Arnica montana

שם עממי: ארס הנמר.

רגישות־יתר של כל הגוף (Coff., Kali-C., Nux-V.).

תחושה של כאב, תפיסות וחבלה בכל הגוף, כאילו הוכה (Bapt., Eup-P., Ham., Pyrog.) (A.).

דקירות מבחוץ פנימה.

שאיפות ונשיפות רועשות ונושפות (C.).

כאבים קורעים ומושכים בחלקים החיצוניים.

נימול בחלקים החיצוניים (Acon., Arg-N., Nux-V., Puls., Zinc.).

כאב, כאילו הוכה או נחבל, בחלקים החיצוניים.

כאב, כאילו נקע, בחלקים החיצוניים ובמפרקים.

פס חום לאורך אמצע הלשון (C.).

תחושת לחץ בחלקים הפנימיים.

יציאה ושתן בלתי רצוניים; שלשול חום או לבן, עם תפיחות הבטן לפני היציאה וקרקורים בבטן בזמן היציאה (C.).

שיגדון, עם פחד עז ביותר מפני שיכו אותו אנשים המתקרבים אליו מעבר לחדר (Hr.).

אצירת שתן, בזמן דיזנטריה (Merc.) (A.).

קפיצות של השרירים (Hyos., Lach., Mygale, Tarant-C.).

פגיעות טראומטיות של השרירים (A.).

מיאלגיה של השרירים הבין־צלעיים לאחר מאמץ רב, עם תחושה כאילו כל הצלעות נחבלו; קוצר נשימה; כאב בחזה, עם חרדה (Ra.).

התפרצויות חום, עם בערה בחלק העליון של הגוף, אך קור בחלקו התחתון.

נטייה לשחינים קטנים; אכימוזות בחלקים שונים של הגוף (Hr.).

דיזנטריה: עם אצירת שתן; דחיפות־שווא; מרווח ארוך בין היציאות (A.).

תוצאות רעות של פגיעות מכניות (נפילות, חבורות ומעיכות).

בכל המחלות החריפות, שנגרמו על־ידי פגיעות מכניות, יש ללמוד היטב את Arnica (Bt.).

פגיעות מכניות, במיוחד עם סטופור מזעזוע מוח; צואה ושתן בלתי רצוניים (A.).

דימום מן החלקים החיצוניים והפנימיים (הקאת דם).

מועיל לאחר פגיעות מחפצים קהים (Symph.) (A.).

פטכיות (Bapt., Ham., Sulph-Ac.).

שברים פתוחים והפרשת המוגלה המרובה שלהם (Calend.) (A.).

דלקת עין טראומטית (Bt.).

פגיעות טראומטיות של האשכים (Con.) (Bt.).

המופטיזיס, מפגיעות מכניות (Mil., Ruta) (Bt.).

צרידות, הנגרמת ממאמץ־יתר של הקול, אצל אנשים המדברים או שרים תדיר (K.).

דימום בלחמית או ברשתית, עם דלף דם לרקמות, מחבלות או משיעול (Led., Nux-V.) (A.).

זעזועי המוח ועמוד השדרה (D.).

פיתול פתאומי של השרירים עקב מאמץ־יתר (D.).

כל דבר שעליו הוא שוכב נדמה לו קשה מדי; הוא מתלונן על כך בלי הרף, וממשיך לעבור ממקום למקום בחיפוש אחר מקום רך יותר (A.).

חוסר הכרה; כשמדברים אליו הוא עונה נכון, אך מיד שבים חוסר ההכרה והדליריום (A.).

רגזן וכעוס, רוצה שיעזבו אותו לנפשו (C.).

מצב רוח קודר ודוחה (B.).

אי־שקט גופני, אך תשישות נפשית או אפתיה; אומר ששום דבר אינו מציק לו (Op.) (B.).

אומר שהוא בריא, כשהוא חולה מאוד (Apis, Ars., Cinnb., Hyos., Kreos., Merc., Puls.) (K.).

פוחד שמכים אותו או שמתקרבים אליו (Ambr., Bell., Ign., Kali-C., Lach., Stram., Thuj.) (B.).

עונה לאט, במאמץ (B.).

סופור; נרדם תוך כדי תשובתו (B.).

גיהוקים בטעם ביצים סרוחות (Bt.).

תחושת מלאות מבחילה לאחר אכילה (G.).

הקאת דם כהה, קרוש (Hm.).

שיגדון, עם רגישות קיצונית למגע (Colch.) (D.).

אינה יכולה ללכת זקופה מחמת תחושת חבלה וכאיבות באזור הרחם (Hr.).

הפלה, מפגיעות מכניות (Bt.).

שיתוק (בצד שמאל); דופק מלא וחזק; נשימת נחירה, אנחות, מלמול (A.).

החולה מרגיש כאילו כתשו אותו (D.).

ראומטיזם הנובע מחשיפה ללחות, לקור ולמאמץ־יתר שרירי משולבים; החלקים כאובים ובתחושת חבלה (D.).

אצירת שתן או אי־שליטה בשתן לאחר לידה (Op.). (A.).

צמא בזמן צמרמורת (Apis, Caps., Cina, Eup-P., Ign., Nat-M., Nux-V., Pyrog., Sep., Sil., Tub., Verat.) (B.).

ראש חם, עם גוף קריר (Bell.) (B.).

קדחת טיפואידית, עם אדישות מרבית; נשימה סרוחה; וכתמים אדומים, דמויי שטפי־דם על הגוף (Hr.).

תלונות עקב משקאות חריפים, או מאדי פחם (A.).

אפשר להשתמש בו למניעת פיאמיה (F.)

הוא נוטה להקל על הכאיבות שלאחר הלידה ומקדם התכווצות תקינה של הרחם ופליטת קרישים ושל כל חלקי הקרומים שאולי נותרו עצורים (F.).

שעלת: שיעול מדגדג עז, שנראה כי הוא מתעורר בכל פעם שהילד כועס (Ant-T., Bry., Cham., Nux-V., Staph., Verat.). הילד מאבד את נשימתו כשהוא בוכה. לפני ההתקף הוא מתחיל לבכות. מדוע? (מפני) שהריאות וקנה הנשימה כאובים. הסובל הקטן יודע מה עומד לבוא ופוחד ממנו (F.).

יציאות דמויות־סרט, עקב ערמונית מוגדלת או רחם מוטה לאחור (A.).

החמרה: בערב ובמשך הלילה; ממגע; מתנועה; מרעש; בזמן מנוחה; בשכיבה; ומיין.

הטבה: מתנועה.

זיקה. משלים את: Acon., Bry., Hyper., Nux-V., ואת Rhus-T.

דומה ל: Bapt., Bell., Bry., Chin., Eup-P., Ham., Kali-P., Phyt., Pyrog., Rhus-T., Ruta, Staph., ו-Sulph-Ac.

הוא בא היטב לאחר: Acon., Apis, Ham., Ipec., ו-Verat.; ואחריו יש לתת Sulph-Ac.