רגשי.
התרגשות לאחר כוס יין, כאילו שתה יותר מדי (יום ראשון), 29.
דליריום, 35.
דכדוך נפשי (יום שמיני), 29a.
מדוכאת; היא חושבת שהיא מוכרחה למות, 13.
שעמום נפשי, מצב רוח בכייני, הבעה עצובה, 13.
חרדה, לעיתים קרובות אחר הצהריים (לאחר עשרים יום), 14.
חרדה, עם הזעה בכל הגוף, 13.
חרד, חלש, עם הזעה בגומת הקיבה, מן אחר הצהריים עד הערב (לאחר שלושים יום), 13.
תחושת חרדה בלתי רגילה, 36. [10.]
חרדה רבה מאוד, 32.
חרדה מבעיתה, עם קור פנימי, ולאחריה עילפון ומוות, 40.
חסר מנוחה, מלא חששות, פחדן, רגיש, רגזן, 14.
נוטה להתרגזות, 30.
רגזנות, 9.
רגזן, במצב רוח רע, 14.
מצב רוח רגזני ביותר (יום תשיעי), 28.
מצב רוח רגזני ונרגן, בערב (יום תשיעי), 28.
נוח לכעוס, 37.
מצב רוח עיקש, היפוכונדרי, בלתי מרוצה מעצמו ומן העולם, נרגן ועצבני, ובלתי נוטה כלל למאמץ שכלי (יום חמישי), 23.
שכלי. [20.]
מהורהר ומלא דאגה, 12.
חסר רצון לחשוב ותשוש, בבוקר, עם תחושת חום בפנים ומצח חם, 15.
חוסר רצון לעבודה (יום ראשון), 25.
כל עוד לא עוררו אותו שכב במצב של חצי-קהות, אך היה צלול לגמרי ומסוגל להשיב לשאלות ולמסור תיאור של מצבו (לאחר ארבע שעות), 45.
קהוי חלקית, כמו בשכרות, 38.
אובדן הכרה, 39.

HEAD

ערפול וסחרחורת.
ערפול בראש, כמעט במשך כל היום (יום שמיני), 29a ; בבוקר (יום שני); עם היקיצה (יום שמיני), 28.
ערפול בראש, עם משיכה בצד הראש ובמצח, לקראת ערב (יום רביעי), 22.
ערפול בראש, בערב, עם מעט לחץ בחזה (יום אחד-עשר), 28.
ערפול בראש, כמעט כמו שכרות לאחר כוס יין מדיירה (יום עשירי), 29. [30.]
ערפול בחלק הקדמי של הראש, במצח (יום עשירי), 29b.
ערפול ופעימות במצח (יום תשיעי), 13.
עגמומיות, ערפול בראש, קושי בחשיבה; הכול נשכח מיד, 15.
נטייה לסחרחורת בעת התכופפות, כאילו ייפול קדימה (יום ראשון), 28.
סחרחורת, 39.
התקפים תכופים של סחרחורת, כאילו ייפול לצד ימין ולאחור בעת הליכה בערב (לפני כן שתה כוס בירה חזקה), 29b.
סחרור בראש, בבוקר, כמו לאחר שכרות, 13.
הראש מסוחרר וחלש, 11.
הראש בכלל.
קהות בראש וישנוניות (יום תשיעי), 13.
טמטום וכובד הראש, בבוקר, כמו לאחר שכרות, 14. [40.]
כובד הראש, וכאב המתפשט על פני כל הראש, 9.
תחושת כובד בראש (לאחר שעתיים), 15.
תחושת רפיון ודקירות במוח, 13.
כאב בראש ובצוואר הנמשך מן הערב דרך הלילה ועד היום הבא, ופוגע במיוחד בצד שמאל, 14.
כאב ראש, 9 ; (ימים שמיני ושנים-עשר), 28 ; אחר הצהריים, 26c ; בכניסה לחדר חם, 26b ; בעת סיבוב הראש, 26d.
כאב ראש, יותר מעין ערפול, 30.
כאב ראש, עם חום, המתגבר לקראת ערב ונמשך עד השעה 10 (יום ראשון), 28.
כאב ראש בבוקר, כאילו לאחר ליל הוללות, 15.
כאב ראש עם היקיצה, מלאות בבטן, שלשול, עם צמרמורת, 13.
כאב הראש, המונע שינה במשך כל הלילה, ממשיך עדיין בבוקר (לאחר ארבעים יום), 13. [50.]
כאב ראש לאחר ארוחת הצהריים (יום עשרים ואחד), 13.
כאב ראש, עד שלא הייתה מסוגלת לאכול (יום עשרים ושבעה), 14.
כאב הראש נעשה כמעט בלתי נסבל בעת התכופפות, 14.
כאב מתוח בעומק הראש, לאחר ארוחת הצהריים, 13.
כאב מתפקע בראש, עם דקירות באוזן השמאלית ובעצמות הבריח, ומשם הכאב מתפשט אל המרפקים (יום עשרים ושניים), 14.
משיכה באמצע הראש, המתפשטת לעבר הרקה הימנית, ונמשכת עד הערב, בבוקר (יום חמישה-עשר), 28.
כאב ראש, לחץ לעבר אמצע הראש ולעבר הרקה השמאלית, בבוקר (יום שני), 28.
כאב ראש לוחץ, במיוחד באזור המצח (יום ראשון), 25.
כאב ראש לוחץ בבוקר; לאחר מכן התפשט אל העורף; בערב הייתה התגברות של החום בראש (יום שלישי), 28.
כאב ראש לוחץ, במיוחד אחר הצהריים (יום שנים-עשר), 15. [60.]
כאב ראש לוחץ, מעורב בדקירות במצח (יום ארבעה-עשר), 28.
כאב ראש לוחץ, יותר בצד הימני של המצח, מעורב בדקירות חודרות פתאומיות, לקראת ערב (יום רביעי), 28.
כאב ראש לוחץ עז (יום שישי), 28.
כאב ראש לוחץ עז, יותר בצד הימני, לקראת הצהריים, ובמיוחד מ-1 עד 4 P.M., נעלם לאחר תנומה של חצי שעה (יום אחד-עשר), 28.
כאב ראש לוחץ, בערב (יום ארבעה-עשר), 15.
תחושת חיתוך ודקירות בראש, עם לחץ סביב העיניים וישנוניות, יחד עם התגברות הכאבים, 14.
מצח.
תחושת כובד וערפול במצח, הנמשכת שעתיים, 13.
תחושת כובד וכאב ראש במצח (יום ראשון), 13.
כאב בצד הימני של המצח, פתאום בעת הליכה, אשר התפשט עד מהרה אל קודקוד הראש ומשם אל העורף ואל שתי הרקות; נראה היה שהכאב יושב בקרקפת; בתחילה הורגש רק בעת נענוע הראש, כמו בשיעול, הליכה וכו', ואופיו של הכאב לא היה מוגדר; לאחר מכן נעשה בהדרגה עז יותר, והורגש בעת סיבוב הראש ואף במנוחה; כאשר היה בעוצמתו הרבה ביותר, עור המצח כאב כאילו נחבל; יחד עם פעימה כואבת בעורף וברקות; בלחץ חזק הוקל כאב הראש עד שכמעט לא הורגש; בערב נעלם כליל, 26b.
כאב בסינוס המצחי הימני, עם קטרר עצור (יום רביעי), 25. [70.]
כאבים מכווצים במצח ובעיניים המתאחדים בקצה האף, שם יש תחושת חפירה וצביטה, 14.
כאב קהה במצח ובקודקוד הראש, יותר לצד שמאל, עז למדי ונמשך ברציפות עד השעה 10 בבוקר, אז נעלם, אך חזר לאחר ארוחת הצהריים ונמשך עד הערב, 26d.
משיכה דרך המצח, בערב (יום חמישי), 29a.
כאב ראש באזור קשת הגבה, לאחר ארוחת הצהריים, 9.
לחץ בכל המצח, ולעיתים רק דקירה חודרת קהה, בבוקר (יום רביעי), 28.
לחץ במצח מעל שורש האף, ותחושת מתח בעור המצח (יום שלישי), 23.
לחץ במצח במשך כל היום, כאילו העיניים עומדות לפרוץ מן הראש, וכאילו אבנים קטנות מונחות סביבן, 14.
לחץ קל במצח (יום תשיעי), 28.
לחץ עז במצח המתפשט אל העיניים (יום שלושה-עשר), 28.
לחץ עז במצח, עם גודש רב אל הראש, בצהריים (יום ראשון), 28. [80.]
לחץ קורע בצד הימני של המצח מאחורי העין, המתפשט לעבר העורף, גרוע יותר לאחר קפה וגם בעת הליכה; דקירה קצבית; מוקל בעת נסיעה בעגלה (באוויר הפתוח), 15.
כאב לוחץ בסינוסים המצחיים (יום שביעי), 25.
כאב לוחץ עז במצח (יום ראשון), 28.
כאב ראש לוחץ במצח (לאחר ארבע שעות), 28.
כאב לוחץ עז בעומק הראש מאחורי העין השמאלית (לאחר עשר שעות), 15.
כאב ראש לוחץ במצח (יום ראשון), 28.
כאב ראש לוחץ במצח, חמור במיוחד מעל העין הימנית, בבוקר מיד לאחר הקימה; וכאב ראש קהה במשך כל היום (יום שביעי), 28.
כאב ראש לוחץ במצח ובעורף, לקראת הצהריים, ובמיוחד לקראת ערב (יום עשירי), 28.
כאב ראש לוחץ עז במצח, הנמשך כל היום, עם פעימה בעורף וברקות (יום חמישי), 28.
דקירות ותחושת לחץ מפצל בצד השמאלי של המצח, בעת התכופפות, 15. [90.]
כאב דוקר עם הפוגות קצביות במצח מאחורי העיניים, גרוע יותר בעת הליכה; במנוחה רק דקירות מעטות במרווחים ארוכים, במשך כל אחר הצהריים והערב, 15.
רקות.
כאב ראש ברקה השמאלית ובאזור המצח, עם סחרור, תחושת סחרחורת, התנדנדות וחרדה, עם זיעה, 13.
משיכה ברקה השמאלית ובעין השמאלית (יום שני), 29a.
כאב לוחץ ברקה הימנית, 15.
דקירה עדינה ברקה השמאלית, מיד לאחר ארוחת הצהריים (יום חמישה-עשר), 13.
דקירות מושכות חולפות, יותר ברקה השמאלית מאשר בימנית (יום שלושה-עשר), 28.
קריעה ברקה השמאלית מזמן לזמן (יום שמיני), 14.
קריעה ברקה הימנית מן הערב עד הבוקר, מוקלת במקצת על ידי לחיצה עליה (לאחר שלושים יום), 13.
קודקוד הראש.
כאב בחלק העליון של הראש, שהלך והחמיר בהדרגה עד שיצאתי החוצה, ואז נעלם (שלושת רבעי שעה לאחר מנה), 26c.
כאב ראש בקודקוד, רק בבוקר עם הקימה, במשך חמישה ימים, 13. [100.]
כאב מכווץ בקודקוד, הנמשך שעתיים, 13.
כאב מכווץ בקודקוד, עם כובד הראש, אחר הצהריים ובלילה שלאחר מכן (לאחר שישה ימים), 13.
לחץ על קודקוד הראש, מוחמר בהנחת היד עליו (יום שלישי), 14.
לחץ על קודקוד הראש, כאילו אבן מונחת עליו (יום שביעי), 14.
(תחושת המשקל על קודקוד הראש התגברה כל כך עקב נטילת התרופה, עד שהפרובינג הופסק), 27.
מעט דקירות בצד השמאלי של קודקוד הראש, 15.
קריעה ודקירות בקודקוד ובעורף, חיתוך במעיים, ולבסוף יציאת צואה, תחילה רכה, ולאחר מכן ריר בלבד, בשעה 9 ו-10 P.M., 13.
עצמות הקודקוד.
כאב בצד הימני של הראש סמוך לקודקוד, שנעלם בהנחת היד עליו; מקום כואב זה, בגודל כף היד, הורגש חם למגע, אף לאחר שהכאב נעלם, 26c.
כאבים חולפים בצד הימני של הראש (זמן קצר לאחר מנה חדשה), 26c.
כאב עז בצד הימני של הראש מזרם אוויר קל, 26c. [110.]
כאב עז באזור עצם הקודקוד השמאלית, לקראת חצות, שהוקל במקצת לאחר הסרת כובע הלילה (לאחר שמונה ימים), 26.
קריעה-משיכה בעצמות הקודקוד ובמצח, חוזרת לעיתים קרובות, עם ערפול בראש (יום שלישי), 22.
עורף.
לחץ עז בעורף, עד שהכול נעשה נוקשה; אחר כך כאב בעורף הצוואר כמו משיכה בשערות, המתפשט אל הכתפיים, ועם מתח ודקירות על פני הפנים והצוואר, קושי בבליעה, חרדה ועצירת נשימה, מן השעה 11 A.M. עד 4 P.M. (ימים שלישי ורביעי), 14.
כאב ראש בעורף, מוקל בקשירת השיער, 14.
משיכה וקריעה בעורף, עד שלא יכלה להזיז את הראש, עם נוקשות בעורף הצוואר למשך שעה; ולאחר שעתיים באו משיכה וקריעה בשכמות, עם חולשה רבה; בקושי יכלה להרים את כפות רגליה; יחד עם קור ללא צמא, חום בלילה ללא צמא או זיעה לאחר מכן (יום שישי), 14.
לחץ וכובד בעורף, לעיתים תכופות (יום שלושה-עשר), 13.
כאב לוחץ לעבר העורף, ההופך בהדרגה לדקירות, המוחמרות במגע, אף במנוחה, ונראות כדקירות קצביות, 15.
כאב לוחץ עז מעורב בפעימות בעורף, בערב (יום תשיעי), 28.
כאב חד, כמעט קורע, בצד הימני של העורף, 26c.
דקירה עזה בצד השמאלי של העורף, בזמן הווסת (לאחר עשרים ותשעה ימים), 13. [120.]
פעימה שורפת בצד השמאלי של העורף, בערב במיטה, 13.
כאב קופצני בעורף, כאילו בעצם, ולאחר שלושת רבעי שעה גם בעצם האגן, שם נעלם רק לאחר כמה שעות, ולבסוף התחלף לסירוגין עם מתח מאחורי האוזן הימנית; נמשך כל הלילה, 13.
תחושת קור מסוימת בעורף הייתה כרוכה תמיד בכאבים בראש, 28.
הראש מבחוץ.
נשירת שיער מרובה (לאחר שלושים יום), 13.
כתמים קשקשיים קטנים על הקרקפת, עם גרד (לאחר עשרים ושמונה ימים), 13.
כאב בנקודה בצד הימני של קודקוד הראש, כמו התכווצות בקרקפת, בבוקר לאחר הקימה, 13.
כאב ראש בקודקוד, כמו משיכה בשערות, 13.
רגישות רבה של הקרקפת, הכואבת ללחץ (לאחר חמישה ימים), 14.
רגישות רבה של קודקוד הראש למגע, 13.
כאב כאילו מחבלה ורגישות רבה של קודקוד הראש (יום שני), 13.

עין. [130.]

דלקת קטרלית כלשהי של העיניים, בייחוד של השמאלית, בעת היקיצה בבוקר (היום השלישי), 22.
צריבה בעיניים וחולשה כמו מתוך ישנוניות (היום השישי), 13.
צריבה ודמעת של העיניים, בבוקר (היום העשרים ושניים), 13.
צריבה בעיניים, שאינן סובלות אור (לאחר שבעה־עשר יום), 13.
צריבה בזוויות החיצוניות של העיניים (היום השלישי), 13.
צריבה עזה של העיניים, בבוקר לאחר הקימה, הנעלמת לאחר רחיצה (היום הארבעה־עשר), 13.
צריבה עזה בעיניים ודמעת, בבוקר לאחר רחיצה במים קרים, 13.
צריבה עזה בעיניים, עם אודם של זוויות העיניים, במשך שלושה ימים, 13.
לחץ בעיניים (היום השישי), 29a.
לחץ בעיניים, ובעת לחיצה על גלגל העין כאב בארובות העיניים (היום הארבעה־עשר), 28. [140.]
לחץ בעין הימנית (היום השני), 29a.
לחץ רגעי בשתי העיניים בזמנים שונים (היום החמישי), 29a.
לחץ יורה דרך שתי העיניים, זמן קצר לאחר ארוחת הערב (היום החמישי), 29a.
לחץ קל בעין השמאלית (היום השני), 29a.
לחץ מכאיב בעיניים, כאילו יש בהן חול או אבק, במשך כל היום (לאחר שישה־עשר יום), 13.
לחץ מושך דרך העין השמאלית והצד השמאלי של המצח, במסלול אלכסוני (היום השביעי), 25a.
כאב קורע מתמיד בזוויות הפנימיות, 13.
צריבה ועקצוץ כאילו ממי מלח, בייחוד בעין השמאלית (היום העשרים ושמונה), 13.
גרד של העין הימנית, ודמעת צורבת מתמדת, הזולגת על הלחי, 12.
גרד דוקר בזווית הפנימית של העין השמאלית ובזווית החיצונית של העין הימנית; גרד בצד הימני של הצוואר, בזרוע העליונה השמאלית, בצד השמאלי של המצח, בצד הימני של בית החזה וכו׳ (היום התשיעי), 29a.
ארובה. [150.]
כאב מכווץ בארובות העיניים, המוחמר בלחיצה על החלק העליון של גלגל העין (היום התשיעי), 28.
עפעפיים.
עפעפי העין הימנית עדיין אדומים, עם גרד רב (היום האחד־עשר), 28.
אודם דלקתי ונפיחות של העפעף הימני, צריבה בזווית החיצונית של אותה עין ודקירות לוחצות (היום התשיעי), 28.
עם כאב הראש העפעפיים נסגרים, 14.
הדבקות העפעפיים בשתי העיניים, בבוקר (היום התשעה־עשר), 13.
הדבקות העפעפיים של העין הימנית בריר, בבוקר (היום החמישה־עשר), 13.
לחץ מתחת לעפעף העליון של העין השמאלית, כאילו משערה, 14.
דקירה וצריבה בעפעף, שהלכו והתגברו תמיד יחד עם כאב הראש, כך שלא הייתי מסוגל כלל לעבוד, ומשום כך נטלתי Aconite 6th בהרחה, מה שהקל במקצת על הכאבים (היום התשיעי), 28.
צריבה ועקצוץ של עפעפי העין הימנית; נאלץ לשפשפם, 15.
מנגנון הדמעות.
הרבה נוזל מימי זורם בלי הרף ובלא רצון מן העין הימנית, 12.
גלגל העין. [160.]
כאב בגלגל העין השמאלי כאילו נאחז ונדחס משני הצדדים, כך שהציר האורכי שלו התארך, בשעה 3 אחר הצהריים, בעת ארוחת הצהריים (היום השני), 29.
לחץ בגלגל העין הימני (היום השביעי), 29a.
כאב לוחץ חולף מאוד בגלגל העין הימני, 26c.
לחץ קל בגלגל העין הימני בזמנים שונים (היום התשיעי), 29a.
ראייה.
אובדן הראייה, 39.
עיוורון חולף, 16.
לאחר נטילת סלפטר, ריח הקמפור מחשיך לעיתים קרובות לפני העיניים, כך שאינה רואה דבר, 14.
טבעות בצבעים מגוונים לפני העיניים, עם כוח ראייה טוב, במשך יומיים, 14.

