Sulphuricum acidum

הכנה , דילולים במים.

מקורות. (מתוך Hahnemann, Chronische Krankheiten).

1 , Hahnemann; 2 , Fr. Hn.; 3 , Franz; 4 , Gross; 5 , Langhammer; 6 , Ng.; 7 , Jacobson, in Hufeland's Journal (XIX, 2, 164, תצפיות על חולי קדחת, -Hughes); 8 , Kinglake, in Phys. Med. Journ. (IV, 484, מן המקור האנגלי, תצפיות על חולים במחלת עור, -Hughes); 9 , Desgranges, Recueil. Period, 1799 (Frank's Mag., 3), גבר שתה כוס מלאה; 10 , Menminger, Hufeland's Journ. (Frank's Mag., 2), הרעלה של אשה; 11 , Fleischmann, Horn's Archiv, 1817 (Frank's Mag., 2, 17), הרעלה של נערה, æt. 22 שנה; 12 , Lunding. Acta. Soc. Med. Haven., 1821 (Frank's Mag., 2), הרעלה של אשה הרה; 13, 14 , אותו מקור, הרעלה של שתי נערות; 15 , London Courier (Edinb. Med. and Surg. Journ., 1824, p. 222), הרעלה קטלנית של תינוק, æt. 3 חודשים; 16 , Rust, Rust's Mag., 1824 (Frank's Mag., 1), הרעלה של נערה; 17 , Tendering, Horn's Archiv, 1825 (Frank's Mag., 2, 12) הרעלה של נערה; 18 , Dr. Puchelt, Heidelberg Ann., 1825 (Frank's Mag., 3), הרעלה של גבר; 19 , Kleim, באותו כתב־עת, הרעלה של נערה הרה מ־1 אונקיה; 20 , הושמט; 21 , Lebidois, Archiv. Gen., 1827 (Frank's Mag., 3), הרעלה של נערה, æt. 22 שנה; 22 , Dr. Martini, Rust's Mag., 1827 (Frank's Mag., 1); 23 , Robert, Bull. de la Soc. de Anat., 1828 (Tardieu), הרעלה של גבר, æt. 22 שנה, מ־1/2 אונקיה; 24 , Carus, Deutsch Zeit., 1828 (Frank's Mag., 3, 354), הרעלה של אדם, æt. 26 שנה, מן התמיסה המרוכזת; 25 , Hospital Report of Hôtel Dieu, Lond. Med. Gaz., vol. 1, 1828, הרעלה של אשה, æt. 22 שנה, מכוס מלאה של חומצה גופרתית מעורבת במים; מוות בתוך 60 יום, בשלב מתקדם של שחפת; 26 , J. Orr, Lond. Med. Gaz., 1828-9, vol. 3, p. 253, הרעלה של נערה, æt. 19 שנה, מכ־2 אונקיות של חומצה גופרתית מרוכזת; 27 , Hôtel Dieu, Lond. Med. Gaz., 1828-9, p. 687, הרעלה של נער, æt. 9 שנים, שבלע מלא־פה אחד, וכשעמד לבלוע שני, פלט אותו על סנטרו, זרועותיו וידיו; 28 , אותו מקור, Louis F., æt. 19 שנה, בלע מלא־פה, מוות בתוך 20 יום; 29 , Robt. Christison, M.D., Edinb. Med. and Surg. Journ., 1829, p. 232, על גבר נשפכה חומצה גופרתית; מוות ביום ה־13; 30 , Thomas Bevan, Lond. Med. Gaz., vol. 1, 1828, השפעות על תינוקות יונקים, שאמותיהם נטלו מ־5 עד 10 טיפות שלוש או ארבע פעמים ביום, יחד עם חליטת ורדים; 31 , Dr. Thorer, A. H. Z., 3, 98, אשה, æt. 30 שנה, עשרה ימים לאחר הלידה, נטלה 20 טיפות מדי שעה במשך 12 שעות, בשל מטרורגיה, הושמט; 32 , Lond. Med. Gaz., vol. 7, 1830-1, p. 27 הרעלה של אשה, מוות ביום החמישי; 33 , Martyn Sinclair, Edinb. Med. and Surg. Journ., 1831 (2), p. 99, גבר, æt. 27 שנה, בלע 3 אונקיות נוזל של חומצה גופרתית מרוכזת, מוות בתוך 55 שעות; 34 , Hohnbaum, Hencke's Zeit., 1833 (Frank's Mag., 3); 35 , Behr, Casper's Woch, 1834 (Frank's Mag., 1), הרעלה של ילד, æt. 2 שנים, מכמעט 2 דראכמות; 36 , W. Corbet, Dublin Med. Journ., vol. 8, 1835, p. 283, Anne Taylor, æt. 18 שנה, נטלה כנראה 1 1/2 או 2 אונקיות, מוות ביום ה־33; 37 , Schurmayer, Heidelberg Annal., 1836 (Frank's Mag., 3), גבר, æt. 40 שנה, נטל כפית; 38 , Barkhausen, Med. Zeit. für Verein Preuss., 1866 (Frank's Mag., 1, p. 2), הרעלה של גבר; 39 , אותו מקור, מקרה נוסף; 40 , Braun, Hencke's Zeit., 1836 (Frank's Mag., 3); 41 , Med. Zeit. Verein Preuss, 1836 (S. J., 15, 16), הרעלה של גבר; 42 , Dr. Lowenhardt, Med. Zeit. Verein Preuss, 1836 (Frank's Mag, 1), הרעלה של גבר; 43 , Evers, Rust's Mag., 1837 (Frank's Mag., 1), הרעלה של אשה מ־1 אונקיה; 44 , אותו מקור, מקרה שני של אשה; 45 , אותו מקור, מקרה שלישי, נטלה כף; 46 , Tott, Hufeland's Journ., 1837 (S. J., 15, 282), הרעלה של אשה; 47 , Chaulant, Beitrage zu Prat. Heil., 1837 (Frank's Mag., 4), גבר שתה מעט; 48 , Dr. Hilsenberg, Rust's Mag., 1837 (Frank's Mag., 1); 49 , Reder, Rust's Mag., 1838 (Frank's Mag., 1), ילד; 50 , Dr. Michælsen, Pfaff's Mittheil., 1838 (S. J., 23, 118), אשה שתתה מעט; 51 , Moller, Nord. Med. Arch. (S. J., 170, 23); 52 , Fritz, Wurt. Corr. Blatt., 1838 (Frank's Mag., 2), גבר, æt. 45 שנה, שתה מעט; 53 , John Wilson, M.D., Med.-Chir. Trans., 1838, p. 274, אשה צעירה בלעה 2 או 3 אונקיות של חומצה גופרתית חזקה; 54 , אותו מקור, אשה בלעה חלק מכמות בשווי שני פני של שמן ויטריול, מוות בתוך 45 שבועות; 55 , Tardieu, גבר נטל 80 גרם, ומת בתוך 20 שעות מניקוב; 56 , Alfred S. Taylor, Guy's Hosp. Rep., 1839, p. 297, גבר, æt. 40 שנה, נטל כוסית יין; 57 , Geisler, Rust's Mag., 1839 (Frank's Mag., 1); 58 , Luther, Hufeland's Journ. (Frank's Mag., 2); 59 , Dr. Pachur, Med. Zeit. Verein Preuss, 1841 (S. J., 32, 152), גבר שתה מעט; 60 , Dr. Bergmann, Hanover Annals., 1841 (Frank's Mag., 1); 61 , Dr. Claudi, Œst. Wochenschrift, 1841 (Frank's Mag., 1), נערה æt. 21 שנה; 62 , J. Scoffem, M.D., Lond. Med. Gaz., vol. 30, p. 352, נערה בלעה כמות, מוות ביום השני; 63 , Thierfelder, Summarium, 1842 (S. J., 35, 31), אשה, æt. 28 שנה, נטלה 1/2 אונקיה; 64 , Kerster, Rust's Mag., 1843 (Frank's Mag., 1); 65 , אותו מקור, מקרה נוסף; 66 , הושמט; 67 , Pharm. Journ., vol. 5, 1846, p. 189, תמצית מתוך Hampshire Journ., תינוק נטל 2 או 3 טיפות; 68 , Bouvier, Bull. Royal Acad., 1847 (Frank's Mag., 4), נערה בלעה 2 כפות; 69 , David Craige, M.D., Edinb. Med. and Surg. Journ., 1849 (1), 407, גבר, æt. 49 שנה, בלע 2 אונקיות במשקל סגולי 1840, מוות בתוך פחות מ־4 שעות; 70 , Œst. Med. Woch. (A. H. Z., 21, 379), נערה, æt. 21 שנה, נטלה 2 כפות, החלמה; 71 , H. Letheby, M.D., Med. Times, N. S., vol. 1, 1850, p. 58, James Ross, æt. 6 שנים, שתה בערך כף; 72 , אותו מקור, שמן ויטריול בצפיפות 1316, והמכיל 42 אחוז של חומצה גופרתית חופשית, נשפך על שני גברים; 73 , John Walker, Month. Journ. Med. Sci., vol. 10, 1850, p. 538, גבר, æt. 30 שנה, בלע 15 1/2 דראכמות; 74 , Wibmer, Zeller. Würt. Corr. Blatt., Hirschell's Archiv, vol. 2, p. 44, השפעות על עובדים; 75 , Dr. Trier, Hosp. Med., vol. 5, pr. 1, 1852 (S. J. 76, 309); 76 , Benzi, Gaz. Sarda., 1855 (S. J., 88, 175), גבר בלע 10 עד 15 גרם; 77 , Sebregondi, Preus Verein Zeit., 1855 (S. J., 88, 300), נער שתה לגימה; 78 , Cless, Wurt. Corr. Blatt., 1856 (S. J., 93, 295), נערה, æt. 26 שנה, נטלה כמות בלתי מוגדרת; 79 , Dr. Schüz, Wurt. Corr. Blatt., 1856 (S. J., 91, 302), ילד, æt. 2 וחצי שנים, נטל כמות בלתי מוגדרת של החומצה המעשנת; 80 , Dr. Schüz, Med. Corr. Blatt., 1856, מקרה של ילד, æt. 3 שנים; 81 , M. Laboulbène, Lond. Med. Gaz., vol. 5, p. 77, גבר, æt. 59 שנה, בלע כמה מלאי־פה של חומצה גופרתית בדרגת חוזק 66; מתן חלב מיד הביא להקאה; טיפול: חלב עם סיד, מים ומגנזיה; 82 , Thirion, Journ. de Chim., 1857, No. 6; 83 , Dr. Jenner, Med. Times and Gaz., 1857 (2); 84 , Pellischek, Œst. Zeit. für Prakt. Heil., 1858 (S. J., 99, 290); 85 , Dr. Winn, Lancet (Pharm. Journ., vol. 17, 1858, p. 385), ילד, æt. 4 שנים, נטל כמות, החלמה; 86 , Howitz, Hosp. Tidende (S. J., 111, 306); 87 , אותו מקור, מקרה נוסף; 88 , Guy's Hosp. Rep., 1859, p. 134, גבר, æt. 56 שנה, בלע בערך כף קינוח; 89 , אותו מקור, אשה, æt. 55 שנה, שתתה בערך 3 אונקיות בחוזק של 1 חומצה ל־4 מים, מוות בתוך 11 ימים; 90 , אותו מקור, גבר, æt. 56 שנה, הכניס לפיו בערך כף אחת וירק אותה החוצה; 91 , Times (Pharm. Journ., vol. 18, 1859, p. 485), מבין שישה גברים שעסקו בריקון תא ששימש לעיבוי הגז, שניים לא נפגעו, אף שעבדו זמן רב יותר מן האחרים; אחד נפגע קלות; אחד מת בבוקר השני; 92 , Ogle, Trans. Path. Soc., vol. 11, p. 294 (Syden. Yearbook, 1860, p. 437); 93 , Attomyr, New Archives, vol. 1, part 1, p. 178, השפעות השימוש הפנימי; 94 , Reil, Z. für H. K., 2, p. 35, גבר נטל 1/2 ליברה של חומצה גופרתית גולמית; 95 , D. R. Haldame, M.D., Edinb. Month. Journ., vol. 7, 1862, p. 739, גבר בלע כמות לא ידועה, מוות; 96 , Leyden and Munk, Virchow, vol. 22, p. 237 (Syden. Yearbook, 1862, 427), שני מקרי הרעלה קטלניים; 97 , Bamberger, A. H. Z., M. B., 6, 40, נערה, æt. 25 שנה, נטלה כף; 98 , Dr. Smoller, A. H. Z., M. B., 8, 9, אשה, æt. 29 שנה, נטלה כמויות קטנות למדי; 99 , אותו מקור, גבר נטל מעט; 100 , אותו מקור, מקרה של נערה, æt. 20 שנה; 101 , Geissler, S. J., 100, 294, נער שתה 1/2 אונקיה; 102 , Drs. Frerichs and Mannkopf, A. H. Z., M. B., 6, 40, נערה, æt. 16 שנה, הורעלה על־ידי החומצה המדוללת והחלימה; 103 , אותו מקור, נערה נוספת, æt. 16 שנה; 104 , אותו מקור, נערה, æt. 24 שנה, נטלה כמות בלתי מוגדרת; 105 , אותו מקור, מקרה נוסף, נלקחה בו החומצה המרוכזת; 106 , אותו מקור, נערה נטלה 1 1/2 אונקיות; 107 , Edmund Higinbotham, Med. Times and Gaz., 1863 (1), p. 183, גבר בלע 3 אונקיות של רוח ויטריול, מוות בתוך שעתיים וחצי; 108 , Joseph M. Drake, M.D., Canada Med. Journ., vol. 4, 1867, G. W. נטל בערך כוס של שמן ויטריול; 109 , Dr. Wardell, Brit. Med. Journ., 1869 (2), p. 325, אשה בלעה 2 1/2 אונקיות חומצה גופרתית, מעורבת בכמות שווה של מים, מוות בתוך 3 שעות; 110 , Dr. Fripp, Lancet, 1869 (1), p. 192, גבר, æt. 40 שנה, בלע מלא־פה גדול מן החומצה הגופרתית המרוכזת, החלמה; 111 , Malmsten, Svenska läk sälloh, förh, 1870, Nord. Med. Ark., 3, 1871 (S. J., 155, 19); 112 , Thomas Bryant, Lancet, 1872 (2), p. 816, אשה, æt. 31 שנה, בלעה כמות; 113 , Dr. Burder, Med. Times and Gaz., 1873 (2), p. 92, גבר, æt. 34 שנה, בלע 2 אונקיות של חומצה גופרתית חזקה, מוות; 114 , Dr. Græffner, 1877, השפעות החומצה הגולמית; 115 , אותו מקור, מקרה נוסף של בליעת החומצה.

נפש

• הוזה זמן קצר לפני המוות, 94.
• במשך שני לילות, הוזה ולא הכיר איש, 54.
• אי־נחת (לאחר שתים עשרה שעות), 1.
• התרגשות עצבית, 43.
• קשה היה לעוררו, וכשעוררוהו התנגד בפראות, ואמר בקול צרוד וחנוק, "הניחו לי, תנו לי למות", 107.
• מתבדח יתר על המידה, 1.
• התרוממות הדעת ומצב־הרוח, 1.
• פיזור־דעת רב; לעיתים קרובות השיבה תשובות בלתי הולמות, 6.
• מצב־רוח נחפז; שום דבר שהיא עושה אינו יכול להסתיים מהר דיו, אף שהיא מתאמצת באופן יוצא דופן, 1. [10.]
• גניחה מתמדת, 78.
• גניחות עמוקות מאוד (לאחר חצי שעה), 73.
• בכיינית ללא סיבה (יום ראשון), 6.
• מצב־רוח עצוב ורגזני מאוד, 1.
• מלנכולי ויגע מן החיים, 1.
• מצב־רוח קהה וקודר, בבוקר, 3.
• מצב־רוח מיואש וזעוף, 5.
• חרדה מופרזת ביותר, וכאב שורף וחום בקיבה, 58.
• חרדה רבה, 17, 44.
• חרדה רבה, עם התהפכות חסרת מנוחה, 38. [20.]
• חרדה קיצונית ובחילה, ולאחריה הקאת ריר (מייד), 28.
• חרד, נוטה לריב, סולד מלהשיב, 6.
• פחיתה של מצב־הרוח החרד והמעיק ושל הייאוש, לסירוגין עם התרוממות, ולפיכך (כפעולה מרפאה) מצב שקט ורענן, 3.
• חשש רב, מן הבוקר עד הערב (יום שלושה עשר), 6.
• מלא חשש ועצב, עם נטייה לבכות (יום שני), 6.
• מדוכא, 88.
• היה במצב של בהלה גדולה, 110.
• מפוחד מאוד, מיואש, רגזן, 1.
• מפוחד מאוד; חשדן ביותר, 1.
• מצב־רוח רע, רגזנות, 1.* [30.]
• מצב־רוח רע כל היום; היא נמנעת מלדבר עם כל אחד, 1.
• קנטרני ביותר, בבוקר עם היקיצה, 1.
• קנטרני מאוד, אפילו במשך היום, 1.
• הדיבור מרגיז אותה, 6.
• סלידה מדיבור, 21.
• רגזן, קנטרני, חסר סבלנות, אם עבודתו אינה נעשית לשביעות רצונו, 6.*
• מצב נפשי שקול ורציני, 1.
• כה רגזנית וחולה, עד שנבהלה קשות מכל דבר, 1.
• איבוד הכרה, 40, 113, 114.
• התקפים של קהות הכרה, 79. [40.]
• (קהיון הכרה), 7 . [תוקן בידי Hughes.]
• נטייה לתרדמת, 82.

