Arum triphyllum

שם נפוץ: לפת אינדיאנית.

נזלת: צורבת, שופעת; הנחיריים מגורים וכואבים (Ars., Nat-M., Nit-Ac., Rhus-T.).

נזלת, הפוגעת במיוחד בנחיר השמאלי (All-C., Jug-C., Mang.) (K.).

נזלת, במיוחד בשעות אחר הצהריים (Calc-P., Kali-C., Mag-S., Plb., Sulph.; במיוחד במשך הערב - All-C.) (K.).

נזלת, בזמן דיפתריה (Amm-C., Ars., Carb-Ac., Kali-B., Merc-C., Merc-Cy., Mur-Ac., Nit-Ac.) (K.).

האף מרגיש חסום, למרות ההפרשה המימית (Amm-C., Ars., Samb., Sinap.) (A.).

התעטשות, גרועה יותר בלילה (A.).

הפרשה (אפית) מאכלת; האף כאוב מאוד, מגורה ומכויב (D.).

מחטט באף בלי הרף, עד זוב דם (Cina, Con., Lach.) (Bl.).

קודח באצבע אל צדו של האף (Aur., Bufo, Cina, Phos., Phos-Ac., Stict., Verat., Zinc.) (A.).

צרידות ותחושת שפשוף מכאיבה בלרינקס (Caust., Phos.); השליטה בקול אובדת (Amm-Caust.); הקול משתנה לפתע; שיעול יבש; החולה מתכווץ ממנו, כה כואב הוא (D.).

תרופה מצוינת ב"כאב הגרון של אנשי כמורה".

חייב לנשום בפה פתוח (Ant-T., Hyos., Lach., Lyc., Op., Sulph.). (Bl.).

כאב גרון של נואמים (Arg-N.) (Bl.).

מקלף את השפתיים עד שהן מדממות (Bry., Cina, Con., Hell., Nit-Ac., Nux-V., Phos-Ac., Rheum, Zinc.) (A.).

זוויות הפה כואבות, סדוקות, ומדממות (A.).

בדיפתריה הפה והלוע מכוסים במשקע. כיבים נראים בנקודות שונות. ההפרשות צורבות ומאכלות. בלוטות הצוואר נפוחות וכואבות (Bl.).

ריור מופרז; הרוק צורב.

הגרון כואב; מרגיש כאילו הוא מכויב; אינו יכול לבלוע.

הקל במקרי דלקת הפה, כאשר יש כאבים שורפים וריור מופרז. המשטחים הריריים מגורים וכואבים; הלשון אדומה, כסלק, והפטמיות בולטות (Bl.).

נפיחות של הבלוטות התת־לסתיות. זוויות הפה, חלל הפה, ואף הגרון נעשים מגורים וכואבים, עד זוב דם; כה כואבים הם למעשה, עד שהחולה מסרב לכל מזון ומשקה, בשל הסבל הנגרם בלעיסה או בבליעה (G.).

ריח רקב נודף מן הפה (Ars., Aur., Bapt., Carb-V., Kali-P., Lach., Mur-Ac., Nit-Ac.) (G.).

הפרשת נוזל שורף, איכורי, מן האף, המאכל את הנחיריים ואת השפה העליונה.

הצטברות ריר בקנה הנשימה (Calc., Ipec., Kali-B., Lyc., Nat-S.).

לאחר התקף שיעול ממושך, הוא מעלה ליחה המשורגת בחוטים צהובים (Dg.).

אקסנתמות דמויות פריחת שנית; העור מתקלף לאחר מכן.

נושך ציפורניים עד שהאצבעות מדממות (A.).

החולים מחטטים וקודחים במשטחים המגורים והמדממים, אף שהדבר כואב מאוד; צורחים מכאב, אך ממשיכים בקידוח (בדיפתריה, בשנית, או בטיפואיד) (A.).

רגזן ועקשן במידה מופרזת (B.).

הפה שורף וכואב כל כך, עד שהם מסרבים לשתות ובוכים כאשר מציעים להם דבר־מה (N.).

צרידות כרונית, מדיבור או משירה ("כאב הגרון של אנשי כמורה", במקרים חריפים - Ferr-P., Rhus-T.) (Arg-M.) (N.).

השתן מועט או נפסק, בשנית (C.).

החמרה: מרוח צפון־מערבית; משכיבה; במשך הלילה; מדיבור, מנאום או משירה; ובשעות אחר הצהריים.

הטבה: מחום.

קשרים. מועיל לאחר Hep. ו־Nit-Ac. בשיעול יבש, צרוד, קרופי; לאחר Caust. ו־Hep. בצרידות ובחירשות של הבוקר, ובשנית.

דומה ל־Ailan., All-C., Amm-C., Ars., Bor., Cina, Merc-C., Nit-Ac., ו־Sulph.

נוגדי־תרופה: חלב חמאה; וכן Acet-Ac. ו־Puls.