EAR

דלקת ונפיחות של תנוך האוזן הימנית, עם צריבה וגרד עזים, עד שהיה מוכרח לגרד אותו; חום ואודם של התנוך, 15.
כאב באוזניים, תחושת מתח בתעלת השמע הימנית, 13. [170.]
כאב מתוח מאחורי האוזן הימנית במשך כל היום, עם דקירות מאחורי האוזן השמאלית, עם התמעטות הכאב, 15.
לחץ משני צדדים באוזניים וברקות (ביום השלישי), 23.
דקירות באוזן הימנית, בערב (ביום החמישי), 29a.
דקירות באוזן הימנית, כך שלא יכלה לשכב עליה בלילה (ביום השלושים וארבעה), 14.
דקירות באוזן, עם כאב ראש (ביום השלושים וחמישה), 14.
דקירות מאחורי האוזן הימנית, כאילו בעומק הראש, 15.
כאב דוקר עמום באוזן הימנית, 15.
דקירה באוזן הימנית ולאחריה עקצוץ בתוכה, 13.
דקירות עזות מאחורי האוזן השמאלית, מתפשטות לעבר מפרק הלסת, 15.
כאב קורע בתעלת השמע הימנית (ביום השביעי), 15. [180.]
כאב קורע מאחורי האוזניים במשך שעתיים (ביום הארבעה-עשר), 15.
פעימה בקצב הדופק באוזן השמאלית (ביום השישי), 28.
דגדוג בסחוס של תעלת השמע הימנית, בבוקר במיטה (ביום התשיעי), 29a.
גרד מופרז בתעלה החיצונית (ביום החמישה-עשר), 13.
השמיעה.
אובדן שמיעה, 39.
חירשות חולפת, 16.
רחש באוזניים, כמו של מים זורמים (ביום הראשון), 23.
שריקה עמומה קלה מאוד בראש (ביום הראשון), 22.
צלצול באוזניים, 11 ; (ביום השלושים ושבעה), 13.
צלצול חזק באוזן השמאלית, בערב (ביום השני), 23. [190.]
צלצול בהיר באוזן השמאלית, 13.
רעש שאון פועם לפני האוזן הימנית, 26c.

האף

אובייקטיבי.
עור האף אדום כאילו הוא מודלק, 12.
קצה האף מודלק (ביום השלושים ושבעה), 14.
כיב עמוק בנחיר הימני, שלאחר כמה ימים מתכסה בגלד (לאחר תשעה עשר ימים), 13.
עיטוש בבוקר ללא נזלת (ביום העשירי), 29a.
עיטוש תכוף (ביום השני), 27 ; (בימים התשעה עשר והעשרים), 14 ; בערב, בערך בשעה 10 (ביום התשיעי), 29a.
עיטוש רב כמעט מיד, 12.
(עיטוש עז, כמה פעמים), (ביום התשיעי), 29a.
עיטוש עז בבוקר (בימים השלושים והארבעים), 13. [200.]
כמה טיפות מים נוזלות מן האף ללא נזלת, 12.
נזלת עם עיטוש (זמן קצר לאחר מנה חדשה), 13.
נזלת עזה, עם סתימה של האף, אובדן חוש הריח, וקול מחוספס (בימים האחד עשר והשנים עשר), 13.
נזלת סתומה יותר משהיא זורמת, עם צריבה חיצונית סביב האף, 12.
הנזלת פעם יבשה ופעם זורמת, אף על פי שהיא מתמדת, 12.
הנזלת זרמה בחופשיות באוויר הפתוח, פחות בבית, 26b.
(הנזלת שממנה סבל החמירה באופן בלתי רגיל, מן הנחיר הימני נטפו מים צלולים, והליחה השתחררה בקושי), 26b.
דימום מן האף, ללא הקלה בראש, הופיע ביום שלאחר הדימום מן הקשקשת שעל קצה האף, 14.
דימום מן האף שלוש פעמים בשבוע אחד; הדם צורב כחומץ (לאחר עשרים יום), 14.
דימום מן הנחיר השמאלי בעת קינוח האף, 13. [210.]
דימום מן הנחיר השמאלי מיד לאחר הקימה, ובעקבותיו הקלה של כאב הראש, 26c.
דימום מן האף אחר הצהריים (לאחר עשרים יום), 13.
יציאת דם מן האף בקינוחו, זמן קצר לאחר הקימה, ובעקבות זאת מעט דימום מן האף, 26c.
דם קרוש, או כדוריות דם קטנות, יוצאים מן האף בעת קינוחו (לאחר שבעה עשר ימים), 13.
סובייקטיבי.
יובש של האף וצריבה של המקום הכאוב בו (כרגיל) (ביום השביעי), 28.
סתימה של האף, עם טעם לא נעים (ביום השלישי), 28.
סתימה של האף עם עיטוש תכוף (ביום התשעה עשר), 13.
סתימה של האף במשך יומיים, ולאחריה הפרשה של ריר מוגלתי מצחין עם עיטוש (לאחר ארבעים ושמונה ימים), 13.
צריבה סביב האף עם נבירה ושריטה, מוחמרת במגע, עם נפיחות של הנחיר הימני, כאילו יש בו פריחה ותחושת חוסר אוויר באף, 14.
צריבה בנחיר הימני כאילו הוא כואב כשל פצע, בעת קינוח האף (ביום הרביעי), 13. [220.]
שריטה וצריבה סביב כנפי האף, 14.
תחושת נפיחות בנחיר הימני, והוא כואב בלחץ, 13.
כאב כשל פצע בחלק העליון של הנחיר הימני, עם רגישות ללחץ חיצוני, 13.
עצמות האף כואבות, בייחוד כאשר אוחזים בהן, 12.
כאב בקצה האף כאילו עומדת להיווצר פוסטולה (ביום השישי), 14.
גרד בצד השמאלי של קצה האף, מבפנים (ביום השמיני), 29a.

פנים

אובייקטיבי.
הבעת פנים חיוורת וחולנית, 13.
פנים מכווצות ומלאות חרדה רבה (לאחר ארבע שעות), 45.
חיוורון הפנים כאילו לאחר מחלה ממושכת (לאחר שלושים יום), 13.
הפנים, שהיו קודם לכן אדומות, נעשו חיוורות, ותווי הפנים קרסו כמו בכולרה, 39. [230.]
פנים שקועות; אף חיוור וקר, 35.
שרירי הפנים התעוותו בעווית (לאחר רבע שעה), 42.
תנועה קופצנית נראית לעין של שרירי הפנים, בייחוד ליד העין ובצד הימני של הצוואר, בעת תנומה קלה בבוקר, בערך בשעה 8; ההתקף הראשון היה באזור מפרק הלסת הימני; הייתי בהכרה מלאה, אך לאחר מכן, כשחשבתי על כך, נתמלאתי פחד שמא יתפתח לעווית אפילפטית; ובלילה חלמתי שהעיניים עצומות בחוזקה, וניסיתי לשווא לפותחן בעת ההתקף והייתי מוכרח לפתוח אותן בכוח בעזרת האצבעות, 26d.
סובייקטיבי.
תחושת חום בפנים, ללא דופק מהיר (לאחר כמה שעות), 30.
קריעה חריפה בעצמות הצד השמאלי של הפנים, 13.
לחיים.
כאב מתוח בלחיים, עם אודם שלהן ופעימה מוגברת בראש, כאילו במרכז המוח, 13.
דקירות כשל מחטים בלחי השמאלית, ולאחריהן צריבה (ביום השלושים ושמונה), 14.
קריעה בעצמות הלחיים, 15.
כאב מכרסם בלסת העליונה השמאלית, סמוך לכנף האף (ביום החמישי), 13.
כאב קופצני בעצם הלחי הימנית, בלילה, 15. [240.]
כאב קופצני בלסת העליונה ובעצם הלחי, 15.
כאב קופצני לסירוגין בעצם הלחי, מתפשט לעבר קודקוד הראש במשך כל היום, ולעיתים גם בשורש כף היד, 15.
שפתיים.
פרפור של השרירים, שבעטיו הפה התעוות, 33.
סנטר.
משיכה בצד הימני של הלסת התחתונה (ביום השלושה עשר), 28.
לחץ וכאב דוקר עמום במפרק הלסת הימני בעת הנעתו ובעת בליעה (ביום החמישי), 15.
קריעה, תחילה בצד הימני של הסנטר, ואחר כך מתחת לפטישון החיצוני הימני, בישיבה, 13.
קריעה בפס צר במרכז בסיס הלסת התחתונה הימנית (ביום התשיעי), 29a.
קריעה בלסת התחתונה השמאלית המתפשטת אל הראש, עם כאב שיניים באותה שורת שיניים, מוקלת בלחץ ובשכיבה עליה, בערב במיטה, 13.
קריעה מושכת בצד השמאלי של הלסת התחתונה, ובשן חלולה באותו צד (ביום השישי), 29a.
קריעה דוקרת בין זיז המסטואיד לבין זווית הלסת התחתונה בצד הימני (ביום התשיעי), 29a.

הפה

שיניים.
התרופפות של שן טוחנת עליונה, ולאחריה כאב כיבי במשך כל היום, 13.
תחושת התהדקות בשן בינה תחתונה חלולה בצד שמאל, המורגשת בעת השינה (יום שישי), 29a.
רחישה בשן טוחנת עליונה חולה, כאילו אוויר זורם לתוכה והחוצה ממנה, 13.
כאב שיניים קודח, עם לחץ בראש, ופעם חום ופעם קור; לקראת הצהריים, טוב יותר בערב, 14.
כאב שיניים מושך ודוקר, פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, בטוחנות העליונות, באוויר הפתוח כמו בבית, 15.
דקירות בשן חלולה במגע, כאשר החניכיים סביבה מודלקות, נפוחות, אדומות וכואבות, ומדממות בקלות (לאחר עשרים יום), 14.
כאב שיניים קורע, עם כאב קורע בראש, מן הבוקר עד הצהריים, 14.
כאב קורע עז בשן עליונה שמאלית, 13.
כאב קורע ויורה בחותכות העליונות, באוויר הפתוח, בערב ולמחרת בבוקר (לאחר היום השלושים ותשעה), 13.
כאב כיבי בשיניים העליונות, בייחוד בטוחנות (לאחר שמונה ימים), 13. [260.]
כאב שיניים פועם מעיר אותו מן השינה בשעה 3 לפנות בוקר ובחצות, מוחמר מקור, ללא שינוי מחום, 13.
כאב שיניים פועם בשורת השיניים העליונה השמאלית, בערב בעת הליכה באוויר הפתוח (יום שבעה עשר), 13.
כאבים קופצניים בשיניים (יום שמיני), 15.
כאב שיניים קופצני בשורת השיניים העליונה השמאלית, כמו של כיב, 13.
כאב שיניים קופצני בשן טוחנת עליונה שמאלית, 15.
קפיצות תכופות בטוחנות העליונות, 13.
כאב השיניים מוחמר בשאיפת אוויר ומתפשט אל החותכות, 15.
חניכיים.
נפיחות של החניכיים מבחוץ לשיניים העליונות הימניות, עם כאב רב, 13.
החניכיים בצדן הפנימי של השיניים העליונות הימניות נראות נפוחות, עם פעימה עזה בהן, 13.
מצב צפדיני, 17.
לשון. [270.]
הלשון מצופה בלבן (יום ראשון ושביעי), 25.
הלשון מצופה בלבן עד לקצה (יום שביעי), 29a.
הלשון מצופה בלבן מאוד (יום שלושה עשר), 28.
הלשון מכוסה בציפוי רירי לבן (לאחר 5 גריין), 5.
הלשון אדומה, אך נקייה לגמרי (לאחר ארבע שעות), 45.
פצעונים קטנים שורפים על קצה הלשון, מוחמרים בערב (לאחר ארבעה עשר יום), 13.
שלפוחית שורפת על קצה הלשון (לאחר שמונה עשר יום), 13.
יובש של הלשון והפה, בבוקר (יום שישי), 24.
הלשון שורפת בקצה ובמשטחה הקדמי כאילו היא פצועה (חתוכה), בערב (ימים חמישה עשר ושישה עשר), 13.
דקירה עזה ולאחריה שריפה בחצי הימני של הלשון, 26b.
הפה בכלל. [280.]
הפה מצופה בבוקר (יום שלישי), 13.
ריח רע מן הפה, שהיא עצמה אינה מבחינה בו, 13.
נפיחות קטנה וכואבת בצד ימין של החך, 26c.
יובש בפה ללא צמא, נעלם לאחר ארוחת הבוקר (יום אחד עשר), 13.
השינה נקטעה כמה פעמים בשל יובש בפה, שגרם לצמא (לילה ראשון), 25.
יובש של הפה והלשון וצמא רב העירו אותו לאחר חצות (לילה שלישי), 24.
יובש בלתי רגיל של הפה, כך שנאלץ לעיתים קרובות לשתות לפני ארוחת הצהריים ואחריה (לאחר 9 גריין), 8.
קור בפה המתפשט אל הקיבה, מייד (לאחר 9 גריין), 5.
רוק.
בלוטות הרוק, ובייחוד התת-לסתיות, היו מוגדלות, קשות וכואבות; הפרשת הרוק גברה, עם כבדות וכאב קבועים בכל הראש וחולשה של כל הגוף (יום שני), 9.
הפרשת רוק מוגברת בפה (לאחר 7 גריין), 6. [290.]
הצטברות מים בפה (יום ראשון), 22 ; לאחר שאכל מעט לחם, בשעה 2 אחר הצהריים, כאשר היה רעב מאוד, אף שאכל שעתיים קודם לכן, 26b.
טעם.
טעם בלתי נעים, 28.
טעם בלתי נעים והפרשה מוגברת של ריר, הנפלט רק על ידי כחכוח (יום חמישי), 28.
טעם בלתי נעים ומעורר בחילה בפה, במשך כל היום (לאחר שמונה עשר יום), 13.
טעם מעורר בחילה, מתמשך אף לאחר שתיית מים וקקאו (יום שלושה עשר), 28.
טעם מגעיל (עד מהרה), 28.
טעם מתקתק ומעורר בחילה (עד מהרה), 30.
טעם חמוץ בגרון, בבוקר לאחר הקימה, 13.
טעם חמצמץ בלתי נעים (יום ארבעה עשר), 28. [300.]
טעם חומצי, עד מהרה (לאחר 7 גריין), 6.
טעם חומצי בלתי נעים, לאחר ארוחת הבוקר (יום שני), 28.
אובדן הדיבור, 16, 39.

גרון

כחכוח ריר אחר הצהריים, עם פליטת חתיכה בעלת צורה ומרקם של כבד, בטעם מתקתק במקצת, 13.
כאב בגרון (היום הרביעי), 25.
צריבה בגרון במשך שלושה ימים, שהוקלה לזמן קצר בלבד על ידי משקאות קרים, 13.
צריבה מחרידה בגרון, בקיבה ובמעיים, 39.
כאב לוחץ בגרון, כמו דלקת מתחילה, שנמשך עשרים וארבע שעות (לאחר תשע שעות), 15.
כאב חותך בגרון, כאילו בגרון הקול, עם קושי בבליעה (לאחר שמונה ימים), 14.
כאב דוקר בגרון, בבוקר בקימה, גם מבחוץ בלחיצה על הגרון הקול ובאכילה, 13. [310.]
כאב דוקר בגרון, מוחמר בבליעה, 13.
דקירות באמצע הגרון והלוע בזמן בליעה, 15.
כאב דוקר בצד השמאלי של הגרון בזמן בליעה ודיבור, מוקל על ידי אכילת מזון (הימים השישה עשר והשבעה עשר), 13.
כאב גרון ביום ובלילה, עם דלקת של קשת החך והענבל במשך ארבעה ימים (לאחר עשרה ימים), 13.
כאב גרון בלילה, אלים מאוד, כאילו הגרון עומד להידבק יחד, וכאילו לא תוכל להעביר דרכו אוויר, 13.
כאב רגיש בגרון (היום השלישי), 23.
חספוס בגרון מיד, 13.
חספוס בגרון, עם צרידות וצריבה בלוע, כמו צרבת, 13.
חספוס ושריטה בגרון; נאלצה לעיתים קרובות לכחכח, דבר שגרם כאב בחזה; בערב ובבוקר (לאחר שמונה ימים), 13.
חספוס בכואנות, כאילו עומדת להופיע נזלת (היום הראשון), 22. [320.]
לאחר התקפי השיעול האלימים ביותר הורגשה לעיתים קרובות שריטה בגרון, כאילו מחומציות הקיבה (שממנה לא סבלתי מעולם קודם לכן), 26b.
דגדוג בגרון; היה מוכרח לכחכח, אך לא העלה דבר, 13.
הענבל והשקדים.
הענבל והשקדים אדומים, עם בליעה כואבת של רוק, סלידה מעישון, ותשישות כללית, לקראת הערב (היום השני), 25.
וושט.
תחושה דביקה בוושט, כאילו הקרום הרירי היה מצופה בחומר ג'לטיני דביק ועבה (היום החמישי), 24.
רגישות כואבת של הוושט כה רבה, שבמשך חמישה ימים לא יכלה לבלוע מזון או משקה מגרים, 11.
היא בלעה בקלות רבה בכל פעם שאכלה, 13.