HEAD

• סחרחורת.
• סחרחורת, 24.
• סחרחורת, אחר הצהריים, בעת תפירה, כאילו תיפול מן הכיסא, 1.
• סחרחורת, בעת ישיבה; הדברים סובבים במעגל, עד מהרה, 6.
• סחרחורת, אף עד כדי התערערות שיווי המשקל; נאלצה לשכב דרך קבע, שכן מיד כשקמה שבה הסחרחורת והופיעה, 1.
• סחרחורת בתוך הבית, הנעלמת באוויר הפתוח, 6.
• הראש בכלל.
• כאב קהה בראש, כאילו הוא מלא, 6.
• כהות לוחצת בראש, 1.
• כהות וכובד של הראש, בבוקר, 6. [50.]
• תחושת כובד ומלאות בראש; נאלצה להחזיקו מוטה קדימה, 6.
• כובד וכאב בראש, כאילו המוח נופל קדימה ושב ועולה, 1.
• חולשה בראש, 2.
• כאב ראש, 24, 74.
• כאב כאילו הראש עומד להתפקע, 1.
• כאב כאילו הראש מרוסק, בבוקר לאחר היקיצה, ועם זאת ישנוניות רבה, 6.
• כאב ראש מושך, בערב, 1.
• כאב ראש מושך, בעיקר בצד ימין, לעבר המצח, 6.
• משיכה ומתיחות בראש, 1.
• כאב קורע בכל הראש, יומם ולילה, 6. [60.]
• דקירות פה ושם בראש, בעת הליכה באוויר הפתוח, 6.
• דקירה קהה עמוק במוח, מעל הבליטה המצחית השמאלית, מתגברת לפתע ואז נחלשת, ולבסוף נעלמת בפתאומיות, 4.
• המצח.
• כהות ומלאות במצח, במשך כל שעות הבוקר, 6.
• כאב, כמו ממכה, סמוך לבליטה המצחית השמאלית, תחילה מתגבר, ואז נעלם לפתע, 4.
• תחושה באזור המצח כאילו המוח רפוי ומתנדנד אנה ואנה, 6.
• תחושת כאב של רגישות פצועה מעל הבליטה המצחית השמאלית, שתמיד נעשית חריפה יותר בזעזועים בודדים, 4.
• כיווץ במצח, תחילה מתגבר, ואז נעלם לפתע, 4.
• לחץ, כמו ממכה, בצד הימני של המצח, תחילה מתגבר ואז נעלם לפתע, 4.
• כאב ראש לוחץ ושורף תכוף במצח ובעיניים, 1.
• כאב קורע ודוקר בצד הימני של המצח, מוקל על ידי לחץ, בערב, 6. [70.]
• זעזוע כואב פתאומי מעל הבליטה המצחית השמאלית, 4.
• זעזוע עז מדי פעם מתחת לבליטה המצחית השמאלית, הנעלם לפתע, 4.
• כאב קורע במרכז המצח, לעבר הצד השמאלי, 6.
• כאב חד מתחת לבליטה המצחית הימנית, כאילו המוח רפוי ונוקש בגולגולת, כואב בנענוע הראש, 4.
• כאב דוקר, פעם במצח ופעם בעורף, 1.
• דקירות קהות במצח, פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, נמשכות עמוק אל תוך המוח, 4.
• דקירות, פתאומיות, קהות ורגישות מאוד, כמו נעיצות, מעל הבליטה המצחית השמאלית, נמשכות אל תוך המוח, 4.
• הרקות.
• רטינה מדי פעם בעצמות הרקה, 4.
• לחץ פנימה בשתי הרקות, 4.
• משיכה ברקה השמאלית, חיצונית למדי ובנקודה קטנה, 6. [80.]
• נעיצה ברקה הימנית, כאילו פקק נעוץ בה ולוחץ בלי הרף עמוק יותר, 4.
• זעזועים בודדים יורים-ודוחפים ברקה הימנית, 4.
• כאב שורף ברקות, כמו מנעיצה או מחבלה, בהפסקות גליות, 4.
• כאב קורע ברקה השמאלית, בעת ישיבה בארוחת הבוקר, 6.
• כאב קורע ברקה הימנית, לקראת ערב, 6.
• קדקוד והעצמות הקודקודיות.
• כאב לוחץ בקדקוד, בעת עמידה, 6.
• בלבול פתאומי בצד הימני של הראש, כמו מעשן, בעת ישיבה, 6.
• תחושת כובד בצד השמאלי של הראש, 6.
• תחושה כאילו הצד השמאלי של הראש, לפני האוזן, מוברג פנימה, 6.
• כאב פועם מטמטם בצד הימני של הראש, בקימה לאחר התכופפות, 6.
• העורף. [90.]
• כאב לוחץ-דוחס בצדי העורף, מוקל אפילו על ידי החזקת הידיים לעבר הראש, בלי לגעת בו, 6.
• לחץ ודקירה בצד השמאלי של העורף, 6.
• חיצונית לראש.
• השיער נעשה אפור ונושר, 1.
• פריחה רבה על הראש, הפנים, והעורף, 1.
• פצעונים קטנים על המצח ובצד האף, 6.
• כאב חיצוני על פני כל הראש, כמו ממוגלה, וגם כואב למגע, 1.
• גרד עז בראש, 6.
• גרד עז בקרקפת, 1.

עין

• אובייקטיבי.
• אודם העיניים, ודמעת מתמדת ורגישות לאור, 1.
• העיניים והפנים בעלי מראה מוותי, 36. [100.]
• העיניים בולטות, 39.
• העיניים מקובעות, והאישונים מכווצים מעט, אך אינם רגישים מאוד לאור (לאחר שעתיים), 69.
• העיניים נוצצות, 11.
• העיניים חסרות ברק ודומעות, 22.
• הם חשו מיד תחושת בעירה קשה, במיוחד בעיניים. עם קבלתם לבית החולים היו עיניהם מודלקות מאוד, העפעפיים היו נפוחים, והעין הימנית של האב נראתה עמומה ועכורה. ביום הרביעי קיבלה הלחמית של עינו הימנית של האב מרקם דמוי ג'לי, וביום השמיני הקרנית, שהיתה עכורה לכל אורך הזמן, התנמקה ונשרה, ופלטה את העדשה וחלק מן הזגוגית. במשך יותר משבוע נותרה עין זו מודלקת, והפרישה כמויות גדולות של חומר מוגלתי. כעת העין עדיין מעלה מוגלה והולכת ומתנוונת, 72.
• העיניים שקועות ומביעות סבל (ביום השישה־עשר), 83.
• סובייקטיבי.
• תחושת גוף זר בזווית החיצונית הימנית של העין, בבוקר בזמן הליכה, נעלמת בבית, 6.
• בעירה ודמעת בעיניים בעת קריאה עם תחילת הדמדומים, 4.
• בעירה עזה תכופה בעיניים (ביום השישי), 6.
• צריבה שורפת ודמעת בעין שמאל בעת קריאה במשך היום, 4. [110.]
• צריבה תכופה בעין ימין (ביום הראשון), 6.
• ארובה.
• כאב קורע בשוליה של ארובת העין הימנית, מתפשט לעבר הרקות, כאילו מתחת לעור, 6.
• כאב כאילו יתד נתחבת ממש מעל ארובת העין השמאלית, בתחילה מתגבר, ואז נעלם פתאום, 4.
• נעיצה קהה, מבפנים כלפי חוץ, ממש מעל שפת העפעף הימני, בכל התקף שיעול, 4.
• עפעפיים.
• העפעפיים דבוקים בבוקר, 1.
• עווית בזווית הפנימית הימנית של העין, 6.
• העפעפיים צונחים והוא אינו יכול לפקחם, 1.
• לחץ בזווית החיצונית של העין, 1.
• גרד דוקר בעפעף התחתון; הוא מוכרח לשפשפו, 4.
• דמעת.
• דמעת, 6.
• גלגל העין. [120.]
• לחץ שורף בחלק הקדמי של גלגל העין השמאלי, באוויר הפתוח; בבית פסק הכאב, והיה כאב רק בעת התבוננות מאומצת, כך שנאלצה להימנע משימוש בעיניים, 1.
• אישון.
• העיניים היו ברובן עצומות, אך האישונים היו קטנים וחודרים, 109.
• האישונים מורחבים מאוד, עם עיניים חסרות ברק, 38.
• האישונים מכווצים ואינם נענים לגירוי האור, 56.
• ראייה.
• רגישות לאור (בשבוע הרביעי), 104.
• עמימות הראייה בבוקר, 1.
• תחושת ריצוד לפני העיניים, עם חולשה, 1.

אוזן

• דגדוג עז בקונכה, 1.
• כאב קורע לפני האוזן השמאלית ומעלה אל הרקה, 6.
• כאב קורע עמוק באוזן השמאלית, ולאחריו תחושת זחילה בה, 6. [130.]
• משיכות עוויתיות באוזן ימין, שקודמת להן יציאה של חמימות נעימה, 6.
• כאב קורע ודוקר באוזן ימין, בחלק החיצוני יותר, 1.
• תחושת משיכה מבפנים כלפי חוץ בתעלת השמע הימנית, 4.
• השמיעה.
• ירידה בשמיעה, כאילו הונח עלה לפני האוזן, 6.
• צלילים ברורים של פעמונים באוזן ימין, 5.
• שאון קצבי באוזניים, 1.
• שאון באוזן השמאלית בעת פתיחת הפה, כמו ממפל, בשעת הסעודה, 6.
• שאון באוזניים, בערב, 1.
• שאון באוזניים (שבוע רביעי), 104.
• שאון חזק באוזניים, נמשך ארבע שעות, 1.

אף. [140.]

• נזלת עזה, עם עיניים כואבות, 1.
• נזלת, עם אובדן חוש הריח (ביום הרביעי והחמישי), 6.
• נזלת שופעת (ביום הרביעי), 6.
• מים רבים זורמים מן האף, עם סתימה של נחיר אחד, 6.
• נזלת יבשה עקשנית, 1.
• קטר יבש עז; לעיתים לא יכול היה להעביר כלל אוויר דרך נחיר זה או אחר, 4.
• דימום מן האף בערב, בישיבה ובעמידה, 5.
• קצף חום-כהה יוצא מן הנחיריים, 107.
• נטייה להתעטש ללא הצלחה, 6.
• עקצוץ דק, דוקר ועוקץ, בצד הימני של האף, כך שנאלץ לשפשפו, 4. [150.]
• אד עלה דרך האף, ולאחריו התעטשות בלתי פוסקת עשרים פעמים, ואחר כך סתימה של האף, 6.

פנים

• עוויתות בלתי פוסקות של שרירי הפנים; העיניים שקועות; עוויתות קלוניות של הגפיים העליונות ושל שרירי הגב, 76.
• עוויתות של שרירי הפנים ושל השפתיים, 9.
• הפנים מעוותות, כחלחלות-עופרתיות, 78.
• תווי הפנים מעוותים, 19.
• המבט בלתי יציב, 78.
• הבעת אפיסת כוחות והתמוטטות (לאחר שעתיים), 83.
• פנים היפוקרטיות; תווי הפנים משוכים וחיוורים כחיוורון המוות, 43.
• הפנים שקועות (לאחר ארבעה שבועות), 104.
• הפנים שקועות, מבטאות חרדה רבה; החולה קפץ לעיתים קרובות מן המיטה, ומת בהתמוטטות, עם ריח דוחה ביותר מן הפה והפרשות בלתי רצוניות, 65. [160.]
• הבעת הפנים מבטאת כאב עז; המבט מקובע; העיניים שקועות; האישונים מכווצים; האישונים צרים כצבוטים, 33.
• מראה של נמק, 16.
• הבעת הפנים השתנתה מאוד, 54.
• הפנים נפוחות, משנות צבע לעיתים תכופות; השפתיים נפוחות, מגורות, 24.
• הפנים חיוורות, 52.
• הפנים חיוורות מאוד, עם תנועה בקיבה (היום הרביעי), 6.
• חיוורון של מוות, 19.
• הבעת הפנים חיוורת, עכורה ודמוית מוות (תוך שעתיים), 69.
• הפנים חיוורות, נפוחות, 61, 70.
• הבעת הפנים חיוורת ומבטאת חרדה רבה, 56. [170.]
• הפנים חיוורות, מעוותות, מבטאות את הכאב העז ביותר, 94.
• הבעת הפנים חיוורת ושקועה, 109.
• הפנים חיוורות, חסרות מנוחה, משוכות, 21.
• הפנים אדומות, 58.
• הפנים אדומות ונפוחות, 11.
• פניהם כוסו כתמים אדומים רבים, אשר במשך כמה שעות העלו גלדים ונעשו חומים, 72.
• הפנים נעשו כחולות כהות, העיניים בלטו, עם סכנת חנק, 41.
• הפנים ציאנוטיות, 106.
• הפנים כחולות, כאילו מחנק מאיים, 24.
• הפנים כחולות כהות, 39. [180.]
• קפיצות מספר פעמים בפנים, סביב האוזן השמאלית, גם בעת הנעת הראש; לאחר מכן גם במנוחה, 6.
• כאב קורע בעצמות הפנים השמאליות, ולאחר מכן בצד הימני של הראש, 6.
• כאבים קורעים עזים אחדים, עד שקפצה בבהלה, לפני האוזן השמאלית, מתפשטים אל הלחי, שם נעשו לתחושת זחילה, 6.
• לחי.
• נפיחות של הלחי השמאלית, 6.
• הלחיים כחלחלות-עופרתיות (היום השישה-עשר), 83.
• אודם ותחושת חום בלחי הימנית, 1.
• כאב כחבלה בעצם הלחי השמאלית, בתחילה מתגבר, ולאחר מכן נעלם פתאום, 4.
• כאב צובט בעור הלחי, מתחת לעין הימנית, בתחילה מתגבר, ולאחר מכן נעלם, 4.
• דקירה עזה המתפשטת לעיתים קרובות כלפי מעלה בלחי הימנית, 6.
• תחושה כאילו הלחיים נפוחות, וכאילו חלבון ביצה התייבש על העור, 6. [190.]
• צריבה קרירה בלחי השמאלית, 4.
• שפתיים.
• נפיחות רבה של השפה התחתונה ושל הלשון, ששוליה היו שחורים; רירית כל הפה נפוחה, עם בעירה בפה, בלוע ובקיבה, 76.
• משטחי נמק אפורים-כהים נצפו לרוחב השפה העליונה, וירדו לעבר זוויות הפה; סימנים דומים, אך קלים יותר, היו בחלק הקדמי של הצוואר, בבית החזה ועל הזרוע הימנית, 36.
• זוויות הפה מגורות, כאילו הן מקום של כיב שטחי; פני השטח לבנים (לאחר חצי שעה), 83.
• השפתיים נפוחות, אדומות, כואבות למגע, 104.
• העור שעל השפה העליונה והתחתונה נצרב על ידי החומצה, והיה בצבע חום-אדמדם, 110.
• רירית השפתיים הייתה מעובה ולבנה, 108.
• השפתיים היו לבנות ומצומקות, ועל פניהן הפנימיים שלפוחיות קטנות, ומראות דומים היו גם בפה ובלשון, 13.
• השפתיים והלשון מולבנות, 23.
• השפתיים סגלגלות, 55. [200.]
• השפתיים חלקות, יבשות, חומות-מעט, 103.
• האפיתל של השפתיים, הפה והלוע לבן, 102.
• השפתיים לבנות, 113.
• השפתיים נעשו סדוקות וקשקשיות, 1.
• השפתיים, הלשון והפה נפוחים, ומכוסים כתמי אפטות לבנים, המפרישים איכור דמי בעל ריח רע, 44.
• התקלפות של המשטח הפנימי של השפתיים ללא כאב, 6.
• סנטר.
• הסנטר והשפתיים משופשפים, 71.
• טריזמוס, 17.
• כאבים קורעים פה ושם בלסת התחתונה, 6.

