Phosphorus

• רגשי.
• דליריום אלים, תחילה לסירוגין עם מרווחי הכרה, ולאחר מכן מקוטע; דליריום זה, שקדם למוות, היה ארוטי, עם סימנים לעוררות רבה של המערכת המינית, ולאחריו נשימה סטרטורוזית ומוות, 111.
• בסביבות 6 P.M. הופיע דליריום אלים; החולה נעשה חסר מנוחה, רצה לקום מן המיטה, ולבסוף היה צורך לקשור אותו (בלילה הרביעי); לקראת הבוקר פינה הדליריום את מקומו לקומה, והוא מת לאחר אגוניה קצרה, בשעה 7 A.M. (ביום החמישי), 99.
• דליריום פתאומי, ולאחריו מצב קומטוזי, שנקטע מדי פעם בצרחות (בלילה התשיעי); דליריום (ביום העשירי), 100.
• דליריום, עם פחד מפני המוות, קרפולוגיה, וצריחות חדות, ולעיתים עם הקשתה נוקשה של הגוף לאחור, 96.
• דליריום אלים (עם צבע איקטרי עז של העור), (ביום החמישי); זה נמשך עד לאחר היום השביעי; החולה שכח להטיל שתן, הנשימה הייתה קשה מאוד, הדופק זעיר מאוד, העור יבש, הלשון חומה, 201.
• דליריום אלים (ביום הרביעי), 202.
• מאניה (לאחר חמישה ימים), 194.
• דליריום, שבו החולה קם מן המיטה ונמצא שוכב על הרצפה, צורח באימה ומתנועע בפראות, 125.
• דליריום, עם ניסיונות מתמידים להימלט; היה צורך להגביל את החולה למיטה; לאחר כמה שעות באה אחריו אובדן הכרה מלא, עם פנים שקועות, 138. [10.]
• דליריום, עם צרחות רמות, ואחריו מוות (ביום הרביעי), 154.
• דליריום, עם זעקות אימה, הכאה ונשיכה סביבו, כך שנדרשו ארבעה או חמישה אנשים לרסנו, 148.
• דליריום (ביום הרביעי); התנמנם לעיתים קרובות, אך רק כדי לשקוע במצב חצי-דלירי (ביום השישי); שלב מיוחד התפתח בדליריום שלו; בכל אשר הפנה את עיניו ראה פנים; הם חלפו על פניו בזה אחר זה כתהלוכה פנורמית ארוכה; הם נעצו בו מבטים זדוניים מעל ללוח הרגל של המיטה; הם הציצו אליו מבעד לחלונות, או נהרו פנימה כשהדלתות נותרו פתוחות למחצה; שעות היה מתבונן בהופעות הללו, ומתלונן שאינן מניחות לו לישון (ביום השמיני); הפנים הרודפות מן ההזיה הקודמת נעלמו, והוא דימה שהוא מישהו אחר, או שהוא מפורק לכמה חלקים ואינו יכול להתאים כראוי את השברים (בימים העשירי והאחד-עשר), 217.
• דליריום, ואחריו קומה ומוות, 126, 139.
• דליריום; החולה ניסה לצאת מן החדר ומן הבית (בלילות השני והשלישי), 171.
• דליריום קל זמן קצר לפני המוות (ביום השמיני), 196.
• בחלק מן המקרים היו עדויות לדליריום ולקומה, 137.
• דליריום, עם אי-שקט, ביום האחרון, 223.
• מת מתוך דליריום, עם תסמיני שיתוק, 166.
• דליריום לעיתים (ביום השלישי), 109. [20.]
• דליריום (ביום התשיעי), 57, 155 ; (לאחר עשרה עד שנים-עשר ימים), 175 ; (ביום התשיעי), 177, 181.
• דליריום פטפטני קל (ביום החמישי), 221.
• דליריום פטפטני (ביום החמישי), 136.
• התרוממות רוח, 174.
• דיבור שטותי, מנותק, ואחריו דליריום שקט, עם מרווחים צלולים, 58.
• ניסיונות לקפוץ מן המיטה, תסמיני עוררות לסירוגין עם סופור (ביום העשירי), 177.
• החולה נעשה מבולבל מאוד בדעתו, שר, צעק בקול, והטיל שתן וצואה שלא מרצונו (ביום החמישי), 193.
• רצף של צרחות חודרות והידוק חזק של כפות הידיים (ביום הרביעי), 119.
• צרחות נוראות מתמידות, ונשיכה וקריעת הכר בעזרת השיניים, 125.
• קפיצה לא רצונית כאשר מישהו פותח את הדלת; רעש מטריד אותי מאוד (לאחר המנה השנייה, ביום השני), 30. [30.]
• עוררות קיצונית, עם חום רב מאוד, צימאון רב (ביום השביעי), 140.
• עוררות רבה; היא שרה, צחקה, ולאחר מכן נרדמה; למחרת בבוקר התעוררה עם חרדה רבה (לאחר חצי שעה), 135.
• התרגשות רגשית רבה (ביום הרביעי), 31 ; (ביום השני), 208.
• התרגשות רגשית רבה, ללא כל סיבה, 40.
• מתרגש מכל זוטה, 1.
• נסער וסוער, כמעט בלי סיבה, 1.
• מצב רוח נסער (ביום הראשון), 42b.
• עוררות כללית, ואחריה דליריום, ואחר כך ישנוניות, ואחר כך שוב דליריום (ביום השלישי), 171.
• אמר שוב ושוב לסובבים אותו שאין כל אפשרות שיחלים, ונתן הוראות מקוטעות אחדות בענייני עסקיו, 217.
• חלומות בהקיץ, עם טרדת מחשבה (ביום החמישי), 140. [40.]
• כאשר חשכת הלילה החלה לעטוף את הארץ, שלוותי הוטרדה בידי המראות והמחשבות המבעיתים ביותר; פחד מתמיד מפני המוות, עם דחף כמעט בלתי נשלט להתאבד (לאחר עשרים וארבע שעות), 43.
• הזיות דליריות, תוך נמנום וערות, כאילו הייתה באי רחוק; היה לה עסק רב, הייתה גבירה אצילה וכו', 1.
• דמיונות חיים מאוד, שנגרמו מקריאת סיפור טיפשי, עד שנאלצתי להתאמץ ברצינות כדי לבצע את עבודתי, 42f.
• דמיונות כה חיים, בדרך כלל בערב, עד שנוכחותם של דברים לא נעימים גרמה לצמרמורת, 1.
• סוער, לעיתים, 1.
• חוסר בושה; היא חושפת את עצמה ורוצה ללכת עירומה; כאילו יצאה מדעתה, 1.
• מדמה שיש לו הידרותורקס, 51.
• החולה אפתי, ולעיתים דלירי (ביום הרביעי), 169.
• החולה היה אפתי ואיטי (בימים השלישי והרביעי); ביום החמישי נעשה נסער, והדבר נמשך עד היום השישי, אז נעשה דלירי, צעק מבלי לענות, התלונן תמיד על כאבים, אך לא ציין את מקומם, 134.
• אפתיה רבה, עד שהחולה כמעט לא רצה לדבר, 96. [50.]
• החולה שוכבת באפתיה, וצועקת מדי פעם, בקול כה רם עד שהעירה את כל בני הבית; בזמנים אחרים היא מחוסרת הכרה, אינה משיבה כאשר קוראים לה, אף שיש מרווחים שבהם היא מכירה את הסובבים אותה (ביום התשיעי); למחרת ההכרה כושלת לגמרי; ביום האחד-עשר היא שבה להכרתה, שאותה אינה מאבדת שוב, 215.
• אפתי; הוא עונה באיטיות רבה, נע באטיות רבה, 134.
• החולה אפתי; לעיתים מתהפך במיטה ונאנח (ביום השישי), 199.
• הדעת, שהייתה צלולה עד היום העשירי, נתבלבלה; החולה נעשה אפתי, ולאחר מכן מת, 191.
• אפתיה (ביום הרביעי), 193 ; (לאחר חמישה ימים), 214, 219.
• שמחה, 18.
• נאלצה לצחוק בניגוד לרצונה בשעה שהייתה עצובה, 1.
• צחוק ובכי עוויתיים, 1.
• נינוחות הדעת, מצב רוח טוב, עם חמימות נעימה של כל הגוף, בעיקר של הידיים, שהן אדומות ממש מעומס דם; הכול נראה לה בהיר יותר (ביום השני), 10.
• טובת-רוח מאוד, במיוחד אחר הצהריים, 10. [60.]
• חיה, טובת-רוח; היא שרה ומזמזמת לעצמה, 10.
• היפוכונדרי, 1.
• קודר, מושפע מאוד מכל חפץ, במיוחד מאנשים או מרעשים, 1.
• קודר ועצל, 1.
• יגון ללא נחמה, עם בכי ויבבות, בבוקר (לאחר חמישה ימים), 1.
• אנחות וגניחות, 214.
• בכה בקול בפרצים (ביום השישי), 207.
• קודר, מלנכולי ובכי עז, לפנות בוקר, בהתעוררות מחלום שגרם לדכדוך רוח; לא היה יכול להפסיק לבכות או להירגע, אלא המשיך לגנוח יותר מרבע שעה, 8.
• מלנכוליה, 1.
• עצבות ומלנכוליה, כאילו אירע אסון כלשהו (לאחר ארבעה-עשר ימים), 10. [70.]
• עצבות בדמדומים, במשך כמה ערבים רצופים, באותה שעה, 1.
• מלא תחושות-רעות קודרות (ביום השישי), 217.
• עצבות רבה, 103.
• מאס בחיים, 1.
• עצוב ורע-מזג, אף שאינו בוכה, 1.
• מצב רוח עצוב ורגישות רבה מאוד להפרעות רגשיות, במיוחד לחשש, במשך כל הפרובינג, 8.
• עצוב, חושש, מיואש, 10.
• עצוב, שתקן, מהורהר, 10.
• עצוב ומיואש במשך זמן רב, 10.
• עצוב, מדוכא, 6. [80.]
• דיכאון נפשי, ופחדנות או ביישנות בלתי רגילות ביותר, עם תחושת עייפות רבה (ביום הרביעי), 30.
• דיכאון רב, 79, 158.
• שפלות רוח רבה (לאחר חמישה ימים), 1.
• מצב רוח מדוכא, מיואש, 1.
• מדוכא מאוד ברוחו, עם חוסר רצון לעבוד, בלי סיבה (ביום השבעה-עשר), 31.
• ייאוש (ביום הרביעי), 131.
• דעתי הייתה מעוקה מאוד במלנכוליה; דמעות פרצו בלי סיבה; השתלטה עלי תחושת אימה, כאילו אני ממתין לדבר נורא, אך איני מסוגל להתנגד או לזוז; לעיתים נדמה היה כאילו אני מתחיל להתנפח, ואז יכולתי לשמוע המון קולות אומרים בעליזות רמה, ״מלאו אותו עוד קצת והוא יתפוצץ,״ ולאחר מכן צחוק שטני, שגרם לצמרמורות קרות לעבור בי. דימיתי את עצמי לזוהר צפוני, ויכולתי לשמוע בבירור קולות צועקים, ״יפה! אה, האין זה נהדר?״ ככל שהכאבים נעשו עזים ומתמשכים יותר; אולם עד מהרה נעשתה האגוניה כה גדולה, עד שבמידה מסוימת סילקה את הסטופור שהעיב על חושיי (לאחר חמש שעות), 43.
• מועקה חרדתית, 1.
• קהה ומעוק, רע-מזג, 51.
• כאשר הוא חושב על דבר-מה לא נעים, הוא נופל למעין חשש, שתחושתו היא בעיקר בבור הקיבה, 1. [90.]
• חוששת, כאילו היא מתאבלת על משהו, הדבר חוזר לעיתים קרובות, 10.
• חרדה ואי-שקט ההולכים וגוברים (לאחר שלושה ימים), 143.
• חרדה רבה, 117.
• חרדה פנימית, 58.
• חרדה; מועקה, כאילו שמעתי בשורות רעות, 51.
• חרדה ואי-שקט, עם זיעה רבה על המצח וחום בראש, 1.
• חרדה רבה ורגזנות כשהוא לבדו, 1.
• חרדה רבה ואי-שקט, מייד, במיטה, בערב, 1.
• היא התעוררה בכל בוקר עם חרדה, 1.
• התקף חרדה, כאילו מתחת לשד השמאלי, שהיה כה כואב עד שכל גופה רעד, ולעיתים עם גיהוקים מרים ודפיקות לב, 1. [100.]
• אירוע לא נעים מעורר בה חרדה, מעורבת בפחד וברוגז, והיא נוטה לבכות, 1.
• חרדה כל הלילה, ללא חום, כאילו רצח מישהו, עם התהפכות מתמדת, 1.
• חרדה רבה בערב (לאחר שמונה ימים), 1.
• חרדה, כאילו ימות, לעיתים, בערב (ביום הראשון), 1.
• חרדה, כמו מפני אסון מתקרב, 1.
• חרדה וחום, 15.
• חרדה, 25, 103.
• חרדה ואי-שקט פנימי, ללא כל עילה לכך, 1.
• מודאגת בחרדה בנוגע לסיומה האומלל של מחלתה, 1.
• מיואש בנוגע לבריאותו, 1. [110.]
• אנתרופופוביה, 1.
• פחד נורא, בשעה מאוחרת בערב, כאילו פנים נוראות נשקפות מכל פינה, 1.
• פחד ואימה, בערב, 1.
• תחושת פחד שאין לתארה, 52.
• נבהל בקלות רבה מאוד, 1.
• תחושת פחד, כאילו קטר עומד לדרוס אותי, 52.
• העולם היה נורא בעיניו; רק בכי יכול היה להקל עליו; זמן קצר לאחר מכן קהות גמורה ואדישות, 1.
• לא אהב להיות לבדו, 50.
• חש עצבני, כאילו אני עומד למות, 52.
• רע-מזג מאוד, 10. [120.]
• מצב רוח רע בימים האחרונים של הפרובינג; היא נעשתה רגישה מאוד לבכיו של ילד, שהשפיע עליה בצורה לא נעימה מאוד, דבר שמעולם לא היה קודם לכן, 39b.
• רע-מזג, 1, 7 ; (ביום השלישי), 35.
• מצב רוח רע מאוד, אפילו בנסיבות הטובות ביותר, 1.
• רע-מזג ונרגן, 10.
• הוא התעורר רע-מזג מאוד בכל לילה אחרי חצות, 1.
• רע-מזג כלפי כל דבר, עצוב, נרגן, 10.
• מצב רוח רגזן מאוד; כל מילה מסעירה אותה והיא נעשית מיואשת בשל כך, 1.
• מצב רוח רגזן מאוד, 1.
• מצב רוח רגזן ונרגן מאוד (ביום השני), 42.
• מצב רוח רגזן ונסער מאוד, כך שהזוטה הקטנה ביותר הסעירה אותה, 40. [130.]
• רגזנות נפשית, חריפות בלתי רגילה בוויכוח (ביום השלישי), 30.
• רגזן ונרגן, 1.
• נרגן מאוד לפני ארוחת הצהריים מן הזוטה הקלה ביותר, ולאחר מכן תחושת חום ואחר כך לחץ בקיבה; אחר כך בחילה, עם חום רב בפנים ואובדן תיאבון מוחלט, 1.
• נרגן מאוד, ואינו מסוגל לשכוח את סיבת ההתרגזות, 1.
• נרגן מאוד, בשעות הבוקר שלפני הצהריים, 1.
• נרגן יותר מאי פעם, 1.
• *חשתי נרגז מאוד כל היום; דבר לא הצליח; חשתי לא מרוצה מעצמי כשם שלא הייתי מרוצה מאחרים; נדמה היה כאילו כל אחד אומר או עושה משהו כדי להרגיז אותי, 90.
• מושפע מאוד, אפילו מהרגזה קלה, 1.
• הרגזה גורמת לכעס עז ולזעם, 1.
• התרגזות רבה מן הסיבה הקלה ביותר, עם ידיים קרות, פנים חמות, ודפיקות לב, 1. [140.]
• נרגז, עד שיצא מדעתו מכל זוטה, 1.
• היא נרגזת בקלות רבה מאוד, 1.
• מתעורר לכעס בקלות רבה מאוד, 1.
• עקשן, 6.
• רוך (פעולה משנית), 1.
• מצב רוח רך, 1.
• קפריזי מאוד, רגיש, 6.
• אדישה לילדה, שאותו הייתה רגילה לאהוב, 1.
• בלתי מרוצה באופן קיצוני, 1.
• בלתי מרוצה והססן, 1. [150.]
• צרכיי היו רבים ומגוונים, 43.
• אדישות רבה לכל דבר, 1.
• תחושת אדישות, עם תשישות וכבדות של הראש, בערב (ביום הראשון), 42b.
• מצב רוח אדיש (ביום הראשון), 42f ; (ביום החמישי), 42a.
• אדיש, 34.
• שכלי.
• פעילות מוגברת, בימים הראשונים, 19. [לא נמצא. -Hughes.]
• דעתי נעשתה צלולה מאוד; יכולתי לזכור בבהירות המרבית את חיי בעבר; נאומים שנישאו בימי המכללה יכולתי לחזור עליהם מילה במילה, ולציין את היום ואת הנסיבות שליוו את אמירתם; הרצאות ששמעתי שנים קודם לכן עלו לנגד רוחי (לאחר עשרים ושלוש שעות), 43.
• שטף רעיונות שהיה לה קשה לסדרם, 1.
• מוסח בדעתו, אף שיש לו נטייה לעבוד, 1.
• חסר רצון לעבוד, ואומלל, אף בלי בלבול בראש, 1. [160.]
• חוסר רצון לכל עבודה, 39b.
• במשך חודש או חודשיים היה אי-נטייה רבה מאוד למאמץ שכלי או גופני, ניכרת הרבה יותר מזו שכמעט כל אחד חש ומכיר בשם ״קדחת האביב״, 30.
• חוסר רצון ללמוד או לשוחח, 51.
• חוסר רצון ללמוד, 50.
• אין כל חשק לעבוד, 34d.
• סלידה ממחשבה או מפעילות שכלית, 34d.
• אי-יכולת לחשוב, 52.
• לא יכול היה ללמוד ולא להחזיק את דעתו זמן רב בנושא מסוים, 50.
• זרימה אטית של רעיונות, היסח הדעת, 6.
• שכחן ומסוחרר, 1. [170.]
• שכחן וקהה, עד שעשה דבר שונה לגמרי ממה שרצה לעשות, 1.
• אובדן התבונה (ביום העשירי), 100.
• ההכרה נותרה שלמה עד הסוף, 142.
• נראה קהה, בלילה, עם היקיצה, 1.
• החולה קהה, מתהפך במיטה, קם לעיתים קרובות, וקורא בשמות אנשים, 195.
• קהה (ביום הרביעי), 163.
• החולה קהה מאוד; לעיתים צועק בלי סיבה נראית לעין (ביום השישי), 169.
• קהות חושים (ביום השלישי), 114 ; (ביום הרביעי), 119.
• קהות חושים, ואחריה מוות, 158.
• שכב רוב הזמן בסטופור, שממנו אפשר היה לעוררו אמנם לרגע, רק כדי שישוב וישקע לתרדמה עמומה וממלמלת (בימים העשירי והאחד-עשר), 217. [180.]
• לא זיהה איש (לאחר שבעה ימים), 56.
• לעיתים קרובות לא הצליח לזהות את הסובבים אותו (בימים העשירי והאחד-עשר), 217.
• אובדן החושים, כאילו אינו יכול לתפוס שום מחשבה, עם כאב ראש, 1.
• אינו מסוגל לאסוף את חושיו, בבוקר בקומו; הראש מסוחרר, כבד וכואב, כאילו שכב בלילה כשהראש נמוך מדי, 1.
• לא שם לב לדברים שהתרחשו סביבו, אך תשובותיו תמיד היו נכונות (ביום השלישי), 99.
• נראה אילם והמום ימים רבים, 1.
• ההכרה נפגעה (בלילה הרביעי), 88.
• לכאורה מחוסר הכרה, ושקט לגמרי, מלבד זאת שבמרווחים של שתיים עד שלוש דקות הופיעו עוויתות טטניות עם אופיסטוטונוס (לאחר שעה), 182.
• החושים נפגעו, 117, 181.
• תקופה של שנים-עשר יום הייתה אצל החולה כמעט חלל ריק מוחלט; הוא זכר בקושי משהו ממה שאירע באותו זמן, 217. [190.]
• מחוסר הכרה (ביום השישי), 207, 216.
• אובדן הכרה, ושקט, לסירוגין עם אי-שקט (ביום האחד-עשר), 177.
• אובדן הכרה פתאומי, עם צרחות, ניסיונות בריחה, נשיכה והתייפחויות התקפיות, שלאחריהן שכבה שקטה זמן-מה (ביום החמישי), 153.
• חוסר הכרה, עם פרכוסים והקאה שחורה (ואחריו מוות), 107.
• אובדן הכרה פתאומי, אי-שקט והתהפכות במיטה, גניחות ובכי בקול, דופק 140, ואחריהם קריסה ומוות, לאחר חמישה ימים, 170.
• מחוסר הכרה לגמרי, עם הטלת הידיים והרגליים סביב במיטה (ביום הרביעי), 163.
• היא נעשתה עד מהרה מחוסרת הכרה, ונשארה כך למעלה מעשרים וארבע שעות; במצב זה שינתה את תנוחתה לעיתים קרובות, ולעיתים קרובות משכה את רגליה כלפי הבטן; הייתה טמפרטורה נמוכה, 31.2° בבית השחי, 31.8° בפי הטבעת.

החולה הייתה אפתית לגמרי, האישונים לא הגיבו לאור, הדופק קטן, חוטי, 80, הנשימה 30, השאיפה קצרה, הנשיפה ארוכה וסטרטורוזית; הלב נחלש בהדרגה, והחולה מתה, 204.

• אובדן הכרה, קור; ואחריו פרכוסים ומוות (ביום הרביעי), 114.
• סופור, עם אי-שקט רב, ואחריו קומה ומוות, 214.
• לאחר שפסק החולי, שכב הילד במצב ישנוני, קהה וקומטוזי, עד שבתוך שעות אחדות לפני מותו אחזו בו פרכוסים, והוא מת באחד ההתקפים, 60. [200.]
• היא המשיכה להיעשות ישנונית יותר ויותר, ומתה בקומה (ביום השלישי), 139.
• זמן קצר לפני המוות נעשה החולה קומטוזי חלקית, אף שהשכל לא נפגע, 220.
• קומה, ואחריה מוות, 148.
• תשישות, ואחריה קומה ומוות, 135.
• מצב קומטוזי, צעקות, טריזמוס, מוות (ביום האחד-עשר), 100.
• קומה (ביום החמישי), 99 ; (בימים התשיעי, העשירי והאחד-עשר), 100 ; (ביום הרביעי), 163, 181.

הראש

• בלבול, עם קהות ולחץ בראש, בלי כאב ממשי (ביום השני), 103.
• תחושה מבולבלת ובלתי נוחה בראש, בבוקר, לאחר הקימה, 8.
• כאב ראש מבולבל, כמו בתחילת נזלת, 1.
• בלבול ממושך בראש, כאילו לא ישן די הצורך, 10. [210.]
• בלבול בראש, 7.
• הראש נעשה כה מבולבל לאחר ארוחת הצהריים, שכמעט לא יכלה לאסוף את חושיה, 1.
• הראש קהה ומבולבל (לאחר ארבעה ימים), 1.
• תחושת בלבול בראש (ביום החמישה-עשר), 201.
• סחרחורת עזה, בערב, בהליכה; הכול נדמה כמסתובב; בעמידה נעלמה, ובהליכה חזרה, 1.
• סחרחורת כה עזה בצהריים, שכמעט נפל מן הכיסא, 1.
• סחרחורת חולפת אך עזה, בערב, שנמשכה עשר שניות, 1.
• התקף סחרחורת, כך שלא ידע בדיוק היכן הוא, בכל יום לאחר ארוחת הצהריים, 1.
• סחרחורת כמה פעמים ביום; היא התנדנדה בהליכתה, כך שאנשים היו עשויים לחשוב שהיא שיכורה, 1.
• סחרחורת, שלאחריה בחילה וכאב לוחץ כלפי מטה במרכז המוח, עם טמטום ותחושה כאילו יקרוס ארצה, בבוקר ולאחר ארוחת הצהריים; אחר כך, אחר הצהריים, בחילה, צרבת, פנים אדומות ותחושה כאילו משהו יושב בגרון, עם עצבות ובכי ללא סיבה; בערב, ערפול מול העיניים וגרד בעפעפיים, 9. [220.]
• סחרחורת, בבוקר, ההולכת ומתחזקת בהתמדה, כמו לחץ כבד כלפי מטה בחלק הקדמי של הראש, עם בחילה קלה כשל עלפון, ובהתכופפות השחרה מול העיניים, עם עיטושים רבים, נמשכת עד הערב, ומוקלת באוויר הפתוח (לאחר שבעה ימים), 1.
• סחרחורת, בבוקר, לאחר הקימה מן המיטה, 1.
• סחרחורת, כך שהתנודד, בבוקר, לאחר הקימה, 5.
• סחרחורת, לפני הצהריים; גם בהליכה הכול הסתובב סביבה; היא התנדנדה, ולא היה לה צעד בטוח, 1.
• סחרחורת, לעיתים קרובות בצהריים, כך שבצאתו החוצה היה עליו להיזהר מאוד לבל ייפול, 1.
• תחושת סחרחורת, אחר הצהריים, כאילו הכיסא שעליו ישב גבוה הרבה מן הרגיל, וכאילו הוא מביט כלפי מטה, ואחריה מצב רוח היפוכונדרי, עם ישנוניות וחולשה, שנמשכו עד סמוך ל־9 P.M., 8.
• מין סחרחורת לאחר אכילה, בערב; החפצים נראים בחלקם כהים ובלתי נראים, עם זיגזגים וטבעות מרצדים מול העין, המונעים ראייה; הראש כאילו מסתובב; הוא אינו יודע באמת אם הוא אכן יושב על הכיסא, 1.
• התעורר עם סחרחורת עזה ובחילה, סמוך ל־10 P.M., 10.
• סחרחורת, עם כאב ראש והצטברות רבה של רוק; היא נאלצה לירוק הרבה, במשך שלושה ימים, 1.
• התקף סחרחורת, כאילו היא מסובבת אותו; לאחר מכן מצא את עצמו עומד, ידיו מושטות, כאילו ניסה לאחוז במשהו כדי לייצב את עצמו, 1. [230.]
• בעצימת העיניים, סחרחורת, כאילו היא מסתחררת סביב עצמה, 1.
• הסחרחורת שהייתה לה לעיתים, במידה קלה מאוד, נעשתה תכופה ומתמדת הרבה יותר, כך שבמשך כמה שעות הרגישה כאילו היא שיכורה, 40.
• סחרחורת, עם קהות או טמטום של הראש, כאילו חושיה עומדים להיעלם, לעיתים, בכניסה לחדר חם מן האוויר הפתוח, 10.
• סחרחורת בקימה מן המושב, 10.
• סחרחורת, כאילו הראש מסתובב במעגל, בערב, במיטה, 1.
• מין סחרחורת, כאילו כל הדם פורץ אל הראש, בהתהפכות במיטה בערב, 1.
• סחרחורת בהתכופפות, עם צמרמורת ובחילה, מפעם לפעם, 1.
• סחרחורת בעת סיבוב פתאומי והרמת הראש, 32d.
• סחרחורת, עם כאב ראש קל, 51.
• סחרחורת, 7, 43, 89 ; (בבוקר השני), 99, 168 ; (ביום השישה-עשר), 197 , etc. [240.]
• סחרחורת; הוא נאלץ לשכב כמה ימים, מפני שמיד כשעשה מאמץ כלשהו לקום הסחרחורת חזרה, 218.
• סחרחורת בראש ושאון באוזניים, בקימה (ביום העשירי), 176.
• סחרחורת, עם מעט כאב ראש, 125.
• סחרחורת, עם רעד, 125.
• סחרחורת, עם תשישות (ביום השלישי), 143.
• סחרחורת, עם השחרה מול העיניים, 10.
• סחרחורת, לאחר אכילה (לאחר שלוש שעות), 90.
• סחרחורת בקימה מארוחת הצהריים (לאחר תשעה ימים), 1.
• סחרור מכאיב, שמונה בקרים ברציפות, 1.
• מסוחרר מאוד וכמעט מתעלף, לאחר יציאה שנייה, 1. [250.]
• סחרור, עם כאב ראש עז, רעדי צמרמורת וצינה, ללא צמא, חום מתחלף בראש, רעדי צמרמורת ואי־נוחות בכל הגוף (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• התקף סחרור; אם הסתובבה פעם אחת לא ידעה היכן היא, וכן גם לאחר התכופפות, לפני הצהריים, 1.
• סחרור בראש, בתנועה, 1.
• סחרור, בבוקר, לאחר היקיצה, כה גדול עד שהיה צורך לסייע לה לצאת מן המיטה, 1.
• סחרור, בערב, במיטה, 1.
• סחרור, עם תחושת קלילות בראש שבאה אחריו, ומתגבר אחר הצהריים, 50.
• סחרור קל, עם תחושה כאילו השרירים, בהליכה, יאבדו את שיווי משקלם (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.
• תחושת קלילות בראש, 50.
• הראש בכלל.
• תחושה קהה וכבדה מאוד בראש, לאחר אכילה, 50.
• קהות רבה של הראש וסחרחורת, המכריחות אותו לשכב, 9. [260.]
• קהות רבה של הראש, גרועה יותר בצהריים, מוקלת על ידי רחיצה חוזרת של הפנים במים קרים מאוד, 39b.
• קהות רבה של הראש, עם כמה תסמיני נזלת, בלי כאב ממשי או חום, מוקלת ברחיצה במים קרים, באוויר קר או בתנועה, גרועה יותר בישיבה וגם בהתכופפות, 39b.
• קהות של הראש, בעיקר באזור הסינוסים המצחיים, לפני הצהריים; לאחר ארוחת הצהריים הייתה קהות חושים ממשית, עם סחרחורת, כך שנאלצה לשכב, מלווה בחולשה רבה של כל הגוף, עם מעט התכווצויות בגומצי הברכיים, 39b.
• קהות של הראש ותשישות כללית, כך שהיא נרדמת בזמן קריאה, בזמן הווסת, 1.
• קהות של הראש, לאחר אכילה, 7.
• קהות מטמטמת של הראש, גרועה יותר בחלק הקדמי והעליון של הראש, 10.
• קהות כללית קלה של הראש, 9.
• תחושת טמטום בראש, 50.
• הראש הרגיש קהה וכבד (לאחר יומיים), 217.
• קהות הראש, 89 ; (ביום החמישי), 103, 149 ; (ביום הרביעי), 193. [270.]
• קהות של הראש, עם כאב שיניים, 39b.
• קהות של הראש, טובה יותר באוויר הפתוח, 39.
• כבדות רבה בראש (לאחר שמונה-עשר ימים), 1.
• כבדות, חוסר כוח ובלבול בראש, בבוקר, 1.
• כבדות של הראש; הוא ראה כאילו מבעד לצעיף, 1.
• כבדות של הראש, עם מעט סחרחורת, 34.
• כבדות וסחרור של הראש, טובים יותר באוויר הפתוח, 34.
• כבדות של הראש (ביום הראשון), 10, 42b, 37b.
• כבדות וחמימות של הראש, 37b.
• כבדות וקהות של הראש, עם תחושה כאילו קיבל עליו מכה, 40. [280.]
• חולשה רבה של הראש, כך שלא יכלה לשאת שום צליל של הפסנתר, 1.
• חולשה של הראש; כאשר חושבים עליו הראש כואב, 1.
• חולשה של הראש; מצחוק, מדריכה חזקה, או ממתיחת הגפיים, פעימה והלמות בראש, עזות במיוחד לאחר ישיבה ממושכת, 1.
• תחושת מלאות בראש, 39b.
• מלאות ובלבול בראש, 1.
• מלאות במוח, לא כאילו הוא מלא דם, ואינה מפריעה לחשיבה, 1.
• מלאות של הראש, עם אטימה של האוזניים, בלי ירידה בשמיעה, מלבד בזמן בליעה, 10.
• גודש דם אל הראש, עם חום בוער ואודם בפנים, בזמן ישיבה, 10.
• גודש דם אל הראש, שלא היה אפשר לשאתו, 26.
• הדם עולה לראש בקלות, לקראת הערב, 8. [290.]
• גודש דם אל הראש, 19, 25, 38a.
• כאב ראש קהה עז, עם בחילה, גיהוקים והצטברות מים בפה, 9.
• כאב ראש קהה, כאילו מלימוד רב מדי, עם מעט סחרור, אשר לאחר עיסוק במחשבה חדל להיות מורגש, וככל הנראה נעלם לגמרי, 42a.
• כאב ראש קהה, עם תחושה כאילו לא ישן די הצורך, 34b.
• כאב ראש קהה, 89.
• חום של הראש, עם כאב ראש קהה, בבוקר, 34d.
• כאב ראש קהה, כמו לאחר שמירת לילה, 10.
• כאב ראש קהה ומצב רוח רע, בבוקר, ביקיצה ולאחר הקימה (ביום השני), 10.
• כאב קהה בכל הראש, עם סחרור, כך שלא יכול היה להחזיק את הראש היטב, ולעיתים לא יכול היה לראות היטב; בסיבוב הראש הכאב הוחמר, והתפשט מטה אל הפנים, הוטב במידת מה בהטייתו קדימה, בלי חום, עם הצטברות מים בפה, תשישות כללית ומראה חולני; תסמינים אלה הוסיפו והתחזקו במשך שלושה או ארבעה ימים, והוקלו רק מעט על ידי שינה, עד שהופיע, באמצע המצח, עיגול בלתי סדיר, בערך בגודל של חצי דולר, עם שוליים ברוחב חצי אינץ', המורכבים מעור גדוש של המצח, שהיה חם יותר מן החלק הסובב; האודם נעלם בלחיצה, אך חזר מיד (eczema erythematosum); במרכז העיגול היה כתם עגול בלתי סדיר של עור תקין; החלק החולה של העור היה בלתי כואב, אך מים קרים ואוויר קר גרמו לצריבה, 37d.
• כאב קהה בכל הראש, עם מעט לחץ בעיניים וישנוניות, בזמן ישיבה ללא תנועה, בבוקר (ביום הרביעי), 35. [300.]
• כאב קהה, עם כבדות של הראש והזעה, 41.
• כאב ראש, המורכב מתחושת כבדות, המתפשטת אל גלגלי העיניים, כאילו הראש נמשך קדימה על ידי משקל, עם תחושת מלאות וכבדות בפנים, כאילו מלאות דם יתר על המידה, כמו לאחר לימוד מאומץ מדי; כאשר כאב הראש היה בשיאו ליוותה אותו משיכה בצד השמאלי של העורף; כאב הראש הוקל רק לרגע על ידי הרחת ספירט יין ועל ידי נענוע הראש, והוחמר על ידי עבודה שכלית, 42.
• כאב ראש לוחץ חד־צדדי, שנעלם בהליכה באוויר הפתוח (מיד), 1.
• כאב ראש לוחץ פה ושם, המשתנה לכאב כאילו פני המוח הוכו ונחבלו, 1.
• כאב ראש לוחץ, או בלבול, עם קפיצות או קריעה בראש, בכל בוקר עם היקיצה, מוחמר בתנועה, 1.
• כאב ראש לוחץ פנימי, בעיקר בצד הימני, כאילו הראש כבד מדי, עם מעט קהות של הראש ומתיחות בשתי הלחיים, כאילו מעודף דם, 42.
• כאב ראש לוחץ וצובט, 1.
• כאב ראש לוחץ, עמוק בצד הימני של המצח ובעצם הקודקוד, עם מצב רוח רע, בערב (ביום הראשון), 42.
• כאב ראש לוחץ, המתפשט עד העורף, עם תחושת רפיון במוח, בהתכופפות ובהזדקפות מחדש, 36.
• לחץ במקומות שונים בראש, כאילו יש פצעונים מתחת לעור, 1. [310.]
• הלחץ יורה הלוך ושוב במוח, 1.
• תחושה בראש כאילו לוחצים עליו בכבדות, 34c.
• כאב ראש עז, בזמן רכיבה (ביום החמישי), 30.
• כאב ראש עז, בבוקר, נמשך עד הצהריים, 34d.
• כאב ראש עז, מהתכופפות (באוויר הפתוח), (לאחר אחד-עשר ימים), 1.
• כאב ראש בזמן הרהור, בערב, 10.
• כאב ראש, 74, 115, 118 , etc.
• כאב ראש עז, 133, 156 ; (ביום השלישי), 164, 175 ; (ביום הרביעי), 192.
• כאב ראש, שהחל מיד לאחר שכיבה במיטה, בשני ערבים רצופים, 1.
• כאב ראש בלילה, לאחר בחילה בערב, 1. [320.]
• כאב ראש, עם בחילה, בשכיבה, וכאשר נעלם הופיעה מין סחרחורת, 1.
• כאב ראש עם החום (ביום השני); כאב ראש (ביום הרביעי); עם חום, אחר הצהריים (ביום השישי), 90.
• כאב ראש מעל העין השמאלית, עם נקודות מרחפות מול הראייה, 2.
• הראש חם; הוא התלונן בעיקר על כאב ראש (ביום הראשון); כאב הראש חמור פחות (ביום השני), 101.
• כאב הראש חזר ביום הרביעי, עם תשישות רבה, 142.
• כאב מתמיד בראש, 44.
• כאב הראש מתגבר אחר הצהריים, 50.
• כאב ראש בתחילת ההליכה, ומתחדש מכל תנועה, אף הקלה ביותר, 1.
• כאב ראש מן ההתרגזות הקלה ביותר, 1.
• מאמץ שכלי גרם לכאב ראש, 50. [330.]
• כאב ראש בכל יום, לאחר ארוחת הצהריים, 1.
• כאב ראש, עם סחרור, כל היום (ביום השלישי), 30.
• כאב הראש, מלבד מעט בלבול ואטימה של האוזניים, נעלם כמעט לגמרי לאחר ארוחת הצהריים, בזמן הליכה באוויר הפתוח, אך שב במהרה בחדר חם, 10.
• מעט כאב ראש; חצי ירי דוקרים דרך המצח, לפרקים (ביום השלישי), 99.
• כאב ראש מושך, בבוקר, המשתנה לקראת הצהריים למין סחרחורת, עם ריצוד מול העיניים, נעלם לאחר אכילה, אך חוזר בסביבות השעה 2, עם מחזור דם נרגש, מצב רוח עליז והתרגשות נפשית; בערב שלאחר מכן עייפות ותשישות בלתי רגילות, עם חוסר יכולת לכל עבודה, 8.
• כאב ראש מכווץ, יום כן יום לא, 1.
• כאב מתמיד ועז בראש (ביום השני), 150.
• כאב בראש, עם מעט סחרחורת, 34a.
• כאב, כאילו הראש עומד להתפקע, כה עז עד שבכתה בקול רם, משעה 6 A.M. עד לאחר ששכבה, בערב, 10.
• כאבים עזים בראש, 91 ; (ביום השישי), 215. [340.]
• כאב; הפרעה בראש, 166.
• כאב חבול, או תחושה מוכת־מכה, במוח, מן אחר הצהריים עד ההירדמות בערב, נעלם בזמן השינה, 1.
• טמטום מכאיב בראש, בבוקר, עם היקיצה, ונעלם רק זמן־מה לאחר הקימה, 1.
• תחושה עזה של אלחוש וסחרור, עם כאב לוחץ בראש, אי־חשק ואי־יכולת לעבוד, ובייחוד לעשות עבודה שכלית, וישנוניות; הוקלה כמעט לגמרי לאחר שכיבה שקטה ושינה קלה, וחזרה רק לאחר הקימה והתנועה, עם תחושה כאילו אין שום יציבות בראש, ועם כאב רגיש במקומות שונים בראש במגע, במשך כמה ימים, 8.
• מתלוננת שראשה מסתחרר (לאחר שלושה ימים וחצי), 145.
• חפירה ונבירה בראש, מפעם לפעם, עם קהות במשך כל היום, נוטה יותר לצד הימני ולעבר האף, בזמן מנוחה ובזמן תנועה, ומוקלת רק באוויר קריר, 10.
• חרדה וחום בראש, עם ידיים אדומות וחמות, חוזרים לעיתים קרובות, ונראים מוקלים בעמידה, 10.
• תחושת חום בראש ותנועה בתוכו, כאילו מחומר זר, 10.
• אי־שקט בראש, לפני הצהריים, 10.
• קריעה קלה בראש, בייחוד מעל העין הימנית, 8. [350.]
• קריעה עזה בחלק העליון של הראש, המתפשטת עד עצם הלחי, אחר הצהריים, בזמן ישיבה, 10.
• דקירות קורעות במקומות שונים בראש (לאחר חמישה שבועות), 8.
• מעט דקירות בראש, בערב (לאחר חמש שעות), 1.
• דקירות במקומות שונים בראש, בייחוד בערב, 1.
• סיבוב בראש, בערב, בשכיבה במיטה; היא לא יכלה לשכב, אלא נאלצה לקום, ואחר כך ארבע יציאות דמויות שלשול, עם צמרמורת רועדת עזה, ואחריה חום עז וזיעה בכל הגוף, 1.
• דגדוג בראש, 10.
• כמה קפיצות בראש, בייחוד בזמן יציאה קשה, 1.
• תחושה כאילו המוח מתקשה, לאחר שהייה באוויר הפתוח, 1.
• המהום ועקצוץ בראש, כמעט כל היום, 10.
• שאון עז בראש, בעיקר בזמן ישיבה, 1. [360.]
• עקצוץ בראש (לאחר שעתיים), 1.
• כאב ראש מחזורי פועם־בקפיצות בשורש האף, במשך שמונה ימים רצופים, תמיד בסביבות השעה 9, מתפשט גם אל האף והעיניים, עז ביותר סמוך לצהריים, אז הקיאה, 5.
• רטט בראש בזמן דיבור בקול רם, כך שלא העז לדבר בקול רם, 1.
• פעימה בראש, בבוקר, עם היקיצה, 1.
• הלמות בראש, 137.
• פעימה בראש, בשכיבה, 1.
• כאב פועם בתוך החלק העליון של הראש ועליו, בייחוד בלעיסה, כואב למגע, 1.
• מצטנן בקלות בראש, 1.
• הראש מרגיש חופשי יותר באוויר הפתוח, 10.
• המצח.
• קהות וכבדות במצח; הראש נופל קדימה, מוקל באוויר הפתוח ועל ידי קימוט המצח, חוזר בבית, ומוחמר בהתכופפות, 10. [370.]
• כאב קהה במצח, עם חום, 10.
• כאב ראש קהה במצח, טוב יותר באוויר הפתוח, 34b.
• כאב קהה בכל המצח, המתפשט אל שורש האף ואל העפעפיים העליונים, עם מעט סחרחורת, מוחמר בסיבוב הראש או בכל תנועה חזקה, 37b.
• לחץ, המתפשט מן הצד הימני של המצח אל מעל העין, 10.
• לחץ במצח, המתפשט לעבר שורש האף, 10.
• כאב ראש לוחץ־החוצה מעל העיניים, כאילו המצח עומד לבלוט החוצה, חיצוני למדי (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• כאב ראש לוחץ במצח, המתפשט אל העיניים, כאילו הן עומדות להילחץ החוצה, 1.
• כאב ראש לוחץ במצח, בערב, 1.
• כאב ראש לוחץ במצח, מעל העיניים, שני ימים רצופים, מן הבוקר עד הלילה, עם נבירה בחלק העליון של הראש (לאחר ארבעה ימים), 1.
• כאב ראש שורף באזור המצח, לעיתים, עם בחילה, 10. [380.]
• כאב ראש שורף במצח, 1.
• כאב ראש מסיח את הדעת דרך המצח והרקות, עם כאבים חדים ויורים תכופים (ביום הרביעי), 217.
• כאב קורע עז בחלק החיצוני והעליון של המצח הימני, כאילו קיבלה מכה; הכאב נדמה כמצוי בבשר; רגיש וכואב כאשר אוחזים בו, 38a.
• קריעה במצח, 10.
• כאב ראש במצח, מעל העיניים, העיר אותה בכל בוקר, ונעלם בהדרגה לאחר הקימה, עשרים ואחד ימים ברציפות, 1.
• כאב ראש נורא, בייחוד באזור המצחי (מהיום הראשון עד השלישי), 156.
• כאב ראש דוקר במצח, בזמן הווסת; העיניים נעצמות; היא רוצה לשכב, 1.
• כאב ראש מצחי, 209.
• כאב ראש באזור המצח, עם חום בראש, עם היקיצה, עם אי־רצון לקום או להתנועע, 50.
• כאב מושך עז בעצם שבצד השמאלי של המצח, שנדמתה חמה במקצת מן הרגיל, ללא סחרחורת (ביום הראשון), 37c. [390.]
• כאב חד מאוד במצח (ביום השני), 227.
• כאב מחזורי במצח, מעורב בדקירות, בייחוד בצד השמאלי, גרוע יותר אחר הצהריים ובערב, 8.
• כאב מצחי קבוע, ממוקם מעל העיניים (בלילה הראשון), 115.
• כאב במצח, 81.
• קפיצות בקדמת הראש, כאילו חתיכות עופרת מיטלטלות במוח, 1.
• דקירות, לעיתים שורפות, באזור המצח, בקודקוד ובצד הראש, המתפשטות אל הצד השמאלי של העורף ואל הרקות, עם, לעיתים, תחושה כאילו מושכים בשיער, או כאילו הראש עומד להתפקע, לעיתים לאחר ארוחת הצהריים או בבוקר, בעיקר בזמן ישיבה, ולעיתים נעלמות בשפשוף, 10.
• טמטום קל וכאב ראש במצח, בין העיניים, הנעלמים לאחר ארוחת הצהריים, אך חוזרים כעבור שעה ונמשכים עד הערב, 8.
• כאב ראש זוחל חולף במצח, 3.
• הרקות.
• נפיחות של עצם הרקה הימנית ושל הלסת העליונה, 96.
• לחץ באזור הרקה הימנית, המתחיל עם היקיצה, בבוקר, מוחמר בתנועה, בייחוד בהתכופפות, מורגש רק בבית, ונעלם תמיד באוויר הפתוח, 33. [400.]
• כאב ראש לוחץ, לסירוגין ברקות ובקודקוד, עם תחושת מלאות במוח, אך לא כשל גודש דם (לאחר שעתיים), 1.
• כאב מושך־לוחץ בשתי הרקות, 6.
• בשעה 10 A.M., כאב עצבי, מן האזור הרקתי השמאלי אל האזור העורפי, 52.
• דקירות ברקה הימנית, בערב (לאחר כמה שעות), 1.
• דקירות ברקות, בערב, עם כאב בכל הראש, 1.
• קריעה ברקות, סחרחורת במצח, ופעימה, עם דקירות בקודקוד, 10.
• קריעה בשתי הרקות, המוקלת זמנית בלחץ, וכמעט מיד חוזרת בעוז, 10.
• קפיצות תכופות בחלק העליון של הרקה השמאלית, ואחריהן משיכה אל צד המצח, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• כאב פועם ברקות, לעיתים קרובות למשך חצי שעה, 1.
• הקודקוד ועצמות הקודקוד.
• כאב ראש לוחץ, פה ושם, בקודקוד על פני המוח, 1. [410.]
• כאב ראש קהה ומטמטם (בקודקוד), 10.
• משיכה דמוית התכווצות מתחת לקודקוד, עם דקירות ברקות, 1.
• כאב מכווץ עוויתי בקודקוד הראש, אחר הצהריים ובערב (לאחר חמישה ימים), 1.
• כאב בקודקוד, כאילו יש בו גודש, 1.
• דקירות, כאילו ממחטים, בכתר הראש, 1.
• הלמות ודקירה בקודקוד, הבאות מן החלק הקדמי של הראש, 10.
• פעימה בקודקוד, וגם בצד השמאלי של הראש, בייחוד בעורף, 10.
• כאב קהה במחצית השמאלית של הראש, 10.
• קור בצד השמאלי של הראש, עם כאב עמוק באוזן, 1.
• כאב קר דמוי התכווצות בכל הצד השמאלי של הראש, 1. [420.]
• כאב בצד הימני של הראש, 33.
• כאב ראש בצד הימני, ממאמץ שכלי, 50.
• כאב ראש מושך־לוחץ, פעם בצד הימני ופעם בשמאלי, עם קהות, 10.
• כאב מושך בנקודה קטנה בצד הימני של הראש, בערב, 10.
• כאב מושך בצד הימני של הראש, עמוק בעצמות הלסת העליונה, המצח, הרקה והקודקוד, 42c.
• כאב קורע־מושך בשני צדי הראש, עם כאביות השיער במגע, המופיע בערב ומוחמר בלילה (ביום השלישי), 1.
• קריעה עזה בצד הימני של הראש, המתפשטת כלפי מעלה, בערב, בזמן ישיבה, 10.
• קריעה בחלק העליון של הצד הימני של הראש, כאילו מושכים אותה כלפי מעלה בשיער, בזמן ישיבה, 6.
• כאב יורה מצדו של הראש אל שורש האף ואל כרית כף היד הימנית, 10.
• דקירות בצד הימני של הראש, במשך כמה ימים, 1. [430.]
• דקירות במחצית השמאלית של הראש, 8.
• דקירה במחצית הימנית של המוח, המתפשטת החוצה לעבר הבליטה הקודקודית הימנית, ואחריה לחץ וכבדות של הזרוע הימנית (לאחר חמש דקות, ביום החמישי), 31.
• כאב פועם, עמוק במוח, בצד הימני של הראש, בערב, 10.
• פעימה וכרסום בעצם הקודקוד הימנית, כאילו בתוך העצם, בערב, 10.
• העורף.
• כאב קהה בעורף, עם חום ופנים סמוקות, 52.
• כאב בחלק האחורי של הראש ובצד השמאלי של הראש, נמשך מ־3 עד 6 P.M., 32.
• כבדות בעורף ובאחורי הצוואר (ביום החמישי), 42a.
• כבדות, עם כאב לוחץ בעורף (ביום האחד-עשר), 31.
• העורף ואחורי הצוואר כואבים ונוקשים מאוד, 1.
• כאב לוחץ חולף, כאילו בתוך העצם, בצד העורף (לאחר עשרים ושלושה ימים), 31. [440.]
• בתחילה דקירה ואחר כך לחץ, בעורף, ואחריהם פעימה עזה במצח, 1.
• מעט דקירות בעורף, בצד הימני והשמאלי, בלי כאב ראש (לאחר ארבע שעות), 40.
• דקירות בעורף, 1.
• פעימה עזה בעורף (ביום השישה-עשר), 197.
• פעימה בעורף, בקימה (ביום העשירי), 176.
• החלק החיצוני של הראש.
• השיער נושר בשפע (בימים הראשונים), 1.
• נשירת שיער; השורשים נראים יבשים, 3.
• מקום מעל האוזן נעשה קרח (לאחר שנים-עשר ימים), 1.
• הצטברות בלתי טבעית של קשקשת, 50.
• פצעונים מגרדים בקרקפת, כואבים במגע כמו שחין, 1. [450.]
• הפריחה בראש צורבת ועוקצת, עם מעט מאוד גרד, 1.
• נפיחות מבריקה, אך לא מודלקת, ובלתי כואבת, על המצח, עם כאב ראש עז ביותר מעל העיניים, 1.
• גלדים רבים בקרקפת, שלעיתים מגרדים (לאחר שמונה ימים), 1.
• כאביות של הקרקפת בכתר הראש, המתגברת בלחץ (לאחר שעה וחצי), 90.
• הראש עדיין כואב במגע בחלקו העליון (לאחר שבע שעות), 90.
• תחושה כאילו עור המצח מתוח מדי, עם חרדה, במשך ימים רבים (לאחר שלוש שעות), 1.
• כאב שורף, חיצוני, בראש; היה חם למגע, בלי עלייה בחום שאר הגוף, עם אובדן תיאבון וצורך לשכב (לאחר תשעה ימים), 1.
• לחץ בקרקפת, בפנים ועל הגרון, 1.
• רגישות חיצונית וקפיצות בקודקוד, כאילו מישהו מושך בשיער, 10.
• קידוח ופעימה בצד הימני של הקרקפת, בזמן ישיבה, 10. [460.]
• גרד עז בקרקפת, 1.
• גרד של הקרקפת, 44.

עין

• אובייקטיבי.
• טבעות כחולות סביב העיניים, 34c, 38a.
• טבעות כחולות רחבות סביב העיניים, 1.
• תפיחות של העיניים (ביום השני), 114.
• תפיחות ונפיחות סביב העיניים, 1.
• נפיחות של החלקים שסביב העין, 1.
• העיניים שקועות מאוד (ביום הרביעי), 165.
• העיניים שקועות (ביום הרביעי), 140.
• עיניים שקועות, עם מראה כללי חולני (לאחר עשרה ימים), 36. [470.]
• תפיחות סביב העיניים, 113.
• דלקת העיניים, עם שריפה וגרד בהן (לאחר שעות אחדות), 1.
• דלקת העיניים, עם כאבים דוקרים, 4.
• דלקת העיניים (לאחר עשרים ושבעה ימים), 1.
• דלקת של עין ימין, בעוד שעין שמאל הייתה חלשה, 1.
• אודם, דלקת, נפיחות והדבקה של עין ימין, עם כאב שורף, במשך יומיים, 1.
• דלקת ואודם של העין, עם גרד וכאב לוחץ, 1.
• גודש דם אל העיניים; הוא חש בכדור העין, אם כי לא באופן בלתי נעים, 3.
• אודם של לובן העין, עם גרד וצריבה, והפרשה של דמעת רבה שורפת וצורבת, 9.
• העיניים ועור המצח צהובים (ביום השביעי), 103. [480.]
• לובן העין צהוב עמוק (ביום השלישי), 142.
• צהבת של הסקלרה (ביום התשיעי), של כל הגוף (ביום העשירי), 191.
• צהבת המתחילה בסקלרה (ביום השני), 205.
• צהבהבות של לובן העין, 27. [לא נמצא אצל Voigtel. -Hughes.]
• גוון איקטרי קל של לובן העין (ביום השלישי), 156.
• הסקלרה הייתה צהובה (ביום הרביעי), 165.
• צהבת של הסקלרה (ביום הרביעי), 192.
• גוון איקטרי של הסקלרה (ביום הרביעי), 198.
• קפיצות של השרירים מתחת לעין ימין, 1.
• עיניים קהות וחסרות הבעה, 232.
• סובייקטיבי. [490.]
• רגישות של העיניים לאור הנר, בערב, 1.
• העיניים חלשות ומנומנמות, 1.
• חולשה רבה של העיניים, במיוחד בבוקר עם היקיצה, מעט טוב יותר בקימה (לאחר חמישה ימים), 1.
• העיניים חלשות ובלתי יציבות (ביום השישי), 217.
• נטייה להביט בעין אחת בלבד, 1.
• כאב שורף בתוך העין וסביבה, 1.
• העיניים חמות, עם שריפה בהן, במשך ארבע או חמש דקות, לעיתים תכופות במשך היום, 1.
• יובש של העין, שנעלם במהרה, 10.
• יובש של העיניים, בבוקר, עם היקיצה, 10.
• תחושת יובש בעיניים, 1. [500.]
• תחושת לחץ בעיניים, מוחמרת מן האור (לאחר חמישים ואחת שעות), 156.
• כאב לוחץ מעל העיניים, 97.
• לחץ וכובד בעיניים, כמו נטייה לשינה, 1.
• לחץ ודקירות בעיניים; הן עמומות וחלשות, 1.
• לחץ בעיניים, עם עמימות, 1.
• לחץ בעיניים, 1.
• לחץ ושריפה בעיניים במשך יומיים, 1.
• כאב בעיניים; נדמה היה לחולה כאילו גרגרי חול נמצאים מתחת לעפעפיים העליונים (ביום החמישה-עשר), 227.
• לחץ כלפי פנים מעל שפת עין שמאל, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• העיניים כואבות בעת קריאה לאור יום או לאור נר, 1. [510.]
• כאב עמוק בעיניים (ביום השלישי), 30.
• כאב חופר בעיניים, 1.
• מתח בעיניים, 10.
• נוקשות בעיניים, עם דמעת, 44.
• תחושת חול בעיניים, 1.
• דקירות ויובש בעיניים, 10.
• דקירות מאחורי העיניים, 1.
• כאבים דוקרים בעין שמאל, ושעורה בעפעף התחתון, 1.
• עקיצה ויובש בעיניים, בעת קריאה, 1.
• עקיצה בעין שמאל (לאחר שלוש שעות), 10. [520.]
• גרד בעיניים, 1.
• גרד בעין שמאל, מוקל בשפשוף, 10.
• ארובה.
• כאב קורע עז בשול התחתון של ארובת העין, כאילו הבשר ייתלש ממקומו, 10.
• כאב לוחץ קהה בארובות העיניים, 1.
• הבזקי כאב בחלק העליון של ארובות העיניים (ביום השלישי), 30.
• דגדוג בקרום העצם סביב העיניים, 1.
• עפעף.
• הדבקה, בבוקר, עם שריפה ודקירות בעיניים, ועמימות הראייה, כמו מבעד לצעיף, 1.
• הדבקה, בבוקר, עם היקיצה, וקושי בפתיחת העיניים, 10.
• העיניים דביקות, עם היקיצה, בבוקר (לאחר עשרים שעות), 90.
• הדבקה של הזוויות הפנימיות, בבוקר, 1. [530.]
• הדבקה של העפעפיים, ולאחריה זליגת דמעות מן העיניים, 10.
• הדבקה בבוקר, עם מוגלה ודמעת במשך היום, 1.
• נפיחות של העפעף העליון הימני, עם גרד ולחץ, 1.
• נפיחות של עפעף שמאל, עם רגישות כואבת של עצמות הארובה במגע, 1.
• מעין נפיחות אווירית של העפעף העליון הימני, 1.
• תפיחות, במיוחד של העפעפיים והפנים, עד ששקע, שנגרם מלחץ אצבע, נמחק רק לאט; בחלקים אחרים של הגוף, בעורף, בגב וכו', הרקמות הרפויות, כאשר צבטו אותן באצבעות, שבו אל חלקותן רק לאט, 96.
• קפיצות בעפעפיים ובזווית החיצונית של עין שמאל, נשנות לעיתים תכופות מאוד, 3.
• תחושה בזווית החיצונית הימנית כאילו יש בה דבר חד, מלוח או עוקץ, בלי אודם, 6.
• שריפה בעפעפיים העליונים (לאחר שלוש שעות), 7.
• כאב בשולי העפעפיים, 1. [540.]
• תחושה בעין ימין כאילו שפת העפעף נשרטה או נשפשפה בגסות, 44.
• לחץ בעפעפיים העליונים, 1.
• דקירות עדינות בזוויות הפנימיות, גרוע יותר באוויר הפתוח, בבוקר, 10.
• גרד בעפעפיים, לעיתים תכופות במשך היום, 1.
• דמעת.
• דמעת שופעת, אפילו בלילה, 1.
• דמעת שופעת (לאחר כמה ימים), 46.
• דמעת מתעוררת בקלות רבה, באוויר הפתוח, 1.
• דמעת, בבוקר, בשעת עבודה, עם עמימות העיניים (לאחר ארבעה ימים), 1.
• דמעת, 6.
• דמעת, עקיצה וריר בעין ימין, בערב, 1. [550.]
• זליגת דמעות מן העיניים, בחדר חם, 10.
• זליגת דמעות ועמימות העיניים, בעת קריאה, 10.
• לחמית.
• אודם של הלחמית, עם תחושה כאילו יש משהו בעין, שחייבה ניגוב ושפשוף מתמידים, 9.
• הלחמית וכל הגוף מעט צהבתיים, אך בפנים היו אזורים של העור בצבע עמוק ואדום יותר, כאילו מאריתמה תחומה או מתפליט תת-עורי (ביום החמישי), 161.
• גוון איקטרי של הלחמית ושל כל העור, 148.
• ללחמית היה גוון צהוב עמוק (ביום השביעי), 56.
• הלחמית צהובה (לאחר שמונה ימים), 175; (ביום השלישי), 178; (ביום השני), 215.
• הלחמית צהובה-מלוכלכת, 97.
• גוון מעט צהבתִי, במיוחד של הלחמית; איקטרוס זה התגבר עד היום השבעה-עשר, ולאחר מכן פחת בהתמדה עד היום הארבעים ושמונה, 201.
• איקטרוס של הלחמית והעור, עם הגדלה של הכבד והטחול, והופעת מרה בשתן, 170. [560.]
• גוון צהבהב קל מופיע בשתי הלחמיות, במיוחד בזוויות הפנימיות; הצביעה האיקטרית של העיניים נעשתה בולטת יותר ויותר, והתפשטה גם אל הפנים והגפיים (ביום השלישי); גוון צהבתי ברור מאוד בכל הגוף (ביום הרביעי), 99.
• גלגל העין.
• גוון איקטרי של גלגלי העיניים (ביום השלישי), 141.
• שריפה בגלגל העין במשך חצי דקה, 1.
• דקירות וכאב קורע המתפשטים אל גלגל העין הימני, אחר הצהריים, בשעת ישיבה, 1.
• גלגלי העיניים כואבים, כאילו הם נלחצים; המבט מחמיר את הכאב, 1.
• כאבים יורים בגלגלי העיניים (ביום הרביעי), 101.
• אישון.
• אישוני שתי העיניים היו מכווצים מאוד, 216.
• האישונים מכווצים מאוד, 5.
• האישונים התכווצו בהשפעת האור (ביום הרביעי), 165.
• האישונים היו מורחבים עד כדי כך שרק טבעת צרה של הקשתית נראתה, ולא הושפעו מן האור (ביום הרביעי), 101. [570.]
• האישונים היו מורחבים מאוד, והגיבו חלושות לאור (ביום השלישי), 88.
• האישונים מורחבים מאוד, 129.
• האישונים מורחבים; החולה לא הבחין בעצמים שהובאו סמוך לעיניים (ביום החמישי), 221.
• האישונים מורחבים, תגובתם אטית, 181.
• האישונים מורחבים לפני המוות (ביום החמישי), 136.
• האישונים היו שווים, אך מורחבים, 151.
• האישונים מורחבים (ביום השלישי), 178; (לאחר תשעה ימים), 179.
• האישונים מורחבים במקצת, רגישים לאור (ביום הרביעי), 163.
• ראייה.
• הוא רואה בבהירות רבה יותר בבוקר, בדמדומים, מאשר במשך היום, 1.
• החולה, ששמר על הכרה מלאה, הצהיר כי במצב אופקי היה יכול להבחין בקרן אור חלשה, אך כאשר התיישב לא יכול היה לראות כלל (ביום הרביעי), 101. [580.]
• האחות אמרה כי היה אובדן ראייה במשך הערב (ביום החמישי), 161.
• היא אמרה שלעיתים הראייה הייתה עוזבת אותה (ביום השלישי), 183.
• קוצר ראייה; קווי המתאר של חפצים רחוקים אינם מוגדרים (כאילו נשטפו), 1.
• העיניים כושלות בעת קריאה, 10.
• החשכת הראייה, ולאחריה מוות (ביום השמיני), 225.
• הראייה חלשה מאוד, סנוור בעיניים; היא לא הייתה מסוגלת להשחיל מחט (ביום העשרים ואחד), 227.
• היא הייתה חייבת להחזיק חפצים קרוב כדי לראות בבהירות; במרחק הכול נראה עטוף בעשן או בערפל, אך יכלה לשמר זמן רב ראייה ברורה כאשר החזיקה את החפצים סמוך אליה; היא ראתה טוב יותר כאשר האישונים הורחבו על ידי הצללת העיניים ביד, 1.
• תחושה חולמנית ובלתי ברורה, כאילו חפצים עוברים הלוך ושוב לפני העיניים (לאחר שעה וחצי), 90.
• הראייה אבדה בזמן דליריום (ביום החמישי), 136.
• התעוורויות פתאומיות תכופות, ותחושה כאילו כיסוי אפור נמצא לפני העיניים, 5. [590.]
• סנוור העיניים מאור היום, 5.
• החולה התלוננה כי האור מסנוור אותה בלי הרף, אף שהחדר הוחשך, עם אישונים מורחבים שכמעט אינם רגישים לאור, 111.
• עכירות או עמימות הראייה, 52.
• העיניים עמומות מאוד; הוא רואה מעט, 5.
• הכול נראה בתוך ערפל, עם מידה מסוימת של אובדן הכרה, 1.
• הילה ירוקה סביב אור הנר, בערב, 1.
• חפצים רועדים לפני הראייה, בבוקר, עם היקיצה; נדמה שקווי המתאר שלהם אינם ברורים, 1.
• ריצוד לפני העיניים ושאון בראש, 1.
• ניצוצות לפני העיניים, בחושך, 1.
• נדמה כאילו מסך שחור נמצא לפני עין ימין, 1. [600.]
• נקודות שחורות צפות לפני העיניים, 1.
• נקודות כהות צפות לפני העיניים; נקודות אלו משנות את מיקומן מזמן לזמן, 39b. [מוכיחה זו נטלה Phosphorus בשל היפראמיה פנימית של העיניים, עם רגישות לאור המנורה ואי-יכולת לעבוד זמן רב לאורו; אפילו במשך היום לא יכלה לתפור זמן רב בלי לחץ בעיניים ובלי פוטופוביה; דבר זה לא הוקל על ידי Phosphorus, אך לאחר מכן השתפרה בעקבות הקזות דם חוזרות.]
• חפצים כהים וכתמים לפני העיניים, 10.
• כתמים שחורים גדולים צפים לפני העיניים, לאחר אכילה, 1.