קיבה

תיאבון.
תיאבון טוב למרות כל ההפרעות והכאבים (לאחר שלושים יום), 14.
תשוקה בלתי פוסקת לאכול ולשתות, 51.
רעב זאבי חזר בין 10 ל-11 A.M., והתחלף עם כאב חותך כלשהו באזור הטבור (לאחר 9 grs.), 8.
רעב זאבי, ללא תשוקה ממשית למזון, יחד עם צמא מוגבר (לאחר שעתיים), 9. [330.]
רעב זאבי עז, בשעות שלפני הצהריים (לאחר 7 grs.), 8.
מעין רעב זאבי ללא תיאבון ממשי לקראת הערב (יום חמישי), 28.
מעין תחושת רעב, ללא תיאבון ממשי, ולאחריה סלידה ממשית ממזון במשך כל הבוקר (למעלה משלוש שעות), עם לשון מחופה לבן, כך שלא שתיתי את הקפה שלי, בניגוד להרגל; בשעה 10 A.M., עם תיאבון ממשי, הלחם והחמאה ערבו כל כך לחכי, שבלי שהתכוונתי אכלתי חתיכה אחת יותר מן הרגיל, ולאחר מכן הרגשתי טוב מאוד (יום עשירי), 29.
תיאבון מופחת, 17 ; (לאחר 7 עד 8 grs.), 6.
אובדן תיאבון וצמא רב (יום חמישי), 24.
(אובדן תיאבון עם רעב מוגבר!), (יום שני), 9.
התיאבון ירוד (יום שביעי), 25.
אין תיאבון (יום ראשון), 25.
אין תיאבון בערב, אף שלא אכלתי דבר, ובכל זאת ארוחת הערב טעמה לי מאוד, ואכלתי ממנה הרבה (יום עשירי), 29.
אין תיאבון, אף על פי שהיא אוכלת מתוך הרגל בלי קושי, 13. [340.]
התיאבון מדוכא לגמרי, 9.
צמא.
צמא אחר הצהריים עם צריבה בגרון, שנעלמה לאחר שתיית מים (יום עשרים), 13.
צמא בזמן הווסת (יום תשעה עשר), 13.
צמא בלי תיאבון ניכר, 12.
צמא מוגבר (לאחר 11 ו-13 grs.), 7.
צמא רב (יום ראשון), 25 ; (יום שלישי), 24.
צמא רב אך ללא תיאבון מאז ארוחת הבוקר (יום שביעי), 25.
צמא גדול (ימים שני ושלישי), 9.
צמא גדול, בהתמדה, 9.
צמא עז, 9. [350.]
שתה כמות גדולה למדי של מים, 49.
אובדן צמא, עם תיאבון טוב כמעט בכל יום, 13.
גיהוקים.
גיהוקים במשך כל היום (יום שביעי), 25.
גיהוקים ובחילה, 9.
גיהוקים ותחושת חמימות בקיבה (מייד), (יום ראשון), 25.
גיהוקים חוזרים (לאחר רבע שעה); נשנים (לאחר שעתיים או שלוש); חוזרים שוב ושוב (לאחר כל מנה), 24.
גיהוקים תכופים ובחילה (עד מהרה), 9.
גיהוקים עזים (מייד), 9.
גיהוקי אוויר (ימים ראשון ושני), 23.
שיהוק.
שיהוק בבוקר על קיבה ריקה (יום ארבעה עשר), 13.
צרבת.
צרבת, 9.
בחילה והקאה. [360.]
בחילה בבוקר במיטה (יום שביעי), 29a.
בחילה העירה אותה משנתה בלילה ונעלמה רק לאחר העלאה מרובה של ריר, 13.
בחילה וצמרמורת במשך זמן מה לאחר המנה (יום שלישי), 23.
תחושת בחילה בקיבה, עם צריבה ולחץ (יום שני), 23.
בחילה ונטייה להקיא, שנמשכו חמש שעות (שעה אחת לאחר 9 grs.), 5.
בחילה, ולאחריה הקאה קשה ושלשול, 33.
בחילה והקאה מכאיבה, 41.
בחילה, מאמצי הקאה נוראים, הקאה ושלשול, 36.
בחילה מעיקה בקיבה, ותנועות מכאיבות בבטן, ולאחריה שלשול, 13.
בחילה מעיקה בקיבה (עד מהרה), 13. [370.]
בחילה מעיקה עם לחץ בקיבה וסלידה ממזון, בשעה 5 A.M., במיטה, 11.
בחילה מעיקה אחר הצהריים, ולאחריה גיהוקים מן הקיבה, מאמצי הקאה, ואז עליית מים מרים, המביאה הקלה, וחוזרת כעבור חצי שעה ובערב (לאחר חמישים יום), 13.
בחילה מעיקה בקיבה עם עליית מים, 13.
בחילה מעיקה ומאמצי הקאה, 13.
בחילה מעיקה, רעד של כל הגוף, כאב ראש לוחץ וכאילו מהכאה, מאמצי הקאה בגרון, צריבה בעיניים, חולשה כאילו מתוך ישנוניות, 13.
תחושת בחילה מעיקה בקיבה, עם הצטברות מים בפה (בזמן הווסת), 13.
תחושת בחילה מעיקה והצטברות מים בפה, זמן קצר לאחר ארוחת הערב, הוקלו לאחר אכילה נוספת (יום שישי), 29a.
תחושת בחילה מעיקה ובחילה בשקע הקיבה בערב (יום שביעי), 29a.
תחושת בחילה מעיקה בקיבה עם בחילה ותחושת כובד, בערב לאחר מרק (יום שישי), 29a.
מאמצי הקאה מכאיבים סביב הטבור, עם בחילה, תוך כדי הליכה לאחר ארוחת הצהריים, 15. [380.]
הקאה, 34, 35 ; (כמה דקות לאחר המנה השנייה), 50 ; (לאחר רבע שעה), 42.
(הקאה לקראת הערב, לאחר שתיית כוס בירה), (יום חמישי), 24.
הקיאה מייד, ללא הרף, כך שלא יכלה ליטול אפילו את המועט ביותר (יום שני), 48.
הקיאה בשפע (לאחר עשר דקות), 45.
הקאה עזה, 17, 18, 44.
הקאה עזה, אך ללא שלשול, ככל שניתן היה לברר, 43.
הקאה עזה ומכאיבה עם שלשול, 38.
הקאת דם, 18.
הקאות תכופות של נוזל רירי דמי (לאחר ארבע שעות), 45.
הקאה, תחילה של ריר ומים, ולאחר מכן של ריר דמי, 13. [390.]
תוכן ההקאה מן הקיבה היה מעורב בכמות רבה של דם כהה, 38.
הקאה, תחילה של תוכן הקיבה ולאחר מכן של דם; נפלטה כמות גדולה למדי של נוזל ושל דם קרוש בצבע סגלגל; ההקאה נמשכה ארבע שעות, שבמהלכן ודאי שתתה והקיאה למעלה משני גלונים; במשך שש שעות לאחר מכן לא נטלה דבר; אך אז שוב נעשתה חולה, והקיאה שוב ושוב במשך שלוש שעות; פלטה דם גושי, גם נוזלי וגם קרוש, 37.
קיבה.
דלקת הקיבה, 17.
תפיחות של האזור האפיגסטרי, גיהוקים חסרי טעם, ופעם אחת גם הצטברות מים בפה כמו בעליית מים לפה, עם חוסר תיאבון, צמא ולשון מחופה לבן (יום שני), 25.
חולשה דמוית עילפון סביב שקע הקיבה, 13.
מצב מגורה של הקיבה והמעיים ושל אברי השתן נמשך זמן רב לאחר ההתקף, 39.
כובד ומלאות באזור הקיבה (יום שני), 9.
תחושה לא נעימה בקיבה כאילו משהו מתהפך בתוכה; בבוקר לאחר הקימה, 13.
תחושת קור בקיבה, 17, 32.
תחושת קור וכאב בקיבה, ולאחריה כאבים חדים ודוקרים, לא רק בקיבה אלא בכל הגוף, שנעשו כה עזים שבמשך חמש עשרה דקות לא יכול היה לנשום עמוק בלי הכאב החד ביותר בכל שאיפה, 10 . [לאחר נטילת אונקיה אחת בשמונה מנות, אחת בכל שעה וחצי. -Hughes.] [400.]
קור קרחי בקיבה, עם כאב במגע; נעלם לאחר שכיבה בערב; עם בחילה מעיקה ועליית מים; וכן אחר כך, בבוקר העשרים, לאחר מרק חלב, אם כי ללא בחילה מעיקה, 13.
כאב בקיבה, 17, 18, 33 . [אצל Falconer (מס׳ 18) נאמר: ״כאב בקיבה המתפשט אל המעיים״. -Hughes.]
כאב בחלק השמאלי של האזור האפיגסטרי, רק בהליכה, 26c.
כאב בקיבה כאילו היא מקולקלת, אם כי ללא מאמצי הקאה (לאחר חמישים יום), 13.
תחושה מכאיבה בשקע הקיבה ובאזור האפיגסטרי, בעת נשימה עמוקה ובעת קינוח האף, 15.
כאבים עזים באזור האפיגסטרי, מייד, 36.
כאב עז בקיבה ובכל הגוף, מייד, 11.
קרדיאלגיה, 41.
תחושת חום קלה באפיגסטריום, 49.
תחושת חום שורף וכאב עז בשקע הקיבה (לאחר רבע שעה), 42. [410.]
צריבה בקיבה, ולאחריה לחץ באזור האפיגסטרי, מייד לאחר מנה חדשה (יום שביעי), 25.
צריבה נוראה בקיבה, 35.
כאב צריבה עז בקיבתה, מייד (לאחר המנה השנייה), 50.
כאב צריבה קיצוני באפיגסטריום, מתגבר מאוד בלחץ (לאחר ארבע שעות), 45.
כאב ממושך ורגישות מכאיבה של הקיבה, מלווים בגזים רבים ובשפע רוק בפה, 18 . [תוקן בידי Hughes.]
כאב שורף לוחץ באזור האפיגסטרי, שהלך וגבר בהדרגה, ולבסוף נעשה כאב קודח קהה (מייד); לאחר חצי שעה כאב חותך לאורך מסלול המעיים, כך שנדמה היה כאילו יכול היה לעקוב אחר פעולת התרופה במעיים; יחד עם זאת פליטה מרובה של גזים ורצון לצואה, עם צרבת ומעט חום בכל הגוף; לאחר שעה, יציאה תקינה, 9.
תחושה כאילו אש בקיבה, 41.
אש שורפת בקיבה, 33.
תחושת מלאות בקיבה, 25.
מלאות עם אובדן תיאבון נעלמה רק לקראת 5 P.M., לאחר יציאה דלילה ומועטה, שלאחריה היה לי תיאבון גדול (יום עשירי), 29. [420.]
מלאות רבה לאחר ארוחת הצהריים, ולאחר שלוש שעות כאב בקיבה, כאילו משהו כבד מונח בה, שנמשך עד הערב (יום שישי), 25.
התהדקות של שקע הקיבה כאילו מהתכווצות מכאיבה, תוך כדי הליכה ועמידה בבוקר, 13.
נטייה לעווית בקיבה, 17.
כאב אוחז בקיבה, זמן קצר לאחר מנה (יום שלישי), 23.
צביטה בקיבה, עם בחילה והצטברות מים בפה במשך כמה דקות, זמן קצר לאחר ארוחת הערב (יום חמישי), 29a.
צביטה רגעית בקיבה, בעת שתיית קקאו (יום עשירי), 29a.
לחץ בקיבה, 9, 31 ; (יום ראשון), 28.
לחץ בקצה הקרדיאלי ובבסיס הקיבה (לאחר ארבעים דקות), 9.
הלחץ והצריבה בקיבה התגברו, עם יציאות דלילות (יום שני), 9.
לחץ באזור האפיגסטרי (יום ראשון), 25. [430.]
תחושת לחץ בשקע הקיבה (יום שביעי), 25.
לחץ בקיבה המוקל על ידי גיהוקים, בבוקר (יום חמישי), 23.
לחץ בשקע הקיבה במשך שעתיים, אחר הצהריים (יום שמונה עשר), 13.
לחץ וכרסום בשקע הקיבה, שהוא גם כואב ללחץ חיצוני (יום עשרים ושניים), 13.
לחץ בשקע הקיבה מבחוץ פנימה, כאילו מבליטה, גם עם רגישות ללחץ חיצוני, מייד לאחר ארוחת הצהריים (יום עשרים), 13.
לחץ בקיבה ובחזה, מאוחדים כל כך שהיה קשה להבחין איזה מהם הוא באמת החלק הסובל (יום רביעי), 22.
כאב לוחץ בחלק האחורי והעליון של האזור האפיגסטרי, סמוך לסחוסי הצלעות ומאחוריהם, המתפשט כמעט עד שקע הקיבה, רק בהליכה; כאב זה חזר ביום הבא בחלק העליון של החצי השמאלי של האזור האפיגסטרי בעת הליכה, לקראת הצהריים, ולא הורגש אחר הצהריים ובערב אף בהליכה מהירה, 26d.
כאב לוחץ בשקע הקיבה, 15.
דקירות חותכות בשקע הקיבה וברום הבטן לאחר ארוחת הבוקר, 15.
רגישות של הקיבה, עם הצטברות מים בפה, בזמן הווסת, 13. [440.]
האזור האפיגסטרי כואב מאוד ורגיש למגע הקל ביותר (יום שני), 36.
כמעט התעלף מן הכאבים המכרסמים והשורפים בשקע הקיבה (scrobiculus cordis); לא רציפים, אלא עוויתיים בעוצמה, 37.
תחושה של פעימת דופק מרוחקת באזור האפיגסטרי, לכיוון הקצה הקרדיאלי (לאחר שמונה דקות), 9.

בטן

תת־הצלעות.
דקירות מתחת לצלעות הקצרות והצטברות גזים; הכאבים פוסקים עם פליטת הגזים (היום השישי), 29a.
דקירות מתחת לצלעות הקצרות הימניות, בצד, מתפשטות אל הגב, כאילו מאחורי הכבד, 15.
כמה דקירות בצד שמאל מתחת לצלעות, מן אחר הצהריים עד הערב (היום הראשון), 15.
קוליק, כאב לופת מתחת לצלעות הקצרות השמאליות (המעי הגס היורד), מתפשט אל האזור האפיגסטרי (המעי הגס הרוחבי), גרוע יותר בעמידה ובהליכה, מוקל או חולף בהתקפלות; לחץ על המעי הגס היורד הגביר את הכאבים, ולאחר ההתקפלות הם שוב הורגשו (היום השביעי), 29a.
כאב בתת־הצלעות השמאליות כאילו לאחר מכה עזה; עם כאבים בגב התחתון, שלעתים קרובות היו כה עזים עד שלא יכלה לשכב, ואחריהם ליקוריאה במשך שמונה ימים; זו, יחד עם כאבי הגב, פסקה זמן קצר לאחר הווסת, 14.
הטבור והצדדים.
כאב לופת באזור הטבור לאחר מרק (היום השישי), 29a.
כאב לופת באזור הטבור מהצטברות גזים, נעלם לאחר פליטת גזים, בערב (היום החמישי), 29a. [450.]
כאב לופת באזור הטבור, ואחריו מעט גזים ויציאה דלילה צלולה, לאחר אכילה (היום השישי), 29a.
כאב לופת סביב הטבור עם פליטת גזים, ואחריו הקלה בראש (היום השמיני), 29a.
כאב לופת סביב הטבור ומתחת לצלעות הקצרות בצד שמאל, ואחריו פליטה תכופה של גזים, ללא הקלה שלמה בכאב, בבוקר במיטה (היום השביעי), 29a.
כאב לופת וחותך בבטן לפני יציאה תקינה, 13.
כאב חותך חולף באזור הטבור, עם תחושה כאילו הוא נאלץ לעתים קרובות ללכת ליציאה, ללא שינוי לאחר היציאה הרגילה, אך עם פליטת שתן תכופה ושופעת (לאחר 14 grains), 8.
תפיחות ודקירה בצד שמאל של הבטן, מוקלות על ידי התכופפות, 13.
זעזועים פתאומיים בצד שמאל של הבטן כאילו ממשהו חי, 13.
בטן.
דלקת של תעלת המעיים התנהלה במהלך אלים במשך שמונה־עשר ימים וגרמה למוות, 38.
הבטן נפוחה, אך רכה בכל חלקיה, ורגישה מאוד למגע (היום השני), 48.
תפיחות הבטן ופליטת גזים (עם רצון ליציאה), זמן קצר לאחר מנה חדשה, 13. [460.]
תפיחות הבטן, עד כמעט להתפקעות, בערב, 13.
תפיחות רבה של הבטן ופליטה של הרבה גזים בעלי ריח רע עם היציאה הרגילה (היום העשרים והיום העשרים ואחד), 13.
הבטן תפוחה (לאחר 7 grains), 6.
הבטן תפוחה, עם קרקורים רבים ופליטת גזים (היום החמישי), 24.
הבטן תפוחה במקצת, אחר הצהריים; פליטת גזים רבה בסביבות השעה 4, שחזרה פעמים רבות עד שעה מאוחרת בערב (היום הראשון), 24.
הבטן תפוחה, מתוחה (היום החמישי), 15.
קרקורים בבטן ללא יציאה, מן הבוקר עד הערב (היום העשרים ותשעה), 13.
קרקורים בבטן, ואחריהם רצון ליציאה ללא תוצאה; פליטת גזים תכופה (היום השלישי), 24.
קרקורים בבטן, עם כאב לופת העולה אל הקיבה, שהייתה רגישה מבחוץ, ויורד עד לצד השמאלי של הבטן, שם היה כאב דוקר, עם תפיחות, פליטת גזים תכופה ותחושה כאילו תופיע שלשול, במשך שעתיים (לאחר שלושים ושמונה ימים), 13.
קרקורים חזקים מאוד בכל תעלת המעיים ללא כאב, לקראת הצהריים (היום הראשון), 34. [470.]
קרקורים עזים בבטן ללא קוליק או יציאה (לאחר 13 grains), 7.
החלו תנועות בבטן (לאחר עשרים וחמש דקות), 9.
דחף של גזים ותחושה כאילו מוכרחת לבוא שלשול; עם הגזים יש התרוקנות, אך רק של כמה טיפות של נוזל דליל מאוד (היום השני), 23.
פליטת גזים וקרקורים בבטן (היום הראשון), 23.
פליטת גזים רבה בערב, עם גירוד שורטני בפי הטבעת, 15.
גזים מרובים ובעלי ריח רע יותר מן הרגיל, 2.
הרבה גזים בעלי ריח רע (היום הרביעי), 22.
תחושת ריקות באזור המעי הגס הרוחבי, 15.
כאב בבטן, 18, 34 . [See note to S. 401. -Hughes.]
כאב בבטן ובגב התחתון בזמן הווסת, 13. [480.]
כאב חמור בבטן, 43.
כאב עז בבטן, ואחריו פליטת גזים, 15.
כאב עז בבטן, במיוחד בצד ימין, לאחר אכילת בשר עגל; מסתיים לאחר שעתיים בכאב לוחץ בקיבה עם תחושת ריקות בה; ולאחר כמה שעות שוב כאב חותך בבטן, פוחת אך נמשך כל הלילה, 15.
כאבים נוראים בבטן שאין להקלם, 41.
כאבים מייסרים בבטן, 33.
כאב שורף בבטן בעת ישיבה כפופה, מתפשט אל הגב התחתון, ונעלם עם הזדקפות (היום העשרים ואחד), 13.
תחושת מלאות בבטן (לאחר 8 grains), 5.
מלאות בבטן, ללא תיאבון, אף כי האוכל נאכל בהנאה (היום הראשון), 29.
כאב לופת באזור המעי הגס הרוחבי (היום הראשון), 23.
כאב לופת, ולאחריו כאבים דוקרים בבטן ובגב התחתון, במיוחד בבוקר ובערב (היום השמיני), 13. [490.]
כאב לופת בכל הבטן בערב, עם קרקורים; הוא מתפשט כלפי מעלה עד מתחת לשד השמאלי, ושם הוא דוקר, 13.
בזמן הווסת (שהתגברה) כאב לופת בבטן, 13.
היציאה הרגילה קדמה לה תחושת כאב לופת וכאבים בבטן ובגב התחתון, 13.
כאב לופת בבטן עם הצטברות גזים, שהורגש בזמן שינה (היום השישי), 29a.
תנועות לופתות בבטן ללא רצון ליציאה, פוסקות וחוזרות לעתים קרובות (היום הרביעי), 13.
כאב לופת תכוף כאן ושם בבטן (היום החמישי), 13.
קוליק לופת עם יציאה רכה (היום השנים־עשר), 20.
משיכה קלה בבטן לאחר ארוחת ערב (היום השביעי), 28.
תחושת משיכה בלתי נעימה במעיים הדקים (לאחר 9 grains), 33.
לחץ שורף עמום פה ושם בכמה חלקים של הבטן מעל הטבור, 13. [500.]
כאב חותך בבטן בבוקר ובערב, במשך כמה ימים, 13.
כאב חותך קל במעיים הדקים (שעה אחת לאחר 7 grains), 2.
קוליק חותך במעיים הדקים, כמו זה המורגש לעתים קרובות כאשר המעיים מלאים מדי אוויר (לאחר 5 grains), 8.
קוליק חותך עז (לאחר 13 grains), 7.
דקירות פתאומיות, עזות וכואבות, בחלקים שונים של הבטן, בערב (היום העשירי), 13.
כאבים קורעים מתמידים במעיים (היום השני), 36.
הכאבים הקורעים העזים ביותר במעי הגס, שהתפשטו עד מהרה לכל תעלת המעיים וגרמו לעווית בקיבה, מיד, 38.
קוליק ללא התרוקנות, 9.
קוליק חולף בשעות הבוקר המאוחרות ואחר הצהריים (לאחר 7 grains), 8.
היפוגסטריום ואזורי הכסל.
קריעה־שריפה עזה, כאילו בעומק האגן, בערב, גרועה יותר במנוחה מאשר בתנועה; נדמה שהיא גם במפרק הירך או בעצם הירך, 15. [510.]
דקירה ושריפה בבטן התחתונה, וגם בפי הטבעת, לאחר ארוחת צהריים, מוחמרות בתנועה (היום העשירי), 13.
אזור החיק כואב למגע (היום השלישי), 23.
בזמן הווסת, שריפה במפשעה הימנית, בעת ישיבה כפופה, 13.
כאב מתכווץ עז במפשעה השמאלית בזמן הליכה; לעתים קרובות נאלצה להחזיק אותה משוכה פנימה; כמעט ניטלה נשימתה; אחריו יציאה חצי־נוזלית, עם ריר, והפסקת הכאב; הכאב היה לעתים קרובות דוקר בערב (היום האחד־עשר), 13.
משיכה ולחץ לעבר טבעות הבטן (היום החמישי), 15.
תחושת דחיסה או לחץ מעל הכסל השמאלי, בזמן הליכה (היום השישי), 13.
דקירה באמצע שני עצמות הכסל, בזמן ישיבה, 13.
דקירה כואבת באזור המפשעה השמאלית, מתפשטת החוצה דרך עצם הכסל, בזמן הליכה, 13.
דקירות עזות במפשעה הימנית, ובו בזמן בעצם הכסל (היום השמיני), 13.