SULFURICUM ACIDUM. MOUTH

• שיניים.
• השיניים הציגו חיפוי צהוב ושחור, כעין סורדס של חום, 90. [210.]
• השיניים היו בלובן מת כשל גיר, ואיבדו כליל את הברק שלהן, 108.
• לאחר מכן, כל השיניים נשברו ונשרו לחתיכות, 19.
• קהות בשיניים בזמנים שונים, 6.
• קהות בשיניים במשך כל אחר הצהריים (לאחר ארבע שעות), 1.
• כאב שיניים, מוחמר מקור, מוקל על־ידי חום, מונע שינה כל הלילה, 6.
• כאב שיניים בשורת השיניים התחתונה השמאלית, בערב לאחר שכיבה, 6.
• כאב שיניים מכרסם בשורת השיניים התחתונה הימנית, בערב, גרוע יותר לאחר שכיבה עד 2 A.M., 6.
• כאב מכרסם בשן טוחנת אחורית ובשן חותכת, רק בעת נשיכה על דבר קשה, 6.
• כאב חופר בשן טוחנת אחורית חלולה בזמן לעיסה של דבר קשה ולאחריה, 1.
• כאב לוחץ פנימה בשן החותכת העליונה הימנית, 6. [220.]
• קריעה כואבת תכופה בשיני הצד השמאלי, 6.
• קריעה בשיניים התחתונות השמאליות, במיטה, בערב עד חצות, 6.
• קריעה בניב השמאלי ובלסת התחתונה, כל הלילה, בזמן הווסת, 6.
• חניכיים.
• נפיחות של החניכיים בלסת התחתונה הימנית; בלחיצה, מוגלה זולגת החוצה, 6.
• חניכיים מכויבות, 1.
• החניכיים והמשטח הפנימי של השפתיים אפורים־לבנים, מעובים, מקומטים, 78.
• בחניכיים תחושה שעירה־מחוספסת; מדממות מן המגע הקל ביותר, 3.
• לשון.
• הלשון נפוחה באופן מחריד, 19.
• הלשון נפוחה, מכוסה עור לבן מקומט, 42.
• הלשון והגרון נפוחים באופן מחריד; הבליעה בלתי אפשרית, 41. [230.]
• הלשון, הלחיים והפה נפוחים, 36.
• הרירית של הלשון והפה הייתה מקורוגטת, מעובה ולבנה־חלבית, 108.
• הלשון עבה, לבנה, מופשטת מן הרירית, 70.
• שלפוחיות בגב הלשון ובקשת החך (יום שני), 81.
• הלשון מכוסה קרומים בצבע אפור־לבן; הקצה והשוליים אדומים, 24.
• קצה הלשון מופשט ומאדים בעוצמה; חלקים ממנה מכוסים חיפוי לבן עבה, 103.
• הלשון נעשתה ארוזיבית, לבנה ויבשה (יום שני), 106.
• רירית הלשון, הפה והלוע בצבע לבן־פניני, ומכוסה הפרשה לבנה צמיגה, 71.
• הלשון הציגה מראה לבן־מת, 107.
• הלשון ופנים הפה לבנים (יום שני); הקרומים המכסים את הפה נשרו, והרירית שמתחתיהם אדומה בוהקת ורגישה מאוד (יום רביעי), 28. [240.]
• הלשון אדומה מן הטבעי, לעיתים קרובות אדומה־כחלחלה, ובעלת שטח פנים מבריק מיוחד, 74.
• הלשון השילה את שכבתה החיצונית, והיא אדומה כולה עם פטמיות בולטות (יום רביעי), 36.
• לשון כהה, 85.
• הלשון מצומקת, קטנה, 34.
• [לשון יבשה], 7 . [Bracket. -Hughes.]
• הלשון חסרת תחושה; יבשה מאוד במרכזה (לאחר שש שעות), 94.
• הפה בכלל.
• הבל הפה מצחין מאוד, 84.*
• קצף בפה, עם בחילות קשות מתמידות, 19.
• חומר שחור מוקצף יוצא מן הפה, 62.
• הפרשה של ריר חוטי בצבע נחושת וקצף יצאה מזווית הפה התלויה מטה, 107. [250.]
• הפה היה מלא נוזל מוקצף, צמיג ודביק מאוד, שאותו פלט בכמויות ניכרות, עם בחילות קשות כמעט מתמידות ומציקות, שנגרמו מן הגירוי של הנוזל בלוע. הנוזל שנפלט היה בצבע חום־אדמדם, הכיל פתיתים של רירית, ונראה כתערובת של ריר ורוק; תגובתו על נייר בדיקה הייתה נייטרלית, 90.
• הפרשה שופעת של נוזל בפה, 102.
• ריר חום־כהה רב בפה, 104.
• ריר עולה לפה לעיתים קרובות, דבר הגורם לחנק, לשיעול חטוף וקצר; הוא מוכרח לבלוע אותו בלי הרף, 4.
• נפיחות של כל הפה והלוע, 16.
• רירית הפה נפוחה, מכוסה נוזל חום דמי, שנפלט בכיח בלי הרף, 106.
• כל החלקים הרכים של הפה והלוע היו נפוחים ומודלקים באופן מחריד; זוויות הפה נכוו, עם חום שורף בלוע ובוושט, 59.
• רירית החך והלוע נפוחה ומוגדשת, עם כמה כיבים, 103.*
• נפיחות לבנבנה־אפורה בפה ובלוע, 87.
• כל הפה, הלוע והפרינקס מודלקים, 43. [260.]
• פנים השפתיים, הלשון והלוע היו נפוחים, ונראו כאילו נמרחו בשכבה דקה של Arrow root (לאחר חצי שעה), 73.
• בבדיקת הגופה, נמצאו הפה, השפתיים וחלק מן הסנטר מפוחמים ומיובשים, 92.
• הפה והלוע מצומקים ויבשים, 34.
• כיבים שטחיים גדולים ברירית הפה, עם הפרשה של נוזל דמי, 102.
• אפטות בפה, 7.*
• שלפוחיות על המשטח הפנימי של הלחי השמאלית, 6.
• הפה, הלשון והגרון לבנים, מופשטים מן הרירית, 37.
• רירית הפה, הגרון ובכל מקום שהחומצה נגעה בו, הייתה דהוית־צבע, 94.
• כל החלקים שבהם נגעה החומצה, מן הפה עד למקום שניתן היה לראות, התכסו בקרומים והפרישו איכור מצחין; החלקים נעשו לבסוף אפטוטיים ונמקיים, 9.
• החומצה גרמה לכתמים לבנים גדולים בפה ובגרון; כל החלקים הפנימיים של הפה והלשון היו לבנים, עם כמות גדולה של ריר דביק, שקוף־מזוגג, 114. [270.]
• כל החלקים הרכים של הפה והלוע מכוסים קרום עבה שעיר, 48.
• הפה, הלשון, השפתיים, הלוע והפרינקס, ככל שניתן היה לראות, היו במראה מולבן וספוג, 110.
• רירית הפה, השפתיים והגרון לבנה־פנינית, 109.
• רירית הפה לבנה ומרופטת, 107.
• הקרום המצפה את הפה היה במראה לבן מולבן, 95.
• הפה, השפתיים, הלשון והלוע היו לבנים ושחוקים מעט (בתוך שעתיים), 69.
• כל הפה והפרינקס מכוסים חיפוי לבן עבה; הבליעה קשה; הקול ללא צליל, 104.
• רירית הפה והלוע הייתה מכוסה חיפוי לבנבן, שכבר החל להתקלף בחלקו, והותיר משטח חשוף חום־אדמדם; הדבר ניכר במיוחד על גב הלשון ובקצה הענבל, 90.
• פנים הפה, וכן פני הלשון, היו יבשים, לבנים ומקורוגטים, עד השפה התחתונה, שם היה קו תיחום ברור, 56.
• הפה בצבע חום, 88. [280.]
• ביום השני, הפה והלוע היו מכוסים מסות פטרייתיות שחורות־אדמדמות, 43.
• פנים הפה בצבע אפור־אפר, 27.
• כאבים מחרידים בפה ובקיבה, 61.
• יובש חולף בפה, 1.
• תחושת יובש בלתי נעימה בפה, במשך יומיים, 1.
• התלונן על כאב עז ועל חום שורף בפיו ובגרונו, 71.
• כאב צורב־רגיש בשתי זוויות הפה, 6.
• לחץ, כאילו באצבע, ממש מעל זווית הפה השמאלית, 6.
• תחושת בעירה בפה, בלוע ובוושט, 110.
• כאבי בעירה בפה ובגרון, 113. [290.]
• חום שורף של הפה, הפרינקס והוושט, 32.
• כאב בעירה בפה, לאורך הוושט עד הקיבה, 47.
• כאב בעירה מופרז בפה, בפרינקס ובגומת הקיבה, 41.
• בעירה עזה בפה ובוושט עד הקיבה, 103.
• חום שורף חד בפה, בפרינקס ובקיבה, 34.
• כאב בעירה עז בפה ובגרון; דיבר בקושי ובכאב, 90.
• בעירה בלתי נסבלת בפה ובגרון, 10.
• כאבי בעירה עזים בפה, בפרינקס ובגומת הקיבה, 39.
• רוק.
• ריור, 22 ; (יום שני), 36.
• ריור שופע, 76, 191. [300.]
• זרימה מופרזת של רוק חסר טעם, 6.
• הצטברות תכופה של רוק מימי בפה, 1.
• הצטברות רוק בפה, כמו מרעב, הנמשכת כמה שעות, 5.
• הצטברות של רוק רב בעל טעם מלוח מעט בפה, אפילו בבוקר, 6.
• הצטברות רוק, עם האצת הדופק, 8.
• טעם.
• טעם רע בפה, בבוקר לאחר היקיצה (יום חמישי), 6.
• הפה תפל ובצקי, בבוקר במיטה, והדבר נעלם לאחר הקימה, 6.
• טעם רע ומצחין מאוד בפה, 1.
• ללחם טעם מר, כשל מרה, והוא גורם לחץ רב בקיבה, 1.
• אובדן הטעם, 74.
• דיבור. [310.]
• יכול היה לדבר רק בלחש, וכמעט שלא היה מסוגל לפתוח את הפה, שממנו זלג ריר חבלי (לאחר עשר שעות), 53.
• יכלה לדבר או לבלוע רק בקושי הרב ביותר, 63.
• הדיבור קצר, מקוטע, צרוד, ולעיתים עם שיעול חטוף קצר וצרוד, 34.
• לא יכול היה להגות בבירור, אך היה צלול לגמרי לגבי המתרחש סביבו, 108.
• הדיבור קשה מאוד, 22.
• הדיבור בקושי מובן, 43.
• אי־יכולת לדבר או לנוע, 40.
• אילמות, 17, 47, 52.

גרון

• הגרון נפוח, כאילו יש בו גוש, 1.*
• כחכוח מתמיד של גושים צמיגים של רירית, 65. [320.]
• כחכוח מתמיד, ניסיונות הקאה והקאה של ריר דמי, חום-אדמדם, שהיה חומצי כל כך עד שצרב חורים בבד הפשתן, 94.
• כחכוח או שיעול תכופים, אך קלים (יום שני), 36.
• ריר סמיך וקשה בגרון, 109.
• הגרון סמוך לסחוס הקריקואיד נפוח וכואב (יום עשרים וארבעה); גידול בצוואר כואב מאוד (יום עשרים ושבעה והימים שלאחר מכן), 36.
• אודם ורגישות כאובה בגרון, שנמשכו זמן רב, 9.
• התכווצות עזה בגרון, 82.
• הגרון רגיש, 16.*
• כאב לאורך הגרון ובחזה, עד לקיבה, מוחמר בבליעה, בדיבור, או אפילו בסיבוב הגוף, 21.
• כאב איום ביותר הורגש בגרון ולאורך הוושט, ובייחוד באזור האפיגסטרי, 94.
• כאב עז בגרון ובקיבה, 114. [330.]
• כאב שורף בגרון ובקיבה, 52.
• צריבה בגרון ובקיבה, 19.
• צריבה בגרון לאורך הוושט עד הקיבה, עם קור קרחי בשאר הגוף, 9.
• צריבה עזה בגרון ולאורך החלק העליון של הוושט, 102.
• תחושת כיווץ בגרון, במיוחד בצד ימין, בבליעה וגם שלא בבליעה, 6.
• כאב גרון בעת בליעה, בערב, גרוע יותר בצד שמאל, 6.*
• תחושת חיספוס בגרון, לאחר כמעט כל מנה חדשה, 6.*
• גירוד ותחושת חיספוס בגרון, 6.
• גירוד בגרון, 1.
• תחושה כאילו יש ריר בגרון, שאינו עולה ואינו יורד, ואינו מעורר כחכוח, 6. [340.]
• דקירה בצד שמאל של הגרון בעת בליעה; גם בערב, עם כאב חיצוני במגע, 6.
• חומציות בגרון, 1.
• ענבל והלוע.
• הענבל ושורש החך בצקתיים, 86.*
• כאב בלוע ובוושט, 86.
• כאב עז בלוע ובאוזניים, 87.
• הלוע והוושט.
• הלוע אדום כהה מאוד, 21.
• התכווצות חזקה של הלוע (לאחר שעה וחצי), 28.
• רגישות רבה מן הלוע ועד האפיגסטריום (לאחר עשר שעות), 53.
• צריבה בלוע (מייד), 28.
• כאב שורף עז בלוע ובחלק העליון של הוושט, 103. [350.]
• לאחר שבעה ימים כל הרירית של הוושט התקלפה בצורת צינור, בעובי כמה ליינים ובאורך של כרגל אחת (ניתן היה לראות בבירור את המעבר מן הוושט אל הקיבה), הגליל שנפלט היה מצחין ביותר. לאחר מכן נראה היה שהחולה משתפר; התלונן על רעב מופרז. ביום העשרים ואחד הייתה הקאה של דם וריר, והוא שוב נאלץ לשכב במיטתו; כחודש לאחר ההרעלה שב והתלונן, בעת בליעה, על כאב שאותו תיאר כמעין חיתוך בצד הגרון, 75.
• היצרות של הוושט, עם הקאות כואבות תכופות, 87.
• היצרות הוושט הייתה תוצאה של ההרעלה, והייתה כה רבה עד שהחולה יכול היה לבלוע מים רק בקושי, 83.
• היצרות הוושט, 19, 37.
• סגירה של הוושט, 60.
• הוושט רגישה מאוד ללחץ, 86.
• כאב המתפשט מן הוושט אל אזור הטבור והאזור האפיגסטרי, 38.
• כאבים עזים ביותר בוושט ובקיבה, 42.
• כאב רב לאורך קו הוושט, 36.
• חום שורף, המתפשט מן הוושט אל הקיבה, 82. [360.]
• צריבה עזה ביותר, המתפשטת לאורך הוושט אל הקיבה, 24.
• בליעה.
• הוא היה יכול לבלוע נוזלים בכמויות קטנות, אך בקושי רב, והדבר גרם לכאב רב ולשיעול עוויתי, ולעיתים הנוזל חזר דרך הפה והנחיריים, 90.
• קושי בבליעה, ובבדיקה נמצא נפיחות גדולה, תחומה היטב, שהתחילה מול סחוס הקריקואיד והשתרעה מטה לאורך מהלך קנה הנשימה לאורך שני אינץ', ונעה בזמן הבליעה (בתוך שבועיים), 112.
• היא ניסתה לשווא לבלוע, 36.
• אי-יכולת לבלוע, 38.
• הבליעה קשה; נראה כאילו יש חסימה בגומת הגרון, 86.
• קושי מסוים בבליעה (יום שני), 83.
• קושי רב בבליעה, 106.*
• דיספגיה עזה, 46.
• דיספגיה מלאה, 14, 78, 79. [370.]
• דיספגיה עוויתית, 17.
• כאב רב בניסיון לבלוע, ותחושה קיצונית של חום ויובש, והתכווצות בגרון, 56.
• הגרון החיצוני.
• לאחר ארבעה ימים הופיעה נפיחות של בלוטות הפרוטיד, עם ריור, שנמשכה שמונה ימים, ועצירות, 77.
• נפיחות תחומה מאוד וכואבת של הפרוטיד השמאלי, עם היווצרות מוגלה, והמוגלה נוקזה על ידי חתך (שבוע שישי), 105.
• נפיחות ודלקת של הבלוטות התת-לסתיות, לעיתים עם דקירות בהן, 1.*
• כאב בבלוטה התת-לסתית, עד לתוך הלשון; הלשון מרגישה כאילו נכוותה, 1.