אוזן

• יציאה של דם טהור מן האוזניים, 224.
• נפיחות של הקונכה, 96.
• פצעונים, עם דקירות באוזניים, 4.
• דקירה בתנוך האוזן הימנית, 10.
• כאב מושך עמום בתנוכי האוזניים, 1.
• פעימה דוקרת עזה מאחורי האוזן, בתנוך, 10. [610.]
• לעיתים תכופות דקירות חדות מאוד, דמויות מחט, בתעלת השמע החיצונית הימנית, 10.
• כאב קורע ממש מתחת לאוזן הימנית, בישיבה, נעלם בשפשוף, 10.
• רגישות כואבת באוזן החיצונית, בלילה, המעירה אותו משנתו, 1.
• בתנוך האוזן הימנית כאב כמו לחץ חזק של יד, ורגישות כזאת שלא יכלה לשאת עליו בד, נעלם בערב, 10.
• לחות בתוך האוזן, 1.
• כאב אוזניים, 1.
• לחץ בשתי האוזניים בחדר חם, נעלם בקור, 10.
• לחץ בשתי האוזניים, 1.
• תחושת יובש באוזן, עם ובלי שאון, 1.
• כאב שורף ורגיש בתוך האוזניים, 96. [620.]
• כאב מושך חד בשתי האוזניים, 1.
• כאב יורה פתאומי באוזן שמאל ואחר כך שאון בה; זמן קצר לאחר מכן קושי בשמיעה ולאחר מכן הפרשה של לחות צהבהבה במשך כמה שבועות; לאחר לחץ חיצוני על האוזן, היא שומעת טוב יותר לרגע, 3.
• קפיצות באוזן השמאלית, 10.
• כאב קורע עז מתחת לאוזן הימנית, 10.
• דקירות וקריעה מבעיתות באוזן ובראש שסביבה; נדמה כאילו היא תתבקע, 1.
• קריעה באוזן הימנית, גם לפני הצהריים, בישיבה, 10.
• דקירות עזות דרך האוזן והשיניים, בלילה, 1.
• דקירה קופצנית עזה מן האוזן השמאלית אל התנוך, בישיבה, 10.
• דקירות באוזן, 1.
• דקירות חדות בעומק שתי האוזניים, 7. [630.]
• פעימה באוזן הימנית, לאחר הליכה מהירה, 1.
• דגדוג באוזניים, כאילו נמשך עליהן צעיף, 1.
• גרד עז באוזן, 1.
• נדמה כאילו משהו מונח דרך קבע לפני האוזניים, 10.
• לעתים נדמה כאילו משהו נמצא לפני האוזן הימנית, 1.
• שמיעה.
• קושי בשמיעה, 181.
• קושי בשמיעה, עם תחושה כאילו גוף זר נמצא באוזן, 1.
• חוש השמיעה אבד (היום הרביעי), 101.
• יתר-רגישות של כל החושים, במיוחד של השמיעה והריח, 1.
• הדהוד חוזר של כל צליל שנאמר בבירור, באותו גובה צליל, 1. [640.]
• מילים זרות ומוזרות מהדהדות בחוזקה באוזן כהד, 3.
• רעשים וצלצול באוזן השמאלית, 1.
• רעשים באוזניים, 137.
• הדהוד חזק באוזניים, בבוקר, 1.
• צלצול באוזניים, 39b, 52.
• צלצול תכוף באוזניים, שלעתים הזכיר לה מנגינות יפות, 41.
• צליל שירי מתמיד באוזניים, גרוע יותר בשכיבה, 1.
• שריקה מתמדת בשתי האוזניים, 10.
• שאון עז באוזניים (היום השישה-עשר), 197.
• שאון עז באוזניים (לאחר עשרים ושלושה ימים), 1. [650.]
• שאון, זמזום וצלצול באוזניים, הפוגעים בשמיעה, 96.
• שאון באוזניים, 89 ; (היום החמישי), 155.
• שאון באוזן הימנית, 52.

NOSE

• אובייקטיבי.
• נפיחות של האף, רגישה וכואבת למגע, 1.
• נפיחות של האף, עם זלת, 1.*
• נפיחות של עצמות האף, 96.*
• שלפוחיות בנחיר הימני, שורפות רק במגע, 10.
• כאב ורגישות של קרום שניידר ושל הקרומים הריריים, עם גלדים דמיים בשולי הנחיריים, 96.*
• נחיריים מכויבים (אף כואב), 1.*
• אודם כהה של אחד מכנפי האף, עם כאב צורב במגע, 1. [660.]
• גרד ופצעונים באף, 4.
• דלקת פנימית של האף, עם תחושת יובש, ודימום איטי מן האף, 1.*
• דלקת כרונית של הרירית של האף; האף נפוח ויבש; אינו יכול למשוך אוויר דרכו, 116.*
• פוליפ באף, 4.*
• התעטשות עזה לקראת ערב, עם קהות בראש וכבדות בגפיים (היום השבעה-עשר), 31.
• התעטשות תכופה, ללא הפרשה, 33a.
• התעטשות תכופה במשך כמה ערבים ברציפות, ללא זלת, 1.
• התעטשות תכופה, 1.*
• התעטשות תכופה (לאחר חצי שעה), 3.
• התעטשות עוויתית, עם כאב עז בראש ועיוות של הגפיים, עם התכווצות בחזה, 9. [670.]
• התעטשות, מיד לאחר ארוחת הצהריים, 1.
• ניסיונות סרק, ולאחר מכן התעטשות מלאה וגיהוקים, 10.
• נטייה תכופה להתעטש והתעטשות תכופה, עם פחד מפניהן, בשל כאב עז בגרון, כאילו משהו ייתלש ממנו, במשך כמה בקרים, 10.
• התעטשות, עם קרקורים במותן השמאלית, 10.
• התעטשות, עם דמעת מן האף, 42.
• התעטשות מזדמנת, המחמירה את התחושה הבלתי נעימה והסתומה בחזה (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.*
• התקפים קצרים מאוד של התעטשות, שלאחריהם סתימה של האף, מבלי שהצטנן אפילו מעט, 40.
• נזילה מן האף, אשר נעשתה עד מהרה קבועה, 65.
• שלושה סבלו מנזילות קבועות, 66.
• נזילה מן האף, בייחוד בקרבת חלון שדרכו נכנס אוויר, במשך יומיים, 49. [680.]
• הפרשה מרובה של ריר מן האף, ללא זלת, 1.
• מים, ללא ריר, זבים מן האף, באוויר הפתוח, 1.
• קרישים קרומיים באף, ללא גרד וללא סתימה, 4.
• הפרשה ירקרקה-צהובה מן האף, 1.*
• ריר צהוב באף, בבוקר, עם קינוח דם, 1.
• זלת שופעת עזה, עם קהות רבה בראש, אובדן תיאבון ותחושת חולי כללית (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• זלת שופעת, עם התעטשות מרובה, 33a.
• זלת שופעת, והפרשה של ריר רב, 10.
• זלת שופעת מנחיר אחד וסתימה של האחר, 10.
• זלת שופעת, 3. [690.]
• זלת שופעת של מים בלבד, 10.
• זלת עיקשת מאוד, 1.
• זלת תכופה, שהופיעה לפתע ונעלמה בפתאומיות באותה מידה, 40.
• זלת, עם חום רב בראש (לאחר שמונה ימים), 1.
• זלת שופעת מאוד, עם סתימה של האף, 10.
• זלת, לאחר הליכה, 1.
• זלת, בערב, 1.
• חילופים תכופים של זלת שופעת וזלת סתומה, 10.*
• זלת, עם התעטשות תכופה וכאב לוחץ בשני צדי הראש, 36.
• זלת, עם דלקת של הגרון וקהות רבה של הראש, 1.* [700.]
• תחושה כאילו עומדת להתפתח זלת, הנעלמת לאחר שמתעטשים כמה פעמים, 40.
• תחושה של זלת ומלאות באף, בייחוד בחלק העליון של הצד השמאלי, עם ריר רפוי, 10.
• קטר עז, עם צרידות, 1.
• היא נוטה לקטר; נאלצת ללא הרף לקנח את האף, 1.
• קטרים אפיים וסימפוניים, 72.
• קטרים נסיוביים שכיחים, 66.
• קטר סתום, 1.
• אפיסטקסיס שופע מאוד (ביום השני), 227.
• דימום שופע מן האף (בימים השביעי, האחד-עשר, הארבעה-עשר, העשרים והשלושים-ושלושה); ההתקפים המאוחרים יותר לוו תמיד בזיעה שופעת, 201.
• דימום אף שופע מאוד (לאחר עשרים וארבעה ימים), 1. [710.]
• דימום אף תכוף ושופע, 1.*
• דימום אף עז, בערב (לאחר שבעה ימים), 1.
• קינוח תכוף של דם, עם ריר צהוב, מן האף, בבוקר, 1.*
• קינוח תכוף של דם מן האף, 1.
• דימום מן האף (מייד, וגם לאחר שבעה-עשר ימים), 1.
• אפיסטקסיס (ביום השישי), 115 ; (ביום העשירי), 117.*
• דימום מן האף כמה פעמים ביום, לעיתים קרובות שופע למדי (ביום התשיעי), נמשך בעקשנות רבה , אפילו לאחר שלושה שבועות, 198.*
• דימום אף, בייחוד בשעת יציאה, 1.
• ריר דמי מן האף, 51.*
• קינוח דם מן האף, עם ריר מוגלתי, 96.* [720.]
• כמה טיפות דם מופרשות מן האף, 1.*
• פסי דם בריר האף, 1.*
• סובייקטיבי.
• סתימה של האף, פעם בצד הימני ופעם בצד השמאלי; האף היה סתום, עם התעטשות, בבית, בערב, 33a.
• סתימה של האף, עם כאב המתפשט עד אמצע המצח, 37b.
• סתימה של האף, 40.*
• סתימה של האף וקושי בנשימה העירוהו בלילה, 1.
• הנחיריים סתומים בכל בוקר, 1.
• סתימה של האף, עד שלא יכלה לנשום אלא בפה פתוח, 10.*
• תחושת סתימה של האף, עם קהות בראש, כאילו עומדת להתפתח זלת, 1.*
• האף מרגיש סתום (לאחר כמה ימים), 46.* [730.]
• תחושת מלאות באף, 10.*
• חום ויובש בחללי האף (בלילה הראשון), 115.
• תחושת יובש באף, 6.*
• תחושת יובש באף, עם תחושה מתמדת כאילו הוא עומד להידבק יחד, 10.*
• רצון תכוף לקנח את האף (ביום הרביעי), 10.
• תחושה תכופה כאילו טיפות מים עוברות מן האף, 10.
• כאב פצוע בשני הנחיריים, אפילו במגע, 1.*
• כאב עז באף, בשעות לפני הצהריים, 1.
• תחושת לחץ באף, כמו בזלת, 10.
• קידוח באף עד שיוצא דם, 4. [740.]
• גרד באף, 1.
• גרד תכוף בנחיר השמאלי, בבוקר, 10.
• גרד באף ודימום לאחר שפשוף, 4.
• גרד מדגדג בתוך האף ועליו, גם לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• חוש הריח.
• חוש הריח חד במיוחד, עם כאב הראש, 1.*
• חוש הריח חד מן הרגיל, בייחוד לריחות רעים, 3.
• ריח התרופה היה עמו ללא הרף (לאחר יומיים), 217.

פנים

• אובייקטיבי.
• פנים היפוקרטיות, [לפני המוות. -Hughes.] 25.
• לתווי פניו היה מין קיבעון, שהטביע על חזותו ארשת מיוחדת של עצב, לאות ונדידת המחשבה (ביום השביעי), 56.
• הבעת פנים קבועה וחרדה, 232. [750.]
• הבעה, כאשר עוררוהו, של מבוכה עמוקה (ביום השישי); ההבעה של תדהמה ובלבול שעלתה על פניו הייתה לעיתים קרובות מכאיבה למראה (ביום העשירי והאחד-עשר), 217.
• הבעה ישנונית, עם הכרה מלאה (ביום העשירי), 177.
• הבעת פנים פריטוניטית, 43.
• פנים מכווצות וחדות (ביום השמיני), 115.
• תווי הפנים מכווצים ולהבעת הפנים הייתה ארשת של קהות (ביום הרביעי), 165.
• פנים שקועות, בגוון אדמתי; עיניים שקועות עמוק, חלולות, מוקפות טבעות כחולות (לאחר שש ושבע שעות), 6.*
• שקיעה של תווי הפנים (ביום הרביעי), 173.
• הבעת חולשה כללית, 97.*
• הבעת פנים מבטאת כאב (ביום החמישי), 161.
• הבעה חיוורת, חולנית, בערב, 10.* [760.]
• גוון חיוור וחולני של הפנים (לאחר שמונה ימים), 1.*
• הפנים חיוורות, העיניים שקועות, מוקפות טבעות כחולות (ביום השני), 8.
• חיוורון של מוות, עם עור קריר ודופק מדוכא, רק 20 (לא הסתיים במוות), 173.
• פנים חיוורות-צהבהבות, 1.*
• החולה חיוור מאוד, 214.
• חיוורון פתאומי ומדהים של הפנים, עם צמרמורת, קוליק וכאב ראש (לאחר שנים-עשר יום), 1.
• פנים חיוורות, אדמתיות, שקועות (ביום השלישי), 109.*
• חיוור ורזה, ובעל מבט חרד, 104.
• חיוור; תווי הפנים השתנו מעט (ביום השני), 100.
• פנים חיוורות, 13, 77 ; (ביום השלישי), 113, 114 ; (לאחר עשר שעות), 140, 157.* [770.]
• פנים חיוורות, שקועות, 203.*
• חיוורון ניכר של הפנים, 119.
• גוון איקטרי של הפנים (ביום הרביעי), 155.*
• צבע צהוב של הפנים, 218.*
• הפנים בצבע קלף ישן (ביום העשירי והאחד-עשר), 217.
• גוון צהבהב בפנים, 125.
• אודם וחיוורון מתחלפים של הפנים (ביום הרביעי), 114.
• אודם של הפנים, 4.
• פנים אדומות וגדושות, 79.
• הפנים אדומות מאוד, 149. [780.]
• פנים אדומות ובעלות הבעה חרדה, 178.
• פנים אדומות-ירקרקות (ביום השמיני), 103.
• פנים בצבע עופרת כהה, ללא צהבת (ביום החמישי והשישי), 140.
• בבוקר הפנים היו אדומות, ובאחר הצהריים התפיחות התגברה (ביום השני); המלאות של הפנים גברה, ובאחר הצהריים הן קיבלו צבע אדום-כחלחל בולט, שממנו, עם זאת, אמצע הפנים נותר חופשי לגמרי; פס חסר צבע ברוחב של כאינץ' אחד השתרע מן הנקודה הגבוהה ביותר של המצח עד הסנטר, והיה תחום בחדות, דבר שהקנה לפנים מראה מוזר ביותר (ביום השלישי); הצבע האדום-כחלחל של הפנים השתנה לגוון ציאנוטי מושלם, כאשר קו האמצע נותר חופשי מכל צבע (ביום הרביעי), 101.
• הסמקה של הפנים בזמן חום, 52.
• נהירת דם אל הפנים, עם תחושה כאילו הן מתוחות ומתנפחות, באוויר הפתוח, נעלמת בבית, 10.
• הפנים נפוחות ובצקתיות, 121.*
• נפיחות רבה של הפנים, 122.
• תפיחות של הפנים, 1.*
• הפנים מעט תפוחות (ביום השני), 220. [790.]
• פנים חיוורות, תפוחות, 159.*
• תפיחות בצד הפנים שעליו שכב, 4.
• מתח של כל עור הפנים, 1.
• סובייקטיבי.
• צריבה בפנים, סביב האף והשפה העליונה, כאילו ממשהו חריף, 1.
• חמימות זוחלת על פני החלק העליון של הפנים עם אודם מוגבר, עם כהות בעיניים, 6.
• כאבים קורעים בפנים, 38a.*
• קריעה בעצמות הפנים והרקות, כאילו הכול ייעקר החוצה, הולכת ומתגברת בהתמדה עד 8 בערב, 10.
• כאב בעצמות הפנים, 1.
• לחי ולסת עליונה.
• הסמקה livid תכופה על הלחי השמאלית, 81.
• אודם מופרז, כמעט כחלחל, של הלחיים, ללא תחושת חום, בשעה 8 בבוקר, 8. [800.]
• לחיים אדומות (ביום השלישי), 142.
• נפיחות של הלחי הימנית, תואמת לשלוש שיניים עליונות רקובות, עם צפי לנמק של הלסת; אולם לאחר ימים אחדים היא נעלמה כליל, 201.
• נפיחות של הלחי (ביום השלישי); נעשתה גדולה יותר בהרבה, קשה וכואבת, והתפשטה על פני הצד השמאלי של הגרון (ביום הרביעי), 173.
• נפיחות של הלחי והחניכיים ללא כאב, 1.
• ריצוד של שרירי הלחיים, 1.
• ריצוד בעצם הזיגומטית השמאלית, נעלם לאחר שפשוף, 10.
• כאב לוחץ בעצמות הזיגומטיות והלסתיות ובשיניים, במיוחד בעת לעיסה, בליעת מזון, ובמעבר מקור אל חדר חם, 1.
• קריעה בעצם הזיגומטית, 10.
• מתח בעצמות הזיגומטיות, כאילו היו נלחצות בכוח זו אל זו, נעלם בשפשוף, 1.
• דקירה בלחי השמאלית, 1. [810.]
• נמק של הלסת העליונה השמאלית, עם חום הקטי, נדודי שינה, אובדן תיאבון מוחלט, 187.
• גם בלסת העליונה של הצד הימני יש נמק חלקי, שכן אפשר להעביר את הזונדה על פני חלק של עצם חשופה. בהתחשב בהיקף המחלה ובדלדול הנובע ממנה של הגוף, מצבו הכללי נסבל, 75.
• בסוף שלוש שנים פניה החלו להתנפח ואז עזבה את העבודה; הנפיחות הלכה וגברה בהדרגה, והיא נכנסה לבית החולים; נעקרו כמה שיניים, אך בהקלה מועטה בלבד; נראה כי עזבה את בית החולים ושבה אליו שוב ושוב, כשהנפיחות נמשכת, עד שלבסוף נוצר מורסה בעצם המקסילה העליונה, שהותירה אותה רקובה, 65.
• כאב עז בלסת העליונה הימנית, שלאחריו באו עד מהרה נפיחות ומורסה של החניכיים; שמונה שיניים בזו אחר זו נעשו רקובות במהירות והוסרו; היה בכך כדי להשפיע במידת מה על הנפיחות, אך עד מהרה היא שוב גדלה, התפשטה אל הלחי ואל חלק מן הצוואר; לפי תיאור החולה, למוגלה בראשיתה היה ריח חזק של Phosphorus. נראה שההיריון היטיב עם המחלה, אך בבדיקה מחודשת נמצא נמק של המקסילה העליונה, 63.
• כשנתיים לפני קבלתה לבית החולים, החלה לסבול מכאב חזק בשן הטוחנת השנייה של הלסת העליונה השמאלית. השן הייתה רקובה והוסרה, אך הפצע נותר תמיד פתוח, אף שהכאב פסק. שבעה חודשים לפני קבלתה הייתה נפיחות שפגעה בכל החניכיים באותו צד, והתפשטה פנימה במידה ניכרת על פני חך הפה. זמן קצר לאחר מכן הייתה הפרשת מוגלה ממכתש השן, וגם מן הנחיר השמאלי, ומצב זה נמשך, כאשר הנפיחות לא פחתה מאז שהמורסה נפתחה לראשונה. זמן קצר לאחר שהשן נפגעה, אחת מן האחרות נעשתה רופפת וכואבת ונעקרה. בינתיים הלחי השמאלית נעשתה מלאה באופן לא טבעי. שלושה חודשים לאחר מכן נמצא כי הזיז האלוואולרי חולה, וכל השיניים שנותרו באותה מקסילה נעקרו מלבד שתי החותכות ושן הבינה. הוסרו כמה חתיכות של עצם מתה ונמצא כי הסינוס המקסילרי מתקשר עם חלל הפה. חודשיים לאחר מכן שבה הלסת להיות מושב הכאב, שבתוך חודש נעשה כה חמור עד שמנע שינה. בעת הקבלה הייתה נפיחות רבה, רגישות וכאב סביב החניכיים וחך הפה. החותכת האמצעית נותרה, אך הייתה רופפת מאוד. הסינוס היה פתוח, והייתה הפרשה רבה למדי, חצי-מוגלתית ומסריחה, 93.
• כאב בלסת העליונה השמאלית, עם נפיחות של השפה העליונה; אחר כך נעלם הכאב לזמן-מה, אך השפה נותרה נפוחה; נוצרו כמה מורסות בפה, שהפרישו חומר בין השיניים, ולחולה נעקרו כמה מן השיניים האחוריות והוא הוקל מן הכאב לזמן-מה, אך לאחר מכן הוא גבר במידה ניכרת והחניכיים התנפחו, כך שכמעט אי אפשר היה לפתוח את הפה והעצם נחשפה, 69.
• החניכיים החלו להתרכך ולהתנפח, ולאחר מכן באו כאבים עזים בשיני הלסת העליונה, עם נפיחות שהתפשטה על פני כל הלחי; השיניים, משהפכו רקובות, נפלו, ומוגלה מסריחה יצאה ממכתשי השיניים; בבדיקה נמצאה העצם חולה במידה רבה, 64.
• שפתיים.
• השפה העליונה נפוחה, בכל בוקר, 1.
• פריחה על החלק האדום של שתי השפתיים, לעיתים עם דקירות, 1.
• סדק עמוק באמצע השפה התחתונה, 1. [820.]
• שלפוחיות כואבות בגודל אפון, מלאות לימפה, על פני השטח הפנימי של השפה התחתונה, 2.
• כיב כואב על פני השטח הפנימי של השפה התחתונה, 1.
• השפתיים יבשות וסדוקות (ביום החמישי), 161.*
• השפתיים והפנים חיוורות, 129.
• השפתיים כהות מאוד (ביום השמיני), 115.
• יובש של השפתיים והחך, ללא צמא, 10.
• שפתיים כחולות, 13.
• שפתיים livid (ביום השביעי), 56.
• השפתיים יבשות כל היום, 10.
• העור סביב שתי השפתיים מחוספס, 1. [830.]
• נימול של הצד הימני של השפה העליונה ושל קצה הלשון (ביום הראשון), 42b.
• חום בשפתיים, שהיו חשופות מאפיתל (לאחר שבע שעות), 140.
• צריבה, כאש, של שתי השפתיים, 10.
• כאב שורף על החלק האדום של השפה התחתונה, עם שלפוחיות לבנות על פני השטח הפנימי שלה, עם כאב שורף (לאחר אחד-עשר יום), 1.
• דקירות שורפות בשול השפה העליונה, בזמן ישיבה, 10.
• סנטר.
• בהדרגה הופיעה נפיחות אדומה בחלק התחתון של הסנטר; תחילה הייתה בגודל מטבע של ארבעה פני, וגדלה במהירות עד שהתפשטה על פני הפנים עד לעיניים; אולם פרט לסנטר, הנפיחות נותרה חיוורת ובצקית; על הנפיחות המקורית של הסנטר נמצאה קבוצה של פוסטולות בגודל זרע קנבוס ויותר, אשר לאחר שהפרישו את תוכנן הדליל והעכור יצרו כיב בגודל מטבע של sixpence; באותו זמן הרקמות שמתחת התפרקו למסה מוגלתית דקה, מעט דהויה ומסריחה. ריח לא נעים נדף גם מן הפה; החניכיים והשיניים, בייחוד השיניים הקדמיות של שתי הלסתות, התרופפו עקב ריור, שהחל באותו זמן, והילד, מתחילת המחלה, התלונן רבות על כאב שיניים וכאב ראש. בתוך שמונה ימים השמיד הכיב את הרקמות הרכות עד העצם; לאחר שימוש בתרופות במשך עשרה ימים, שלוש חתיכות עצם דקות, בגודל שעועית, ניתקו את עצמן מפני השטח של הלסת התחתונה בסנטר, ובימים שלאחר מכן נראו על התחבושת שברים קטנים אחרים, דקים מאוד, של עצם; בעקבות זאת נעצרה ההפרשה הסניית; פני הכיב נעשו נקיים יותר והחלו להפריש מוגלה דקה וליצור גרנולציות; שלושה שבועות לאחר ה-exfoliation נצלק הכיב, 74.
• סבל מאוד מכאב שיניים עז, מלווה בנפיחות ניכרת של הצד הימני של הפנים; נעקרה לו שן טוחנת כפולה, אך ללא הקלה; המחלה התקדמה במהירות כה רבה, שבתוך זמן קצר חדל להיות מסוגל להמשיך בעבודתו; שן אחר שן נפלה; נעשה חלש עד כדי כך שלא היה מסוגל לעבוד; נפיחות בגודל ביצה נוצרה מתחת לארובת העין הימנית, שבתוך שבועיים נפתחה והפרישה כמות גדולה של מוגלה לבנה; הוא המשיך להחמיר, כל השיניים נפלו, החניכיים של הלסת התחתונה נסוגו, וכעת הוא מציג את המראה הבא. הלחי הימנית נפוחה במידה ניכרת; בזווית הימנית של הלסת התחתונה קיים פתח המפריש מוגלה טובה, שדרכו אפשר להעביר את הזונדה לאורך עצם חשופה למרחק של כשני אינץ', ושני אינץ' קדמית לכך יש פתח נוסף המוביל גם הוא אל עצם מתה; בעת פתיחת הפה, כל הלסת התחתונה, עד לענפים העולים ועד להשתקפות הרירית על הלחי, מתה לחלוטין, חשופה, ובצבע אפור-עופרת, 75.
• נעילת הלסתות כך שלא הייתה יכולה להפריד בין השיניים, 1.
• טריזמוס, 148.
• נפיחות בלוטית של מפרק הלסת התחתונה, 4. [840.]
• עצם המקסילה התחתונה חשופה לחלוטין מן החלקים הרכים, ופניה אפרפרים, מחוספסים, מקומטים, ומכוסים במוגלה מסריחה. לאחר ששהתה חודש, עזבה את בית החולים, ומתה זמן קצר לאחר מכן, 62.
• מתוך שמונים ושמונה מקרים שדווחו, בשלושים ושניים נפגעה הלסת העליונה, בשלושים ושמונה הלסת התחתונה, ובעשרה שתי הלסתות, 87.
• נמק של הלסת התחתונה עם כל התסמינים הרגילים, עם הסרת הלסת והחלמה, 183.
• נמק של הלסת, עם נפיחות בצקתית של הפנים והצוואר, 189.
• נמק, שקדם לו כאב רב, בלסת התחתונה, 188.
• נמק של הלסת, שבמהלכו הותקפה החולה בשושנה עזה ביותר, אשר איימה על חייה, 186.
• נתקפה בכאב שיניים ובנפיחות בצד הימני של הלסת התחתונה; כדי להקל עליו פתחו את החניכיים, ולבסוף נעקרה השן; לאחר מכן פסק הכאב, אך הנפיחות הלכה וגדלה בהדרגה, עד שנוצר פתח ספונטני בצד התחתון של הלסת, עם הפרשת מוגלה, שנמשכת מאז; היא נשארה במפעל עד שבוע אחד לפני קבלתה לבית החולים. בבדיקה לאחר קבלתה נמצא המקסילה התחתונה נמקית בצד הימני, ובחלקה גם בשמאלי; הלסת הייתה כואבת, ואותו צד של הפנים נפוח; ההפרשה הייתה לעיתים שופעת, וחלק ממנה יצא דרך חלל הפה, דבר שהטריד מאוד; התיאבון שלה היה טוב, אך הלעיסה קשה וכואבת; הנמק התפשט בהדרגה, אך בריאותה הכללית נותרה טובה, 98.
• לפני שנתיים החל לסבול משיניים רקובות: שלוש הטוחנות בצד השמאלי של הלסת התחתונה נעשו כה כואבות שנאלץ ללעוס אך ורק בצד הימני. לאחר מכן כאבו לו השיניים בצד הימני, והוא נאלץ לשוב ולהשתמש בשמאליות. לפני חודשיים הצטנן, ולאחר ימים אחדים מצא נפיחות סביב הצד השמאלי של הלסת התחתונה, מלווה בכאב בעצם, שהתפשט לחלקים שונים של הראש והפנים. נעקרו לו שלוש שיניים, שכתריהן היו רקובים אך שורשיהן שלמים. בזמן קבלתו היו שלוש החותכות שנותרו רופפות לגמרי; כל החניכיים בצד שמאל נפוחות וספוגיות; מוגלה מסריחה יוצאת בלחץ הקל ביותר, מאזור השיניים שנעקרו קודם לכן; זונדה המוכנסת אל פתחים אלה נתקלת בעצם חשופה; מעל אזורים אלה הייתה נפיחות חיצונית ניכרת; הדופק מהיר וחלש; הכוח הכללי ירוד; הפנים תפוחות וחיוורות מאוד; השינה מופרעת בשל הכאב בלסתות וכאבי מפרקים כלליים. הכאב והנפיחות התגברו במחצית הימנית של הפנים, והביאו אותה במהירות לאותו מצב כמו במחצית שנפגעה תחילה. הכיב של החניכיים מעל המכתשים החולים התקדם; וכאשר כמה פתחים התאחדו, נחשף השול האלוואולרי של העצם. החלקים הרכים נסוגו במהירות מפני השטח של העצם, והחשיפה נעשתה שלמה יותר מיום ליום, וחשיפתה לוותה במוגלה שופעת ומסריחה ביותר. מאז ועד עתה ההבדל היחיד שחל היה בהתקדמות הבידוד ההדרגתי של העצם, 82.
• החל לסבול מכאב שיניים בצד הימני של הלסת התחתונה; הדבר נמשך זמן-מה, ועד מהרה בא אחריו גוש קשה בחלק החיצוני של הלסת; הכאב המשיך להתגבר והנפיחות להתרחב עד שנוצר מורסה באזור התת-לסתי, שנפתחה והפרישה כמות גדולה של חומר מוגלתי. כאשר החדרתי זונדה אל פתח ההפרשה, מצאתי שהיא מובילה ישירות אל הלסת, שהייתה נטולת פריאוסט ונמצאת במצב נמקי; עם זאת, לא היה כל סימן לכך שהתרחשה exfoliation מאיזשהו חלק של הלסת, אלא להפך, כל העצם הייתה קשה ומוצקה. באותו זמן נראה היה שהמחלה משתרעת רק מן הניב התחתון הימני עד לזווית של אותו צד של הלסת. מאוחר יותר הופיע במצב גרוע הרבה יותר מקודם, וכעת מחמת חולשה ותשישות נאלץ לוותר על עיסוקו. כל השיניים שבצד הימני של הלסת התרופפו ונפלו; מלבד כמה פתחים בחלק החיצוני של הפנים שהפרישו מוגלה בשפע, היו שניים או שלושה בתוך הפה, שגם מהם יצאה כמות גדולה, ואשר הובילו ישירות אל העצם החולה. כעת נראה היה שהמחלה מערבת את כל הצד הימני של הלסת התחתונה, מבלי שהפריאוסט, לכאורה, עושה את הניסיון הקל ביותר להחליף את העצם המתה במעטפת חדשה של משקע גרמי, כפי שנוצר בדרך כלל במקרים רגילים של נמק; וגם לא הייתה כל נטייה ל-exfoliation או ליצירת sequestrum, אלא להפך, כל הלסת הייתה קשה ומוצקה כפי שהייתה כאשר נבדקה לראשונה. כעת נפגעה חוקתו ברצינות, שכן היה כחוש וחלש מאוד בגלל הניקוז הרב של מוגלה שנשפכה בלי הרף מן החלקים החולים. מאוחר יותר, בפה אפשר למשש ולראות בקלות את הלסת החשופה לאורך של שני אינץ'. נשימתו מסריחה מאוד. המחלה משתרעת כעת מן המפרק הטמפורו-מקסילרי הימני עד לניב התחתון השמאלי. הוא אינו יכול לאכול מזון מוצק, אף כי תיאבונו טוב למדי, 104.
• במשך מחצית השנה האחרונה סבלה מדי פעם מכאב שיניים בצד הימני של הלסת התחתונה. בתוך חודשים אחדים נעשה הכאב חמור יותר וחדל להיות מוגבל לשיניים הרקובות, והתפשט בכל הלסת, על פני הלחי, ואף אל האזור הטמפורלי ואל הצוואר. באותו זמן הופיעה גם הפרעה חומית ניכרת, עם צמרמורות מדי פעם, מלווה בנפיחות של החניכיים והלחי עם אודם שושנתי של האחרונה. בעת קבלתה הראתה הבדיקה שהלחי הימנית נפוחה מאוד, ומתוחה מאוד כלפי העין, הפה, הסנטר והצוואר; הרגישות הייתה ניכרת ביותר בסביבת הלסת התחתונה. הכאב עמוק, פועם, חודר, מרוכז בזווית הלסת, ומקרין משם על הרקמות הרכות הסמוכות. רגישות קיצונית ללחץ. החניכיים בצד החולה של הלסת נפוחות מאוד, מתוחות, כהות ורגישות; רירית הלחי אף היא כך; בין זווית הלסת והטוחנת הראשונה, מוגלה מסריחה בעלת אופי פלגמוני זלגה החוצה בלחץ. הטוחנת הראשונה והרביעית בצד הימני של הלסת התחתונה היו רקובות, ושאר הטוחנות חסרו. נפיחות החניכיים התגברה, נעשתה מתוחה יותר, התפשטה אל החך הרך; הופיעו דיספגיה וריור, והלסת נעשתה כמעט בלתי נעה. ההפרשה המוגלית גדלה, המוגלה טובה אך מסריחה. במשך השבוע השני התרופפו ארבע החותכות וטוחנת אחת, ההפרשה נעשתה מימית-ממאירה ובצבע חלוד, החניכיים התרככו ונעשו livid, נוצרו תעלות הן על פני השטח החיצוני והן על הפנימי, שדרכן הגיעה הזונדה אל העצם, שנראתה בחלקה מחוספסת ובחלקה חלקה. במהלך המחלה גברה נסיגת החניכיים מפני השטח האלוואולריים, הופיעו מורסות חדשות, גבר שינוי הצבע והתהוו תעלות חודרות, כך שכל הלסת הייתה נגישה לזונדה, הן מבחוץ והן מבפנים. העצם נראתה כמעט מנותקת לגמרי מן החלקים הרכים, צפה בנוזל סניי רב ביותר, 81. [850.]
• נראה היה שהמחלה החלה בנפיחות באותו חלק של הלסת שממנו נעקרה שן שנתיים קודם לכן; הנפיחות המשיכה להתפשט עד שכל העצם נפגעה. הוא אמר שסבל מכאב רב בכל הלסת, ושהלילות שלו היו ללא שינה. הוא נראה חולה מאוד, היה כחוש מאוד, והציג מראה מוזר של הפה, שהיה מכווץ לפתח עגול עקב הבלטת הלסת המוגדלת קדימה. היו שני פתחים פיסטולריים, אחד בכל צד של החלק העליון של הצוואר; וזונדה שהוחדרה פגעה בזווית הלסת, שהייתה מתה לגמרי. בדקתי את הפה ומצאתי את הלסת מתה לגמרי. יכולתי להבחין בכל חלק של העצם פרט לקונדילים, שהיו שקועים ברקמה רכה. הייתה כמות גדולה של הפרשה מסריחה סביב העצם, אך עיקרה בא מסביבת הקונדילים. הצד החיצוני של הלחיים סביב אזורי המאסטר היה מעובה מאוד. כל השיניים נעלמו, ומראה הלסת היה כשל גולגולת חסרת שיניים, 124.
• כאב שיניים בלסת התחתונה השמאלית, היווצרות כיב בצד השן האחורית האמצעית עם כאבים עזים; כאשר הכיב נפתח הופרשה חתיכת עצם; לבסוף הלחי התנפחה והפכה שושנתית ונוצרו מורסות, שהפרישו חומר רב; נמק העצם התקדם עד שהיה צורך להסיר את כל מחצית הלסת התחתונה, 70.
• שן טוחנת רקובה בצד הימני של הלסת התחתונה נעקרה; מרגע זה (לפני שבעה חודשים) אפשר לומר כי החל באמת הנמק הפוספורי האופייני, והוא התקדם במהירות, שכן החולה נאלץ לוותר על ניהול מחלקתו כשבועיים לאחר עקירת השן. הפנים התעוותו מאוד בשל נפיחות קשה, שהייתה בולטת במיוחד בצד הימני וסביב הסנטר; שלושה פתחים פיסטולריים, מוקפים בגרנולציות רפויות, היו בצד הימני של הצוואר; מהם יצאה מוגלה מסריחה בשפע; ריח איום ומסריח עלה מן הפה, ורוק ומוגלה נטפו החוצה ללא הרף; החניכיים היו ספוגיות בשוליהן, אך השתתפו בהתקשות הכללית בצדדים; ארבע שיניים בריאות אך רופפות מילאו את המכתשים האלוואולריים הימניים; הלסת העליונה נראתה בריאה; החולה לא היה יכול להפריד בין שתי הלסתות די הצורך כדי להכניס אצבע בקלות; זונדה גילתה עצם נמקית הן בבדיקה בפה והן דרך התעלות; הבדיקות גרמו לכאב עז ביותר; רק חלק מן הלסת התחתונה השמאלית נראה נקי מן המחלה; הסימפיזיס היה מעורב כולו, 152.
• נראה כי המחלה תוקפת תחילה את החניכיים של שיניים חולות; בדרך כלל היא מופיעה שנה או שנה וחצי לאחר תחילת העבודה במפעל; עדיין מוטל בספק אם המחלה נובעת מ-Phosphorus, מחומצה זרחתית, או מן האוזון הנוצר על ידי ה-Phosphorus, או אפילו אם אין היא תוצאה של הרעלה כרונית כללית מ-Phosphorus.

הלסת התחתונה נפגעה בתשעה מקרים מתוך עשרה , הלסת העליונה במקרה אחד; המחלה התפשטה לעיתים רחוקות מאוד מן הלסת העליונה אל עצמות הפנים. התסמין הראשון היה כאב מתוח בשיניים, לאחר מכן התרופפות השיניים והפרשת חומר בין החניכיים לשיניים; ואם כעת נעקרות השיניים, הנפיחות והכאב גוברים ומערבים את כל מחצית הלסת; בדרך כלל המחלה מתקדמת לאט ובאופן בלתי סדיר, עם תקופות חולפות של שיפור; החלקים הרכים המכסים את הלסתות, הלחיים, צדי הפה, נעשים נפוחים וכואבים עד לבלי נשוא; שן אחר שן מתרופפת, וכל לחץ על החניכיים גורם ליציאת מוגלה; המוגלה יוצאת לעיתים קרובות דרך הלחי כלפי חוץ. העור בשול הלסת התחתונה נעשה אדום, רך, רפוי, ולבסוף מסונן; מתוך הסתננות זו באה הפרשת חומר שנראה כאילו הוא יוצא מן הזיז האלוואולרי; בכל מקום שבו נבדק הפתח בזונדה נמצאת עצם חשופה; ובה בעת נמצא כי לפריאוסט שהתרופף מן העצם יש משקע חדש של עצם על פניו הפנימיים, כך שהזונדה עוברת בין שני משטחי עצם, האחד עצם ישנה, האחר גידול חדש; העצם החשופה מתרקבת לכיוונים שונים ומופרשת בהדרגה עם החומר.

• לאחר שנתיים או שלוש נפרדות חתיכות עצם נמקיות אלו מכל היקף הלסת.
• עם זאת סובל החולה מחום, לעיתים עז, מכיחוש ניכר; התזונה מופרעת מאוד בשל הקושי בבליעה, והעיכול נפגע בשל תערובת החומר המסריח עם המזון; שינה בלילה אפשרית רק באמצעות מינונים הולכים וגדלים של Morphia, והחולה שוקע בהדרגה בחום הקטי ובתשישות.

בזמן ההתמוטטות מתפתחת לעיתים קרובות שחפת; לעיתים גם דלקת ריאות לובולרית, המסתיימת בגנגרנה של הריאה ובפיאמיה, 180.

• מחלת ה-Phosphorus של הלסת מורכבת בשלב הראשון מנפיחות דלקתית של החניכיים ושל החלקים הרכים של הפה, המתפשטת על פני הפנים והצוואר, הקשורה בהתפתחות מסות של אוסטאופיטים בהיקף ובעובי משתנים סביב הלסת; בשלב השני השיניים נעשות שחורות, החניכיים נסוגות, האוסטאופיטים מעלים מוגלה, והלסת נעשית חשופה, מחוספסת, ושחורה-כהה או ירקרקה-אפורה, והשיניים נושרות; שלב זה קשור בכאב האלים ביותר בפנים ובראש, בהפרעת עיכול, בנדודי שינה, בחום, בריור, בחפירה פיסטולרית של החומר בשרירים ובעור הפנים, שהופכים שושנתיים, ולאחר מכן ב-exfoliation של העצם, ולעיתים בהתפשטות הנמק לכל עצמות הגולגולת, ובמוות עם חום הקטי, 87.
• נמק של הלסת; המחלה מתחילה ככאב שיניים, מערבת שן אחת או יותר בלסת העליונה או התחתונה; המחלה מתפשטת לעצם הלסת, שגדלה בנפחה ונעשית כואבת ללחץ; אחר כך החלקים הרכים מתנפחים, במיוחד החניכיים והלחיים, ובאחרונות מתפתחת דלקת שושנתית, אף מתפשטת על פני כל צד הפנים ויורדת אל הצוואר; לחולים יש חום, גוון צהוב של העור, בייחוד של הפנים, אובדן תיאבון, צמא, יציאות בלתי סדירות; הכאב מתפשט לבסוף אל האוזן ואל הרקה, עם הפרשה מוגברת של רוק. שיניים שונות מתרופפות, וביניהן יש הפרשת חומר מסריח, המצטבר בחלקים שונים של הלסת מתחת לחניכיים או מתחת לעור מבחוץ, ובהדרגה מפלס את דרכו אל תוך הפה או דרך העור, בדרך כלל במספר תעלות עקלקלות. השיניים נושרות, הלסת נעשית חשופה, והנמק או נעשה תחום או מערב את כל הלסת, 72.
• מחלות של החניכיים ושל עצמות הלסת, המסתיימות בנמק ולעיתים במוות, לא היו נדירות; התלונות הופיעו רק לאחר שהות במפעל של לפחות שנתיים, ובאנשים שנחשפו דרך קבע לאדים; כל הפועלים שצפה בהם סבלו משיניים רקובות לפני שהמחלה החלה, ולא אחת עוד לפני שהתחילו בייצור; פועלים רבים אחרים בעלי שיניים בריאות שמרו עליהן בתוך אדי הזרחן, עובדה המביאה אותו להאמין כי שיניים רקובות מהוות סיבה מכינה למחלה, 67.
• ההפרעה דמתה תחילה לכאב שיניים רגיל, אך לוותה גם בנפיחות של הפנים; כאשר גברו חומרת התסמינים נעשתה לחולה בבית החולים המלכותי, אך הפיקה תועלת מועטה מן הטיפול; שישה חודשים לאחר מכן נפלו כל השיניים שבצד הימני של הלסת התחתונה, או הוסרו בקלות, לפני שהלסת הוסרה, ובצד השמאלי עד לטוחנת הקדם-שנייה, כל השיניים היו בריאות. יש כמות רבה של קלוס חדש שנוצר במקום העצם הישנה, עד כדי כך שכמעט לא יישאר עיוות מאובדן הלסת, פרט למעט מן אובדן השיניים; היא יכולה לסגור את הלסת וללעוס היטב את בשרה ולחמה; העצם והשיניים של הלסת העליונה במצב בריא לחלוטין, וכעת היא נהנית מבריאות מצוינת, 86.
• נבדקים סקרופולוטיים נפגעים ביותר, ובהם המחלה קטלנית ביותר; כמעט לכל הבנות המועסקות החניכיים מושפעות במידה זו או אחרת, ובמקום חיבורן עם השיניים ניכר קו אדום מכויב, דומה לזה הנגרם על ידי ריור כספיתי. כאשר האדם חסון והנמק מוגבל לחלק קטן של העצם, מתרחשת exfoliation ולאחריה החלמה הדרגתית, אך במקום שבו קיימת נטייה כלשהי לסקרופולה מתפתחת פתיזיס, והחולה שוקע תחת השילוב, 68.
• כאב חד וקושי בעת לעיסה, באמצע הלסת השמאלית (ביום הראשון), 173. [860.]
• לחץ, כאב מושך וקריעה בלסת התחתונה, מתפשטים לעבר הסנטר, 10.
• קפיצות בלסת התחתונה, כמעט כמו כאב שיניים, 1.
• כאב מושך עז בלסת התחתונה, 1.
• קריעה בלסת התחתונה הימנית, מתפשטת מן הנקב המנטלי לאחור (ביום הראשון), 42b.
• קריעה בעצמות הלסת, בערב, בשכיבה, נעלמת באכילה ובהנעת הלסת, 1.
• דקירה עזה באמצע הלסת התחתונה השמאלית, מתפשטת עמוק דרך הלחי והעין עד למצח, 10.