החלחולת ופי הטבעת

אובייקטיבי.
הטחורים שבחלחולת התנפחו, עם כאב דוקר (ביום החמישי), 15. [520.]
הטחורים בולטים יותר החוצה, אם כי בלי כאב, ועד מהרה שוב נעשים קטנים יותר (ביום השלושים ושישה), 13.
הפרשת דם מפי הטבעת עם צואה קשה, אך בלי כאב (ביום העשרים וארבעה), 13.
הפרשת דם מפי הטבעת וכן מן הנרתיק (לאחר ההפלה); ביום השני פחתו הן השלשול והן הלוכיה, אך ביום השלישי חזרו שניהם בעוצמה רבה מאי פעם, ובצואה היו מה שנראו כחלקים קרומיים של המעיים מעורבים בדם, 11.
סובייקטיבי.
לחץ וטנזמוס בפי הטבעת בעת יציאה תקינה (לאחר 5 וכן לאחר 6 גריין), עם פליטת גזים (לאחר 7 גריין), 6.
לחץ שורף בפי הטבעת שלא בשעת יציאה (ביום העשרים ושבעה), 13.
גרד בפתח פי הטבעת (ביום השישי), 29a.
דחף תכוף ליציאה ולחץ ותחושת משיכה תכופים לעבר פי הטבעת, בקשר עם השתנה תכופה, נשנה לאחר מנות שונות, 1.
דחף עז ליציאה, שאינו מוקל על ידי יציאה תקינה, אלא נמשך כל היום, עם השתנה תכופה אך מועטה, 9.
דחף דחוף ליציאה תקינה, פעמיים ברציפות, שקודמים לו כאב דוקר וכאב עוויתי בבטן, המתפשטים משם לאחור אל הגב התחתון, כאילו מגזים, בבוקר לאחר היקיצה, 13.
דחף סרק ליציאה (ביום העשירי), 13.

צואה

שלשול. [530.]
שלשול, 34, 41 ; (ביום הארבעה-עשר וביום העשרים ושבעה), 13.
השלשול מתחלף לעיתים קרובות עם היציאות (ביום הראשון), 13.
דחף דחוף מאוד ליציאה, ושלשול, בבוקר (ביום השמיני), 29a.
שלשול עם כאבים עזים בבטן, 17.
שלשול שקדם לו כאב חותך בבטן (ביום העשרים), 13.
שלשול וכמעט כאבי עווית סביב הטבור, עם הפוגות נדירות בלבד (ביום הארבעים ואחד וביום הארבעים ושניים), 13.
שלשול נורא, עם כאבי עווית איומים, ויציאות דמיות (לאחר שבוע), 48.
שלשול ארבע או חמש פעמים ביום, שלאחריו צריבה בפי הטבעת; לאחר שיצאה פעם אחת יציאה דלילה, נדמה כאילו פתח פי הטבעת נסתם (hæmorrh. saccat.), דבר שגרם תחושה בלתי נעימה; לאחר דחף ממושך וחזק יצא מעט מאוד, בתחושה כשל צואה מוקשה, עם הקלה בטנזמוס (ביום השישי), 29a.
שלשול פעמיים (ביום הרביעי), 14.
שלשול פעמיים, עם פליטה של הרבה גזים, 3. [540.]
שלשול בצבע צהוב בוהק פעמיים לאחר יציאה תקינה (ביום התשיעי), 29a.
התרוקנות מעיים (לאחר רבע שעה), 42.
התרוקנות מעיים עזה, 44.
יציאות רכות דמויות-שלשול, שקדם להן קרקור ורעשים במעיים (ביום השישי), 15.
כמה יציאות דמויות-שלשול ללא קוליק, 12.
שלוש יציאות דמויות-שלשול (ביום השני, לאחר 13 גריין); אחריהן עצירות, 7.
שתי יציאות דמויות-שלשול ללא כאב רב בבטן (לאחר 14 גריין), 7.
כמה התרוקנויות מעיים דלילות (לאחר 7 גריין), 8.
יציאה רכה כמה פעמים (ביום הרביעי), 22.
המעיים התרוקנו שלוש פעמים בתוך שלוש או ארבע שעות, 49. [550.]
שלוש יציאות משחתיות; עם ההתרוקנות השלישית בערב התלווה כאב חותך קל בכל תעלת המעיים, שנמשך שעתיים ונעלם בהדרגה (לאחר 10 גריין); ביום הבא ההתרוקנות הייתה קשה ולא מרובה (לאחר 12 גריין); ביום שלאחר מכן, שלוש התרוקנויות דלילות (לאחר 13 גריין); ביום הבא, ארבע התרוקנויות מימיות (לאחר 15 גריין), 4.
שתי יציאות דלילות מאוד לקראת הערב (לאחר שתי התרוקנויות תקינות בבוקר), (לאחר 9 גריין), 8.
דחף תכוף ליציאה, שלאחריו שתי התרוקנויות דלילות שקדם להן קוליק חותך (לאחר 7 גריין), 5.
שתי יציאות רכות, ופעם אחת שלשול, ולאחריהם טנזמוס (ביום העשרים ותשעה), 13.
שתי יציאות רכות ביום אחד, עם כאבי עווית עזים מתחת לטבור המתפשטים כלפי מעלה אל החזה, ושם נעשו לכאב דוקר, 13.
שתי יציאות רכות מאוד בערב, שקדם להן כאב עוויתי מכאיב בבטן ודחף ליציאה, 13.
התרוקנות המורכבת מכמות קטנה ודלילה, ולאחריה מעט צואה בעלת מרקם מוצק, עם תחושה כאילו דבר-מה צריך להיפלט; לאחר מכן, שוב יציאה רכה מאוד שקדם לה דחף; כל זה התחלף במהירות רבה, וההתרוקנות נפסקה כאילו נחתכה; בשעה 7 A.M., בקושי שעה לאחר המנה (ביום השני), 29.
התרוקנויות מעיים דלילות ושופעות, במשך כמה ימים, 11.
התרוקנויות ריריות במשך שלושה ימים, 15.
התרוקנות המעיים הייתה דלילה מהרגיל (לאחר 9 גריין), 3. [560.]
יציאה רכה, מיד, 13 ; (לאחר שעה אחת), 31.
יציאה רכה לאחר ארוחת הצהריים, שלאחריה בערה ודקירה בפי הטבעת, כך שלא הייתה מסוגלת לשבת, 13.
יציאה רכה או דמוית-שלשול, עם קרקור ותנועה במעיים (ביום הראשון), 13.
יציאה רכה שקדם לה כאב עוויתי וכאב חותך בבטן (ביום השלושים וחמישה), 13.
יציאה רכה, בלתי מספקת, בזמן הרגיל (ביום השני), 23.
התרוקנות בצבע צהוב-קש (ביום הראשון), 29a ; בבוקר (ביום השלישי), 29a.
צואה מכוסה ריר (ביום העשרים וחמישה), 13.
יציאות דמיות, 17.
התרוקנות מעיים מעורבת בדם, עם טנזמוס, 39.
יציאות עצלות (ביום הרביעי וביום החמישי), 15. [570.]
יציאה בערב עם מאמץ רב (ביום התשעה עשר), 13.
יציאה תקינה, אם כי פעמיים בחתיכות דקות, עם מאמץ רב (ביום הראשון), 13.
יציאה מאוחרת מן הרגיל (ביום השלישי), 22.
יציאה מועטה ודלילה (ביום העשירי), 29.
יציאה בלתי מספקת, אם כי לא קשה, שקדם לה דחף רב וההתרוקנות הושגה במאמץ רב, ולאחריה נעלמה תחושת המלאות בבטן (ביום הראשון), 29.
היציאה קשה יותר מרכה (לאחר היום הארבעה-עשר), 13.
יציאה קשה (ביום הרביעי), 25.
יציאה קשה, עם מאמץ רב, בשעה 3 P.M. (ביום הרביעי), 24.
יציאה קשה שלוש פעמים (ביום התשיעי), 13.
יציאה קשה פעמיים לקראת הערב, עם נפיחות של הטחורים (ביום השלושים וחמישה), 13. [580.]
יציאה קשה בערב בפעם השנייה, שקדם לה כאב דוקר בשתי המפשעות, ולאחר מכן גם בפי הטבעת, ונשנתה למחרת בבוקר, 13.
יציאה קשה בערב, עם מאמץ רב וכאב דוקר באיברי המין, 13.
דחף תכוף ברקטום, ולאחריו בערב יציאה קשה (ביום השישי), 24.
יציאה קשה, שלאחריה בערה בפי הטבעת (ביום השמיני), 13.
יציאה קשה בצורת גללי כבשים, 15.
יציאה קשה באופן חריג, שלאחריה יצא דם מפי הטבעת, 26b.
תחושה תכופה כאילו תבוא יציאה דלילה, אך היציאה למחרת בבוקר הייתה קשה מאוד (ביום השביעי), 25.
דחף ליציאה והתרוקנות פתאומית של יציאה דלילה, שלאחריה תחושת המשיכה והדחף אינם נראים נעלמים, אלא נמשכים עד שלבסוף יוצאת מעט צואה קשה (ביום השביעי), 29a.
עצירות.
יציאה קשה וקשה להוציאה (ביום החמישי), 15.
יציאה קשה, במאמץ כזה שהרקטום בולט החוצה (לאחר חמישה עשר ימים), 13. [590.]
לא הייתה יציאה (ביום החמישי), 24.
היציאה הרגילה בערב לא הופיעה (ביום השלישי), 24.
היציאה נעדרת יום אחד או יומיים, 13.

איברי השתן

השופכה.
צריבה בעת מתן שתן (יום שביעי), 28 ; (יום שמיני), 13.
צריבה בשופכה בעת מתן שתן, וכמות השתן פחתה מאוד (לאחר חמישים יום), 13.
צריבה בחלק הקדמי של השופכה בזמן ההשתנה (יום ראשון), 25.
צריבה בפתח השופכה בעת מתן שתן (יום שביעי), 25.
כאב צורב בסוף ההשתנה (יום שלישי), 23.
דקירות דקות בפתח השופכה, 13.
דקירות חדות באזור בלוטת הערמונית בעת מתן שתן, 15. [600.]
תחושת נשיכה בשופכה, בזמן ההשתנה (יום שלישי), 23.
רעד ודגדוג בפתח השופכה (יום ארבעה-עשר), 28.
השתנה.
מעט דחף למתן שתן (לאחר ארבעים דקות), 9.
דחף מוגבר למתן שתן; היה מוכרח להטיל שתן כל עשר דקות, אך הטיל בכל פעם מעט בלבד, ואף על פי כן הכמות הייתה רבה מן הרגיל (לאחר שעה אחת), 9.
דחף תכוף למתן שתן, עם פליטת גזים מרובים בעלי ריח רע (לאחר 8 grains), 2.
דחף תכוף למתן שתן, עם תחושת כאב עמומה באזור הכליות, וצמא מוגבר (לאחר 13 grains), 7.
דחף חוזר ונשנה לעיתים תכופות למתן שתן, עם הפרשת מעט שתן בלבד (לאחר 10 grains), 6.
דחיפות למתן שתן, תחילה רק כמה טיפות, ולאחר מכן הזרם הרגיל, לעיתים תכופות (יום עשרים ושלושה), 13.
השתנה מוגברת, אפילו בלילה, עם צואה קשה (יום ראשון), 13.
הטלה תכופה של שתן צהוב, שקוף, 9. [610.]
הטלה תכופה ושופעת של שתן (לאחר 8 grains), 2.
השתנה תכופה ושופעת, השתן צלול כמים, 26b.
כאשר למנסה זה היו כמה יציאות דלילות מן המעיים לא הייתה השפעה ניכרת על השתן (לאחר 7 grains); אך כל עוד לא הייתה השפעה על המעיים והצואה הייתה סדירה, היה מוכרח להטיל שתן לעיתים תכופות (לאחר 10 ו־12 grains), 8.
הטלה מרובה של שתן, שהיה כהה ואדום; לאחר כמה שעות שקע משקע, אשר כאשר עורער עלה כענן; לאחר מנות אחרות הייתה הפרשה מוגברת של שתן, עם דחף תכוף לצואה, וגם לחץ ותחושת משיכה כלפי פי הטבעת; דבר זה חזר לאחר מנות שונות, 1.
הטלה מרובה של שתן, שהיה מימי, הוטל כל שעתיים במשך היום, וכמעט כל שעה אחר הצהריים ובערב (לאחר 12, 13, ו־15 grains), 4.
הטלה שופעת של שתן (לאחר 73 grains), 1.
שתן הוטל שלוש פעמים, כ־2 אונקיות בכל פעם, במשך חמש שעות, 9.
מתן שתן בהיקף של 7 או 8 פיינטים, במשך הלילה, 31.
לאחר ששככו תסמיני החומר המגרה, החולה הטיל למעלה מגלון של שתן בכל לילה, ונמצא כי הוא מכיל סוכר, 47.
סטרנגוריה עם פליטת שתן דמי, 39.
שתן. [620.]
הפרשה מוגברת של שתן, 17 ; (יום ראשון), 13.
הפרשה מוגברת של שתן, עם כאב מושך ודי חד באזור המותני, המוחמר בתנועת הגוף; כאב זה החל בבוקר ונמשך עד הערב (לאחר 11 grains), 7.
כמות השתן הייתה מוגברת במשך כמה ימים (יום שישה-עשר), 13.
השתן היה רב יותר והוטל לעיתים תכופות יותר מן הרגיל; צבעו היה צהוב-חום (לאחר 9 grains), 13.
הפרשת השתן הייתה מרובה מן הרגיל (לאחר 5 grains); למחרת, לאחר עמידה, נוצר ענן אדמדם (לאחר 6 grains), 5.
כמות השתן פחתה (יום ראשון), 23 ; (לאחר עשרה ימים), 13.
שתן צהוב כהה (יום שישי), 28.
שתן אדמדם (יום שלישי), 23.
שתן כהה בצבעו ומשקיע משקע כעין אבקת לבנים (יום ראשון), 28.
ענן אדמדם בשתן, שכמותו גדלה (יום שני), 13. [630.]
השתן עכור מאוד, ועד מהרה שוקע משקע צהוב (יום רביעי), 25.
משקע רירי קל בשתן (לאחר 7 grains), 7.

איברי המין

זכר.
זקפות בבוקר, במיטה (היום העשרים ושבעה), 13.
זקפות עם היקיצה בבוקר, עם תשוקה רבה למשגל, אשר בשעה בלתי רגילה ביותר (שכן הדבר כבר נעשה ביום הקודם), אכן התקיים "maxima cum voluptuate" (היום האחד עשר), 29.
זקפות בצהריים ללא מחשבות חושניות (היום השבעה עשר), 13.
עקצוץ ותחושת דקירה בעטרת הפין (היום הרביעי), 22.
דקירה מגרדת בפין אחר הצהריים, בשעת ישיבה (היום השלושים ושניים), 13.
צריבה בפתח העורלה, וכן מעט צריבה בעת מתן שתן (היום השישי), 28.
תחושת גרד תכופה בעטרת הפין (היום השביעי), 25.
נפיחות כואבת של יותרת האשך השמאלית, שגודלה כאגוז לוז, מאחורי האשך ומתחתיו (היום השלישי), 23. [640.]
לאחר תשוקה מינית שלא באה על סיפוקה בבוקר, מתיחה מושכת ולחץ עזים בשני האשכים ולאורך חבלי הזרע אל תוך הבטן, שנמשכו כמה שעות; יחד עם זאת היו האשכים כואבים מאוד; אף בערב עדיין היה בהם מתח, המתפשט אל חבלי הזרע, 15.
רגישות של שני האשכים, הנמשכים כלפי מעלה, עם תחושת לחץ בהם (היום השלישי), 23.
תשוקה מינית מוגברת, 15.
נטייה רבה למשגל, עם הנאה מינית רבה (היום השני), 29a.
נקבה.
הפלה בחודש השני, 11.
לויקוריאה, דלילה, לבנה, המקשיחה את הלבנים, עם כאב חבול בגב התחתון; במשך שבוע (לאחר שלושים יום), 14.
הווסת ממושכת מעט יותר ושופעת יותר מן הרגיל, 13.
הווסת, אשר הייתה זה עתה בסופה, התגברה מיד מאוד לאחר מנה חדשה, עם כאבים בבטן, בגב התחתון ובירכיים, אך לאחר כמה שעות חזרה למצבה הרגיל, 13.
הווסת, שהייתה מועטה בלבד ביום הרביעי, נעשתה מיד לאחר מנה חדשה שופעת יותר, סמיכה יותר, עם קרישי דם; למחרת שוב הייתה דלה, 13.
הווסת דלילה הרבה יותר מן הרגיל, 13. [650.]
הווסת הקדימה בכמה ימים והייתה שופעת יותר מן הרגיל, נמשכה שלושה ימים, אף שלאחר היום השני כמעט שלא זרמה, עם דם שחור כדיו, 14.
הווסת הקדימה ביום אחד, עם כאבים בגב התחתון ובגפיים התחתונות, 13.
הווסת איחרה בחמישה ימים, 13.
הווסת נעצרה, 13.