קיבה

• תיאבון וצמא.
• תיאבון רב וטעם טוב למזון; אך קבס לאחר האכילה, כך שהוא נאלץ להפסיק לאכול בטרם שבע, 4.
• רעב מציק; אך החולה לא היה מסוגל להחזיק אפילו את הכמות הקטנה ביותר של מזון, 104.
• רעב ותיאבון מוגברים (ביום הראשון), 6.
• היא רעבה, אך מיד כשמשהו מוכנס אל הפה הוא מעורר בה בחילה, 6. [380.]
• היא רעבה, ובכל זאת אוכלת ללא תיאבון, עם אי-נוחות בקיבה לאחר האכילה, במשך כמה ימים, 6.
• תשוקה לשזיפים טריים, 6.
• אובדן תיאבון, 74.
• אובדן תיאבון ואי-נוחות; למזון טעם טבעי, ובכל זאת הוא מעורר דחייה, 4.
• סלידה מאכילה, הנעלמת לקראת הערב, 6.
• צמא, 109.
• צמא, לאחר הקאה, 6.
• צמא נורא מתמיד, 23.
• צמא ולשון יבשה בזמן הווסת, 6.
• צמא מופרז, 10, 24, 55, וכו'. [390.]
• צמא מופרז, עם חוסר יכולת לשתות, 24.
• צמא שורף, 68, 103.
• גיהוקים.
• גיהוקים תכופים, 34.
• גיהוקים, תחילה ריקים, אחר כך מרים וריריים, בבוקר לאחר שיעול, 1.
• גיהוקים מרים, לעתים קרובות לאחר ארוחת הצהריים, 6.
• גיהוקים מרים, 6.
• גיהוקים כריח בצל, 1.
• גיהוקים ריקים תכופים וממושכים (עד מהרה), 6.
• עליית מים, הנעלמת לעתים קרובות לאחר ארוחת הצהריים, 6.
• עליית מים מן הקיבה, 6. [400.]
• עליית מים מלוחים אל הפה לפני ההקאה, 6.
• העלאת מים בטעם מתקתק, 6.
• גיהוקים חמוצים, 1.
• גיהוקים חמוצים, אפילו בהליכה באוויר הפתוח, 6.
• עליות חמוצות-מרות (ביום הרביעי), 1.
• פליטת מזון חזרה, 106.
• המזון עולה שוב, לאחר שיעול, 1.
• שיהוק.
• שיהוק, 39, 84.
• שיהוק, בלילה, 6.
• שיהוק מתמיד, 7. [חזר ונשנה לאחר חוקנים שהכילו את החומצה. -Hughes.] [410.]
• שיהוק, בשעת עישון, כרגיל, 5.
• שיהוק אלים, 98.
• שיהוק אלים והקאה, במיוחד לאחר שתייה, 42.
• בחילה והקאה.
• בחילה, 24.
• בחילה ומאמץ להקיא מן הכמות הקטנה ביותר של נוזל, 21.
• בחילה, עם צמרמורת, 1.
• בחילה מופרזת; הכול מתהפך בקיבה, עולה למעלה ועומד לצאת; הוא נאלץ לבלוע זאת שוב, 6.
• בחילה והצטברות רוק בפה, עם כאב מכווץ בקיבה ובבטן לעתים תכופות (ביום השמיני), 6.
• בחילה בפה לקראת הצהריים, אף שהמזון והמשקה ערבים לחיך, 2.
• בחילה קבסית, ללא סלידה משום דבר, החולפת עם גיהוק, עד מהרה, 6. [420.]
• קבס, ותחושה כאילו הקיבה מקולקלת, 6.
• נאלץ להתאמץ מאוד כדי להימנע מהקאה, 1.
• בחילה קבסית בקיבה, עם תחושת ריר בגרון, 6.
• מאמצי הקאה תכופים, 37.
• מאמצי הקאה והקאה, 94, 97.
• מאמצי הקאה מתמידים; הוא הקיא נוזל זגוגי, מעורב בקרעים קטנים רבים של קרום קרוש, 71.
• מאמצי הקאה תכופים והקאה של כמויות קטנות של נוזל כהה דמוי קפה, 78.
• מאמצי הקאה והקאה כמעט בלי הפסקה, 33.
• מאמצי הקאה והקאה עזים, במיוחד של דם, 47.
• מאמצי הקאה והקאה מתמידים של ריר דמי, עם סיבים שחורים, 45. [430.]
• מאמצי הקאה והקאה של דם, 22.
• הקאה, 80, 82.
• הקאה ושלשול, 30.
• הקאות חוזרות, 32; (ביום השני), 81.
• הקאה עזה, 9, 112.
• הקאה עזה, במשך שתיים או שלוש דקות, 76.
• הקאה וגיהוקים חומציים (בשבוע השני), 105.
• הקאה עזה, עם כאבים באפיגסטריום וכו', 77.
• הקאה עזה, הגורמת למצוקה הרבה ביותר; הקאה של דם, 24.
• ההקאה חזרה תמיד לאחר אכילה (לאחר שלושה שבועות), 18. [440.]
• חלק גדול מן התערובת נדחה בהקאה כמעט מיד; ההקאה נמשכה, 25.
• כאשר הוצעו לו מים, עם כמות של מגנזיה קרבונטית, היה ברור שהוא מתקשה מאוד בבליעה, אף כי לקח זאת בשקיקה; ומיד לאחר שנטל כמה לגימות הן נדחו מיד בהקאה, 108.
• הקאה של כל מזון, ולעתים גם של מעט דם, זמן רב לאחר ההרעלה, 13.
• הקאה עקשנית מאוד, בדרך כלל כמה שעות לאחר האכילה; החולה לא היה מסוגל להחזיק שום מזון, והלך וכחש במהירות, 51.
• הקאה מתמדת עם כאב שורף לאורך הגרון והקיבה; לבסוף הקאה של דם, 37.
• הקיא פעמים רבות, והחומר המוקא תסס בבואו במגע עם האבק, 110.
• הקאה הקודמת להתקף צמרמורת, ולאחריה מאמצי הקאה ללא תוצאה, 54.
• כל נוזל נפלט מיד לאחר שנלקח; לעתים קרובות הקיא נוזל בסמיכות של מולסה, ובצבע של קרבונט הברזל (לאחר עשר שעות), 53.
• הקיא; החומר המוקא היה בערך בצבע בירת פורטר, ובעל תגובה חומצית חזקה (לאחר חצי שעה), 83.
• פלט קרום מדומה מוארך, שהיה מורכב בעליל משברי הקרום הרירי של הוושט (ביום השישה-עשר); לאחר התקף חנק פלט גוש שחור-כהה, שנוצר מחלק גדול של הקרום הרירי של הקיבה (ביום השבעה-עשר); לאחר מכן היה מסוגל לבלוע מזון שנלעס בקפידה, 81. [450.]
• הקאה של יציקות של הוושט, 87.
• הקאת כל נוזל, ולבסוף הקאה דמית (ביום השני), 105.
• הקאה של נוזל נסיובי, עם פתיתים לבנים, בלילה, 70.
• הקאה עוויתית של דם, 19.
• הקאה של דם, 111.
• ביום השני ההקאה נמשכה, מעורבת בדם ובריר, 86.
• הקאה מפוספסת בדם, עם חתיכות קרום (ביום השלישי), 23.
• בערך בשעה 3 לפנות בוקר הופיעו כאב רב וחרדה, והיא הקיאה חומר מעורב בדם; זמן קצר לאחר מכן נפלט צינור קרומי רחב, באורך ארבעה עד חמישה אינץ'; חלק ממנו נראה כאילו נחרך, ובחלקים אחרים היה צבוע במרה; בבדיקה מדוקדקת נראית בו הסתעפות של כלי דם; ומכיוון שיש לו קשיחות ניכרת, אין ספק כי הוא חלק מן הקיבה, ולא תצורה זרה כלשהי. החרדה וההקאה נמשכו, ובשעה 8 בערב נפלט צינור ארוך, שהיה מורכב בעליל מן השכבות הרירית והעצבית של הוושט; חלק ממנו חרוך לגמרי, וניתן להתחקות אחר סיבים שריריים רוחביים סביב אחד מקצותיו. לאחר פליטת חומרים אלה חשה הקלה יחסית, ובלעה ביתר קלות; אך הכאב נשאר לאורך מהלך הוושט (ביום השביעי), 36.
• כמויות גדולות של מגנזיה קרבונטית עורבבו בחלב ונשתו בשפע, והמשקה הראשון גרם, לראשונה, להקאה של חומר כהה, גרגרי, דמי וצמיג, עם המגנזיה במצב של תסיסה (לאחר שלושת רבעי שעה); החומרים המוקאים נעשו בהדרגה בהירים יותר והיו מעורבים בכתמים של ריר קשיח, 73.
• הקאה של נוזל בעל ריח חמוץ, מעורב בדם, בחתיכות קרום ובחלב מקושקש, 34. [460.]
• הקאה תחילה של מים צלולים, ואחר כך של המזון שנלקח בערב הקודם, ובעקבותיה בחילה מתמשכת, 6.
• הקאה של מים צלולים, שקדמה לה בחילה פתאומית בקיבה (ביום השלישי), 6.
• הקאה של נוזל מימי חום-אדמדם, עם חתיכות קרום וקרישי דם, 70.
• הקאה מתמדת של חומרים חומים, 55.
• החומר המוקא היה רירי, כמו משקעי קפה, 40.
• הקיא בשפע חומר שחור וזגוגי; ההקאה נמשכה בהפסקות, 36.
• הקאה של גושים שחורים פתיתיים, 43.
• הקאה שחורה תכופה, 82, 114.
• הקאה עזה מאוד של נוזל שחור כדיו, מעורב בפתיתים, 84.
• במשך השבוע הרביעי חזר הכאב בקיבה בעוצמה רבה; גם הנוירלגיה חזרה, עם הקאה, מעורבת בקרישי דם שחורים, שנמשכה יומיים, ולאחריה יציאה של צואה שחורה דלילה; לאחר מכן הייתה לחולה תחושת בחילה מתמדת, והוא הוטרד מאוד מגיהוקים חומציים, עם התקפים תכופים של קרדיאלגיה, 104.
• קיבה. [470.]
• הקיבה תפוחה ורגישה מאוד (ביום השני), 22.
• האזור האפיגסטרי תפוח, כואב למגע, 61.
• האזור האפיגסטרי תפוח, וכואב מאוד, 70.
• האזור האפיגסטרי מתוח, וכואב מאוד, 106.
• האפיגסטריום מהודק, כאילו יתבקע, לאחר אכילה, 1.
• האזור האפיגסטרי מכווץ מאוד, 22.
• האפיגסטריום רגיש מאוד, 21, 105.
• רגישות רבה מעל הקיבה (ביום השני), 36.
• האפיגסטריום כואב למגע, 47, 104.
• האזור האפיגסטרי כואב, 59. [480.]
• האזור האפיגסטרי רגיש מאוד ללחץ, 84.
• האזור האפיגסטרי רגיש מאוד חיצונית, 1.
• תחושת מלאות והתנפחות של הקיבה, 6.
• כובד ובחילה בקיבה, תמיד לאחר נטילת התרופה, נמשכים זמן רב, 6.
• רגישות רבה של הקיבה, 43.
• כובד מכאיב בפי הקיבה, 50.
• מצוקה בקיבה, הנמשכת זמן רב, במיוחד לאחר אכילה בחיפזון, או לאחר אכילת מזון קשה לעיכול, 9.
• כאב בפי הקיבה, 74.
• כאב אפיגסטרי עז (לאחר חצי שעה), 73.
• כאבים באזור האפיגסטרי, במקום שבו הייתה נפיחות קשה, עגולה ומוגדרת, בגודל ראשו של ילד, 18. [490.]
• כאבים בחלקים הנגועים ובקיבה, במיוחד סביב אזור הקרדיה, 11.
• האפיגסטריום היה תמיד כואב מאוד, 23.
• כאבים באפיגסטריום (ביום השני), 81.
• כאב עז באזור הקיבה, 56, 110.
• כאבים עזים באזור האפיגסטרי, 22.
• כאבים נוראים בקיבה ובמעיים, 17.
• כאבים מחרידים ביותר מן הקיבה אל הפה, מיד, 70.
• כאבים עזים מאוד באזור הקרדיה, עם הקאה של כל מזון ונוזלים, 14.
• כאבים עזים באזור האפיגסטרי, הרגיש ביותר למגע, 97.
• כאב מענה בקיבה, עד שנאלץ להחזיק את גופו בתנוחה כפופה, נתמך בידי שני אנשים, 33. [500.]
• כאשר הקושי בבליעה היה בשיאו, הכאב התפשט מפי הקיבה אל הכתפיים, 54.
• כאבים עזים באזור האפיגסטרי תמיד לאחר אכילה, במיוחד של מזון קשה, עם רגישות של הקיבה, 87.
• כאבים נוראים בקיבה, 43.
• שריפה בקיבה, 40.
• תחושת חום נעימה בקיבה (לאחר רבע שעה), 1.
• שריפה בקיבה, עם קהות הראש, מיד, 6.
• שריפה פתאומית בקיבה, עד שקפץ בבהלה, 6.
• קור בקיבה (זמן קצר לאחר מנה חדשה), 6.
• הקיבה מרגישה קרה ורפויה, עם אובדן תיאבון, 3.
• כאב עוויתי ממש מתחת לפי הקיבה, ובלחץ על הקיבה היא רגישה בכאב, כמו לאחר מכה, 4.
• כל משקה מצנן את הקיבה, אלא אם מעורב בו מעט משקה חריף, 1. [510.]
• תחושת כיווץ בקיבה, עם בחילה, כאילו תגרום להקאה, 6.
• כאב כיווצי חרדתי פתאומי בפי הקיבה, המונע נשימה, 4.
• כיווץ מכאיב בפי הקיבה, הנמשך זמן רב, 6.
• כאב כיווצי עז בקיבה ובבטן, 6.
• לחץ וכאבים באזור האפיגסטרי, המוקלים תמיד בהקאה, 40.
• לחץ בקיבה, עם בחילה והקאה מתמידות, 6.
• לחץ מתמיד בקיבה, עם נטייה בלתי יעילה לגיהוק (ביום הראשון), 6.
• לחץ בקיבה, כאילו אבן עולה כלפי מעלה, עם הצטברות של רוק מימי בפה, שלאחריה הלחץ נעלם, 6.
• לחץ בקיבה, עם תחושה כאילו חומר קשה ומר מאוד עולה אל החזה, עם עליות תכופות של ריר, אשר לאחר מכן מורגשות רק בגרון, 6.
• האזור האפיגסטרי רגיש ללחץ, 114. [520.]
• האפיגסטריום כואב בלחץ חזק, 27.
• כאב צובט בקיבה מדי ערב, כמו לאחר התקררות, 6.
• כאבים חותכים נוראים באזור האפיגסטרי, 63.
• כאב חותך סמוך לצד השמאלי של הקיבה, מתפשט אל הגב, 6.
• כאב חותך סביב הקיבה ותנועה מכאיבה בתוכה, בישיבה ובהליכה, כמה פעמים בהתקפים קצרים, 6.
• דקירות בקיבה, 6.
• דקירה בקיבה, הנמשכת חמש דקות (לאחר שעה), 1.
• הוקל במקצת על ידי לחץ רצוף שנשמר על האפיגסטריום, 36.