הפה

• שיניים.
• הפרשה מוגלתית מרובה ממכתשי השיניים, 121.
• הפרשות מכל מכתשי השיניים, 122.
• התרופפות כל החותכות התחתונות, עד שאפשר היה להוציאן, 1.
• התרופפות השיניים, עד שלא יכלה ללעוס, 1. [870.]
• השן האחורית העליונה הימנית האחרונה נעשתה מעט רפויה, רגישה, וכאילו התארכה, 32b.
• שיני הלסת התחתונה התרופפו, 121.
• סורדס על השיניים, 43 ; (היום השמיני), 134.
• השיניים שינו את צבען, אפורות, 102.
• שן אחת נעשית חלולה (אחרי עשרה ימים), 1.
• במהרה איבד את כל השיניים בלסת העליונה, 122.
• נמק הלסת היה כרוך בדרך כלל בעששת השיניים, אך דווח מקרה אחד שבו כל השיניים היו בריאות לחלוטין, 87.
• דימום פתאומי מן השיניים האחוריות העליונות, ללא סיבה, 1.
• חריקת שיניים בלתי רצונית, מעט כואבת, כאילו מתוך עווית, 1.
• קהות השיניים (אחרי שמונה-עשר ימים), 1. [880.]
• בעת נשיכה השיניים נראות חלקות, כאילו שויפו בסבון או בשומן, 30.
• שיניה הרגישו רפויות, והחניכיים דיממו בקלות, 47.
• תחושה כאילו השיניים נוקשות, עם רעד כללי, בבוקר, ביקיצה, 1.
• כאב בשיניים, 66, 121, 122.
• כאב בשיני הלסת התחתונה הימנית; היווצרות מורסות, עם קארייס של העצם, 71.
• כאב עז בשיניים האחוריות השמאליות בעת קינוח האף בכוח, המסתיים בנקישת שיניים ולאחר מכן בחום בלחיים, 1.
• שיני הצד הפגוע היו כואבות בלחיצה (היום הרביעי), 173.
• כאב שיניים עז בצד שמאל, וכעבור יומיים נפיחות כואבת מאוד של הגרון, עם חמש שלפוחיות לבנות גדולות בפה, 5.
• כאב חריג מאוד ועז בשיניים, מיד עם אכילת מעט ממתק (אחרי המנה השנייה, היום השני), 30.
• כאב שיניים, בבוקר לאחר היקיצה, בשתי שיניים אחוריות תחתונות, נעלם לאחר הקימה, 10. [890.]
• כאב שיניים עז, בערב, במיטה, שלושה ערבים ברציפות, 1.
• כאב שיניים, רק בלילה, במיטה, נעלם עם הקימה, 1.
• כאב שיניים, בהליכה באוויר הפתוח, 1.
• כאב שיניים בשן חלולה, נגרם ומוחמר מחום המיטה (אחרי עשרים ושניים ימים), 1.
• כאב שיניים, עם כאב ראש וסערת דם, 39b.
• כאב שיניים עז, שמתחיל תמיד בעת אכילה, בזמן הווסת, 1.
• כאב שיניים, עם נפיחות של הלחי, 1.
• כאב השיניים מופיע תמיד עם התחממות הגוף, 39b.
• כאב שיניים בעל אופי רגיש-כואב, 1.
• לחץ על השיניים העליונות והתחתונות משמאל, מאחור לפנים (אחרי שמונה ימים), 1. [900.]
• כאב לוחץ בשיניים האחוריות העליונות משמאל, 42h.
• כאב שיניים קודח-שורף, מוחמר מקור או מחום או מלעיסה, עד שהחולה יכול היה ליטול רק מזון נוזלי או רך; לעיתים הכאב נעשה קהה, כמו תחושת נימול; לעיתים נדמה היה כאילו כל השיניים רפויות ועתידות ליפול, 96.
• קידוח מתמיד בשן אחורית ימנית, 1.
• כרסום בשן אחורית שמאלית תחתונה, 10.
• כרסום וקידוח עזים בשן, בבוקר ובערב, בשכיבה במיטה, 1.
• כאב קורע בשיניים האחוריות העליונות הימניות, לעיתים יורה, חוזר לעיתים קרובות, ותמיד מוקל בלחץ, 10.
• כאב קורע בשיניים האחוריות העליונות הימניות, 7.
• כאב קורע בחלל של שן שמאלית תחתונה, נעלם בלחץ, 10.
• כאב קורע המתפשט מן השיניים האחוריות אל עצם הלחי, נעלם בשפשוף, בישיבה, 10.
• כאב קורע בשיניים כל היום, בערב או בבוקר, בעיקר באוויר הפתוח או לאחר הכניסה לבית, 1. [910.]
• כאב קורע-דוקר בכמה משורשי השיניים העליונות הימניות, בערב, נעלם בלחיצה עליהן, 10.
• כאב שיניים (קורע?) בחותכות העליונות, נגרם משאיפת אוויר קריר, ממזון חם, וממגע, 1.
• כאב קורע וקודח בשן אחורית שמאלית בכל תנוחה, אפילו במגע ובלעיסה, 10.
• כאב מושך בחותכות הקדמיות, 1.
• משיכה בשן אחורית תחתונה, 10.
• משיכה בשיניים האחוריות התחתונות, ואחריה דקירות בלסת העליונה הימנית, המתפשטות אל האוזן, בבוקר, 10.
• משיכה וחפירה בשיניים, 1.
• כאב שיניים מושך, עם ידיים ורגליים קרות, 1.
• עוויתות קטנות אחדות בשיניים רקובות (אחרי המנה הראשונה, היום השני), 30.
• כאב קורע-קופצני מכאיב מאוד בשורשי השיניים האחוריות העליונות הימניות, 10. [920.]
• כאב קופצני בשתי שיניים חלולות בעת פתיחת הפה, עם רגישות רבה מאוד למגע הלשון, מתחדש בלעיסה אם נכנס לתוכן מזון כלשהו, 10.
• פעימה, קפיצה ודקירה בשיניים מן האוויר הפתוח הקל ביותר, לא בבית ולא כאשר הלחיים עטופות, 1.
• כאב פועם בשתי השיניים האחוריות העליונות הימניות (היום הרביעי), 42a.
• פעימה בניב שמאלי חלול, מחדירת אוויר קר לתוכו, חוזרת פעמים רבות; בדרך כלל מעולם לא סבל מכאב שיניים, 32b.
• כאב דוקר עז בחותכות העליונות, עם נפיחות רבה של השפה העליונה, 5.
• חניכיים.
• החניכיים והשיניים, ובייחוד השיניים הקדמיות של שתי הלסתות, נעשו רפויות עקב ריור; היא התלוננה הרבה על כאב שיניים, 74.
• התרופפות החניכיים של החותכות העליונות והתחתונות, שדיממו בקלות; בכל בוקר, בקומו, היה המשטח הקדמי של כל החותכות מכוסה ריר ודם; החניכיים של שיניים אלה ושל הניבים, שכולן היו בריאות ויציבות, היו נפוחות למעלה ולמטה, אדומות מאוד; השוליים נעשו אפרפרים-צהבהבים ונראו כאילו הם מעלים מוגלה; הן דיממו בקלות בלחיצה (המשטח האחורי של החניכיים היה תקין), עם ריח רע מן הפה, 37d.
• החניכיים מדממות בקלות ונפרדות מן השיניים, 1.
• החניכיים דיממו בקלות, ושיניה הרגישו רפויות, 47.
• חניכיים מדממות (היום השמיני), 115. [930.]
• דימום מן החניכיים במגע הקל ביותר, 1.
• דימום מן החניכיים, 151.
• דימום מן החניכיים, עם כאב (היום השלישי), 113.
• כיב מדמם ליד שן אחורית חלולה, 10.
• כיב על החניכיים, לאחר כאב שיניים, 1.
• כיב על החניכיים, עם נפיחות של השפה העליונה (אחרי שבעה-עשר ימים), 1.
• נפיחות רבה של החניכיים, 1.
• נפיחות של החניכיים מעל שן פגומה, 1.
• נפיחות של החניכיים, עם גרד, 1.
• נפיחות של החניכיים ולחיים נפוחות, לפני הווסת ואחריה, 1.
• חניכיים נפוחות, רגישות וכואבות, 5. [940.]
• דלקת של החניכיים, 1.
• החניכיים והלשון מכוסות ריר צמיגי, צהוב-מלוכלך או שחחר, (היום השלישי), 109.
• חיפוי חום-מלוכלך על החניכיים, שנראה רופף, ודימם במגע, 102.
• החניכיים של הצד הפגוע היו בצבע סגול-ארגמני (היום הרביעי), 173.
• רגישות כואבת של החניכיים, שבגללה לא יכול היה לאכול, עם שני כיבים קטנים עליהן, 1.
• כאב שורף וכאב של רגישות בחלק הפנימי של החניכיים, אצל השיניים הקדמיות העליונות, 1.
• החניכיים כואבות כאילו הן פצועות, 1.
• גרד ופעימה בחניכיים, 1.
• לשון.
• שתי שלפוחיות קטנות שקופות, שורפות במגע, על קצה הלשון, 10.
• נקודות דימום אדומות קטנות רבות, עם צריבה, על פני השטח הקדמיים של הלשון, 10. [950.]
• כתמי דם תת-עוריים קטנים על הלשון והשפתיים, 160.
• שלפוחיות על הלשון, שעה לאחר האכילה, 1.
• השול הימני? השול השמאלי של הלשון נפוח, 32c.
• הלשון גדולה ולחה (היום הרביעי), 165.
• הלשון נפוחה, במיוחד בצד שמאל, עם אודם ונפיחות שלפוחיתית של הפטמיות, 32e.
• נפיחות סביב שורש הלשון (היום השני), 1.
• הלשון נפוחה, יבשה, ושחרחרה לאורך הקו האמצעי, 134.
• הלשון מצופה מעט (הבוקר השני), 115.
• הלשון חיוורת, לחה (היום השני), 164, 228.
• לשון לא נקייה, 19. [ראו S. 3812. -Hughes.] [960.]
• הלשון מצופה, 77, 79, 81.
• הלשון מצופה מאוד (היום השני), 162.
• הלשון עמוסת חיפוי (היום הראשון), 101.
• הלשון מצופה (אחרי עשרה ימים), 36 ; (היום השלישי), 37a, 89.
• הלשון מצופה בעובי, 139 ; (היום השלישי), 143.
• הלשון מצופה כפרווה, 1.
• הלשון מצופה ונוטה להתייבש (היום השלישי), 147.
• הלשון יבשה, מצופה (היום העשירי), 215.
• שני פסים ריריים לאורך הלשון, 219.
• הלשון מצופה לבן, 97, 102 ; (היום השלישי), 156. [970.]
• הלשון יבשה, לבנה (אחרי שמונה ימים), 175.
• הלשון שורפת, מצופה לבן, בלילה, 10.
• לשון לבנה רירית, עם פה רירי, 10.
• הלשון לבנה ולחה (היום הראשון), 98.
• הלשון לבנה כגיר, 148.
• הלשון מצופה בעובי בצהוב מלוכלך (היום השישי); יבשה, סדוקה, ומצופה בעובי בחום מלוכלך (היום העשירי והאחד-עשר); התנקתה באיטיות, 217.
• הלשון מצופה צהוב (היום השני), 37a ; (היום הרביעי), 155.
• הלשון צהבהבה בחלקה האחורי, עם פס אדום בחלקה הקדמי, 203.
• הלשון מכוסה חיפוי אפור (היום החמישי), 164.
• הלשון אפורה, יבשה באמצע (היום השלישי), 141. [980.]
• הלשון אדומה ונפוחה (אחרי שעה), 182 ; (היום השני), 183.
• אצל שניהם הלשון הייתה אדומה מאוד, ללא אפיתל, והפטמיות בלטו מאוד, 146.
• הלשון אדומה, יבשה, מחוספסת (אחרי שלושה ימים וחצי), 145.
• הלשון אדומה ויבשה (היום הרביעי), 171.
• הלשון אדומה באמצע, מעט מכוסה ריר, 125.
• הלשון יבשה, חום-צהבהבה, 201.
• הלשון חומה ויבשה באמצע, 110.
• הלשון מצופה פרווה עבה, מרכז כהה ושוליים אדומים, 43.
• הלשון יבשה וחומה לאורך המרכז (היום השלישי), 139.
• הלשון יבשה מאוד, עם חיפוי חום-צהבהב עבה (היום השמיני), 138. [990.]
• הלשון יבשה וכהת-צבע (היום השמיני), 115.
• הלשון שחורה-חומה, 138.
• הלשון יבשה ושחורה (היום השמיני), 134.
• הלשון שחורה, מצופה, 175.
• הלשון יבשה (היום החמישי), 155.
• הלשון יבשה, לא מצופה (אחרי חמישים ואחת שעות), 156.
• יובש של הלשון, ללא צמא, 10.
• תחושת יובש על הלשון, עם צמא, 32e.
• הלשון יבשה, אך נקייה (היום החמישי), 161.
• הלשון יבשה וצחיחה (היום החמישי), 207, 216. [1000.]
• הלשון והגרון יבשים (היום השני), 205.
• צריבה בקצה הלשון, עם תחושה כאילו יש פריחה, 10.
• צריבה על הלשון, המתפשטת לאחר מכן אל החך הרך, 32c.
• צריבה בחלק האחורי של צדה הימני של הלשון, 10.
• צריבה על הלשון, המתפשטת לאחר מכן אל הגרון, שם היא מעוררת שיעול תכוף, ולאחר מכן מתפשטת אל הכואנות, וגורמת לריח בלתי טבעי, 32e.
• צריבה על הלשון, 32d.
• קצה הלשון מרגיש כאילו נכווה וחשוף, 10.
• תחושת צריבה חולפת על הלשון, אחרי כל מנה, 33.
• צריבה קלה וחולפת בקצה הלשון, 32d.
• קצה הלשון מרגיש כאילו נכווה, כל היום, 32e. [1010.]
• גירוי כואב של הלשון והוושט, כאילו דוחפים מחט כלפי מטה, 10.
• תחושת עקצוץ ברסן הלשון, 10.
• דקירות דקות בקצה הלשון, 1.
• כאב ברסן הלשון ובחך, המונע אכילה ודיבור, 1.
• תחושת נפיחות בלשון (אחרי שלושת רבעי שעה), 100.
• הפה בכלל.
• הנשימה הייתה "זוהרת" (פוספורסנטית), (מייד), 161.
• אדים לבנים סמיכים נפלטו מפיו ומן החומר שהקיא (אחרי שעה), 165.
• הנשימה הדיפה ריח שום חזק מאוד (אחרי שעה), 182.
• ריח שום מובחן נפלט מן הנשימה (היום השישי), 207.
• הנשימה הדיפה ריח חזק של Phosphorus, ומילאה את כל החדר בריחו האופייני (היום השני); מסריחה ובעלת ריח גווייתי (היום הרביעי), 217. [1020.]
• הנשימה הדיפה ריח חזק של Phosphorus, 139.
• לנשימה היה ריח שום (היום השלישי), 139.
• ריח רע מן הפה (היום השלישי), 37a.
• ריח מסריח ביותר מן הנשימה (היום הראשון), 162.
• הנשימה מסריחה מאוד (היום הרביעי), 173.
• ריח רע בנשימה, 102.
• הנשימה רעה, אפילו בעיני עצמי, 43.
• הנשימה קרירה (היום השלישי), 111.
• הפה סגור בחוזקה (אחרי שבעה ימים), 56.
• ניתן היה לפתוח את הפה לבדיקה רק בקושי (היום הרביעי), 173. [1030.]
• פצעון כואב על פני השטח הפנימיים של הלחי, 1.
• שלפוחיות כואבות בפה, עם כאב-רגישות בגרון בעת הבליעה, וצמא, 1.
• שלפוחיות על החך, המעלות מוגלה ומתבקעות, 1.
• פוסטולות בזווית הפה, 2.
• היפרדות הרירית של הלסתות והחך, 122.
• תחושת פצע חי בפה, ותחושת כאב-רגישות במקומות שונים, 1.
• אודם וכאב-רגישות של רירית הלחיים, 151.
• במקומות רבים טלאים של הרירית נהרסו כליל, 151.
• רירית הפה חיוורת, 160.
• דם נכנס אל הפה (אחרי עשרים וארבע שעות), 5. [1040.]
• נוזל דמי זרם ללא הרף מזווית הפה השמאלית (היום הרביעי), 173.
• שחיקות דמיות פה ושם על פני השטח הפנימיים של הלחי, 102.
• תחושת דם בפה, 39b.
• יובש בפה, עם רגליים קרות מאוד, 1.
• יובש ותחושת פצע חי בחך, לפני הצהריים, 10.
• תחושת יובש מופרזת בפה, דביקה, עם צמא עז; אף ששתה הרבה מים, הצמא לא הוקל, 6.
• תחושת יובש בפה, עם צריבה על הלשון, המכריחה לשתות בלילה, 32e.
• חילוף מתמיד בין יובש ללחות בפה, 6.
• יובש בפה, 51 ; (היום העשירי והאחד-עשר), 217.
• חום רב ויובש בפה בלילה; היא נאלצה לשתות בכמה לילות, 1. [1050.]
• יובש בפה, עם צמא, 32e.
• יובש בפה (היום השני); גבר (היום השלישי), 101.
• הפה רגיש ויבש, 51.
• כאב שורף וכאב של פצע בכל החלקים הרכים של הפה והפנים, המתפשט דרך חצוצרות אוסטכיוס, עם אודם רב ומעט נפיחות, עם תחושה כאילו כל החלקים כואבים ומכוסים כיבים, 96.
• צריבה בחלק העליון של החך, 1.
• כאב שורף עז בפה (מייד), 161.
• תחושה שורפת-נושכת בחך, עם יובש וצמא, 32e.
• צריבה בחך, 32c.
• תחושת הפה כאילו הוא "כולו בוער", ומגורה מן האוויר הנשאב, 151.
• שניהם התלוננו על טעם בוער וחם בפה, ועל תחושה דומה בקיבה, 146. [1060.]
• נקודה כואבת על החך, 1.
• רגישות כואבת בפה, בחניכיים ובחך, 1.
• תחושה בחך כאילו הרירית עתידה להתקלף; הוא נעשה מקומט וכואב, 1.
• תחושת גירוד-שריטה בחך ובלוע, 42a.
• תחושת גירוד בפה ותשישות רבה לאחר אכילה; ההליכה משפיעה עליו מאוד; הוא מצטמרר וקצר-רוח (אחרי עשרים וחמש שעות), 6.
• דקירה בחלק העליון של החך, מיד לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• גרד עוקצני בחלק האחורי של החך, כמו בצינון, המכריח אותה לגרד אותו, 10.
• גרד על החך, נמשך כמה דקות, 10.
• דגדוג בלתי פוסק סביב החך, 1.
• רוק.
• הצטברות מים בפה, עם מרירות בגרון, 10. [1070.]
• הצטברות תכופה של מים בפה, עם תחושה כאילו אינו יכול לבלוע אותם (היום השני), 37a.
• הצטברות רוק בפה, 1, 9, 42.
• הרוק נוזל מן הפה בשינה, אפילו בישיבה, 1.
• הצטברות תכופה של מים חמוצים בפה, עם בחילה קלה, 36.
• רוק מר-חמוץ עולה אל הפה, 10.
• בערב פלטה רוק, שטעמו כמים מעופשים, 1.
• לאחר אכילה, לרוק טעם המאכל (אחרי תשעה ימים), 1.
• רוק מימי רב בפה, 6, 10.
• רוק כמו קצף סבון סמיך בפה, ללא טעם רע, 6.
• טעם.
• מרירות בפה, עם תחושת פצע חי בגרון, 10. [1080.]
• מרירות בפה ובגרון, בערב, עם יובש רב, צמא רב, ושתיית מים מרובה, הנעלמת לאחר השכיבה, 10.
• טעם מר בפה, כל היום, 1.
• טעם מר מאוד בפה, בבוקר (היום הראשון), 1.
• טעם מר לארוחת הבוקר, 3.
• טעם מר, במיוחד לאחר אכילת לחם (היום השישי), 103.
• הטעם מר, 81, 97.
• טעם חמוץ בפה, מיד לאחר שתיית חלב, 1.
• טעם חמוץ מאוד בפה; נאלץ לירוק הרבה, 1.
• טעם חמוץ ותפל בפה, בבוקר, נעלם לאחר אכילת לחם, 10.
• טעם חמוץ בפה, בעיקר בבוקר, 1. [1090.]
• טעם חמוץ בפה, 1, 103.
• טעם מלוח, מתקתק-חמצמץ, עם תחושה כאילו רוק רב מצטבר בפה, 6.
• טעם דביק בלתי נעים בפה, בבוקר, בקימה (אחרי יום אחד), 1.
• טעם מתכתי בפה (הבוקר השני), 115, 138.
• טעם מתמיד של Phosphorus בפה (היום השני), 100.
• טעם התרופה עמו כל העת (אחרי יומיים), 217.
• טעם רע בפה (היום הרביעי), 100.
• הטעם רירי, 79.
• טעם תפל בפה (היום השמיני), 31.
• לחלב היה טעם חרוך, 103. [1100.]
• ללחם טעם בלתי טבעי, במיוחד בבוקר, 1.
• ללחם אין טעם; טעמו כשל בצק, 1.
• שום דבר אינו טעים כראוי, 51.
• דיבור.
• גמגם כאשר ניסה לבטא מילים, 61.
• קושי בהיגוי (היום העשירי), 100.
• הדיבור קשה וחלש, 149.
• ביטא את דבריו לאט ובקושי רב (היום השביעי), 56.
• הדיבור איטי; החולה עונה על שאלות בקושי; התשובות אינן מספקות ומקוטעות (היום השמיני), 138.

גרון

• כחכוח מתמיד וניקוי הגרון, גרוע יותר משירה, 50.
• כחכוח רב להוצאת ליחה, בבוקר, 1. [1110.]
• כחכוח מתמיד ללא הועיל (לאחר חצי שעה), 10.
• ליחה צמיגה יוצאת בכחכוח (יום רביעי), 30.
• לליחה שיצאה בכחכוח היה טעם חמוץ, 10.
• התעורר עם הצטברות ניכרת של ליחה בגרון, שהוצאה בקושי (יום חמישי), 30.
• כיח אפור ומלוח, היוצא בכחכוח, 1.
• הליחה היוצאת בכחכוח בבוקר קרירה, 10.
• חמיצות בגרון, ותחושת גירוד בלוע, 1.
• טעם מעופש בגרון, 10.
• טעם מתוק בגרון, הגורם להצטברות רוק (לאחר שעה וחצי), 1.
• מלאות העולה עד לגרון; היא נוטלת ממנה את התיאבון, 1. [1120.]
• תחושה כאילו אכל דבר-מה מעופש, עד שהגרון נעשה ממש כמו בשר חי, 34d.
• יובש בגרון, עד שבקושי יכלה לבלוע, בבוקר עם היקיצה, נעלם לאחר אכילה, 10.
• הגרון יבש וצחיח, 43 ; (בלילה הראשון), 206.
• הגרון יבש ושורף (יום ראשון), 220.
• יובש קיצוני של הגרון (יום שני), 206.
• יובש בגרון, 44, 51, 103 ; (יום שני), 140 ; (לאחר שתים-עשרה שעות), 179.
• כאב גרון; תחושה של בשר חי ורגישות, בחלק האחורי של הגרון, עם אודם כהה, 1.
• כאב גרון, כאילו מנפיחות של הענבל, 1.
• כאב גרון, כאילו הוא כואב ונדבק יחד, בבליעה וגם שלא בבליעה; כאב תכוף בגרון הקול בעת לחץ חיצוני, 10.
• רגישות-כאב בצד הימני של הגרון, לאחר ארוחת הבוקר עד 11 A.M., 50. [1130.]
• רגישות-כאב של הגרון (לאחר כמה ימים), 46.
• כאב גרון, כמו מצינון, 44.
• כאב רגיש בגרון, בבליעה וגם שלא בבליעה, 10.
• כאב רגיש בגרון, בשיעול, 10.
• שרפה בגרון, 32d.
• החומר שהוקא השאיר בגרון תחושת שרפה מיוחדת (יום ראשון), 115.
• חום שורף עז בגרון ובקיבה, וצמא מופרז (מהר), 136.
• חום שורף בגרון ובאף (יום שני), 205.
• כאב שורף עז לאורך הגרון ובקיבה (יום שני), 183.
• חספוס בגרון (לאחר שבע שעות), 140. [1140.]
• תחושת בשר חי בגרון, 40.
• תחושת בשר חי בגרון, שנמשכה ארבעה ימים, במזג אוויר לח, 9.
• תחושת בשר חי ושרפה בגרון, בבליעה וגם שלא בבליעה, 10.
• תחושת בשר חי בגרון, עם זלת עזה, 1.
• תחושת בשר חי בגרון, המעוררת שיעול, בבוקר, 10.
• בעת שיעול, תחושה בגרון כאילו חתיכת בשר תעלה, 10.
• גירוד בגרון מעורר שיעול, אחר הצהריים, באוויר הפתוח, 10.
• גירוי דוקר עז לשיעול, בגרון, 1.
• גירוד בגרון, אחר הצהריים ובערב, 1.
• גירוד בגרון, 1. [1150.]
• תחושת בשר חי ומגורד בגרון (לאחר שלושים וארבע שעות), 6.
• גירוד בגרון, מצרבת (יום רביעי), 42a.
• כאב עז בגרון; הכאב היה התקפי, במרווחים של חמש דקות (לאחר שלושת רבעי שעה), 100.
• כאב בגרון בעת עיטוש ופיהוק, 10.
• כאב בצד הימני של הגרון, בארוחת הבוקר, מוקל לאחר כמה בליעות, 50.
• כאב בגרון ובקיבה (יום שני), 172.
• כאב עז בגרון, הבליעה כמעט בלתי אפשרית, עם הבעת מצוקה רבה (יום חמישי), 140.
• לחץ בגרון, כמו בכאב גרון, 1.
• לחץ בגרון, בבוקר, 1.
• לחץ דוקר בגומת הגרון, 1. [1160.]
• לחץ בחלק העליון של הגרון, נמשך מטה עד הקיבה, 1.
• לחץ בגרון, עם נפיחות של השקדים, שהמגע בהם גורם לשיעול טורדני, 1.
• תחושת לחץ בגומת הגרון, עם בחילה, ותחושה כאילו אינו יכול להקיא מחמת לחץ זה, עם הצטברות תכופה של מים בפה, כך שלעתים קרובות נאלץ לירוק (כמה שעות לאחר מנה), 37b.
• כיווץ הגרון (יום שני), 205, 206.
• תחושת הידוק סביב הגרון, 10.
• תחושת מועקה בגומת הגרון (לאחר שש שעות), 90.
• כאב גרון דוקר בבליעה, 1.
• תחושת זחילה בגרון, שלאחר מכן, בעת הליכה בבית-הספר, השתנתה לתחושת שרטה, 23a.
• שקדים.
• נפיחות גדולה של השקדים, 1.
• נפיחות גדולה של השקד השמאלי, בעת בליעה, ומקשה על תנועת הראש (לאחר אחת-עשרה שעות), 1. [1170.]
• אודם ונפיחות של השקדים, 148.
• שקדים מוגדלים, עם קושי רב בבליעה (לאחר שבעה עד שמונה ימים), 45.
• תחושה רגעית, כאילו השקד השמאלי נפוח ועומד לצנוח אל תוך הגרון, 47.
• לוע וושט.
• הלוע, הענבל והשקדים נפוחים, אדומים (יום שני), 215.
• מרירות חריפה בלוע, עם תחושת בשר חי, 10.
• הצטברות תכופה של ליחה בלוע (לאחר שלושה שבועות), 150.
• מלאות בחלק העליון של הלוע, כאילו המזון עומד גבוה למעלה וחייב להיות מוקא, בלי בחילה, 1.
• יובש של הלוע ומיצר הלוע, 1.
• כאב לאורך הלוע והוושט (יום שני), 100.
• שרפה בלוע, 15, 58. [1180.]
• תחושת חום בלוע ובוושט (יום שני), 227.
• כאב לאורך הלוע והוושט, ובאפיגסטריום (יום שני), 205.
• תחושה כאילו גושים קטנים מתגלגלים במעלה הוושט אל הגרון, מוקלת בבליעה, ואז חוזרת שוב, עם בחילה קלה, 50.
• שרפה בוושט ובקיבה, 138.
• כאב שורף עז לאורך מהלך הוושט וסביב הקיבה (ביום הראשון והשני), 182.
• שרפה עזה בוושט ובלוע, 203.
• כאב חד בוושט, בקיבה ובבטן (מהר), 227.
• כאב, מעט מתחת לוושט, 148.
• צביטה בחלק העליון של הוושט, 10.
• בליעה.
• הבליעה כואבת; הרירית של הלוע נראתה תקינה (יום חמישי), 140. [1190.]
• הבליעה קשה, 148, 106 ; (יום שני), 205.
• קושי בבליעה, עם כאב, לקראת הצהריים, 7.
• הגרון החיצוני.
• בלוטת הפרוטיד מתוחה, במיוחד בהתכופפות, וכואבת למגע, 1.
• פעימה בעורקי התרדמה, 19.
• שרפה, לפרקים, בבלוטת הפרוטיד, 1.

הקיבה

• תיאבון.
• תיאבון עז, המגיע עד כדי רעב בולמוסי (לאחר המנה השנייה), 55.
• תיאבון בולמוסי, אך הכמות הקטנה ביותר של מזון, ברגע שנכנסה לקיבה, גרמה להקאה ולהתרוקנות הן מן המעיים והן מן השלפוחית (לאחר עשרים ושלוש שעות); יכולתי לאכול מעט בלבד, שכן כמה ביסים השביעו את רעבי הבולמוסי (יום שלישי); לא יכולתי לאכול אלא את המזון הקל ביותר לעיכול, מאכלים מתובלים ומאפים גרמו תמיד לרפיון המעיים (לאחר חודשיים), 43.
• תיאבון רב, עם רעב בולמוסי, 12.
• רעב בולמוסי, בלילה, ששום אכילה אינה משקיטה, ולאחריו חולשה, עם חום וזיעה, ואחר כך צמרמורת, עם קור חיצוני ופטפוט שיניים, 1.* [1200.]
• רעב ותיאבון מוגברים (ביום הראשון והשני), 10.
• רעב בולמוסי, 21.
• החולה התלונן על רעב רב (יום רביעי), 155.
• התיאבון גדול מן הרגיל, ולמזון יש טעם טבעי יותר, 3.
• רעב בולמוסי, שקדם לו לחץ בקיבה, 34d.
• בעת האכילה איני יודע אם שבעתי או לא, ולכן אני אוכל פחות מן הרגיל, 34c.
• בערב די לו באכילת מעט, אך מיד הוא חש אי־נוחות בחוד הקיבה; השינה חסרת מנוחה, ולמחרת בבוקר אין תיאבון, 3.
• תחושת שובע נוחה לאחר האכילה, שאותה בדרך כלל מעולם לא חווה באמת, 3.
• התיאבון פגום ובלתי סדיר, 52.
• תיאבון מופחת, 3, 36; (יום שני), 105, 137. [1210.]
• מעט תיאבון, וגם אין שובע, 1.
• אין תיאבון לארוחת בוקר, צהריים או ערב, 50.
• תיאבון מופחת, עם חולשה, 8.
• אין רעב כל היום; כאשר היא אוכלת, יש לה תיאבון, 1.
• בבוקר לא רק שאין לו תיאבון, אלא שלאחר אכילת ארוחת הבוקר הוא חש מלא ואי־נוחות, כאילו הועמס יתר על המידה, 3.
• אין חשק לארוחת הבוקר, עם טעם טבעי, 10.
• חוסר תיאבון מתחילת עבודתם ממש, 76.
• לא היה יכול לאכול ארוחת צהריים (יום שלישי), 30.
• אובדן תיאבון בבוקר, עם לשון לבנה ומלאות בחוד הקיבה, עם טעם טבעי למזון, 3.
• אובדן תיאבון וללא רעב; היה אדיש מאוד לאכילה, ולא היה אוכל אלמלא הייתה זו השעה הרגילה; אין טעם טבעי למזון או למשקה; לכל המזון יש רק מעט טעם, אך לא טעם בלתי טבעי, וכמעט הכול טעמו דומה; משקאות אלכוהוליים טעימים כמימיים, ואין לו החשק הרגיל לעישון, 1. [1220.]
• אובדן תיאבון, עם בחילה, 39b.
• אובדן תיאבון, 1, 34b, 73, וכו'.*
• אובדן תיאבון רב, במשך כמה ימים, 36b.
• אובדן תיאבון מוחלט, 103; (יום רביעי), 173.
• אין תיאבון (בבוקר השני); סלידה גמורה ממזון, ובקושי רב ניתן היה להביאו ליטול אפילו את המזון הקל ביותר (יום שישי); כל סוג של מזון נדחה (יום שמיני), 217.
• אין תיאבון ואין צמא, 1.
• אין תיאבון, אין רעב (לאחר שלושה ימים), 1.
• אנורקסיה מלאה, 77.
• כמיהה עזה לחמוצים ולדברים מתובלים, 39b.*
• מסתפק בקלות בטבק; הוא יכול לעשן מעט בלבד, אף שאין לו טעם רע, 1. [1230.]
• נאלצתי שוב ושוב להניח בצד את חתיכת הסוכר שזה עתה התחלתי לאכול, מפני שנעשתה לי כה מאוסה, והיא גרמה לתחושת ריקנות כזאת בקיבה ובבטן, כאילו עישנתי יותר מדי; הדבר חלף לאחר שינה (יום חמישי), 42.
• נאלץ להניח בצד חתיכת סוכר כדי להימנע מהקאה (יום ראשון), 42.
• סלידה מבשר ובייחוד משומן (יום חמישי), 103.
• סלידה רבה מחלב מבושל, 3.
• צמא.
• צמא בלתי נסבל; השתייה לא הרוותה אותו, אלא גרמה לטיפות זיעה קרה ודביקה לבצבץ מנקבוביות העור ברגע שהמים נכנסו לקיבה, 43.
• צמא מופרז מתמיד, שהתגבר במידת־מה לאחר שתיית מים, 13.
• צמא מופרז; הוא שתה במשך הלילה שישה קוורטים של מים, 99.
• צמא מופרז; הוקל רק לרגע על־ידי לגימות גדולות של מים קרים (בלילה הראשון), 206.
• צמא מתמיד ומופרז (יום שני), 220.
• צמא מופרז, 32e, 58, 90, 134, ורבים אחרים. [1240.]
• צמא שאינו יודע רוויה, 159; (יום שלישי), 178.
• צמא מוגבר, 33a, 79; (לאחר שמונה שעות), 143, 144.*
• החל להתפתח צמא חריג (יום שני); הצמא היה בלתי נסבל, וכמויות גדולות של מים נלקחו בלגימה אחת (יום רביעי); הצמא היה מכלה למדי, ודחוף יותר בלילה מאשר ביום (ימים עשירי ואחד־עשר), 217.
• צמא שורף (לאחר חמישים ואחת שעות), 156.
• צמא שורף, אחר הצהריים (יום שני); הצמא התגבר (יום שלישי), 101.
• צמא, עם שרפה בגרון (לאחר עשרה ימים), 175.
• צמא בלתי נסבל (יום שבעה־עשר), 197, 232.
• צמא תכוף לכמויות קטנות, 125.
• צמא רב, בלילה, 1.
• צמא חי (יום שני), 100. [1250.]
• צמא מתמיד, 1.
• צמא, 52, 89, 97, וכו'.
• צמא רב למים, 1.
• צמא, בצהריים, לפני האכילה, 1.
• צמא, לאחר אכילה, 10.
• אין לה חשק לאוכל, אך היא רוצה לשתות בלי הרף, 1.
• רוצה משקה כל הזמן (יום חמישי), 207.
• צמא, בבוקר, מיד לאחר הקימה, 10.
• צמא לכמויות גדולות של מים, במרווחים ארוכים למדי, 50.
• בזמן אכילת ארוחת הערב, צמא רב, 50.
• גיהוקים. [1260.]
• גיהוקים, 81, 112, 170.*
• גיהוקים תכופים (לאחר המנה הראשונה, יום שני), 30, 34c, 37a, 39b.
• גיהוקים תכופים, והיא הצהירה שמפיה יצאו אדים בעלי טעם שומי חזק, שהיו זוהרים בחשכה (מייד); עליות מכאיבות, עם פליטת גז בעל ריח שומי (יום שלישי), 100.
• גיהוקים עזים, שלאחריהם כאב בחזה (לאחר כמה שעות), 1.
• עליית מזון לאחר ארוחת הערב, 34d.
• גיהוקים תכופים; הקיבה נראית תפוחה מגזים, 20.
• גיהוקים מתמידים, עם תסיסה בבטן (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• עליות של מזון וגיהוקים, ללא טעם רע, 1.
• עלייה של פת־מרה אחת, בהתכופפות עמוקה, 1.
• עליות שורפות מן הקיבה אל החזה, בישיבה, עם חרדה והזעה במצח ובחזה (לאחר שעתיים), 10. [1270.]
• גיהוקים תכופים ופיהוק (לאחר שש שעות), 9.
• גיהוקים, עם שרפה, 8.
• גיהוקים רמים ותכופים, 10.
• גיהוקים, עם כאב בקיבה, 10.
• גיהוקים רבים (יום רביעי), 30.
• עלייה לוחצת, כמו בגיהוקים, 10.
• גיהוקים תכופים של ריר לבן חסר טעם, 37b.
• נטייה מתמדת לגיהק, עם בחילה בקיבה, 10.
• גיהוקים מצחינים, 103.
• גיהוקים של מים חסרי טעם (לאחר שעה), 37. [1280.]
• גיהוקים תכופים, בטעם ביצים מקולקלות, עם תחושה כאילו יופיע שלשול, 36.
• גיהוקים, עם הצטברות מים בפה והתכווצות בפה, המתגברות עד למאמצי הקאה, עם פליטת ריר, ולאחר מכן גיהוקים ופיהוק (לאחר כמה שעות), 9.
• גיהוקים, בטעם ביצים מקולקלות, בלילה, 1.
• פליטת כמויות גדולות של אוויר בטעם ביצים סרוחות, 52.
• גיהוקים בריח שמן זית, ועלייה דרך האף שממנו יצא אדים לבנים, 10.
• עליות של מים מרים, 10.
• גיהוקים מרים, 10.
• עליות של מים מרים ומעופשים, 10.
• גיהוקים תכופים, בטעם שתן, 10.
• גיהוקים, בטעם תפוזים, 10. [1290.]
• עליית מים מן הקיבה אל הגרון, כמו לאחר נטילת סלפטר, 10.
• גיהוקים לאחר אכילה, תחילה ריקים, ולאחר מכן של מזון, כאילו לא היה כל עיכול, 1.
• גיהוקים תכופים, בטעם המזון (יום שנים־עשר), 31.
• גיהוקים, שחלקם בטעם המזון וחלקם חומציים, 1.
• גיהוקים, בטעם המזון (יום חמישי), 108.*
• גיהוקים תכופים, בטעם המזון, אפילו כמה שעות לאחר האכילה, ללא סימנים אחרים של קלקול עיכול (יום אחד־עשר), 31.*
• גיהוקים תכופים, בטעם המזון (יום שמיני), 31.*
• גיהוקים עזים, בטעם המזון, אפילו מן המזון הפשוט ביותר, עם תנועה וקרקורים בבטן, כמו לאחר משלשל, 1.*
• גיהוקים בטעם התרופה (יום ראשון), 30.
• גיהוקים בריח ובטעם של Phosphorus, עם אדים כחולים מן הפה, 8, 10. [1300.]
• גיהוקים בטעם Phosphorus, עם פיהוק, שרפה, ותחושת שפשוף בפה, פליטת ריר וקהות בראש, 9.
• גיהוקים תכופים של מים חמוצים־מרים, 36b.
• גיהוקים תכופים, כאילו נוזל עולה מן הקיבה, פעם אחת בטעם חומצי, לאחר ארוחת הבוקר (לאחר שעה), 42.
• גיהוקים חומציים תכופים ותשישות של כל הגוף, 42.
• גיהוקים חמוצים (יום רביעי), 42a.
• עליות חמוצות של מזון, עם פליטות בעלות טעם נורא, לעתים לאחר אכילה, במשך כמה ימים, 8.
• גיהוקים חמוצים, ולעתים מצחינים, לקראת ערב (יום שלישי), 103.
• גיהוקים חמוצים, בערב, 1.
• גיהוקים חמוצים, תמיד לאחר אכילה, 1.
• גיהוקים חמוצים, לאחר שתיית חלב, 3. [1310.]
• גיהוקים חומציים, 34d.
• גיהוקים ריקים תכופים, במיוחד לאחר אכילה, 1.*
• גיהוקים ריקים, זמן קצר לאחר מנה, 37a, 42d.
• גיהוקים ריקים תכופים, אפילו בזמן אכילה, 10.*
• גיהוקים ריקים (לאחר שלוש שעות), 6; (לאחר עשר דקות), 42a.*
• גיהוקים ריקים, לאחר אכילה, 1.
• גיהוקים ריקים (לאחר עשר דקות), 42a.
• גיהוקים ריקים וחסרי טעם, עם בחילה מתמדת, מוחמרים משתיית מים קרים (לאחר חצי שעה), 42.
• גיהוקים ריקים, לעתים עם בחילה (יום שני), 42.
• גיהוקים ריקים תכופים (יום רביעי), 35; (לאחר חצי שעה), 37; (יום ראשון), 42b.* [1320.]
• תחילה גיהוקים עקרים, ולאחר מכן ריקים, 10.
• גיהוקים עקרים רבים, עם לחץ בחזה (לאחר אחד־עשר ימים), 1.*
• גיהוקים עקרים, עם כאב אוחז בבטן (לאחר עשרה ימים), 1.
• מאמצים תכופים ועקרים לגיהק, עם תחושה כאילו כל האזור של תת־הצלעות מלא אוויר שאין אפשרות לפלוט דיו, 1.
• גיהוקים עקרים, עם בחילה, בחוד הקיבה (יום ראשון), 37c.
• גיהוקים עקרים, עם ניסיונות עקרים לפהק מדי פעם, 10.
• שיהוק.
• שיהוק תכוף במשך היום, אפילו לפני אכילה (לאחר חמישה־עשר ימים), 1.
• שיהוק לאחר ארוחת הצהריים, כה עז עד שהיה לו כאב לוחץ בחוד הקיבה כאילו הוא חבול, 10.
• שיהוק לאחר אכילה (לאחר שבעה ימים), 1.
• שיהוק מתמשך, 10.
• צרבת. [1330.]
• צרבת (בימים הראשונים), 1.
• צרבת, בבוקר ואחר הצהריים, 1.
• צרבת, אפילו לאחר אכילה מתונה של מזון שומני, 1.
• צרבת, שני אחר־צהריים ברציפות, 1.
• צרבת עזה ומתמשכת לאחר כוס בירה עם חתיכת סוכר (דבר בלתי רגיל בהחלט), (יום חמישי), 42a.
• עליית מים לפה לאחר ארוחה, עם גיהוקים, בחילה ונזילת מים מן הפה, 1.
• עליית מים לפה, 1.
• חומציות לאחר אכילה, 1.
• חומציות מוגברת, תמיד לאחר אכילה, עם כאב ראש פועם במצח, 1.
• הכול גורם לחומציות, אפילו הדברים התמימים ביותר, 1.
• בחילה והקאה. [1340.]
• בחילה, 21, 39b, 81, וכו'.*
• בחילה בקיבה, עם סחרחורת ומועקה בחוד הקיבה, וגיהוקים בטעם Phosphorus, 9.
• בחילה, עם צמרמורת, במשך יומיים, 10.
• בחילה רבה, בעת התרוממות במיטה, הקאה חמוצה, מועקת חזה, זיעה קרה על המצח וסחרחורת בזמן הליכה, עם הופעת הווסת, 1.
• בחילה, אפילו עם פליטת ריר מרובה, ללא שיעול, 9.
• בחילה, עם צמא רב, 1.
• בחילה, כמעט כל היום, 1.
• בחילה, בבוקר, מ־8 עד 9, עד כדי עלפון, 1.
• בחילה, לקראת הצהריים ואחר הצהריים, הנעלמת לאחר שתייה, 1.
• בחילה, מ־1 עד 5 P.M.; אחר כך כאב עמום בעורף, ולאחריו חום, סומק בפנים וצמא, עד 9 P.M.; כמו כן פליטת כמויות גדולות של גזים רועשים מן המעיים, 52. [1350.]
• בחילה, מ־1 P.M. ועד לפרישה לשינה, ב־11 P.M., 32.
• בחילה בערב במיטה, שהחלישה את קולה, 1.
• בחילה מאוחרת בערב, עד כדי עלפון והקאה, 1.
• בחילה תכופה, 1.
• בחילה, עם צמא רב ואובדן תיאבון; היא נאלצה לשכב, 1.
• בחילה, כך שהאכילה הייתה קשה, בערב (יום ראשון), 42b.
• בחילה והקאה בזמן נסיעה בכרכרה, 1.
• בחילה, הנעלמת בשתיית מים, 12.*
• בחילה כל היום, והקאה בערב, 1.
• בחילה, עם גיהוקים ריקים כה עזים עד שהחזה כאב כאילו חבול, הנעלמת לאחר ארוחת הערב, 37a. [1360.]
• בחילה, עם הצטברות מים בפה ויריקות תכופות, אחר הצהריים (יום ראשון), 37a.
• בחילה, עם אי־רצון לאכול, בבוקר (יום שלישי), 35.
• בחילה, שנעלמה עד מהרה לאחר נטילת מים (לאחר המנה הראשונה), 55.*
• בחילה, המוחמרת מכל ריח, של טבק, יין, בירה וכו', 103.
• בחילה מתמדת (לאחר אחד־עשר ימים), 1; (לאחר חמישים ואחת שעות), 156; (יום ראשון), 214.
• בחילה רבה, 218.
• בחילה ניכרת, אך ללא הקאה (יום שני), 100.
• בחילה תכופה, והקאת כל מה שאכל, 176.*
• בחילה קלה (לאחר שעה), 37.
• בחילה עם חלחלה, לעתים עם עליות של מים, אפילו לפני הצהריים, בישיבה, 10. [1370.]
• חלחלה בחילתית, והתקפי עלפון, עם לחץ עמום בחוד הקיבה, כך שלא יכלה לשאת שום בגד (לאחר ארבעים ואחת שעות), 1.
• חלחלה בחילתית, בבוקר, הנמשכת עד ארוחת הבוקר, 1.
• חלחלה בחילתית, עד כדי עלפון, בחלקה לפני הצהריים ובחלקה בערב, 1.
• בחילה וחלחלה בקיבה, לפני הצהריים, בישיבה, 10.
• חלחלה בחוד הקיבה, שמיד אחריה רעד, 10.
• חלחלה ואי־שקט בקיבה, כמו מאמצי הקאה, כמעט מדי יום לאחר אכילה, 1.
• חלחלה, בחילה ומאמצי הקאה בקיבה, עם עליות של מים מדי פעם, 10.
• חלחלה, כאילו עד כדי עלפון, כמה שעות לאחר ארוחת הצהריים; היא נאלצה לשבת, 1.
• חלחלה רבה בלילה, וגיהוקים מתמידים של מזון, 1.*
• חלחלה לאחר אכילת מעט, אף שלא היה לו תיאבון לארוחותיו, 37b. [1380.]
• בחילה, ולאחריה הקאה (לאחר שתים־עשרה שעות), 103.
• בחילה והקאה, 97, 120, 147, וכו'.
• בחילה ומאמצי הקאה של נוזל מימי, 119.
• בחילה והקאה ליוו לעתים תכופות את השיעול, בייחוד זמן קצר לאחר אכילה, 217.
• מאמצי הקאה עזים והקאה, 219.
• מאמצי הקאה והקאה עזה, 170.
• הקאה, 53, 58, 107, וכו'.
• הקאה עזה, 27, 84, 94, וכו'.
• הקאה עזה וגיהוקים בריח שום (יום חמישי), 57.
• הופיעו הקאות עזות, שנמשכו לילה ויום; החומר שהוקא היה זוהר, וכך גם הנשימה, שפלטה ריח זרחני חזק (לאחר שמונה שעות), 60. [1390.]
• הקאה עזה ושלשול (עד מהרה); חזרה פתאומית של הקאה, בבוקר ובערב; הקאת נוזל כהה מגורגר (יום חמישי), 161.
• הקאה עזה, שבמהלכה פלטה כמעט את כל הרעל (לאחר חצי שעה), 145.
• הקאה עזה של מזון שנאכל, בצבע אפור־צהבהב, בעת הצמרמורת הראשונה והשנייה, ובדרך כלל לאחר הצמרמורות שבאו אחריהן, 201.*
• הקאה מתמדת של חומרים ירקרקים־שחורים, תחילה צמיגים ואחר כך מימיים (יום שני), 142.
• הקאה תכופה, 191.
• הקאה מרובה, עם בחילה מתמדת, 201.
• הקאה תמיד לאחר נטילת מזון, 159.
• הקאות תכופות ועזות (ביום השני והשלישי), 183.
• הקאה תכופה (לאחר שלוש שעות); לאחר מתן תרופת הקאה, הקיבה פלטה נוזל ירקרק, שהכיל חלקי מזון בלתי מעוכל, ריר וכמה קצות של גפרורי זרחן (יום ראשון), 101.
• הקאה, שנמשכה כל הלילה (לאחר חמש שעות); נמשכה, חסרת ריח, והייתה מורכבת רק מן הנוזלים שניטלו (יום שני), 99. [1400.]
• הקאה חוזרת, תחילה של מים, ריר, עם אפיתל ופיסות של קרום רירי, אחר כך מועטה, עם קרישי דם, 96.
• הקאה מופרזת (לאחר שעה), 163.
• הקאה מתמדת, 85.
• הקאה תכופה, וכאבים בחוד הקיבה, הסימנים הראשונים שנצפו (לאחר יותר משלושים ושש שעות), 141.
• הקאה, בבוקר (יום שני), 206.
• הקאה, שהתגברה עד שזמן קצר לפני המוות הוקא חומר דמוי שיירי קפה, 158.
• הקאה, עם כאב עז (לאחר חצי שעה); החומר המוקא היה זוהר בזרחנות, 118.
• הקיא כמה פעמים במשך הלילה (הלילה הראשון), 139.
• הקאה מתמדת, עוויתות פנימיות, אובדן הכרה, שיתוק הזרוע (ולאחר מכן מוות), 28.
• הקאה, עם כאבים בקיבה; החומר המוקא היה תחילה צהבהב, ואחר כך חום־שחור, 190. [1410.]
• הקאה, עם חולשה קיצונית ביותר, דופק קטן ומהיר וכאבים בבטן (ולאחר מכן מוות), 21.
• כאשר החולה החלה להקיא היא החווירה וקרסה, הדופק כמעט שלא הורגש, והטמפרטורה ירדה ל־34.6°, 155.
• הקאה, עם כאבים באזור האפיגסטרי, המתפשטים לשני אזורי תת־הצלעות ולאחר מכן לאזור המותני, 144.
• הקאת דם במשך שבעה ימים, עם הקאה עזה וצמא עז, בדרגה פחותה יותר אצל הצעיר יותר, 146.*
• הקאת כל המזון, במשך יומיים, 125.
• הקאה שנשנתה כמה פעמים, 21, 23, 115.
• הקאה, החוזרת בערך מדי שעה (לאחר עשרים וארבע שעות), 156.
• הקאה ושלשול (לאחר חצי שעה), 80.
• התקפים חוזרים של מאמצי הקאה, 96.
• הקאה תכופה, 109. [1420.]
• הקאה מכאיבה בלתי פוסקת, לקראת ערב (יום ראשון), 56.
• הקאה (מייד), 150.
• הקיא במרווחים, ודחה מזון (יום שני), 272.
• לאחר אכילה נתפס בהקאה קשה (לאחר שלוש שעות), 90.
• הקאה, המתחלפת בשיהוק; החומר המוקא היה בצבע אפור־מלוכלך ומעורב בפתיתי ריר, והראשון נראה זוהר בעת שנפלט (ביום הראשון והשני); כמות קטנה של דם (יום רביעי), 88.
• נטייה להקיא הופיעה בערב של היום השני ונמשכה עד לבוקר המחרת, ומאמצים דחופים נמשכו יומיים; ההקאה הייתה צהובה, ונאמר כי היה לה ריח של Phosphorus, 162.
• הקאה רק לאחר נטילת חלב (יום שלישי), 103.
• הקאה מרתית עזה, בערב (יום ראשון), 176.
• הקאה מרתית, 137; (יום רביעי), 196.
• הקאה מרתית חמוצה, לקראת ערב, שקדמה לה סחרחורת עזה, עם בחילה; יחד עם קור קרחוני וקהות מלאה של הידיים, ואחר כך של הרגליים, עם זיעה קרה על המצח; לאחר הקאות חוזרות, שתי יציאות טבעיות בתוך שעתיים; הבחילה ותחושת הקור נעלמו רק לאחר שכיבה (היום העשרים ושישה), 3. [1430.]
• הקאה מרתית עזה (יום שלישי), 177.
• החומרים שהוקאו היו נוזליים ובצבע צהבהב־ירוק, 232.
• הקאת מרה במשך שמונה־עשרה שעות, ולאחריה במשך ארבע שעות חלחלה בחילתית ואובדן תיאבון, ללא טעם בלתי טבעי בפה (לאחר שמונה־עשרה שעות), 1.
• הקאת מרה, כמה פעמים, 19.
• הקאת מרה כל הלילה, 1.
• הקיא פעמיים בכמות מרובה; החומר שהוקא היה שחור כפיח; בבדיקתו במיקרוסקופ מצאתי שהוא מורכב מתערובת של חומר שומני ושל כדוריות דם, רובן מעוותות בצורה, או אף מופחתות למצב של מולקולות אמורפיות; הנוזל שהוקא היה חומצי (יום רביעי), 145.
• הקאה של חומרים כהים חוטיים, המורכבים מדם המעורב במרה ובריר (יום שני), 223.*
• הקאה של חומר כהה וחומצי, תמיד מעורב במעט דם (יום חמישי), 176.*
• הקאה של חומר כהה (יום ראשון); במרווחים (יום שני), 182.
• הקאה של חומרים שחורים (יום שלישי), 178.* [1440.]
• הקאה של חומרים שחורים המורכבים מדם מפורק, ולאחריה מוות, 178.
• הקאה שחורה, 137.*
• הקאה של חומרים שחורים זמן קצר לפני המוות (יום חמישי), 193.
• הקאה מועטה, ירקרקה (לאחר חמישים ואחת שעות), 156.
• הקאה של נוזל חמוץ וחום, 103.
• הקאה של כמויות נוזל חום־כהה, 120.
• הקאה חומה־שחורה, עם טעם מתכתי (לאחר שש שעות), 138.
• הקאה של גושים צהובים (יום ראשון); בחילה תכופה; הקאת כל המזון (לאחר ארבעה ימים), 197.
• הקאה של ריר צהוב, ולאחר מכן של חומרים חומים־כהים (יום שני), 114.
• הקאה המורכבת מחומר מוקא דמי כהה־אדמדם־חום (לאחר שישה ימים), 198. [1450.]
• לעתים הייתה חולה מאוד, והחומר שהקיאה היה סמיך ובצבע חום־אדמדם כהה (יום רביעי), 172.
• החומר שהוקא היה חום־אדמדם ודמי (יום תשיעי), 191.
• הקאה חמצמצה בזמן שיעול, 1.
• הקאה חמוצה או מאמצי הקאה, במשך כמה בקרים, לאחר יציאה (לאחר ארבעה־עשר ימים), 1.
• הקאה; החומר שהוקא פלט ריח זרחני ברור, והראה את הזוהר האופייני ל־Phosphorus כאשר נצפה בחשכה, 216.
• הקאת מזון, בערב, 10.
• הקאת ריר בטעם שמן זית, בלילה, 10.
• הקאה מסוג מצחין במיוחד, 166.
• הקאת מזון (יום שלישי), 113.
• הקאה; החומר שהוקא 'נדלק כגפרור, והעלה עשן כגחל בוער' (עד מהרה), 172. [1460.]
• הקאה של כ־100 גרם דם טהור (מדי יום, מן היום האחד־עשר עד התשעה־עשר, למעט ביום הארבעה־עשר, וגם ביום העשרים וחמישה), 227.
• הקאת דם (יום שמיני), 196.*
• הקאת ריר דמי, 105.
• ניסיונות עקרים להקיא, עם רעדים מבעיתים ביותר, המוקלים רק בשתיית מים קרים, 20a.
• הקאה ריקה, 25.
• הקיבה בכלל.
• הקיבה תפוחה מאוד, הבטן משוכה פנימה (יום שלישי), 109.
• הקיבה תפוחה, 53.
• האזור האפיגסטרי מתוח, רגיש מאוד ללחץ; הבטן רכה, ללא כאב (יום שלישי), 147.
• האזור האפיגסטרי תפוח מאוד וכואב, 178.*
• האזור האפיגסטרי והאזור הכבדי תפוחים ורגישים ללחץ (יום עשירי), 177.* [1470.]
• הקיבה תפוחה מגזים, 148.
• נפיחות ורגישות למגע מעל הקיבה, 166.
• תפיחות רבה של האזור האפיגסטרי (יום שלישי), 155.
• האפיגסטריום תפוח, 177.
• האזור האפיגסטרי מתוח וכואב מאוד (יום שלישי), 169.
• האזור האפיגסטרי כואב ותפוח (יום רביעי), 153.
• גסטרואנטריטיס עזה; החולה שכבה קרה וחיוורת, כאדם גוסס, מחוסרת הכרה, שקועה במיטה, העור מכוסה זיעה קרה ודביקה, פה ושם בצבע צהוב־שעוותי, הפנים כמעט אפורות־עופרת, עם עיגולים כהים סביב העיניים, הפה סגור, השפתיים כחולות, הנשימה מואטת, קצרה, קשה; חבטת הלב חלשה, לסירוגין; הדופק הרדיאלי קטן, איטי, לא סדיר, ולעתים מופסק; האזור האפיגסטרי והבטן תפוחים ורגישים מאוד אפילו למגע הקל ביותר; החולה כמעט שלא יכלה לשאת את משקל כותונת הלילה שלה, ולכן עשתה ללא הרף תנועות אוטומטיות כדי להשתחרר מכל בגד, 96.
• תסמינים של גסטרואנטריטיס עזה ביותר; השפתיים אדומות, הלשון לבנה, האזור האפיגסטרי כואב מאוד ללחץ וקשה למדי, הבטן טימפנית אך ללא כאב; צמא רב מאוד; נשימה 40, 111.
• דלקת ונמק של הקיבה ותעלת המעי, עם שרפה וחתכים עזים, 25.
• לאחר שהקיזו ממנו דם בגב כף הרגל, הקיבה התנפחה מגזים (לאחר שבעה ימים), 56. [1480.]
• דלקת הקיבה, 16.
• רגישות של האזור האפיגסטרי, מוחמרת בלחץ; באותו זמן הדופק נעשה מהיר מאוד, 128, והטמפרטורה עלתה ל־38.5°; במשך הלילה שלאחר מכן ייסרו אותו צמא עז, ללא שינה, דופק קטן, 96, טמפרטורה 38.8°, עם כאב ראש; הצהבת של הגוף הייתה עזה מאוד, אפילו הפנים היו מעט צהובות; הלשון יבשה, צהבהבה; ריח צחנה מן הפה; האזור האפיגסטרי תפוח ורגיש מאוד ללחץ; פעימה מתחת לצלעות הימניות, כואבת במידה מתונה; לאחר מכן באו תשישות מהירה, קריסה ומוות, 156.
• הקיבה הייתה רגישה מאוד, וסבלה רק מזון קל במשך כמה ימים, 80.
• האזור האפיגסטרי רגיש למגע הקל ביותר, 110.
• האזור האפיגסטרי רגיש מאוד, 97, 145.*
• האזור האפיגסטרי רגיש מאוד, רק בלחץ עמוק, 125.
• אי־נוחות באזור האפיגסטרי (יום שביעי), 177.
• תחושת קיבה מקולקלת, בערב, כאילו היא נלחצת יחד, מוחמרת בלחץ ממשי, 34d.
• הקיבה מקולקלת, חלשה במשך זמן רב, 19.
• תחושה של קיבה מקולקלת, בלילה, 1. [1490.]
• עיכול לקוי, [ממינון־יתר חוזר; עם S. 1571 ו־2023. -Hughes.] 21.
• עיכול קשה של מזון, שבדרך כלל נלקח ללא קושי, 1.
• הפרעות עיכול שכיחות בין העובדים; גיהוקים, יציאות בלתי סדירות וכו', 72.
• תחושת כובד בקיבה, 10.
• מעט כובד בקיבה (יום שני), 115.
• מלאות רבה בקיבה, 1.*
• מלאות בקיבה, 137.
• תחושת תפיחות מציקה מאוד בקיבה, כאילו היא מלאה גזים, קשורה לתחושת רעב, ללא גיהוקים, 34b.
• כאב בקיבה כאילו היא מלאה, בערב, נמשך עד להירדמות, 10.
• כאב של תפיחות בקיבה, בבוקר, 10. [1500.]
• תחושת הידוק בחוד הקיבה, זמן קצר לאחר מנה, 42d.
• תחושת חסימה באזור קרקעית הקיבה (לאחר כמה דקות), 42.
• הידוק של חוד הקיבה (יום ראשון), 42f.
• תחושת ריקנות וצום בקיבה, 10.
• הקיבה מרגישה ריקה, ללא תיאבון, 51.
• תחושת ריקנות וחולשה בחוד הקיבה (יום שני), 42d.
• חום, עם כאב עז, בחוד הקיבה, 53.
• חום בקיבה (יום שני), 147.
• תחושת חום יוקד בקיבה, ולאחר מכן בכל הבטן, 80.
• שרפה עזה בקיבה, 149. [1510.]
• כאב שורף עז בחוד הקיבה (יום שני), 109.
• כאבים שורפים עזים באזור האפיגסטרי, 117.
• שרפה עזה בקיבה, עם צמא עז, חרדה, עוויתות בפנים, רעד עז, קור בגפיים, עיניים מימיות בהירות, שפתיים חיוורות, דופק חלש, אובדן כוח (ולאחר מכן מוות), 21.
• שרפה עזה בקיבה ובמעיים, 21.
• חום שרפה עז בקיבה, שאף יצא מן הפה כמו גז חם, 20.
• כאב שורף בלתי פוסק בקיבה, 232.
• שרפה עזה בקיבה, 112.
• תחושת שרפה מתמדת והולכת וגוברת באפיגסטריום, במשך יומיים (לאחר חמישה ימים), 210.
• שרפה באזור האפיגסטרי (יום ראשון), 197.
• שרפה בקיבה (לאחר עשרה ימים), 1, 176. [1520.]
• שרפה בקיבה ובתעלת המעי, 13.
• שרפה וחתכים באזור האפיגסטרי, 17.
• שרפה בקיבה העולה אל הגרון, כמו צרבת, 10.
• כאב שורף באזור האפיגסטרי ובכל הבטן, ועולה כלפי מעלה עד ללוע, 166.
• כאב שורף באזור האפיגסטרי, מוחמר בלחץ עמוק (יום שלישי), 142.
• תחושת שרפה בקיבה, וכמיהה לשתות מים קרים, 139.
• כאב שורף באזור האפיגסטרי, 181.
• שרפה קלה ועקצוץ בקיבה, מלווים בגיהוקים של אדים לבנבנים דרך הפה והאף (לאחר רבע שעה), 99.
• תחושת להט בכל האפיגסטריום והחזה (לאחר המנה השנייה, יום שלישי), 30.
• תחושת להט בקיבה (יום ראשון), 30. [1530.]
• תחושת חמימות או חום בקיבה, לעתים עם ידיים קרות, 10.
• חמימות קלה בקיבה (עד מהרה), 42b.
• תחושת קור בקיבה, לעתים מתחלפת עם חמימות, 10.
• כאב עז באזור האפיגסטרי, 102, 147.
• כאב עז בקיבה, המתפשט בהדרגה על פני כל הבטן, עם הקאה, תחילה של חומרים ירוקים ולאחר מכן של חומרים שחורים־כהים, 20.*
• התלונן על כאב עז בקיבה ובמעיים, מלווה בהקאה מכאיבה בלתי פוסקת ובשלשול, לקראת ערב (יום ראשון), 56.
• כאב עז בחוד הקיבה, 203.
• כאב עז ביותר בקיבה, החוגר את בסיס בית החזה כחגורה, 209.
• כאבים עזים באפיגסטריום ובתת־הצלע הימנית, עם הקאות תכופות (יום שני), 193.
• כאבים עזים באזור האפיגסטרי בלחץ (יום שלישי), 153. [1540.]
• כאב חריף מאוד, עם חום שורף, באזור האפיגסטרי, 133.
• כאביות מופרזת של האפיגסטריום ותת־הצלע הימנית, 120.
• כאבים עזים באפיגסטריום (לאחר שתים־עשרה שעות), 179.
• כאב רב בקיבה, עם בחילה וקהות בראש, בצהריים, כמה שעות לאחר אכילה, 1.
• כאבים בקיבה (לאחר שמונה שעות); מתרחבים והולכים, ומתפשטים לשני אזורי תת־הצלעות, ובערב השני לאזור המותני, 143.
• כאב חריף באפיגסטריום, 148.
• כאב חריף באפיגסטריום ובבטן (יום שני), 227.
• כאבים באפיגסטריום, 56, 110, 140, וכו'.
• כאב באפיגסטריום במשך כשעה, לאחר נטילת מנת הבוקר (יום רביעי), 30.
• כאב בפתח הקרדיאלי של הקיבה בזמן גיהוק, כאילו ייקרע, 1. [1550.]
• כאבים בקיבה (יום שני), 154, 163, 208, 209.
• כאב בקיבה, כאילו היא נדחסת, בבוקר במיטה, שקדם לו זיעה, 1.
• כאב בקיבה, כאילו היא ריקה, עם בחילה עולה, בבוקר, לאחר הקימה, 10.
• כאב בקיבה, שעה לאחר ארוחת הצהריים, הנעלם לאחר זמן־מה, 1.
• כאב בקיבה, ושרפה, 137.
• כאב באזור האפיגסטרי ובבטן (יום ראשון), 222.
• הכאבים בקיבה החמירו מאוד, עם דופק מהיר, אי־שקט ועור קריר (יום חמישי), 153.
• כאב בקיבה בזמן שיעול, 1.
• כאב חריף בקיבה ובבטן, 150.
• כאב באפיגסטריום ובבטן (יום שלישי), 95. [1560.]
• הילד התפתל בעוויתות, וברור היה שהוא סובל מכאב רב באזור האפיגסטרי (יום שישי), 207.
• כאבים בקיבה ובכבד (יום שני), 169.
• כאבים עזים בקיבה ובכבד, 126.
• כאבים חריפים בקיבה, 132.
• כאב באפיגסטריום המתגבר בלחץ (יום רביעי), 165.
• התלוננה על כאב רב בקרביה (יום רביעי), 172.
• כאבי קיבה, 219.
• כאבים חדים בקיבה (לאחר שעה), 165.
• כאב חבול באזור האפיגסטרי (יום שני), 220.
• עוויתות כואבות בקיבה (יום ראשון), 220. [1570.]
• עווית בקיבה, בערב, בשכיבה במיטה (לאחר עשרים וחמישה ימים), 1.
• קרדיאלגיה, [המקור תוקן מחדש; ראו סימפטום 1490. -Hughes.] 21.
• כאב עמום בקיבה (יום ראשון), 42f.
• רגישות כואבת של הקיבה, בבוקר, למגע חיצוני, וגם בזמן הליכה, 1.*
• רגישות אפיגסטרית רבה (יום שני), 118.
• התלוננה על רגישות קלה באפיגסטריום בבוקר, שהתגברה לקראת ערב (יום שני), 139.
• כאב בקיבה, מוחמר בלחץ (יום שני), 99.
• לא יכול היה לשאת את הלחץ הקל ביותר מעל הקיבה (יום שלישי), 139.
• רגישות ללחץ באזור השוער, 138.*
• אזור הקיבה רגיש מעט ללחץ (יום שני); ניכר יותר, וצליל הניקוש הטימפני נשמע על פני שטח גדול יותר (יום שלישי), 101. [1580.]
• האזור האפיגסטרי כואב למגע, 10.
• האזור האפיגסטרי רגיש מאוד ללחץ, 170.
• האזור האפיגסטרי כואב ללחץ (יום שישי), 134.
• כאב עז באפיגסטריום, מוחמר בלחץ, 158.
• כאב באפיגסטריום, מוחמר בלחץ, 139.
• האפיגסטריום כואב ללחץ, 168, 214, 215.
• האזור האפיגסטרי נעשה כואב מאוד ללחץ, עם הגדלת הכבד, 191.*
• הלחץ הקל ביותר על האפיגסטריום גרם לכאב רב (יום שישי), 207.
• האפיגסטריום ותת־הצלע הימנית כואבים מאוד ללחץ (יום שישי), 199; (יום רביעי), 163.*
• כאב קל נגרם על־ידי לחץ באפיגסטריום (יום חמישי), 161. [1590.]
• לחץ בקיבה, 9, 13, 23.*
• לחץ עז בקיבה, תמיד לאחר אכילה (לאחר שעתיים), 1.
• לחץ עז מאוד בקיבה, שלאחריו תפיחות ותחושה כאילו אקיא, עם מאמצי הקאה וגיהוקי גז, הנמשכים מ־9 בערב עד חצות, 34d.
• תחושה כאילו משהו לוחץ בכבדות על הקיבה, מוחמרת בלחץ, 34c.*
• לחץ בפתח הקרדיאלי של הקיבה, במיוחד בבליעת לחם, שנשאר יושב שם, 1.*
• לחץ בחוד הקיבה, מתמיד, אפילו בצום, אף שיותר בישיבה, 1.*
• לחץ, כאילו מחומר קשה, מעל חוד הקיבה, עם קור (עד מהרה), 10.
• לחץ בקיבה, בבוקר, במיטה (לאחר שמונה ימים), 1.
• לחץ בקיבה, לאחר אכילה, כאילו יש בה משקל כבד, 9.*
• לחץ בקיבה, בערב (לאחר יומיים), 1. [1600.]
• לחץ באזור האפיגסטרי (לאחר עשרים וחמש שעות), 6.
• מלאות, לחץ ותנועה בקיבה, 10.
• לחץ בקיבה לאחר אכילה (לאחר ארבעה ימים), 1.
• מתיחה ולחץ סביב הקיבה, ותפיחות רבה של הבטן, לאחר ארוחת הצהריים, 1.
• הלחץ החמור ביותר בתוך הקיבה ומעליה, ואחר כך גם בכל עצם החזה ועל הצלעות, נוטל את הנשימה, במידה שווה בישיבה ובהליכה (לאחר שעתיים), 1.
• לחץ באזור האפיגסטרי, כמו ממכה, 34d.
• לחץ ותחושת מלאות ובחילה בקיבה, המוקלים בגיהוקים, 34d.
• לחץ באזור האפיגסטרי, עם מעט קרקורים בבטן (זמן קצר לאחר מנה, ביום העשרים), 31.
• לחץ בקיבה, שאינו מושפע מאכילה או משתייה (יום חמישי), 103.
• לחץ בנקודה קטנה בקיבה, ובו בזמן ברקה הימנית, 10. [1610.]
• לחץ חד בחוד הקיבה, עם כל שיעול, 1.*
• שרפה וכובד לוחץ בקיבה, 13.
• לחץ ממש מעל הקיבה, 1.
• מועקה באפיגסטריום, 81.*
• מועקה בחוד הקיבה (עד מהרה), 42c.
• לחץ משני צדי הקיבה, בישיבה, 10.
• זינוקים כואבים, המתפשטים מן הקיבה מעלה אל הגרון, כאילו נגרמים על־ידי ריר, בישיבה, 10.
• תחושה עוויתית בקיבה, לפני ואחרי ארוחת הערב; לאחר מכן היא מתפשטת משני הצדדים אל החזה, 1.
• תחושה עוויתית, עם רעד מקור, בחוד הקיבה ובחזה, 10.
• כאב אוחז קל באזור האפיגסטרי, המתפשט אל המעי הרוחבי, ולאחר מכן הלאה מטה בבטן, בשווה בשני הצדדים, מלווה בתחושת חמימות קלה, כאילו מגזים כלואים (לאחר כמה דקות, יום שני), 42. [1620.]
• כאב אוחז ומתפתל בקיבה, בלילה, 1.
• כאב אוחז מכווץ בקיבה (לאחר שישה ימים), 1.
• כאב אוחז באזור האפיגסטרי, במרווחים, ונמשך כמה דקות (ביום העשרים ושניים), 1.*
• כאב אוחז מכווץ באזור האפיגסטרי, שהיה רגיש ללחץ; לאחר מכן הכאב התגבר והתפשט כלפי מעלה ומטה, כך שנאלץ לעתים קרובות להתכופף קדימה, אולם הדבר גרם לכאב לוחץ במצח, ללא סחרחורת או חום; שום אחד משני הכאבים הללו לא הושפע מהליכה או משכיבה, אך הוקל באופן ברור מאכילה, 37a.
• התכווצות מותחת בקיבה, עם גיהוקים חמצמצים, 1.
• התכווצות וכרסום בקיבה, 1.
• משיכה בחוד הקיבה (יום שלישי), 37a.
• כאב מושך בקיבה, המתפשט אל החזה, 1.*
• משיכה ומתיחה בקיבה, בזמן נסיעה בכרכרה, 1.
• חתכים דמויי ברק מן הקיבה אל הטבור, 1. [1630.]
• חתך באזור האפיגסטרי, 1.
• בזמן שיעול נאלצה ללחוץ את היד על חוד הקיבה בגלל כאב מכה, עם כאב בגרון כאילו הוא חשוף, 1.
• דקירות מעל הקיבה ודרך הבטן, שאז תפחה, 1.
• דקירה באזור האפיגסטרי, 9.
• דקירות בחוד הקיבה, עד שלא יכלה לנשום, הנעלמות לאחר גיהוק, בכל ערב בשעה 10, 1.
• פעימה עזה מתחת לחוד הקיבה, זמן קצר לאחר אכילה (לאחר ארבעה ימים), 1.
• עקצוץ באפיגסטריום (לאחר שלושת רבעי שעה), 100.
• תסמיני קיבה, עם בחילה ונטייה להקיא, 23.