איברי הנשימה

בית הקול.
כאב מותח בבית הקול בשעת הנשימה (לאחר שלושים וחמישה ימים), 14.
גירוי לשיעול, הנגרם מדגדוג בבית הקול (ביום הרביעי), 13.
גירוי פתאומי עז לשיעול בצד הימני, סמוך לגומת הגרון, כאילו בברונכוס הימני, לא כואב ולא מגרד; אפשר היה לדכאו על ידי נשימה איטית ועמוקה, ועל ידי מאמץ הרצון; גירוי זה לשיעול נמשך כשעה בערך (באותו זמן טיפלתי בשני חולים שהיו להם גירוי דומה לשיעול), 26b.
קול.
הקול כאילו בקטרת (לאחר חמישים יום), 13.
צרידות, 28.
צרידות ותחושת חיספוס בגרון (ביום השמיני), 28. [660.]
צרידות ושיעול; העלתה פיסות של ריר, עם קטרת חסומה (בעת הווסת), 13.
קול צרוד, מדוכא, עם מעט דגדוג המעורר שיעול, 29b.
אובדן הקול, 33, 41.
שיעול ופליטת ליחה.
שיעול יומם ולילה, עם כאב ורגישות מכאיבה בחזה, ואחריו קטרת, עם סתימה וגרד באף (ביום השלושה-עשר), 13.
שיעול, עם כאב ראש מטמטם, מעיר אותה בלילה, בסביבות השעה 3; אם היא מתרוממת או זזה, השיעול מחמיר (ביום העשרים ושניים), 14.
שיעול הנגרם מדגדוג באמצע החזה, לאחר הכניסה לבית, מתמיד, 13.
שיעול, עם רגישות מכאיבה בחזה, כאב בראש ובגרון (ביום השבעה-עשר), 13.
שיעול, שהיה מתמיד ומטריד, הצריך שלוש מנות של Ipecac 3d, שלאחריהן נעלם כליל (ביום השלישי), 25.
השיעול כמעט נוטל ממנה את נשימתה, 14.
שיעול התקפי, במיוחד נגרם מאכילת לחם או עוגות, 26b. [670.]
שיעול יבש (ביום הרביעי והחמישי), 13.
שיעול יבש עם תחושת חיספוס בגרון וכובד על החזה (ביום השישי), 14.
שיעול יבש במשך ארבעה-עשר יום, עם מתח עמום, התכווצות ולחץ בחזה; תחושת חיספוס מתחת לעצם החזה, המעוררת שיעול, אך לאחר מכן נעלמת לכמה דקות, 14.
שיעול יבש, מקוטע, במשך כל היום, עם פעימות לב שכמעט נשמעות לאוזן (ביום העשרים), 14.
שיעול קצר, יבש, מקוטע (ביום השלושה-עשר), 28.
שיעול, עם פליטת ליחה, בבוקר (ביום הרביעי), 25.
שיעול, עם פליטת ליחה ועם כאב לוחץ בעצם החזה, בבוקר (ביום השישי), 25.
שיעול ופליטת ליחה, בעיקר בערב, לאחר שכיבה, 12.
השינה מופרעת בלילה על ידי שיעול, עם פליטת ליחה; לקראת הבוקר הזעה מתונה (בלילה השני), 25.
שיעול (לאחר שעה), שבו הפנים האדימו, ושבמהלכו הופיעה לבסוף מעט ליחה רירית; נמשך כמעט רבע שעה, וחזר לעיתים קרובות במשך היום (ביום השביעי), 25. [680.]
שיעול החוזר לעיתים קרובות, וברובו בא אחריו פליטת גושים קשים של ריר ברונכיאלי, ששקעו במים ולא נמסו בניעור; בזמן השיעול היה כאב לוחץ מתחת לעצם החזה, ולאחר מכן תחושת רגישות מכאיבה באותו מקום (ביום השני), 25.
שיעול דמי, בצהרי היום ממש, 12.
יותר שיעול בבוקר מאשר במשך היום, 14.
בזמן שיעול, פליטת הליחה מביאה הקלה (ביום העשרים ושלושה), 14.
פליטת ליחה רירית עם דם, בשעת שיעול, 12.
פליטת ליחה דמית, עם שיעול קל, 12.
פליטת ליחה דמית, פעמיים, אחר הצהריים, עם שיעול יבש (ביום הארבעה-עשר), 13.
פליטת דם קרוש לאחר כחכוח ריר (בעת הווסת), (ביום העשרים וחמישה), 13.
פליטת ליחה בעלת ריח חמוץ מן החזה, 12.
נשימה.
הנשימה מואצת, עם תחושת חולשה קודחת בכל הגוף (ביום השלישי), 23. [690.]
דרך קבע, תחושה באזור האפיגסטריום ולחץ בחזה מחייבים שאיפה תכופה, במיוחד בבוקר ולקראת ערב, עם בלבול ומשיכה בראש (ביום החמישי), 22.
לחץ בנשימה בעת עלייה; דקירות בחזה ושיעול, עם פליטת דם בהיר (ביום העשרים וארבעה), 14.
נשימה קשה, 33, 41 ; (לאחר רבע שעה), 42.
קוצר נשימה, באזור גומת הגרון, 12.

חזה

דלקת בחזה, 46.
נהירת דם אל החזה, 12.
תחושת חרדה בחזה, במקום כאב הראש, לקראת ערב (יום ראשון), 28.
כובד והידוק של כל החזה (יום ראשון), 13.
בשעת שיעול, תחושה כאילו משהו רפוי בחזה (יום שלושים), 14.
צריבה ודקירות בחזה, בערב (יום תשיעי), 15. [700.]
צריבה עזה בחזה, המתפשטת כלפי מעלה אל הגרון, עד שהכיח משתחרר, בבוקר (יום עשרים ושישה), 14.
כאב מותח, לרוחב החזה, עם דקירות בצד שמאל, מתחת לצלעות, 9.
הידוק של החזה מן השיעול, בלילה, 12.
כיווץ בחזה, עם קוצר נשימה חרדתי, לפני הצהריים, בעמידה (יום עשרים ושניים), 13.
כיווץ עוויתי של החזה, עם חרדה ופחד מחנק, לסירוגין עם משיכה עוויתית בעורף ובאחורי הצוואר, בצד שמאל, כך שנאלצה להחזיק את הראש מוטה לאחור, ולעתים היה כה עז עד שצעקה (יום עשרים וחמישה), 14.
כיווץ, כאילו הריאות מכווצות, המונע נשימה עמוקה, בבוקר בשכיבה, מתפשט מן הגב אל החזה; אם היא מנסה לקחת נשימה עמוקה היא נאלצת להתנשף כדי לקבל אוויר, ולאחר מכן מופיע שיעול (יום רביעי), 14.
לחץ והידוק של החזה, (יום שלושה-עשר), 14.
כאב לוחץ בחזה, אחר הצהריים (יום עשרים ושלושה), 15.
כאב לוחץ בחזה, הנמשך זמן קצר, 15.
מועקה בחזה (יום שלישי), 22. [710.]
מועקה בחזה, מורגשת במיוחד בבוקר (יום רביעי), 22.
כאב דוקר בצלעות התחתונות הימניות, הנגרם משיעול ומצחוק, במשך יומיים (לאחר עשרים יום), 13.
דקירות בחזה הימני, בעת שיעול ובנשימה עמוקה, 12.
דקירות במחצית הימנית של החזה, החוזרות שלוש פעמים במרווחים של חצי שעה; שש שעות לאחר מכן הייתה תחושת מלאות מתחת לעצם החזה, שהוחמרה בנשימה עמוקה ובשיעול, שיעול קצר, יבש ובעל צליל חלול (יום ראשון), 25.
דקירות בחלק העליון של החזה הימני, במיוחד בשכיבה על הצד הימני, וכאשר הראש נמוך, 12.
דקירות במרכז החזה, המתפשטות לשני הצדדים ולעבר בתי השחי, בשעת הליכה (בזמן הווסת), 13.
דקירות במרכז החלק העליון של החזה, לאחר ארוחת הצהריים (יום עשרים ושמונה), 13.
דקירות באזור הצלעי השמאלי במרווחים קצביים, לאחר הרמת משא, 13.
צורך לקחת נשימה עמוקה, בערב, בעת ישיבה ללא תנועה, ובכל שאיפה דקירה בחזה השמאלי, עוצרת את הנשימה, חמש פעמים ברציפות (יום חמישי), 27.
דקירה כואבת בחזה השמאלי, בשאיפה (יום שבעה-עשר), 13.
חזית. [720.]
תחושת צריבה בחלק הקדמי של החזה (יום שלישי), 13.
לחץ בחזה, מתחת לעצם החזה, במשך כל שעות לפני הצהריים (יום שישי), 24.
לחץ וכאב דוקר בצד הימני של החזה, בשעה 8 בערב (יום שלישי), 24.
כאב לוחץ מאחורי עצם החזה, במשך כל היום (יום שביעי), 25.
כאב לוחץ מתחת לעצם החזה בשעת שיעול, עם תחושת חום וחרחור באותו מקום; נדמה היה שהכיח עולה ממעמקי החזה (יום שלישי), 25.
כאב לוחץ בקצה התחתון ביותר של עצם החזה (לאחר שלושים ושמונה שעות), 15.
דקירות עזות בחלק העליון של עצם החזה, בצד שמאל (יום שמונה-עשר), 13.
הצדדים.
כאב לוחץ בצד הימני של החזה, באזור הצלעות המדומות; כאב זה התפשט אחר כך הלאה לעבר גומת הקיבה, ושם נמשך זמן רב כלחץ, עם התגברות גיהוקים קולניים ופליטת גזים רועשת; הלחץ בקיבה השתנה אחר כך לתחושת רעב פשוטה (יום שני), 22.
בשעת שיעול, כאב חותך מתחת לעצם החזה, 14.
תחושה דוקרת וכאב בצד השמאלי של החזה, במשך שעתיים, מוקלים בהליכה באוויר הפתוח, אך חוזרים בעוצמה רבה יותר לקראת ערב, כמו חיתוך וקריעה בריאות, מוחמרים בנשימה עמוקה; אחר כך, לאחר חצי שעה, צמרמורת וקריעה בשתי הגפיים, מן הברכיים עד אצבעות הרגליים, כך שנאלצה ללכת למיטה, שם התחממה ונרדמה (יום שביעי), 14. [730.]
תחושה דוקרת בצד השמאלי של החזה, סמוך לעצם החזה, בנשימה עמוקה, 15.
דקירה כואבת בצד השמאלי של החזה, המקצרת את הנשימה (יום שביעי), 13.
דקירות בצד הימני, בין הצלע החמישית לשישית, אחר הצהריים (יום רביעי), 23.
דקירות בצד השמאלי של החזה, יותר לאחור (יום עשרים ושבעה), 13.
דקירות חולפות באמצע הצד הימני של החזה, בבוקר (יום שמיני), 28.
דקירות חולפות תכופות בצד השמאלי של החזה (יום שישי), 24.
דקירות עזות בחלק העליון של עצם החזה, בצד שמאל (יום שמונה-עשר), 13.
דקירות עדינות בצד הימני של החזה (עד מהרה), 13.
דקירה בצד השמאלי של החזה, בעת נשיאת משא (יום עשרים ואחד), 13.
קריעה בצד הימני של החזה (השרירים הבין-צלעיים), (יום שמיני), 29a. [740.]
פעימה וכובד לוחץ בחלק הקדמי של החזה, עם נטייה לעילפון, בעת ישיבה (יום תשיעי), 13.
דקירות תכופות מתחת לשד השמאלי, אצל אישה (יום שלושים ושניים), 13.
דקירות מתחת לשד השמאלי, יותר בהליכה מאשר במנוחה, 13.

HEART AND PULSE

האזור הקדם-לבבי.
כאב דוקר עז באזור הקדם-לבבי (לאחר חמש שעות), 15.
פעולת הלב.
הלמות עזות של הלב, בערב במיטה, אשר בעטיין התעורר, 13.
הלמות עזות של הלב בשכיבה על הגב, עד שהתעוררה בחצות הלילה והתיישבה מלאת חרדה (היום השלושה-עשר); פלפיטציה עזה בחצות, בשכיבה על הצד הימני (היום הארבעה-עשר), 13.
פלפיטציה בתנועה פתאומית ובעת קימה לעמידה, עם חום בפנים ולחץ בחזה, 15.
פלפיטציה רגעית, לעתים (לאחר חמישה-עשר ימים), 14.
דופק.
הדופק מואץ במקצת (לאחר 11 ו-13 גרגרים), 7. [750.]
הדופק תכוף, קשה מעט (היום השלישי), 23.
הדופק קשה ותכוף למדי, לקראת ערב (היום השביעי), 25.
הדופק קטן ומהיר, עם ידיים חמות, 13.
דופק חלש מאוד ומהיר, 41.
הדופק מלא, קשה ומהיר, ומצב הדומה מאוד לרגישות דלקתית של כל הגוף, אך במיוחד של אברי הבטן (היום השני), 9.
הדופק מהיר מאוד, במשך שעה, אחר הצהריים, במנוחה, 15.
הדופק מהיר מאוד, בשעה 4 אחר הצהריים, עם חום בראש במשך שעה (היום העשרים ושמונה), 15.
תדירות הדופק עלתה בעשר פעימות (היום הראשון), 28.
דופק 70 (בדרך כלל 65), (היום הראשון), 28.
דופק 80 (בדרך כלל 65), עם מעט פלפיטציה (היום הראשון), 28. [760.]
דופק 90 בערב (בדרך כלל 65), (היום התשיעי), 28.
הדופק אטי, קטן וחלש, 39.
הדופק ירד בעוצמתו ובתדירותו, 37.
הדופק פחת ב-3 פעימות לזמן קצר (לאחר 9 גרגרים), 8.
מיד לאחר נטילת התרופה, בייחוד במנות גדולות, היה הדופק אטי מן הרגיל ב-3 עד 4 פעימות, בחלקו מחמת ההשפעה המצננת של הסלפטר ובחלקו מן המים הקרים; מצב זה נמשך זמן קצר מאוד, שלוש או ארבע דקות, ומחזור הדם שב למסלולו הרגיל, 8.
הדופק ירד מ-65 ל-62 (לאחר דקות אחדות); תקין (לאחר חצי שעה), 9.
הדופק חלש מאוד, קטן וחוטי, 60 לדקה (לאחר ארבע שעות), 45.
הדופק קשה, עם תסמיני דלקת מעיים (היום השני), 36.
הדופק קטן ורך מעט מן הרגיל (שעתיים לאחר שני סקרופלים), 3.
הדופק קטן וחלש, 38. [770.]
דופק חלש, 33 ; (לאחר רבע שעה), 42.

הצוואר והגב

צוואר.
נוקשות בעורף, 14.
כאב, דמוי נוקשות בעורף, כאילו נקע, בעת הנהון או סיבוב הראש, נמשך שלושה ימים (לאחר שלושים ושלושה ימים), 11.
כאב מתיחתי בשריר הסטרנו-קליידו-מסטואיד הימני בעת סיבוב הראש, 26d.
כאב קורע בשרירי הצוואר של הצד הימני, מתפשט מן הכתף אל הראש, 15.
פעימה כואבת באחת מחוליות הצוואר, לאחר הרמת הראש מן הכיפוף, 13.
גב.
שיתוק עמוד השדרה, עם טטנוס, 16.
כאב בגב (לאחר עשרים ושבעה ימים), 15.
כאב בגב בעת שיעול, 12.
כאב בגב בעת התכופפות, 15. [780.]
כאב מתמיד בגב בשעת צום, 37.
כאב צובט בגב, בערב (לאחר שלושים ושמונה שעות), 15.
לחץ וצריבה בגב, מוקלים בהליכה, מוחמרים בישיבה ובשכיבה במיטה, 15.
כאב חבול בכל הגב, שקדם לו כאב דוקר בירכיים (יום עשרים), 13.
כאב חבול בגב בכל התנוחות, בערב (בזמן הווסת), 13.
גבי.
כאב משיכתי מתיחתי בין השכמות, בשעה 6 בערב (יום שני), 27.
דקירות עזות, כאילו בסכינים, בין הכתפיים, המעירות אותה משינה וגורמות לקוצר נשימה, מופיעות בשכיבה על הגב, ומוקלות בשכיבה על הצד הימני (לאחר עשרים ושישה ימים), 13.
דקירות מתחת לשכמה הימנית, בלילה, 12.
דקירות חולפות מתחת לשכמה השמאלית, בערב (יום שלישי), 27.
דקירות כואבות באזור הזווית התחתונה של השכמה השמאלית, בשאיפה עמוקה, 15.
מותני. [790.]
תחושת שיתוק בגב התחתון, בערב (יום שלישי), 27.
כאב בגב התחתון, בבוקר, עם היקיצה, מתפשט אל ההיפוכונדריום השמאלי, נמשך כמה שעות (יום שנים-עשר); הייתה מוכרחת לקום ולעמוד (יום עשרים ותשעה), 14.
כאב בגב התחתון, המתחלף עם התכווצויות לופתות בבטן, אחר הצהריים, ואחריו בערב יציאה קשה (יום תשיעי), 13.
כאב עז בגב התחתון, בלילה, המעיר אותה, ואינו מניח לה לשוב ולהירדם (לאחר חמישים ושניים ימים), 13.
כאב עז בגב התחתון, שלא איפשר שכיבה על הגב, העיר אותה בשעה 2 לפנות בוקר (לאחר עשרים ושבעה ימים), 13.
כאבים מושכים באזור הכליות (לאחר 12 grains), 7.
לחץ צובט בגב התחתון, במשך כל היום, 15.
כאב לוחץ עז באזור המותני, גרוע יותר במנוחה, עד שנאלצה להתהלך כדי להשיג הקלה; הכאב הוקל לאחר שפשוף עדין, אך הוחמר כל כך בשיעול, עד שזעקה, 14.
דקירות בצדו השמאלי של הגב התחתון, בישיבה (יום שני), 23.
דקירות באזור שתי הכליות, עזות ביותר בימנית, וחדות מאוד בשאיפה עמוקה, בערב, 15. [800.]
כאב חבול בגב התחתון, בשעה 3 לפנות בוקר; לא יכלה להתהפך מחמתו (לאחר עשרים ושלושה ימים), 13.
כאב בגב התחתון, כאילו הוכה, בבוקר, עם היקיצה, 14.