הבטן

• ההיפוכונדריות.
• ההיפוכונדריה השמאלית תפוחה, 47.
• צריבה בשתי ההיפוכונדריות בשעת ישיבה, כל היום, 6. [530.]
• דקירה באזור הכבד, סמוך לקיבה, 1.
• דקירה באזור ההיפוכונדרי השמאלי בעת נטייה לצד ימין, 6.
• דקירות באזור ההיפוכונדרי השמאלי, הנעלמות בלחץ, 6.
• דקירות באזור ההיפוכונדרי השמאלי, הקשורות בדקירות בחזה, 6.
• הטבור והצדדים.
• קרקורים חזקים סביב הטבור, בערב לפני השכיבה ולמחרת בבוקר לאחר הקימה, 6.
• תחושה של חום חולני, או כמו של צרבת, באזור הטבור, 4.
• לחץ על הטבור, שטחי אך עז, 4.
• כאב חותך ותנועתי באזור הטבור, 6.
• כאב חותך באזור הטבור, גרוע יותר בהליכה באוויר הפתוח מאשר בבית, 6.
• דקירות עמומות ממושכות בצד השמאלי של הטבור, המקרינות אל תוך הבטן, 4. [540.]
• כאב מכווץ במותן השמאלית, 6.
• כאב מבעבע בצד הימני של הבטן, המקרין כמעט עד הגב, 4.
• צריבה במותן הימנית, עם שיעול טורדני קצר, 6.
• קפיצות במותן השמאלית ולחץ כלפי חוץ כאילו באצבע, מופיעים תחילה ונעלמים בשעת ישיבה, אחר כך שבים בשעת עמידה ונעלמים בהליכה; מופיעים בזמן הליכה, 6.
• דקירה במותן השמאלית בשאיפה, ולאחריה דקירות דקות בחלק העליון של הצד השמאלי של החזה, בערב לאחר השכיבה, 6.
• דקירות במותן השמאלית, 6.
• הבטן בכלל.
• שרירי הבטן קשים ונוקשים, וכאשר לחצו על הבטן הוא הראה סימני כאב ברורים; כן נצפה גם מניח את ידו על גומת הקיבה, בהבעת סבל וחרדה (לאחר שעתיים), 69.
• תפיחות הבטן, עם קרקורים ועם פליטת גזים שקטה, 6.
• תפיחות הבטן, 82, 104.
• הבטן מלאה במידה בינונית, תהודתית; רגישות מסוימת על פני כל הבטן, אך רגישות ניכרת מאוד בין הטבור ובין הסחוס החרבי (ביום השני); הטבור בלט החוצה, ופני שטח הבטן, לאורך כאינץ' וחצי מעל הטבור, אדומים יותר מן הסביבה; בלחיצה על הטבור או על המשטח המאודם, הביעה האישה כאב רב (ביום האחד-עשר), 83. [550.]
• הבטן מתוחה ותפוחה מאוד, 78.
• הבטן תפוחה, רגישה באזור האפיגסטרי, 86.
• הבטן שקועה וריקה בניקוש (בשבוע הרביעי), 104.
• הבטן משוכה פנימה, רגישה מאוד למגע, 34.
• כל הבטן מכווצת כמו בקוליקת עופרת, 18.
• שרירי הבטן מכווצים, 19.
• התכווצות עוויתית מכאיבה מאוד של דפנות הבטן, 34.
• פליטת גזים קצרה, פתאומית וקשה, 4.
• חלב גורם לגזים, 1.
• קרקורים סביב הטבור, ותחושה כאילו תבוא יציאה, 6. [560.]
• קרקורים עזים בבטן לאחר פליטת גזים, 6.
• קרקורים ופכפוך בבטן, עם רעב זאבי, הנעלם לאחר אכילה, 1.
• פכפוך, כמו של מים, בבטן בעת הנעת הגוף, על ידי נשימה, בשכיבה, 1.
• כאב ניכר במעיים (ביום השלישי), 90.
• כאבים בבטן ותסמינים "מרתיים", ולאחריהם רזון קיצוני ומוות, לאחר חודשיים, 12.
• הבטן רגישה, כואבת בלחץ, במיוחד באזור האפיגסטרי, 33.
• כאב מכווץ סביב צדי הבטן העליונה בזמן יציאה, 6.
• כאב מכווץ וחותך בבטן, עם דחף עז ליציאה, בלילה (ביום הראשון), 1.
• כאב עז, מכווץ, חותך ומפתל בבטן, עם כאב דמוי צירי לידה, כאילו הכול יילחץ החוצה, עם בחילה דמוית עילפון (לאחר שלושים יום), 1.
• כאב מכווץ בבטן, גם בערב, 6. [570.]
• כאב מכווץ בבטן, בלילה, 1.
• כאב דמוי צירי לידה בכל הבטן, המקרין אל הירכיים, ולאחר מכן תחושת חבלה בגב התחתון, 6.
• כאב עז בבטן, דפנות הבטן נמשכו כלפי מטה, ורגישות מועטה בלבד ללחץ (לאחר שעה וחצי), 28.
• כאבים עזים בבטן; שעות מעטות לפני המוות נדמה היה כי הוקלו בלחץ ולא הוחמרו, 94.
• צעק מתוך ייסורים נוראים, וייחס את העינויים הקשים ביותר לקיבה ולבטן, 100.
• כאבים נוראים בבטן, בעיקר באזור האפיגסטרי ובגב, 34.
• קוליק חמור, 32.
• כאבים קוליקיים עזים, 43.
• קוליק בבטן, 64.
• קוליק, ומיד אחריו כאב חופר ואי-נוחות בבטן, ללא שלשול, לאחר אכילה, 1. [580.]
• נאורלגיה בטנית (לאחר ארבעה שבועות), 104.
• עוויתות תכופות מאוד של שרירי הבטן, 19.
• תחושת חרדה בבטן, בבוקר במיטה, 1.
• צריבה ולחץ בבטן, כאילו ברחם, 6.
• תחושת רפיון במעיים לאחר יציאה, 1.
• *תחושת חולשה בבטן, כאילו הווסת עומדת להופיע, 1.
• דקירות בבטן ובנרתיק בזמן הווסת, 1.
• ההיפוגסטריום והאזורים הכסליים.
• כאב מכווץ בבטן התחתונה, המקרין לעבר האזור המותני, עד שפרץ בזיעה קרה, 1.
• כאב מכווץ בבטן התחתונה לפני, בזמן ולאחר מתן שתן, 6.
• קפיצות חדות, כמעט כמו קוליקה קופצנית לסירוגין, המתפשטות על פני הבטן התחתונה, שטחיות למדי, 4. [590.]
• דקירות, כמו כאבי טחול, בצד השמאלי של הבטן התחתונה בעת תנועה, הנעלמות בישיבה, 6.
• דחיקה כלפי חוץ באזור המפשעה הימנית, בבוקר עם היקיצה, כאילו עומד להופיע בקע, הנעלמת בקימה, וחוזרת לעיתים קרובות, 4.
• דחיקה פתאומית כלפי חוץ במפשעה הימנית, כאילו עומד להופיע בקע, בקימה מן היציאה, אינה מושפעת משיעול או מנשימה, 4.
• דחיקה בלתי פוסקת החוצה של בקע בטבעת הבטן, עם כאב קשה בטבעת גם לאחר החזרת הבקע למקומו (לאחר שעתיים), 1.
• כאב עז באזור המפשעה הימנית בזמן הליכה ועמידה, כאילו בקע זה עתה בלט החוצה, עד שלא העז לא להשתעל ולא לנשום; לאחר מכן בלט בקע מפעם לפעם, במיוחד בזמן דיבור, וגם ללא סיבה, עם כאב רב; הוא חזר פנימה בשמירה על מנוחה, במיוחד בישיבה, ואז יכול היה לנשום ולהשתעל ללא קושי, 4.
• כאב צובט במפשעה הימנית, 6.
• כאב קורע באזור המפשעה השמאלית בשעת ישיבה, 6.
• דקירות באזור של בקע מפשעתי, 1.
• פעימות במקום הבקע במשך כמה ימים, 1.

החלחולת ופי הטבעת

• לחות על גבי הטחורים וכאב במגע, 1. [600.]
• טחורים עם צריבה ודקירות, 1.
• גרד עז של הטחורים, 1.
• נהירת דם אל החלחולת, 1.
• כאב כאילו החלחולת תיקרע לגזרים, בשעת יציאה, 1.
• דחף בלתי מועיל ליציאה, במשך שעתיים (יום ראשון), 6.

צואה

• שלשול.
• שלשול, 34, 46.
• שלשול דיזנטרי, 34.
• בתוך ימים אחדים המעיים השתבשו מאוד, היציאות היו תכופות מאוד וירוקות למראה, ואם ניתן לשפוט לפי אי-המנוחה של הסובל הקטן, הן עברו בכאב. אם ממשיכים בהתמדת מתן החומצה, בריאותו של הילד נפגעת באופן ניכר ביותר, ולבסוף המוות חותם את התמונה. תשומת לבי הופנתה לראשונה לנושא זה על ידי אדם ששאל אותי, "מה נתתי לאשתו, שכן חיתולי הילד, לאחר שנכבסו, התמלאו חורים," 30.
• שלשול עד הערב; היציאה אינה אלא ריר תוסס, עם שריפה בחלחולת, גזים וקרקורים, 1.
• [שלשול מימי ירוק], 7. [בסוגריים. -Hughes.] [610.]
• צואה רכה, ולאחריה תחושת ריקנות בבטן (היום הרביעי), 6.
• צואה רכה, עיסתית, מלווה ובעקבותיה לחץ בפי הטבעת (לאחר שש שעות), 5.
• צואה רכה, שקודמת לה דקירה בפי הטבעת (היום השני), 6.
• צואה רכה ודלילה מאוד (היום השלישי), 6.
• צואה שחורה, מעורבת בדם, 43.
• צואה שחורה, נוזלית, מצחינה מאוד, המקלה לרגע את הכאב העז, 55.
• צואה דמית, קשה, רק כל יומיים או שלושה ימים (לאחר עשרים וחמישה ימים), 6.
• צואה צבועה בדם, 1.
• לילד יש יציאה לעיתים תכופות, כאילו קצוצה, צהובה כזעפרן, חוטית ורירית, 1.
• צואה לבנה-צהבהבה, 1. [620.]
• צואה בעלת ריח דוחה מאוד, בחלקה מוצקה ובחלקה נוזלית, עם הרבה ריר דק ופסי דם, 1.
• צואה גדולה מאוד, מעוצבת, 1.
• יציאה, בבוקר; תחילה קשה, אחר כך רכה, 1.
• צואה קשה, בגושים שחורים קטנים מחוברים, מעורבת בדם, ועם דקירות מחטיות כאלה בפי הטבעת שנאלצה לעמוד מחמת הכאב, בזמן הווסת, 6.
• צואה קשה, קשה להוצאה, גושית, כאילו חרוכה או כגללי כבשים (בימים הרביעי, השישי והשביעי), 6.
• צואה קשה מאוד, דמית (היום התשעה-עשר), 6.
• צואה קשה, לעיתים מתעכבת (ומופיעה לראשונה רק בערב), וגם היציאה מלווה בכאב, 6.
• צואה דמית, תחילה קשה ולאחר מכן רכה, עם שריפה בפי הטבעת, 6.
• היציאה מורכבת מצואה קשה מאוד, ולאחר מכן מעורבת בדם, 70.
• צואה לעיתים רחוקות מאוד וקשה, 19. [630.]
• יציאה עצלה, 18.
• נראה שגם הצואה וגם השתן נעצרים בפעולתה הראשונית של התרופה, 6.
• עצירות.
• אין יציאה (בימים הראשון, השלישי והתשעה-עשר), 6.
• עצירות, 32, 71, 74, 82.
• עצירות עקשנית, 37, 68, 103.
• עצירות מתמשכת, עם כאב בבטן, 75.

אברי השתן

• כליות ושלפוחית השתן.
• דלקת כליות חריפה; עוד בחייו הכיל השתן דם ואלבומין; במקרה אחד היו גלילים פיבריניים ותאי אפיתל, ובאחר יסודות תאיים בלבד. הבדיקה המיקרוסקופית של הכליות לאחר המוות סיפקה עדות לתהליך דלקתי מן הזמן האחרון (עכירות גרגרית וניוון שומני של היסודות האפיתליאליים, חלוקה טרייה של גרעיני הרקמה הבין-רקמתית, במיוחד לאורך מהלך כלי הדם). שני המקרים היו ממושכים, ונצפה שכמות האלבומין בשתן פחתה מיום ליום, 96.
• לאחר תחילת השבוע השלישי החלו התסמינים השתניים; החולה סבל מכאב מאחורי הסימפיזיס של החיק, מדחף תכוף להשתין, ומכאבים חותכים בעת ההשתנה; הקטטר נתקל בחסימה באזור צוואר שלפוחית השתן, אשר בבדיקה דרך החלחולת התברר כי מדובר בערמונית נפוחה ורגישה ביותר, 105.
• לחץ עז על צוואר שלפוחית השתן, כאילו הכול עתיד להידחף החוצה, עז במיוחד בהליכה, בעמידה ובישיבה, ומאלץ אותו ללחוץ את הירכיים זו אל זו; מוקל על ידי משגל (עשרת הימים הראשונים), 1.
• כאב בשלפוחית השתן אם הדחף להשתין אינו נענה מיד, 1.*
• שופכה. [640.]
• צריבה בשופכה לאחר משגל, 1.
• השתנה ושתן.
• דחף מתמיד להשתין; תמיד לפני הטיפות האחרונות יש כאבים חותכים עזים בשופכה, במשך שבעה ימים; לאחר מכן, בכל פעם יש כאב משיכה במפשעות ובמתניים, 1.
• היא נאלצת לקום בלילה כדי להשתין (לאחר יומיים), 6.
• השתנה תכופה של טיפות מעטות בלבד, 34.
• הפרשת שתן מוגברת (לאחר ארבעה עד שנים-עשר ימים), 6.
• הפרשת השתן, בבוקר, בתחילה מוגברת, אחר כך פוחתת, עם צריבה (היום השלישי), 6.
• השתן מועט, עם צריבה בזמן ההשתנה (היום השני), 5.
• משתין רק בבוקר ובערב, מלווה בצריבה (היום החמישי), 6.
• אין שתן מופרש (בבוקר השני), 6.
• הפסקת הפרשת שתן, 84. [650.]
• ריבוי שתן, 71.
• הטיל בערך אונקיה אחת של שתן חיוור בצבע קש, שהייתה לו השפעה חזקה מאוד על נייר לקמוס (לאחר עשרים שעות), 73.
• שתן סמיך, מועט, 6.
• השתן נעשה עכור, כמי בוץ, לאחר עמידה, ולאחר מכן משקיע משקע אדמתי, 6.
• שתן כמים, המשקיע במהרה משקע רירי דק (יום ראשון), 6.
• שתן כמים, 1.
• שתן עם משקע דמי וקרומית דקה על פניו, 1.
• שתן אדום-חום, 1.
• משקע לבן בשתן, 1.
• הטיל 4 אונקיות של שתן צלול בצבע ענבר (לאחר שתים-עשרה שעות וחצי); הייתה לו תגובה חומצית חזקה מאוד; משקלו הסגולי היה 1030, ו-1000 גריינים ממנו הניבו 54 גריינים של שייר מוצק; מחצית משייר זה הייתה מסיסה באלכוהול; התמיסה האלכוהולית הראתה סימנים לנוכחות חומצה גופרתית חופשית; השייר הבלתי מסיס סיפק 16.9 גריינים של סולפט בריום. בתום עשרה ימים ירד משקלו הסגולי של השתן ל-1026, ו-1000 גריינים ממנו הניבו רק 2.6 גריינים של סולפט אלקלי, 71. [660.]
• שתן אדום, חומצי; משקל סגולי 1020, מכיל אלבומין וגופרית; לאחר עמידה, מספר רב של גלילים גרגריים חיוורים או צהבהבים, 114.
• שתן אדום ולוהט, 47.
• שתן חום בהיר, חומצי מאוד, המשקל הסגולי הגבוה ביותר 1038, אלבומיני, מכיל חומצה גופרתית חופשית. ביום השני ירד המשקל הסגולי, כמות הסולפטים פחתה, האלבומין כמעט נעלם לגמרי. ביום התשיעי, אף שלא חלה עלייה בסולפטים, הייתה שוב כמות קטנה של אלבומין, והמיקרוסקופ הראה גלילים חיוורים, עם ניוון שומני במידה רבה יותר או פחות. מצב זה נמשך; לשתן היה, נוסף על כך, משקע שופע מאוד של אוראט אמוניה; כמות השתן נעשתה מועטה יותר, ובמהלך ימי החיים האחרונים היה המשקל הסגולי 1028. בשלב זה נעלם מן השתן כל זכר לכלורידים, 104.
• שתן אלבומיני, עם משקע אדום-חום המכיל המטין, אך ללא כדוריות דם, 97.
• השתן הראה אלבומין וכמויות גדולות של חומצה גופרתית, 106.
• בדיקת השתן הראתה סולפטים בכמויות גדולות, אלבומין, גלילים חיוורים וכמות משתנה של אוראטים, נוסף על כדוריות דם חופשיות, 105.