בטן

• אזורי תת־הצלע.
• אזור תת־הצלע הימני תפוח וקשה, עם הגדלת הכבד (ביום הרביעי), 163.
• הכבד מוגדל (ביום השלישי), 136, 142, 164, וכו׳. [1640.]
• הכבד מוגדל מאוד (ביום האחד־עשר), 168, 198, 199.
• היא סבלה מצהבת ומהגדלת הכבד, 123.
• הגדלה ניכרת של הכבד (ביום הרביעי), 138.
• הכבד, שהיה מוגדל מאוד מאוד, הצטמק ביום השמיני לגודלו התקין; באותו זמן פחתה תפיחות הבטן, החולה נעשתה מחוסרת הכרה יותר, עם נטייה לדליריום, 138.
• הכבד גדל במהירות, עם גוון צהבתי הולך וגובר של העור ועם היעלמות הזיעה, ביום שלפני המוות, 142.
• הכבד מוגדל, ומשתרע שני אינץ' מתחת לשולי הצלע (ביום השלישי), 143.
• הכבד היה מוגדל, וניתן היה למששו בבירור כמעט שני אינץ' מתחת לצלעות; הוא הגיע עד אזור תת־הצלע השמאלי (ביום החמישי), 161.
• הכבד נעשה קטן, בצירוף מטאוריזמוס, יציאות דקות חסרות צבע, ולמחרת דליריום סוער, עם צהבת רבה, שתן אלבומיני, ולאחר מכן סופור, קצף מן הפה, דופק מהיר, אישונים מכווצים ומוות, 168.
• הכבד מוגדל, כואב (ביום השמיני), 175.
• הכבד מוגדל מאוד; שוליו נראים קהים, פניו חלקים (ביום השביעי), 176. [1650.]
• הכבד מוגדל מאוד, במישוש כעיסתי וחלק; השול התחתון קהה (ביום החמישי), 197.
• הכבד מוגדל, כואב בלחיצה (ביום החמישי), 224.
• העמימות מעל הכבד הולכת וגדלה (ביום החמישי); בערב שלמחרת ניתן היה למשש בבירור את השול התחתון של הכבד מעל לטבור; ביום השביעי ניתן היה למשש את שפת האונה השמאלית של הכבד שלושה אינץ' לשמאל הקו האמצעי, והעמימות מעל הכבד השתרעה מעל הצלע החמישית; הכאב בלחיצה גבר תמיד במשך הצמרמורות ולאחריהן; הקטנה בנפח הכבד התרחשה ביום העשרים ושלושה; הדבר התאים לפחות כאב מעל אזור זה; ביום השבעים ותשעה נמצאה העמימות מעל הכבד קטנה באופן בלתי טבעי; משמאל לקו האמצע לא הייתה כלל; בזמן זה, ולאחר מכן, הייתה הגדלה ניכרת של הטחול, 201.
• הטחול מוגדל, 179, 192, 193, וכו׳.
• הטחול מוגדל במקצת (ביום השלישי), 141, 143.
• הטחול מוגדל וכואב (ביום השלישי), 169.
• הטחול מוגדל מאוד (ביום השביעי), 176 ; (ביום השישי), 199.
• כאבים עזים, במיוחד באזור תת־הצלע הימני, שהיה כואב למגע הקל ביותר, 195.
• כאב עז באזורי תת־הצלע (בלילה הראשון), 220. [1660.]
• כאב עז באזור תת־הצלע השמאלי; אינו יכול להתכופף ואינו יכול לשכב על צד ימין, 1.
• תחילת כאבים בכל אחד מאזורי תת־הצלע (ביום השני); הכאבים גברו (ביום השלישי); פחתו במידת־מה (ביום הרביעי), 101.
• כאב בשני אזורי תת־הצלע, במיוחד בימני, מוחמר בלחיצה (ביום השני), 205.
• האזור התת־צלעי הימני והאזור האפיגסטרי היו כואבים עד כדי כך שלא ניתן היה לשאת את המגע הקל ביותר, 203.
• לחץ על אזור תת־הצלע הימני גרם לכאב, 148.
• אזור תת־הצלע הימני רגיש מאוד ללחיצה (ביום השלישי), 142.
• כאב בטחול ובמפשעות, מוחמר על־ידי צמא (ביום השלישי), 141.
• לחץ מעל אזור הטחול כואב מאוד (ביום השלישי), 192.
• אזור הטחול כואב בלחיצה, עם הגדלת הטחול (ביום השלישי), 164.
• כאב באזור הכבד, שגבולו התקין לא היה גבוה יותר, אך התרחב שמאלה בכאינץ' אחד או אינץ' וחצי (ביום השלישי), 141.
• לחץ באונה הימנית של הכבד (ביום הראשון), 42f. [1670.]
• אזור הכבד כואב מאוד מאוד בלחיצה (ביום הרביעי), 164.
• אזור הכבד כואב בלחיצה (ביום הרביעי), 134, 138.
• כאבים באזור הכבד ובאזור האפיגסטרי, מוחמרים בלחיצה (ביום השלישי), 192.
• כאב רב מאוד בלחיצה באזור הכבד (בארבעת הימים הראשונים), 201.
• אזורי הכבד והאפיגסטריום רגישים מאוד (ביום האחד־עשר), 168.
• כאב מעל אזור הכבד (ביום השביעי), 115.
• אזור הכבד רגיש, עם כאב עמום ורגיש במגע, במיוחד בשכיבה על צד ימין, 1.
• אזור הכבד רגיש מאוד ללחיצה, 164.
• אזור הכבד רגיש מאוד ללחיצה (ביום השני), 192.
• אזור הכבד כואב למגע (ביום השמיני), 115. [1680.]
• הכבד רגיש ללחיצה; בולט מעט מאוד מעבר לצלעות המדומות (ביום הרביעי); כואב מאוד בלחיצה; משתרע ברוחב שתי אצבעות מעבר לשפת הצלעות המדומות (ביום התשיעי), 100.
• כאב צובט בנקודה קטנה באזורי תת־הצלע, במיוחד בימני, נעלם בשפשוף, 10.
• דקירות באזור תת־הצלע הימני ונמשכות לתוכו, לעיתים עם צריבה בעור, הנעלמת בשפשוף, או עם תחושה כאילו הוא דבוק בחוזקה, 10.
• דקירות באזור תת־הצלע השמאלי אפילו בישיבה, ולעיתים אחריהן רגישות של החלק, 10.
• דקירות באזור הכבד, 1.
• הטבור והצדדים.
• הבטן מעל הטבור טימפנית (לאחר שישה ימים), 179.
• טימפניטיס רבה; הצד הימני של הבטן תפוח במיוחד (ביום הרביעי), 96.
• כאב באזור הטבור, 102.
• כאבים דמויי צירי לידה סביב הטבור ובגב, כך שהחולה שכבה כמו באופיסטוטונוס, 155.
• כאב צובט בטבור (ביום השלישי), 35. [1690.]
• צביטה, תנועה ומשיכה מתחת לטבור, ולאחריהן דחף כאילו לשלשול, אף־על־פי שיצאה צואה מוצקה, 10.
• גזים קוליקיים בצד הימני (לאחר המנה השלישית, ביום השני), 30.
• דקירות עמומות בצד הימני של הבטן, 10.
• צביטה עזה בצד השמאלי של הבטן העליונה, נמשכת לעבר האזור האפיגסטרי, ואחריה תחושה כאילו יש שם דבר חי, בעמידה ובישיבה, 10.
• צביטה בצד השמאלי של הבטן, ולאחר מכן באזור האפיגסטרי, 10.
• דקירות בצד הימני של הבטן, עם כאב קורע עז בראש, בישיבה, 10.
• הבטן בכללה.
• תפיחות רבה של הבטן, 58 ; (ביום השמיני), 138.
• תפיחות הבטן (בשני הימים הראשונים), 1 ; (ביום הרביעי), 35 ; (ביום השביעי), 56, 195, 201.
• תפיחות הבטן שנגרמה על־ידי גזים נעים, עם יציאה דקה במקום פליטת גזים (בשנים־עשר השעות הראשונות); ביום השני, עם הגזים הנעים בבטן, כאב חבול במעיים; ביום השלישי, כליאת גזים בצד הימני של הבטן, עם כאב לוחץ; ביום הרביעי, כליאת גזים בצד הימני של הבטן, עם כאב צובט, 1.
• הבטן תפוחה ורגישה מאוד (ביום השלישי), 178. [1700.]
• הבטן תפוחה וכואבת מאוד למגע, 149.
• הבטן תפוחה, כואבת (ביום השלישי והרביעי), 113 ; (ביום השלישי), 114.
• הבטן תפוחה, דופנותיה מתוחות (ביום הרביעי), 193.
• הבטן תפוחה, רגישה מאוד מאוד למגע הקל ביותר, 96.
• תפיחות הבטן, עם מידה מסוימת של מועקת נשימה (ביום הראשון), 42a.
• תפיחות גזים בקיבה ובבטן, עם נטייה לגיהוק, אשר עם זאת לא תמיד הקל, 10.
• נדמה שתפיחות הבטן פוחתת על־ידי שתיית קפה, 10.
• בלילה הייתה הבטן מלאה ולחצה כלפי מעלה אל הקיבה, ובמיוחד אחרי חצות הייתה תפוחה מאוד, 1.
• הבטן תפוחה מגזים, אף־על־פי שהייתה פליטת גזים רבה, 1.
• הבטן תפוחה, קשה, עם גזים רבים, 1. [1710.]
• הבטן נפוחה, רגישה מאוד מאוד, 21.
• הבטן מלאה מאוד, מתוחה, 1.
• הבטן תפוחה, אפילו עם עיכול טוב ומהיר, 1.
• מלאות רבה בבטן, 1.
• הבטן קשה, מתוחה, לאחר אכילה מועטה, עם תיאבון מועט, 1.
• הבטן מתוחה ותפוחה מאוד (ביום השלישי), 141.
• הבטן תפוחה, טימפנית (ביום השני), 205.
• הבטן תפוחה מאוד וטימפנית, 167.
• הבטן מתוחה (ביום השמיני), 115, 170.
• הבטן טימפנית (ביום השלישי), 136, 221 ; (ביום השני), 224. [1720.]
• הבטן הייתה תפוחה במקצת, והייתה טימפנית על פני רוב שטחה (ביום החמישי), 161.
• הבטן הייתה נפוחה מעט, והייתה רגישה ללחיצה (ביום הראשון), 88.
• הבטן הייתה מתוחה, מכוסה בזיעה קרה ודביקה ורגישה מאוד מאוד, 203.
• מלאות בבטן מיד לאחר אכילה, אף שיש תיאבון, 1.
• רפיון רב של הבטן לאחר יציאה רכה (לאחר שלושה ימים), 1.
• הבטן הייתה שקועה (ביום הרביעי), 165.
• הבטן מכווצת; לחץ עורר יללות כאב ותנועות בלתי סדירות (לאחר שבעה ימים), 56.
• פליטת גזים קלה לעיתים, בערב, עם רצון ליציאה, 10.
• פליטת גזים מרובה, 12, 55.
• פליטת גזים תכופה, ללא קוליקה (לאחר ארבע שעות), 6. [1730.]
• פליטת גזים רבים חסרי ריח (ביום השישי), 35.
• פליטת גזים חסרי ריח בתכיפות, 3.
• פליטת גזים מסריחים, אחר הצהריים ובערב, 30.
• רוח פוגענית רבה, עם כמה יציאות רכות, 52.
• פליטה של כמויות גדולות של גזים רועשים מן המעיים, 52.
• גזים, עם "תחושת שקיעה בקיבה" (בערב החמישי), 161.
• פליטת גזים מסריחים מאוד, ולעיתים רועשים, 10.
• פליטת גזים בלתי מספקת, בערב, לאחר שכיבה, 10.
• עלייה, כשל גזים, מן הבטן אל הגרון; אחריה באו גיהוקים, ואז הדבר ירד, 1.
• כליאת גזים לוחצת בבטן התחתונה בישיבה ובשכיבה, שכמעט אינה מורגשת כלל בהליכה; נדמה כאילו הבטן נמשכת פנימה, עם תחושה בלתי נעימה, 1. [1740.]
• כליאת גזים, עם קור של הגוף וחום בפנים, 1.
• כליאת גזים מתחת לצלעות, עם מועקה בחזה, 1.
• ניסיונות בלתי מועילים לפלוט גזים (לאחר שעה), 10.
• נטייה לגזים, עם גיהוקים (לאחר שעתיים), 42.
• קרקורים רמים מאוד בבטן (לאחר שעה), 1.
• קרקורים בבטן, 42, 42d, 50.
• קרקורים רבים בבטן (ביום הראשון), 31, 39b.
• תחושה כאילו הבטן מלאה לגמרי לאחר ארוחה מתונה מאוד, עם קרקורים רמים בבטן (ביום השלישי), 372.
• קרקורים כואבים בבטן, 8.
• קרקורים וגרגורים בבטן, או תחושה כאילו בועות אוויר עומדות להתפוצץ, עם נטייה לגיהוק, 10. [1750.]
• קרקורים תכופים בבטן, עם פליטת גזים תכופה (ביום הראשון), 42g.
• תנועות, קרקורים, משיכה וגרגורים בבטן, לעיתים נמשכים לעבר אזור העצה, 10.
• קרקורים וגרגורים במקום של בקע, 1.
• קרקורי גזים בבטן, כאילו יופיע שלשול (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• קרקורים ותנועות בבטן (ביום השני), 42c.
• קרקורים בבטן, עם פליטות גזים תכופות, גרועים יותר לאחר ארוחת הערב (ביום הראשון), 42f.
• תנועות בבטן (ביום הרביעי), 42a.
• קרקורים בבטן ורצון ליציאה, ללא הקלה (ביום השלישי), 35.
• קרקורים בבטן, אפילו לאחר אכילה (לאחר ארבעה ימים), 1.
• קרקורים במעיים, אך יציאה אטית, 51. [1760.]
• קרקורים ואי־נוחות בבטן, 103.
• המעיים התגלגלו והתהפכו, ולעיתים קרובות היו תפוחים בגזים (ביום השישי), 217.
• קרקורים וגרגורים בבטן, עם פליטת גזים רבה, 2.
• התסמינים הצביעו על התפשטות הדלקת של הרירית הרירית של התריסריון, שנראתה כסוגרת את צינורות המרה וגורמת להצטברות רבה של מרה בכיס המרה, 209.
• קרע באלימות כל דבר שהונח על בטנו (לאחר שבעה ימים), 56.
• הבטן רגישה מאוד מאוד למגע (ביום השביעי), 179.
• הבטן רגישה לכל מגע או שינוי תנוחה, 96.
• רגישות בבטן, מתחת לטבור, בלחיצה עליה, 10.
• קוליקה עוויתית עזה ביותר, תחילה בצד הימני, אחר כך נמשכת לעבר הגב (גם באשך הימני), ועולה כלפי מעלה לאזור האפיגסטרי, עם הזעה, גניחות רמות ועיוות של שרירי הפנים (לאחר שבעה ימים), 1.
• קוליקה עזה בזמן הווסת (לאחר שלושה־עשר ימים), 1. [1770.]
• קוליקה ושלשול, 148.
• קוליקה, ללא שלשול, 125.
• קוליקה עזה (ביום הראשון), 111 ; (ביום השלישי), 153.
• קוליקה, 84, 203.
• קוליקה, ולאחריה יציאה דקה חומה־בהירה (ביום השנים־עשר), 31.
• קוליקה מכווצת, עם מידה מסוימת של צמרמורת, 37a.
• קוליקה, עם לחץ מתחת לצלעות הקצרות השמאליות והצטברות מים בפה (ביום השני), 37a.
• קוליקה, עם רצון תכוף ובלתי יעיל ליציאה, 39b.
• קוליקה התקפית סביב הטבור, נמשכת פנימה, עם בחילה והצטברות מים בפה; לחץ היד על קרקעית הקיבה היה רגיש מאוד, 37d.
• קוליקה המוקלת בהתכופפות ובשכיבה על צד ימין, 37b. [1780.]
• התעורר עם קוליקה חותכת, שנמשכה שעה אחת, בשעה 1 A.M. (לאחר עשרים ואחד ימים), 1.
• קוליקה, עם קרקורים בבטן וגיהוקים ריקים (ביום הראשון), 42f.
• קוליקה חותכת עזה, 1.
• קוליקה חותכת עזה, בערב, לפני ההירדמות, 1.
• קוליקה גזית, במיוחד בצדי הבטן, כאילו מכליאת גזים פה ושם; גזים נפלטו בתוך שתים־עשרה שעות, אך בפליטות קצרות ומקוטעות, עם מאמץ רב, 1.
• התקפי קוליקה המתחילים במקום של בקע ונמשכים אל הקיבה, 1.
• כאב קוליקי, כאילו יופיע שלשול, חולף אך נשנה לעיתים קרובות, ולאחר מכן, בלחיצה פנימה מעל האילאום, כאב כואב מאוד, 1.
• קוליקה, עם כאב כואב ודוקר, מוקלת בשכיבה על הבטן, 1.
• קוליקה, בבוקר, הקודמת ליציאה קשה, 1.
• קוליקה מתפתלת, עם קרקורים רבים, בבטן, בצהריים ובערב, לאחר אכילה, 1. [1790.]
• קוליקה דוקרת, עם חיוורון הפנים, צמרמורת וכאב ראש, בצהריים (לאחר שנים־עשר ימים), 1.
• צביטה עזה בבטן בשעה 2 A.M., ולאחריה יציאה דקה, שאחריה צריבה בפי הטבעת; חזרה בשעה 5 A.M., 10.
• כאבי צביטה עזים בבטן, 112.
• כאב צביטה חמור במעיים, עם דחף טנזמי ליציאה (ביום השלישי), 30.
• צביטה תכופה בבטן, כאילו יופיע שלשול, 1.
• צביטה עוויתית וכיווץ מתחת לטבור, כאילו ברחם, בערב, בזמן התכופפות ולאחריה, 10.
• צביטה בבטן, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• צביטה בבטן, ולאחריה שלשול צואתי בעל ריח חמוץ, ולאחר מכן מעט טנזמוס וצריבה, עם זקפה, בבוקר, 10.
• צביטה ותנועות בבטן, עם שלשול של נוזל חום, ולאחר מכן מעט צריבה והקלה בכאב, 10.
• צביטה וחתכים בבטן העליונה, כמו לאחר משלשל, בזמן הליכה, 10. [1800.]
• תחושה של אי־נוחות כללית ומלאות בבטן, ממש מעל הטבור (ביום השישי), 163.
• תחושת ריקנות רבה בבטן, לאחר פליטת גזים רבה (לאחר תשעה ימים), 1.
• ריקנות ותחושת חולשה בבטן, 1.
• תחושת חולשה רבה בבטן ובגב, כך שהייתה מוכרחה לשכב (לאחר עשרים ושמונה ימים), 1.
• מתח בבטן העליונה, הנגרם תמיד מכל תנועה של הגו, 10.
• תחושת רפיון בבטן, 1.
• חמימות נעימה בבטן העליונה, 10.
• תחושת חום בבטן, 10.
• חום בבטן ובפנים, בבוקר, 1.
• צריבה וחתכים בבטן, 58. [1810.]
• צריבה, כמו אש, במעי הגס, ובמיוחד בפי הטבעת, 96.
• צריבה ולחץ בבטן, 1.
• צריבה בבטן בזמן אכילה, ולאחר שעה יציאה רכה, 10.
• כאב צריבה חד בבטן (עד מהרה), 88.
• תחושת קור במעיים, מעל אזור הטבור (לאחר אחד־עשר ימים), 1.
• תחושת קור בבטן, 7, 10.
• כאב עז בכל הבטן, 21, 27, 105 ; (ביום השני), 114.
• כאבים עזים ביותר בכל תעלת המעיים, 85.
• כאב חריף מאוד באזור הבטן (ביום השני), 206.
• כאב קבוע בחלקה העליון של הבטן (ביום הרביעי), 198. [1820.]
• כאבים חמורים, קוליקה ושלשול (לאחר חמש שעות), 99.
• הבטן כואבת מאוד מאוד בלחיצה (ביום השני), 224.
• כאב בבטן, 128 ; (ביום הרביעי), 172 ; (לאחר כמה שעות), 194 ; (ביום השלישי), 202.
• כאב בבטן (עד מהרה), ואחריו כאב צריבה בבטן (לאחר ארבע שעות), 170.
• כאבים בבטן, מוחמרים בלחיצה, 155.
• כאבים חריפים בבטן (לאחר שלושה שבועות), 150.
• הבטן רגישה ללחיצה, 191.
• כאבים בלתי ניתנים לתיאור בבטן, עם צמרמורת מרעידה עזה ונשימה גונחת, 203.
• הבטן כאובה, אך אינה רגישה למגע, 43.
• התעורר עם כאב במעיים ושלשול, בשעה 4 A.M., 51. [1830.]
• כאבים חולפים הן בבטן והן בבית החזה (לאחר המנה השנייה, ביום השני), 30.
• כאב בבטן, במיוחד בבוקר, 1.
• כאב כאילו משהו בבטן התבקע, 1.
• כאב בבטן, במזג אוויר קר, 4.
• כאב עז במקום של בקע, אפילו בלא מגע, בזמן הווסת, 1.
• כאב מושך־לוחץ בבטן העליונה, ותחושה כאילו המקום כאוב, 1.
• לחץ בבטן, בערב (ביום השלישי), 57.
• תחושה מכווצת בצד השמאלי של הבטן, 10.
• לחץ חרדתי בבטן, עם תפיחות, תמיד לאחר אכילה, 1.
• לחץ בבטן, בלילה (בימים הראשונים), 1. [1840.]
• לחץ בבטן, אל עבר הגב התחתון, כאילו מגזים, שגם נפלטים במידה מועטה, עם הקלה מסוימת, 10.
• לחץ נמוך בבטן, כמו רצון ליציאה, 6.
• לעיתים לחץ מכווץ מכאיב מאוד בכל הבטן, קצר־משך, 1.
• כאב מכווץ במעיים לעיתים, 1.
• תחושת תפיחות של הבטן, לעיתים לוחצת, מוקלת בתנועה; לעיתים עם קושי בנשימה עמוקה, או עם כאב חבול בגב התחתון ובבטן במגע, 10.
• חתכים בבטן, עם דחף חולף ליציאה, 10.
• חתכים עזים בבטן העירוה משנתה, ולאחריהם יציאה דקה שנפלטה בכוח, עם הקלה בכאב, בשעה 3 A.M., 10.
• כאב חותך בבטן, עם רצון ליציאה (ביום הרביעי), 35.
• חתכים תכופים במעיים, במיוחד בערב, 1.
• כאב חותך חד בבטן לפני יציאה (ביום השביעי), 90. [1850.]
• דקירות הנמשכות אל תוך הבטן, בישיבה, 10.
• דקירות דקות בצד השמאלי של הבטן, מתחת לצלעות המדומות, 10.
• דקירות לעיתים לרוחב הבטן, 1.
• שיתוק המעיים, 181.
• תחושה כאילו עומד לבוא שלשול, 50.
• נטייה לשלשול ולגזים (ביום השני), 42b.
• תת־הבטן ואזורי הכסל.
• אזור תת־הבטן רגיש מאוד מאוד למגע, 96.
• מתח בבטן התחתונה, מעל שלפוחית השתן, 1.
• כאבים בחלק התחתון של הבטן (לאחר חצי שעה), 90.
• כאב באזור תת־הבטן, 50 ; (ביום העשרים ושישה), 224. [1860.]
• כאב, כמו מחבלה או דלקת, בבטן התחתונה, נמשך אל אברי המין החיצוניים, כואב במיוחד במגע, כאילו המעיים כאובים, עם חולשה, 8.
• כאב בצד הימני של הבטן התחתונה, מעל הירך, כאילו מנפיחות ופגיעה, אך במגע כאב כאילו מחבורה, 1.
• מיד לאחר מאמץ קל ביציאה, כאב מעל פי הטבעת, במשך שישה ימים רצופים (לאחר שמונה ימים), 1.
• הוא התעורר, בלילה, עם לחץ בבטן התחתונה, כמעט כאילו על שלפוחית השתן, 1.
• לחץ בבטן התחתונה, לפני הצהריים וגם בערב, לאחר אכילה (בימים הראשונים), 1.
• לחץ דמוי־עווית נמוך בבטן התחתונה, באברי המין, בבוקר, במיטה, 1.
• לחץ בבטן התחתונה, בכל בוקר, עם ההתעוררות, כמעט כאילו על שלפוחית השתן, 1.
• כאב שורף־מכווץ בבטן התחתונה, בלילה, כמו לפני הווסת (שכבר פסקה זה כמה ימים); היא לא ידעה מה לעשות מרוב כאב (לאחר ארבעה ימים), 1.
• כאב צובט קופצני לעיתים, אחר הצהריים, בבטן התחתונה, ואחריו פליטת גזים, 1.
• קפיצות ודקירות בבטן התחתונה, מעל אברי המין, בבוקר, במיטה, 1. [1870.]
• משיכה וקפיצות בבטן התחתונה, כאילו הווסת עומדת להופיע, 40.
• כאב חותך בבצד השמאלי של הבטן התחתונה, נמשך לרוחב מעל הטבור, בשאיפה, עם כאב כאילו מנפיחות מתוחה מאוד, בלחיצה עליה, בזמן הליכה לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• דקירה ארוכה הנמשכת מן הבטן התחתונה אל חיץ הנקביים, 10.
• נפיחות של בלוטות המפשעה, 4.
• משיכה כואבת אל עבר שתי טבעות המפשעה, עם קוליקה גזית, כאילו עומד להופיע בקע, 1.
• כאב עמום במפשעה השמאלית, 1.

החלחולת ופי הטבעת

• בליטה רבה של הטחורים בזמן היציאה, עם כאב שורף במגע, בישיבה ובהליכה (לאחר כמה שעות), 1.
• בליטה של טחורים גדולים וכואבים מאוד, לאחר יציאה, 1.
• טחורים בולטים מאוד, 1.
• בקע בולט בזמן יציאה רכה ונעשה כואב מאוד, כאילו נכלא, בעת התכופפות, במגע בו או בהליכה, ואף בשכיבה על הצד אין הוא מעז להחזירו ביד, 1. [1880.]
• טיפת דם מן החלחולת, 1.
• דם מן החלחולת, בעת פליטת גזים (לאחר אחד עשר ימים), 1.
• הפרשה שופעת של דם מפי הטבעת (לאחר כמה שעות), 1.
• ריר לבן צורב יוצא מפי הטבעת, זמן־מה לאחר יציאה (לאחר כמה שעות), 1.
• כאב כשל פצע בטחורים במשך כמה ימים, בישיבה ובשכיבה, עם דקירות חזקות ולחץ בהם בעת קימה, 1.
• גרד דוקר בטחורים, בזמן הווסת, 1.
• החלחולת איבדה את תחושתה; הסוגר נעשה משותק, והיתה לי צניחה קלה של פי הטבעת לאחר כל יציאה, 43.
• עווית עזה וקשה בחלחולת, בבוקר, במיטה, 1.
• בערב, תחושה בחלחולת כאילו משהו מונח בה ומונע את פינוי הצואה, אף שהיציאה לא היתה קשה, 1.
• החלחולת נראתה מכווצת, ועם פינוי היציאה, שהיתה אף רכה, היה בה כאב חד, נושך וכשל פצע, שנמשך כמה שעות והתפשט מעלה אל הבטן, 1. [1890.]
• לחץ עז עם היציאה, שלא היתה קשה, 10.
• לחץ בחלחולת, לאחר יציאה, 1.
• היציאה מתבצעת רק בלחץ, 10.
• שריפה בחלחולת, 1.
• משיכה עוויתית מתמדת סביב החלחולת, 1.
• כאב מכווץ עז, עם דקירות, בחלחולת, לפני היציאה, 1.
• קריעה בחלחולת, 7.
• קריעה בחלחולת ובאיברי המין, עד כדי צניחת כוחות, 1.
• כאב חותך בחלחולת ובפי הטבעת, בייחוד בערב (לאחר שישה, ושבעה ימים), 1.
• דקירות דמויות מחט בחלחולת , שלא בזמן יציאה, 1.* [1900.]
• צריבה בחלחולת, בזמן פינוי יציאה שלא היתה קשה, 1.*
• תחושת זחילה וגרד בחלחולת, בזמן יציאה רכה, 1.
• שריפה עזה בפי הטבעת ובחלחולת, עם תשישות רבה, לאחר יציאה רכה, 1.*
• תחושת גירוד חדה ושריפה תכופות בפי הטבעת, עם דחף צורב להשתין, בלי הפרשת שתן מרובה, לאחר יציאה, 1.
• כאב שורף בפי הטבעת, 96.
• כאב בפי הטבעת, עז כל כך עד שנדמה כאילו הגוף ייקרע לגזרים, עם כאב חותך ותנועות בכל הבטן, עם דחף תמידי ובלתי מועיל ליציאה, חום בכפות הידיים וחרדה; הכאב הוקל רק על ידי הנחת בדים חמים (יום שלישי), 10.
• לחץ כשל פצע בפי הטבעת, הקודם ומלווה יציאה קשה, 1.
• רגישות כשל פצע בפי הטבעת, לאחר יציאה, 1.
• דקירות ולפיתה בצד השמאלי של פי הטבעת, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• דקירות בפי הטבעת, 1. [1910.]
• דקירות עם תחושת זחילה בפי הטבעת, בשעת הליכה, 10.
• Pruritus in ano (יום ראשון), 42f.
• נשיכה וגרד בפי הטבעת (לאחר שבעה ימים), 1.
• דגדוג וגרד בפי הטבעת, בערב, 1.
• גרד עז בפי הטבעת, בזמן הליכה, נעלם בבית, 241.
• גרד ותחושת זחילה תכופים בפי הטבעת, לאחר הליכה באוויר הפתוח, 1.
• גרד בפי הטבעת, לאחר הליכה, ובערב, 1.
• דחף ליציאה, אך נפלטים בכוח גזים בלבד, 10.
• דחף בלתי מועיל תכוף ליציאה, 96.
• דחף ליציאה, 97. [1920.]
• דחף רב ליציאה, לאחר אכילה, 1.
• דחף ליציאה, עם פינוי רך ועיסתי (יום רביעי), 42a.
• טנזמוס, לאחר יציאה, 1.
• קושי בפינוי היציאה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• טנזמוס של החלחולת (יום רביעי), 224.
• טנזמוס נורא בפי הטבעת ובחלחולת, למשך זמן־מה לאחר יציאה, 1.

צואה

• שלשול.
• שלשול, 88, 214, וכו'.
• שלשול שופע, 58; (לאחר יומיים), 199.
• שלשול תכוף, 72.
• שלשול, דבר שהוא חריג מאוד אצלי, שכן מעיי בדרך כלל עצורים (יום שלישי); המעיים עדיין רפויים למדי (יום רביעי); השלשול גבר מאוד, מלווה בכאב חד חותך בבטן לפני ההליכה ליציאה (יום שביעי); נמשך, אך עם הרבה פחות כאב ועם יציאות פחות תכופות (יום שמיני). כל תסמיני השלשול לא חלפו אלא בתום שבועיים, 90. [1930.]
• שלשול, עם כאב בבטן, בקימה בבוקר, עם כובד וחולשה בגפיים, חוזר מדי בוקר במשך ארבעה ימים (לאחר שלושה ימים), 38.
• שלשול, עם פליטת גזים ומעט קוליקה, 36.
• התעורר עם שלשול וכאב במעיים, ב־4 לפנות בוקר, 51.
• שלשול, לעת ערב (יום ראשון); מאז היום הראשון של ההרעלה פסקו יציאות המעיים (יום שביעי); אחר כך נעשו בלתי רצוניות, 56.
• צואה דמוית שלשול, המכילה רירית וקרישי דם, 96.
• שלשול, עם קוליקה עזה, 97.
• יש הסובלים משלשול, 76.
• שלשול וקוליקה (לאחר חמש שעות), 99.
• הבכור שלשל חומר מצחין מאוד, כהה וגושי, שהכיל בבירור דם; הצעיר יותר, ריר מצחין ללא דם, 105.
• שלשול, עם הפרשת תולעי סיכה, 1. [1940.]
• שלשול בלתי תכוף, 181.
• השלשול התחיל לאחר שההקאה פסקה (יום שלישי), 171.
• שלשול עז והקאות (עד מהרה), 161.
• שלשול והקאות (יום רביעי), 153.
• צואה דמוית שלשול, עם טנזמוס בפי הטבעת וקרקורים בבטן, במשך שישה עשר יום, מוקלת על ידי שתיית קפה, 10.
• שלשול דמי, 170.
• יציאות בלתי רצוניות (לפני המוות), 223.
• יציאה בלתי רצונית של צואה חסרת צבע (יום שמיני), 155.
• יציאה בלתי רצונית של צואה ושתן (יום שביעי), 155.
• שלשול מימי מופרז, 47. [1950.]
• ארבע יציאות מאז אתמול (יום רביעי), 99.
• מדי יום, יציאה רפויה ומימית אחת עד שתיים, שקודמים לה כאבים קוליקיים, 77.
• שתי יציאות רפויות, ב־6 בערב, 52.
• התעורר ב־5 לפנות בוקר עם יציאה רפויה ומימית וגרפסים של גז כריח ביצים סרוחות; ללא כאב, וללא שליטה בסוגר פי הטבעת; ללא תיאבון לארוחת בוקר, 52.
• מספר יציאות רפויות מן המעיים (יום שלישי), 95.
• יציאות רפויות מן המעיים, כהות-צבע, עם כאב לפני היציאה ואחריה, 50.
• שלוש יציאות נוזליות, כהות ומצחינות, עם כאב לפני היציאה ואחריה, וגם בין היציאות; גרוע יותר אחר הצהריים, 30.
• יציאות נוזליות, מלוות בדחף ליציאה ובהרגשת חולי קשה, 50.
• יציאות דלילות, עם הקלה של הכאב בבטן, 58.
• יציאות דלילות, 203. [1960.]
• יציאות דלילות מדי יום (לאחר שלושה ימים), 197.
• היו ארבע יציאות מימיות רפויות מאוד בין 4 ל־6 לפנות בוקר, 51.
• כמה יציאות רכות ביום, עם קוליקה, 73.
• שתי יציאות דלילות ובצקיות, בערב (יום ראשון), 42b.
• החלק הראשון של היציאה טבעי, החלק האחרון רך, עם כמות ניכרת של דם אדום בהיר (יום שלישי), 30.
• יציאה דלילה בלתי מספקת במקצת, עם צריבה בפי הטבעת (יום שמיני), 31.
• במשך שבועיים או שלושה, המעיים לסירוגין עצורים ורפויים, 50.
• יציאה חצי-נוזלית, שלוש פעמים בבוקר, במשך שישה ימים, 10.
• יציאה רכה, עם לחץ וכאב חותך במעי הגס (יום שני), 1.
• יציאה רכה מאוד, בערב, ללא קושי, 10. [1970.]
• יציאה חצי-נוזלית מועטה, נפלטת בכוח, 10.
• היציאות היו כגרידות מן המעיים וכמעט קבועות, מלוות בטנזמוס במשך יותר משעתיים; יציאות בלתי רצוניות עם כל תנועה קלה; שמונה שעות לאחר מכן השתנו היציאות לריר ולריר מעורב בדם ובריר צמיג, ועדיין בלתי רצוניות. בתום שתים-עשרה שעות החלו היציאות להיעשות מחזוריות, כל חצי שעה ואחר כך כל שעה, עדיין בלתי רצוניות, עם טנזמוס במשך לפחות שעה לאחר כל יציאה, וכאשר התרחקו זו מזו עד שעתיים. במשך הלילה השני נאלצתי להשתמש בכלי מספר פעמים, מתוך חישוב שתהיה יציאה כל שעתיים, מאחר שהיו בלתי רצוניות ברגע שמשהו נכנס אל החלחולת; מצב זה נמשך יומיים, וחייב אותי ללכת ליציאה לעיתים תכופות עד כדי כל שלוש שעות. במשך כל הזמן היו היציאות חסרות ריח, פרט לריח עובש קל. לאחר שלושה ימים, בכל פעם שיצאתי מחדר חם אל האוויר הפתוח, המעיים היו מתרוקנים. במשך יותר מחודשיים, מזון מתובל ומאפים גרמו ללא יוצא מן הכלל לרפיון המעיים, 43.
• יציאה רכה ובצקית, בערב, (יום רביעי), 42a.
• יציאה בצקית, בזמן בלתי רגיל (יום ראשון), 1.
• יציאה רכה חסרת צבע מן המעיים, 148.
• הצואה מורגשת חמה בעת יציאתה, 10.
• צואה ירוקה (בתינוק שיונק ממינקת שנטלה Phosphorus), 1.
• יציאות ירוקות ושחורות, 21. [לא נמצא. -Hughes.]
• צואה ירוקה, רכה למדי, 3.
• יציאות ירקרקות-כחלחלות, זמן קצר לפני המוות (יום חמישי), 193. [1980.]
• צואה חומה-בהירה, זמן קצר לפני המוות, 142.
• צואה זוהרת, 25.
• צואה לבנבנה-אפורה (יום חמישי), 155.
• צואה לבנה, מצחינה, 125.
• צואה אפורה, 1, 181.
• צואה אפרפרה-אדמדמה (יום תשיעי), 103.
• יציאות שחורות (יום שנים-עשר), 176.
• גושים לבנים של ריר עם הצואה הרכה, 3.
• עברו יציאות בלתי רצוניות בצבע כהה, שנראה שהכילו דם קרוש (יום חמישי), 207.
• צואה כמעט חסרת צבע (אפילו לאחר נטילת קלומל), 168. [1990.]
• מאחר שהמעיים לא פעלו, ניתן חוקן, אשר הביא ליציאה בגוון צהבהב, אך ללא כל ריח הדומה לזה של Phosphorus (יום שלישי), 101.
• הפרשת נוזל הערמונית בזמן יציאה קשה, 5.
• דם עובר כמעט מדי יום עם הצואה, 1.
• לאחר יציאה רכה וקלה, הפרשה ניכרת של דם, ללא כאב; אני נוטה לטחורים מדממים, אך לא היו לי תסמינים במשך כמה חודשים (יום שני), 30.
• דם בזמן היציאה, במשך שני בקרים (יום ראשון), 1.
• דם בזמן היציאה, ארבעה ימים רצופים, 1.
• דימום מן המעיים, 181.
• יציאות שופעות, המכילות דם (יום אחד-עשר), 227.
• יציאות דמיות רבות, עם טנזמוס, 227.
• הפרשה של דם טהור עם היציאות, 224. [2000.]
• שלשול דמי מצחין מאוד (יום שלישי), 222.
• יציאה תכופה של ריר דמי או של מסות צואה מעורבות בדם, עם רצון ליציאה, ולאחר מכן טנזמוס עוויתי וכאב שורף בפי הטבעת, 96.
• יציאות המורכבות מנוזל דמי כהה (לאחר תשעה ימים), 198.
• יציאות דוחקות, שלאחריהן כשתי כפיות של דם אדום בהיר, כמות פחותה מבעבר (יום רביעי), 30.
• צואה דמית בחלקה, כמו זו של אתמול (יום חמישי); כמה טיפות דם לאחר היציאה (יום שישי), 30.
• יציאות מן המעיים המכילות דם, 137.
• ליציאה קדמו תנועות בבטן וכאב תפיסה סביב הטבור, בתחילה מוצקה, אחר כך חצי-נוזלית, מלווה ובאה לאחריה צריבה בפי הטבעת (יום חמישי), 10.
• צואה קשה, מתפוררת, כטין (משלשלים גרמו ליציאות מרובות אך תמיד לבנבנות-אפורות; לאחר הפסקת המשלשלים נעשתה הצואה שוב עצלה, והתאפשרה רק בעזרת חוקן; היציאות שהושגו כך היו מרובות למדי, בצקיות, מורכבות מגושים לבנים וצהובים-בהירים), 201.
• צואה קשה ומוצקה (יום ראשון, שני ושלישי), 10.
• צואה קשה, עם כאב חותך בפי הטבעת, 1. [2010.]
• צואה קשה, מכוסה ריר, עם מעט דם, 1.
• צואה קשה, בגושים קטנים, 1.
• יציאה, עם מעט צואה, שלאחריה דם מפי הטבעת, 7.
• יציאה מעוכבת (יום רביעי), 193.
• צואה שהתפנתה רק באמצעות חוקנים, כטין (יום רביעי), 156.
• יציאה טבעית ארבע פעמים ביום, אם כי מעט בכל פעם, 1.
• יציאה טבעית פעמיים ביום (יום ראשון), 10.
• המעיים היו עצלים, 60.
• היציאה הבאה נעדרה (לאחר עשרים שעות), 1.
• לאחר פליטת גזים, פעם אחת, צואה מתפוררת, עם דקירות כמו ממחטים בחלחולת, ולאחר מכן רגישות ממושכת, 10. [2020.]
• יציאה, עם לחץ עז, בתחילה מתפוררת, אחר כך מוצקה, ואחר כך רכה, 10.
• יציאה, עם לחץ רב, וגם אז נפלטו רק חתיכות קטנות, 10.
• יציאה, עם כיווץ בחלחולת, שקדם לה כאב תפיסה בבטן; שעתיים לאחר מכן יציאה נוספת, ללא כאב תפיסה, שקדם לה שחרור של הרבה גזים ואחריה כיווץ מחודש של החלחולת (יום ראשון), 9.
• עצירות.
• עצירות, 1, 8, 21. [ראה הערה ל־1490. -Hughes.]
• עצירות עקשנית, במשך שלושה ימים, 178.
• עצירות קשה ביותר, שניתן היה להתגבר עליה רק בעזרת שמן קיק וחוקנים, עם תסמינים של הצטברות צואה במעי הגס היורד; דהיינו, רגישות ללחץ סביב רצועת פופאר השמאלית, קשיות בלתי תקינה נמוך באזור הכסל השמאלי; תסמינים אלה גברו עד לערך ביום הארבעים, ואז כמעט דיזנטריה של יציאות מימיות מעורבות בגושים לבנבנים-צהבהבים ודמויי גבינה, וטנזמוס, אם כי ללא יציאות דמיות; הדבר נמשך עד היום השישים, 201.
• עצירות במשך שלושה ימים; ביום הרביעי יציאה המורכבת מגושים שחחרים, שנראו כמורכבים מדם מעובה בלבד; ביום שלאחר מכן לא היו יציאות דמיות (לאחר שלושה עשר ימים), 197.
• צואה עצירותית, קשה להוצאה, כנראה מחוסר פעילות של החלחולת, 50.
• הפסקת היציאות, 220.
• עצירות, עם צואה קשה מאוד (פעולה משנית), 1. [2030.]
• עצירות במשך שישה ימים, עם לחץ בגומה הקיבתית לאחר אכילה; תפיחות הבטן וכליאת גזים (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• עצירות, ולאחריה שלשול דמי (יום עשרים ושבעה), 227.
• צואה, אין, או שהיא מתעכבת כמה ימים, 10.
• עצירות במשך כמה ימים, 168.
• עצירות; צואה יבשה ועצלה, 51.
• אצירת צואה במשך יומיים (יום רביעי), 109.
• אין יציאה (יום ראשון), 1.
• היציאה מתעכבת כעשרים וארבע שעות (מייד), 1.
• יציאה רק אחת ליומיים, והיא קשה, 1.