הגפיים בכלל

אובייקטיבי.
רעד בגפיים, 36, 44.
רעד בידיים וברגליים, 35.
קפיצות בלתי־רצוניות בלתי־מכאיבות בזרועות וברגליים בערב, במיטה (היום החמישי), 13.
חולשה רבה של הגפיים (היום התשיעי), 28.
קושי תנועתי בגפיים, עם תשישות (היום השלישי), 28.
שיתוק של הגפיים, 17.
סובייקטיבי.
כאבים בירך הימנית, בכתף השמאלית ובמפרקי הקרסול, בעיקר בהליכה, וכן כאבי מתיחה בשריר הסטרנו־קליידו־מסטואיד, 26d.
כאב מושך בגפיים העליונות והתחתונות, 28. [810.]
(הכאב המושך בגפיים הוחמר), (ארבע שעות לאחר המנה), 28.
כאב מושך דמוי־התכווצות, פעם בזרוע הימנית, פעם בשמאלית, פעם ברגליים, בעיקר סביב הברכיים, בעיקר בזמן מנוחה, 15.
כאב דוקר בכתף הימנית, ולאחר מכן במפרק הברך, חזר כמה פעמים (היום השביעי), 25.
כאבים דוקרים הנמשכים כמה דקות במפרקי הברך, המרפק והכתף; במרפק השמאלי הוא נמשך זמן רב יותר, ומתגבר בתנועה; הכאבים גרועים יותר אחר הצהריים מאשר לפני הצהריים (היום הראשון), 25.
כאב קורע ומושך בגפיים (היום השביעי), 28.
תחושת חבלה בגפיים (היום החמישי), 28.

הגפיים העליונות

חולשה בזרועות, 12.
שיתוק זמני של הזרועות (מדרכמה אחת ליום), 20. (התרופה נלקחה בשל כאב ראש עקשני, שהוטב כאשר הזרועות איבדו את כוחן. כוחן שב בתוך שעות אחדות לאחר הפסקת התרופה, וכאב הראש חזר. -Hughes.)
הזרוע השמאלית נרדמת בלילה בשכיבה על הגב; הדבר מעיר אותה בערך ב־3 לפנות בוקר (לאחר אחד־עשר ימים), 13.
תחושת הנימול והזחילה בזרוע, עם כאב בכתף שהיה קיים קודם לכן, נעלמה; במקום זאת הופיע כאב במפרק האגודל הימני בעת תנועתו במשך כמה שבועות (לאחר שלושה־עשר ימים), 13. [820.]
כאב מושך בזרועות אם היא מניחה להן להשתלשל מטה זמן ממושך, 12.
קריעה בזרוע הימנית, בייחוד בכתף, גרועה יותר אחר הצהריים ובערב, 15.
קריעה בזרוע, לסירוגין, וחוזרת בלילה בשכיבה על הצד הימני (בזמן הווסת), 13.
קריעה המתפשטת מן הכתף הימנית עד האצבעות, מעירה מן השינה ב־11 בלילה, נמשכת עד 4 לפנות בוקר, עם תחושה כאילו הכתף בולטת החוצה יותר מן הטבעי; לא יכלה לשכב על שום צד, 13.
קריעה כואבת ביותר בזרוע הימנית, המתפשטת עד שורש כף היד בעת תנועה, עם נוקשות של הזרוע, שלא הוקלה על ידי שפשוף אלא על ידי תנועה עזה (היום העשרים ושבעה), 13.
כאב מושך-קורע בזרוע, המתפשט מן הכתף עד האצבעות, לקראת ערב (היום הרביעי), 14.
כתף.
כאב בכתף הימנית כמעט בכל תנועה של הזרוע, פרט להרמתה כלפי מעלה ולאחור, המביאות הקלה, 26d.
כאב בכתף השמאלית בהרמת הזרוע, בייחוד בהנעתה לאחור, 26d.
כאב כאילו מעייפות בכתף השמאלית (לאחר ארבע שעות), 15.
כאב שיתוקי במפרק הכתף הימני בחלקו הקדמי, כאילו בראש העצם, אך מורגש רק כל עוד הזרוע נשארת במנח אחד; מיד משהוזזה הזרוע נעלם הכאב; אם סובבה הזרוע על צירה, היה פצפוץ בחלק הקדמי של המפרק, שנראה כאילו נגרם על ידי גיד שריר הדו־ראשי; היה כאב דומה גם במפרק הראשון של הקמיצה הימנית, שניכר רק בכיפופה וביישורה. למחרת נעלמו תסמינים אלה כליל, מלבד זאת שבשכיבה (וכפי שאירע לאחר מנה חדשה של התרופה) הורגש כאב דומה בפיקת הברך השמאלית, שנעלם לאחר שינה, ופינה את מקומו לדקירות עמומות בחלק הקדמי והמרוחק יותר של הצד השמאלי של החזה, 26a. [830.]
כאב ראומטי בכתפיים, 22b.
לחץ בכתף השמאלית (לאחר עשרים ושניים ימים), 13.
קריעה בכתפיים, פעם בגילוין ופעם אחרת מתחת לכיסוי; מעירה בחצות הלילה (ביום השנים־עשר והשלושה־עשר), 13.
קריעה וכובד בכתף הימנית, עם תחושת נימול בזרוע, ולאחר מכן גם כאב המתפשט עד שורש כף היד, ומעירה מן השינה בערך ב־2 לפנות בוקר (לאחר ארבעה ימים), 13.
קריעה בכתף הימנית, עם הירדמות האצבעות, מעירה אותה ב־3 לפנות בוקר (לאחר עשרים ושלושה ימים), 13.
קריעה תכופה בכתף השמאלית, 19.
קריעה כואבת בכתף השמאלית, מתחדשת לעיתים קרובות (לאחר שלושה־עשר ימים), 13.
קריעה עזה בכתף הימנית מ־2 עד 5 לפנות בוקר, נעלמת לאחר הקימה, 13.
כאב כחבלה בכתף בבוקר (לאחר תשעה־עשר ימים), 13.
זרוע.
קפיצות בשרירי הזרוע והאמה הימניות (היום השלישי), 23. [840.]
חולשה שיתוקית של הזרוע הימנית, 15.
כאב מושך-צובט בזרוע (לאחר שלושים ושמונה שעות), 15.
דקירות ופעימות לעיתים תכופות בזרוע (היום השבעה־עשר), 13.
קריעה עזה בעצם הזרוע (היום העשרים ושישה), 13.
כאב מושך-קורע בשריר הדלתא של הזרוע השמאלית במנוחה ובתנועה (היום החמישי), 15.
משיכה בזרוע הימנית (היום השישי), 29a.
מרפק.
משיכה במפרק המרפק, המתפשטת מעלה על פני השטח האחורי של הזרוע הימנית (היום השני), 13.
בעת כיפוף חזק של האמה, כאבים, מעין משיכה, במפרק המרפק הימני בצדו הפנימי, כאילו מוצאם מן העצב האולנרי (חוזרים זמן קצר לאחר מנה חדשה, ונמשכים כל אחר הצהריים), (היום השנים־עשר), 29.
משיכה, מתיחה וצריבה בקפל המרפק השמאלי (לאחר שעתיים), 15.
קריעה במפרקי המרפקים, שורשי כפות הידיים, מפרקי האצבעות ומתחת לציפורניים (לאחר שבעה ימים), 14.
אמה. [850.]
חולשה שיתוקית באמה הימנית בלילה, 13.
כאבים בזרועות המתפשטים מן המרפקים אל שורשי כפות הידיים, ושם הם קורעים ושוברים, כאילו יסלפו את העצמות; משם אל פרקי האצבעות, שם הם מותחים את המרווחים שביניהם, עם נפיחות של החלקים; משם הוא מתפשט ככאב מועך עד מתחת לציפורניים; מוקל במידת מה על ידי שפשוף כפות הידיים, עם תחושה כאילו כפות הידיים גדולות מן הרגיל, כעץ, כבדות, רדומות ושיתוקיות; אובדן כוח בהן, אך רק בלילה, 14.
משיכה, פעימות וכאב עז משורש כף היד הימני עד המרפק בזמן הארוחה, ולאחר מכן בשתי הזרועות (לאחר עשרים ימים), 13.
קריעה המתפשטת מעלה על גבה של האמה השמאלית (היום התשיעי), 29a.
קריעה באמה הימנית, באצבע המורה ובאגודל, המעירה מן השינה בלילה, 13.
קריעה באמה הימנית, מן המרפק אל הקמיצה ואל האצבע האמצעית, עם כובד ונימול של החלקים, 13.
קריעה בגיד בצדה החיצוני של האמה השמאלית, ולאחריה חולשה שיתוקית שלה (היום השבעה־עשר), 13.
קריעה שיתוקית באמה השמאלית, המתפשטת עד שורש כף היד (היום העשרים ושניים), 13.
כרסום כואב ביותר בעצם האולנה השמאלית, ברוחב כף יד מעל שורש כף היד, במרווחים קצרים, ולאחריו תחושה שיתוקית, כך שיש להניח לזרוע להשתלשל מטה; אחר הצהריים בעת ישיבה; נעלם בשפשוף, שלאחריו מופיע לחץ, השב תמיד ומופיע לעיתים קרובות גם מעצמו (היום השבעה־עשר), 13.
שורש כף היד.
כאב על פניו הפנימיים של שורש כף היד הימני, כאילו החלקים נמשכים בכוח פנימה; ואף מבחוץ נוצר שקע, 13. [860.]
שורש כף היד הימני מרגיש נקוע (בעת עקירת שן); תחושה זו נמשכה עשר דקות (היום השלישי), 27.
קריעה בשורש כף היד (היום החמישי), 23.
קריעה בשורש כף היד הימני, 15.
קריעה חדה בערב בבליטה החיצונית של שורש כף היד הימני, הנמשכת אף בזמן תנועה, 15.
כף היד.
חולשה בכפות הידיים ובאצבעות; לא יכלה להחזיק מאומה בחוזקה ובכראוי; במאמץ מופיע כאב בשורש כף היד, 14.
כבדות של כפות הידיים, כעופרת (לאחר עשרים ושבעה ימים), 14.
כאב לופת וכורסם בכרית כף היד הימנית, ממש מאחורי הזרת (היום השבעה־עשר), 13.
כאב שובר וקורע בכף היד הימנית בערב, 14.
דקירות קורעות בעצמות כרית כף היד השמאלית, ממש מאחורי הזרת (היום השני), 13.
קריעה בכפות הידיים, עם צמרמורת וצמא (בימים השמיני, התשיעי והעשירי), 14. [870.]
קריעה בגב כף היד השמאלית, מוטב לאחר שפשוף, 13.
קריעה בעצם המסרק של אצבע המורה הימנית בבוקר (היום החמישי), 23.
אצבעות.
נוקשות של האצבעות לעיתים (לאחר שמונה־עשר ימים), 14.
משיכה בזרת הימנית (היום העשרים ושלושה), 13.
כאב קורע-מושך חולף באצבע האמצעית של יד שמאל (היום השני), 22.
כאב כאילו מנקע באצבעות בעת אחיזת חפץ גדול; בעת יישורן, דבר שבתחילה לא היה מסוגל לעשותו, הן נראות ארוכות מדי, ואם הוא מבקש להחזיק דבר מה, עליו תחילה לכופפן לאחור, 13.
כאב כאילו מנקע במפרק האגודל הימני בהנעתו לאחור, וכאב בנקודה קטנה במפרק בעת לחיצה עליו, 13.
כאב במפרק האגודל הימני בכיפוף האגודל לאחור, כאילו ננקע ונתנפח, עם פצפוץ בו, 15.
כאב כאילו מנקע באצבע המורה הימנית, ופצפוץ במפרקים בכל תנועה של כף היד, 13.
דקירה מתחת לציפורן האגודל השמאלי, כמו במחטים (היום העשרים), 13. [880.]
דקירות קופצניות בקמיצה ובאצבע האמצעית הימניות, 13.
קריעה עזה בגליל האחרון של האגודל השמאלי (היום התשעה־עשר), 13.
כאב צובט-קורע באגודל השמאלי, 13.
קריעה דמוית עווית בפרקי האצבעות, לסירוגין עם הכאבים בראש, 14.

INFERIOR EXTREMITIES

אובייקטיבי.
התנדנדות בעת הליכה, ללא סחרחורת, 12.
עייפות בגפיים, במיוחד בשוקיים, כמו לאחר הליכה ממושכת, בערב (היום השני), 27.
הגפיים עייפות מאוד (היום הארבעה-עשר), 28.
חולשה בגפיים, עם כאב מושך מפעם לפעם, 12.
חולשה וכאביות ברגליים, בערב (במהלך הווסת), 13.
חולשה קיצונית של הגפיים התחתונות, עם פיהוקים (היום העשרים ושלושה), 13.
סובייקטיבי.
כאב עמום לוחץ בעצמות הרגל הימנית, מן הירך ועד אצבעות הרגל, משעה 1 עד 4 לפנות בוקר, מוטב בקימה ובהתהלכות, ואז נותר הכאב רק סביב המלאולים, 14. [890.]
כאב חד חבול ברגל השמאלית, עם היקיצה בבוקר; בעת ההתהפכות במיטה התפשט אל הגב התחתון ופסק עם כאב דוקר בעקב (היום השביעי), 14.
הירך.
כאב בירך, מיד עם היקיצה בבוקר, אשר לאחר הקימה הלך והחמיר עד הצהריים, 15.
מפרק הירך הימני מרגיש כנקע, בבוקר, לעיתים בעת הליכה (היום השני), 27.
דקירות וצריבה לעיתים קרובות בירך הימנית, במנוחה ובתנועה (הימים החמישה-עשר והתשעה-עשר), 13.
דקירות בירך הימנית בעמידה, נעלמות בתנועה, 13.
קריעה במפרק הירך, אחר הצהריים ובערב, 15.
הירך העליונה.
חולשה באמצע הירך הימנית ובשוקה, כאילו משותקות; מוקלת מעט בישיבה ובעמידה, ולאחר מכן מוחמרת בישיבה (שלושה ימים לפני הווסת), (לאחר עשרים ושניים ימים), 13.
משיכה בירך, בבוקר (היום השני), 28.
קריעה בצד הפנימי של הירך השמאלית, גבוה למעלה (כנראה ב־pectinæus וב־triceps), כמה פעמים; אחר כך בזרוע העליונה השמאלית, אחר כך באמצע החלק החיצוני של הירך השמאלית, אחר כך על פני השטח הקדמיים של הרגל (tibialis anticus), אחר כך על המלאולוס החיצוני ומאחוריו, אחר כך בגב, בין השכמה השמאלית לבין עמוד השדרה (ב־rhomboideus, serratus posticus superior); קריעות אלה מופיעות ברצף מהיר זמן לא רב לאחר האכילה, בערב (היום השמיני), 29a.
כאב חד בקפל הירך הימנית (המפשעה), תמיד בעת התכופפות, 26b. [900.]
קריעה בעכוז השמאלי בעמידה, נעלמת בתנועה, 13.
שרירי הירכיים מרגישים חבולים מאוד, 13.
הברך.
תחושת חולשה במפרק הברך, המתפשטת אל הירך, במיוחד בעת הליכה, 15.
תחושה כואבת בצדו הפנימי של הברך הימנית, רק בעת הליכה, 26b.
כאב חד מתחת לפיקה הימנית, כאילו מנקע, בעת הליכה, נעלם במנוחה, 15.
קריעה בברך הימנית (היום התשיעי), 13.
קריעה בברך השמאלית, במשך זמן רב, 15.
קריעה בברך הימנית במנוחה, 15.
קריעה בגומות שתי הברכיים, בעת הליכה, 13.
קריעה וחולשה בברך הימנית, לעיתים תכופות עד שלא יכלה לדרוך כראוי (לאחר אחד-עשר ימים), 14. [910.]
קריעה בלתי כואבת על פני השטח החיצוניים של הברך הימנית (היום העשרים וחמישה), 13.
כאב כאילו ממכה בגומות הברכיים (היום השני), 22.
פעימה כואבת בברך השמאלית, לסירוגין, בלילה במיטה, 13.
השוק.
תחושת עייפות רבה וחולשה שיתוקית בשוקיים במנוחה ובתנועה, לאחר הליכה קצרה (לאחר שלושים ושש שעות), 15.
מעין תחושה משותקת המתפשטת מאמצע הירך השמאלית מטה על פני השוק (היום התשיעי), 29a.
כיווץ עוויתי של השוק השמאלית, בעת הליכה, 13.
משיכה ברגליים, המתפשטת מן הברכיים אל כפות הרגליים, בערב (היום השלושה-עשר), 28.
כאב מושך בשוק הימנית, המורגש כאשר היא מונחת בהצלבה על השמאלית, 15.
קריעה ועייפות בשוק הימנית ובברך, במנוחה, המחייבות לעיתים קרובות שינוי תנוחה של הרגל; בהמשך ההליכה נעלם הכאב, 15.
משיכה בשוקות (היום השני), 22.
קריעה על פני השוקה השמאלית מבחוץ, כאילו בפריאוסט, אחר הצהריים (היום השמיני), 29a. [920.]
קריעה, המתפשטת מטה לאורך השוקה הימנית, בערב ולמחרת בבוקר (לאחר תשעה-עשר ימים), 13.
קריעה המתפשטת מטה לאורך שתי השוקות ובברכיים, בערב, 13.
קריעה מושכת על פני השטח הקדמיים של השוקה השמאלית (היום התשיעי), 29a.
התכווצות בשוק השמאלית, לקראת ערב (היום השביעי), 14.
הקרסול.
כאב שורף במקום החיבור של ה־os calcis עם המלאולוס החיצוני, במנוחה; בתנועה מורגש כאילו נקע, ובמגע כאילו עומד להזדהם ולהעלות מוגלה, 15.
משיכה וקריעה במלאולוס הימני החיצוני, בעמידה (היום השבעה-עשר), 13.
כאבים כאילו מנקע בקרסול הימני (היום השלישי), 27.
כף הרגל.
חולשה רבה של כפות הרגליים, בעמידה ובהליכה (לאחר עשרים ימים), 14.
דקירה וצריבה בסוליה, פעם של כף הרגל הימנית ופעם של השמאלית, נעלמות בשפשוף אך שבות לעיתים קרובות, 13.
דקירה עדינה בחלק העליון של ה־os calcis הימני, במנוחה, 15. [930.]
דקירה בסוליית כף הרגל הימנית, עם כאב כיבי, בלילה, 13.
קריעה בגב כף הרגל הימנית סביב מפרק הבוהן, בערב, 15.
צריבה בשני העקבים ובכריות כפות הרגליים, בלילה במיטה, 13.
כאב עוויתי עז בסוליית כף הרגל הימנית, כמו של כיב המתהווה; לעיתים קרובות, מן אחר הצהריים עד הערב, 13.
קריעה בכרית הסוליה השמאלית, בערב (היום העשרים וחמישה), 13.
קריעה עזה בסוליית כף הרגל השמאלית, אחר הצהריים (הימים העשרים ושבעה והשלושים), 13.
קריעה קופצנית בסוליות שתי כפות הרגליים (במהלך הווסת), 13.
קריעה קופצנית חולפת בסוליית כף הרגל השמאלית, כאילו מכיב, 13.
אצבעות הרגליים.
כיווץ כואב של אצבעות הרגליים, בערב בישיבה, 13.
דקירות במפרקים האמצעיים של אצבעות הרגל הקטנות הימניות, תמיד סמוך לפני השטח הגבי; זמן קצר לאחר מכן אותן דקירות בין האצבע השלישית לרביעית מן הסוף על פני השטח הפלנטריים (היום השמיני), 29. [940.]
התעורר כמה פעמים בלילה בגלל דקירות דרך המפרק האמצעי של האצבע השנייה הימנית (היום השלישי); ביום שלאחר מכן ובימים שלאחריו היו דקירות תכופות דרך אותו מקום בכף הרגל השמאלית (בשום אחד מן המקומות לא היו יבלות), 29.
דקירות בנקודה באצבע השנייה השמאלית, במקום שבו הייתה בעבר יבלת, 15.
דקירות קלות במפרק השני של הזרת הימנית של כף הרגל (היום האחד-עשר), 29.
דקירות קופצניות בבוהן הימנית, בלילה, 13.
קריעה בבוהן השמאלית (לאחר עשרה ימים), 13.