איברי המין

• זכר.
• חמימות באיברי המין ובשק האשכים, 1.
• זקפות במשך היום ללא מחשבות תאווה, 1.
• כאב מגרד בשפה העליונה של עטרת הפין, 1. [670.]
• רפיון של שק האשכים, 1.
• פליטת זרע ללא תחושת עונג מיני, 1.
• נקבה.
• הפלה (לאחר ימים אחדים), 12.
• הפרשה של ריר דמי מאיברי המין, כאילו הווסת עומדת להופיע (לאחר שעתיים), 1.
• ליקוריאה שורפת בלתי נעימה, 1.
• ליקוריאה שקופה או דמוית חלב, ללא תחושה, 1.
• הפרשה תכופה של ריר מן הנרתיק, עם תחושה מאכלת (לאחר שישה-עשר ימים), 1.
• הווסת מאחרת בשמונה ימים, ללא כל תלונה, 1.
• הווסת מקדימה בשישה ימים, 6.
• הווסת מאחרת בחמישה ימים, עם כאב בבטן ובגב התחתון, 6. [680.]
• תשוקה רבה למשגל אצל אישה, שהנטייה אליו הייתה בעיקר באיברי המין החיצוניים, ואף על פי כן לא התעוררה הרבה מן המשגל, 1.
• תשוקה רבה למשגל לאחר הווסת (לאחר אחד-עשר ימים), 1.
• סלידה רבה ממשגל לאחר הווסת (לאחר שלושים ושמונה ימים), 1.

איברי הנשימה

• ברונכיטיס אלים הופיע בשבוע השני; החולה נעשה תשוש מאוד, 86.
• אצל רוב העובדים הקרום הרירי של דרכי האוויר נפגע תחילה; הדבר מתבטא בצרידות, שיעול, מועקה בחזה, כאבים דוקרים; השיעול יבש בתחילה, ללא כיח, ולאחר מכן נעשה לח, עם שיפור, 74.
• דלקת הלשון, 83.
• חרחור רם של ליחה בבית הקול, 106.
• חרחור של ליחה בקנה הנשימה ובסמפונות, 94.
• כאב מכווץ בבית הקול, 24.
• כאב בבית הקול; הדיבור היה למעמסה, כאילו חסרו לחלקים הגמישות והתנועתיות הרגילות, 1. [690.]
• כאבים בבית הקול, כאילו נקע, בדיבור ובלחץ חיצוני, 104.
• כאב דוקר בבית הקול, 1.
• בית הקול כואב למגע, 47.
• בית הקול רגיש ביותר, 106.
• בית הקול רגיש מאוד ללחץ, 103.
• בית הקול היה רגיש מאוד ללחץ; הבליעה קשה וכואבת, 87.
• הקול.
• צרידות, 46.
• צרידות; נטייה לזלת ולשיעול, 1.
• צרידות; יובש וחספוס בגרון ובבית הקול, 6.
• צרידות קיצונית, 24, 35. [700.]
• הקול צרוד, מקרקר, כמעט בלתי מובן, 94.
• הקול צרוד, חלול, כמעט בלתי מובן (לאחר ארבעה שבועות), 104.
• הקול צרוד ובית הקול כואב למגע, 65.
• הקול מחוספס וצרוד, 105.
• הקול היה מחוספס (לאחר חצי שעה), 73.
• הקול חסר צליל, מחוספס, 106.
• קול מלמול נמוך (יום שישה-עשר), 83.
• הקול נמוך מאוד, 21.
• הקול קלוש, 82.
• הקול חלש, דמוי-קרופ, ולאחר מכן אפוניה מלאה, 84. [710.]
• אובדן הקול, 114.
• שיעול וכיח.
• שיעול, 32.
• שיעול מתמיד (לאחר שמונה ימים), 28.
• שיעול מקוטע מתמיד, 43, 58.
• שיעול, הנגרם מגירוי הלוע, עם כיח לבן קצפי, 98.
• שיעול מעייף מאוד, 21.
• שיעול מחרחר, מזעזע, מקוטע, 24.
• שיעול מחרחר, צרוד, שאינו קרופי, 49.
• שיעול תכוף ומציק, המלווה בנשימה שורקת ובצליל קרופי של הקול, 9.
• שיעול קצר מקוטע תכוף, 6. [720.]
• [שיעול מקוטע], 7 . [בסוגריים. -Hughes.]
• שיעול וזלת, עם רעב עז (לאחר ארבעה-עשר יום), 1.
• שיעול יבש קצר, עם התקפי התנשפות, 1.
• כמה התקפים של שיעול יבש (לעתים רחוקות), גם בבוקר לאחר הקימה, 6.
• שיעול רק בהליכה באוויר הפתוח (יום שישי), 6.
• שיעול הנגרם מן האוויר הפתוח, 1.
• שיעול התקפי אלים, עם כיח רב, לעתים מלווה בהקאה; לאחר מכן באו שלשול, חום והזעות לילה, כאב בחזה, ריח פה רע; הניקוש בשיא הריאה הימנית היה עמום; הנשיפה הייתה מוארכת, וזיקולרית וחלולה, ובכל החזה הורגש רטט מגרגר מיוחד; התמוטטות הופיעה בהדרגה, והחולה מת בתוך דליריום קל לאחר מאתיים שמונים ושמונה ימים, 75 . [בנתיחה שלאחר המוות נמצא כי האונות העליונות של הריאות היו דבוקות לוושט, ופתח תקשר מן הוושט אל חלל שתפס כמעט את כל האונה העליונה וחלק מן האונה האמצעית של הריאה הימנית; החלל היה מלא נוזל מצחין חום-שחרחר עם רקמת ריאה; הפלאורה הייתה כמעט גנגרנוטית, וכו'.]
• שיעול לח, עם כיח רירי, בבוקר, 6.
• לסירוגין היה הכיח רב, לעתים עד כדי שני פיינטים בעשרים וארבע שעות, 54.
• כיח מתמיד (יום שני), 81. [730.]
• כיח מצחין, 32.
• הנשימה.
• הנשימה מהירה, עם כאבים יורים בשרירי הצוואר ותנועות של כנפי האף, 106.
• הנשימה מהירה וקצרה, 47.
• הנשימה מהירה וקשה, 94.
• הנשימה מהירה מעט וקשה, 90.
• הנשימה איטית, עם אנחות כאילו מכאב, 107.
• הנשימה קצרה, קשה, 24.
• הנשימה חלשה מאוד ואיטית, 23.
• הנשימה קצרה, 59.
• נשימה קשה, 80. [740.]
• ברגע שנגע בשפתיו החל להיאבק, וכמעט מיד הראה סימני חנק; הילד נמשך בייסוריו יומיים, ואז המוות שם קץ לסבלו, 67.
• קושי בנשימה וכאב, ובעקבותיהם שיעול, 85.
• קושי רב בנשימה (לאחר חצי שעה), 73.
• הנשימה הייתה קשה מאוד, מלווה בדקירות קהות בדרכי האוויר ובכחכוח של ליחה רבה ובשיעול; השאיפה לוותה בכאב בחזה, 24.
• הנשימה נעשתה קשה מאוד; בית הקול נע מעלה ומטה בעוז; הילד שכב כשהראש מוטה לאחור, כמו בשלבים האחרונים של קרופ; הוא איבד את הכרתו ועד מהרה מת, 79.
• נשימה מעיקה וחנק בבית הקול, לעתים קרובות בלילה, 1.
• הנשימה קשה, מחרחרת, 84.
• הנשימה מאומצת ולא סדירה, 62.
• הנשימה מייגעת, 56.
• הנשימה מופרעת ורועשת, 38. [750.]
• קצב הנשימה 36, עולה ויורדת בכוח, עם תנועה עוויתית עזה של שרירי הצוואר ועם משיכת הלסת התחתונה כלפי מטה בכל שאיפה, כך שנוצר מעין תנועת התנשפות (בתוך שעתיים), 62.
• סטרטור, 113.
• הנשימה שטחית מאוד, מחרחרת, 101.
• עוויתות מחנק נוראות, 49.
• חנק, 80.
• קוצר נשימה, 43.
• קוצר נשימה מופרז, הגורם לחרדה (שבוע רביעי), 104.
• קוצר נשימה, עם מצוקה רבה וכאב מתמיד באזור הקיבה והצלעות התחתונות של צד ימין, 54.
• קוצר נשימה עם חרחור בקנה הנשימה, 27.
• קוצר נשימה לרגע, לעתים, 1. [760.]
• קוצר נשימה רב, עם שיעול, במשך שעתיים, בלילה (לילה ראשון), 1.

חזה

• יריקת דם בעת הליכה איטית, 2.
• חרחור רב של ליחה בחזה ובגרון, עם נשימה קשה, אי־שקט רב עם כאבים בגרון ובחזה, ולאחר מכן מוות, 24.
• חרחור בריאה השמאלית, ולאחריו עמימות, עם נשימה ברונכיאלית ודלקת ריאות, שממנה החולה החלים, 100. [אפשר להעיר כי Prof. Popel ציין שמקרים רבים של הרעלה מחומצה גופרתית מלווים בדלקת ריאות.]
• ביום החמישי נצפה חרחור בבסיס שתי הריאות, בלי כל עמימות בניקוש; דופק 112; השיעול נמשך; הליחה היתה צמיגה ביום השישי. ביום השביעי היה החולה חיוור להחריד, עם אודם מוגבל בלחיים; הדופק 132; הליחה צמיגה מאוד; לא נצפו חרחורים בריאות. ביום השמיני התלונן החולה על מועקה בחזה; נמצאה נשימה ברונכיאלית; בצד הימני כמה חרחורים; בצד השמאלי חרחורים לחים ומקרקשים; נשימה 40; כאב ראש עז. למחרת היה החולה חיוור, בזיעה קרה ודביקה, ומת לקראת ערב, 98.
• חרחור בחזה, דופק מהיר, נשימה קצרה, אפילו במיטה, 1.
• חרחורים לחים בחזה, 24.
• עמימות בבסיס הריאה הימנית, ולאחריה דלקת ריאות, התמוטטות ומוות, 99.
• מועקה בחזה, 59.
• מועקה בחזה, בבוקר, עם בחילה, 1.
• החזה נתון במועקה מחמת קטאר, בבוקר עם היקיצה; יש גירוי לשיעול, בלי שדבר־מה ישתחרר; לאחר כמה שעות, פליטה קלה של ליחה, 1. [770.]
• עוויתות כואבות בחזה, 9.
• כאבים חדים לאורך החלק התחתון הימני של הצלעות, בהתקפים ממושכים, בעיקר בלילה, הנגרמים על־ידי שאיפה עמוקה (הבדיקה הראתה שהכאב נבע מנוירלגיה בין־צלעית בין הצלע העשירית לשישית), 103.
• כאב בחזה ובבטן, בייחוד באזור האפיגסטרי, 43.
• כיווץ של החזה, 46.
• מלאות בחזה, 1.
• חולשה כה רבה של החזה, עד שהיא יכולה לדבר רק בקושי, 1.
• כאב חותך לפני בית השחי השמאלי, 6.
• דקירות לפני ומתחת לבית השחי הימני, 6.
• לחץ דוקר בחזה ובגרון, העוצר את הנשימה, אלים במידה שווה בעמידה ובהליכה, מוקל באוויר הפתוח, בהתקפים מתמשכים, 1.
• דקירות לפני בית השחי השמאלי בעת הנחת משא כבד, ולאחריהן כאב כחבורה עז על פני חלק גדול מעצם החזה, 6. [780.]
• כאבים דוקרים עזים התקפיים בחלק התחתון של בית החזה הימני, בייחוד בשאיפה עמוקה; לחץ סמוך לעמוד השדרה, בין החוליה הרביעית לעשירית, ולאורך הקו האקסילרי, מן המרווח הבין־צלעי החמישי עד העשירי, ובמקום חיבור הצלעות לסחוסיהן, הגורם לכאב חד ביותר; העור שבין linea-axillo mammillaris הראה היפראסתזיה מופרזת (לאחר השבוע השלישי), 105.
• כאבים דוקרים בחזה, 84.
• החלק הקדמי והצדדים.
• כאבים לאורך עצם החזה (היום השני), 81.
• כאבים היורדים מאחורי עצם החזה, שורפים ולוחצים, וגורמים לחרדה רבה, 105.
• כאב מושך חד באמצע החזה, עד ששאיפה עמוקה היתה בלתי אפשרית, 70.
• כאבים שורטים, שורפים וקורעים, עמוק באמצע החזה, 64.
• כאב קהה באמצע עצם החזה, כאילו ממכה דוחפת, 4.
• דקירות עזות בעצם החזה בכניסה מן האוויר הפתוח אל הבית, שהתפשטו אל הצד השני של החזה, עמוק בפנים, בערב (היום הראשון), 6.
• דקירות קהות בצד השמאלי של עצם החזה, ליד סחוס הצלע, 4.
• מתח מושך בצד השמאלי של החזה, 6. [790.]
• לחץ קהה פנימה בצלעות הימניות, מחמיר לפרקים, 4.
• לחץ בצד השמאלי של החזה ובגומת הקיבה, 1.
• צריבה תכופה בחלק החיצון של הצד השמאלי של החזה, כאילו ממים רותחים, פעם עזה יותר ופעם פחות חמורה, 6.
• התקפים בודדים תכופים של צריבה בצד השמאלי של החזה, 6.
• ביום הרביעי לקה החולה בדקירות עזות התקפיות בצלעות התחתונות של שני הצדדים, כנראה נוירלגיה בין־צלעית, שהתפשטה למחרת למסלול העצבים המותניים; היפראסתזיה של העור, שהתקיימה תמיד על פני כל תחום הנוירלגיה, התפשטה בהדרגה לגפיים ועל פני כל הגוף, אפילו אל הפנים; המגע הקל ביותר גרם לצעקות רמות, והחולה לא יכול היה לנוח בשום תנוחה, 104.
• דקירות באזור הצלעות הימני, מחמירות בשאיפה, בזמן הווסת, 6.
• דקירות בצד השמאלי של החזה, מחמירות בשאיפה ובדיבור, בעת הליכה, מוקלות במנוחה, 1.
• דקירות עדינות עמוק בצד השמאלי של החזה, עם עצירת הנשימה, ולאחריהן רגישות בנקודה קטנה שמשמאל ומעל הסחוס הזיפואידי, 6.
• דקירות קהות פתאומיות, עזות וחודרות, בחלק העליון של הצד השמאלי של החזה, המתפשטות אל הגב, 4.
• כאב קל, פועם ומבעבע, מתחת לצלעות השמאליות, 4.
• השדיים. [800.]
• דקירה עזה בשד הימני, תכופה ומתמדת; בלחיצה עליו, הכאב התפשט עמוק עוד יותר (היום החמישי), 6.
• דקירות בשד הימני, 6.