אברי השתן

• כליות.
• כאבים בכליות (היום העשרים ושישה), 224. [2040.]
• כאב בכליות, בייחוד בצד הימני (היום השנים-עשר), 227.
• כאבים בכליות ובשלפוחית השתן, 96.
• כאבים בכליות, גרועים יותר באוויר הפתוח, 34.
• מעט כאב בכליות (בבוקר השני), 99.
• כאב חד מאוד באזור הכליות (היום השלישי), 227.
• כאב באזור הכליה (היום העשירי), 227.
• פליטת שתן, המלווה בכאב חד מאוד באזור הכליות (היום השלושים ושבעה), 227.
• רגישות במישוש מעל אזור הכליה הימנית, עם דיכוי השתן, 202.
• כאב קהה וכבד באזור הכליות (לאחר עשרים ושלוש שעות), 43.
• שלפוחית השתן.
• הפרשת דם טהור משלפוחית השתן, 224. [2050.]
• טנזמוס של שלפוחית השתן (היום העשרים ושישה), 224.
• טנזמוס של שלפוחית השתן, שנמשך במשך החלק הראשון של ההרעלה, השתנה לאחר כחמישים יום לאי-שליטה חלקית בשתן, שהטרידה במיוחד בזמן הליכה, 224.
• כאב דוקר המשתרע מצוואר שלפוחית השתן אל הפין, בערב, בעת ההירדמות, 1.
• (לחץ חמור למדי בשלפוחית השתן, עם חיתוך וצריבה בעת מתן שתן, שנמשך במשך כל הווסת, בעוד שבדרך כלל סימפטום זה הופיע רק ביום הראשון והיה קל מאוד), 39b.
• בכל המקרים נותרה שלפוחית השתן ריקה לחלוטין למרות שתייה מרובה, 106.
• תחושה עוויתית קלה בצוואר שלפוחית השתן, 32a.
• כאב רב בשלפוחית השתן ובכליות (היום הרביעי), 202.
• שופכה.
• טפטוף נוזל מן השופכה (לא שתן) בזמן יציאה, ולאחר השתנה; גם עקב חיכוך בבגדיו, וגם בשעה שדיבר עם עלמה צעירה, 50.
• לחות בפתח השופכה, כמו מנוזל פרוסטטי, 32e.
• ריר זגוגי בפתח השופכה, 32e. [2060.]
• לחות בפתח השופכה, שלאחר מכן נעשתה צהובה וגרמה לכתם צהוב, 32e.
• זליגה של מעט ריר פרוסטטי או שופכתי מן השופכה, כאשר אברי המין היו רפויים, 32b.
• בהשתנה הראשונה לאחר יציאה, נפלטו מן השופכה כמה טיפות ריר, עם כאב בפרינאום, 1.
• כאב צריבה עז בחלק הקדמי של השופכה בעת השתנה, 34c.
• צריבה בשופכה, עם רצון להשתין, בערב, 1.
• כאב צריבה בשופכה, המשתרע קדימה מן שק האשכים, לעיתים קרובות גם כשאינו משתין, 34c.
• צריבה בשופכה, 7.
• צריבה וחיתוך בעת מתן שתן, 203.
• כאב דוקר-שורף בשופכה, המעורר תמיד להשתין, 34d.
• צריבה קלה בשופכה, בעת השתנה, 51. [2070.]
• תחושה בלתי נעימה בחלק הקדמי של השופכה, 1.
• עקצוץ וצריבה צורבת בפתח השופכה, המשתרעים לאחור לאורך אינץ' אחד, עם נפיחות אדמדמה-חיוורת בצד הימני של קצה העטרה; מתחיל במשטח העליון ומתפשט עד לתוך פתח השופכה; לאחר השתנה תחושת משיכה המשתרעת מפתח השופכה אל החלק הממברנוזי של השופכה, 42c.
• כאב בשופכה ובפין, עז ביותר בזמן השתנה, 34b.
• כאב עוויתי בשופכה ובחלק העליון של שק האשכים, 34d.
• דקירות בשופכה ובפי הטבעת, 1.
• משיכה דוקרת באמצע השופכה, 32c.
• תחושת משיכה חולפת בשופכה, המשתרעת אל פתח השופכה, 32a.
• משיכה פתאומית, הלוך ושוב, בשופכה, המשתרעת אל שלפוחית השתן, עם תחושת התכווצות (לאחר עשרה ימים), 1.
• חיתוך בזמן השתנה, עם שתן דמי, 1.
• המטוריה (הימים השלושה-עשר, החמישה-עשר, העשרים, העשרים וחמישה, השלושים, השלושים וחמישה והארבעים), 227. [2080.]
• ההמטוריה עדיין נמשכה לאחר כמעט חודשיים, עם כאב חד באזור הכליות והכבד, עם מעט צהבת; יותר מחודשיים לאחר מכן שבה ההמטוריה, שפסקה בהדרגה, לאחר סערת רגש רבה; באותו זמן הייתה גם הקאה דמית מרובה, 227.
• מתן שתן והשתן.
• מתן שתן שורף, 53.
• מתן שתן מכאיב, 96 ; (היום השני), 206, 224.
• כאב קל בזמן השתנה, 34a.
• רצון תכוף ופתאומי להשתין; ההשתנה ללא כל קושי, 32b.
• הרצון להשתין פתאומי, כמעט שאי אפשר לרסנו, בבוקר (לאחר שלושה שבועות), 8.
• רצון תכוף ודחוף להשתין, עם מעט לחץ, 40.
• רצון תמידי להשתין בעת עמידה, אף שתמיד יצאו רק טיפות ספורות; נעלם בעת ישיבה, 10.
• רצון תכוף להשתין, עם הפרשה מועטה, 97.
• רצון תכוף להשתין (היום השני), 224. [2090.]
• רצון עז להשתין, ללא צמא; הוא אינו יכול לעצור את השתן, והוא יוצא שלא מרצון, 1.
• רצון גדול להשתין ולהתרוקן בצואה (לאחר שלושה ימים), 1.
• דחף להשתין המורגש בצוואר שלפוחית השתן, המוקל מיד לאחר יציאת הטיפות הראשונות של השתן (היום הרביעי); לחץ זה השתרע לאחר מכן עד לפתח השופכה, ונמשך יומיים או שלושה, 32.
• דחף להשתין, יותר בזמן ישיבה מאשר בזמן הליכה, 1.
• דחף להשתין במשך היום (לאחר שלושה ימים), 1.
• עלייה ברצון להשתין, 32c.
• אובדן הרצון להשתין; אפילו כשהשלפוחית מלאה אין היא חשה כל רצון להשתין; עם זאת, היא מסוגלת לעשות זאת ללא קושי, 1.
• השתנה תכופה, בכמות תקינה, חמש פעמים בתוך שעתיים, בבוקר לאחר הקימה, במשך כמה ימים, 8.
• רצון מציק ובלתי יעיל להשתין (היום השלישי), 202.
• השתנה תכופה, 10, 32e. [2100.]
• השתנה תכופה, אך מעט בכל פעם (לאחר ארבעים שעות), 6.
• השתנה תכופה ומוגברת (היום השני), 10.
• השתנה מרובה בעת נסיעה בכרכרה (לאחר כמה שעות), 1.
• השתנה תכופה, אפילו בלילה (בארבעה-עשר הימים הראשונים), 1.
• השתנה תכופה בלילה, של טיפות ספורות בלבד; השתן עכור כחומר, 1.
• בזמן שיעול בורחות כמה טיפות שתן, 1.
• אם אינו נשמע לקריאה הראשונה להשתין, השתן (האדמדם) יוצא שלא מרצון, 1.
• פליטה בלתי רצונית של שתן, לעיתים תכופות, 12, 21, 27, 29.
• פליטה בלתי רצונית של שתן וצואה (היום הרביעי), 169.
• הפרשת השתן נעשתה בלתי רצונית (לאחר שבעה ימים), 56. [2110.]
• פליטת שתן שופעת, 21.
• הרטבת לילה, 10.
• הרטבה תכופה, 181.
• היה עליו להעביר כמות גדולה מאוד של שתן לפני עלות השחר (בלילה הראשון); ההשתנה הייתה תכופה מן הרגיל (היום השני), 30.
• העביר כמות גדולה של שתן בשעה 10 בערב, 51.
• השתין לעיתים קרובות במשך הבוקר, אף שהיו לי ארבע יציאות מימיות לאחר חצות, 51.
• העביר כמות גדולה של שתן בשעות הבוקר, 51.
• דיורזיס; השתן צהוב, משקלו הסגולי 1007, מכיל מעט אלבומין וכמות ניכרת של מרה, 167.
• קושי בפליטת השתן, כאילו יש מכשול, 1.
• השתן נעצר לרגע ואינו זורם, עם תפיחות גזים, 1. [2120.]
• קושי במתן שתן (היום השלישי), 177.
• מתן השתן קשה עקב כאב קהה בבטן התחתונה, בבוקר, במיטה, המונע ממנו להעביר את הטיפות האחרונות של השתן; לאחר הפסקה קצרה יש שוב צורך להשתין, ואז השתן יוצא במיעוט ובטיפות (היום התשיעי), 3.
• השתן פחת (היום הראשון), 10.
• מתן שתן מטפטף, עם צריבה, כמו אש, 96.
• מתן שתן קשה, עם צריבה עזה, 96.
• דיסאוריה, עם שתן שורף, 83.
• סטרנגוריה, עם רצון מופרז להשתין שלא ניתן היה לספקו; ברגע שמתן השתן הושלם, הטרדה החלה מחדש (מהיום השלושים וחמישה עד היום השלושים ושמונה), 201.
• אצירת שתן וצואה, 166.
• אצירת שתן, 158, 177, 181, 190.
• דיכוי השתן, 95, 131, 136, 220. [2130.]
• השתן מדוכא; ניסיונות להעביר קטטר לוו בצריבה ובכאבים באזור שלפוחית השתן, 203.
• דיכוי השתן, עם מאמצים תמידיים, בלתי יעילים ומציקים להשתין, ריקנות מלאה של שלפוחית השתן, עם רגישות מעל אזור הכליה הימנית, 202.
• השתן מדוכא, עם רצון תמידי להשתין; מאוחר יותר (לאחר עשרים ושלוש שעות), היציאות נעשו תכופות, שופעות, צורבות, כהות מאוד, עם ריח אמוניאקלי חזק, 43.
• דיכוי השתן, למשך יומיים (היום השלישי), 111.
• השתן מוגבר, חום-כהה, בעל ריח של שום וגופרית, 23.
• השתן הוגבר (לאחר היום הראשון), 10.
• הגברה של הפרשת השתן, 55.
• כמות השתן גדלה מאוד (לאחר ארבעה ימים), והמשקל הסגולי שלו פחת; הכיל אלבומין מן היום הרביעי עד הארבעה-עשר, הכיל פיגמנט מרה במשך שבועיים; ביום הרביעי והחמישי הכיל כמויות גדולות של גלילים של טיפות שומן; מן היום החמישי עד העשירי כמות גדולה של פפטונים; לאחר עשרה ימים משקע שופע של אוראטים, 198.
• השתן רב מאוד, חיוור (היום השני), 140.
• השתן שופע, משקלו הסגולי 1020 עד 1026, תחילה חומצי קלות או נייטרלי, לאחר מכן חומצי מאוד; הפוספטים המשולשים היו תחילה מרובים מאוד, אך נעלמו ופינו מקום למשקע שופע של אוראטים; השתן היה כהה והכיל הרבה פיגמנט מרה; לאחר היום הרביעי להרעלה הכיל השתן כמויות גדלות של אלבומין; המיקרוסקופ הראה גלילים היאליניים, וכאן ושם מעט שומן או תאים שומניים של אפיתל הכליה, 142. [2140.]
• כמות השתן 800 סמ"ק, משקל סגולי 1023 (היום השביעי); עלתה בהתמדה עד היום השנים-עשר, אז הייתה 3000 סמ"ק, משקל סגולי 1021; לאחר מכן השתנתה, ולאחר שלושה שבועות הייתה 3050 סמ"ק, משקל סגולי 1010; לאחר מכן השתנתה, עד שלאחר כחמישה שבועות נעה בין 1100 ל-1600 סמ"ק ליום, משקל סגולי 1012 עד 1016; אוראה הייתה תמיד נוכחת בכמויות גדולות; המיצוי האתרי של השתן הכיל תמיד יותר או פחות חומצה היפורית, וחלקים בלתי מסיסים באלכוהול הכילו כמות גדולה של אוראטים; השתן הוגבר ביום התשיעי, והכיל קריאטין, 197.
• השתן מועט, ולעיתים מעורב בדם, 96.
• השתן מועט (היום השלישי), 182.
• השתן חומצי, מכיל אלבומין, המטין, בייחוד מרכיבי המרה, כדוריות דם, יסודות תאיים, אפיתל וגלילים סיביים, לאוצין וטירוזין, 181.
• השתן הכיל אלבומין ומעט פיגמנט מרה, הרבה חומצה לקטית, ללא לאוצין וללא טירוזין, 193.
• השתן מכיל אלבומין ומרה; הכמות עלתה, משקל סגולי 1016, תגובה חומצית (היום השלישי), 169.
• השתן אלבומיני, 1, 36, 226, 227 ; (לאחר חמישה ימים), 228.
• נמק הלסת לווה באלבומינוריה ובניוון שומני חד של כל הקרביים, 184.
• השתן אדום-כהה, עם קצף ירקרק-צהוב (היום החמישי); אלבומיני (היום השישי); הכיל אלבומין ופיגמנט מרה (היום התשיעי), 192.
• השתן חום-כהה, מכיל מרה, חומרי צביעה, אלבומין, גלילים, עם אפיתל מנוון שומנית מן הכליות, ותאים גדולים מן השלפוחית (היום השביעי), 155. [2150.]
• השתן ביום העשירי הכיל עקבות של אלבומין ופיגמנט מרה; אנליזה כימית הראתה עלייה בחומרים ממצים, כמות קטנה מאוד של אוראה, וכמות גדולה מאוד של חומצה לקטית, 191.
• השתן היה כהה מאוד ומוקצף; משקלו הסגולי עלה, ונמצא שהוא מכיל אלבומין ותאי תפליט; חומרי הצביעה התרבו, וכן גם הסולפטים והפוספטים, אך הכלורידים פחתו בכמותם. מצב זה של השתן נמשך במשך כל מהלך המחלה, 101.
• במשך אחר הצהריים העבירה כמות קטנה של שתן, שהכילה מעט אלבומין; ובמיקרוסקופ נראתה בו כמות גדולה של אפיתל, עם גלילי אבוביות, ומעט כדוריות דם (היום החמישי), 161.
• השתן, שנבדק מדי יום, הכיל הרבה אלבומין ופיגמנט מרה; ביום הרביעי גם גלילים גרנולריים וסיביים, שלבסוף נעשו רבים מאוד; האוראה נעלמה בהדרגה, עד שממש לפני המוות כמעט חסרה לגמרי; כמויות גדולות של חומצה לקטית, 196.
• השתן מועט, המשקל הסגולי ירד מ-1024 ל-1012 בתוך שלושה ימים; הוא הכיל מעט אלבומין, 143.
• השתן חום-שחור, חומצי, משקל סגולי 1027, מכיל אלבומין, תאי מוגלה וכדוריות דם, 139.
• השתן כהה, אלבומיני ודמי, אך בדיקה מיקרוסקופית זהירה מאוד לא הצליחה לגלות כל גלילים, 210.
• השתן דמי, ובמידה רבה אלבומיני, 160.
• השתן הכיל ביליפאין ואלבומין, 123.
• השתן מכיל מרה (היום החמישי), 197. [2160.]
• השתן הכיל כמות גדולה של פיגמנט מרה, מעט אלבומין, כמות בינונית של אוראה (היום השישי), 199.
• השתן צהוב, מכיל פיגמנט מרה (היום החמישי), 215.
• השתן צלול, צהוב, מכיל הרבה פיגמנט מרה, משקל סגולי 1021 (היום השביעי); אלבומיני, מכיל פסי דם, משקל סגולי 1016 (לאחר תשעה ימים), 179.
• השתן כהה, מכיל פיגמנט מרה (היום השלישי), 168.
• השתן הכיל פיגמנט מרה (לאחר שמונה ימים), 175.
• השתן מכיל מרה, אך לא אלבומין (היום השביעי); אדום ועכור, משקל סגולי 1023 (היום השמיני); 1021 (היום התשיעי); שופע מאוד 1017, ועם משקע רב מאוד (היום העשירי); 1020, ללא מרה, אך עם כמות גדולה של קריאטין (בתוך עשרים וארבע שעות מ-8 עד 10 גרם), (היום האחד-עשר), 176.
• השתן חום, ומכיל מרה ואלבומין (היום השלישי), 141.
• השתן נתן תגובה של פיגמנט מרה, עם מעט אלבומין; משקל סגולי 1026; חומרי הצביעה של המרה עלו בהדרגה, אך האלבומין לא היה קבוע; לעיתים היו גם יציאות שופעות של מים; ביום הרביעי החלה הפרשה שופעת של שתן; השתן היה ירקרק-צהוב, משקל סגולי 1009, פיגמנט מרה ברור, אלבומין ברור; ביום העשרים נעשה השתן צלול יותר, עם פחות מרה; נראה שלא היה יחס בין כמות המרה בשתן לבין התקפי החום, 201.
• השתן הכיל מרה (היום הרביעי), 221.
• מעט השתן שהועבר ביום השני היה עמוס מלחים, והכיל מעט מרה ואלבומין (האלבומין הופיע ארבעים ושמונה שעות לאחר ההרעלה), 220. [2170.]
• השתן כהה, מכיל חומרי צביעה של מרה (היום השלישי), 138.
• השתן הכיל פיגמנט מרה, מעט גלילי תפליט עם תאי אפיתל (היום השישי), 225.
• השתן מועט, כהה, מכיל פיגמנט מרה אך ללא אלבומין, משקל סגולי 1020 (היום השלישי), 156.
• השתן כהה, 103.
• השתן לבן, בעל ריח חזק, 7.
• השתן חיוור (היום הראשון), 10.
• כמות רבה של שתן מימי חסר צבע, בזמן התקפי הכאב, 1.
• השתן מועט, כתום, סמיך, 205.
• השתן מועט, צהוב-עמוק, מריח כמו שום, 96.
• השתן, שהיה צהוב-זהוב בעת פליטתו, השקיע עד מהרה משקע לבנבן (לאחר שלושים שעות), 6. [2180.]
• שתן שהוצא בקטטר צהוב, עכור, משקיע משקע פתיתי בהיר, משקל סגולי 1013, חומצי, מכיל מרה ומעט אלבומין (היום הרביעי), 156.
• השתן אדום, מועט (לאחר שלושה ימים וחצי), 145.
• השתן אדום-כהה, מכיל פוספטים חופשיים רבים, מראה קצף צהבהב-ירוק בניעור, ללא אלבומין (היום החמישי); מכיל אלבומין (היום השביעי); השתן חום-אדמדם, עכור מאוד, מכיל אלבומין ומעט מרה (הימים השמיני והתשיעי), 164.
• השתן חומצי, חום-כהה, משקל סגולי 1020, משקיע משקע פתיתי, מכיל גלילים גרנולריים עם אפיתל שומני ומעט אלבומין, וכמות גדולה של פיגמנט מרה, 190.
• השתן חום כמו בירה, משקל סגולי 1021, חומצי, עם משקע שופע; האורופן פחת, האורוקסנטין עלה, האוראה פחתה, החומצה האורית עלתה, ללא כלורידים, הפוספטים עלו, הסולפטים עלו; עם הרבה אלבומין, אוראטים רבים, חומרי צביעה של מרה (היום השישי), 138.
• לשתן ריח של סיגליות, 32b, 32e.
• שתן עכור ובעל ריח רע, מריח כשורש סיגלית, 1.
• השתן בעל ריח רע מאוד, במשך כמה ימים, 1.
• השתן כהה, עכור, כמעט שחור, לאחר דיכוי קודם של השתן במשך עשרים ושש שעות, 202.
• השתן מועט, כהה מאוד ובעל ריח, 120. [2190.]
• השתן כהה מאוד ובעל ריח בלתי נעים מאוד (היום השמיני), 217.
• השתן אדום מאוד, מריח מגופרית; לאחר עמידה של שעתיים הוא משקיע משקע לבן, סמיך, שופע ורירי, 21.
• לשתן ריח אמוניאקלי חזק, הוא נעשה עכור ומשקיע משקע לבנבן-צהוב (לאחר שישה ימים), 1.
• השתן מועט ובעל צבע כהה (היום השלישי), 88.
• השתן צלול כמים, 8.
• השתן צהוב-כהה, צלול, מוקצף; חומצה חנקתית גרמה למשקע שנוצר באיטיות (היום העשירי), 177.
• השתן צהוב-חיוור, ומראה עד מהרה עכירות כענן (לאחר שלושה ימים), 10.
• השתן נעשה עד מהרה עכור, ומשקיע משקע אדום-לבֵנים, 1.
• השתן פעם כהה ופעם בהיר, לעיתים קרובות עכור, ומשקיע תכופות משקע רירי שנעלם בחימום, לעיתים חומצי ולעיתים נייטרלי, 34d.
• השתן צלול בעת פליטתו, אך נעשה עכור ומעונן לאחר עמידה, 40. [2200.]
• השתן אדום-כהה, משקיע משקע אדום בוהק, 34d.
• השתן עכור וכהה מאוד, 52.
• השתן נעשה סמיך למדי, 44.
• השתן אדום, משקיע משקע (היום החמישי), 140.
• השתן החיוור יוצר קו לבן סביב דופן הכלי, 1.
• משקע לבנבן מן השתן, 34d.
• השתן משקיע משקע לבן עכור, 1.
• משקע צהוב בשתן, 1.
• השתן סמיך ואדום (היום הרביעי), 114.
• השתן צהוב, עם משקע שופע (היום השלישי), 155. [2210.]
• השתן עם משקע כהה (היום השמיני), 103.
• השתן חום, עם משקע חולי אדום, 1.
• קרום שומני ססגוני על פני השתן, 3.

אברי המין

• זכר.

• נפיחות של חבל הזרע, אשר יחד עם האשך כואבת (בעת יציאה רכה), 1.

• רפיון רב של אברי המין; הזקפות היו חלשות, 32e.

• כיב על העורלה (שנרפא במהרה), 1.

• כאב קל בעורלה, בעת השתנה, במשך כמה ימים, 36.

• כאב מושך־מתוח בחבלי הזרע, 5.

• פין.

• זקפות עזות, בבוקר (לאחר שישה ימים), 1.

• זקפות תכופות, בלילה (לאחר ארבעה ימים), 1. [2220.]

• זקפות מכאיבות פעמיים במשך הלילה, ללא חלומות, 51.

• זקפות תכופות ומכאיבות, שהעירו אותי כמה פעמים, 51.

• במקרה אחד (בן חמישים, מינון של אחד חלקי עשרים של גריין, שלוש פעמים ביום), הזקפות בבוקר נעשו תכופות יותר, 229.

• זקפות, בבוקר, לאחר היקיצה, 3.

• זקפות ביום ובלילה, 1.

• זקפה, ללא תשוקה, בערב, 10.

• אצל זקן הופיעה זקפה נמרצת מדי פעם במשך שבעת הימים הראשונים, אחר כך לא היתה כלל במשך עשרים ושניים ימים, אך מן היום העשרים ותשעה עד היום הארבעים ושלושה שבה שוב, ואף ביתר עוז, 1.

• זקפות בלתי־יעילות בשעת המשגל, דבר שהיה נדיר; מעולם לא סבל מכך לפני פרובינג זה, 37e.

• ללא זקפות (לאחר שבעה־עשר ימים), 1.

• כאב דוקר מתמיד בכל הפין, במיוחד בשופכה, 34a. [2230.]

• תחושה משונה בתל הערווה, כאילו אשך החליק ועלה לשם, 34d.

• כאב בקצה עטרת הפין, 34c.

• כאב דוקר בחלק הקדמי של הפין, לאחר השתנה, 1.

• כאב נושך בעטרת הפין, בסוף ההשתנה ולאחריה (לאחר שלושים ושתיים שעות), 6.

• דקירה בעטרת הפין, באזור הרסן, 1.

• גרד בעטרת הפין, בערב, 32e.

• שק האשכים והאשכים.

• כאב בשק האשכים, 34c.

• תחושה כאילו אשך אחד נדחף כלפי מעלה ונלחץ, 34d.

• כאב מושך עז באשכים, 1.

• כאב באשכים במשך כמה ימים, 1.

• תשוקה. [2240.]

• תשוקה קיצונית ובלתי־נשלטת למשגל, 20, 21.

• תשוקה חזקה למשגל, עם זקפות חלשות, 50.

• תשוקה מינית מופרזת, 1.

• בתחילה התענה בתשוקה רבה ליחסי מין; אולם זו נעלמה בתקופה מאוחרת יותר, ובמשך ששת החודשים האחרונים ניטל ממנו כל כוח הזקפה, 61.

• תשוקה כמעט בלתי־נשלטת למשגל בימים הבאים, 53.

• התשוקה המינית גברה, 52.

• גירוי מיני פנימי רב, לפני הצהריים, 1.

• תשוקות מיניות מובהקות (בערב הראשון), 115.

• (במשך הפרובינג לא היה כלל גירוי מיני, מלבד בחלומות, אך מאז ניכרת התגברות קלה של אותו תפקוד (לאחר שלושה חודשים); מבחינה זו אני בטוח לגמרי ש־Phosphorus הפעיל כוח מרפא), 30.

• התשוקה המינית נעלמת בימים הראשונים, 1. [2250.]

• ירידה בתשוקה המינית, עם שפיכות זרע מהירה מדי בשעת המשגל, שנמשכה כארבעה חודשים לאחר הפרובינג ונעלמה בהדרגה, 31.

• לפרובינג של התרופה היתה השפעה מדכאת על איברי המין במשך כמה חודשים, 42b.

• תשוקה מינית, שהיתה פעילה מאוד במשך עשרת הימים שקדמו לפרובינג, פוחתת לפתע (ביום הראשון), 42c.

• ירידה בתשוקה המינית, ותחושה כאילו הזקפות תהיינה בלתי־שלמות (ביום החמישי), 42a.

• סלידה ממשגל (אצל גבר), (לאחר עשרים וחמישה ימים), 1.

• אימפוטנציה מלאה; שוב אין זקפות, 1.

• פליטות זרע שופעות במשך שניים או שלושה לילות רצופים בכל שבוע, 36. [דבר זה היה ראוי לציון מאוד, שכן בעבר היו פליטות הזרע נדירות ומועטות מאוד.]

• פליטות זרע כמעט לילה כן לילה לא, 50.

• שתי פליטות בלילה אחד, 48.

• פליטות לילה, עם חלומות, 34a. [2260.]

• פליטה בלילה (ביום השלישי והשישי), 32.

• פליטות בלתי־רגילות, עם חלומות מבולבלים, במשך שני לילות רצופים (ביום התשיעי והעשירי), 31.

• פליטות, ללא חלומות, 31a.

• פליטה במהלך שינה חסרת מנוחה, סמוך לחצות, שלאחריה השינה היתה טובה יותר, 32e.

• פליטה זמן קצר לאחר משגל, 1.

• פליטות, ללא עוררות של הדמיון (לאחר שמונה ימים), 1.

• פליטות, בלילה, ללא חלומות תאוותניים (לאחר שמונה ועשרה ימים), 3.

• פליטות, בלילה, עם זקפות ותחושה נעימה, 3.

• נקבה.

• דימומים מאיברי המין (ביום השביעי), 228.

• דימום מן הנרתיק (וסת?), 214. [2270.]

• הפרשת דם מן הרחם, במשך יומיים, במרווח שבין הווסתות (לאחר תשעה ימים), 1.

• הפרשה אדמדמה מן הנרתיק, אצל זקנה, 1.

• הפרשה דמית מועטה מאיברי המין (הווסת דוכאה במשך חמישה שבועות), (ביום השלישי), 156.

• הפרשה דמית מצחינה מן הנרתיק (לאחר המוות נמצא שהחולה היתה בהיריון, והעובר נעשה רקוב), 167.

• הפרשה לבנבנה מן הנרתיק, עם חום ניכר, בערב (ביום החמישי), 90.

• לויקוריאה שופעת, הנמשכת שבעה ימים (לאחר תשעה ימים), 1.

• לויקוריאה שורפת ושוחקת, הבאה לאחר הווסת, 96.

• לויקוריאה רירית, בבוקר, בזמן הליכה, 10.

• לויקוריאה חלבית, 1.

• לויקוריאה צמיגה במקום הווסת (לאחר עשרים ימים), 1. [2280.]

• לויקוריאה חריפה, הגורמת לרגישות מכאיבה (לאחר חמישה ימים), 1.

• כאשר אצל אשה ההרעלה מתרחשת ממש לפני תקופת הווסת, נוצרת היפראמיה של איברי המין; דפנות כלי הדם נחלשות בכוח עמידותן עקב ההתמרה השומנית, והדימומים נעשים חמורים יותר, לעיתים חמורים עד כדי כך שאנמיה כללית היא התוצאה, 111.

• בצקת של השפתיים, תחילה של השפה השמאלית ואחר כך של שתיהן, ולאחר מכן נשירת רקמה גנגרנוטית ודימומים, 167.

• גירוי בלתי־רגיל של איברי המין, 12, 21.

• גירוּיוּת בלתי־רגילה של איברי המין, 55.

• לעיתים התעוררות של איברי המין, 174.

• חום מכאיב באיברי המין לאחר פליטת שתן עכור ובעל צבע עז (לאחר עשר שעות), 140.

• כאב קורע באיברי המין, כמו מפצע או מכיב, במשך ההליכה באוויר הפתוח או לאחריה, 1.

• כאב חמור ברחם ובנרתיק (לאחר חצי שעה); הכאבים בגב, ברחם וכו', התגברו מאוד ודמו מאוד לצירי לידה ממשיים, בייחוד בחלק התחתון של הבטן (לאחר שבע שעות), 90.

• משיכה וגרירה כלפי מטה לעבר אברי המין החיצוניים והחלחולת, כמו לפני הווסת, ועם לעיתים רצון בלתי־מועיל ליציאה, 40. [2290.]

• תחושת לחץ כלפי מטה ותחושה מכאיבה ברחם ובשלפוחית השתן, עם תחושת צריבה עוקצנית, בהליכה (לאחר שש שעות), 90.

• דקירות דרך אגן האשה, 1.

• הווסת הקדימה ביומיים, שבעבר היתה סמיכה מאוד, וכעת אדומה בהירה מאוד, 10.

• הווסת הקדימה ביומיים מן הרגיל, והיתה מועטה, 40.

• הווסת הקדימה ביומיים (לאחר שמונה־עשר ימים), 1.

• הווסת הקדימה בשלושה ימים (לאחר שמונה־עשר ימים), 1.

• הווסת הקדימה בשלושה ימים מן הרגיל, היתה מועטה יותר, וההפרשה כהה מהרגיל, 40.

• הווסת הקדימה בארבעה ימים והיתה מועטה מדי (לאחר שבעה־עשר ימים), 1.

• הווסת הקדימה בחמישה ימים, בפתאומיות; פסקה בבוקר של יומה השלישי; חזרה שוב מעט אחר הצהריים, ונמשכה עד למחרת, [בדרך כלל הווסת שלה נמשכה חמישה עד שישה ימים; ווסת חלשה וקצרה זו היתה ראויה לציון מאוד ובלתי־רגילה לחלוטין.] 39b.

• הווסת הקדימה בתשעה ימים, מיד, 1. [2300.]

• Phosphorus גורם לאיחור הווסת (פעולה שניונית), 1.

• הווסת איחרה ביומיים או בשלושה מן הרגיל, היתה שופעת מאוד, ונמשכה יותר מן הרגיל, 38a.

• הווסת איחרה בארבעה ימים (לאחר שבעה־עשר ימים), 1.

• הווסת איחרה בחמישה ימים (לאחר ארבעים ואחד ימים), 1.

• הווסת איחרה בשישה ימים (לאחר עשרים ושניים ימים), 1.

• הווסת התאחרה בשבעה ימים, וקדמו לה כאב בגב התחתון וקוליק, שנמשכו זמן קצר והיו קלים מאוד, 38a. [בפרובינג הקודם הווסת התאחרה, היתה שופעת ונמשכה זמן רב מן הרגיל.]

• הווסת איחרה בארבעה־עשר ימים, 39b. [אי־סדירות זו אפשר היה לייחס רק לתרופה, שכן הווסת היתה תמיד סדירה, ולאחר הפרובינג חזרה למצבה הקודם.]

• הווסת התאחרה תשעה שבועות; בפעם הבאה הופיעה לאחר עשרים ושבעה ימים, ובפעם השלישית לאחר עשרים ותשעה ימים, 201.

• תחושה מתמדת כאילו הווסת עומדת להופיע (שלושה ימים לפני מועד הופעתה), 39b.

• הווסת סדירה, אך מועטה מאוד, מלווה בכאבים עוויתיים ברחם ובשחלות, 96. [2310.]

• הווסת הופיעה בזמן בלתי־רגיל, עם קוליק רחמי עז, ההפרשה שופעת, שחורה, צמיגה, קרושה; הווסת מכאיבה (ביום השני), 205.

• הווסת הופיעה עם פחות כאב, היתה פחות שופעת, ונמשכה חמישה ימים בלבד (המחזור הבא, שלפניו לא נטלה כל תרופה, הופיע מוקדם מן הצפוי והיה מכאיב פחות מן הרגיל); בפרובינג שלאחר מכן הופיעה הווסת כמעט בלי כאב כלל, למעשה כמעט מבלי שהורגשה, אך נמשכה יומיים בלבד, 41.

• הווסת הופיעה, עם קוליק וכאב בגב התחתון, משיכה בגפיים התחתונות, ותחושה חבולה בכל האיברים, שגרמה לה להרגיש חולה מאוד ונטלה ממנה כל רצון לאכול או לעבוד (מעולם לא סבלה קודם לכן מתסמינים דומים), 38a.

• הווסת חיוורת, עם קוליק עז מאוד, בחילה ושלשול, 227.

• הווסת, שלא היתה אמורה להופיע אלא בעוד שמונה ימים, הופיעה בשפע רב (ביום השישי), 115.

• אצל אשה בת חמישים ואחת, שלא וסתה במשך שנה וחצי, הופיעה הווסת בעוצמה ונמשכה חמישה ימים; לדם היה ריח רע, 1.

• הווסת, שהודחקה במשך כמה שבועות, הופיעה עתה (ביום השלישי), 1.

• הווסת, שהודחקה במשך שלושה חודשים, הופיעה מחדש, 168.

• הווסת, שפסקה כמה ימים קודם לכן, חזרה (ביום השלישי), 215.

• חזרת הדימום הווסתי בזמן בלתי־רגיל, 107. [2320.]

• הווסת, שלא הופיעה במשך שבעה שבועות, הופיעה (ביום השני), 1.

• סלידה ממשגל, אצל אשה (פעולה שניונית?), (לאחר עשרים וחמישה ימים), 1.

אברי הנשימה

• הגרון וקנה הנשימה.
• חנק, 166.
• תחושת גלדנות בגרון ובקנה הנשימה, עם שיעול תכוף, קצר ויבש, ועם כחכוח, 10.
• במשך שנתיים וחצי, מלבד הגירוי הגרוני שנגרם מן האדים החריפים, הוא סבל אך מעט, 75.
• הצטברות ריר ניכרת מאוד בקנה הנשימה, עם מעט צרידות (יום רביעי), 30.
• לאחר שהתעורר בלילה, תחושת התכווצות בגרון ובקנה הנשימה, כאילו עליו להיחנק, 1.
• רגזנות בחלק התחתון של קנה הנשימה, עם לחץ מחניק בחלק העליון של החזה, 8.
• דגדוג בקנה הנשימה העיר אותה שני לילות רצופים, סמוך לחצות, וגרם לשיעול יבש, 10.
• קול.
• חספוס הקול (שבוע שלישי), 150. [2330.]
• הקול מעט צרוד, 33a.
• קול שבור, בעת ניסיון לשיר בצלילים גבוהים, 50.
• צרידות, 10, 33a.
• צרידות; נראה כאילו הגרון מצופה; אינו מסוגל להוציא מפיו מילה בקול רם, 1.
• צרוד עד כדי כך שכמעט לא היה יכול לדבר מעל ללחישה (לאחר כמה שעות), 217.
• צרידות בבוקר, 1.
• צרידות, עם קול מחוספס, במשך כמה ימים, 10.
• הקול כמעט אבד, עם תשישות רבה; היה קשה ביותר להשיב על שאלות, אף כי השכל כלל לא נפגע (יום שני), 223.
• שיעול וליחה.
• שיעול עז, עם פליטת ריר, העיר אותה בערך בשעה 2 לפנות בוקר, 1.
• שיעול תכוף, עם ליחה מרובה, אפילו בלילה, 1. [2340.]
• שיעול מתמיד, עם פליטת ריר, עם כאב מותח בחזה, 19. [See S. 2518. -Hughes.]
• שיעול עוויתי, עם מועקה בחזה, ועם מעט פליטת ריר (לאחר שמונה ימים), 1.
• שיעול חלול, ברובו יבש, עם לחץ בגומה שמתחת לבית החזה, כך שלא יכול היה לישון כל הלילה, 1.
• שיעול מדגדג (לאחר שמונה ימים), 1.
• שיעול חלול, בעיקר בבוקר, במיטה, וגם בלילה; הוא מונע ממנה להירדם, 1.
• שיעול רגיז תכוף, עקב גירוד בגרון, 33a.
• שיעול לח, מרשרש , כמו אצל זקנים, בעת אכילה, 2.
• שיעול לח, ללא ליחה, עם כאב ותחושת כאב-חבורה בחזה, עד שפחדה להשתעל, 10.
• התעוררה עם מעט שיעול קצר ויבש (בוקר שלישי), 30.
• מעט שיעול קצר ויבש, מדגדג (לאחר המנה השנייה, יום שני), 30. [2350.]
• שיעול תכוף, קצר ויבש (לאחר חצי שעה), 10.
• שיעול תכוף, יבש, קצר ויבש, אפילו במיטה, המונע שינה, בערב, 10.
• שיעול תכוף, יבש, קצר ויבש, הנגרם מדגדוג בגרון, במשך כל היום, בעיקר בערב, 10.
• שיעול יבש עז, רק בישיבה ובשכיבה, כלל לא בעת הליכה, 1.
• שיעול יבש עז בעת קריאה בקול רם, בערב, 1.
• שיעול יבש עז, עם כאב ראש לוחץ, במשך כל היום (מיד), 1.
• שיעול יבש תכוף (יום שלישי), 143.
• שיעול יבש, מגרה (יום שני); מטריד יותר, במיוחד כאשר החולה שכב על הצד הימני או על הגב, ולווה במעט ליחה רירית (יום שלישי); מטלטל ועמוק (יום שמיני); אף שהיה חמור, פחות מטלטל (לאחר אחד-עשר ימים); במשך חודשיים נותר שיעול חזה עמוק, מציק אך יבש, והחולה התעקש שכאשר ההתקפים באים הוא יכול לחוש משהו רפוי ומפרפר בריאות, מה שגרם לתחושות דגדוג מתמידות; השיעול לווה לעיתים קרובות בבחילה ובהקאה, בייחוד זמן קצר לאחר אכילה, 217.
• שיעול יבש תכוף, עם ליחה מועטה, עם תסמיני קטר בחלקים האחוריים והתחתונים של שתי הריאות, בייחוד של הצד הימני; ביום השלושה-עשר (צמרמורת ראשונה), ההקשה הראתה עמימות קלה בחלק התחתון הימני האחורי עם ירידה בקולות הנשימה וחרחורים עדינים שלפוחיתיים; שינוי תנוחה גרם לשינוי בשטח העמימות; הרטט הקולי פחת מתחת לקו העמימות בחלק האחורי הימני בגובה החוליה הגבית התשיעית; ביום הארבעה-עשר (צמרמורת שנייה), העמימות התפשטה כלפי מעלה כחצי אינץ', והנשימה הברונכיאלית הייתה ברורה מעל אזור העמימות; ביום השבעה-עשר העמימות פחתה במקצת, והתרחבות הריאה בצד הימני האחורי ניכרה יותר בשאיפה עמוקה; החרחורים פחתו, אך לא במקום השיעול; השיעול היה עתה התקפי, מלווה בפליטה של ריר מוגלתי צמיג; התקפי השיעול הוחמרו תמיד לאחר צמרמורת; ביום החמישים לא היו סימנים גופניים לשום דבר בלתי תקין, אף שהשיעול היה תכוף ואלים, 201.
• שיעול יבש, עם כאב בראש, כאילו יתבקע, עם נזלת (לאחר שלושים וחמישה ימים), 1. [2360.]
• שיעול יבש ומטריד, הגורם לכאב-חבורה בחלק הקדמי של החזה, שהעיר אותה משנתה ארבעה-עשר לילות רצופים, 1.
• שיעול יבש, אף כי קל בדרגתו (לאחר חמישה-עשר ימים); אחר כך שיעול תכוף ומענה, עם ליחה מוקו-מוגלתית, 77.
• שיעול יבש; דחף תכוף להשתעל, עם יריות חולפות מתחת לעצם החזה ולעבר הצד הימני של החזה; ליחה מוקו-מוגלתית מרובה, עם תחושת דגדוג וגרד מתמדת במקום התפצלות קנה הנשימה, 79.
• שיעול יבש בלתי נסבל, עם קטר ברונכיאלי עז; לאחר מכן היה השיעול קשור בליחה רירית, מוגלתית, עם נשימה מהירה, מועקה עזה של החזה; כך שבשעת שיעול היה מוכרח להתיישב, עם כאב עז מתחת לבית החזה ותחושת התכווצות; בשליש העליון של בית החזה הימני הייתה תהודה בולטת, ובחלק התחתון חרחורים לחים שורקניים; הצלעות כמעט שלא נעו כלל; בית החזה היה מקומר בבירור, 73.
• שיעול יבש, 89.
• שיעול, במאמץ רב, עד לפליטת ריר צמיג, 1.
• שיעול, עם עילפון, 110.
• שיעול, יום ולילה, עם ליחה רירית מרובה, המלווה לאחר כמה ימים בדקירות עזות מאוד בחזה, עם שיעול אלים, 1.
• שיעול, בבוקר, לאחר הקימה, עם פליטת ריר שקוף, ותחושה באמצע עצם החזה כאילו משהו נתלש והשתחרר, 1.
• שיעול, עם ליחה לבנה, קשה להשתחררות, 1. [2370.]
• שיעול, הגורם לכאב בבטן, כך שהייתה מוכרחה להחזיק את הבטן מחמת הכאב, 1.
• שיעול, עם צינה בכל הגוף, 1.
• שיעול, הנגרם מאוויר קר, המשפיע מאוד על החזה, 1.
• התקף שיעול עז סמוך לחצות, לח, אם כי ללא ליחה, מוקל בישיבה, נמשך שעה, ולאחר מכן נרדמה עם השיעול; בבוקר, רק תחושת כאב-חבורה בגרון, 10.
• שיעול, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• שיעול, עם תחושת כאב-חבורה בגרון, מיד לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• שיעול באוויר הפתוח, הגורם כאב בחזה ובבטן, 1.
• שיעול, בעיקר בעת שתיית דבר-מה (קר או חם), 1.
• שיעול, הנגרם מדגדוג מתמיד בגרון, 10.
• שיעול, מגירוי בגרון , אחר הצהריים, 10. [2380.]
• שיעול, עם דקירה מתחת לגומה שמתחת לבית החזה, כך שהייתה מוכרחה להחזיק את החזה, 1.
• שיעול, המורכב משני זעזועים, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• שיעול, עם כאב דוקר מתחת להיפוכונדריות, 1.
• שיעול, גרוע יותר מחום, 50.
• שיעול, הגורם לכאב בבסיס עצם החזה (יום שני), 227.
• שיעול, עם שרפה בגרון, 10.
• שיעול, עם תחושה כאילו משהו נתלש והשתחרר בחזה, 30.
• השיעול קודם בדגדוג בגרון, 30.
• שיעול, עם תחושת משיכה כבדה בחלק התחתון של החזה, 50.
• שיעול, גרוע יותר ממאמץ, ומכניסה הביתה מן החוץ, 50. [2390.]
• שניים או שלושה שיעולים בודדים באים יחד, 50.
• שיעול, ללא ליחה, 50.
• שיעול, עם נשימה קשה, ועם ברונכיטיס עזה, בתחילה ללא חום, עם דופק רך במידה בלתי רגילה; תשישות רבה וכחש, 73.
• שיעול, מסובך עם כל תסמיני ברונכיטיס חריפה, 76.
• שיעול וברונכיטיס בדרגה זו או אחרת של עוצמה, 67.
• לאחר שנתיים וחצי החל להשתעל מאוד, ולפלוט ריר סמיך לבן, 75.
• שיעול, עם קושי בפליטת הליחה, 92.
• שיעול קצר, הבא במרווחים בלתי סדירים, 50.
• שיעול קל, מיד לאחר הקימה, עם כמויות גדולות של ליחה אפרפרה כאילו מעורבת באבק (לאחר עשרים שעות), 90.
• רבים מאוד לוקים בשיעול, שלפעמים הוא כה חמור עד שהוא מאלץ אותם להפסיק את עבודתם, 66. [2400.]
• מותש מפליטה מוגלתית; תלוי בבלנוריאה ברונכיאלית אמיתית, עם נפחת של שתי הריאות; בלנוריאה זו הייתה תוצאת ברונכיטיס שחזרה פעמים רבות, ומעולם לא נרפאה בשלמותה במשך השנתיים האחרונות. החולה היה בסכנת מוות, 78.
• פליטת גושים סמיכים ובהירי-צבע של ליחה, בכמות קטנה, 50.
• (הליחה הרגילה של בוקר, ללא שיעול, מוקלת מאוד), 3.
• פליטת ריר צמיג (יום שישי), 30.
• פליטת פתיתים של ריר, עם צריבה שורפת מאחורי עצם החזה, 1.
• ליחה דמית, עם ריר, בעת שיעול (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• פליטת דם, עם ריר, עם שיעול קצר וקל (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• פליטת דם מן הריאות, 181.
• פסי דם בליחה הרירית מן החזה (לאחר ארבעה ימים), 1.
• הליחה הכילה פסי דם (יום שביעי), 134. [2410.]
• פליטת דם, עם שיעול קצר ויבש מתיש, ללא כאב, ביום שלפני הווסת וביומה הראשון של הווסת, 1.
• המופטיזיס קל (יום שביעי), 115.
• מעט ליחה רירית עם השיעול (יום שלישי); הליחה נעשתה מרובה יותר, זרחנית, וכאשר התייבשה על הרצפה בערה בקלות ממגע גפרור דולק (יום רביעי); כמעט דמוית מוגלה באופייה ושופעת מאוד (יום שמיני), 217.
• נשימה.
• הנשימה מהירה למדי, 50.
• הנשימה נעשתה איטית, מחרחרת, זמן קצר לפני המוות, 138.
• הנשימה איטית וקלה (לאחר שבעה ימים), 56.
• הנשימות איטיות, 232.
• קוצר נשימה וסחרחורת, 1.
• הנשימה תמיד קצרה מאוד לאחר שיעול, 10.
• נשימה קצרה, 157. [2420.]
• קוצר נשימה לאחר המזון הקל ביותר, 1.
• הנשימה קצרה ומלווה בכאב עז מסוג לוחץ בחלק העליון של עצם החזה, למשך דקה לערך, במרווחים של יומיים עד שלושה, 44.
• הנשימה 40, מופרעת על ידי התקפי קוצר נשימה (יום שלישי), 111.
• הנשימה 40, עמוקה, קשורה בהתכווצות שרירי ה-sterno-cleido-mastoid, ולעיתים סטרטורית (יום רביעי), 163.
• קולות נשימה שלפוחיתיים, עם תהודה בהקשה, כמעט תופית, 89.
• נשמע פצפוץ קל בסוף כל שאיפה בבסיס הריאה הימנית (הידבקות פלאוריטית ישנה), (יום חמישי), 161.
• הנשימה נעשתה סטרטורית זמן קצר לפני המוות, 220.
• חרחורים לחים, עם נשימה שלפוחיתית חלשה מאוד (יום רביעי), 109.
• חרחורים ריריים היו מובחנים בקלות בחלקים שונים של שתי הריאות, אך בולטים יותר באונות התחתונות (יום שישי), 217.
• הוא יכול היה לנשום רק ברעש חרחור חזק, 1. [2430.]
• הנשימה נעשתה כמו בברונכיטיס מוגלתי, 148.
• התנשפות בעלייה על גבעה, 1.
• הנשימה חרדתית, מתנשפת, מעוקה (יום שני), 220.
• נשימה חרדתית, קצרה ומהירה, עם התרוממות של כל בית החזה, ובייחוד של הצד השמאלי, 79.
• נשימה חרדתית בעת הרהור, 1.
• הנשימה חרדתית, תכופה (יום שלישי), 153.
• הנשימה יגעה מאוד (יום שני), 205.
• נטייה לקחת שאיפה עמוקה, עם אי-נוחות בעשיית זאת (לאחר המנה הראשונה, יום שני), 30.
• נטייה לקחת נשימה עמוקה, 10.
• הנשימה עמוקה וקשה (יום רביעי), 171. [2440.]
• הנשימה עמוקה (יום חמישי), 140.
• הנשימה קשה ובלתי סדירה (יום שלישי), 178.
• הנשימה קשה ומואצת, 77.
• הנשימה מעט קשה (יום שמיני), 100.
• הנשימה קשה, אף כי ההאזנה לא גילתה חרחורים (לאחר שלושה ימים וחצי), 145.
• הנשימה קשה (יום שביעי), 134.
• נשימה קשה בערב, במיטה (לאחר שלושה ימים), 1.
• נשימה קשה מחמת מתח בגומה שמתחת לבית החזה, 10.
• קושי רב בנשימה, 91.
• נשימה שטחית, 36 (יום שני), 209. [2450.]
• הנשימה מופרעת בהליכה מהירה (לאחר כמה שעות), 1.
• הנשימה מופרעת בגלל מלאות הבטן, בשעות לפני הצהריים, בכל התנוחות, 10.
• מועקת נשימה, עם צינה וכאב ראש עז, כך שכמעט לא יכול היה לאסוף את חושיו (לאחר שעה), 1.
• מועקת נשימה (יום ראשון), 36.
• הנשימה מעוקה מאוד, הנשימה קצרה מאוד, 1.
• החולה התלוננה על מחסור באוויר, אף שלעתים קרובות לקחה נשימה עמוקה, 110.
• תחושת חנק ויציאות בלתי רצוניות עם התנועה הקלה ביותר, 43.
• תחושת חנק, 61.
• קוצר נשימה ותשישות קיצונית, 166.
• קוצר נשימה (יום עשירי), 100. [2460.]
• קוצר נשימה, עם בחילה חולפת, 1.
• קוצר נשימה בעת לקיחת נשימה עמוקה, 1.
• קוצר נשימה, עם כאב לעיתים או דקירה קטנה בצד הימני של החזה, מעל הלב, ללא שיעול; מעולם לא נצפה בזמן הליכה, אלא לאחר ישיבה ממושכת, 34d.
• קוצר נשימה רב, 89.

החזה

• משפשף בלי הרף את החזה ואת אזור הקיבה, בשעת התקפי אובדן הכרה (ביום השישי), 217.
• נפיחויות בלוטיות בבתי השחי, 50.
• בניקוש מעל החלק התחתון של בית החזה התקבלה עמימות בצד ימין, עם נשימה ברונכיאלית לא מובחנת וחרחורים רבים, מקצתם יבשים ומקצתם לחים; בצד שמאל נשמעו קולות וזיקולריים וכמה חרחורים ברונכיאליים לחים, 167.
• הניקוש הפיק צליל בהיר בחלק האמצעי של הצד הימני של בית החזה; בהאזנה נתגלו חרחורים ריריים מפושטים, עם פקטורילוקוויה, 79.
• במקרים אחדים, במיוחד באלה בעלי נטייה סקרופולוטית, מתפתחות פקעיות בריאות, עם קדחת מכלה, נוסף על נמק הלסת, 72.
• איברי הנשימה נעשים מעורבים במהירות, והריאות מעלות מוגלה במהירות, עם היווצרות חללים ותפליט מוגלתי אל חלל בית החזה, עם הסננת בלוטות המזנטריום וכיבים שחפתיים במעיים, וכו', 72. [2470.]
• הורגש גירוי ניכר באזור הריאות (לאחר דקות אחדות), 217.
• כאב עז בחלק האחורי של הריאה השמאלית, שלעתים מוחמר בשאיפה ולעתים לא (ביום השלישי), 30.
• כאבים חדים תכופים, כאילו סכין ננעצת בריאות (לאחר יומיים); אין כאב (ביום השישי), 217.
• דקירות תכופות חוצות את הריאות, במיוחד בשאיפה עמוקה (ביום הרביעי), 30.
• התכווצות של כל הריאה, 1.
• הריאות הורגשו סתומות; קוצר הנשימה היה מציק, 43.
• תחושת חום בריאות (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.
• תחושת חיספוס בריאות, במיוחד בשמאלית (לאחר שעה וחצי), 90.
• הרגישות הכואבת בריאות הוחמרה מאוד; קושי רב ליטול נשימה מלאה (לאחר שבע שעות), 90.
• איני יכול למלא את ריאותי כרגיל (גרוע יותר בצד שמאל), 51. [2480.]
• חולשה בחזה, 1.
• חולשה בחזה במשך כמה ימים, ותחושה כאילו עוד מעט יופיע בו כאב, 1.
• לקראת 6 אחר הצהריים, תחושת חולשה רבה בחזה, כאבים קלים בחלקים שונים של החזה, ושיעול בלתי נעים, שנמשכו עד לאחר השכיבה, 50.
• חום בחזה, 117.
• תחושת להט בכל החזה ובאפיגסטריום (לאחר המנה השנייה, ביום השלישי), 30.
• נהירת דם אל החזה, 1.
• נהירת דם אל החזה בכל ריגוש, עם משיכה דמוית התכווצות בין השכמות, 1.
• נהירת דם אל החזה ואל הראש (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• רעד של החזה והידיים, כאילו שתה יותר מדי קפה, 1.
• מועקה רבה בחזה, עד שהחולה, בזמן התקף השיעול וכדי לכייח, חייבת להתיישב במיטה, ואז היא חשה כאב רב, עם תחושת כיווץ מתחת לעצם החזה; חרחור רירי; rhonchus sibilans בשני השלישים התחתונים של הריאה הימנית, בשליש העליון של הריאה הימנית מלפנים, ובחציה התחתון מאחור; צליל ניקוש בהיר באופן בלתי רגיל; כמעט חוסר תנועתיות מוחלט של הצלעות בחלקים אלה; קימור ניכר מאוד של דפנות החזה, 77. [2490.]
• מועקה בחזה, בבוקר, במיטה, שנמשכה חצי שעה, 1.
• מועקה בחזה, לאחר הליכה באוויר הפתוח, בלילה, עד שלא יכלה לפהק בשלמות, 1.
• מועקה בחזה, כאילו דם חם מאוד גואה אל הגרון, בבוקר (לאחר שלושה-עשר יום), 1.
• מועקה בחלק התחתון של החזה, עם קוצר נשימה, בערב, 10.
• מועקה בחזה, בבוקר, עם דפיקות לב ובחילה, שנמשכה שעה, 1.
• מועקה חרדתית בחזה, 1.
• מועקה בחזה, מעל הסחוס החרבי, עם הידוק הנשימה, תמיד בהתכופפות, ותמיד מוקלת בהזדקפות, בערב, 10.
• מועקה תכופה בחזה, עם בחילה, 1.
• מועקה תכופה בחזה, 1.
• מועקה בחזה, עם חרדה, לאחר ארוחת הצהריים, 1. [2500.]
• מועקה בחזה, גרועה יותר בישיבה, מוקלת על-ידי גיהוקים (לאחר עשרים ושניים יום), 1.
• מועקה חולפת בחזה, 32e.
• מועקה קלה בחזה, 50.
• תחושת מצוקה רבה בחזה (ביום החמישי), 140.
• חרדה מציקה ולחץ בחזה, המגיעים עד חנק ממשי, כך ששאיפה עמוקה הייתה קשה אך לא בלתי אפשרית, עם כאבים שורפים ודוקרים מאחורי עצם החזה, 89.
• חרדה בחזה, עם חוסר אוויר, 1.
• חרדה בחזה, עם פעימה פועמת בחלק התחתון של הצד הימני של החזה, 1.
• חרדה בחזה, בערב, 1.
• חרדה וכובד בחזה, כאילו הוא דחוס, עם עצירת הנשימה, 10.
• כובד בחזה, כאילו מונח עליו משא, 1. [2510.]
• תחושת כובד בחזה בשאיפה, בזמן הליכה, מיד לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• הידוק בחזה, כאילו מנהירת דם, במיוחד בבוקר, עם היקיצה, 1.
• הידוק בחלק העליון של החזה (לאחר כמה ימים), 46.
• הידוק בחזה (לאחר שלושה-עשר יום), 1.
• הידוק סביב החזה, כאילו האוויר מוחזק בכוח מחוץ לו, 51.
• הידוק בחזה (ביום החמישי), 42a.
• הידוק בחזה ובגומת הקיבה (ביום הראשון), 42f.
• בשעה 5 אחר הצהריים, תחושת מלאות באזור החזה, 51.
• מתיחה ויובש בחזה, 19, 25.
• מתיחה על החזה, ללא קוצר נשימה, 1. [2520.]
• תחושה כאילו הבגדים הדוקים מדי סביב החזה, 1.
• תחושה מהודקת ומותחת על החזה, 1.
• החזה מתוח תמיד, כאילו כרוכה סביבו רצועה, 1.
• תחושה מהודקת ומותחת מאחורי החזה, 1.
• תחושת כיווץ סביב החזה החלה להציק (לאחר יומיים), 217.
• תחושת צביטה מכווצת גבוה מאוד בחזה, 1.
• תחושת כיווץ בחזה, עם נשימה כואבת וקשה, בבוקר, 50.
• התכווצות עוויתית בחזה, 1.
• לחץ על החלק התחתון של החזה, 1.
• לחץ בחזה, עד שלא יכול היה לנשום בנקל (מייד), 1. [2530.]
• לחץ בחלק העליון של החזה, מושך כלפי מטה, ובעקבותיו גיהוקים ריקים, 1.
• לחץ על החזה ונשימה קצרה לאחר אכילה, 1.
• לחץ מכווץ בחלק העליון של בית החזה השמאלי, 1.
• התכווצות בחזה, עם לחץ או צביטה בבטן העליונה, 1.
• כאב שורף עז בחלק התחתון של החזה (הוושט), בקיבה, ובכל הבטן, 96.
• כאב בחלק התחתון של החזה, בעת נטילת נשימה ארוכה, 50.
• כאבים פלאוריטיים ברחבי בית החזה, המקרינים אל הגרון ולאורך הזרוע הימנית מטה, 43.
• כאבים מזנקים בחזה (ביום השלישי); כאבים בשד בלתי נסבלים (ביום הרביעי), 101.
• כאבים עזים בחזהו, 91.
• כאבים בחזה, 92. [2540.]
• כאב והידוק בחזה (ביום השלישי), 171.
• כאב, כאילו נחבל, מאחורי השד הימני, מתחת לבית השחי, בלחץ, 10.
• כאב בחזה, במיוחד בשאיפה, 1.
• כאבים נודדים הן בבית החזה והן בבטן (לאחר המנה השנייה, ביום השני), 30.
• (חלפו שלושה חודשים מאז הפרובינג, והייתי חופשי באופן בלתי רגיל מן הכאבים הנודדים בבית החזה, אשר בדרך כלל הטרידו אותי עם חשש לדיאתזה שחפתית), 30.
• כאב נחבל בחלק העליון של החזה, בתנועה, בהתכופפות ובמגע, 1.
• כאב רגיש בעצם הבריח, גם במגע וגם בלעדיו, 1.
• רגישות כואבת בלחץ, בשני הצדדים, מתחת לצלעות המדומות, 50.
• חיספוס בחזה (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• תחושה בחזה ובבטן כאילו הכול ישקע יחד, 1. [2550.]
• ציפוי קטרלי בחזה, בבוקר, 1.
• כאב עמום עז בשריר החזה הגדול, 1.
• עווית בחזה, בלילה; הוא חושב שייחנק, 4.
• עווית בחזה המכַווצת אותו, בכמה ערבים רצופים, 4a.
• עווית בחזה, לאחר נסיעה במרכבה, לקראת ערב, 1.
• כאב מושך-חותך מתחת לצלעות המדומות, בזמן הליכה, 1.
• דקירות וכאב דוקר בחלקים שונים של החזה, במיוחד בישיבה, ולעתים עם צריבה, 10.
• דקירות עמומות וכואבות מתחת לשד השמאלי, עמוק בפנים, בקימה ממושב, 10.
• דקירות בחזה, חיצוניות, מבלי להשפיע על הנשימה, 1.
• דקירה בעצם הבריח הימנית, בכתף, 10. [2560.]
• דקירות בחזה ובגב, וגם בזרוע הימנית, בתנועה, במיוחד בלילה, במיטה (לאחר אחד-עשר יום), 1.
• דקירות חולפות בחלק העליון של החזה, בבסיס הצוואר, 1.
• תחושת יובש בחזה, 19.
• גרד פנימי בחזה, 1.
• גרד בחזה (בקנה הנשימה), ומתחת לגומת הגרון, עם שיעול יבש שאינו מקל עליו, 1.
• קדמת החזה והצדדים.
• תחושת חום עזה מאחורי עצם החזה, 209.
• תחושת צריבה בקצה התחתון של עצם החזה, המתפשטת לעבר עצם הבריח השמאלית, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• כאב חד מאחורי עצם החזה ובאזור האפיגסטריום (ביום הראשון), 223.
• כאב רב מאחורי עצם החזה, המתפשט אל הקיבה (לאחר יום אחד), 224.
• כאב לוחץ מתחת לאמצע עצם החזה ומעט מימינה, עם מועקה קלה בחזה, מוקל על-ידי גיהוקים (ביום הראשון), 42h. [2570.]
• כאב דוקר, המתחיל בעצם החזה ונמשך דרך החזה אל השכמה השמאלית, מוחמר בעבודה, גרוע יותר בערב בזמן טוויה; בערב היה הכאב הדוקר מלווה בדרך כלל בצמרמורת קלה, שנמשכה דקות אחדות בלבד, ואחריה הזעה קלה; בזמן התקף זה הייתה מוכרחה לשמור על שקט רב, שאם לא כן סבלה מתחושת חרדה, עם דפיקות לב; החלק המקביל בגב היה רגיש מאוד ללחץ, 41.
• דקירות, כאילו מסכינים, באמצע עצם החזה, מתפשטות לשכמה הימנית, מן הבוקר עד הערב, מוקלות במקצת בזמן ארוחת הבוקר; עזות כל כך עד שנטלו את נשימתו, מוחמרות בשאיפה, מוקלות בתנועה (ביום הרביעי), 10.
• כאב מושך-לוחץ בצד השמאלי של בית החזה והבטן, מוקל בשפשוף בידיים ונעלם לאחר גיהוקי אוויר ופליטת גזים, מפריע לשינה, לקראת הבוקר, 32e.
• לחץ עמום על הצלעות הימניות, עם עמימות בראש, בעיקר באזור הפריאטלי, 39b.
• תחושה לוחצת מתחת לצלעות המדומות שבצד הימני, 42a.
• כאבים בחלק העליון של הצד הימני של החזה, המשפיעים על הנשימה, ואחר כך משתנים לכאב עמוק המתאים לצלעות השישית והשביעית, כך שלעתים נשימה עמוקה הייתה בלתי אפשרית; עם הכאב השורף הזה היה רצון תמידי להשתעל, אשר דוכא בקושי מחמת הכאב (ביום העשירי), 96.
• שלוש נשים בבית החולים צ'ריטי (במינונים 1/50th עד 1/33d) התלוננו על כאב בצד שמאל; בבדיקה מצאנו חיכוך פלאוריטי ברור, ללא תפליט סרוזי בהווה או לאחר מכן, 229.
• כאב חד בצד שמאל בעת הנשימה, מתגבר בנשימה מלאה (לאחר שעה וחצי), 90.
• כאב עמום, דמוי ראומטיזם, בבית החזה השמאלי, 32e.
• כאב בצד הימני של החזה, כאילו מרימים את העור במחט, 10. [2580.]
• כאב דוקר קצר בצד הימני של החזה, 34d.
• כאבים יורים בצד הימני של החזה (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.
• כאב תופר בצד הימני, מתחת לצלעות המדומות, בעת רכיבה על סוס, 50.
• דקירות עזות בשני צדי החזה, במנוחה ובתנועה, 1.
• דקירות בצד שמאל, מתחת לצלעות, שנמשכו חמישה ימים, 1.
• דקירות בצד השמאלי של החזה, בעת הנשימה, 1.
• דקירות בצד הימני של החזה, בעת הנשימה, 2.
• דקירות עמומות בצד השמאלי של החזה, מוקלות בשאיפה עמוקה, 32d.
• פעימה, כאילו מאצבע, בצד הימני של החזה, בישיבה, 10.
• תסמיני החזה גרועים יותר בצד שמאל, 50.
• השדיים. [2590.]
• תחושת חרדה מתחת לשד השמאלי, עם גיהוקים מרים, מדי יום, 1.
• צריבה וצביטה, חיצונית, מתחת לשד הימני, עם עליית חום אל הראש, 10.
• במשך היום, שלושה או ארבעה התקפים של כאב עוויתי עז בשד, גבוה מתחת לעצם החזה, שנמשכו מחמש-עשרה עד שלושים שניות ונעלמו, עם גיהוקים של גזים (ביום הרביעי), 30.
• כאב בחלק הבשרני של השד הימני, כאילו בלוטה נלחצת בחוזקה, 1.
• כאב חצי אינץ' מתחת לפטמה, יורה כמו חשמל, ונמשך שלושת רבעי שעה, 32.
• בשעה 3:30 אחר הצהריים, כאב מן הפטמה השמאלית אל הפטמה הימנית, מן הפטמה הימנית אל הכתף הימנית, ומשם מטה אל הזרת שבצד הימני, 52.
• דקירות בבלוטות השד, 10.
• דקירות מתחת לשד השמאלי, עם חרדה רבה, 1.