כלליות

אובייקטיבי.
דלקת קטלנית ונמק של הרירית הרירית של הקיבה (אצל אישה, מאונקיה אחת), 21 . (המקור תוקן בידי Hughes.)
כל הגוף, הצוואר והרגליים התנפחו במהירות כה רבה, עד שבקושי ניתן היה להפשיטה מבגדיה, 11.
רעד בכל הגוף, 11.
רעד עצבי בכל הגוף, עם אי־שקט כללי רב (יום שני), 28.
רעד בלתי רצוני של מחצית הגוף, 46. [950.]
עוויתות, 17.
הופיעו עוויתות של השרירים, עם תנועות בלתי רצוניות רבות; בשבתה על כיסא הייתה מזנקת לפתע, וכאשר הייתה בעיצומו של מעשה אחד הייתה פונה מיד לעשות אחר; השרירים פעלו ממש בניגוד לרצון, ועשו את אשר לא חפצה בו ואף לא היה ביכולתה למנוע; תסמיניה נשאו כל סימן של כוריאה של St. Viti, כפי שתוארה בידי Cullen; הזרוע והרגל השמאליות נפגעו בעיקר (לאחר ארבעה־עשר יום), 37.
קפיצות ללא כאב פה ושם, בכל הגוף, 13.
נוקשות ראומטית, מעט כואבת, של כמעט כל הגוף, במיוחד של הזרועות, הצוואר והגב, גרוע יותר בקור, טוב יותר בחום, 26c.
שיתוק של איברי החישה, 17.
עייפות רבה מאוד, בבוקר (יום ארבעה־עשר), 28.
לאות כללית ונימול של הגפיים התחתונות (יום ראשון), 9.
חולשה עד כדי כך שלא יכלה לעמוד וכמעט שלא יכלה לשבת, 13.
חולשה של כל הגוף (יום שני), 9.
חולשה, תחושת עילפון, ואחריהן מוות, 32. [960.]
החולשה נמשכה זמן רב לאחר ההתקף, 39.
חלשה במשך תקופה ניכרת, 48.
חולשה רבה (יום שלושה־עשר), 28.
חולשה רבה של כל הגוף, במיוחד של הגפיים (יום שני), 28.
חולשה רבה, אפיסת כוחות מיוחדת של כל הגוף (יום רביעי), 28.
חולשה רבה של כל הגוף, משעות אחר הצהריים עד הערב (יום חמישי), 13.
חולשת שרירים דמוית־שיתוק, 39.
חולשה רועדת, עם דופק קשה ותכוף ונשימה מהירה, בבוקר (יום רביעי), 27.
תשישות כללית (יום ראשון), 25.
תשישות רבה לאחר עבודה שכלית, בבוקר (יום עשירי), 29a. [970.]
אפיסת כוחות רבה וחולשה, עם חיוורון בלתי רגיל של הפנים (יום שמיני), 29a.
אפיסת כוחות רבה, כמו לאחר מאמץ אלים, עם כובד בראש; היא נתקלת בכל דבר בעת הליכה, 13.
חוסר יכולת גמור לזוז במשך כשבוע, 48.
מצב של התמוטטות (לאחר ארבע שעות), 45.
שכבה על גבה במצב של התמוטטות, כשהרגליים משוכות כלפי מעלה, כמו בפריטוניטיס (יום שני), 48.
תחושת עילפון, 33, 41.
התקף של עילפון בשעה 10 בערב (בעת שנשף בכלי נגינה בבגדים מהודקים); נדמה לו כאילו כל הדברים בחדר מסתובבים סביב; הוא שקע מטה, אך אחז בעצמו בעת ששקע; ועם זאת הראש היה פעם חם ופעם קר, עם עמידה בלתי יציבה, ותחושה כאילו ההתקף עומד לחזור, 15.
התקף של עילפון סחרחר, בבוקר בעת עמידה; טוב יותר בישיבה; אחר כך השחיר לנגד העיניים, עם חולשה רבה וישנוניות, כאב בגב התחתון וכיווץ בבטן, שנמשך רבע שעה, שלוש פעמים לפני הצהריים; כשזה פסק, הכאב התפשט במורד הרגל עד לקרסול, ושם נשאר כל היום; אחר הצהריים, קור עם צמא, גרוע יותר במיטה, נמשך עד חצות, ואז נרדמה, עם חמימות נעימה, 14.
התעלפה (כמה דקות לאחר המנה השנייה), 50.
סובייקטיבי.
לפתע נעשתה כה חולה, חלשה ומנומנמת, עד שנאלצה לשכב מבלי שתוכל לפקוח את העיניים; היא נמנמה, ולאחר שהתעוררה לא יכלה לאסוף את חושיה, 12. [980.]
מחלה כרונית, 18.
כאב קורע, אשר נפסק תמיד לזמן־מה, מענה אותו יומם ולילה, ומוקל רק לזמן קצר על־ידי שפשוף (יום עשרים ושניים), 13.
(תחושת החבלה בגוף הוחמרה), (לאחר ארבע שעות), 28.
פעימות, פה ושם, לאחר שנת הצהריים (יום תשיעי), 29a.
הרחת קמפור החמירה את התסמינים, 14.
(הרחת ספירטוס ניטרי מתוק הקלה מיד על מצבה, במיוחד על כאב הראש), 14.

עור

אובייקטיבי.
פני שטח הגוף חיוורים, אך חמים ולחים (ביום השני), 48.
כתמים מגרדים קטנים על הצוואר ועל האמה השמאלית, אדומים במגע, 13.
כתם ירקרק-עמום בצד השמאלי של הירך (ייתכן שכתם זה היה שם זמן רב יותר, שכן לא היתה כל תחושה שהפנתה את תשומת לבי אליו; הוא לא נגרם מחבלה), (לאחר חמישה-עשר יום), 26.
התרוממות דמוית יבלת על הלחי השמאלית נעשית גדולה יותר ומגרדת, 13.
פריחות, יבשות. [990.]
פצעונים רבים בעורף ובאוקסיפוט, הנעלמים ביום המחרת (לאחר שלושים יום), 12.
פצעונים רבים בעורף, 13.
פצעונים מגרדים בגודל אפונים על הגוף, אפילו על הפנים, רק לא על הידיים והרגליים, 12.
פצעונים מגרדים על העכוז הימני לאחר גירוד (לאחר שלושים ושניים יום), 13.
גירוד לעתים, פצעונים שורפים או צורבים בעורף, על החלק הקדמי של האף, בגרון ובמרפק הימני, עד שנאלצה לגרד אותם עד זוב דם, 13.
פצעון קטן על הכתף, עם כאבים דוקרים עזים וגירוי לגרד אותו מעל פני העור, 15.
פריחות, לחות.
שלפוחיות על השפה העליונה, עם הילה מודלקת וכאב מתוח (לאחר שש-עשרה שעות), 13.
שלפוחיות קטנות, ההופכות למוגליות, על הפנים ובחלקים אחרים של הגוף (ביום השני), 9.
שלפוחיות שורפות מלאות נוזל צהוב ודליל, פה ושם; לאחר גירוד הן מתבקעות והשריפה פוסקת (לאחר שלושים וארבעה ימים), 14.
פצעונים מגרדים רבים על האמה הימנית, המפרישים מים בעת גירוד, 13. [1000.]
פצעון גדול בלתי כואב, דמוי "אבעבועת-מים", בשפה הפנימית של השפה התחתונה, אשר לאחר כמה ימים נעשה קטן יותר ולבסוף נעלם מבלי להתבקע (ביום השני), 22.
פריחות, מוגלתיות.
מוגלית קטנה, בלתי כואבת, עם בסיס אדום בעורף, 13.
מוגלית כואבת במתח בצדו השמאלי של האף, 13.
שחין על הכתף הימנית, עם כאב מתוח, 13.
שחין בחלקו התחתון של האגודל, 12.
סובייקטיבי.
כמה דקירות בעור, בייחוד בחזה, בכל תנועה, 13.
דקירות כאילו ממחטים, שלאחריהן באה שריפה בעור, בייחוד בפנים, 14.
גירוד, בייחוד ברגליים ובשוקיים, עד שנאלצה לגרד עד זוב דם; עם כתמים אדומים פה ושם (לאחר עשרים יום), 14.
גירוד פה ושם בערב, המחייב גירוד, 15.
גירוד עם דקירות פה ושם בערב לאחר שכיבה, 13. [1010.]
גירוד בכמה מקומות, גם בקרקפת; לעתים נאלצה לגרד עד שדימם, ולאחר מכן היה שורף וכואב, 13.
גירוד במקומות שונים כמה פעמים; גם בצד הפנימי של הבוהן הגדולה הימנית, כאילו קפאה מקור (ביום התשיעי), 29a.
גירוד מדגדג פה ושם בכל הגוף, באגודל השמאלי, בצדו הימני של האף, בפתח התעלה הימנית, בזרוע העליונה השמאלית, בגומת הברך הימנית, בלחי השמאלית ובקונכה, בכף הרגל הימנית, בגב, בשוקה הימנית, בבית השחי הימני, בירך השמאלית, בקרקפת, בשק האשכים וכו', כאילו נוצות נמשכות קלות על פני השטח (מיד), 29a.
(במהלך proving זה סבל פחות מן הרגיל מן הגירוד הקיצוני של עור כל הגוף), 28.
גירוד צורב בברך השמאלית, 13.
תחושת זחילה בידיים וברגליים, כאילו מנמלים; גם מאוחר יותר בלשון, 13.
דגדוג בזרוע העליונה השמאלית, באוזן השמאלית, ברגל ובשק האשכים (ביום השישי), 29a.
גירוד בצדו הימני של האף, ולאחר מכן דקירה עדינה בקצהו, לקראת ערב (ביום החמישי), 14.
גירוד ותחושת זחילה בקצה האף (ביום העשרים ושניים), 14.
(גירוד פה ושם בחזה, בכפות הרגליים וכו'), (ביום האחד-עשר), 29. [1020.]
גירוד באמה הימנית, עם פצעונים לאחר גירוד, 13.
גירוד בזרוע הימנית, באצבע האמצעית של היד הימנית, בלחי השמאלית, במותניים, בשוק השמאלית וכו', בערב (ביום השמיני), 29a.
גירוד במרפק השמאלי, ובצדדים הקדמי והפנימי של הירך הימנית (ביום השני), 29a.
גירוד עז בשוליים העליונים של שתי הארובות, לעתים קרובות (ביום הרביעי), 13.
גירוד עז תכוף של הפנים, 12.

שינה וחלומות

ישנוניות.
פיהוקים, 9.
פיהוקים וישנוניות במשך היום, 14.
פיהוקים רבים, עם עייפות ועצלות, 30.
ישנוניות (יום ראשון), 25.
ישנוניות בהליכה ובמנוחה (יום ראשון), 13. [1030.]
ישנוניות, פיהוקים ותשישות, לפני הצהריים (יום שביעי), 13.
ישנוניות, עד שהיה יכול להירדם מיד; זו נעלמה בהדרגה לקראת השעה 10, והותירה רק לחץ קל במצח ומעל העין הימנית לפני הצהריים (יום ראשון), 28.
ישנוניות רבה אחרי ארוחת הצהריים, עם עייפות בגפיים בהתעוררות (יום שני), 29a.
ישנוניות רבה בין 11 ל־12 A.M.; ישנוניות זו נמשכה גם במשך ארוחת הצהריים בשעה 3 P.M., והפכה לבלתי ניתנת לעמידה; הוא נאלץ לשכב על הספה, בניגוד להרגלו; השינה נעשתה חסרת מנוחה בשל חלומות מבעיתים, ולמרות יקיצות תכופות הצליח להתעורר בהדרגה לגמרי רק לאחר שעתיים (יום שני), 29.
ישנוניות מכריעה בצהריים; אף שהופרע לעיתים תכופות, לא הצליח להתעורר כליל מן השינה אלא לאחר שעתיים (יום שמיני), 28.
ישנוני ותשוש לאחר הקימה בבוקר (יום רביעי), 24.
ישנוני ותשוש אחר הצהריים (יום שני), 13.
(שינה שקטה), (פעולה מרפאת), (יום ראשון), 29a.
שינה קהה כאילו מתוך שכרות; לא שמעה דבר סביבה (אחרי שישה ימים), 13.
השינה בדרך כלל קהה, עם חזיונות שמהם התעוררה בבהלה, 14.
נדודי שינה. [1040.]
לא יכלה להירדם לפני חצות, ולאחר מכן ישנה היטב, 13.
שינה לא נינוחה מחמת המון רעיונות, שלא יכול היה להדוף, 13.
שינה חסרת מנוחה, מופרעת על ידי חלומות חרדתיים רבים (לילה חמישי), 24.
שינה חסרת מנוחה עם יקיצות תכופות (אחרי עשרה ימים), 13.
שינה חסרת מנוחה, מלאה חלומות, עם יקיצות תכופות בבוקר (יום שישי), 29a.
שינה חסרת מנוחה בלילה, 9.
שינה חסרת מנוחה במשך הלילה, עם חלומות רבים והזעה מרובה (יום שביעי), 25.
לילה חסר מנוחה, 9.
לילה חסר מנוחה, עם מעט שינה (לילה ראשון), 9.
לילה חסר מנוחה, עם חלומות רבים (אחרי 6 grs.), 6. [1050.]
לילות חסרי מנוחה, לעיתים קרובות רק נמנום, עם יקיצות מתמידות או התעוררות מכאב; במשך עשרים יום, 14.
נרדמה מאוחר, התעוררה מוקדם, ואז התהפכה במיטה (אחרי עשרים ושמונה ימים), 14.
התעוררה בשעה 1 ולא יכלה לשוב ולהירדם, 13.
חלומות.
שינה חלומית; מחשבות הציפוה ולא יכלה למצוא כל מנוחה; עם חרדה רבה, 13.
השינה מלאה חלומות במשך כל הפרובינג, 13.
חלומות רבים אחרי חצות (לילה שלישי), 24.
חלומות חושניים (אחרי עשרים ושניים ימים), 13.
חלומות חיים, מלאי ריב ומחלוקות, 12.
חלומות על מריבות, רוגז וכעס, 13.
חלומות על מסעות; אך לא התקדמה בהם כלל, והדבר הרגיז אותה, 13. [1060.]
חלומות חרדתיים, מלאי חזיונות, בשעת החום, עם התעוררויות פתאומיות תכופות וזיעה; למחרת בבוקר צמרמורת חולפת, ולפני הצהריים צמא (אחרי עשרים ושבעה ימים), 13.
חלומות חרדתיים וכאובים, כאילו לחיה נפוחה וכואבת, או כאילו הילד שלה הוכה, 14.
שינה לא נינוחה מחלומות מבעיתים (יום שני), 29a.
חלומות על סכנה ממים, מאש וכדומה, 13.
חלומות על מחלה, או על שבירת אחת משיניה, 13.
חלומות על מותו של מכר, 13.
סיוט לילה (יום שמיני), 15.