SULFURICUM ACIDUM. הלב והדופק

• האזור הקדם-לבבי.
• האזור הקדם-לבבי כואב מאוד, 60.
• חרדה באזור הקדם-לבבי, המתפשטת על פני כל החזה, עם חרדה רבה, 24.
• דקירות עזות רבות דרך הלב, יומם ולילה, ולאחריהן עד מהרה כאב כעין חבלה, 1.
• פעולת הלב.
• דפיקות לב, 24.
• דפיקות לב, ללא חרדה, כאשר פלג הגוף העליון נדחף קדימה בעודו נשען על שתי הזרועות, עם נטייה לקחת נשימה עמוקה, דבר שהתאפשר ללא קושי, 4.
• פעימת הלב והעורקים בקושי ניתנת להבחנה, 22.
• דופק.
• דופק מואץ וחלש, 71.
• דופק מהיר, 11. [810.]
• דופק מהיר, מלא וקשה, 64.
• דופק מהיר לסירוגין, 38.
• הדופק גבר ב-10 פעימות, 6.
• הדופק עלה ל-136 ביום השני, ירד בהדרגה ל-60 ביום העשרים וחמישה, ואז עלה ל-152 לפני המוות ביום העשרים ושבעה, 104.
• דופק 130 (לאחר שש שעות), ולאחר מכן עלה ל-160 ממש לפני המוות, 94.
• דופק מתוח, מלא, מהיר מדי, 47.
• דופק מכווץ ומהיר, 42.
• דופק 108, חלש, לאחר מכן 120, מאוחר יותר 92, 36.
• הדופק נעשה מתוח וקשה מאוד, 24.
• ביום השני נעשה הדופק קשה, מלא, 22. [820.]
• דופק קטן, מהיר וקשה, 76.
• [ דופק קטן, מהיר ], 7 , [השמט את Kinglake ואת הסוגריים. -Hughes.], 24, 70.
• דופק קטן ומואץ, 107.
• דופק קטן, 23, 68.
• דופק 80 פעימות, קטן, 86.
• דופק קטן ביותר, 64 בדקה (בתוך שעתיים), 69.
• דופק קטן, בלתי סדיר, בקושי מורגש, 17.
• דופק קטן, בלתי סדיר, 59.
• דופק קטן, חוטי, בלתי סדיר, רוטט, 84.
• דופק קטן, מכווץ, בלתי סדיר, כמעט עוויתי ורוטט, לעיתים מהיר מאוד, לעיתים לסירוגין, 9. [830.]
• דופק קטן, רוטט, עם קור בכל הגוף (החולה החלים), 58.
• דופק קטן, חלש ורועד, 43.
• דופק קטן, חלש, סדיר, לא מהיר, 21.
• דופק קטן, בקושי מורגש, ולעיתים לסירוגין, 34.
• דופק חלש, 82.
• הדופק ירד ל-55 (לאחר ארבע שעות), 94.
• דופק 54 וחלש, 56.
• דופק 48, קטן, לא חלש מאוד (לאחר שעתיים), 83.
• דופק איטי וגדול (לאחר שעה וחצי), 26.
• דופק איטי, 21. [840.]
• דופק חוטי (בשבוע הרביעי), 104.
• הדופק בשורש כף היד חוטי וכמעט בלתי ניתן למישוש, 108.
• הדופק בקושי מורגש, 49, 53 , וכו'.
• לא ניתן היה למשש את הדופק בשורש כף היד או ברקות, אך הוא פעם בחולשה בעורק הזרוע, 36.

הצוואר והגב

• הצוואר נפוח, 60.
• הצד השמאלי של הצוואר כואב מאוד בלחיצה, 64.
• תחושת משיכה בצד הימני של הצוואר מתחת לאוזן, 1.
• כאב בין צדו של הצוואר לבין הכתף השמאלית, כאילו ממשקל לוחץ, 4.
• נוקשות בגב בכמה בקרים, הנעלמת במשך היום בתנועה, 1.
• כאבים בגב, 50. [850.]
• כאב מושך בגב בעת תנועה ובעת התכופפות, 1.
• כאב בגב כאילו הוא רגיש וחבול ממכה, 6.
• דקירה דקה בעמוד השדרה, ובו בזמן גם בצד השמאלי של העורף, 6.
• כאב בגב התחתון, 1.
• כאב בגב התחתון, כאילו הוכה, בעמידה ובישיבה, 6.
• בעת תנועה, כאב בגב התחתון, כמו רגישות כואבת או כמו משיכה עוויתית, 1.
• כאב שורף בגב התחתון, 1.

הגפיים

• תנועות עוויתיות של הזרועות והרגליים (לאחר שעה וחצי), 28.
• הגפיים בצבע כחלחל-ארגמני, 33.
• הגפיים רגישות מאוד, 82. [860.]
• [קפיצות של הגידים], 7 . [בסוגריים. -יוז.]
• בשנתה חשה כאב במפרקים, שנעלם עם היקיצה, 1.
• כאבים קורעים בכל הגפיים בזמן הווסת, בעיקר בערב, 6.
• נטייה להתכווצויות בכפות הידיים ובכפות הרגליים, 5.
• מפרקי שורש כף היד ומפרקים גדולים אחרים כואבים ונפוחים, אך אינם אדומים, 54.

הגפיים העליונות

• כובד בזרוע, 1.
• כאב קריעה קופצני עדין בזרוע הימנית, המתפשט לעיתים קרובות מן האגודל אל החזה, בעת ישיבה, 6.
• כאב מושך ומתכווץ עוויתי, משתק, בזרוע הימנית לעיתים, בזמן כתיבה, 1.
• דקירות במפרקי הזרוע, 1.
• כתף.
• כאב חותך בכתפיים, עם צריבה, כאילו יחתוך מבעד, 6. [870.]
• תחושת רעד בכתף השמאלית במרווחים לא סדירים, 4.
• בלוטות בית השחי השמאלי רגישות עד כאב, 1.
• קפיצה בכתף הימנית בשעת כתיבה, 6.
• כאב, כשל כיב, מתחת לזרוע השמאלית, המתפשט אל החזה, בעיקר בעלייה במדרגות, וגם בהליכה, כה עז עד שנאלצה לשבת, 2.
• קריעה דוקרת בכתף השמאלית, 6.
• דקירות בכתף בהרמת הזרוע, 1.
• זרוע.
• כאב קריעה בזרוע העליונה הימנית מאחור, מתחת למפרק הכתף, ומתפשט מעלה סביבו, 6.
• מרפק.
• כאב מתוח בשני מפרקי המרפק, 1.
• כאב צורב, כאילו מחבלה, בצדו החיצוני של המרפק השמאלי, 4.
• אמה.
• כל שלוש שניות כאב, כמו ממכה, בגומד השמאלי סמוך לשורש כף היד; מתחיל פתאום בעוצמה, אחר כך מתפשט מעלה אל הזרוע בעוצמה פחותה, ושם נעלם, 4.
• שורש כף היד. [880.]
• משיכה ולאות בשורשי כפות הידיים, 1.
• כף היד.
• כאב מתוח וכובד במסרק כף היד הימני, בעת הליכה באוויר הפתוח כשהזרוע משתלשלת מטה, כאילו הדם מצטבר בו, 4.
• אצבעות.
• קפיצות עוויתיות של האצבעות יחדיו, וקיפול האצבעות בזמן השינה, כך שהתעורר בקפיצה, 4.
• כוויות קור קטנות אחדות באצבעות, עם כאב חד, 1.
• כאב קופצני חד חודר דרך האגודל הימני, המתחיל בקצהו, 4.
• כאב קופצני בקצות האצבעות, כאילו בעצבים, 4.
• קפיצות מכאיבות, כמו דחיפות קהות, במפרקי עצם המסרק של האגודל, המתפשטות מעלה אל שורש כף היד, ולעיתים דרך שורש כף היד מעלה אל הזרוע, 4.
• קפיצות בעצם המסרק של האצבע המורה הימנית, המתפשטות מעלה אל הזרוע, חדות מאוד, 4.
• קריעה עדינה באגודל הימני, כאילו בעצם המפרק הראשון, 6.
• קריעה מתחת לציפורן של האצבע המורה, כמו בדלקת סביב הציפורן, מוחמרת בהימצאות במים קרים, 4. [890.]
• דקירות עדינות שורפות או צורבות בצד הימני של האצבע האמצעית, 4.
• צריבה, עקצוץ וזחילה בקצה הזרת, כאילו נרדמה, וגם בנקודה קטנה באצבע האמצעית, 4.
• דקירות קהות במרכז מפרקי האצבעות, 1.
• פעימות כואבות חדות בעצם המסרק של האצבע המורה הימנית, 4.

גפיים תחתונות

• נמק גדול בישבן הימני, סמוך לפי הטבעת; מחדר עובר למרחק מסוים אל תוך חלל האגן, וגם למרחק מסוים לאורך הדרך לעבר אזור העכוז (יום ארבעה־עשר), 83.
• התמתחות והארכה של הגפיים התחתונות, 1.
• חולשה של הגפיים התחתונות ושל הגב התחתון, כך שבקושי היה יכול לעמוד לבדו, 1.
• כובד של הגפיים התחתונות, 1.
• הגפה התחתונה הימנית נוטה מאוד לקהות תחושה, 1.
• ירך.
• התכווצות בירך הימנית, 1.
• ירך עליונה. [900.]
• לחץ על החלק העליון והפנימי של הירך הימנית, לפרקים, 4.
• כאב עוויתי, מכווץ ושיתוקי בירך ובשוק הימניות, 1.
• צביטה לסירוגין בנקודה קטנה בצדה הפנימי של הירך השמאלית, 4.
• כיווץ בחלק נמוך מאוד של הירך, לפרקים, מתפשט אל השוק, 4.
• כאב חד, כמו ממכה, באלכסון מעל הברך השמאלית, במרווחים גליים, 4.
• כאב קורע כלפי מעלה ומטה, עמוק בירך השמאלית, נעלם בשפשוף, 6.
• כאב קורע בדליות שבירך ובשוק הימניות, בבוקר במיטה, 1.
• כאב חותך בירך, 1.
• תחושת זחילה שורפת וחותכת בירכיים, במרווחים בלתי סדירים, כמו כאב רגיש מחומר מאכל, 4.
• לחץ דוקר עמום בצד החיצוני של אמצע הירך השמאלית, 4.
• ברך. [910.]
• חולשה כואבת של הברכיים בעמידה, עם קפיצות חדות בהן, 4.
• קפיצות כואבות, כמו דחיפות עמומות, בצד הפנימי של הברך השמאלית, 4.
• כאב שורף בגומת הברך הימנית, 4.
• דקירות שורפות בברך השמאלית, 4.
• דקירות עמומות, כמו דחיפות, באמצע הברך הימנית בזמן ישיבה, ואחריהן לאורך זמן כאב פשוט בה, 4.
• דקירות עוקצניות חדות בגומת הברך השמאלית, 4.
• שוק.
• הירדמות של השוק השמאלית בזמן ישיבה ללא תנועה, גרועה יותר בהליכה, 6.
• דקירות שורפות ומגרדות על עצם השוקה, עם פצעון במרכז; לאחר גירוד, המקום מתנפח, ולאחר שהנפיחות שוככת, הגירוד מתחיל שוב, 6.
• תחושת זחילה בשוקה השמאלית, 1.
• התכווצות בשוקיים בזמן הליכה, עם תחושת זחילה בהן, 1. [920.]
• כאב בשוקיים, יותר בישיבה מאשר בהליכה, 1.
• קרסול.
• נוקשות של הקרסוליים בזמן הליכה, 1.
• לחץ רגיש עמום מתחת למלאולוס החיצוני של הקרסול השמאלי, לפרקים, כמו דחיפות או קפיצות, 4.
• דקירות דקות ועוקצניות בגיד אכילס השמאלי, 4.
• לחץ חד בגב כף הרגל הימנית, מתגבר ונחלש, 4.
• כף רגל.
• הירדמות של כף הרגל השמאלית, בערב בזמן ישיבה, 6.
• כאב חבול בסוליית כף הרגל השמאלית, תחילה מתגבר, אחר כך נעשה מקפץ, ואז נעלם פתאום, 4.
• כאב קורע בעקב השמאלי, בבוקר עם היקיצה, נמשך רבע שעה, 1.
• דקירות שורפות בעקבים, 1.
• אצבעות הרגליים.
• כאב לופת מקפץ באצבעות האמצעיות, לפרקים, 4. [930.]
• כאב קורע ביבלת, עד שהוא מוכרח למשוך את כף הרגל כלפי מעלה, 1.
• דקירות ביבלת, 1.
• דקירות דקות, עוקצניות וחודרניות מתחת לבוהן, 4.

כלליות

• כיחוש מופרז (לאחר השבוע הראשון), 104.
• כיחוש רב, 87.
• במשך תשעה ימים לאחר השבוע השלישי נעשה החולה כחוש וחלש במידה מופרזת; הדופק היה קטן, רך ומהיר, 105.
• לאחר ההחלמה מן התסמינים החריפים, נעשה החולה כחוש מאוד, עם דופק קטן וקדחתני, אובדן כוחות ואי-יכולת לבלוע אפילו נוזלים, 37.
• הוא נעשה בהדרגה כחוש יותר ויותר; לאחר 15 בינואר דחה אפילו מזון נוזלי, וב-20, כמעט ארבעה חודשים לאחר שבלע את החומצה הגופרתית, מת במצב של כיחוש קיצוני, 31.
• כיחוש רב, עם הבעת סבל (לאחר ההרעלה), 18.
• מוות בתוך שישים יום, בשלב מתקדם של שחפת, 25. [940.]
• השפה התחתונה, הלחיים, גב כף היד והאמה היו נפוחים בחלקם, אדומים וכואבים, כמו לאחר כוויה מנוזל רותח. למחרת הייתה העורית של הידיים וכו' שחורה, יבשה ומחוספסת; ללא דלקת מתחתיה. ביום השלישי נשרו הקרומים הדקים של הלשון, השפתיים והלחי, וכל הקרום הרירי של הפה היה אדום בוהק, 27.
• העור בצד השמאלי של הפנים הוסר חלקית, ובתחילה כולו הציג מראה לבן ומפורק; עפעפי שתי העיניים היו מודלקים ונפוחים מאוד, וגם גלגל העין השמאלי נפגע קשות, אך גלגל העין הימני לא נפגע; גם העור שבצד הפנימי של השפתיים היה לבן ונפוח, ועל גב היד השמאלית, וכן בין האצבעות, היו פסים לבנים משופשפים. בתוך שש-עשרה שעות הפכו הסימנים הלבנים לחומים; כאב הפנים והעיניים, שהיה בתחילה מענה ביותר, הוקל תחת שימוש בחבישות מתאימות. לאחר שתים-עשרה שעות, הכאב בעין השמאלית שהתפשט לראש ואיים בבירור על דלקת עין קשה, הביא לכך שהוקז דם מן הזרוע. אולם הדלקת וההרס בעין המשיכו להתגבר, ועד מהרה הסתיימו בפקיעת הקרנית וביציאת הלחות המימית והעדשה. לקראת סוף היום החמישי, בעודו נראה לכאורה במצב טוב, אחז בו התקף צמרמורת, ולמחרת בבוקר התלונן על כאב חד בקפל המרפק הימני, במקום שממנו הוקז דם. מיד התפתחה דלקת סביב פתח הדקירה, הופיעה נפיחות כללית של הזרוע, והיא הלכה והתגברה במשך שלושת הימים הבאים; הופיעו תסמיני חום קשים, ולאחר מכן גם קושי בנשימה, עם סימנים אחרים של דלקת ריאתית. תחת הפרעות מסובכות אלו אזלו כוחותיו בהדרגה, והוא מת בבוקר היום השלושה-עשר, 29.
• שוכב על צד ימין, עם הברכיים משוכות למעלה והגוף כפוף קדימה, 107.
• שכב מכווץ כמעט בצורת כדור (לאחר חצי שעה), 73.
• החולה שכב על גבו, עם הגוף והגפיים התחתונות חסרי תנועה לחלוטין, 21.
• הוא היה במיטה, ודמה בדיוק לחולה בשלב הקריסה של כולירה; לגפיים היה אותו מראה כחלחל ואותו מגע קר ולח-דביק, והדופק נעלם (לאחר חצי שעה), 73.
• עוויתות אפילפטיפורמיות, עם גודש רב של דם לראש, אובדן הכרה, 38.
• שיתוק כללי, עם עווית אפילפטיפורמית, 38.
• פרכוסים, 61.
• פרכוסים, עם אובדן הכרה גמור, 10. [950.]
• נפל ארצה בפרכוסים, שנמשכו כמה דקות, 70.
• פרכוסים והתכווצויות בלוע, המונעים בליעה, 21.
• פרכוסים במרווחים של חצי שעה, עם קוצר נשימה מופרז, עיניים מעוותות, חריקת שיניים, נמשכים עשר דקות, עם קצף מן הפה וזיעה קרה על הפנים, 24.
• רעד כללי (לאחר שעה וחצי), 28.
• כל הגוף קר, רועד, מיטלטל בעוויתות, וחרדה, 43.
• רעד ופרכוסים, 34.
• רעד וגניחות, עם פנים חיוורות, חרדה יתירה ואי-שקט, 34.
• בתוך ייסורים עזים ביותר, ולעיתים סבל מהתקפים היסטריים, מלווים בנוקשות עוויתית של שרירי הלסת התחתונה, אובדן גמור של הדיבור, שקיעה גדולה ופתאומית של הכוחות החיוניים, דופק חלש ומרפרף, עם חיוורון והבעת פנים מדוכדכת ביותר, 26.
• התפתלות בלתי פוסקת לכל הצדדים, 47.
• אי-שקט בל יתואר, 19. [960.]
• אי-שקט רב, 22, 36, 41, 80.
• אי-שקט רב, עם התהפכות במיטה, 43.
• התהפכות מצד לצד, 58.
• אי-נוחות רבה וצרחות רמות, 39.
• החולה חסר מנוחה; לא יכול היה לשכב בשקט אף רגע מחמת כאב בלתי נסבל בקיבה, 37.
• הוא נראה חסר מנוחה, מתהפך ומתנועע, וביקש בלי הרף, בסימנים ובקולות, מים להרוות את צמאונו, 106.
• החולה חיוור כמת וקר כקרח, ממוטט ביותר אך בהכרה מלאה, שוכב מכווץ על בטנו, 22.
• חולשה, 74.
• אובדן כוחות רב, 43.
• במשך החודש השני הידרדר החולה לשלב האחרון של מרזמוס וחולשה; כל מזון, ללא יוצא מן הכלל, הוקא, 23. [970.]
• יגיעה, עם כאב ראש במצח, מוקלת באוויר הפתוח, 6.
• כה חלשה, שכאשר ראשה נשמט מן הכרית אין היא מסוגלת להחזירו ללא עזרת האחות (יום שישה-עשר), 83.
• חולשה יוצאת דופן לאחר אכילה, 3.
• חולשת כל הגוף, עד שכמעט אינה מעזה להרים את זרועה, 1.
• לאחר שתיית חלב הוא חלש וממוטט, בבוקר, 6.
• תשישות רבה; הוגשה עזרה רפואית, אך קושי הנשימה נמשך, והוא מת בערב (מקרה ראשון), 91.
• תשישות קיצונית, 9, 59.
• תחושת עילפון (שבוע רביעי), 104.
• התקפי עילפון (לאחר השבוע השלישי), 105.
• תחושת עילפון תכופה, 17. [980.]
• איום של קריסה (לאחר השבוע השלישי), 105.
• קריסה, עם דופק בלתי סדיר ולבסוף נעלם, זיעה קרה וכו', 101.
• נצפה מתנודד ונופל ברחוב; כאשר הובא לבית החולים מיד לאחר מכן, היה במצב של קריסה, שממנו לא התאושש עוד, ומת תשע שעות לאחר קבלתו, 92.
• קריסה שלאחריה מוות, 50.
• קריסה, עם אי-שקט קיצוני, 84.
• קריסה, 89, 108.
• הילד היה בייסורים עזים, והיטלטל מצד לצד, כך שהיה קשה להחזיקו יציב, 15.
• לעיתים נדמה היה שהוא חופשי מכאב, ובפעמים אחרות נראה שסבל מאוד, מושך את רגליו למעלה וגונח בקול, 95.
• סבל נורא על פני כל שטח הגוף, כך שכדבריה, "לא היה בה אף אינץ' אחד שהיה חופשי מכאב עז", 54.
• כאב עז, 25. [990.]
• גודש דם כלפי מעלה, עם חרדה רבה והתהפכות, 45.
• תחושת רעד על פני כל הגוף, ללא רעד ממשי, פחות בבוקר, 2.
• בעת הליכה, תחושה כאילו ייפול לצד זה או אחר, 1.
• לחץ עמום בנקודות קטנות שונות בגוף, תחילה מתגבר ואז פוחת לפתע, 4.
• כאבי קריעה ומשיכה ראומטיים בכל הגוף, אפילו בפנים (עד מהרה), 1.
• ריח הקפה בלתי נעים ביותר וגורם לחולשה ולרעד, 6.
• נדמה כי מחמיר באוויר הפתוח, 6.
• תסמינים רבים יותר מופיעים מיד לאחר ארוחת הצהריים, הנאכלת בתיאבון, 4.
• כל התסמינים של השלבים האחרונים של קרופ, 80.
• הגז לא השפיע מיד על אחד מהם, אך לאחר מכן חלה קשה (מקרה שני), 91. [1000.]
• מושפע מאוד ממזג האוויר; סובל מאוד עם התקרבותו של מזג אוויר קר, רטוב וסוער ובמהלכו, אך טוב הרבה יותר כאשר חם ויבש, 54.