הלב והדופק

• חרדה באזור הלב, מלווה בבחילה ובתחושת רעב מוזרה, המוקלת במקצת על ידי אכילה, ומציקה לה אפילו במיטה, לעיתים במשך כמה שעות, אחרי 10 P.M., 41.
• תחושת חום מעל הצד הימני של הלב ומתחת לעצם הבריח השמאלית (לאחר עשר דקות); חום זה התפשט אחר כך עד לקצה השכמה השמאלית ואל האקרומיון, בעוד שבלב עצמו נעלם, 42. [2600.]
• תחושת לחץ מעל הלב, המתפשטת עד אזור בלוטת התריס, כאילו מגז כלוא, עם צורך תכוף לשאוף נשימה עמוקה, והתקפים קלים של בחילה (לאחר חמש דקות), 42.
• לחץ קל באזור הפרקורדיאלי, שאינו מוקל על ידי גיהוקים, 37.
• תחושה לוחצת באזור הלב (ביום הראשון), 37.
• כאב פרקורדיאלי, 137.
• חרדה רבה באזור הפרקורדיאלי והאפיגסטרי, 110.
• כובד באזור הפרקורדיאלי, 37d.
• כאב דואב באזור הפרקורדיאלי בכל התקף שיעול, 37d.
• נהירת דם אל הלב ודפיקות לב, הנעשות אלימות מאוד לאחר אכילה (לאחר תשעה ימים), 1.
• הלב אינו מוגדל והוא במקומו התקין, אך חבטת הלב היא בעלת אופי זמזומי; הקול הראשון של הלב בחוד הלב הוא נשיפתי, השני צלול; בפתח הלב נשמעת אוושה סיסטולית (ביום השביעי), 176.
• Bruit de souffle עם הקול הראשון של הלב (לאחר שישה-עשר ימים), 227. [2610.]
• קול נשיפתי מיוחד, מסונכרן עם הסיסטולה של הלב, מעל קשת אבי העורקים (ביום השמיני), 138.
• אוושה מפוחית בולטת עם הקול הראשון של הלב (לאחר שלושה ימים וחצי), 145.
• הקול השני של הלב מלווה בקול נשיפתי מיוחד, הנשמע בצורה הטובה ביותר בבסיס הלב; פעולת הלב חלשה; דופק 20, 175.
• קולות הנשיפה של הלב נמשכו זמן רב לאחר ההרעלה, 176.
• בבסיס הלב נשמעו אוושות סיסטוליות (ביום הרביעי), 173.
• קול הלב עמום; הסיסטולה לוותה תמיד בקולות נשיפה (ביום הרביעי), 198.
• הקול הסיסטולי הנשיפתי של הלב עדיין נותר לאחר שלושה שבועות, 197.
• הקול השני של הלב היה חלש מאוד (ביום הרביעי), 193.
• קול הלב חלש מאוד, בקושי נשמע, עם אוושה סיסטולית (ביום השביעי), 196.
• קול הלב עמום וחלש במידה ניכרת, 195. [2620.]
• קול הלב חלש; הדופק קטן (ביום השני), 215.
• קולות הלב חלשים, ובקושי ניתנים לתפיסה מחמת אופיים הזמזומי; הקול הראשון לווה תמיד ברעש נשיפתי, אף ששני הקולות היו נשמעים (ביום החמישי), 197.
• הקול השני של הלב ושל כלי הדם הגדולים שוב לא נשמע (ביום הרביעי), 101.
• פעימות הלב סדירות ועמוקות (לאחר שבעה ימים), 56.
• דפיקות לב אלימות (ביום החמישי), 155.
• דפיקות לב אלימות, הנמשכות דקה אחת או שתיים (ביום השלישי), 164.
• דפיקות לב אלימות בלילה (בלילה החמישי), 1.
• פעמות אלימות בבוקר, במיטה, עם ההתעוררות, ובערב בשכיבה, 1.
• הלימה של הלב במשך שעתיים לאחר ארוחת הצהריים, המעוררת לעיתים קרובות שיעול, עם אודם העולה לעיתים קרובות אל הפנים (ביום הרביעי), 1.
• דפיקות לב אלימות, אחר הצהריים, לאחר התרגשות רגשית קלה, הנמשכות שעה, כך שלא יכול היה להישאר בשכיבה; התקף קל נוסף עם ההירדמות (לאחר עשרה ימים), 1. [2630.]
• הלימה מעט חזקה של הלב בתנועה קלה, במיוחד של הזרוע השמאלית, בעת התיישבות במיטה, התמתחות וכו', נעלמת במנוחה, 1.
• דפיקות לב אלימות תכופות, 1.
• דפיקות לב תכופות, שבמהלכן הייתה נוטה מאוד לבכות, ונראתה אומללה מאוד ללא סיבה, 41.
• דפיקות לב, לעיתים במשך שתיים, שלוש או שש פעימות אלימות (בשעת הליכה ובישיבה לאחר ארוחה); בשכיבה על הצד השמאלי, בלילה, רק למשך פעימה אחת או שתיים, 1.
• דפיקות לב וחרדה, בערב ובבוקר, עם ההתעוררות, במיטה, 1.
• דפיקות לב בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר הרגילה, 1.
• מחזור דם מואץ, 18, 23.
• דפיקות לב, עם צלצולים באוזניים, עם תחושת אי-נחת בדם, עם התהפכות רבה וריבוי דמיונות בלתי נעימים, המונעים את ההירדמות, בערב, לאחר הכניסה למיטה, 39b.
• חבטת הלב הורגשה על פני שטח מוגדל, ולעיתים הייתה לסירוגין, 89.
• הלב חלש מאוד; הדופק קטן מאוד, לעיתים קרובות בלתי מורגש, 72; הטמפרטורה 37.6° (ביום השישי), 199. [2640.]
• הלב חלש (ביום השלישי), 178.
• הדופק.
• דופק מהיר מאוד, בקושי מורגש, עם עור חיוור וטמפרטורה ירודה (ביום השלישי), 111.
• דופק מהיר, קטן מאוד, 144; טמפרטורה 38.9°; בערב (ביום השביעי), 196.
• הדופק מוגבר; חום מוגבר ותחושה נוחה בכל הגוף, 21.
• דופק מואץ, קטן, קשה, 8.
• דופק מהיר ומלא, [במקרה של Lobstein לא נזכרת מלאות. -Hughes.] 10, 21.
• דופק מהיר וקטן, 13, 25.
• דופק מהיר וחלש, 7.
• דופק מהיר (ביום השביעי), 134.
• דופק מהיר, רך, 125. [2650.]
• דופק מהיר וקשה, 85.
• דופק מהיר, קטן, רך (ביום השלישי), 143.
• דופק מהיר, מלא, קשה מעט, 79.
• דופק קטן, מהיר (ביום השלישי), 222.
• הפנים בצבען הטבעי, עם דופק מהיר וקושי בנשימה, 50.
• הדופק, שנשאר תקין בשלושת הימים הראשונים, עלה מ-72 ל-88 (ביום הרביעי), 138.
• דופק מלא ומהיר (ביום השישי); חוטי ומהיר (ביום העשירי והאחד-עשר), 217.
• דופק חלש ומהיר (ביום הרביעי), 88.
• הדופק מוגבר, 55.
• דופק מואץ במידה מתונה, ולעיתים לסירוגין, 89. [2660.]
• דופק מהיר למדי (ביום החמישי), 207.
• דופק קצר ומהיר, 50.
• דופק מלא ותכוף למדי, 120.
• דופק 124, חלש מאוד (ביום הרביעי), 193.
• דופק 120, סדיר (ביום השני), 208.
• דופק דחיס מאוד, 120, 195.
• דופק 140 (ביום השני), 162.
• דופק 112 (ביום הרביעי), 173.
• דופק 100, חלש ומהיר, 166. [2670.]
• דופק מתוח, 92 (ביום השלישי), 141.
• הדופק היה מעט קשה (ביום השביעי); נעלם בשורש כף היד לקראת הערב (ביום השמיני), 56.
• דופק 90 (לאחר שלושה ימים וחצי), 145.
• דופק 90 וחלש (ביום השני); אין דופק בשורשי כפות הידיים (ביום השלישי), 183.
• דופק 84 לדקה (ביום הרביעי), 165.
• הדופק בתחילה 80 עד 90, אחר כך תקין, ואז ממש לפני המוות 120 עד 140, קטן, דחיס, ולבסוף בקושי מורגש, 181.
• דופק 70, 51.
• דופק 70 וחלש (לאחר שעה אחת), 182.
• דופק חלש, 66, 178.
• דופק 64, סדיר, אך חלש מאוד ונמחק בקלות בלחיצה, 232.
• דופק קטן, חוטי, 60 (ביום השלישי), 109. [2680.]
• דופק קטן ורך, בערך 60 (ביום השביעי), 176.
• דופק קטן, סדיר, 60 (ביום החמישי), 197.
• הדופק ירד ל-50 עד 60 (ביום החמישי), 100.
• דופק 40, 42, מכווץ ובקושי מורגש (ביום השלישי), 178.
• דופק איטי, ולעיתים מלא וקשה (לאחר שעתיים, שלוש ושמונה שעות), 10.
• דופק חלש (ביום השני), 206.
• דופק חלש, כמעט בלתי מורגש, 119.
• דופק בעל אופי חלש וחוטי, 216.
• דופק 20 (שלא הסתיים במוות), 175.
• הדופק לא הואץ בזמן התקפי החום, 10. [2690.]
• דופק 136, קטן מאוד ובלתי סדיר, ביום שלפני המוות, 155.
• דופק קטן, 120, 203.
• דופק קטן, חוטי, 96 (ביום השני), 209.
• דופק קטן, דחיס, 80 (ביום השני), 130.
• דופק 84, קטן וחלש, עם נשימה 16, טמפרטורה 37.7° (לאחר חמישים ואחת שעות), 156.
• דופק קטן, רך, 56 (ביום השני), ואחר כך עלה ל-60 ול-65, 150.
• דופק קטן ורך, 159.
• דופק קטן, דחיס, חוטי, 64 (ביום השני), 220.
• דופק קטן, תכוף, 117.
• דופק קטן, חלש (ביום השני), 205. [2700.]
• דופק קטן מאוד (ביום החמישי), 164.
• דופק קטן מאוד וחלש, בקושי מורגש (ביום הרביעי), 202.
• דופק לסירוגין, חוטי, ונע בין 53 ל-135 (לאחר עשרים וארבע שעות), 43.
• הדופק מחסיר אחרי כל שלוש עד שש פעימות, 219.
• דופק 108 (ביום השמיני); 132 (ביום התשיעי), 138.
• דופק 74 (לפני הניסוי); 76 (לאחר דקה אחת ושתי דקות); 74 (לאחר שלוש דקות); 72 (לאחר ארבע, חמש ושש דקות); 70 (לאחר שבע ושמונה דקות); 72 (לאחר עשר דקות); 74 (לאחר עשרים דקות, ונמשך כך), 213.
• 74 (לפני הניסוי); 72 (לאחר דקה אחת, שתיים ושלוש דקות); 70 (לאחר ארבע, חמש, שש ושבע דקות); 72 (לאחר שמונה ועשר דקות); 70 (לאחר עשרים דקות, ונמשך כך זמן-מה נוסף), 213.
• דופק 90, חלש (ביום השני); גבר בתדירותו והיה חלש (110), (ביום השלישי), 139.
• דופק 120 עד 140, עם טמפרטורה של 38.8°, 190.
• דופק תכוף (ביום הראשון); 92 (ביום השני); בבוקר 100, אך מלא וחזק במידה מתונה; 140, קטן וחלש, אחר הצהריים (ביום הרביעי), 101. [2710.]
• הדופק ירד ל-75 (לאחר עשר שעות); עלה ל-90, נעשה חלש ובלתי סדיר (לאחר שש-עשרה שעות); 70, סדיר, בבוקר; 60, חזק וסדיר, אחר הצהריים (ביום השני); 60, סדיר (ביום השלישי והרביעי); 72, חלש ובלתי סדיר, בבוקר; 90, חלש, בצהריים; 125, מהיר וחלש מאוד, אחר הצהריים; 130, חלש מאוד, בערב (ביום החמישי); בלתי מורגש ממש לפני המוות (ביום השישי), 140.
• דופק כמעט בלתי מורגש, 110 (ביום השישי), 207.
• לא ניתן היה למשש דופק באף אחד משורשי כפות הידיים, והקול הראשון של הלב בקושי נשמע (ביום החמישי), 161.
• הזקן היה ללא דופק, 105.

הצוואר והגב

• בלוטות הצוואר נפוחות, 116.
• גוש קשה בגודל אגוז לוז בצוואר, מתחת לסנטר, כואב למגע, 3.
• הצוואר נוקשה, 1.
• נוקשות בעורף, 1.
• מין מיוחד של נוקשות כואבת בעורף, 48.
• מין תפיסה מוזרה בעורף, כמו מה שמכונה "תפיסת צוואר", 44. [2720.]
• רגישות כואבת בעורף; בצד ימין גרוע יותר בלחיצה; הופיעה בשעה 9 בבוקר; הכאב גרוע יותר בעת סיבוב הראש שמאלה, ולא ימינה, 50.
• שרירי הצוואר הקדמיים רגישים בכאב למגע ולתנועה, 1.
• תחושה כאילו כובד מעייף מונח על העורף, 1.
• לחץ בעורף, 1.
• כאב קורע בכלי הדם של הצד הימני של הצוואר, מתפשט אל הכתף, 10.
• כאב קורע בעורף, בעת התכופפות וגם בלעדיה, 10.
• קור וכאב קורע בצד השמאלי של הצוואר, 10.
• עוויתות בשרירי הצוואר, 1.
• כאב דוקר בחלק הקדמי של הצוואר, מתפשט לעבר האוזן הימנית, וכאב קורע משם עד לקודקוד הראש, 10.
• דקירות בצד השמאלי של הצוואר, 10.
• גב. [2730.]
• מתח בכל שרירי הגב (ביום השנים-עשר), 31.
• לחץ בגב ובאזור התת-צלעי הימני, כואב מאוד בלחיצה (ביום הרביעי), 193.
• הגב הרגיש כחבול, כך שנאלצה להסתובב במיטה ללא הרף (ביום השני), 220.
• כאב עז בעמוד השדרה, באזור חיבור הצלעות המדומות האחרונות (ביום השלישי), 111.
• כאב עז בגב, כאילו הוכה, בזמן הווסת, 1.
• כאבים בלתי נסבלים, חוזרים לפרקים, בגב, המונעים הליכה, 1.
• כאב עז בגב, לאחר ישיבה ממושכת, 1.
• כאב רב בגב ובגב התחתון, כך שבקושי יכול היה לקום ממושב, 1.
• כאב בגב לאחר הליכה, 1.
• כאבים בגב (ביום השני), 205. [2740.]
• החולה התלונן רק על כאב בגב ובשוקיים (ביום השלושה-עשר), 215.
• תחושה קהה, כאילו מגודש דם בכל עמוד השדרה, ולעתים תחושה משותקת בעצם העצה (ביום החמישי), 42a.
• כובד מעל הגב והגב התחתון (ביום השלישי), 42f.
• כובד ועייפות בגב, בשכיבה, 1.
• מרגיש משותק בגב ובזרועות לאחר תנומה של צהריים, 1.
• תחושה כאילו הגב נרדם או נקע, לאחר תנומת הצהריים, 1.
• דקירות לסירוגין בעמוד השדרה במשך כל היום, בשעות שונות (לאחר עשרים ושניים ימים), 1.
• גבי.
• הזיזים הקוציים של החוליות הגביות בין השכמות נעשו רגישים ביותר ללחץ, גם השרירים שבין הזיזים הקוציים לבין השכמה השמאלית היו רגישים, גרוע בהרבה בצד שמאל; הורגשו כאבים דוקרים, המתחילים בעצם סמוך לשכמה השמאלית ומתפשטים קדימה דרך בית החזה, או בכיוון ההפוך, מלפנים לאחור, ולעתים גם מתפשטים אל הזרוע העליונה, מוקלים בלחץ חזק על הגב, במנוחה ובחום; הכאבים הוחמרו בהרמה, בעבודה; גרועים יותר בזמן הווסת, ובייחוד מוחמרים על-ידי ריגוש רגשי בלתי נעים ועל-ידי עוגמת נפש, 41.
• תחושה ברורה ומיוחדת מאוד, כאילו ממשב אוויר קר בשל קרבה יתרה לחלון פתוח למחצה, בשרירי השכמה הימנית ולאורך החלק האחורי של הזרוע הימנית העליונה עד המרפק, או תחושה כאילו רוח חדה נושבת על משטח לח; במרפק השתנתה תחושה זו לחוסר תחושה שהתפשט עד האצבעות (ביום השני), 42d.
• לחץ ממש מתחת לשכמות, 1. [2750.]
• תחושה כאילו מישהו אוחז בחוזקה בשתי השכמות, בעת הרמה ונשיאה של דבר-מה בשתי הידיים, 10.
• כובד בחלק העליון של הגב (ביום השני), 42b.
• כאבים בגב בין השכמות (ביום השלישי), 215.
• כאב כאילו יתד בשכמה השמאלית, 1.
• כאב שורף למדי בין השכמות, 210.
• כאב קהה בין השכמות (ביום הראשון), 42a.
• כאב מקפץ בשכמה השמאלית, מתפשט אל הכתף, בישיבה, 10.
• כאב דוקר בשכמה הימנית, 1.
• פעימות וכאב קורע בשכמה הימנית, כאילו בעצם, חוזרים שוב זמן קצר לאחר שפשוף, 10.
• כאב פועם בנקודה קטנה בין השכמות, 10. [2760.]
• כאב קורע בשכמה השמאלית, נעלם בשפשוף, 10.
• כאב קורע בשכמה הימנית, 1.
• דקירה עזה בשרירים הגביים מעל הירך השמאלית (לאחר שבעה ימים), 1.
• דקירות בשכמה הימנית, 10.
• דקירות בשכמה (ביום השני), 5.
• דקירות מתחת לשתי השכמות; דקירות תכופות הנמשכות רבע שעה, 1.
• מותני.
• חולשה בגב התחתון, כאילו נרדם, בישיבה ובעת קימה ממושב, 1.
• חולשה וכבדות בגב התחתון, 1.
• חולשה בחלק התחתון של הגב, 36b.
• חולשה עצבית במותניים, לאחר פליטת זרע, 1. [2770.]
• תחושת רעד בחלק התחתון של עמוד השדרה, בלסתות ובאצבעות, למשך זמן-מה, 36.
• רגישות עצבית רבה, כרוכה בחולשה, חמורה ביותר בחלק התחתון של עמוד השדרה, באזור החוליה המותנית האחרונה ובעצם העצה; כל מאמץ קל עייף אותו, ונשיאת סל קטן, שבדרך כלל לא הייתה אלא דבר של מה בכך, גרמה לכאב לאורך כל הגב, 36.
• אזור הכליות רגיש מאוד ללחץ, 164.
• צריבה בגב התחתון, בייחוד בעת איחור הווסת, 1.
• כאבים דוקרים לוחצים, לעתים עזים, בעומק שני אזורי הכליות; אזורים אלה היו רגישים רק ללחץ חזק, 34.
• כאב לוחץ בחוליה המותנית האחרונה, סמוך לצד הימני של עמוד השדרה, בישיבה, ולעתים גם בעמידה, 34d.
• כאב חמור בבסיס עמוד השדרה (לאחר שש שעות), 90.
• כאבים יורים מן הגב התחתון לעבר אזור הטחול (לאחר המנה השלישית, ביום השני), 30.
• כאב בגב התחתון, לאחר ישיבה ממושכת (לאחר אחד-עשר ימים), 1.
• כאב בגב התחתון, מעל עצם העצה, ובחלקים הסמוכים של הכסל, בייחוד בישיבה כפופה ולאחר הסעודה, עם חולשה רבה, 8. [2780.]
• כאב בגב התחתון, בעת הזדקפות מהתכופפות ובעמידה, פחות בזמן הליכה, 1.
• כאבים בגב התחתון, 39b ; (ביום השלישי), 141, 181 ; (ביום השישי), 215.
• כאב מכרסם בגב התחתון ובעצם העצה, הנעלם בשפשוף, 10.
• כאב עז במותניים (ביום החמישי), 161.
• כאבים במותניים (ביום השלישי), 115, 181.
• דקירות חדות באזור המותני ובאזור הטחול (ביום הרביעי), 30.
• דקירות באזור המותני (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.
• דקירות בחוליות המותניות, הגורמות לזעקה, 10.
• עצתי.
• כאב בעצם העצה, במקום חיבורה עם החוליה הגבית האחרונה, כאילו הרמתי משא כבד מדי (לאחר שעה אחת); לא הורגש בישיבה, בשכיבה, בהתכופפות או בעת קימה, אלא רק בעמידה ובהליכה; מוחמר בעמידה כאשר עצם העצה כפופה לאחור, בשיעול, ובייחוד כאשר עומדים על רגל אחת והאחרת מסובבת פנימה וקדימה, וגם בהתכופפות לצד אחד; עצם העצה לא הייתה רגישה ללחץ, אך על הזיזים הקוציים של שתי החוליות המותניות האחרונות ועל החלקים הסמוכים גרם הדבר לתחושת חוסר תחושה ונוקשות בשתי כפות הרגליים; תסמין זה נעלם בהדרגה אחר הצהריים, 42g.
• דקירות חדות מאוד באזור הסקרו-איליאקי השמאלי מאחור (לאחר המנה השנייה, ביום השלישי), 30. [2790.]
• תחושה משותקת בחלק העליון של עצם העצה, ובחוליות המותניות התחתונות (ביום הראשון), 42b.
• כאב חולף המתפשט מעצם הזנב דרך עמוד השדרה אל קודקוד הראש, אשר משך את הראש לאחור בעת היציאה, 1.
• עצם הזנב כואבת למגע, כאילו מכיב, 1.
• כאב בעצם הזנב המעכב כל תנועה; אינה יכולה למצוא שום תנוחה נוחה; אחריו באה נוקשות כואבת בעורף (ביום השני), 1.

גפיים

• עוויתות של הגפיים (ביום השני), 130.
• רעד ותנועות עוויתיות של הגפיים, 117.
• מתיחה של הגפיים והחזה בבוקר, במיטה, 1.
• תנועות עוויתיות, עם כיווצים של הגפיים (ביום השלישי), 220.
• כאבים עוויתיים עזים בגפיים העליונות והתחתונות (ביום הרביעי), 171.
• תנועות עוויתיות של הגפיים העליונות והתחתונות, 157. [2800.]
• לא יכולתי ליישר את גפיי, אלא שכבתי כשהן מכווצות כלפי מעלה, 43.
• שיתוק של כל הגפיים, בבוקר, במיטה, הנעלם לאחר הקימה, 1.
• אובדן כוח בכל הגפיים, בייחוד במפרקים, וכאילו היו משותקות, עם תיאבון טוב, 1.
• חולשה רבה של הגפיים, בייחוד של הירכיים, בבוקר, זמן קצר לאחר הקימה, 1.
• חולשה רבה בגפיים, במשך יותר משלושה שבועות, 7.
• חולשה ואפיסת כוחות בגפיים, בייחוד במפרקי הברכיים, עם דקירה קלה וצריבה בהן, גרועות יותר בבוקר לאחר הקימה, ומוחמרות במנוחה, מוקלות בהליכה, במשך כמה ימים, 8.
• חולשה מתמדת במפרקי הזרוע והברכיים, 8.
• חולשה בכל הגפיים (ביום השלישי), 35.
• חולשה ואפיסת כוחות בכל הגפיים (ביום הראשון), 42f.
• רפיון רב של הגפיים, 39b. [2810.]
• תחושת עייפות בגפיים, בערב (ביום הראשון), 42c.
• תחושת לאות מכאיבה מאוד בזרועות ובגפיים (ביום השני), 227.
• אפיסת כוחות של הגפיים, 191.
• כפות הידיים והרגליים כאילו אפסו כוחותיהן, 1.
• הגפיים נרדמות לעיתים קרובות, 40.
• הזרועות והרגליים נרדמות בקלות, 40.
• הירדמות של הזרועות והרגליים בלילה, שהעירה אותה, 40.
• הירדמות של כפות הידיים והרגליים, 1.
• כפות הידיים, הרגליים והאף כאילו נוקשים, 1.
• כפות הידיים והרגליים מרגישות משותקות, בבוקר, לאחר הקימה, 1. [2820.]
• כפות הידיים והרגליים מרגישות כמתות, 1.
• חוסר תחושה בגפיים (ביום השני), 100, 181.
• כמין עצלות בגפיים, בייחוד לפני הצהריים, 1.
• כמין עצלות וכבדות בגפיים, 1.
• כפות הידיים והרגליים כבדות כעופרת, 1.
• כבדות במפרקי הזרועות והברכיים, 8.
• כבדות בגפיים, בבוקר, לפני הקימה, 8.
• כבדות של הגפיים, בעת סערה, 1.
• כבדות של הגפיים (ביום השבעה עשר), 31.
• הגפיים נעשו כבדות כעופרת, ולבסוף משותקות, עם כאבים בשרירים (ביום הרביעי), 142. [2830.]
• כבדות בגפיים, בגב ובגפיים התחתונות, כמעט רק בבוקר, עם היקיצה, 1.
• מלאות וכבדות בלתי נעימות מאוד של הגפיים, 39b.
• כבדות של כפות הידיים והרגליים, 1.
• במשך כל הלילה סבל מכאבים עזים בשתי הגפיים העליונות והתחתונות; כאבים אלה, שהוא משווה אותם להתכווצויות, נמשכים כל העת, אך עוברים החמרות מזדמנות, שבמהלכן השרירים מתכווצים בנוקשות (בלילה השני), 99.
• כאב בכל הגפיים, 1.
• כאבים בגפיים, הגורמים לצעקות רמות (ביום השמיני), 196.
• בתום שלושה ימים נדמה היה שהכאבים עוזבים את מעיי ומתיישבים במפרקיי, ויוצרים קול פצפוץ בעת תנועה, 43.
• כאבים חולפים במפרקים, 40.
• כאבים בגפיים, 92.
• כל המפרקים כואבים, בעיקר בעת תנועה, 1. [2840.]
• כאב חבול בכל הגפיים, 1.
• כאב חבול וכבדות בברך ובמרפק השמאליים, 1.
• תחושת חבלה בגפיים, בעת עלייה במדרגות, 32d.
• כאבים מושכים-לוחצים במפרק זה או אחר, גרועים יותר במנוחה, מוקלים בתנועה, 40.
• כאבי משיכה בגפיים, 181.
• כאבי משיכה במפרקים, לאחר הקימה, בבוקר, 40.
• משיכה בזרועות ובגפיים התחתונות, עם מצב-רוח בכייני (לאחר שלושה עשר ימים), 1.
• משיכה עזה בזרוע וברגל הימניות, בלילה, 1.
• התכווצויות, עם דקירות וכיווצים של הזרועות והגפיים (בלילה הראשון), 220.
• התכווצויות בגפיים (לאחר עשרה עד שנים עשר ימים), 175. [2850.]
• התכווצויות מכאיבות בגפיים, בשוקיים ובכפות הרגליים (ביום השני), 205.
• התכווצויות מכאיבות עד מאוד בגפיים (ביום העשרים), 227.
• כאב קורע באמה הימנית ובברך, מיד כשהיא נעשית קרה, 1.
• בעודו במצב מנוחה, השרירים של כל הגוף, אך במיוחד אלה של הגפיים, כאילו מפרפרים הלוך ושוב, אף שלא היו מכאיבים; שרירים שונים או צרורות שרירים פרפרו בזמנים שונים; לעיתים פסקו הפרפורים, אך הם התעוררו בקלות במגע, 61.
• תחושת רעד קלה בכל הגפיים, כמו לאחר התרגשות נפשית, 39a.
• תחושות חולפות של דקירה ולחץ במפרק זה או אחר, 40.
• דקירות דמויות-מחט הנגרמות מלחץ האצבע, בשתי הגפיים העליונות והתחתונות (ביום הרביעי), 164.
• תחושה כאילו כל הגפיים נקועות, בתנועה מהירה, 1.
• תחושה כאילו נוזל זורם מן הגו אל הגפיים, בייחוד אל הברכיים, המרפקים ופרקי הידיים, 34a.
• צריבה בכפות הידיים ובגפיים התחתונות, 1. [2860.]
• תחושת זחילה תכופה בגפיים, 36b.
• תחושת זחילה וחוסר תחושה בגפיים נצפתה זמן רב לאחר הפרובינג, 42h.

הגפיים העליונות

• חולשה בזרועות, עד כי לא יכלה להניחן במנוחה (לאחר שישה-עשר ימים), 1.
• חולשה במפרקי הזרועות, עם ורידים תפוחים בידיים, 1.
• שיתוק הזרוע השמאלית (היום העשירי), 57.
• הזרועות נעשות חסרות תחושה בשעת עבודה, 40.
• הירדמות של הזרוע השמאלית, עם חוסר תחושה באצבעות (ללא קור) והתכווצותן, בייחוד בבוקר, ולאחר מכן הזרוע חלשה מאוד, 1.
• הזרוע שעליה נשען הראש נרדמה, 1.
• הירדמות הזרוע הימנית בבוקר (לאחר שמונה ימים), 1.
• הירדמות הזרועות, 1. [2870.]
• תחושה כאילו הזרוע הימנית רדומה, בערב, 36.
• כבדות של הזרוע הימנית, כך שלא יכול היה להרים אותה בקלות כרגיל, כאילו מפרק הכתף נוקשה (חצי שעה לאחר המנה הראשונה), 31.
• כבדות של כל הזרוע הימנית, וכאשר השתלשלה מטה תחושה כאילו היא נמשכת כלפי מטה (היום השמיני), 31.
• כבדות של הזרוע הימנית בזמן הרחצה ולאחריה (היום הארבעה-עשר), 31.
• כבדות בולטת של הזרוע הימנית, שהורגשה בעת כתיבה, זמן קצר לאחר הקימה, בבוקר (היום השבעה-עשר), 31.
• כבדות של הזרוע בעת כתיבה (היום העשרים ושלושה), 31.
• כבדות של כל הזרוע הימנית, עם נוקשות ולחץ כה גדולים בכתף הימנית, בזמן רחצה, צחצוח שיניים וסירוק השיער, בבוקר, עד שנאלצתי להניח לזרוע להשתלשל מטה (היום העשרים ושישה), 31.
• כאב עז, הנמשך מעצם השכמה השמאלית אל שרירי הזרוע, הן מעל המרפק והן מתחתיו, עם קור בגב כף היד, ומסתיים בעקצוץ דוקר בקצות האצבעות, 44.
• כאב, תחושת קהות ואובדן כוח בזרוע הימנית, בעיקר סביב מפרק המרפק, בערב, בשכיבה במיטה, נעלמים עם שינוי תנוחת האיבר, אך שבים זמן קצר לאחר מכן, וחוזרים כך פעמים רבות, 8.
• כאב חבול שיתוקי בזרוע, עם רעד, אם היא מחזיקה דבר-מה בידיים, 1. [2880.]
• כאב, כאילו מנקע, בזרוע הימנית, 1.
• כאבים חולפים בזרוע (היום התשעה-עשר), 31.
• מתח מושך בשרירי הזרועות, הנמשך מן הכתפיים עד מחצית האמות, 1.
• כאב מושך בכל הזרוע, המתגבר בערב, 1.
• משיכה וקריעה בזרועות, 171.
• קריעה בזרוע וביד השמאלית, 1.
• קריעה קהה בעצמות הזרוע והיד הימנית, 42h.
• קריעה בזרוע הימנית, 38a.
• כאב יורה, כעין כאב חשמלי, לאורך הזרוע הימנית עד הזרת, 52.
• זחילה מתמדת ותחושת הירדמות בזרוע הימנית, 40.
• כתף. [2890.]
• נפיחות של בלוטות בית השחי, עם כאב שורף בעור הזרוע, 5.
• נפיחות בלוטית בגודל אגוז לוז בבית השחי השמאלי, העלתה מוגלה והפרישה, 50.
• שתי נפיחויות בלוטיות בבית השחי השמאלי גדלו במהירות במשך שבוע אחד ולאחר מכן נעלמו בהדרגה; קשות מאוד, אדומות וכואבות; גרועות יותר אחר הצהריים, בערב ובחלק הראשון של הלילה; לחץ קל לא הגביר את הכאב, אך לחץ חזק עשה אותן כואבות מאוד; מהן נמשכו לאורך המשטח הפנימי של הזרוע השמאלית עד שורש כף היד גושים קטנים, בגודל אפונה חצויה, במרווחים בלתי סדירים, גרועים יותר מלחץ או משפשוף מהיר, 50.
• נפיחות בלוטית בבית השחי הימני, שגדלה עד לגודל ביצת תרנגול הודו, קשה וכואבת, אחר הצהריים ובמשך הלילה, פחותה לקראת הבוקר; בתוך כשבוע העלתה מוגלה והפרישה כמות של מוגלה דלילה ודמית; הכאב היה בעל אופי דוקר וקהה; ההפרשה נעשתה בעלת ריח רע לפני ההחלמה, 50.
• כבדות בכתפיים ובזרועות (לאחר יומיים), 1.
• נוקשות של הכתף הימנית, מעין מתח, הנמשך עד העורף (היום השלישי), 31.
• תחושה מתוחה-לוחצת בדלטואיד ובשרירי הגב העליון, העולה עד עורף הצוואר (היום השמיני), 31.
• מתח ולחץ בשרירי הכתף ועורף הצוואר של הצד הימני (היום הארבעה-עשר), 31.
• מתח, נוקשות וכבדות של הכתף הימנית, כה גדולים עד שיש להניח לזרוע להשתלשל מטה לזמן-מה, בזמן צחצוח השיניים (היום העשרים), 31.
• תחושת נוקשות ולחץ בכתף, עם כבדות של הזרוע, בזמן רחצה, בבוקר (היום העשרים ושלושה), 31. [2900.]
• מתח ולחץ בכתף, עם תחושת נוקשות, מורגשים במיוחד בהרמת הזרוע כדי לסרק את השיער או לצחצח את השיניים, עד שנאלצתי להניח לזרוע להשתלשל מטה; מתח זה נמשך כמעט כל הבוקר (היום העשרים וחמישה), 31.
• כאבים באזור הכתף הימנית (היום השלישי), 214.
• כאב, כאילו מנקע, בכתף הימנית, בייחוד בהרמת הזרוע, 1.
• כאב ראומטי בכתף הימנית, הנמשך אל הצלעות העליונות, נמשך שעה אחת (לאחר שבעה ימים), 1.
• דקירה קהה וכואבת בכתף השמאלית, לאחר ארוחת הצהריים, נעלמת בתנועה, עם רגישות כואבת ממושכת של המקום לאחר מכן, 10.
• כאב ראומטי בכתף הימנית, בבוקר, לאחר היקיצה (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• כאב במפרקי הכתף לאחר הליכה באוויר הפתוח, 1.
• הכתף כואבת למגע ולתנועה, 1.
• תחושה לוחצת-שורפת קלה במפרק הכתף הימנית, בייחוד בהרמת הזרוע, בזמן רחצה (לאחר 10 טיפות, היום השמיני), 31.
• לחץ ומשיכה בכתפיים, 2. [2910.]
• כאב קודח בכתף הימנית, לאחר ארוחת הצהריים, מוחמר בתנועה, מוקל במנוחה, 10.
• קריעה בכתף השמאלית, בייחוד בלילה, במיטה, 1.
• קריעה בכתף השמאלית, גם במפרקים, לעיתים, עם קריעה בברך, בעיקר לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• דקירות קהות, מתפשטות לרוחב, מתחת לשני בתי השחי, 10.
• קריעה בכתף השמאלית, עם כאב ראש, 1.
• פצפוץ במפרק הכתף, 1.
• דקירות בבתי השחי, הנמשכות דרך הכתפיים, 10.
• נעיצות ודקירות בכתף הימנית, 10.
• זרוע עליונה.
• חולשה רבה בזרועות העליונות, 1.
• לחץ כואב בקרום העצם של עצם הזרוע והחישור, כעין כאב בעצם (לאחר שש שעות), 1. [2920.]
• קריעה במשטח החיצוני של הזרוע הימנית העליונה, המופיעה לאחר שפשוף האמה, יחד עם קפיצות נראות לעין, 10.
• קריעה בזרוע העליונה, 1.
• בשעה 3 אחר הצהריים נעלם הכאב בברכיים, ועתה מורגש מקצתו בזרוע השמאלית מעל המרפק, 51.
• כאב ראומטי בזרוע הימנית העליונה, לאחר התקררות קלה, 1.
• כאב חבול בזרוע הימנית העליונה, בשבתו, 10.
• כאב חבול בעצם הזרוע השמאלית, הנמשך מעלה ומטה, מן המרפק עד הכתף, בשבתו, 10.
• מרפק.
• מפרק המרפק כואב, כאילו נשבר, 4.
• תחושת מכה וניתור בקונדילים של המרפק, בשבתו, 10.
• כאב מכרסם במרפק הימני, הנמשך לעבר הכתף, בשבתו, 10.
• קריעה וקידוח במפרק המרפק, הנמשכים לעבר הכתף, 10. [2930.]
• קריעה ומשיכה במפרק המרפק הימני, 1.
• קריעה ונעיצות במרפק הימני, 10.
• דקירות במפרקי המרפקים, לאחר בהלה, ולאחר מכן גם במקום משופשף בכף הרגל, 1.
• אמה.
• אפיסת כוחות וחולשה, בייחוד באמות, 42a.
• כאב לוחץ קל בשרירים שבצד האולנרי של האמה הימנית, בזמן רחצה, בבוקר, ולאחריו כבדות של כל הזרוע (היום השני), 31.
• כאב מושך בזרוע הימנית, הנמשך מן המרפק עד מפרקי האצבעות, עם מעט בחילה ורעב טורפני, 34d.
• כאב חבול בחישור הימני, 10.
• קריעה עזה בצד הפנימי של האמה השמאלית, כאילו העור עומד להישפשף ממנה, בבוקר, 10.
• קריעה, הנמשכת מן המרפק לאורך הצד הפנימי של האמה כלפי מפרק האגודל, כאילו העצם תיעקר, נעלמת לאחר שפשוף, 10.
• קריעה באמות, בייחוד סביב שורשי כפות הידיים, 10. [2940.]
• קריעה שיתוקית בעצמות האמה הימנית ובמשטח הגבי של עצמות המסרק, אשר פעם אחת נמשכה עד עצם הזרוע; כעבור כמה שעות (לקראת ערב), כל המשטח הגבי של יד ימין נעשה חסר תחושה לזמן-מה (היום הראשון), 42b.
• שורש כף היד.
• נפיחות של שורש כף היד, עם פעימה בו כמו בכיב, עם קריעה הנמשכת אל האצבעות, אפילו במנוחה, ועוד יותר בהנעת שורש כף היד, שהיה נוקשה (לאחר התקררות (?)), 1.
• דקירות חדות בשורשי כפות הידיים, בזמן מנוחה (לאחר שבעה-עשר ימים), 1.
• קריעה בשורשי כפות הידיים, עם חולשה שיתוקית, בערב, 10.
• כאב, כאילו מנקע, בשורש כף היד, 10.
• כף היד.
• הוא לא מת, אך ידיו נשארו משותקות מאז ואילך, 127.
• שיתוק של שתי כפות הידיים והאצבעות, שנמשך חצי שעה בלבד (היום החמישי), 164.
• התכווצות עזה של שתי כפות הידיים; היד הימנית הייתה בפרונציה ניכרת, האגודל מוצמד לעבר האצבע האמצעית, האצבע המורה והאמצעית ביישור, האצבע הרביעית והחמישית בכיפוף חלקי; היד השמאלית הייתה במצב דומה, אלא ששלוש האצבעות האחרונות היו כפופות בחוזקה; יחד עם זאת התלונן החולה על משיכה וכאב בשתי כפות הידיים והזרועות; בשרירי האגודל והזרת נצפו פרפורי סיבים עזים (היום השלישי), 164.
• התקפים של התכווצות בשתי כפות הידיים, מלווים בכאבים קורעים בגפיים (מופיעים כהתקפים היסטריים), (היום השלישי), 192.
• נפיחות מהירה של כפות הידיים והאצבעות, 1. [2950.]
• יד ימין התנפחה עד שורש כף היד, רכה ובצקתית; בסיס האצבע המורה והאצבע כולה התעבו, נעשו אפורים-שחורים ונמקיים; הרגישות ללחץ כמעט נעלמה לגמרי; לא היה כאב; כל העצם נחנטה, כמו ב-gangrenus senilis; היה צורך בקטיעת הגליל הראשון, 108.
• שטף דם אל הידיים (והראש), כאילו בא מן הקיבה, עם ורידים גדושים בגב כפות הידיים, 10.
• רעד של כפות הידיים, 1, 8.
• רעד של כפות הידיים, עד כי לא היה מסוגל לכתוב, 10.
• רעד של כפות הידיים, עד כי לא היה מסוגל לרשום את תסמיניו (היום השביעי), 103.
• רעד של כפות הידיים, בבוקר, 1.
• כבדות ורעד של כפות הידיים בשעה שהן משתלשלות מטה, עם אודם וורידים תפוחים, ותחושה כאילו הדם נדחף לתוכן, 10.
• כפות הידיים והזרועות חסרות מנוחה (היום השישי), 172.
• הירדמות של יד ימין, בבוקר, במיטה (לאחר תשעה ימים), 1.
• הירדמות של שתי כפות הידיים, בבוקר עם היקיצה; הייתה תחושת קהות (היום העשרים ואחד), 1. [2960.]
• לעיתים ידיו נראות משותקות למשך כמה שעות, 1.
• תחושת קהות במשטח הכופף של יד ימין (היום הראשון), 42g.
• תחושת נוקשות חדה בידיים, בייחוד באצבע האמצעית של יד ימין (היום העשרים וחמישה), 31.
• משיכה ביד הימנית (היום השני), 31.
• משיכה בידיים ובאצבעות לאחר הרטבת הידיים במים חמים, 1.
• קריעה בידיים, בייחוד במפרקי האצבעות, בעיקר בלילה, במיטה, 1.
• קריעה בעצמות המסרק, 2.
• כאב לוחץ בעצמות המסרק הימניות (היום השני), 42d.
• קריעה ופצפוץ בידיים ובשורשי כפות הידיים, 10.
• כאבים עמוקים וקשים מאוד בעצמות יד שמאל ובאצבעותיה (היום השלישי), 30. [2970.]
• צריבה ונעיצה בנקודה בשול הפנימי של יד ימין, 10.
• תחושת שריפה בידיים, ללא חום חיצוני, 1.
• אצבעות.
• שיתוק של האצבעות; הייתה לה יכולת תחושה, אך בקושי יכלה להניען, 2.
• מעת לעת האצבעות נמשכות ומתכופפות, כאילו מעווית, 1.
• קפיצות באצבעות מסוימות, 2.
• נפיחות של אצבע אחת, עם כאב, בעיקר בלחיצה, 1.
• נפיחות של המפרק הראשון של האגודל, כואבת במגע, עם כאב מתוח, כאילו מנקע, בתנועה, 1.
• חולשה וקפיצות באצבע אחת, במשך כל היום, 1.
• קפיצות עזות בזרת השמאלית, 1.
• קפיצות שיתוקיות של האגודל הימני לעיתים בזמן כתיבה, עד כי בקושי יכול היה להחזיק עט, 3. [2980.]
• התכווצות של מקרבי האגודל ושל כופפי האצבע המורה (היום החמישי), 140.
• תחושה תכופה של נוקשות ונפיחות במפרקי אצבעות יד ימין, עד כי לא יכלה להשתמש במחט, 40.
• חוסר תחושה ואי-רגישות באצבעות של יד אחת, עם הירדמות של אלו שביד האחרת; האצבע האמצעית של יד ימין הייתה חסרת תחושה לגמרי, מתה, חסרת דם וקרה, באוויר קר במידה מתונה, 1.
• תחושת קהות בקצה הזרת והאגודל הימניים (היום הראשון), 42a.
• כל אצבעותיי היו כאילו אגודלים, 43.
• כבדות בקצות האצבעות, 1.
• מתח באצבע הרביעית והחמישית של שתי הידיים, כאילו ננקעו, 1.
• מתח באצבעות יד שמאל, 1.
• תחושה מכרסמת בגליל השני של האצבע האמצעית הימנית (היום הארבעה-עשר), 31.
• כאב, כאילו מנקע או מעיקום, במפרק הראשון של האגודל, בתנועה, 1. [2990.]
• כאב, כאילו מנקע, באגודל, בעת אחיזת דבר-מה, 1.
• כאב, כאילו מנקע, במפרקי האצבעות (לאחר שישה ימים), 1.
• כאב נעיצה חד בעצם שבכרית הזרת הימנית (היום הראשון), 42b.
• כאב לוחץ באצבע האמצעית הימנית ובמרפק, 36.
• תחושה לוחצת ב-extensor digiti medii, הנמשכת מעלה עד אמצע האמה (היום הארבעה-עשר), 31.
• משיכה וקריעה עוויתיות בזרת, 1.
• קריעה בזרת הימנית, 10.
• קריעה חולפת במפרקי האצבעות ובאגודלים, 1.
• מעין נעיצה שורפת בקצות אצבעות יד ימין, החוזרת כמה פעמים, בערב (היום השני), 31.
• צריבה קלה, נעה הלוך ושוב, לאורך עצם הגליל השני של האצבע המורה הימנית (לאחר ארבעה-עשר ימים), 31. [3000.]
• תחושת זחילה בכל אצבעות יד ימין, ובאצבע המורה ובאגודל של יד שמאל, ובאצבעות החיצוניות של כף הרגל הימנית, ובחלק האדום של השפה העליונה; באגודל הימני הייתה לעיתים גם תחושת חמימות (היום השני), 42d.
• זחילה חסרת תחושה בפלנגות הציפורניות של הזרת והאגודל הימניים (היום הראשון), 42c.
• זחילה חסרת תחושה בקצות אצבעות יד ימין, באגודל השמאלי, ובזרת הימנית של כף הרגל (היום הראשון), 42d.

הגפיים התחתונות

• הנפיחות של הגפיים התחתונות נעלמה (לאחר תשעה-עשר ימים), 215.
• ההליכה הייתה בלתי יציבה עד כדי כך שחשבה שתיפול בכל צעד, 41.
• התכווצות עוויתית של הגפיים התחתונות, כך שלא יכלה למתוח אותן, בזמן הווסת, 1.
• עוויתות טוניות עזות של הגפיים התחתונות ושל כפות הרגליים, שהיו מתוחות; אחריהן באו עוויתות של הגפיים העליונות ולאחר מכן טריזמוס, כך שלא היה אפשר לפתוח את הפה, שעות אחדות לפני המוות, 138.
• אי-שקט רב בגפיים התחתונות, עם ידיים קרות כקרח, במיוחד בערב, 1.
• חולשה ועייפות בגפיים התחתונות, במיוחד בעלייה במדרגות, 1.
• חולשה ותשישות רבות, במיוחד בגפיים התחתונות ובברכיים, עם תחושת רפיון במפרקי הברך, כך שכמעט לא היה יכול לעמוד, ולעיתים הוקל בהליכה, 10. [3010.]
• עייפות בגפיים התחתונות, בבוקר, 1.
• חולשה רבה של הגפיים התחתונות; היא נופלת בקלות, 1.
• הגפיים התחתונות רגישות מאוד למגע, 191.
• תחושה כאילו נשללו ממנה הגפיים התחתונות, אף שתחושתן ותנועתן נשארו תקינות (יום שני), 140.
• שרירי הגפיים התחתונות, ובייחוד של הירכיים, כואבים מאוד בלחיצה (יום שמיני), 196.
• הירדמות של הגפה התחתונה השמאלית, ללא סיבה, בבוקר, 1.
• תחושת שיתוק חזקה מאוד בגפה התחתונה הימנית, בלילה, 1.
• חוסר תחושה מוחלט של הגפיים התחתונות ושל הגוף עד החזה, לפני המוות (יום חמישי), 136.
• חוסר תחושה מוחלט של הגפיים התחתונות ושל הגוף עד החזה (יום חמישי), 221.
• כאב בגפיים התחתונות, בבוקר, בקימה, כאילו לאחר הליכה ממושכת, 1. [3020.]
• כאב כחבלה בגפיים התחתונות, כאילו מעייפות מופרזת, בלילה, 1.
• כאבים מושכים בגפיים התחתונות, מתפשטים מן הברכיים עד קצות אצבעות הרגליים; הנחת רגל אחת על השנייה במיטה גרמה לכאב עז ביותר (יום שלישי), 164.
• כבדות בגפיים התחתונות (לאחר ארבעה ימים), 1.*
• כאבים קורעים בגפיים התחתונות, 38a.
• תחושת הידוק בכל הגפה התחתונה הימנית, אפילו במנוחה, 1.
• מתח בגפיים התחתונות וכאב נוקשה לוחץ בגפה התחתונה השמאלית, 1.
• התכווצות דמוית עווית בשתי הגפיים התחתונות ובכפות הרגליים, עם קפיצות, 1.
• בניסיון ללכת נדמה היה שכפות רגליי ורגליי נפוחות ומודבקות לרצפה, 43.
• מפרק הירך.
• תחושה משתקת כואבת במפרק הירך השמאלי בערב, כך שהיה יכול לדרוך עליו רק בקושי, אך ללא קושי בישיבה ובשכיבה, 5.
• תחושה במפרק הירך הימני כאילו הוא מהודק בחוזקה, ללא כאב, בישיבה, 10. [3030.]
• מפרק הירך הימני היה כואב, 1.
• כאב עז באזור מפרק הירך הימני (לאחר חצי שעה), 90.
• כאב, כאילו מנקע, בירכיים, 1.
• כאב עמום במפרקי הירך, כאילו ממיטה קשה; בלילה, במיטה, היה מוכרח לשנות את תנוחתו בלי הרף; נעלם עד מהרה בבוקר, לאחר הקימה, 1.
• דקירה עזה במפרק הירך הימני, המתפשטת אל החזה, 6.
• דקירות במפרק הירך השמאלי, הנעלמות בשפשוף, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• הירך.
• בשליש העליון של הגפה התחתונה (מתחת לברך) ישנם שני פצעים רחבי היקף במידה בינונית, שאינם מגיעים עד העצם. לאחר שהחלקים הנמקיים נשרו והחלה להיווצר רקמת גרנולציה, הותקפו על ידי גנגרנה נוזוקומיאלית; לאחר שזו דוכאה באמצעות תרופות קאוסטיות חזקות, הופיעה פריוסטיטיס גנגרנוזית נרחבת של השוקה, עם הפרעה קדחתנית קשה; הפריאוסט נקלף מעל שטח גדול כלפי מעלה, עד למפרק הברך; העצם הייתה מחוספסת. מאחר שלא היה אפשר לצפות לריפוי, וכיוון שההפרשה המוגלתית העצומה, החום הגבוה וחוסר השינה המתמיד איימו למצות לחלוטין את החולה, בוצעה ב-4 בפברואר קטיעה של עצם הירך מעל הקונדילים. במהלך הניתוח נצפה כי הפריאוסט, אף שהיה בעובי תקין ובעל מבנה שנראה שלם, היה מחובר לעצם ברפיון רב, וניתן היה להפשילו לאחור עד הקונדילים בקלות הרבה ביותר. היינו חייבים להסיר את התפרים ימים אחדים לאחר הניתוח בשל הלחץ הרב של גוף העצם על הרקמות הרכות; מיד לאחר שנעשה הדבר, נקלף הפריאוסט מכל היקף גוף העצם עד לטרוכנטר הקטן, ונפל לאחור עם הרקמות הרכות בצורת שק רפה דמוי משפך, כך שגוף העצם, שנמק באופן שטחי, לאורך כחצי רגל, בלט חופשי. עם חום גבוה מתמשך, צמרמורות בלתי סדירות והתמוטטות הולכת וגוברת, בא המוות ביום השישי לאחר הניתוח, 212.
• רגישות כואבת בחלק הפנימי של הירכיים, 4.
• כאב לוחץ עז בעצם השת השמאלית, לאחר ישיבה ממושכת, 1.
• כאב כחבלה באמצע הירך; המקום כואב למגע, כך שאינו יכול ללכת מחמת הכאב, 1. [3040.]
• כאב חמור מאוד כחבלה בשרירי הירכיים, 132.
• כאב קורע רגעי בירך השמאלית, מתפשט כלפי מעלה מן הברך, 1.
• כאב בגידי השריר החצי-קרומי והשריר החצי-גידי, 36a.
• כאב מושך בירכיים, המוקל בהליכה, שאותה היה מוכרח לעשות, 1.
• משיכה עזה הלוך ושוב בירך, בזמן מנוחת הצהריים, 1.
• העכוזים כואבים, כאילו הם מעלים מוגלה, לאחר ישיבה ממושכת, 1.
• קפיצה כואבת נראית לעין בעכוז אחד ובירך, 1.
• כאב עמום, המתפשט לאורך הצד האחורי של הירך, מן האזור המותני עד הברך, כאילו לאחר מאמץ רב של הרמה, גרוע יותר במנוחה, ונעשה כה עז עד שנאלצה לעזוב את החברה ולשוב הביתה, מוקל בתנועה ובהליכה, 40.
• כאבים לוחצים וקודחים חולפים, כאילו בעצמות הירך והשוק השמאליות (יום עשרים וחמישה), 31.
• כאב קורע קצבי בחלק האחורי של הירך, בערב, לאחר שכיבה, 10. [3050.]
• קפיצות קורעות בחלק העליון של הצד האחורי של הירך, מתפשטות אל הברך, בזמן הליכה באוויר הפתוח ולאחריה, כל ארבע דקות, עם כאב רגיש במקום במגע, 1.
• בערה בירך, מוחמרת מאוד במגע, 1.
• דקירות ובערה בירך הימנית, ממש מעל הברך, במרווחים קצרים, נעלמות בשפשוף, בישיבה, 10.
• עוויתות קלות בעכוזים, 2.
• פעימות בעכוזים, 1.
• ברך.
• הברכיים משוכות כלפי מעלה (יום שישי), 172.
• רעד של הברכיים, 1, 34d.
• תסמינים ראומטיים בברך השמאלית, המקשים על העלייה במדרגות; בכיפוף פתאומי של הברך חשה בהידוק של הגידים, והקונדיל הפנימי של עצם הירך היה רגיש ללחץ, 39b. [היה לה תסמין זה בשנה הקודמת; בזמן זה לא הייתה לו כל סיבה נראית לעין.]
• תחושת ראומטיזם בברכיים ובגב התחתון, 34b.
• כבדות בשקעי הברכיים, 36b. [3060.]
• תחושת מתח דמוית עווית בשקעי הברכיים, הנמשכת כל היום, 39b.
• מתח גאוטי בברכיים, כאילו נקעו; הן חמות למגע, 1.
• הידוק של הגידים מתחת לברכיים, כאילו הם קצרים מדי, בזמן הליכה, 1.
• תחושת שיתוק בברך השמאלית, 5.
• משיכה עוויתית בברך, בזמן הליכה, 1.
• משיכה מן הברך השמאלית אל כף הרגל (לאחר עשרים יום), 1.
• כאב מושך מן הברכיים אל כפות הרגליים, 1.
• משיכה מן הברך אל כף הרגל, בערב, שלאחריה תמיד באו קפיצות כואבות (לאחר חמישה-עשר ימים), 1.
• כאבים קורעים בברכיים ובפיקות הברכיים, לפרקים, כאילו בעצמות, ולעיתים נעלמים בשפשוף, גם לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• כאב קורע, המתפשט מן הברך אל גב כף הרגל, עם הירדמות של החלק הקדמי של כף הרגל השמאלית, הנעלם בשפשוף, 10. [3070.]
• כאבים קורעים בברכיים, באוויר הפתוח, בכמה ערבים, 1.
• כאב קורע עז, המתפשט ממפרק הברך אל הצד הפנימי של השוק, כאילו הבשר ייקרע מן העצם, נעלם בשפשוף, לאחר ארוחת הצהריים, 10.
• כאב קורע בשקע הברך הימנית, בלילה, 1.
• כאב, כמו מנקע, בברך השמאלית, 1.
• כאב עמום סביב מפרק הברך הימני, 1.
• כאב קל, דמוי ראומטיזם, בשתי הברכיים, בבוקר, 51.
• דקירות בברכיים, בהתקפים, בלילה, 1.
• דקירה בצד הפנימי של הברך הימנית בכל צעד, אך בהרמת הגפה בישיבה מופיע כאב כחבלה; הוא נעלם בקימה מן המושב, 10.
• שוק.
• רעד של השוקיים כצמרמורת, 10.
• נפיחות דלקתית אדומה פתאומית וכאב צורב בין השוק לשקע הברך, 1. [3080.]
• היפראסתזיה בולטת מאוד של השוקיים (יום רביעי), 164.
• הופיעה אנאסרקה של הגפיים התחתונות (לאחר כשבועיים); נעשתה מופרזת במהלך שלושה או ארבעה ימים, אך נעלמה לגמרי בתוך שבועיים, 217.
• תחושה כאילו חומר זר רך מונח בין המשטחים המפרקיים של הברכיים והקרסוליים, כך שההליכה הייתה קשה ביותר; בעת הליכה הייתה מוכרחה להיזהר מאוד כדי לא ליפול, עם מעט נפיחות של הרקמות הרכות סביב המפרקים, ללא אודם או כאב; הכיפוף עורר תחושת נוקשות רבה, אך לא הייתה חריקה ולא תנודתיות, 96.
• תחושה בלתי רגילה בשוק, כמו הירדמות, כאשר רוכבים רגל אחת על השנייה, 40.
• השוקיים כבדות ועייפות, 50.
• תחושת קהות יוצאת דופן מאוד בשוק השמאלית, מן הברך עד אצבעות הרגליים, עם תחושה לעיתים כאילו דם חם זורם בה, 40.
• קהות של השוק הימנית, כאילו נרדמה, ללא תחושת נמלים, 34d.
• קהות של השוק השמאלית, בשכיבה על הצד השמאלי; מוקלת בשכיבה על הגב או על הצד הימני, 50.
• לאחר ישיבה ממושכת השוקיים נעשות קהות וחסרות תחושה, ונעלם בתנועה ובהליכה, 34d.
• הירדמות המתפשטת מן השוקיים אל כפות הרגליים, כאילו מחזור הדם נעצר על ידי רצועה הדוקה מתחת לברך, 1. [3090.]
• רגישות רבה של שרירי השוקיים (יום רביעי), 131.
• כאב עז בכפף הרגל השמאלית, 10.
• שרירי השוקיים כואבים מאוד בלחיצה (יום שישי), 199.
• השרירים, ובייחוד שרירי השוקיים, כואבים (יום רביעי), 156.
• כאב משתק מושך בפטישונים, המתפשט עד הברך, 1.
• כאב בעצמות השוקה, בזמן הליכה, 1.
• כאב כחבלה בפריאוסט של עצמות השוקה, שתמיד רגיש למגע, 1.
• כאב כחבלה בעצמות השוקה, 1.
• עווית ברגליים, 119.
• עווית בשוקיים, שלאחריה קפיצות ברגליים, במתיחתן, בזמן הליכה, 1. [3100.]
• עווית בשוקיים, 2; (יום שישי), 127.
• עווית בכפות הרגליים וברגליים (לילה ראשון), 115.
• כאב קורע קצבי בטיביה השמאלית, בחלק הקדמי מעל כף הרגל, בבוקר, בהתעוררות, 10.
• מתח בשוק הימנית, בזמן הליכה, 1.
• דקירות קורעות, המתפשטות מטה לאורך השוקה, 1.
• דקירות, כמו בסכין, בצד החיצוני של השוק הימנית, בערך באמצע השריר tibialis anticus; כאב זה חזר במשך היום במרווחים ארוכים או קצרים יותר, אך במיוחד כעקצוץ שורף, לעיתים חד; הן הופיעו רק בישיבה ובשילוב הרגליים זו על זו, וכן בעמידה, לא בתנועה; הנקודות שאליהן חזרו תמיד היו בערך באמצע ה-tibialis anticus, ובמוצא ה-extensor communis dig. ped. (יום עשרים וארבעה), 31.
• קרסול.
• כאב בקרסול, כאילו מנקע, בזמן הליכה; מתח בדריכה עליו (לאחר ארבעה ימים), 1.
• הקרסול ננקע ומסתובב בקלות בעת הדריכה, 1.
• כאב בקרסול השמאלי, המתפשט עד השוק, 1.
• תחושה כואבת בגב כף הרגל השמאלית, 51. [3110.]
• נפיחות של הגיד ליד הפטישון הימני, 1.
• דקירות בפטישונים, הנמשכות לעיתים קרובות שעות, בלתי נעימות עד כדי כך שהתלוננה עליהן, מוקלות בתנועה, 40.
• דקירות עזות בקרסול השמאלי, 40.
• כאב דוקר בפטישון הימני, שסביבו יש נפיחות; היא לא יכלה לדרוך מחמת הכאב, 1.
• כאב קורע בפטישון השמאלי, בלילה, כך שלא היה יכול לישון, 1.
• כף הרגל.
• נפיחות מוגברת בכפות הרגליים, עם כאב חזק בעצמותיהן, אך הן הוסיפו להיות חמות כפי שהיו תחילה (לאחר שעתיים); כפות הרגליים רגישות וכואבות מאוד, אחר הצהריים (יום ראשון); כפות הרגליים אינן גרועות כל כך, כאב עמום במפרקים (יום שלישי). הנפיחות הבצקתית של האצבעות ושל כפות הרגליים, והכאב הגאוטי בבהונות, נמשכו כמה שבועות, והקשו מאוד והכאיבו את ההליכה או העמידה, 90.
• נפיחות של כפות הרגליים, בערב (לאחר שבעה ימים), 1.*
• נפיחות של כף רגל אחת, 4.
• נפיחות של כפות הרגליים, אפילו בבוקר, 5.
• נפיחות של כפות הרגליים, בזמן הליכה, 1. [3120.]
• כבדות של כפות הרגליים, כאילו הן נפוחות, 1.
• כבדות של כפות הרגליים (לאחר אחת-עשרה שעות), 8, 34a, 34c.
• כבדות של כפות הרגליים; ההליכה הייתה פחות נמרצת, עם מעידות תכופות בדרך לא ישרה (יום חמישי), 42a.
• כבדות של כפות הרגליים, כך שההליכה הייתה קשה, 34a.
• כבדות של כפות הרגליים, כך שהעמידה הייתה מטרידה; היה מוכרח לשבת, 34.
• עייפות וכבדות של כפות הרגליים, 34c.
• חולשה ותחושת הירדמות בכפות הרגליים, עם אי-שקט רב, 5.
• תחושה בלתי רגילה של קהות בכפות הרגליים, במיוחד כאשר משלבים אותן זו על זו בישיבה (יום עשרים וחמישה), 31.
• כאבים בכפות הרגליים (יום חמישי), 225.
• משיכה עמומה בעצמות המסרק הימניות (יום שני), 42d. [3130.]
• קפיצות והבזקי כאב בכפות הרגליים, 5.
• כפות הרגליים ואצבעות הרגליים, שקפאו בעבר, החלו לכאוב מאוד, במיוחד בנעליים, בזמן הליכה (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• הירדמות של כף הרגל השמאלית כאשר היא מונחת על הרגל האחרת, 5.
• תחושת שיתוק בכפות הרגליים, 1.
• תחושת קהות חולפת בשתי כפות הרגליים, 40.
• כאבים קורעים בכפות הרגליים, 38a.
• כאב קורע ודוקר עז בכפות הרגליים, כך שלא היה יכול לישון, בלילה, 1.
• דקירות בכפות הרגליים הנפוחות, 1.
• כאב בסוליות בזמן הליכה; הן אדומות, 1.
• נטייה מתמדת לעווית בסוליות ובאצבעות הרגליים, 1. [3140.]
• עווית בסוליות (לאחר שלושה ימים), 1.
• כאב בסוליות, כאילו הלכה יותר מדי, 1.
• דקירות קורעות בסוליות שתי כפות הרגליים, 1.
• קפיצות בכפות הרגליים, עם עווית זוחלת בסוליות, 5.
• תחושת יובש מציקה בסוליות (לאחר עשרים ושבעה ימים), 1.
• כאב קורע ודוקר בסוליות, כך שלא היה יכול לדרוך עליהן, 1.
• כאב קורע בשוליים הפנימיים של הסוליה השמאלית, מתפשט מן העקב, בישיבה, 10.
• עווית בסוליות, 5.
• כאב פועם בעקבים, בלילה; היא הייתה מוכרחה לשפשפם עד שהתחממו, וזה הקל, 1.
• מתח בעקבים, בבוקר, במיטה, 1. [3150.]
• זחילה בשני העקבים, 1.
• היבלות הקשות שעל העקבים רגישות בכאב ללחץ הקל ביותר, אפילו לכיסוי המיטה, 3.
• אצבעות הרגל.
• כוויות קור מופיעות במרץ (לאחר תשעה ימים), 1.
• היבלות הישנות באצבע הקטנה מתחילות לכאוב, וגם האצבע מתנפחת, 1.
• דקירות ביבלות הקשות, שלאחר מכן נעלמות, 5.
• כאב מוגבר, מלווה בנפיחות ובמראה מודלק סביב כל מפרק הבוהן השמאלית (לאחר עשרים שעות), 90.
• הבוהן כואבת, כאילו קפאה, 5.
• דקירות ביבלות הקשות, בזמן הליכה, 1.
• כאב ביבלות הקשות, החודר דרך העצם והלשד, 1.
• כאב עז בבוהן השמאלית, 1. [3160.]
• כאב חד במפרק הבוהן השמאלית (לאחר שעה וחצי), 90.
• כאב לוחץ ובערה באצבעות הרגליים, שקפאו, בעת הימצאותן בנעליים, בזמן הליכה, 1.
• כאב קורע באצבעות הרגליים, בישיבה, נעלם בשפשוף, 10.
• קפיצה בבוהן השמאלית, בישיבה, 10.
• לחץ דוקר עז, כמו קידוח בסכין, ביבלות הקשות, 1.
• תחושת דקירה בבוהן הימנית, המתגברת בזמן הליכה (לאחר שעה וחצי), 90.
• דקירות עזות בכרית הבוהן, עם דלקת בה, 1.
• דקירות בבוהן השמאלית, גרועות יותר בתנועה, בערב, 1.
• דקירה עזה בבוהן הימנית, 10.