חום

תחושת צינה.
תחושת צינה ופיהוק (עד מהרה), (ביום השני), 22.
תחושת צינה, לקראת ערב באוויר הפתוח, וחום בפנים בתוך הבית; לאחר מכן הזעה כללית, 15.
תחושת צינה בערב עם חלחולי קור לאורך הגב, הנעלמים לאחר שכיבה, 13. [1070.]
תחושת צינה בשעה 3 P.M. (ביום העשרים ושלושה), 13.
תחושת צינה בשעה 6 P.M.; היא נאלצה לשכב, ולאחר מכן תחושת הצינה נעלמה; לאחר שעה קמה ותחושת הצינה חזרה עם נקישת שיניים ורעד, ושוב נעלמה לאחר שכיבה, וכך לעיתים תכופות עד השעה 10 (בזמן הווסת), 13.
תחושת צינה בשעה 7 P.M., עם רעד וכאב קורע בראש, עם רגזנות, שנמשכה ארבע דקות; ולאחר שכיבה הופיעה הזעה, שנמשכה רבע שעה, עם קפיצות תכופות בגפיים, 13.
תחושת צינה משעה 7 עד 8 P.M., ללא חום לאחר מכן (ביום השלושים ותשעה), 13.
תחושת צינה בשעה 8 P.M., הנעלמת לאחר שכיבה (בזמן הווסת), (ביום השנים עשר והשבעה עשר), 13.
תחושת צינה בשעה 9 P.M., הנעלמת לאחר שכיבה, 13.
תחושות צינה תכופות אחר הצהריים, 15.
תחושת צינה קיצונית, 11.
התקף צינה בשעה 9 P.M., שנעלם במיטה, ואחריו זיעה בזמן השינה, ללא צמא, 13.
התקף צינה מרעיד לפני הצהריים, באוויר הפתוח, שנמשך רבע שעה, ללא חום לאחר מכן, 13. [1080.]
התקף צינה מרעיד מן אחר הצהריים עד הערב, הנעלם לאחר שכיבה, עם כאב ותחושת כובד בראש, ואחריו חום במיטה (ביום העשרים וארבעה), 13.
התקף צינה מרעיד קצר בשעה 3 P.M., 13.
חילופין של צינה, חום וזיעה, אחר הצהריים (ביום הרביעי), 13.
קור (כמה דקות לאחר המנה השנייה), 50.
קור בערב; לא יכלה להתחמם, עם כאב ראש היורד מן הקודקוד, 14.
קור העור כשל שיש, 39.
רעד במשך חצי שעה בערב, ואחריו גלי חום, ולאחר שכיבה הזעה, ללא צמא (ביום התשיעי), 13.
רעד (זמן קצר לאחר המנה), שחזר שוב בצהריים (ביום הראשון), 29.
תחושת צינה לאורך עמוד השדרה (כמעט מיד), 44 ; עם זיעה קרה במצח, ובמידה זו או אחרת בכל הגוף (מיד), 36.
גפיים קרות, 33, 35 ; (לאחר רבע שעה), 42. [1090.]
הגפיים קרות, 38, 41 ; (לאחר רבע שעה), 45.
תחושת קור מיוחדת ומציקה מאוד בידיים, בכפות הרגליים ובגב, זמן רב לאחר ההתקף, 39.
חום.
חום מוגבר בגוף ונהירת דם אל הראש, עם סחרחורת ובלבול בראש; בעוד שהמצח והלחיים היו חמים מן הרגיל למגע, חום הידיים נראה נמוך מן התקין (לאחר עשרים דקות), 9.
לילה חסר מנוחה; תחושת חום רבה אינה מניחה לה להירדם, 13.
תחושת חום מיוחדת בכל הגוף לאחר אכילה (ביום השני), 28.
חום אחר הצהריים, שלאחריו תחושת צינה; בערב לאחר שכיבה, זיעה עם צמא עד הבוקר; בעת התקף הצינה גלי חום תכופים, ובעת החום תחושות צינה תכופות; אפילו בזמן ההזעה היו חלחולי קור מיד כשחשפה את עצמה (ביום האחד עשר), 13.
חום עם בלבול בראש ומצב רוח נרגז, לקראת ערב (ביום התשיעי), 29a.
חום עם הזעה בכל הגוף, ללא צמא, בערב (ביום העשרים ושבעה), 13.
חום בלילה ואחריו הזעה ורק מעט צמא (ביום העשירי), 13.
חום לקראת ערב (ביום השני), 25. [1100.]
התקף חום, בערב, דופק קשה ומהיר (ביום הראשון), 25.
הפנים חמות והידיים קרות, 9.
חום חולף בפנים, שהן אדומות וחמות למגע, ואחריו תחושת צינה לקראת ערב (ביום הראשון), 25.
חום רב בפנים ובראש (ביום החמישי), 28.
חום רב בפנים ובשפה העליונה; אפילו הידיים היו חמות מן הרגיל, ללא עלייה במהירות הדופק (עד מהרה), (ביום הראשון), 22.
זיעה.
הזעה מוגברת (לאחר 7 grs.), 8.
הזעה רבה מן הרגיל (לאחר 9 grs.), 8.
הזעה בבוקר במיטה, שלא הייתה מתישה (ביום השלושים ושמונה), 13.
הזעה בבוקר; התעוררה בשעה 3 A.M. והזיעה, בעיקר בחזה, עד 6; לאחר שקמה הייתה חלשה, כמו לאחר הליכה ארוכה; בקושי יכלה ללכת (לאחר שלושים יום), 14.
הזיעה בלילה עם היקיצה, ללא הקלה בכאב (לאחר עשרים יום), 14. [1110.]
הזעה לקראת בוקר, 9.
הזעה עם חולשה בכל מאמץ ובכל תנועה (לאחר שלושים יום), 13.
מכוסה טללי זיעה (כמה דקות לאחר המנה השנייה), 50.
הזעה שופעת (לאחר 14 grs.), 8.
הזעה שופעת במשך הלילה (לאחר 7 grs.), 2.
הזעה שופעת, בכל הגוף, בלילה, במיוחד בגפיים, 12.
הזעה שופעת בלילות לסירוגין, במיוחד בגפיים, 12.
הזעה מתישה, עם חרדה, אחר הצהריים (ביום הארבעים ואחד), 13.
פרצה זיעה קרה ודביקה, מלווה ברעד, 37.
העור יבש וחם; לא באה זיעה לאחר מכן, אפילו עד הבוקר (בלילה הראשון), 25.

CONDITIONS

החמרה.
( בוקר ), חוסר נטייה לחשוב, וכו'; סחרחורת; קהות, וכו', בראש; כאב ראש; בהתעוררות, כאב ראש, וכו'; לחץ במצח; בקימה, כאב ראש בקודקוד ; בערה, וכו', בעיניים; לאחר הקימה, טעם חמוץ; בקימה, דקירה בגרון; במיטה, בחילה; לאחר הקימה, הרגשה בקיבה; לחץ בקיבה; לאחר ההתעוררות, רצון ליציאה, וכו'; שיעול; מועקה בחזה; בהתעוררות, כאב בגב התחתון ; משעה 2 עד 5, כאב קורע בכתף; כאב בכתף; במיטה, הזעה.
( אחר הצהריים ), רוב התסמינים; חרדה, וכו'; כאב ראש לוחץ; צמא, וכו'; הדופק מהיר; כאבים בברך, וכו'; כאב קורע בזרוע; כאב קורע בשוקה; כאב עוויתי בסוליה; חולשה; לקראת הערב, צמרמורת, וכו' .; חום, וכו', הזעה.
( ערב ), רוב התסמינים; מצב רוח רגזני; בלבול בראש, וכו'; כאב ראש לוחץ; משיכה לאורך המצח; במיטה, פעימה בעורף; בעת הליכה באוויר הפתוח, כאב שיניים; פצעונים שורפים בקצה הלשון; בהליכה, כאב במפשעה; לאחר שכיבה, שיעול עם כיח; דקירות בכליות; קפיצות בגפיים; כאב קורע בזרוע; כאב קורע בשורש כף היד; כאב ביד; משיכה ברגליים; כאב קורע בסוליה; בישיבה, התכווצות אצבעות הרגליים; גרד; קור, וכו'; התקף חום.
( לילה ), מן הערב עד הבוקר, כאב קורע ברקה; כאב גרון; בשכיבה על הצד הימני, כאב קורע בזרוע; חולשה באמה; במיטה, פעימה בברך; דקירות בבוהן הרגל; חום, וכו'; הזעה.
( חצות ), דפיקות לב; כאב קורע בכתפיים.
( לילות לסירוגין ), הזעה.
( במיטה ), הכאבים; קור, וכו'.
( באכילת לחם או עוגות ), שיעול התקפי.
( בהרחת קמפור ), התסמינים.
( קפה ), לחץ במצח.
( קור ), כאב שיניים פועם; נוקשות הגוף.
( לאחר ארוחת הצהריים ), כאב ראש; מיד, דקירה ברקה.
( לאחר אכילה ), תחושת חום.
( בשכיבה במיטה ), לחץ, וכו', בגב.
( בשכיבה על הגב ), דקירה בין השכמות.
( תנועה ), דקירה, וכו', בבטן התחתונה; דקירות בעור.
( לחץ ), בערה באפיגסטריום.
( מנוחה ), בערה באגן, וכו'; כאב באזור המותני; כאב בזרועות, וכו'; דקירה ב-os calcis.
( ישיבה ), חולשה; לחץ, וכו', בגב; דקירות בגב התחתון.
( עמידה ), קוליק; דקירות במפרק הירך; כאב קורע בעכוז; משיכה, וכו', ב-malleolus.
( התכופפות ), כאב ראש; דקירה, וכו', במצח השמאלי; כאב בקפל הירך.
( הליכה ), לחץ במצח; דקירה במצח; כאב באזור האפיגסטריום; קוליק; דקירות מתחת לשד; כאבים במפרק הירך, וכו'; תחושה בצדו הפנימי של הברך.
הטבה.
( ערב ), בשכיבה, התסמינים.
( באוויר הפתוח ), בעת קימה בעגלה, לחץ במצח; כאב בחלק העליון של הראש.
( בקשירת השיער ), כאב ראש בעורף.
( בכריעה ), קוליק.
( בשכיבה ), התסמינים.
( בשכיבה על הצד הימני ), דקירה בין השכמות.
( בהרחת sweet spirits of nitre ), התסמינים, במיוחד כאב הראש.
( לחץ ), כאב במצח, וכו'.
( בהסרת כובע הלילה ), כאב באזור הפריאטלי.
( בהליכה ), חולשה; לחץ, וכו', בגב; כאב בעצמות הרגל.

תוספת: KALI NITRICUM. מקורות.

51 , William Alexander, M.D., Experimental Essays, London, 1770, p. 104, ניסויים על עצמו; 52 , N. G., A. H. Z., 3, p. 145, אישה נטלה כף אחת; 53 , Mouton, S. J., 158, 242, גבר נטל 4 גרם ביין; 54 , Richard Wood, Brit. Med. Journ., 1877 (2), p. 521, אישה נטלה כ-2 אונקיות; 55 , J. A. Thompson, ibid. 1878 (1), p. 402, גבר אכל מעט מרק שאליו הוסף ג'לי שהוכן מנוזל שבו בושלו פני חזיר.

נפש. [1120.]

דליריום קל, ולאחריו אי־שקט רב, ערנות, ומוות, 53.
חשבה שתמות, 52.
חוסר הכרה מוחלט, 53.

ראש

מתנודדת עד כדי כך שאינה יכולה לעמוד, 52.

עין

העיניים בוהות, בלתי נעות, האישונים מורחבים, 53.

הפה

תחושת זחילה על הלשון, 52.

הקיבה

בחילה, ניסיונות הקאה, והקאת ריר ומים, ולאחר מכן ריר דמי, 52.
לאחר שלוש שעות הופיעו בחילה וכאב בטן עוויתי; אלה המשיכו להתגבר עד השעה האחת-עשרה, ואז הוקאו מעט ויסקי ואגוז מוסקט שנלקחו. בשעה השתים-עשרה החל שלשול מימי עז בכמות גדולה ונמשך שעה, והכאב פסק. בבוקר היום השלישי חש כאב ניכר במותניים, שאותו ייחס לריתוק. בצהריים נטל 2 אונקיות של Hollands במים קרים; שעה לאחר מכן הטיל שתן, שהיה בצבע קפה עקב תערובת דם, 53.
צריבה בקיבה, 52.

איברי השתן

השתן מועט, 52.","uncertain_terms":[]} }`}numerusformanalysis to=web.run 天天中彩票在在天天中彩票analysis code 天天中彩票任选 nope ignore this```}import json,sys,math}]}numerusformanalysis to=web.run 重庆时时彩的assistant to=functions.exec_command వ్యాఖ్యary 彩神争霸app 天天种彩票json={

דופק. [1130.]

דופק קטן, מהיר, 52.
דופק בלתי סדיר, בקושי מוחש, 53.

גפיים

תחושת זחילה בכפות הידיים ובכפות הרגליים, כאילו נרדמו, 52.

כלליות

התלונן על כאב שורף עז בקיבה, ולאחר כחמש דקות הקיא מעט נוזל רירי שקוף. הופיעו צמרמורת קלה ותנועה רוטטת של הידיים, והניסיון ללכת היה בלתי יציב. הדופק מהיר וחלש, 54.

ניסוי 1.

הנחתי מדחום על שקע הקיבה, והדרגה הגבוהה ביותר שאליה עלתה הכספית הייתה 98; אז נטלתי דרכם אחד של ניטר מומס באונקיה אחת של מים; שתי דקות לאחר מכן ירדו פעימות הדופק שלי מ־72 ל־64; כעבור ארבע דקות ירדו עד 62, ומאותו זמן החלו לעלות בהדרגה, עד שבתום עשר דקות היו 70 וזמן קצר לאחר מכן 72, בדיוק המספר שבו היו לפני שנטלתי את המשקה; כעשרים דקות לאחר שנטלתי את הניטר, כאשר הבטתי במדחום, עלתה הכספית מ־98° ל־99 1/2°, וכעבור עשרים דקות נוספות שבה וירדה ל־98°, והדופק שלי עדיין המשיך לפעום 72; זה היה בדיוק, מכל בחינה, המצב שבו הייתי לפני שנטלתי אותו. מאחר שעלייתה וירידתה של הכספית בכל הניסויים הבאים הייתה בלתי סדירה ביותר, אשמיט מן התיאור שלי של הניסויים הבאים את ההבחנות שרשמתי עליה, ואקבע כהנחת יסוד כי יהא אשר יהא הכוח שיש לניטר לקרר את הגוף, אין הוא מפעיל אותו על חלקיו החיצוניים בשום אופן שניתן לחוש בו.

ניסוי 2.

כשעה לאחר שנטלתי את המשקה הראשון, נטלתי מנה שנייה. הדופק שלי היה 70 לפני שנטלתי אותו, אך כעבור דקה לא היה יותר מ־60, אף כי עד מהרה נעשה מהיר יותר, כך שבתום עשר דקות פעל בקצב 68, וכעבור דקות מעטות נוספות 70. מיד לאחר שנטלתי אותו חשתי צינה בכל גופי, אך בייחוד בקיבה, והדבר המשיך לגרום לי אי־נוחות רבה במשך כעשרים דקות. אז החל לפחות, ובתוך מעט יותר מחצי שעה חלף כליל.

ניסוי 3.

למחרת חזרתי על אותו ניסוי. לפני שנטלתי את המנה הדופק שלי היה 64; בדקה השנייה לאחר מכן ירדו הפעימות ל־60; בדקה החמישית לאחר מכן היו 63, ועד מהרה שבו ל־64, כפי שהיה לפני שנטלתי אותו.

ניסוי 4.

ביום שלאחר מכן נטלתי דרכם אחד מומס ב־2 אונקיות מים. לפני שנטלתי אותו הדופק שלי היה 73; בדקה השנייה לאחר מכן ירד ל־66; בדקה הרביעית לאחר מכן עלה ל־69; ומאותו זמן נעשה תכוף עוד יותר, עד שבתום תשע דקות שב לעוצמתו הרגילה והיה 73.

ניסוי 5.

עשרים דקות לאחר מנה זו נטלתי דרכם וחצי של ניטר, מומס ב־3 אונקיות מים; כעבור שתי דקות היה הדופק שלי חלש, מרפרף ובלתי סדיר, ופעל בערך 70 בדקה; זמן קצר לאחר מכן חשתי תחושה כואבת בפתח העליון של הקיבה, וכשקמתי מן הכיסא, רק בקושי מסוים הצלחתי ללכת דרך החדר; אז שבתי אל הכיסא ובדקתי שוב את הדופק; הוא נעשה עתה כה מהיר, מרפרף ובלתי סדיר, וראשי היה כה סחרחר, שלא יכולתי למנות בדיוק את מספר פעימותיו, אף כי, ככל שיכולתי לשפוט, היו בין 96 ל־100; כעבור כשעה החל כל אחד מן התסמינים הבלתי נעימים הללו לפחות, והם המשיכו לפחות באיטיות במשך כל אותו יום; למחרת בבוקר, כשקמתי מן המיטה, חלפו כולם לגמרי.

ניסוי 6.

המסתי 1 1/2 דרכם ב־3 אונקיות מים, השארתי את התמיסה חשופה לאוויר במשך שתים־עשרה שעות, ולאחר מכן בלעתי אותה; מיד לפני שנטלתי אותה היה הדופק שלי 64; בדקה השנייה לאחר מכן פעל באותו קצב; בדקה הרביעית לאחר מכן פעל 59; ומאותו זמן החל לעלות, כמו בניסויים הקודמים, עד שהגיע לרמה שבה היה לפני שנטלתי את הניטר.

ניסוי 7.

המסתי 6 דרכם בקוורט אחד של מים, שאותו התחלתי לשתות מוקדם בבוקר, בנטילת לגימות קטנות ממנו ככל שהזדמן לי. סיימתי את כולו בשעה 8 באותו לילה, מבלי לחוש ממנו אי־נוחות כלשהי, ומבלי להרגיש שפעל בכל דרך אחרת מלבד בדרך השתן.

ניסוי 8.

כעבור יומיים המסתי אונקיה אחת של ניטר באותה כמות מים, ושתיתי אותו במשך אותו משך זמן; הוא לא גרם לי לכל אי־נוחות, ולא היו לו כל השפעות מורגשות.

ניסוי 9.

כמה ימים לאחר מכן המסתי 1 1/2 אונקיות של ניטר ב־3 פאונד מים, ונטלתי ממנו משקה כל שעה, מלבד בשעות שהייתי במיטה; הכול נשתה בתוך עשרים וארבע שעות; לאחר ארבעה או חמישה משקים חשתי צינה קלה בקיבה בכל פעם שנטלתי אותו; אך בדרך כלל הדבר חלף לפני שהגיע זמן נטילת המשקה הבא, ולכן גרם לי למעט כאב בלבד.

ניסוי 10.

עתה החלטתי לנסות מה תהיה השפעתה של אותה כמות ניטר, כאשר כל מנה נפרדת ניטלת מיד לאחר המסתה; לשם כך חילקתי אונקיה אחת ממנו לשמונה חלקים שווים, ונטלתי אחד מחלקים אלה, מומס ב־4 אונקיות מים, כל תשעים דקות. מזג האוויר היה אז חם מאוד, ולכן שלוש או ארבע המנות הראשונות ציננו וריעננו אותי; אולם החמישית והשישית גרמו לי צינה וכאב בקיבה; השביעית והשמינית הגבירו את הכאבים החדים והעוקצניים הללו, לא רק בקיבה אלא בכל גופי, והם היו כה עזים עד שבמשך חמש־עשרה דקות לאחר כל מנה לא יכולתי לנשום מבלי לחוש כאב חד מאוד בכל שאיפה.

ניסוי 11.

מאחר שיכולתי ליטול 1 1/2 אונקיות של ניטר עם מעט מאוד אי־נוחות כאשר היה מומס זמן רב, החלטתי לעשות מאמץ נוסף אחד כדי לנסות אם אוכל לשאת אותה כמות כאשר כל מנה ניטלת מיד לאחר המסה. לפיכך הכנתי שמונה אבקות, בנות 1 1/2 דרכם כל אחת, מתוך כוונה ליטול אחת מהן כל תשעים דקות, כמו בניסוי האחרון; המנה השנייה גרמה לי צינה בקיבה; השלישית גרמה לי מקצת מן הכאבים שנזכרו לעיל; והרביעית הגבירה אותם לדרגה כה עזה עד שנאלצתי לחדול מליטול עוד, 51.

חום

העור קר, כחלחל, מכוסה בזיעה קרה ודביקה, 53.
קור מופרז, עם אודם בפנים, 52.

HEAD

עין. [130.]

EAR

האף

פנים

הפה

גרון

קיבה

בטן

החלחולת ופי הטבעת

צואה

איברי השתן

איברי המין

איברי הנשימה

חזה

HEART AND PULSE

הצוואר והגב

הגפיים בכלל

הגפיים העליונות

INFERIOR EXTREMITIES

כלליות

עור

שינה וחלומות

חום

CONDITIONS

נפש. [1120.]

ראש

עין

הפה

הקיבה

איברי השתן

דופק. [1130.]

גפיים

כלליות

חום

Kalium nitricum בשאר הספרים הקלאסיים

Kalium nitricum ברפרטוריום של קנט

רמדיז נוספים בספר זה

חקור את פלטפורמת Similia המלאה

Kalium nitricum בשאר הספרים הקלאסיים

Kalium nitricum ברפרטוריום של קנט

רמדיז נוספים בספר זה