העור

• אובייקטיבי.
• צהבת (אצל העובדים במפעלי שמן ויטריול), 1.
• העור נעשה יבש מאוד, בצבע כחלחל-עופרי, והתקלף בקשקשים קטנים (לאחר ארבעה שבועות), 104.
• העור חיוור וקר, מכוסה בזיעה, 106.
• העור יבש, המצח מכוסה בטיפות זיעה, 34.
• פריחה של כתמים אדומים על האמות; הם נעלמו בלחיצה, ומיד שבו והופיעו עם הסרתה (היום העשרים), 29.
• כתמים כחלחלים על האמות, כאילו משקיעת דם, 1.
• פריחה על כפות הידיים ובין האצבעות, המגרדת יותר לאחר חצות, 1.
• בליטות קטנות אדומות-כהות על גב כף היד, עם גלד, שמתחתיו נדמה שיש מוגלה, נמשכות ארבעה ימים, אך ללא כאב, 2.
• שחינים על הגב, 1. [1010.]
• כיבים נוראים בידיים וברגליים, 93.
• סובייקטיבי.
• דקירות בצלקת של כוויה, 1.
• תחושה צורבת-מאכלת בכיב, 1.
• תחושת עקצוץ בעור, כאילו מלבוש צמר נוגע בו, 1.
• גרד, כאן ושם, בגוף, אפילו בראש; לאחר גירוד, הוא שב ומופיע בחלק אחר, 6.
• גרד כללי, שהיה בעבר בכל הגוף, נעלם (פעולה מרפאת), 3.

שינה

• ישנוניות.
• פיהוק תכוף, לאחר ארוחת הערב, 6.
• ישנוני מאוד בבוקר לאחר היקיצה, כאילו לא ישן כלל, 6.
• נטייה לנמנם (לאחר עשר שעות), 53.
• שינה קלה ומועטה, 21.
• נדודי שינה. [1020.]
• לא היה יכול להירדם במשך זמן רב בערב, ולאחר מכן ישן היטב, 6.
• לילה חסר מנוחה מאוד (לילה ראשון), 90.
• היא נרדמת מאוחר, ישנה באי־שקט, ומתעוררת לעיתים קרובות, 1.
• נרדמת מאוחר בערב, ומתעוררת בקלות בלילה, 1.
• זינוק תכוף מתוך שינה עמוקה, 6.
• ער כל הלילה, 1.
• התעורר בלילה לאחר שעתיים, ער לחלוטין, כאילו ישן די הצורך, 1.
• התעורר לאחר חצות, ללא סיבה (לילה שני), 6.
• התעוררה לאחר חצות עם חום ויובש בגרון וצמא; לא יכלה לשאת את כיסוי המיטה, 6.
• טלטולים בשינה, הגורמים לזינוק פתאומי ולהצטברות רוק, 1.
• חלומות. [1030.]
• חלומות מלאי חרדה, על אש, על אנשים מתים, על סכנות, 6.
• חלום מלא חרדה, עד כדי צעקה, 1.
• חלומות תכופים אך בלתי נזכרים (לילה ראשון), 6.
• חלומה של אישה כי קיימה משגל פעמיים, והגיעה לאורגזמה פעמיים, בלילה, 1.
• חלום אצל אישה על תשוקה למשגל, ועם היקיצה תשוקה עזה וסוערת לכך, שמושבה במיוחד בדגדגן (לאחר ארבעים שעות), 1.
• סיוט יומיים לפני הווסת; משהו כבד נדמה כשוכב עליה; היא לא יכלה לדבר; נדמה היה כאילו מישהו אוחז בגרונה, והיא התעוררה בזיעה, 6.

חום

• תחושת קור.
• תחושת קור כל היום, 1.
• תחושת קור, בבוקר בתוך הבית, פחות באוויר הפתוח (לאחר שנים-עשר יום), 6.
• תחושת קור; היא מבקשת בלי הרף לשבת ליד התנור (היום העשרים), 6.
• רעד רגעי, כאילו מתוך תחושת קור, עם עור ברווז, מיד, 6. [1040.]
• רעד מתמיד לאורך הגו, ללא תחושת קור, 4.
• קר כקרח, 19.
• כל הגוף קר כקרח, 34.
• מפעם לפעם, רעד חולף לאורך הגו, פנימי למדי, מבלי להשפיע על חלקי גוף אחרים, 4.
• חיוור וקר (לאחר שעתיים), 83.
• פני הגוף קרים ולחים-דביקים (בתוך שעתיים), 69.
• העור קר, 23, 28, 36.
• העור קר ומזיע, 108.
• קור של כל הגוף, 17.
• פני הגוף קרים ולחים-דביקים, 107. [1050.]
• התקף רעד, שקדם לו הקאה, ואחריו ניסיונות הקאה מתמשכים, אך בלתי יעילים, 54.
• העור קר, בייחוד זה של הגפיים, 56.
• כפות הרגליים והמצח קרים לגמרי (בתוך שעתיים), 69.
• הפנים והידיים קרות, 78.
• הגפיים קרות, 37, 42, 47 , etc.
• הגפיים קרות דרך קבע, 21.
• הגפיים קרות והציפורניים כחלחלות-כהות, 108.
• הגפיים קרות וציאנוטיות, 97.
• הגפיים והפנים נעשו קרים (לאחר ארבע שעות), 94.
• הידיים והרגליים קרות, 38.
• חום. [1060.]
• חום, 85.
• חום, עם הזיה והתרגשות רבה, 43.
• חום גבוה, עם דופק מהיר מאוד וקטן מאוד, 64.
• חום מופרז, עם דופק מהיר, קשה וקטן, 43.
• חום רב ותחושת קור, לסירוגין עם חום, 43.
• חום גבוה מאוד, עם כאב עז ונפיחות של אברי הבליעה, 37.
• חמש שעות לאחר נטילת החומצה הופיע חום, הנשימה נעשתה מהירה, העור חם, דופק 130, הנשימה קשה מאוד, תנועות בית הקול כמו ב-croup, הפנים נותרו חיוורות, 101.
• תסמינים חומניים, 23.
• התקפי חום מפעם לפעם, 23.
• חום פנימי מופרז, עם תחושת קור חיצונית, ותשישות רבה, 24. [1070.]
• חום בכל הגוף, עם דופק מלא וקשה; אחר כך חום עז, עם דיבור מתוך טירוף, שלאחריו הדופק נעשה רך וקטן, אחר כך מהיר, העור מכוסה זיעה קרה, 65.
• העור חם ויבש, 47.
• חום מופרז, המתפשט מן הגרון לאורך הגב, 24.
• חום בזמן ארוחת הצהריים או לאחריה, עם תיאבון טוב, 6.
• חום יבש, בערב לאחר מסע של שמונה שעות, עם צמא רב, עד השעה 7, עם צריבה בעיניים, ופעם אחת גם תחושת קור זוחלת (היום השביעי), 6.
• חמימות מכבידה של הגוף, עם ידיים קרות כקרח, 3.
• חמימות רבה בכל הגוף, בערב לאחר שכיבה (היום השלישי), 6.
• מרגיש דרך קבע חם יותר מאשר קר, בעוד שבדרך כלל היה ההפך, 6.
• חמימות מוגברת, ואף נעימה, בכל הגוף (הימים השני והשלישי), 6.
• זיעה.
• הזעה מרובה, בבוקר (לאחר עשרים שעות), 1. [1080.]
• זיעה בכל הגוף, עם דופק שכמעט אי-אפשר לחוש בו, 76.
• שטוף בזיעות מתמידות, 54.
• כל הגוף מכוסה זיעה מימית, 38.
• היא הזיעה מאוד, בשעת ישיבה, במיוחד בחלק העליון של הגוף, 1.
• ההזעה מתעוררת בקלות במשך היום, 2.
• נטייה להזיע בכל תנועה, 1.
• זיעה קרה, במיוחד על המצח והפנים, וגם על שאר הגוף, מיד לאחר נטילת דבר-מה חם, 3.
• זיעה קרה, 38.
• העור לח-דביק וקר, 109.
• זיעה קרה על המצח, 42. [1090.]
• זיעה חמוצה, בבוקר, ולאחריה צרידות, 1.

תנאים

• החמרה.
• ( בוקר ), מצב רוח קהה וקודר; עם היקיצה, רגזנות; קהות וכבדות הראש; כאב בראש; בהליכה, תחושת גוף זר בעין; העיניים דבוקות; עמימות הראייה; קרקורים סביב הטבור; במיטה, תחושה חרדתית בבטן; תחושת דחיפה החוצה באזור המפשעה; שיעול רפוי; לחץ בחזה; נוקשות הגב; במיטה, כאב קורע בוורידים הדלייתיים בירך הימנית.
• ( אחר הצהריים ), סחרחורת; לקראת ערב, כאב קורע ברקה הימנית.
• ( ערב ), כאב ראש מושך; כאב קורע ודוקר בצד הימני של המצח; רעש שואג באוזניים; לאחר שכיבה, כאב שיניים; תחושת גרד-לישה בקיבה; קרקורים סביב הטבור.
• ( לילה ), בזמן הווסת, כאב קורע בניב השמאלי; שיהוק; כאב עוויתי בבטן; נשימה לחוצה; אחרי חצות, גרד של הפריחה בידיים.
• ( אוויר פתוח ), כאב בגלגל העין; שיעול; התסמינים.
• ( קפה ), חולשה ורעד.
• ( לאחר משגל ), צריבה בשופכה.
• ( קור ), כאב שיניים.
• ( לאחר ארוחת צהריים ), התסמינים.
• ( לאחר שתייה ), שיהוק.
• ( לאחר אכילה ), בחילה; אי-נוחות בקיבה; הקאה; קוליק; חולשה.
• ( בכניסה לבית מן האוויר הפתוח ), דקירות בעצם החזה.
• ( בבית ), סחרחורת.
• ( בשאיפה ), דקירה במותן השמאלית; דקירות בחזה הימני והשמאלי.
• ( בהישענות על הצד הימני ), דקירה בהיפוכונדריום השמאלי.
• ( בהבטה ממושכת ), לחץ בגלגל העין.
• ( בזמן הווסת ), צמא ויובש הלשון; דקירות בבטן ובנרתיק; כאב קורע בגפיים.
• ( תנועה ), דקירות בצד השמאלי של הבטן התחתונה; כאב בגב.
• ( לחץ חיצוני ), כאב בגרון.
• ( בהזדקפות לאחר התכופפות ), כאב בצד הימני של הראש.
• ( בישיבה ), סחרחורת; בלבול בצד הימני של המצח; צריבה בהיפוכונדריה; כאב במותניים; כאב בשוקיים.
• ( בעמידה ), כאב בקודקוד; כאב במותניים; חולשה של הברך.
• ( בזמן צואה ), כאב עוויתי בבטן.
• ( בהתכופפות ), כאב בגב.
• ( בבליעה ), כאב בגרון; כאב גרון; כאב דוקר בצד הגרון.
• ( בדיבור ), כאב לאורך הגרון; כאב בגרון; דקירה בצד השמאלי.
• ( בסיבוב הגוף ), כאב בגרון.
• ( לאחר הקאה ), צמא.
• ( בהליכה ), כאב מתחת לזרוע השמאלית; נימול של הרגל השמאלית; נוקשות הקרסוליים.
• ( בהליכה באוויר הפתוח ), דקירות בראש; כאב חותך באזור הטבור.
• ( מים קרים ), כאב קורע מתחת לציפורן האצבע המורה.
• ( מזג אוויר קר ולח ), הסבל.
• הטבה.
• ( אוויר פתוח ), סחרחורת; תשישות, עם כאב ראש במצח; לחץ על החזה.
• ( לחץ ), כאב קורע ודוקר בצד הימני של המצח; כאב באפיגסטריום; דקירה בהיפוכונדריום השמאלי.
• ( בהחזקת הידיים לעבר הראש ), כאב בעורף.
• ( בשפשוף ), כאב קורע בירך.
• ( בהקאה ), לחץ וכאבים באזור האפיגסטרי.
• ( חום ), כאב שיניים.