקים שונים; עם היקיצה, כאבים קורעים פה ושם.
• ( לפני הצהריים ), כאב צובט בעצמות הרקה; לחץ בעורף; כאב לאורך קשת ארובת העין; צריבה וכו' בגלגל העין; דקירות באוזן; לחץ על החזה; גירוי ורידי; התסמינים בכלל.
• ( אחר הצהריים ), מיד לאחר האכילה, כאבים ברקה, וכו'; כאב מעל העין השמאלית; פוטופוביה; חום בפנים.
• ( בערב ), מלנכוליה; סחרחורת; דקירה במצח; תחושת לחץ משתי הרקות; צריבה בעיניים; כאב אוזניים; לחץ באוזן; יובש באף; כאב רגיש באף; כאב בעצמות הלחיים; צמא; כאב בצד הימני של בית החזה; תשישות של הגפיים; צריבה באמה; צמרמורת; הזעה.
• ( בלילה ), כאב באזור הקודקוד; גרד וכו' בעיניים; כאבים מתחת לשכמה; כאבים ראומטיים בכתפיים; כאבים ראומטיים בירך; במיטה, כאב יורה בבוהן הרגל; בחום המיטה, חום וכו' של העור.
• ( לאחר חצות ), כאב מושך וכו' במרפק.
• ( באוויר הפתוח ), כאב במצח; צריבה וכו' בעין; צריבה צורבת בעיניים; נזלת שופעת; כאב גרון.
• ( בזרם אוויר ), התפתלות וכו' בבטן.
• ( לאחר ארוחת הבוקר ), בחילה.
• ( באוויר קר ), כאב מעל העיניים.
• ( בשיעול ), דקירה באזור המותני.
• ( לאחר ארוחת הצהריים ), סלידה מעבודה שכלית; כאב בראש; כאב במצח; צריבה בעיניים, וכו'; עיטוש; דקירות באפיגסטריום, וכו'.
• ( בבית ), סחרחורת, וכו'.
• ( בשאיפה ), קרקורים במעיים, וכו'; כאב עוויתי בבטן התחתונה; דקירה באזור המותני.
• ( בשכיבה ), סחרחורת; כאבים ברקה.
• ( לאחר ארוחות ), שיעול.
• ( בתנועה ), כאב מעל העין; כאב מעל העיניים; בחילה; דקירות באזור הטחול, וכו'; כאב באזור המותני; כאבים באזור הכליות; כאב חבול בגפיים; כאב ראומטי בכתף, וכו'.
• ( בלחץ ), דקירות באזור הטחול.
• ( במנוחה ), כאב עמום באזור הכליות.
• ( בישיבה ), כאב בעצם הזנב.
• ( בעישון ), צריבה בעיניים, וכו'; טעם רע בפה; טעם מתכתי בפה.
• ( בעמידה ), סחרחורת.
• ( בהתכופפות ), סחרור; כבדות וכו'; כאב במותן הימנית; כאב במותניים.
• ( בהליכה ), סחרחורת; כאב ראש לרוחב המצח, וכו'; לחץ בעצם העצה; כאב בעצם הזנב; במיוחד בעלייה במדרגות, כאב בשריר החייט; כאבים, וכו', בברכיים.
• ( בחורף ), הכאבים.
• ( בכתיבה ), צריבה בעין הימנית; צריבה בעפעפיים התחתונים.
• הטבה.
• ( לקראת הערב ), כל הכאבים.
• ( בלילה ), כאבים, וכו', בברכיים.
• ( באוויר הפתוח ), סחרחורת, וכו'.
• ( באכילה ), בחילה ; תסמינים קיבתיים.
• ( בלחץ ), כאב עוויתי בבטן התחתונה.
• ( בתה ), סחרור.
• ( בהליכה אנה ואנה ), כבדות, וכו'.
• ( בעבודה ), עצלות כללית.

השלמה: KALI BICHROMICUM. מקורות. ( 59 and 60 , Taylor's Med. Jurisp., 1873, p. 323); 59 , ד"ר H. C. Andrews מדווח על מקרה של הרעלת גבר, בן שלושים ושבע שנים, בכ־2 אונקיות; 60 , מר Wood מדווח על מקרה של אשה שהורעלה על־ידי 2 דרכמות, ומתה בתוך ארבע שעות; 61 , Ducatel, Journ. de Chim. Méd., vol. x (Contribution a l'Étude de l'Acide Chromique, Henri Rousseau, Paris, 1878), גבר ינק כמות קטנה דרך סיפון.

• בתוך כשעתיים היה ככל הנראה במצב של גסיסה, סבל בעיקר מהתכווצויות קשות, האישונים היו מורחבים, הדופק כמעט שלא היה נמוש, והיו הקאות ושלשולים של יציאות בעלות גוון ירקרק. בתוך כתשע שעות שככו התסמינים האלימים, והאיש התלונן רק על כאב רב בכתפיים וברגליים, 59. [1690.]
• בשעתיים הראשונות היא סבלה מהקאות ומשלשולים אלימים, והחומר שהוקא היה בצבע צהוב. כאשר התקבלה לבית החולים היתה במצב של גסיסה, ללא דופק, מחוסרת הכרה, ונשימתה איטית ובמאמץ רב. העור היה קר, השפה התחתונה נפוחה וסגולה, והלשון נפוחה, 60.
• חום עז בגרון ובקיבה, ואחריו הקאת ריר ודם, שנמשכה עד המוות, חמש שעות לאחר התאונה, 61.