כלליות

• חיוניות מוגברת מאוד בימים שלאחר מכן, 53. [3170.]
• שיפור בבריאות הכללית, 18.
• עלייה בפעילות השרירים, 174.
• עלייה בכוח השרירים, 58.
• *כחש, 73, 151, 218.
• כחש קיצוני, 17.
• הידלדל כמעט עד שלד (ביום העשירי), 217.
• כחש מהיר, 102.
• כחש, במיוחד בידיים, עד שהוורידים בלטו מאוד, 8.
• סובבה את הראש פעם לימין ופעם לשמאל, והחזיקה את העיניים מקובעות, 135.
• אלה שלקו לעיתים קרובות בקטאר דלקתי, והם מהווים את הרוב, כחושים במידה בולטת; לעיתים הם סובלים מדפיקות לב, אף שהלב או כלי הדם הגדולים אינם חולים, 76. [3180.]
• פעם אחת נראה החולה שקט, כאילו ישנוני; פעם אחרת עשה תנועות טלטול עזות ביותר של הגפיים העליונות והתחתונות (ביום הרביעי), 163.
• *שכבה תמיד על הצד הימני, מטלטלת את הגוף, אך במיוחד את הראש, 125.
• החולה שכבה על הצד השמאלי, כשהרגליים משוכות כלפי מעלה, משום שאי אפשר היה לשכב בכל תנוחה אחרת (ביום הרביעי), 171.
• שכב רק על הצד הימני, בלילה, 1.
• Dorsal decubitus (ביום החמישי), 223.
• הוא הולך כאילו הוא משותק, מבלי להבחין בכך בעצמו, 1.
• תסמיני פארזיס של הצד הימני של הפנים ושל הזרוע הימנית, ולאחריהם שיתוק מלא של עצב הפנים ושל עצב הלשון התת־לשוני (ביום השני), 160.
• שחפת וקדחת הקטית, 21. [With S. 1490, 1571, 2023. -Hughes.]
• *הריריות חיוורות (ביום החמישי), 197.
• המוות נגרם במיוחד משושנה ומדלקת, 13, 16, 20, 27. [במקרה אחד כל חלקי הגופה היו זוהרים.] [3190.]
• קשה לאפיין את הפגיעה בעצם; אין זו קרייס פשוטה, ואף לא נמק פשוט; החלקים הרכים נפרדים מן העצם במידה רבה, ומשאירים מתחתיהם משטח גרמי, אפור, מחוספס, אך מוצק, ומופרשת מוגלה אפורה ומצחינה; לאחר פרק זמן לא ודאי הדבר נפרד, בלי כל מראה של היווצרות עצם חדשה, 66.
• נפיחות של הגוף (ביום הרביעי), 172.
• הקאה של דם כמעט טהור (ביום החמישי).*

הקאה, או ליתר דיוק פליטה סבילה, ללא מאמץ, של דם כמעט טהור, עם אפיסטקסיס שופע מאוד, וזליגת דם משתי האוזניים; דם הדימומים הללו היה נוזלי מאוד והתקשה להיקרש (ביום העשרים ואחד).

למחרת העלתה החולה מעט דם מן הגרון; עם דימומים אלה חזרו תסמינים עצביים, כאב ואלחוש של הזרוע השמאלית, ולאחר מכן גם של גפיים אחרות, כאב באזור הגרון, היצרות של הגרון, ותחושת חנק; ככל שהדימומים פחתו, העור נעשה צהבתִי יותר לעומק. לאחר יותר מחודש הדימום חזר; הצואה הכילה כמות גדולה של דם טהור; היה אפיסטקסיס, פליטות דם אל הגרון, והמטוריה, ולאחריהם אפיסת כוחות גדולה, אובדן כמעט מוחלט של הקול, דופק חלש מאוד, גפיים קרות, bruit de souffle עם הקול הראשון של הלב; דימומים אלה פחתו בהדרגה ופסקו לגמרי לאחר כשבוע. ביום החמישים התחדשו דימומים מן הגרון, האף, פי הטבעת ושלפוחית השתן, עם כאב בגומה הכסלית הימנית ובירך של אותו צד, ועם חולשה של הגפיים, עד שהחולה לא יכלה ללכת; הדימומים המחודשים הללו נמשכו כמה ימים, מלבד מעט דם עם השתן, שנמשך חמישה ימים; החולה הייתה הרבה פחות מותשת מדימום זה מאשר מן הקודם. לאחר שבעים יום הופיע שוב דם בשתן; החולה הצהירה כי איבדה עם השתן כשתי כוסות של דם כמעט טהור. למחרת הייתה הקאה שופעת של דם; השתן המשיך להיות צבוע בדם במשך תשעה ימים. חולה זו, גם לאחר שלושה חודשים, סבלה מחולשה; ה־bruit de souffle באזור הפרקורדיאלי נשאר, ואף שהייתה הרה לא הפילה; נראה היה שהדם שוקם לגמרי וכוחותיה החיוניים הושבו; אך לאחר מכן, בחודש החמישי, לקתה בדימום רחמי שופע, אשר בכל זאת נעצר, ולא אירעה הפלה; היא עברה את הריונה ונולדה ללא תקלה, אך לאחר מכן נתקפה בשלשול עקשני, לא דמי, שלא ניתן היה לעצרו, ואשר שם קץ לחייה שמונה חודשים לאחר ההרעלה, 224. [בנתיחה שלאחר המוות נראה רק גוון אפור־צפחה של כל הרירית של תעלת המעי.]

• דימומים ממשטחים חופשיים ומן הרקמות, 181.
• גודש דם מן העישון הרגיל (לאחר עשרים וארבע שעות), 1.
• גודש דם תכוף, ולעיתים דפיקות לב עזות, 1.
• גודש דם רב, 1.
• גודש דם, בלילה, עם צמרמורת ורעד, יחד עם אי־נוחות במעיים, 1.
• גודש דם מתמיד, בערב, ותחושת חום, 1.
• שטף דם בלילה; בו בזמן הוא שומע את הזרם עובר דרך הגוף, 1. [3200.]
• יציאת דם מחלקים שונים של הגוף, המופטיזיס, דימום מן החניכיים, טחורים, וכו', 1.
• *פצעים קטנים מדממים מאוד, 1.
• הדם, כאשר הוצא, נראה חיוור מאוד, ותחת המיקרוסקופ הראה רק בערך פי שניים יותר כדוריות אדומות מלבנות (ביום העשירי), 176.
• טיפת דם שהוצאה מן האצבע הייתה בעלת מראה אדום־אפרפר, ובה רק פי שניים יותר כדוריות אדומות מלבנות (ביום השבעה־עשר), 197.
• אנמיה רבה מאוד נשארה לאחר ההרעלה, 176. [החולה נטלה ברזל בחלק המאוחר יותר של המחלה.]
• אנמיה קיצונית, 173; (ביום השישה־עשר), 227.
• המראה הכללי הוא כמראה אדם הלוקה בקדחת טיפואידית, עם דיכאון גדול ואפיסת כוחות כללית; בקושי היא יכולה להרים את עצמה במיטה (לאחר שלושה ימים וחצי), 143.
• החולה הציגה תופעות של אטקסיה ואדינמיה, שהזכירו קדחת טיפואידית, 135.
• *רפיון של המערכת השרירית, 77.
• השרירים נעשו רפויים, 43. [3210.]
• הרפיה כללית של הכוח השרירי; בעלייה במדרגות נדמה כי שרירי הגפיים התחתונות מסרבים לפעול, כך שהייתה בסכנת נפילה, 96.
• לקראת ערב התקף בלתי שלם של עילפון, בעת שתיית כוס סיידר (ביום השני), 100.
• התנועות בלתי רצוניות ובלתי בטוחות, כמו אצל מי שנפגע בשיתוק, 43.
• רעד ניכר, במיוחד של הידיים, בזמן כתיבה (ביום השלישי), 30.
• רעד, 21, 166.
• רעדנות בבוקר, עם קפיצות מורגשות בגפיים (לאחר שמונה ימים), 1.
• רעדי שרירים, המגיעים אפילו לעוויתות קלוניות, התכווצויות ופרכוסים כלליים; תסמיני תמט, עם חולשה של הלב אך הכרה שלמה, ולאחריהם מוות, 181.
• טריזמוס, עם עוויתות קלוניות של הגפיים, אישונים מורחבים ובלתי מגיבים, זיעה שופעת, ומוות (לאחר עשרה ימים), 179.
• פרכוסים, 21, 59, 88, 105, 162.
• פרכוסים כלליים, שנמשכו כמעט ללא הפסקה במשך יומיים (ולאחריהם חי החולה שלושה ימים), 84. [3220.]
• פרכוסים ביום הרביעי שלפני המוות, 202.
• נסער בעוויתות (לאחר שבעה ימים), 56.
• בעוויתות, ידיים קפוצות וגלגלי עיניים מקובעים (ביום הראשון), 172.
• פרכוסים, ולאחריהם מוות, 128.
• תסמינים של הרעלה מגרה, עם התקפי עוויתות, כנראה מסוג היסטרי; היא מתה בסוף שבעים ושבע שעות, 129.
• עוויתות, ולאחריהן מוות (ביום העשירי), 57.
• עוויתות, 120.
• עובד אחד, שהיה חשוף במיוחד לאדים, נתקף בעוויתות טוניות קטלניות (בבדיקה שלאחר המוות נמצאו ארכניטיס שדרתית וריכוך חלקי של חוט השדרה), 83.
• עייפות בהליכה, עם כאבים בגפיים (לאחר שלושה שבועות), 150.
• *החולה התלונן על עייפות רבה, 160. [3230.]
• *עייפות רבה, 125.
• לאחר שכפות הרגליים נרטבו מעט והתקררו, עייפות בכל הגפיים, בערה בידיים, כאב ראש וצורך לשכב, ולמחרת נזלת, 1.
• עייפות בלתי רגילה מהליכה קצרה, עם מעט כאב ראש, 1.
• עייפות ותשישות של כל הגוף, בבוקר לאחר היקיצה, נעלמות לאחר הקימה, 10.
• עייפות בכל הגוף, במיוחד בירכיים, אצל אדם שבדרך כלל היה חסון (לאחר תשעה ימים), 1.
• עייף כל כך אחר הצהריים לאחר מעט יין, עד שנאלץ לישון כמה שעות, ולאחר מכן לילה ללא שינה (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• תשישות רבה, 77, 79.
• *חולשה, 103, 181; (ביום השישי), 217.
• *תחושה חלשה ומעיקה כל היום, 1.
• התקפים פתאומיים תכופים של חולשה רבה, 1. [3240.]
• חלש וחולה, לקראת הצהריים, ללא סיבה; נאלץ לשכב שעה אחת (לאחר חמישה־עשר ימים), 1.
• חולשה רבה, עם בחילה, 1.
• חולשה רבה בבוקר, בעת הקימה, 1.
• *חולשה ואפיסת כוחות, 170.
• חולשה רבה בבוקר, בעת הקימה, ובמשך היום תחושת חולי כללית, צרבת, ולאחר תנועה מהירה רעב טורפני ורעד של הגפיים, 8.
• חולשה היסטרית, עד שכמעט לא יכלה להזיז את הרגל, עם פיהוק מתמיד, עליות מן הקיבה, ומצוקה ולחץ בחזה, 1.
• *חולשה רבה של כל הגוף, 34b.
• חלש כל כך שלא היה מסוגל לעבוד, 75.
• חלש מאוד; יכול היה לשכב רק על גבו (ביום השביעי), 56.
• היא מרגישה חלשה מאוד (בייחוד בערב) בזמן הווסת; יש לה כאב בגב, כאילו הוכה ונקרע, משיכה בכל הגוף, דפיקות לב עם חרדה, כאב אוחז מעל הקיבה, עם כאב מכווץ; היא עייפה וחלשה עד כדי שקיעה, ואינה יכולה להחזיק מעמד מחמת בחילה רבה; היא נאלצת לשכב, 1. [3250.]
• חלש, כאוב וכמעט חסר ישע, 43.
• אפילו אותם חולים שנפגעו במידה קלה יותר מצויים במצב של חולשה מופרזת, 76.
• חולשה כללית, עם חום בערב, 72.
• חולשה פתאומית, 102; (ביום הראשון), 153.
• חולשה קיצונית ואפיסת כוחות (לאחר חמישים ואחת שעות), 156.
• חלש מאוד וכמעט ללא דיבור (ביום החמישי), 172.
• *חולשה רבה (ביום הרביעי), 172, 176; (ביום הרביעי), 198, וכו'.
• החולה היה חלש כל כך שבקושי היה יכול להרים את ידיו (ביום השבעה־עשר), 197.
• *החולה התלונן רק על חולשה (ביום הראשון), 215.
• חולשה קיצונית, עד שלא היה מסוגל ללכת ללא תמיכה, 216. [3260.]
• מתלונן על חולשה (ביום האחד־עשר), 215.
• חולשה כללית, 159.
• החולה הלך ונחלש מיום ליום, 158.
• חולשה רבה של כל הגוף, ובייחוד של החלקים הפגועים, לאחר אכילה, 1.
• חולשה ואפיסת כוחות של כל הגוף, עם כובד בכפות הרגליים, כך שההליכה הייתה קשה, 34d.
• *ההליכה מעייפת אותו מאוד, 1.
• תחושת חולשה בגב, כאילו נמחץ, ולאחריה חולשה של הגפיים ורעד לאחר המאמץ הקל ביותר. כאשר התקבל לבית החולים, שתי הגפיים התחתונות היו כה חלשות, שהחולה היה מסוגל רק להתנדנד לרגע או שניים בצעד רועד; כאשר ניסה לעמוד, ברכיו רעדו וכשלו; ידיו וזרועותיו רעדו כאשר ניסה להשתמש בהן; היה כה חלש, עד שלא היה מסוגל לא להתרומם ולא להישאר בישיבה; כל המאמצים לסייע לו עלו בתוהו; הוא המשיך לחיות עוד שלוש או ארבע שנים, אף שהשיתוק הלך והתקדם, 61.
• לאחר השתנה, בבוקר, הוא חלש כל כך שהוא נאלץ לשכב, 1.
• תחושת חולשה ואפיסת כוחות, כמעט עם רעדנות (ביום הרביעי), 42.
• חולשה של כל הגוף, 38a, 39b. [3270.]
• חולשה ואפיסת כוחות במשך כמה ימים, 36.
• חלש ותשוש, עם מצב רוח זעפני ונרגז (ביום הרביעי), 35.
• *חלש ומדוכא במידה בולטת, ללא שמץ רצון לעסוק בעניינים רגילים, 34d.
• חולשה רבה, עם פיהוקים תכופים (ביום השלישי), 103.
• החולשה הייתה כה גדולה עד שהחולה בקושי היה יכול לדבר, 110.
• התסמינים החלו לשכוך (לאחר עשרים ושלוש שעות); במשך זמן־מה לא הייתי מסוגל לעמוד זקוף בעת הליכה, או לשאת עייפות רבה, ולא השתחררתי מן ההשפעות במשך יותר מחודשיים; כוחי שב אלי באיטיות רבה, 43.
• התלבשתי בקושי והלכתי למשרדי; הייתי חלש כמו מי שסובל מהתקף ממושך וקשה של מחלה; אז נטלתי שמונה כדוריות של Camphor, 3, וזה היה הראשון שנטלתי, שכן ההתקף היה פתאומי וממוטט כל כך, עד שלא הייתי מסוגל לסייע לעצמי בתרופה או לקרוא לעזרה (לאחר שלושים וחמש שעות), 43.
• במשך זמן־מה לא היה מסוגל לעמוד זקוף בעת הליכה, 43.
• אובדן כוח כללי פתאומי, עם חום רב בפנים (לאחר אחד־עשר ימים), 1.
• אובדן כוח כללי, רב ופתאומי, 1. [3280.]
• אובדן כל הכוח, 21.
• *תשישות מופרזת (ביום השלישי), 109, 141, 143; (ביום השני), 220.
• *מותש לחלוטין, לאחר הליכה של שעה (ביום הרביעי), 217.
• תשישות כללית, עם התקפי עילפון, 89.
• תשישות עצבית כללית; כובד בל יתואר של כל הגוף, עד שכל תנועה הייתה קשה ובלתי נעימה; החולה רצה להישאר במיטה וחשש מתנועה, 96.
• תשישות כללית לקראת הצהריים, פחותה אחר הצהריים, 10.
• תשישות, במיוחד בחזה, במשך כמה ימים, 1.
• תשישות של הנפש והגוף, בבוקר, 1.
• תשישות (לאחר שעתיים), 156.
• אפיסת כוחות עמוקה, 97, 134, 148, 149, וכו'. [3290.]
• אפיסת כוחות כללית, 34a, 133.
• אפיסת כוחות רבה מאוד (ביום החמישי), 134; (לאחר אחד־עשר ימים), 227.
• אפיסת כוחות כללית, מוקלת על־ידי ממריצים, 34b.
• המאמץ או הניסיון להזיז את זרועותיי, ידיי, או אפילו להתהפך, גרמו לאפיסת כוחות רבה, 43.
• אפיסת כוחות של הנפש והגוף (ביום השני), 1.
• אפיסת כוחות (ביום השני), 37a; (לאחר שש־עשרה שעות), 140.
• אפיסת כוחות, בדומה לזו של טיפוס (ביום הרביעי), 173.
• תחושת עילפון, 1, 23, 61, 110, 137; (ביום החמישי), 155.
• אי־שקט רב (ביום הרביעי), 114; (ביום השלישי), 147; (ביום השביעי והשמיני), 196.
• חסר מנוחה עד מאוד, ונראה שסבל מכאב רב, מגלגל את ראשו ונאנח, 162. [3300.]
• חסר מנוחה מאוד (ביום החמישי), 207.
• חרדה רבה וכללית מאוד ואי־שקט (ביום השלישי), 95.
• אי־שקט מתמיד, עם בכי בלתי פוסק וישנוניות, ולאחר מכן מוות (ביום התשיעי), 222.
• החולה חסר מנוחה במיטה (ביום השלישי), 221.
• החולה חסר מנוחה והוזה, עם דיבור, ולאחר מכן ישנוני, 167.
• אי־שקט כללי, גם התהפכות מצד אל צד (ביום השישי), 172.
• חסר מנוחה ונרגז (ביום החמישי), 161.
• תנועתיות בלתי פוסקת ואי־שקט (ביום העשירי), 177.
• אי־שקט (ביום הרביעי), 163; (בלילה השני), 206.
• אי־נוחות רבה (לאחר יומיים), 1. [3310.]
• אי־נוחות, 25.
• אי־נוחות בלילה, הנגרמת מלחץ בקיבה ומבחילה, 1.
• אי־נוחות בזמן סערה, 1.
• מעט אי־נוחות (מייד); אי־נוחות כללית (malaise), (ביום השני), 95.
• נסערות (ביום השני), 118.
• רצון תכוף לשנות את התנוחה בעת שכיבה במיטה, 103.
• חייב להתנועע; אינו שבע רצון בשום מקום מסוים, 50.
• זינוק אלים של כל הגוף בעת ההירדמות (בלילה השני), 30.
• תסמינים עצביים, גרועים יותר אחר הצהריים ובערב, 52.
• גירוי רב של מערכת העצבים, 174. [3320.]
• תמט פתאומי, אישונים מורחבים ובלתי מגיבים, גפיים קרות, דופק שכמעט אינו מורגש ומקוטע, ולאחר מכן מוות, 142.
• תמט, 166.
• תמט ואי־שקט רב (ביום הרביעי), 88.
• מצב של תמט מלא; הגפיים רפויות, החולה מחוסר הכרה, ובקושי ניתן היה לעוררו באמצעות צעקות רמות אל תוך האוזן, 96.
• קשיש, בתמט, 105.
• תמט, עם לסתות סגורות בחוזקה, ולאחר מכן מוות, 195.
• תמט, עם עור קר, דופק חלש, ומעט קהות (ביום השישי), 225.
• מצטנן בקלות, באוויר הפתוח, דבר הגורם לעוויתות אוחזות בבטן, כאב בעורף, נוקשות בזרועות, כאב שיניים, דמעת, שיהוק, כאבים חותכים ודוקרים בקיבה ומעליה, קהות בראש, או לבסוף קור וקרירות־לחה של כפות הרגליים והידיים, עם לחי חמה, וכו', 1.
• תחושת הצטננות בכל הגוף, עם צמרמורת וישנוניות, 1.
• רגישות למזג אוויר קר, 1. [3330.]
• מצטנן בקימה, לאחר מעט זיעת לילה, עם כאב שיניים וקפיצות קלות בשיניים, 1.
• מעין אובדן תחושה של כל הגוף, 22.
• מיחוש כללי, עם תשישות קיצונית (ביום השני), 221.
• מיחוש כללי מובהק, עם תחושת תשישות (ביום השלישי), 30.
• תחושת רעד בכל הגוף, כמו פעימה, 10.
• תחושה משותקת וחולה בכל הגוף, 1.
• תחושת חולי כללית מונעת שינה בלילה, עד השעה 2, 1.
• כל הצד הימני מרגיש משותק, עם בחילה, 1.
• תחושת שיתוק נפשי וגופני בבוקר לאחר הקימה, נמשכת כל היום, 1.
• תחושה כאילו משותק, לאחר ישיבה, הנמשכת כמה דקות, 1. [3340.]
• תחושת שיתוק, עם תחושת רעד בכל הגוף (ביום הראשון), 42b.
• מרגיש משותק וחבול בבוקר, לאחר הקימה (לאחר שישה ימים), 1.
• תחושת עייפות רבה, עם דיכאון נפשי ופחדנות וביישנות בלתי רגילות ביותר (ביום הרביעי), 30.
• לאות רבה וחוסר נטייה לתנועה, אך הסובל עדיין המשיך בעיסוקיו הרגילים (ביום השלישי), 217.
• תשושים, ואינם רוצים להתאמץ (ביום השני), 105.
• תחושת עייפות רבה (ביום הראשון); החולשה לא מנעה ממנה להסתובב כל היום בגשם (ביום השני), 100.
• לאות רבה (ביום השני), 136.
• לאות קיצונית; החולה בקושי היה מסוגל להתהפך או לזוז במיטה (ביום השני), 205.
• הרגיש עצל כל היום (ביום השני), 90.
• מרגיש מטושטש, שיכור, סחרחר ומתנודד, בהתעוררות בלילה, 1. [3350.]
• תחושה מסוימת של קלילות ונוחות בכל הגוף, 55.
• תחושת חולי כללית, אפיסת כוחות של כל הגפיים, 1.
• תחושה בלתי נעימה של חולי ואי־נוחות בכל הגוף, במיוחד בקיבה, אפילו באוויר הפתוח, 10, 20.
• חולה, תשוש, נטול שמחה, ובמצב רוח רע כלפי כל דבר, 1.
• תחושת חולי בכל הגוף, חולשה ותשישות במפרקים, במיוחד בברכיים, בתנועה ובעת ישיבה (לאחר ארבעה־עשר ימים), 3.
• חרדה ואי־נוחות בדם, לאחר אכילה מועטה, 1.
• משיכה מתוחה בבלוטות, אפילו בצוואר, 1.
• תחושת עייפות רבה מאוד, מבלי שעשה את המאמץ הרגיל (לאחר המנה השנייה, ביום השני), 30.
• תחושת חיוניות מוגברת (ביום השלישי); תחושת תשישות (ביום הרביעי), 36.
• בשום זמן לא הייתי חופשי מכאב, 43. [3360.]
• כאבים כלליים (ביום הרביעי), 134.
• בכאב בלתי נסבל (ביום החמישי), 165.
• התנועה הקלה ביותר גרמה לכאב רב, 43.
• כאב בצד הימני, עם דקירות מזדמנות, 51.
• התלוננה על כאב בכל הגוף, במיוחד בעצמות הגפיים, 135.
• כאבי משיכה וכאבי אלחוש חולפים פה ושם בגוף, 40.
• כאב מושך בעצמות הזרוע השמאלית ובלסת התחתונה; גם כאבים אחרים, ברובם חולפים, בחלקים שונים של הגוף, שהזכירו לו שיגרון, שממנו מעולם לא סבל, 36.
• כאבים קורעים בכל הגוף, 191.
• כאבים יורים־חותכים גרמו לי מצוקה רבה, כשהם יוצאים מנקודה אחת ומבזיקים על פני כל אזור הבטן, ולכל אחד מהם נקודת מוצא נפרדת (לאחר חמש שעות), 43.
• כאבים קלים וחולפים בלילה (ביום הראשון), 30. [3370.]
• כאבים שורפים וקודחים מטרידים בעצמות, שבלילה נעשו בלתי נסבלים וכמעט מנעו שינה; הכאבים היו קשים במיוחד בעצמות הגולגולת, החך, עצמות האף ובשיניים (לאחר שבועיים), 96.
• בערה בכל הצד הימני של הגוף, 1.
• ברגע שהמעיים מתחילים לפעול, הכאבים מקבלים אופי של עוויתות, 42.
• כאיבות בכל הגוף, 50.
• נדמה היה כאילו לשון אש עוברת דרכי, 43.
• כובד של החלק העליון של הגוף, עם תחושה כאילו כל מה שסביב החזה הדוק מדי, הנמשך כל היום, 37b.
• כובד לוחץ של הראש, עמוד השדרה וכל הגפיים, עם רוגז, לקראת ערב (ביום הראשון), 42a.
• כובד ותחושת מלאות של כל הגוף (ביום הראשון), 42h.
• הוא התלונן גם על כבדות וקהות, ועל נטייה לשינה, 151.
• כובד מכאיב בכל הגוף, פעם בחזה, פעם בראשי הירכיים והרגליים, ופעם בכל הגוף בעת ובעונה אחת, דבר שהפך אותו לבלתי פעיל מאוד ולעצבני ביותר; קודם לכן הייתה הזעה מתישה כללית, 1. [3380.]
• *כובד בכל הגוף, 1.
• אלחוש של כל הגוף, מלווה בתחושת עקצוץ, כאילו הוא מוקף באין־ספור מחטים שרק נוגעות, ועם התנועה הקלה ביותר חודרות אל גופי, תחילה בחומרה רבה, ולאחר מכן ברטטים פחות מובחנים, 43.
• כל הגוף מרגיש חבול, חסר כוח וישנוני תדיר; ועם זאת הוא חיוור מאוד, אף שיש לו תיאבון, 1.
• תחושה כאילו השרירים יאבדו את שיווי המשקל בהליכה, עם סחרחורת קלה (לאחר המנה הראשונה, ביום השני), 30.
• לעיתים תחושות חולפות, ולעיתים דוקרות או לוחצות, במפרקים או בעצמות שונות של הגוף (ביום העשרים וארבעה), 31.
• כמה דקירות חודרות פה ושם בגוף, 1.
• דקירות בחלקים שונים, חולפות במהרה, 51.
• דקירות עזות, 155.
• התסמינים מתבטאים תחילה במערכת העיכול, לאחר מכן באיברי הנשימה, ואז בעור, 50.
• הכאבים גרועים יותר משעה 5 או 6 אחר הצהריים ועד לפנות בוקר, 1. [3390.]
• הוא חש כאבים לפני שינוי מזג האוויר, 1.
• *שכיבה על הצד השמאלי בלילה גורמת לחרדה (לאחר תשעה־עשר ימים), 1.
• הכאבים מתחילים תמיד בעת האכילה, ונמשכים כל עוד הוא ממשיך לאכול, בצהריים ובערב, 1.
• שיפור כללי באוויר הפתוח הקר, 34d.
• האוויר הפתוח מיטיב עמו, והוא מרגיש בו טוב יותר (לאחר שעה אחת, ולאחר שעתיים), 10.
• היא נדחפת ללכת מרחק רב באוויר הפתוח, 1.
• רוב התסמינים פוסקים אחר הצהריים, לאחר אכילה, 10.
• התסמינים נעלמו בהדרגה לאחר ארוחת הצהריים, 42.
• הקלה כללית לאחר סעודת הערב וכוס בירה (ביום השני), 37a.
• טוב יותר לאחר סעודת הערב, 51.

עור

• אובייקטיבי. [3400.]
• צהבת, 153, 154, 167, וכו'.*
• צהבת כללית (היום הרביעי), 164 ; (היום השלישי), 221.
• צהבת כללית, המתחילה ביום הרביעי, 218.
• צהבת כללית, במיוחד של הלחמית (היום הרביעי), 131.
• צהבת כללית, עם דליריום, דופק מהיר (היום החמישי), 136.
• צהבת (היום החמישי); נעשתה עזה יותר לאחר עשרים וארבע שעות, מלווה במצב חום, עם דליריום, אי-סדירות של הדופק, ולאחר מכן תשישות רבה ומוות כעבור יומיים, 133.
• צהבת, מתפשטת על פני כל הגוף, מתגברת מדי יום מן היום הרביעי עד היום העשירי, קשורה להגדלה רבה של הכבד, ועם חולשה רבה של פעולת הלב, 198.
• צהבת (היום השלישי); ביום שלאחר מכן לוותה בכאב עז ביותר באפיגסטריום ובהקאה של חומרים שחורים חוטיים המורכבים מדם, 222.
• הצהבת התחילה ביום החמישי והתגברה במהירות, עם הגדלת הכבד, שהיה כואב מאוד ללחץ (היום החמישי), 196.
• צהבת, במיוחד של החזה והבטן (היום הרביעי), 163. [3410.]
• תחילת צהבת (היום השלישי); הצהבת בולטת מאוד (היום הרביעי), 100.
• היה מצב צהוב של העור, פרט לפנים, שהיו בגודש (היום הרביעי), 165.
• הצהבת התחילה בפנים והתפשטה על פני כל הגוף (היום השלישי), 136.
• העור והלחמיות היו צהובים (היום הרביעי), 162.
• הצהבת התחילה בעין ביום השלישי, ובהדרגה התפשטה על פני כל הגוף, 223.
• צהבת (היום החמישי); התגברה ביום שלאחר מכן, קשורה להגדלת הכבד, שהיה גם רגיש ללחץ, 194.
• צהבת בצבע צהוב-חום (היום השישי), 199.
• צהבת עזה מאוד (היום השביעי); פחתה באופן ניכר, ובמקומה היתה חיוורון בולט של העור ושל הקרום הרירי, שנמשך זמן-מה (לאחר שמונה ימים), 176.
• הצהבת התחילה לאחר ארבעה ימים, קשורה בבלבול הדעת, ומאוחר יותר בדליריום, 190.
• הצהבת התחילה בלחמית, ביום הרביעי, ולמחרת נעשתה כללית יותר, 134. [3420.]
• העור נעשה צהוב, עם תפיחות ורגישות של האזור האפיגסטרי וההיפוכונדריום הימני, עם גניחות מתמידות ומצב של חצי-חוסר-הכרה, עיניים ופה פתוחים למחצה, דופק 150, נשימה קשה, עם עוויתות בפנים ובזרועות, ולאחר מכן תפיחות רבה של הבטן, נפיחות של הכבד, שהיה רגיש מאוד למגע (היום הרביעי), 171.
• עור צהוב עז (היום השמיני), 138.
• צבע צהוב עז של העור (היום השישי), 176.
• כל הגוף צהוב עז, לקראת הערב (היום השמיני), 56.
• העור בצבע צהוב-כהה, עם מראה livid של השפתיים, האף, המצח והגפיים, ביום המוות, 138.
• צבע צהוב כללי, במיוחד של העיניים, 125.
• צבע צהבתי של העור, 132, 178.
• צבע איקטרי, 107.
• צבע צהוב של כל הגוף (היום החמישי), 215.
• העור קיבל צבע צהוב (היום השישי); גוון צהוב, כהה יותר ובולט יותר (היום השמיני), 115. [3430.]
• העור נעשה לפתע צהוב (היום הרביעי), 202.
• כל הגוף בגוון איקטרי (היום השישי), 207.
• צבע צהוב של פני הגוף (היום השלישי); האיקטרוס הזה התגבר, נעשה קשור בדליריום, והיא מתה ביום השישי, 200.
• העור צהוב-כתום עמוק, עם סקלרה צהובה מאוד (היום החמישי), 155.
• צבע איקטרי של העור והעיניים, הולך וגובר (היום השלישי), 143.
• צבע צהוב-חיוור של העור, 96.
• העור על פני בית החזה נעשה מעט צהוב (היום השלישי), 138.
• צהבהבות כללית קלה התחילה להופיע בעיניים, בחזה, בגפיים (לאחר ארבעה ימים וחצי), 145.
• חיוורון של העור, כפי שנראה רק בלוקמיה (היום הרביעי), 175.
• חיוורון בולט של העור ושל הקרום הרירי, 102.* [3440.]
• חיוורון מיוחד של כל הגוף, 96.
• העור חיוור, לעתים צהוב-מלוכלך, תפוח, במיוחד בפנים, 72.
• הצהבת נעלמה, אך פינתה את מקומה לחיוורון כללי של העור; הקרום הרירי היה חסר דם לחלוטין (היום השישה-עשר), 197.
• לעור היה מראה כהה (היום השישי), 172.
• הגפיים כחולות (היום החמישי), 165.
• קצות האצבעות והשפתיים ציאנוטיים (היום השלישי), 109.
• העור הציג גוון livid (היום השביעי), 56.
• כף הרגל השמאלית היתה בצבע כחלחל-כהה, והצבע... (היום השלישי), 139.
• פני הגוף היו בעלי מראה כחלחל כללי (היום השלישי), 139.
• צבע כחלחל-אדום מיוחד של אצבעות הרגליים ושל שני המרפקים, כאילו הוצפו בדם (היום הרביעי), 202. [3450.]
• עור יבש (היום השלישי), 163.
• עור יבש ומקומט, 43.
• העור יבש לחלוטין (היום השלישי), 201.
• העור יבש וצחיח (היום השישי), 217.
• העור יבש, צהוב-מלוכלך בפנים, שאר החלקים אפורים, 97.
• העור מאבד את גמישותו; כאשר צובטים אותו לקפלים הוא חוזר למצבו התקין באיטיות רבה, 97.
• דימום מן הרקמה התאית התת-עורית של בית החזה, ובייחוד של הגפיים התחתונות (לאחר המוות, נמצא גם במיצר הקדמי והאחורי, באנדוקרדיום, בפלאורה, בפרנכימה של הריאה הימנית ובמזנטריום), 191.
• משטח מדמם, חי, מתחת לגלדים, 50.
• פריחות, יבשות.
• העור מכוסה כתמים רבים בצבע אפרסק, שבמרכזם נתגלו כתמים אדומים של purpura (היום הרביעי), 134.
• כתמים אדומים רבים על הגוף, קשורים לחולשה רבה, הוכרו כ-purpura; ביום שלאחר מכן הכתמים הוותיקים ביותר נעשו אדומים-חומים, בעוד החדשים ביותר היו אדומים-בהירים, 160. [3460.]
• על הזרועות נראים כמה כתמים אדומים, הנעלמים בלחץ (היום השישי), 100.
• נקודות אדומות, עם גרד צורב, בכתם בגודל כף היד, בקפל המרפק הימני, 1.
• כתמים כחלחלים-אדומים מתחת לעור, במיוחד ברגליים; דימום ממקומות עקיצת העלוקות היה קשה מאוד לעצירה; היה הכרח להשאירם חבושים תמיד ובחוזקה (היום החמישי), 153.
• כתמים כחלחלים קטנים רבים, כמעט כמו petechiæ, על הרגליים, 1.
• כתם צהוב גדול על הבטן, לצד הטבור, 1.
• כתמים חומים, כהים, לעתים מורמים, בשקעי הברכיים, על החזה, המצח, ומתחת לזווית הפה, 4.
• כתמים שקופים בצבע נחושת על הגוף, 4.
• כתמים על כפות הרגליים, 5.
• כתמי petechiæ בעור, 132.*
• כתמים הדומים ל-purpura hæmorrhagica, בבסיס הצוואר, על הכתפיים ועל גבי כפות הידיים (היום השישי), 140.* [3470.]
• petechiæ רבים, בגוון livid עמום, על פני האפיגסטריום, 232.
• כמה כתמי purpura נצפו על החזה (היום השביעי), 115.
• כתמי ecchymosis קטנים על החזה והפנים (לאחר היום השביעי עד השמיני), 45.
• ecchymosis על פני הבטן, 167.
• כתמי ecchymosis על פני העור (היום השלישי), 221.*
• אקסנתמה דמוית-ארגמן על פני כל הגוף, במיוחד על הגפיים התחתונות (היום הרביעי), 173.
• כתמים אקסנתמטיים על החלק הקדמי של הבטן, הנעלמים בלחץ האצבע, 209.
• התקלפות עור הפנים, 3.
• התקלפות האפידרמיס, 3.
• עור הידיים מחוספס מאוד ויבש, 1. [3480.]
• העור נסדק מעל מפרקי האצבעות, כאילו מקור עז, 1.
• התקשות בעור (של העכוזים), 4.
• פריחה מגרדת, גלדית, סדוקה וקשקשית בחלקים שונים של הגוף; הזרועות והידיים נפגעו ביותר, 50.
• בגבולות הקדמי והאחורי של חלל בית השחי העור היה סדוק, מחוספס וקשקשי; הופיע תחילה בצד ימין ואחר כך בצד שמאל, 50.
• בצקת של העפעפיים וסביב העיניים, 203.*
• השפתיים והעפעפיים נעשו בצקתיים, 81.*
• לשניהם היתה אורטיקריה; אצל הצעיר יותר דמתה מאוד לחצבת, אצל המבוגר יותר היתה מורמת יותר, ארגמנית, ופחות בצורת סהר, 146.
• אורטיקריה עזה, עם חבורות גדולות רבות וגרד רב (היום הראשון והשני), 42g.
• אלחוש של העור, 181.*
• מכוסה בפריחה מגרדת בעלת אופי מטריד, 91. [3490.]
• אזורים כואבים ושפשופיים, עם אודם וצריבה או כאב עוקץ, בעור של חלקים שונים, 1.
• פצעונים וכתמים נוקשים וכן גם כתמים חומים וכחלחלים-אדמדמים קיבלו צבע עז יותר, 4.
• פצעונים על פני כל הגוף; צבעם אדום-בהיר, עם גרד כמעט בלתי נסבל; נראה כי הגירוד מקל עליו רק לעת עתה, אחר הצהריים, 90.
• פריחה דקה גרגרית על המצח והסנטר, 1.
• פצעונים על הפנים ועל כנף האף, 4.
• פריחה פפולרית על הפנים, 1.
• כמה פצעונים אדומים על הפנים, 1.
• פריחה על הפנים, חיה, אדומה, מנומרת, מעט מורמת, 5.
• פריחה פפולרית על שתי הלחיים, 1.
• כתם מגרד בצד השמאלי של הלסת התחתונה; נאלץ לגרד עד שנעשה פצוע, 1. [3500.]
• פצעון כואב על כנף האף הימנית, 5.
• פריחה פפולרית בזווית הימנית של הפה, 1.
• נמשים רבים על האף, בבוקר, לאחר שהתחמם ממאמץ בלילה (לאחר שנים-עשר יום), 1.
• כמה פצעונים, עם כאב שורף-עוקץ, בשפתיים החיצוניות, נמשכו ארבעה-עשר יום, 1.
• פצעונים מגרדים בעוז בבית השחי, ששורפים לאחר גירוד, 4.
• פריחה מגרדת על המשטח הקדמי של הזרועות, מקפלי המרפק ועד כמעט לפרק כף היד, 30.
• פריחה מגרדת על המשטח הקדמי של הזרועות, 50.
• פריחה על היד הימנית, מתפשטת לאורך המשטח הקדמי של הצד האולנרי של היד; בשמאל, התפשטה על עצם המסרק של האגודל, 50.
• יבלות מופיעות על הידיים, 1.
• פריחה על הירכיים והשוקיים, 50. [3510.]
• פצעונים גדולים על החלק האחורי של הירך, כואבים למגע, 1.
• כמה כתמים קטנים, כמו נמשים, על החלק התחתון של הטיביה, 5.
• פריחות, לחות.
• פריחה מיוחדת פגעה בעור סביב המפרקים, מורכבת משלפוחיות קטנות, בקבוצות, ללא כל הילה, ולאחריהן התקלפות בקשקשים דקים, שנתחדשו לעתים קרובות, 96.
• פריחה שלפוחיתית, עם נוזל דק שקוף, ולאחר מכן חלבי, 50.
• גרד רב, פריחה, ושלפוחיות גרדת, 4.
• פריחת סרפדת מגרדת, עם שלפוחיות גדולות, על פני כל הגוף, אפילו על הפנים, 1.
• פריחה שלפוחיתית מאחורי האוזניים, 1.
• שלפוחיות, עם כאב שורף, בקונכה, 1.
• שלפוחיות בתוך האף וסביבו, כך שהוא כמעט מודלק, 8.
• פריחה שלפוחיתית, יותר ביד הימנית מאשר בשמאלית; גם בין אצבעות שתי הידיים; גלדית וסדוקה, 50. [3520.]
• שלפוחיות מגרדות בין האצבעות ובשקעי הברכיים, 4.
• שלפוחיות קשות וכואבות, פה ושם, ללא גרד, 4.
• זליגת דם שחור מן הצלקת של שלפוחית ישנה, 1.
• שלפוחיות, כמו גנגרנה, המתבקעות ומפרישות מים, 4.
• שלפוחיות חום על גבי שתי הידיים, עם גרד, גרוע יותר בלילה, 3.
• השלפוחיות והכיבים בכפות הרגליים התגברו, 4.
• שלפוחית בעקב, שנבקעת, נעשית לחה, וכואבת מאוד בהליכה (לאחר ארבעה-עשר יום), 1.
• פריחות, פוסטולריות.
• פריחה פוסטולרית על המצח (היום העשרים); יומיים לאחר מכן התפשטה על פני הפנים, בגודל גרגר שעורה, מוקפת הילה אדומה-בהירה, שבמרכזה היה פתח של זקיק שערה; באותו זמן התפתחו פוסטולות אקטימטיות על העכוזים, סביב פי הטבעת, וכעבור כמה ימים גם פרונקל, בגודל אגוז לוז, על העכוז השמאלי, שהפריש חומר ירקרק דמי; כל אלה החלימו לחלוטין בערך ביום השלושים ושניים, 201.
• פריחה פוסטולרית על הסנטר, 116.
• פוסטולות וגלדים תכופים על הפנים, לאחר הפגיעה הקלה ביותר בעור, 1. [3530.]
• פריחה פוסטולרית על הידיים והזרועות, כמו ecthyma; purpura של כל הגוף, 173.
• כתמי tetter עגולים על פני כל הגוף, 5.
• tetter מעל השפה העליונה, 1.
• tetter בזווית השמאלית של הפה, עם כאב חותך ועוקץ, 1.
• tetter מעל הברכיים ומתחת לפיקות, 1.
• זוויות הפה מכויבות (לאחר שלושה-עשר יום), 1.
• כיב עקשני סביב הציפורן, שלא נרפא, 1.*
• *כיבים מדממים עם הופעת הווסת, 1.
• דלקת ונפיחות של הפטמה השמאלית ושל כל השד השמאלי, עם כאב רב והסננה מוגלתית, לאחר עשרה ימים, 1.
• דלקת שושנתית של שד אחד (מכוסה בפריחה), עם נפיחות, אודם, צריבה, עקיצה, ולבסוף הסננה מוגלתית, 1. [3540.]
• שחין בשפת הארובה, 1.
• שחינים קטנים בעורף, בחזה ובירכיים, 1.
• שני שחינים על הבטן, 1.
• שחין מִתמַגֵּל, עם כאב שורף, במפשעה, 1.
• שני שחינים, מוקפים הילה אדומה, עם צבע כהה במרכז, על הירך, 167.
• שחינים גדולים על הירכיים, החזה והמצח, 1.
• סובייקטיבי.
• חוסר תחושה מיוחד של עור הגפיים (היום הראשון); הרגישות פחתה כל כך עד שלא יכלה להרים סיכה בין אצבעותיה (היום השני), 100.
• העור יבש, חם ושורף (היום השמיני), 115.
• העור כואב במגע הקל ביותר (hyperæsthesia), (היום השני), 205.
• העור כואב, במיוחד בקודקוד, כאילו ממכה, מוחמר בלחץ, 34d. [3550.]
• תחושה רכה ורפויה של העור, 96.
• כאב עוקץ-צובט, חיצוני, בצוואר, בעת הליכה באוויר הפתוח, 1.
• כאב צובט-מכווץ בצלקת ישנה, 1.
• גרד שורף על פני כל הגוף (לאחר עשרה ימים), 1.
• צריבה ביבלת, כמו בפצע מִתמַגֵּל, בערב, לאחר שכיבה, 1.
• צריבה שורפת בעור הפנים, כמו לאחר שהיה באוויר קר וחד, 1.
• צריבה בעור של שתי הזרועות העליונות, 5.
• צריבה בזרועות ובירכיים, 1.
• תחושת צריבה בכפות הידיים, 1.
• נימול זוחל, 181.*
• בזרוע השמאלית חווה תחושה מתמשכת של נימול זוחל מתחת לעור, 61.
• נימול זוחל באצבעות הימין, 36.
• נימול זוחל באצבעות הרביעית והחמישית של יד ימין (היום הראשון), 42b.
• נימול זוחל באגודל השמאלי, 42.
• נימול זוחל בירכיים (הלילה הראשון), 115.
• תחושת זחילה ועוויתות מתחת לעור, 61.
• תחושה בלתי נסבלת של נמלים על כל החלק העליון של הגוף, במיוחד על הצוואר, החזה והעורף, בכניסה לבית, 34d.
• זחילה על הידיים, באוויר הפתוח, בעת פיהוק (לאחר רבע שעה), 10.
• זחילה עזה על פרק האצבע השני של האצבע השלישית השמאלית, 34d.
• זחילה בכפות הרגליים, בלילה, כאילו נרדמו, 1. [3570.]
• זחילה, כאילו מנמלים, על כפות הרגליים ואצבעות הרגליים, 1.
• זחילה מתחת לאצבעות הרגליים, 5.
• עקיצות תכופות בעור, כמו עקיצות פרעושים, 1.
• עקיצות בשחין בגרון, 1.
• עקיצות קטנות תכופות בעור הבטן, 1.
• גרד כללי על פני כל הגוף (לאחר עשרים ושניים יום), 1.
• גרד על פני כל הגוף, בלילה, עם חום רב ויובש הפה (לאחר שתים-עשרה שעות), 1.
• גרד עוקץ על פני כל הגוף, במשך הווסת, 1.
• גרד (או נשיכה כמו נימול זוחל), פה ושם, מוקל בשפשוף, 10.
• דחף שאין לעמוד בפניו להתגרד, שהקל זמנית; גירוד מתמשך גרם לתחושה חיה, שורפת, צורבת וכאובה, 50. [3580.]
• נימול זוחל מגרד בחלקים המשותקים, 21, 23.
• גרד של יבלת במצח, 1.
• גרד עז של הפנים, עד שגירדה אותם עד דם וחיות, 4.
• גרד של השפה העליונה, עם כאב, לאחר שפשוף, 1.
• גרד רב ונשיכה סביב הבטן; על הזרועות והירכיים פסים אדומים, שנגרמו על ידי גירוד (לאחר עשרים ושישה ועשרים ושבעה יום), 1.
• גרד בטבור עצמו, שלא ניתן היה להקל עליו בשפשוף (לאחר שש שעות), 1.
• גרד בצד הימני של החזה והבטן, הנעלם בגירוד, 10.
• גרד עז, בלילה, בזרועות, בגפיים התחתונות, בגב ובבטן (לאחר שנים-עשר יום), 1.
• גרד עז בבית השחי הימני, ונפיחות בלוטית בגודל אפונה, 1.
• גרד רב בזרועות, 1. [3590.]
• גרד של הידיים, 1.
• גרד בלתי נסבל בידיים, בערב, במיטה, 3.
• גרד חד מאוד, דמוי קוץ, על גבי שתי הידיים, עד שאינו יכול להירדם, בלילה; הגירוד אינו מקל עליו, 3.
• גרד על הירכיים, 1.
• גרד עז במקום קטן בירך, עם צריבה, לאחר גירוד, 1.
• גרד בירך ובפיקת הברך, 1.
• גרד בגב; ובשקעי הברכיים, 1.
• גרד מטריד בשתי הרגליים, 51.
• גרד עז בשוקיים ובטיביות, 1.
• גרד עז בכפות הרגליים ובאצבעות הרגליים; בערב, 1. [3600.]
• גרד מתחת לאצבעות הרגליים ועל הסוליות, 1.

שינה

• ישנוניות.
• רצון מתמיד לפהק ואינו יכול, 1.
• פיהוקים תכופים; מתיחות; וישנוניות; אפילו אחרי ארוחת הצהריים, 10.
• פיהוק מתמיד; עם חולשה רבה (ביום הרביעי), 103.
• פיהוקים תכופים; עם צמרמורת; בערב, 10.
• פיהוק מתמיד ושתן מימי; בעת התקפי הכאב, 1.
• פיהוק (ביום העשירי), 100.
• נמנום, 139 ; (לאחר עשר שעות), 140.
• כבד ומנומנם, 59.
• מנומנם מאוד; ופרש למיטתו בשעה 11:30 בלילה; אך חלף זמן רב עד שנרדם, 51. [3610.]
• חש אי-שקט; מלווה בנמנום; דבר שהיה בלתי רגיל (לאחר חמש שעות), 43.
• מנומנמת ונרדמה; ובמצב זה נותרה עשרים שעות; כמעט בלי כל הפוגה (ביום השלישי), 207.
• אצל הבוגר ניכרה במשך כל היום נטייה חזקה לשינה; וכן אצל הצעיר; אם כי במידה פחותה יותר, 146.
• ישנוניות מוגברת (ביום החמישי), 228.
• ישנוני וקהה; קשה להשאירו ער, 52.
• ישנוניות מתמדת (ביום הרביעי), 215. [בד בבד עם תחילת הגדלת הכבד.]
• ישנוניות מכריעה; בעת ההירדמות קפיצה פתאומית; עם דיבור בלתי הגיוני; או בזמן השינה אקסטזות ארוטיות או חלומות תאוותניים; גם עם תנועות אוטומטיות; כמו במשגל, 96.
• ישנוניות מכריעה; אחרי ארוחת הצהריים, 1.
• ישנוניות רבה במשך היום; אפילו לפני ארוחת הצהריים, 1.
• ישנוניות רבה (ביום השלישי), 126 ; (ביום הרביעי), 88. [3620.]
• ישנוניות רבה (ביום החמישי); אי-שקט (ביום השישי), 215.
• ישנוניות; במשך היום; לאחר הליכה באוויר הפתוח; ואחרי ארוחת הצהריים, 1.
• ישנוניות במשך היום (לאחר עשרה; ואחד-עשר ימים), 1.
• ישנוניות, 7.
• ישנוניות רבה בערב, 1.
• ישנוניות לאחר אכילה, 1.
• ישנוניות אחרי ארוחת הצהריים (לאחר חמישה-עשר יום), 1.
• ישנוני מאוד עד השעה 11 בבוקר, 50.
• ישנוני מאוד בערב; בקושי היה יכול להשאיר את עיניו פקוחות, 50.
• ישנוני; כאילו מסוחרר; מבלי שיוכל לישון, 1. [3630.]
• ישנוני; בעת האכילה, 1.
• ישנוני; מוקדם בערב; ולאחר מכן שינה חסרת מנוחה, 32e.
• שינה; בלילה; עמוקה וקהה; בבוקר; עם היקיצה; לא היה לה כל רצון לקום; אלא ביקשה דווקא לשכב שוב, 39b.
• היא שוכבת בתרדמה קהה; במשך היום, 1.
• שינה ממושכת; בבוקר (ביום השני), 10.
• שינה קהה ארוכה מאוד, 1.
• סומנולנציה (ביום הרביעי), 100 ; (לאחר שש-עשרה שעות), 140, 181.
• סומנולנציה הולכת וגוברת (ביום השמיני), 138.
• סומנולנציה ומוות עם החמרה פתאומית של כל התסמינים (ביום השישי), 173.
• החולה נעשתה סומנולנטית; לא יכלה להשיב באופן מובן; צרחה מפעם לפעם; הצרחות נעשו כה בלתי פוסקות ונוראות עד שהועברה לאגף הדליריום; ולאחר מכן מתה (ביום החמישי), 193. [3640.]
• סומנולנציה מלאה; כאשר עוררו את החולה נראה היה שהוא בדליריום סוער; והשתולל סביבו (ביום החמישי), 190.
• שרוי מאוד בסופור, 1.
• סופור המופרע על ידי צרחות (ביום השמיני), 155.
• ניתר בבהלה בעת ההירדמות, 1.
• צועק ומדבר מתוך שינה; בלילה, 1.
• ניתור מבהיל מתוך שינה; לפנות בוקר, 10.
• שוכב בלילה על הגב; עם היד השמאלית תחת העורף, 1.
• נטייה רבה לשבת ישן; עם הראש כפוף קדימה (לאחר חמש שעות), 3.
• נדודי שינה.
• אינסומניה (ביום החמישי), 136.
• נדודי שינה, 13, 97, 164 ; וכו'. [3650.]
• ער בלילה (בלילה השביעי), 138 ; (ביום החמישי), 155 ; (מן היום החמישי עד העשירי), 201.
• חסר שינה; מן השעה 1 עד 4 לפנות בוקר, 10.
• נדודי שינה ואי-שקט; בערב; במיטה (לאחר שלושים ושש שעות), 1.
• חסר שינה; נוטה ללמוד עד שעה מאוחרת הרבה מן הרגיל (בלילה השני והשלישי), 30.
• אינו ישנוני; בערב במיטה; ולאחר מכן שינה קלה; כך שכל רעש קל מעיר אותו, 1.
• ישנוני; אך אינו מסוגל לישון (ביום השני), 227.
• חסר שינה וחסר מנוחה בלילה; עם דליריום (בלילה השני), 171.
• לילות חסרי מנוחה מאוד; חלימה מתמדת, 1.
• שינה חסרת מנוחה מאוד, 6.
• לילות חסרי מנוחה; מחמת חלומות רבים, 1. [3660.]
• חסר מנוחה בלילה, 103 ; (ביום הרביעי), 140.
• שינה חסרת מנוחה; בלילה, 8, 32e.
• שינה חסרת מנוחה; עם התהפכות וחלומות; ובשעת ערות חרדה בכל הגוף, 1.
• שינה חסרת מנוחה ומלאת חלומות; כאב ראש; בבוקר; עם היקיצה, 1.
• (שינה חסרת מנוחה), 36, 102.
• אי-שקט; המונע שינה; במשך כמה לילות, 1.
• שינה חסרת מנוחה; בלילה; וחלומות תאוותניים; עם פליטות; ולאחר מכן נעשה ער מאוד; אחר כך רק מעט שינה; ורק בשעות הבוקר, לפני השעה 6, שינה מבולבלת, 8.
• שינה חסרת מנוחה, חלומית; בלילה; עם התהפכות רבה (ביום השלישי), 42f.
• לילה חסר מנוחה; מתעורר לעיתים תכופות (בלילה השלישי), 30.
• חסר מנוחה בלילה; התעורר לקראת 4 לפנות בוקר; ולא יכול היה להירדם שוב (ביום החמישי), 103. [3670.]
• לילה חסר מנוחה; חלף זמן רב עד שנרדם, 51.
• לא היה מסוגל לישון; הרצון לישון היה רב מאוד; אך לא הצלחתי למצוא תנוחה נוחה (לאחר חמש שעות), 43.
• שינה מועטה (בלילה השלישי), 99.
• מעט חסר מנוחה; בלילה (בלילה השני), 105.
• אי-שקט (בלילה הראשון); רב הרבה יותר; החולה מתגלגל מצד לצד בתנומות מקוטעות; וקם לעיתים קרובות לשתות מים (ביום השני); חסר מנוחה מאוד (ביום הרביעי), 217.
• שינה מקוטעת, 88.
• חסר מנוחה וללא שינה; במשך הלילה (בלילה הרביעי), 172.
• מתהפך ובוכה; כל הלילה; עם חלומות חרדתיים, 1.
• שינה מועטה; מחמת אי-שקט (בלילה הראשון); עם התהפכות מתמדת מצד לצד; התאונן על כך שאינו יכול לישון (ביום השישי), 217.
• נאלץ להתהפך בלי הרף; בלילה, 1. [3680.]
• אי-שקט רב; בלילה; עם חרדה, 1.
• שינה בלתי שקטה; עם חלומות רבים ויקיצות תכופות; במשך כמה לילות, 1.
• לאחר היקיצה; בערב ובלילה; אינו יכול לשוב ולהירדם במשך זמן רב, 1.
• אינו יכול להירדם לפני חצות; נאלץ לקום מן המיטה; ורק לאחר ששוכב שוב הוא יכול להירדם, 3.
• לא יכלה להירדם; בלילה; מחמת תחושה כאילו העיניים אינן נסגרות; נאלצה לסגור אותן בידיים; עם סחרור בראש (לאחר שישה ימים), 1.
• אינו יכול להירדם עד השעה 1 מחמת אי-שקט; גם אינו יכול לחמם את כפות הרגליים ; ארבעה לילות רצופים, 1.
• אינה מסוגלת להירדם; בערב; מחמת אי-שקט; ועם היקיצה היא מיד חסרת מנוחה (לאחר חמישה ימים), 1.
• אינו יכול להירדם; בלילה; במשך שעתיים או אפילו ארבע שעות, 1.
• קושי להירדם; ויקיצות תכופות, 10.
• קושי להירדם; בערב; עם התהפכות חסרת מנוחה, 39b. [3690.]
• לא יכלה להירדם; בלילה; לאחר שהלכה למיטה; מחמת דמיונות רבים; השינה במשך כל הלילה הייתה חלקית; ומלווה בדמיונות מבולבלים, 39b.
• שוכב זמן רב במיטה; בערב; לפני ההירדמות, 1.
• יקיצות תכופות מחמת חום; ללא זיעה; בלילה, 1.
• יקיצות תכופות; בלילה; עם צמרמורת, 1, 10.
• התעוררות לאחר שלוש שעות שינה; מעונה על ידי חלומות כבדים וחרדתיים, 1.
• לאחר ההירדמות; ולאחר אי-שקט ממושך שקדם לה; התעוררה עם מועקה; כאילו ממשקל על החזה; וקשיי נשימה (לאחר עשרים ושניים ימים), 1.
• השינה מופרעת על ידי יקיצות תכופות, 103.
• התעוררה לקראת בוקר; ניתרה בבהלה, 1.
• יקיצות תכופות; בלילה; עם קידוח בשיניים, 1.
• חרדה בזמן שינה בלתי מודעת; ליפוף הידיים כאילו מתוך ייאוש; יבבות; קינות; התהפכות; קוצר נשימה; מתוך פחד היא נאחזת בעומדים לידה; או נאחזת בהם מתוך דליריום, 1. [3700.]
• תחושה בבוקר כאילו לא ישן דיו; חלש ועצל, 1.
• אפילו שינה שקטה אינה מרעננת אותה, 1.
• התעורר בשעה 7 בבוקר; בתחושת חוסר רעננות, 51.
• חלומות.
• חלומות מטרידים על שרצים, 10.
• חלומות חיים ומתמידים באופן בלתי רגיל; בלילה (ביום האחד-עשר), 31.
• חלומות רבים על נושאים מדעיים ופילוסופיים (בלילה הראשון); חלומות רבים; טיבם לא נזכר (בלילה השני); חלומות ארוטיים (בלילה השלישי); חלום מבעית על כך שננשך בידי סוס שחור פראי; חי כל כך עד שהותיר רושם מכאיב מאוד בנפש (ביום הרביעי), 30.
• התנומות המקוטעות היו מלאות חלומות על לחימה; או על מאמץ גופני אלים; מלווים בהערות רצופות של דיבור לא קוהרנטי (ביום השמיני), 217.
• חלומות חיים; בלילה (ביום השני), 31.
• חלומות חיים באופן בלתי רגיל, הזכורים לאחר היקיצה; בבוקר (בלתי רגיל בהחלט); (ביום העשרים ושלושה), 31.
• חלומות חיים המלאים עבודה ועסקים טרודים; שלא היה יכול לסיימם, 1. [3710.]
• חלומות חיים, 8.
• חלומות חיים; הזכורים בחלקם, 10.
• חלומות היסטוריים; בכל לילה, 1.
• סיוט; עד שצעק; מחלום על סכנה קרובה, 32e.
• חלום רצוף וזכור על עסקי היום; בלילה, 1.
• חלום מרגיז, 1.
• חלומות על מתים; על מריבות; וכו', 10.
• שינה מלאה חלומות; קטועה; מתישה, 1.
• חלום על שודדים, 1.
• חלום על דימום, 1. [3720.]
• חלומות עצובים, 1.
• חלומות רגזניים, 1.
• חלומות מחרידים, 52.
• מיד עם ההירדמות; הוא חולם על דברים המעוררים בו חרדה; ומתעורר, 1.
• חלומות על אש ; עם צעקות והשתוללות תנועתית שלה, 1.
• חלומות כבדים וחרדתיים; לפנות בוקר, 1.
• חלום מבעית וחרדתי (בלילה הראשון), 1.
• חלומות מבולבלים; בלילה, 1.
• חזיון חרדתי; בעת ההירדמות; כאילו איש רע תפס אותו בגרון וניסה לחנוק אותו (לאחר ארבעה ימים), 1.
• חלום חרדתי; כאילו חרק עוקץ מאחורי האוזן, 1. [3730.]
• חלומות חרדתיים (לאחר ארבעים ושמונה שעות), 1.
• חלומות חרדתיים מאוד, 1.
• חלומות חרדתיים על חיות נושכות ; היא צעקה והתעוררה בחרדה רבה, 1.
• חלום שהיא נצבטה בגב ובשד; ודוגדגה בכפות הרגליים, 1.
• חלומות מודאגים על עניינים הכרחיים; שלשם הטיפול בהם קם לעיתים קרובות ועשה הכנות, 1.
• חלומות תאוותניים תכופים; עם פליטות, 34d.
• חלומות תאוותניים ופליטות, 31c, 30.
• חלומות תאוותניים תכופים; עם זקפות, 34.
• חלומות מגוחכים, 1.

חום

• צינה.
• צינה (יום רביעי), 131 ; (לילה שלישי), 215. [3740.]
• צמרמורת קשה; שלאחריה חום; לחיים סמוקות; השמאלית הרבה יותר מן הימנית (לאחר שעתיים); חום; עם כאב ראש; אך בלי צמרמורת (יום שני); חום ניכר; בערב; עם הפרשה לבנבנה מן הנרתיק (יום חמישי); חום; עם כאב ראש; אחר הצהריים (יום שישי), 90.
• צינה ורעד של כל הגוף; בייחוד של הבטן; בלילה; עם היקיצה מחלומות מלאי חרדה; סערת דם רבה ולחץ בחזה; כך שלא יכול היה לנשום ובקושי היה יכול להתרומם (לאחר עשרה ימים), 1.
• צינה מתמדת לקראת ערב (יום ראשון), 42c ; (יום שלישי), 156.
• החולה התלונן על צינה מתמדת (יום שלישי), 111.
• צינה תכופה (יום ראשון), 1 ; (יום שני), 215.
• תחושת צינה; המתחלפת בחום (יום שני); החום גבר (לאחר שלושה ימים), 217.
• צינה עם עליית החום והדופק (יום שלישי), 143.
• צמרמורות; מלוות בצלצול באוזניים; בעיקר בימנית, 52.
• צינה בקימה, 125.
• צינה אף בחדר חם (בוקר שני), 103. [3750.]
• צמרמורות ב-1 P.M.; נמשכות עד 5 P.M. (תסמין זה הופיע שלושה ימים רצופים), 52.
• צינה בכל הגו; כאילו היה במים קרים; בלי צמא; ואינה מוקלת על ידי מעיל עבה וכוס בירה, 37.
• צינה בכל הגוף; נמשכת חצי שעה; אחרי כל מנה, 41.
• צינה פנימית בכמה אחר צהריים; למשך חצי שעה או שעה; ולעיתים עם תחושה כאילו מים חמים בגומת הקיבה ובגב, 1.
• צינה; בערב; בעת ההירדמות, 1.
• צינה; עם ידיים קרות ופנים חיוורות; בחילה תכופה; גיהוקים ריקים; בזמן הליכה באוויר הפתוח; בשעה 7 P.M., 42.
• צינה בעת ישיבה; לא בעת הליכה, 1.
• צינה ותסמיני חום (יום שלישי), 173.
• צינה במשך שעתיים; בבוקר; עם פיהוקים; בלי חום שלאחר מכן, 1.
• צינה רבה; עם ידיים ורגליים קרות; בזמן הווסת, 1. [3760.]
• צינה בידיים; אף שהיו חמות; אדומות; והוורידים תפוחים, 10.
• צינה לקראת 6 P.M.; והירדמות מחולשה; לקראת חצות; יקיצה מחלומות כבדים; עם הזעה כללית שופעת, 7.
• צינה; בכל ערב; עם רעד; בלי צמא; אף כי עם יובש בגרון, 1.
• צינה; עם חרדה; בערב, 1.
• היה לו קר כל כך עד שרעד כולו; אפילו ליד תנור חם, 10.
• צמרמורת עזה לפני היציאה, 1.
• צינה בגב ובזרועות; ולאחריה צינה בראש (יום שני), 42.
• צינה ורעד; עם אובדן תיאבון; וללא חום שלאחר מכן, 1.
• זחילת קור במעלה הגב במשך היום, 1.
• קריר; בכמה ערבים; לאחר ששכב במיטה, 1. [3770.]
• צמרמורת מטלטלת עזה; זחילת קור על פני הגב; נאלץ לשכב ולהתכסות, שכן התחמם רק לאט; וכאשר הוציא את הידיים מן המיטה התחדש מיד הרעד; עם נוקשות של הידיים מן הקור וכבדות מכאיבה בראש; בלי חום שלאחר מכן (לאחר עשרים ושש שעות), 6.
• צמרמורת מטלטלת עזה; בלילה; עם רפיון מעיים ארבע פעמים; ואחריה חום רב והזעה בכל הגוף; ולפניה הזעה לפני חצות; במשך כמה לילות, 1.
• צמרמורת מטלטלת עזה; ואחריה זיעה; בלילה; בימים שקדמו לכך; אי-שקט רב במשך יומיים רצופים (יום תשיעי), 5.
• צמרמורת רועדת לאורך הגב, 6.
• צמרמורות עם רעד, 72.
• תמיד יותר רעד מאשר חום; נמשך זמן קצר בלבד; הרעד לא הוקל על ידי חום התנור (לאחר שלוש שעות), 10.
• רעד תכוף; עם פיהוקים; ולעיתים עם עור ברווז על הזרועות, 10.
• רעד בכל הגוף; בלי צינה, 1.
• רעד; עם כאב בראש ובקיבה (לאחר שלוש שעות), 10.
• רעד קל; מתחלף עם חום של הראש והידיים (לאחר שלוש שעות), 10. [3780.]
• רעד קל בשעה 7 P.M., 10.
• קור רב, 132.
• קור כללי (לאחר שלושה שבועות), 150.
• קור של כל הגוף; בייחוד של הגפיים (יום שני), 130.
• התלונן שקר לו מאוד (יום חמישי), 161.
• קור ממושך; בלי צמא; אחר כך צמא; בלילה; לאחר החום; שלשול, 10.
• קור בכל אחר צהריים; וחולשה במשך כמה ימים, 1.
• קור; העדר חמימות בכל הגוף, 22.
• תחושת קרירות בכל הגוף, 10.
• העור קר (לאחר שלושה ימים וחצי), 145 ; (יום שני), 183. [3790.]
• העור יבש וקר (יום שני), 220.
• קור בראש ובגוף; מתחלף לעיתים תכופות עם חום (לאחר שעתיים), 10.
• הגוף קר (יום חמישי), 165.
• הפנים והידיים קרירים, 97.
• הגפיים נעשו קרות; מכוסות בזיעה דביקה; זמן קצר לפני המוות, 220.
• הגפיים קרות; כחלחלות (יום שביעי), 225.
• קור של הגפיים, 13, 25.
• הגפיים קרות, 101, 119, 161 ; וכו'.
• ידיים קרות, 3.
• קור כקרח של הידיים והרגליים במשך כל היום; אפילו במיטה, 1. [3800.]
• תחושת קור בגפיים התחתונות (יום שני), 140.
• קור בברכיים בקביעות; בלילה; במיטה, 1.
• תחושת קור בגב כפות שתי הרגליים, 44.
• כפות הרגליים קרות כקרח; לא הצליח לחממן אפילו במיטה (בחודש יוני), 3.
• חום.
• חום עז; עם פנים אדומות וחמות (יום רביעי), 113.
• מתוך מאה ושבעים פועלים במפעלי גפרורים (רובם נערים); מאה ועשרים לקו בטיפוס; לעיתים קרובות עם סיבוך של דלקת ריאות וברונכיטיס; שלעיתים קרובות התפתחו לשחפת, 83.
• התעורר; בלילה; בקדחת; עם חילופים של חום וצמרמורת; עם כאבים עזים בראש; בבטן; ובגפיים התחתונות; לאחר מכן הקאה; לפני חצות; נמשך יותר מעשרים וארבע שעות; עם היעלמות התיאבון והשינה (לאחר ארבעה עשר ימים), 1.
• חום פתאומי; עם אי-שקט רב; כאב עוויתי באזור האפיגסטריום; עם אצירת צואה ושתן (יום שלישי), 94.
• חום; יומיים רצופים; בזמן הווסת; ביום הראשון אחר הצהריים צינה; אחר כך חום וכאב ראש; בלי צמא; ביום השני צינה; במשך שעה; בצהריים; אחר כך רעד עוויתי של כל הגוף; עם נקש שיניים; ואחריו חום; בייחוד בראש; וכאב ראש (לאחר עשרה ימים), 1.
• חום מ-5 עד 6 P.M.; תחילה צמרמורת עזה; כך שלא יכול היה להתחמם; ואחריה חום; עם צמא; וצינה פנימית; ולאחר שזו חלפה; חום והזעה כל הלילה; במיטה; עד הבוקר (לאחר שמונה שעות), 1. [3810.]
• חום; עם דופק מהיר מאוד; [Original revised by Hughes.] 21.
• חום; במשך הלילה; והקאה (לאחר שתים עשרה שעות), 179.
• חום; עם לשון מצופה בעובי, 19.
• חום ברור ומובהק, 77.
• רובם סובלים מחום, 76.
• חום; אחר הצהריים; במשך ימים רבים; חום גוף; עם או בלי צמרמורת קודמת, 1.
• חום; עם התהפכות במיטה, 114.
• חום דלקתי, 81.
• במצב חומי (יום שישי); במצב חומי יותר (ימים שביעי ושמיני), 115.
• תחילה חום מתון; לאחר מכן ירידת הטמפרטורה, 181. [3820.]
• התרגשות חומית, 59.
• במהלך חמשת הימים הראשונים היתה לחולה עליית חום מתונה אך סדירה; בערב; ובבוקר היתה כמעט תקינה; או אפילו נמוכה יותר; עם תדירות דופק גבוהה יחסית (מ-104 עד 120). ביום השישי היה חום מתמיד מטיפוס רמיטי; שנמשך והגיע לשיאו בערב של היום השמיני; כאשר הדופק היה קטן ורך ביותר. אחרי היום השמיני ירדה הטמפרטורה. ביום השלושה עשר החלה צורה סדירה יותר של חום לסירוגין; עם צמרמורת מטלטלת ברורה; ביום השלושה עשר היתה צמרמורת מטלטלת בשעה 8.15 A.M.; שנמשכה עשרים דקות; עם טמפרטורה של 41.8° C.; דופק 140; הטמפרטורה ירדה; במשך ההזעה השופעת; ל-40.1°; ובערב עלתה ל-41°. ביום הארבעה עשר צמרמורת בבוקר; טמפרטורה 40.6°; טמפרטורה בערב; במשך ההזעה השופעת; 37.9°. ביום השבעה עשר צמרמורת שלישית; בערב; שנמשכה עשרים וחמש דקות. ביום השמונה עשר הצמרמורת הרביעית; שהחלה בבוקר; נמשכה חצי שעה; טמפרטורה 41°; וירדה בערב ל-38.8°. למחרת בבוקר 38.2°; ולאחר מכן היתה כמעט ירידה סדירה של הטמפרטורה; בלי טיפוס סדיר עד היום העשרים ושמונה. היתה; בממוצע; טמפרטורה תקינה עד היום השלושים ושניים; כאשר היתה צמרמורת חמישית; שהחלה בבוקר; עם זיעה בערב; וכן צמרמורת ביום השלושים ושישה; בבוקר; שלאחריה באה במשך זמן רב טמפרטורה נמוכה במידה ניכרת; 36.4°; ואפילו 36.1°; בבוקר; ו-36.8° עד 36.9° בערב; ואז לא היו לחולה לא צמרמורת ולא חום במשך כמעט ארבעה שבועות. ביום השישים ושלושה היתה צמרמורת שביעית; שנמשכה עשרים דקות; טמפרטורה 37.4°. ביום השישים וחמישה צמרמורת; טמפרטורה 38.3°. ביום השבעים ואחד צמרמורת. ביום השבעים ותשעה שתי צמרמורות; הראשונה בשעה 8 A.M.; השנייה בערך בשעה 10 A.M.; הטמפרטורה ירדה אחר הצהריים ל-36.7°; למחרת בבוקר 36.2°; לאחר מכן היו עוד שלוש צמרמורות; שבמהלכן הטמפרטורה לא עלתה מעל 38°. ביום המאה עשרים ותשעה הצמרמורת השש עשרה; טמפרטורה 38.8°. ביום המאה ושלושים הצמרמורת השבע עשרה. בימים המאה ארבעים ושלושה; המאה ארבעים וארבעה; המאה ארבעים ושישה; והמאה ארבעים ותשעה; צמרמורות; שלאחריהן לא היתה צמרמורת במשך יותר משלושה שבועות, 201.
• הטמפרטורה גבוהה ביותר, 216.
• הטמפרטורה מוגברת מאוד (יום שמיני), 138.
• חום מוגבר של כל הגוף, 50.
• חום קדחתי מ-2 עד 3 ומ-6 עד 7 P.M.; בייחוד בפנים (לאחר ארבעה עשר ימים), 1.
• חום יבש; בלילה; בלי צמא; עם כאב בחלק שעליו היא שוכבת; כאילו ממיטה קשה, 1.
• חום כללי לקראת 8 P.M.; עם היעלמות הצמא; לא קדם לו רעד, 1.
• חום כללי; עם זיעה; בלי צמא; מ-7 עד 12 A.M., 10.
• חמימות כללית מוגברת של הגוף; שאינה בלתי נעימה, 1. [3830.]
• חום רב בגוף (יום שני), 172.
• חום רב מ-1 עד 4 A.M.; עם קוצר נשימה; בלי צמא; עם הזעה כללית חולפת; שפתיים יבשות; וקצה הלשון יבש; החלק האחורי של הפה לח, 1.
• התקפוני חום חרדתי לעיתים (לאחר שישה ימים), 1.
• תחושת חום; וחום, 13, 19, 25.
• חום בכל הגוף; עם תחושת גרד פנימי; עם עליית דם אל הראש, 54.
• חום חרדתי בכל הגוף; לאחר ארוחת הבוקר (לאחר חצי שעה), 10.
• חום בכל הגוף; בייחוד בראש ובידיים; עם מרירות בפה ובחילה בקיבה (לאחר שעתיים וחצי), 10.
• חום; לפני הצהריים; נמשך שעתיים; עם צמא לבירה; וקודם לו רעד מטלטל; ואחריו צינה; כל זאת התרחש תוך נמנום חלומי; עם תנועת ידיים רבה, 1.
• חום; בלילה; בלי צמא; וזיעה; שממנה התעורר לעיתים תכופות, 1.
• חום קדחתי וזיעה; בלילה; עם רעב טורפני; שלא ניתן היה להשקיטו; ואחריהם צינה; עם נקש שיניים; וקור חיצוני; לאחר הצמרמורת חום פנימי; בייחוד בידיים; עם קור חיצוני מתמיד, 1. [3840.]
• מעט חום גוף הקודם ליציאה, 1.
• התקפים של גלי חום; בייחוד בערב; עם אי-שקט חומי קל וחום שורף בכפות הידיים, 1.
• הבזקי חום וקור לרוחב הכתפיים (לאחר שש שעות), 90.
• כאשר היא חושבת בעיון רב מאוד תוקף אותה חום; כאילו הותזה במים חמים, 1.
• חום מתמיד; זיעה; וצמא, 4.
• חמימות פנימית בכל הגוף; עם כבדות בראש, 8.
• לעיתים תכופות חמימות מוגברת של כל הגוף לפרקים; בזמן ישיבה; נעלמת באוויר הפתוח או אחרי ארוחת הצהריים; ולעיתים גם עם חרדה כאילו תפרוץ זיעה, 10.
• חמימות של כל הגוף; עם גרד פנימי, 26.
• חמימות החדר נראתה בלתי נסבלת; מחמת חום יבש בפנים; בראש; וברגליים, 33a.
• חמימות בכל הגוף, 55. [3850.]
• חמימות וזיעה על פני הגוף; בייחוד על הכתפיים; נמשכות זמן רב; רק כפות הרגליים יבשות; שעה אחרי ארוחת הצהריים, 10.
• תחילה חום בידיים; אחר כך בראש; אחר כך בעורף; עם תחושה כאילו תפרוץ זיעה (לאחר שלוש שעות), 10.
• עליית חום מן החזה אל הראש ואל כל הבטן; בזמן אכילת מרק; עם תחושה כאילו תפרוץ זיעה, 10.
• עליית חום תכופה מן הגב אל הראש; עם אודם בפנים; אחר הצהריים; בזמן ישיבה, 10.
• תחושת חמימות מוגברת בחלקים המשותקים, 23.
• העור חם מאוד (ימים עשירי ואחד עשר), 217.
• העור חם ויבש, 79, 120 ; (יום שני), 162.
• העור יבש; לא חם מאוד (יום שלישי), 143.
• העור חם (יום חמישי), 207.
• עור כל הגוף חם מאוד; מתחלף עם תחושות צינה; בלילה; ואחר כך הזעה שופעת בזמן השינה, 50. [3860.]
• חום בראש ובחזה בעת דיבור נרגש, 1.
• חום בראש; עם כבדות; מוטב על ידי תנועה, 50.
• חום רב; ותחושת חום בראש; בייחוד במצח ובפנים (וגם בידיים); לעיתים עם פעימה בראש; לעיתים עולה מעלה (מן הגב); ונעלם באוויר קריר ופתוח, 10.
• חום בראש; אחר כך בכל הגוף; וגם ברגליים; כאילו תפרוץ זיעה; שעה אחרי ארוחת הצהריים, 10.
• חום והזעה בראש ובידיים; אפילו בכפות הרגליים; עם חמימות חיצונית מתונה בלבד; נמשכים שלוש דקות; אחר כך; בערך בשעה 2; כמעט כל חצי שעה; וגם ביום שלאחר מכן; אם כי במרווחים ארוכים יותר; ואפילו באוויר הפתוח, 10.
• חום מוגבר בראש (לאחר שעה וחצי), 90.
• חום חולף והזעה בראש ובידיים (לאחר שעתיים), 10.
• חום ואודם של הפנים; עם הזעה קלה במצח וכבדות בראש (לאחר שתים עשרה שעות), 8.
• חום ואודם של האוזן, 1.
• חום עז בפנים; עם כתמים אדומים לאחר רחיצה, 1. [3870.]
• חום רב בפנים; מיד לאחר אכילה, 1.
• חום רב בפנים; לקראת ערב (לאחר ארבעה עשר ימים), 1.
• חום רב; בערב; בייחוד בפנים; עם סחרחורת (לאחר שמונה ימים), 1.
• התקפוני חום תכופים; בייחוד בפנים; עם יובש הפה; בלי צמא, 1.
• חום של הלחיים (יום ראשון), 42a.
• חום לוהט של לחי זו או אחרת; בכל ערב; נמשך שעתיים; בלי צמא, 1.
• טמפרטורה 39.8° בבית השחי (יום שני), 208.
• החזה חם מאוד מבחוץ, 10.
• תחושה חומית בידיים וברגליים; בלילה, 44.
• כפות הרגליים; שהיו בדרך כלל קרות; חמות מאוד (לאחר שעה וחצי), 90.
• זיעה. [3880.]
• הזעה שופעת בכל הגוף (יום שני), 205.
• הזעות שופעות, 72 ; (יום שביעי), 179, 148, 138, 142.
• הזעה כללית (יום רביעי), 131.
• היא מזיעה בשפע רב מאוד במאמץ קל, 1.
• החולה הזיע בשפע; והאדים שעלו מן הגוף הפיצו ריח זרחני עז; שניכר במיוחד בעת הרמת כלי המיטה; הזיעה שופעת יותר והריח חזק יותר בערב (יום רביעי), 101.
• זיעה שריחה כגופרית, 25.
• הזעה חופשית (יום רביעי), 165.
• הזעה בזמן ארוחת הצהריים, 10.
• זיעה על הגוף; עם קור של הראש, 1.
• זיעה בכל הגוף; בכל בוקר; מתישה אותו (לאחר עשרים וארבע שעות), 1. [3890.]
• הזעה והפרשת שתן מוגברות, 18, 21.
• גלי זיעה; לפני הצהריים, 10.
• זיעה; בבוקר; נמשכת שלושה ימים, 5.
• זיעה בבוקר; במיטה; בייחוד סביב כפות הרגליים והידיים, 5.
• הזעה חרדתית (לאחר כמה שעות), 1.
• הזעה בזמן השינה; לאחר חצות; נמשכת עד הבוקר; בלי צמא, 10.
• זיעה ותחושת חרדה; לקראת בוקר, 2.
• זיעה קלה לאחר היקיצה; בבוקר (ימים שלישי ורביעי), 10.
• העור לח (יום חמישי), 161.
• הזעה תחילה רק על מחצית הגוף הקדמית; בייחוד על הבטן; אחר כך על החזה; אחר כך מתחת לכתפיים ועל הגב; נעלמת בזמן ארוחת הצהריים, 1. [3900.]
• הזעה שופעת; בייחוד בראש ובחזה, 102.
• זיעה על הראש והידיים; מתחלפת לעיתים תכופות עם קור חולף (לאחר שלושה ימים), 10.
• זיעה רק על הראש; אחר כך בבית; לאחר תנועה באוויר הפתוח (לאחר שעה), 10.
• זיעה רק על הראש ועל כפות הידיים; לאחר אכילת מרק (לאחר שעה וחצי), 10.
• זיעה זוהרת על המצח, 25 . [Not found. -Hughes.]
• המצח מכוסה זיעה, 79.
• זיעה על המצח, 58.
• זיעה על הפנים; עם קור שלהן ובחילה; לפני הצהריים, 1.
• זיעה על כפות הידיים (לאחר שלושת רבעי שעה), 10.
• לחות על פני כל הגוף; אך במיוחד בכפות הידיים ובחזה (לאחר שעה וחצי), 90. [3910.]
• זיעה על כפות הרגליים, 1.
• פני השטח קרים; ומכוסים בלחלוחית ניכרת אף כי קלה, 222.
• העור מכוסה בזיעה דביקה, 203.
• זיעה קרה ודביקה (יום שלישי), 109.
• כל הגוף מכוסה בזיעה קרה; לקראת ערב (יום שמיני), 56.
• העור לח; ולא חם במיוחד; היה ריח שום מיוחד כאשר התקרבו אל המיטה (יום שני), 139.
• העור מכוסה בזיעה קרה (יום רביעי), 147.
• הזעת לילה שופעת (לילה ראשון), 1.
• הזעת לילה (לאחר יום אחד; ולאחר חמישה ימים), 1.
• זיעה ושתן עכור בלילה; קדמה לכך חולשה במשך כל היום; מייד, 1. [3920.]
• הזעת לילה במשך שישה לילות (לאחר ארבעה ימים), 1.

תנאים

• החמרה.
• ( בוקר ), צער; עם היקיצה, חרדה; בקימה, אינו מסוגל להתעשת; לאחר הקימה, תחושת בלבול בראש; ורטיגו; סחרחורת; כובד הראש; חום בראש, וכאב ראש עמום; בעת ישיבה בלי תנועה, כאב עמום בראש; עם היקיצה, כאב ראש לוחץ; כאב ראש; עם היקיצה, קהות בראש; פעימה בראש; כאב ראש במצח; חולשת העיניים; עם היקיצה, יובש בעיניים; הדבקת העיניים וכו׳; באוויר הפתוח, דקירה בזווית הפנימית של העין; בדמדומים, הראייה טובה יותר; עם היקיצה, עצמים רועדים לפני הראייה; הדהוד חוזר באוזניים; התעטשות; ריר צהוב באף; דם וריר צהוב מן האף; נחיריים סתומים; גרד בנחיר השמאלי; השפה העליונה נפוחה; כאב שיניים; כאב מכרסם וקודח בשן; עם היקיצה, תחושה כאילו השיניים נוקשות, עם רעד כללי; כאב מושך בטוחנות האחוריות התחתונות; טעם חמוץ; טעם דביק; כחכוח ריר; עם היקיצה, יובש בגרון; חספוס בגרון; לחץ בגרון; לאחר הקימה, צמא; 8 עד 9, בחילה; בחילה מעיקה; לאחר יציאה, הקאה חמוצה; כאב תפיחות בקיבה; כאב בקיבה; במיטה, לחץ בקיבה; קוליק; חום בבטן ובפנים; ב-4 A.M., התעורר עם כאב במעיים ושלשול; כאב בבטן; עם היקיצה, לחץ בבטן התחתונה; במיטה, עווית ברקטום; שלוש יציאות חצי-נוזליות; דחף להשתין; השתנה; זקפות; צרידות; לאחר הקימה, שיעול; מועקה בחזה; עם היקיצה, לחץ בחזה; כיווץ בחזה; ליחה קטרלית בחזה; עם היקיצה, פעימה; במיטה, מתיחה של האיברים והחזה; שיתוק האיברים; לאחר הקימה, חולשה באיברים; לפני הקימה, כובד בגפיים; לאחר הקימה, כאב מושך במפרקים; הירדמות הזרועות; קריעה בצד הפנימי של האמה השמאלית; רעד של הידיים; הירדמות הידיים; חולשה בגפיים התחתונות; הירדמות הגפה התחתונה השמאלית; כאב בגפה התחתונה; עם היקיצה, קריעה בשוקה השמאלית; במיטה, מתח בעקבים; רעדנות; עם היקיצה, עייפות ותשישות; בקימה, חולשה; לאחר השתנה; חולשה; תשישות הנפש והגוף; לאחר הקימה, תחושת שיתוק נפשי וגופני; לאחר מאמץ מחמם בלילה, נמשים על האף; הזעה.
• ( לפני הצהריים ), רגזנות; ורטיגו; קהות הראש; אי-נוחות בראש; ב-10 A.M., כאב עצבי מהרקה השמאלית אל העורף; כאב באף; בחילה ותחושת בחילה מעיקה; לחץ בבטן התחתונה; עצלות באיברים; לקראת הצהריים, תשישות.
• ( צהריים ), ורטיגו; קהות הראש; לפני אכילה, צמא; קוליק דוקר וכו׳.
• ( אחר הצהריים ), במצב רוח טוב; סחרחורת; כאב ראש; בעת ישיבה, קריעה בראש; כאב במצח; מ-3 עד 6 P.M., כאב בגב ובצד השמאלי של הראש; בעת ישיבה, דקירה וקריעה בגלגל העין הימני; צרבת; מ-1 עד 11 P.M., בחילה; כאב מכווץ בבטן; משיכה עוויתית בבטן התחתונה; ב-5 P.M., מלאות סביב החזה; נפיחות בבית השחי; תסמינים עצביים; פצעונים על פני הגוף; מ-1 עד 5 P.M., צמרמורות; צינה פנימית; קור; בעת ישיבה, עליית חום מן הגב אל הראש.
• ( לקראת הערב ), נהירת דם אל הראש.
• ( ערב ), דמיונות חיים; בדמדומים, עצבות; במיטה, חרדה ואי-שקט; פחד; בעת הליכה, ורטיגו; לאחר אכילה, ורטיגו; במיטה, סחרחורת; ב-10 P.M., התעורר עם ורטיגו; בעת הרהור, כאב ראש; דקירות בראש; במיטה, סחרור בראש; כאב ראש לוחץ במצח; כאב במצח; דקירות ברקות וכאב בראש; כאב מושך בצד הימני של הראש; בעת ישיבה, סחרור בצד הימני של הראש; פעימות בעצם הקודקודית הימנית; כאב פועם במוח; רגישות העיניים לאור נר; דמעת, ריר צורב בעין ימין; הילה ירוקה סביב אור נר; התעטשות; נזלת; דימום מן האף; בבית, האף סתום; הבעת פנים חיוורת וחולנית; בשכיבה, קריעה בעצמות הלסת העליונה; כאב שיניים; כאב מכרסם וקודח בשן; קריעה בשורשי השיניים הימניות העליונות; מרירות בפה ובגרון; גיהוקים חמוצים; במיטה, בחילה; הקאה; כאב תפיחות בקיבה; לאחר שכיבה, התכווצות בקיבה; מ-9 P.M. עד חצות, לחץ בקיבה; ב-10, דקירות בגומה הקיבתית; לפני ההירדמות, קוליק חותך; כאב מכווץ וכיווץ מתחת לטבור; חיתוך במעיים; לאחר אכילה, לחץ בבטן התחתונה; תחושה ברקטום, חיתוך ברקטום; לאחר הליכה, גרד בפי הטבעת; בעת ההירדמות, דקירה מצוואר שלפוחית השתן אל הפין; צריבה בשופכה; גרד בעטרת הפין; בעת קריאה בקול; שיעול יבש; במיטה, נשימה קשה; מועקה בחלק התחתון של החזה; חרדה בחזה; התכווצות בחזה; דקירה חודרת דרך החזה; ב-10 P.M., חרדה סביב הלב; בשכיבה, פעימה; כאב בזרוע; נפיחות בבית השחי; אי-שקט בגפיים התחתונות; כאב בירך השמאלית; לאחר שכיבה, קריעה בירך; כאב מושך מן הברך אל כף הרגל; באוויר הפתוח, קריעה בברך; נפיחות בכפות הרגליים; בתנועה, דקירות בבוהן השמאלית; סערת הדם; חולשה; תסמינים עצביים; לאחר שכיבה, צריבה ביבלת; במיטה, גרד בידיים; גרד בכפות הרגליים ובבהונות; פיהוק, עם צינה; ישנוניות; גלי חום; חום לוהט בלחיים.
• ( לילה ), לאחר חצות, התעורר במצב רוח רע; לקראת הבוקר, עם היקיצה מחלום, קודר ומלנכולי; עם היקיצה, קהה חושים; כאב ראש; כאב באוזן; סתימה של האף; כאב שיניים; הלשון בוערת, מצופה לבן; יובש בפה, עם חום שורף; צמא; גיהוקים בטעם ביצים סרוחות; הקאת ריר בטעם שמן זית; תחושה כאילו הקיבה מקולקלת; כאב מכווץ ומתפתל בקיבה; תפיחות הבטן; לחץ בבטן התחתונה; זקפות; פליטות זרע; לאחר היקיצה, כיווץ בגרון הקול; התעורר סמוך לחצות עקב דגדוג בקנה הנשימה; סמוך לחצות, התקפי שיעול; ב-2 A.M., שיעול ופליטת ריר; לאחר הליכה באוויר הפתוח, מועקה בחזה; התכווצות בחזה; בתנועה, דקירות בחזה ובגב; הירדמות הזרועות וכפות הרגליים; כאב מושך בזרוע וברגל; נפיחות בבית השחי; במיטה, קריעה בכתף ימין; קריעה בידיים; תחושת שיתוק בגפה התחתונה הימנית; כאב חבול בגפה התחתונה; במיטה, כאב עמום במפרקי הירכיים; קריעה בברך ימין; דקירות בברכיים; קריעה במלאולוס השמאלי; כאב פועם בעקבים; סערת הדם; אי-שקט; מ-5 עד 6 P.M., עד לקראת הבוקר, כאבים; תחושה שיכורה; כאב בעצמות; גרד בשלפוחיות שעל הידיים; זחילה בכפות הרגליים; גרד בכל הגוף; חסר מנוחה; יקיצות תכופות; חלומות היסטוריים; לפני חצות, צמרמורת, שקודמת לה הזעה; במיטה, קור בברכיים; הזעות.
• ( בסביבות השעה 9 ), כאב ראש פועם.
• ( אוויר פתוח ), תחושה כאילו המוח התקשה; נהירת דם אל הפנים; מים מן האף; פעימות וכו׳ בשיניים; כאב בכליות; שיעול; בעת פיהוק, זחילה בידיים.
• ( הליכה באוויר הפתוח ), כאב שיניים; צביטה דוקרת בצוואר; כאב באיברי המין; כאב במפרקי הכתפיים.
• ( לאחר הליכה באוויר הפתוח ), כאב באיברי המין; גרד וזחילה בפי הטבעת.
• ( אוויר קר ), פעימה בניב החלול השמאלי; שיעול.
• ( כאשר לבדו ), חרדה ועצבנות.
• ( בעלייה על גבעה ), התנשפות.
• ( בעלייה במדרגות ), תחושה חבולה בגפיים; חולשה ועייפות של הגפיים התחתונות.
• ( ריח בירה ), בחילה.
• ( לאחר כוס בירה וסיגר ), צרבת.
• ( כיפוף לצד אחד ), כאב בעצם העצה.
• (בארוחת הבוקר ), כאב בגרון.
• ( נשימה ), דקירות בצד החזה.
• ( צריבה בכואנות ), ריח בלתי טבעי.
• ( צריבה בגרון הקול ), שיעול.
• ( לעיסה ), כאב בעצמות הטוחנות והלסת העליונה ובשיניים; כאב שיניים.
• ( לאחר צמרמורת ), התקפי שיעול.
• ( בעת עצימת עיניים ), ורטיגו.
• ( קור ), כאב שיניים.
• ( בכניסה לבית ), תחושת נמלים בכל הגוף.
• ( שיעול ), כאב צורב בגרון; כאב בקיבה; כאב בבטן ובחזה; כאב בבסיס עצם החזה; כאב בעצם העצה.
• ( בעת הצלבת הרגליים ), דקירות ברגל ימין.
• ( בחושך ), ניצוצות לפני העיניים.
• ( לאחר ארוחת הצהריים ), בלבול בראש; ורטיגו; כאב ראש; טלטול עוויתי בחלק העליון של הרקה השמאלית; לחץ פנימה מעל שפת העין השמאלית; התעטשות; דקירה בחך; שיהוק; כאב בקיבה; מתח ולחץ סביב הקיבה; כאב מכווץ בבטן; דקירה וכאב אוחז בצד השמאלי של פי הטבעת; שיעול; מועקה בחזה, עם חרדה; צריבה בקצה התחתון של עצם החזה; קריעה בכתף; ישנוניות.
• ( לאחר כל מנה ), צינה.
• ( שתייה ), שיעול.
• ( לאחר שתיית חלב ), טעם חמוץ; גיהוקים חמוצים; הקאה.
• ( שתיית מים ), צמא; גיהוקים ריקים.
• ( משיכת נשימה ארוכה ), כאב בחלק התחתון של החזה.
• ( בזמן התקפי כאב ), פיהוק ושתן מימי.
• ( בעת אכילה ), בזמן הווסת, כאב דמוי כאב שיניים בבטן; בצהריים ובערב, כאבים; ממרק, עליית חום מן החזה אל הראש.
• ( לאחר אכילה ), ורטיגו; הראש כבד, קהה; ממתקים, כאב בשיניים; שלפוחיות על הלשון; גירוי שורט בפה ועייפות; לרוק טעם המזון; טעם מר; צמא; שיהוק; גיהוקים; גיהוקים חמוצים; גיהוקים ריקים; חומציות; בחילה מעיקה; לחץ בקיבה; פעימה מתחת לגומה הקיבתית; לחץ בבטן, עם תפיחות; בצהריים ובערב, קוליק מתפתל, עם קרקורים בבטן; דחף ליציאה; לחץ על החזה וקוצר נשימה; נהירת דם אל הלב, ודפיקות לב; חולשה; חרדה ואי-שקט בדם; חום בפנים; ישנוניות.
• ( לאחר פליטת זרע ), חולשה במותניים.
• ( התרגשות רגשית בלתי נעימה ), כאב מן השכמה דרך החזה.
• ( מאמץ ), שיעול; הזעה קלה.
• ( מאמץ מנטלי ), כאב ראש; כאב ראש לוחץ; כאב ראש בצד הימני.
• ( לאחר התאמצות ביציאה ), כאב מעל פי הטבעת.
• ( בעת גיהוק ), כאב בפי הקיבה.
• ( כל יום שני ), כאב ראש מכווץ.
• ( מזון חם ), כאב שיניים קורע.
• ( לאחר מזון ), לחץ בנשימה.
• ( לאחר בהלה ), דקירות במפרק המרפק.
• ( מלאות בבטן ), מעכבת את הנשימה.
• ( בכניסה לבית מן החוץ ), שיעול.
• ( במעבר מקור לחדר חם ), כאב בעצמות הלחי והלסת העליונה, ובשיניים.
• ( באחיזת דבר כלשהו ), כאב באגודל.
• ( בבית ), קהות וכובד במצח.
• ( בהתחממות ), כאב שיניים.
• ( בשאיפת אוויר קריר ), כאב שיניים.
• ( שאיפה ), כובד בחזה; כאב בחזה; דקירות בעצם החזה; דקירות עמוקות דרך הריאות.
• ( גירוי בגרון הקול ), שיעול.
• ( הרמה ), כאבים מן השכמה דרך החזה.
• ( הרמה ונשיאה בידיים של דבר כלשהו ), תחושה בשכמה.
• ( אור ), לחץ בעיניים.
• ( אור יום ), סנוור העיניים.
• ( מבט ), כאב בגלגלי העיניים.
• ( בשכיבה ), זמזום באוזניים; כובד ועייפות בגב.
• ( בעת שכיבה ), כאב ראש: פעימות בראש; כאב בטחורים; שיעול יבש.
• ( שכיבה על הצד הימני ), בלילה, חרדה; כאב באזור הכבד.
• ( שכיבה על הצד השמאלי ), חוסר תחושה ברגל השמאלית.
• ( לאחר ארוחה ), עליית מים לפה; בחילה וכו׳.
• ( בזמן הווסת ), כאב ראש דוקר במצח; כאב במקום הבקע; קוליק; גרד דוקר בטחורים; לחץ בזמן השתנה; כאבים מן השכמה אל החזה; כאב בגב; התכווצות של הגפה התחתונה השמאלית; גרד דוקר בכל הגוף; צינה, עם כפות רגליים קרות.
• ( לאחר תנומה בצהריים ), תחושת שיתוק בגב.
• ( תנועה ), כאב ראש לוחץ; כאב ראש קל; כאב עמום חזק במצח; מתח בבטן; כאב חבול בחלק העליון של החזה; דקירות בעצם החזה; הלמות הלב; תחושה מהירה, כאילו כל האיברים פרוקים; כאב במפרקים; כאב קודח בכתף ימין; כאב במפרק האגודל; כאב.
• ( התנועעות ), סחרחורת; תחושת נימול וסחרחורת בראש.
• ( תנועת שורש כף היד ), קריעה בשורש כף היד הנפוח.
• ( לחץ ), כאב באפיגסטריום ובקיבה; רגישות של האזור האפיגסטרי; תחושת לחץ בקיבה; כאב שורף עמוק באזור האפיגסטרי; כאב בהיפוכונדריה; כאב באזור הכבד והאפיגסטריום; כאב בבטן; כאב מאחורי השד הימני; כאב בעור.
• ( הנחת רגל אחת על השנייה ), כאב.
• ( הרמת זרוע ), מתח ולחץ בכתף; כאב בכתף ימין; לחץ בכתף ימין.
• ( בעת קריאה ), צריבה ויובש בעיניים; דמעת ועמעום הראייה; כשל של העיניים.
• ( קריאת סיפור טיפשי ), דמיונות חיים.
• ( בעת הרהור ), נשימה חרדה.
• ( נשימה ), נשימה מלאה, כאב בצד השמאלי.
• ( בזמן מנוחה ), חולשה ותשישות בגפיים; דקירות בשורש כף היד; כאב בירכיים.
• ( במנוחת הצהריים ), כאב מושך בירכיים.
• ( נסיעה ), כאב ראש.
• ( בעת נסיעה בכרכרה ), בחילה; כאב מושך ומתח בקיבה; השתנה.
• ( לאחר נסיעה בכרכרה ), התכווצות בחזה.
• ( רכיבה על סוס ), כאב בצד הימני.
• ( הזדקפות במיטה ), בחילה; הקאה וכו׳.
• ( קימה מישיבה ), ורטיגו; דקירות מתחת לשד השמאלי; חולשה במותניים.
• ( קימה מכיפוף ), כאב במותניים.
• ( לאחר שפשוף ), דימום מן האף.
• ( גירוד ), פסים אדומים על הבטן.
• ( גירוי מגרד בגרון ), שיעול.
• ( לאחר גירוד ), צריבה בפצעונים שבבית השחי.
• ( שירה ), כחכוח.
• ( בעת ישיבה ), קהות הראש; רעש שואג בראש; קריעה בצד הימני של הראש; כאב קודח ופועם בצד הימני של הקרקפת; נהירת דם אל הראש; קריעה מתחת לאוזן הימנית; דקירה קופצנית מן האוזן השמאלית אל תנוך האוזן; דקירות שורפות בשפת השפה העליונה; עליות חום שורפות; טלטולים מן הקיבה אל הגרון; לחץ בגומה הקיבתית; דקירות בצד הימני של הבטן, עם קריעה בראש; כאב בטחורים; דחף להשתין; שיעול יבש; מועקה בחזה; דקירות ודקירות חדות בחזה; הלמות בצד הימני של החזה; כאב קופצני בשכמה השמאלית; חולשה במותניים; לאחר זמן ממושך, כאב בגב; כאב בחוליה המותנית האחרונה; כאשר כפוף, כאב במותניים; כאב בזרועות העליונות; טלטול בקצוות המפרקיים של שורש כף היד; כאב מכרסם במרפק הימני; דקירות ברגל ימין; בעת הצלבת כפות הרגליים, חוסר תחושה; קריעה בכפות הרגליים; קריעה בבהונות; טלטול בבוהן השמאלית; חמימות הגוף.
• ( לאחר ישיבה ממושכת ), פעימות והלמות בראש; קוצר נשימה; כאב במותניים; כאב בעצם השת השמאלית; כאב בישבנים; תחושת שיתוק.
• ( התעטשות ), כאב בגרון.
• ( בעת עמידה ), דחף להשתין; כאב במותניים; כאב בעצם העצה; דקירות ברגל ימין.
• ( לפני יציאה ), כאב ודקירות ברקטום.
• ( בזמן יציאה ), כאשר היציאה קשה, טלטולים בראש; לחץ; צריבה חדה ברקטום; זחילה וגרד ברקטום.
• ( לאחר יציאה ), בליטת טחורים; צריבה בפי הטבעת וברקטום; תחושת שריטה בפי הטבעת; רגישות כואבת בפי הטבעת; טנזמוס בפי הטבעת וברקטום.
• ( התכופפות ), ורטיגו; כאב ראש; קהות הראש; קהות וכובד במצח; לחץ באזור הרקה הימנית; מתיחות בבלוטת הפרוטיד; עליית מרה לפה; כאב חבול בחלק העליון של החזה.
• ( התכופפות והזדקפות שוב ), כאב ראש לוחץ.
• ( בזמן סערה ), כובד האיברים; אי-שקט.
• ( לאחר ארוחת ערב ), קרקורים בבטן.
• ( בליעה ), כאב בעצמות הלחי והלסת העליונה, ובשיניים; כאב גרון; נפיחות השקדים; לחם, לחץ בפי הקיבה.
• ( דיבור בקול רם ), רטט בראש.
• ( דיבור נרגש ), חום בראש ובחזה.
• ( מתח בגומה הקיבתית ), נשימה קשה.
• ( חשיבה מאומצת ), חום.
• ( צמא ), כאב בטחול ובמפשעות.
• ( דגדוג בגרון ), שיעול יבש.
• ( ריח טבק ), בחילה.
• ( מגע ), כאב באף; צריבה בשלפוחיות שבנחיר הימני; כאב בכנף האף; כאב שיניים קורע; כאב בקיבה; כאב בחלק העליון של החזה; צריבה בירך.
• ( סיבוב הראש ), כאב בראש; כאב עמום במצח.
• ( סיבוב והרמת הראש ), ורטיגו.
• ( סיבוב הראש לצד שמאל ), רגישות כואבת בעורף.
• ( בעת השתנה ), כאב בשופכה; צריבה וחיתוך; כאב בשופכה ובפין; כאב בעורלה.
• ( לאחר השתנה ), כאב בחלק הקדמי של הפין.
• ( התרגזות ), כעס; זעם; כאב ראש; כאבים מן השכמה דרך החזה.
• ( הליכה ), כאב בקיבה; בהליכה מהירה, הנשימה מופרעת; כאב בשלפוחית שעל העקב.
• ( בעת הליכה ), כאב מכווץ וחותך בבטן העליונה; חיתוך בצד השמאלי של הבטן התחתונה; דקירות בפי הטבעת; גרד בפי הטבעת; אי-שליטה בשתן; לחץ כלפי מטה וכאב ברחם; חיתוך מתחת לצלעות התחתונות; הידוק של הגידים מתחת לברך; כאב מושך בברך; מתח בשוק הימנית; כאב בקרסול; נפיחות בכפות הרגליים; כאב בכפות הרגליים; דקירות ביבלות הקשות; צריבה בבהונות; עקצוץ בבוהן הימנית; עייפות.
• ( לאחר הליכה ), נזלת; פעימה באוזן הימנית; כאב בגב.
• ( בחדר חם ), לחץ באוזניים.
• ( חום ), כאב שיניים; שיעול.
• ( חום המיטה ), כאב שיניים.
• ( לאחר הרטבת הידיים במים חמים ), כאב מושך בידיים ובאצבעות.
• ( לפני שינוי מזג האוויר ), כאב.
• ( ריח יין ), בחילה.
• ( עבודה ), דקירה חודרת דרך החזה; כאב מן השכמה דרך החזה; חוסר תחושה בזרועות.
• ( בעת כתיבה ), כובד הזרוע הימנית.
• ( פיהוק ), כאב בגרון.
• הטבה.
• ( בוקר ), לאחר הקימה, כאב ראש; שיתוק האיברים; עייפות.
• ( אחר הצהריים ), לאחר אכילה, התסמינים; כאב בתנוך האוזן הימנית; לאחר שכיבה, מרירות בפה.
• ( אוויר פתוח ), ורטיגו וכו׳; קהות הראש; כובד וסחרחורת של הראש; קהות וכובד במצח; כאב ראש עמום במצח; לחץ באזור הרקה הימנית; התסמינים; חמימות הגוף; חום בראש.
• ( הליכה באוויר הפתוח ), כאב ראש לוחץ; לאחר ארוחת הצהריים, כאב ראש.
• ( אוויר קר ), קהות הראש; תחושת חפירה ונבירה בראש; לחץ באוזניים.
• ( בהזדקפות ), מועקה בחזה.
• ( בהתיישרות מכיפוף ), קוליק.
• ( קפה ), תפיחות הבטן; שלשול.
• ( לאחר ארוחת הצהריים ), קהות במצח; התסמינים.
• ( שתיית מים ), בחילה.
• ( אכילה ), קריעה בעצמות הלסת העליונה; כאב מכווץ באזור האפיגסטרי; חרדה סביב הלב.
• ( לאחר אכילת לחם ), טעם חמוץ.
• ( לאחר אכילה ), יובש בגרון.
• ( פליטת גזים ), כאב בצד השמאלי של בית החזה והבטן.
• ( גיהוקים ), לחץ בקיבה; מועקה בחזה; כאב בצד השמאלי של בית החזה והבטן.
• ( לאחר גיהוקים ), דקירות בגומה הקיבתית.
• ( שאיפה עמוקה ), דקירות בצד השמאלי של החזה.
• ( שכיבה שקטה ), תחושת נימול וסחרחורת בראש.
• ( שכיבה על הבטן ), קוליק וכאב דוקר.
• ( שכיבה על הגב ), חוסר תחושה ברגל השמאלית.
• ( שכיבה על הצד הימני ), קוליק; חוסר תחושה ברגל השמאלית.
• ( תנועה ), קהות הראש; תחושת תפיחות בבטן; כאב במפרקים; דקירות בכתף השמאלית; דקירות בקרסוליים.
• ( התנועעות ), חום בראש וקהות; כאב עמום על פני הירך.
• ( תנועת הלסת ), קריעה בעצמות הלסת העליונה.
• ( לחץ ), קריעה בשן האחורית העליונה הימנית; קריעה בחלל השן התחתונה; כאבים מן השכמה דרך החזה; כתמים אקזנתמטיים על פני הבטן.
• ( מנוחה ), כאבים מן השכמה דרך החזה; כאב קודח בכתף ימין.
• ( שפשוף ), גרד בעין השמאלית; קריעה מתחת לאוזן הימנית; ריצוד בעצם הלחי השמאלית; קריעה מן השיניים האחוריות אל עצם הזיגומה; מתח בעצם הלחי; כאב מכווץ בהיפוכונדריום הימני; דקירות וצריבה בהיפוכונדריום הימני; כאב בצד השמאלי של בית החזה והבטן; קריעה בשכמה השמאלית; כאב במותניים; קריעה לאורך האמה; דקירות בירך השמאלית; קריעה מן הברך אל גב כף הרגל; קריעה ממפרק הברך אל הצד הפנימי של השוק; קריעה בבהונות; גרד.
• ( גירוד ), גרד בצד הימני של החזה והבטן.
• ( נענוע הראש ), כאב ראש.
• ( בעת ישיבה ), דחף להשתין; שיעול.
• ( הרחת כוהל ), כאב ראש.
• ( בעת עמידה ), ורטיגו; חרדה וחום בראש.
• ( ממריצים ), תשישות כללית.
• ( לאחר ארוחת ערב ), התסמינים.
• ( לאחר ארוחת ערב וכוס בירה ), התסמינים.
• ( בליעה ), תחושה בגרון.
• ( לאחר בליעה ), כאב בגרון.
• ( הליכה ), חולשה ותשישות בגפיים; חולשה ותשישות בגפיים התחתונות; כאב בירכיים; כאב בשוקיים; התכווצות בשוקיים.
• ( חום ), כאבים מן השכמה דרך החזה.
• ( רחיצת הפנים במים קרים ), קהות הראש.
• ( קימוט המצח ), קהות וכובד במצח.

תוספת: PHOSPHORUS. מקורות.

233 , Brit. Med. Journ., 1877 (2), p. 422, אשה צעירה, בחודש השביעי להריונה, נטלה כמות קטנה של משחת Phos. כמה פעמים; 234 , W. T. Martin, M.D., ibid., 1878 (1), p. 478, הרעלה קטלנית של גבר בן שלושים ואחת שנים על ידי המשחה; 235 , F. W. Willmore, ibid., p. 564, שתי נערות, בנות שש-עשרה וארבע-עשרה, נטלו ביניהן כ-1/2 ounce מן המשחה.

ראש

• כאב ראש מצחי חמור, 235.‏

עין

• העפעפיים סגורים, האישונים מורחבים ואינם מגיבים לאור, 234.

הפה

• הלשון מצופה חיפוי שחרחר, 234.
• הנשימה וחומרי ההקאה הדיפו בחוזקה את ריח הרעל, 235.

גרון

• הבליעה מלווה בקושי ובכאב, 235.

קיבה

• הקאה, 235.
• היא סבלה מכאב עז ומהקאות, ומתה בתוך כארבעים ושמונה שעות, לאחר שילדה קודם לכן ולד מת, 233.

הבטן

• הבטן טימפנית, 234.
• כל אזור הבטן תפוח מאוד, כואב ורגיש למגע, 235. [3930.]
• הבטן ואזור תת־הצלע הימני מעט כואבים בלחץ; תחום העמימות הכבדית אינו מוגדל, ואם כבר הרי הוא מוקטן, 234.

צואה

• עצירות במעיים, 234.​
  ​

אברי הנשימה

• נשימות 48, ללא נשימה נחרנית, 234.

דופק

• דופק 88, חלש, 234.
• דופק חוטי וניתן לדחיסה בקלות, אצל הבת הבכורה 135, ואצל הצעירה 98, 233.

כלליות

• עוויתות (אצל הבכור), 235.
• חלש, חרד ומדוכא, 234.

עור

• העור והלחמיות בעלי גוון צהוב מובהק, 234, 235.

שינה

• ישנוניות (אצל הבכור), 235.
• נראה מנומנם אך התלונן על נדודי שינה, 234.