Aloe socotrina

• מחשבות אהבים עולות לפניו, והן מטרידות מאוד (יום ראשון), 6.
• לפני נטילתה, המזג חרד, ספקולטיבי, אוהבי; לאחר נטילתה, שקט, בלתי מתערער, שבע רצון, שמח, מהורהר; התודעה מספקת יותר לעצמה, נוטה יותר לעבודה; אין ישנוניות לאחר ארוחה (מן היום הראשון עד השלישי), 6.
• מצב רוח שבע רצון ושמח בערב, וכן במשך כל היום שלאחריו (יום חמישי), 5.
• לקראת הערב, מתעורר באופן בלתי רגיל לנוכח חדשות מעודדות ומשמחות (יום חמישי), 5.
• עליז, שבע רצון מעצמו; חש אחווה עם העולם כולו (יום חמישי), 6.
• בערב, במצב רוח שמח, הוא חש מאושר ושבע רצון לגמרי, 8.
• שלווה רבה ומצב רוח טוב (בחולה), 1.
• הילד מתעורר מאוד ומלא חיות, משחק ומפטפט באופן בלתי רגיל, בהרבה שובבות וצחוק (מיניקת Aloes), 8.
• שבע רצון ממעמדו בחיים; עולה בו באופן בלתי רצוני המחשבה שלמעשה מצבו טוב בהרבה מזה של אנשים רבים אחרים (יום שביעי), 8. [10.]
• מצב רוח שקט ושלו (השפעה מרפאה), 22.
• לפני הצהריים הוא נוטה להתפייס, במקום שבו לולא כן לא היה נוטה לכך (יום שני), 5.
• דכדוך, עם תפיחות בטנית גזית, 4.
• חרדה, מועקה, וגודש דם, 19.
• מידה מסוימת של חרדה (לאחר scruple אחד), 17.
• חרדה הנגרמת מסחרחורת, 8.
• התעוררויות פתאומיות בחרדה, 14.
• חרדה רבה, פחדנות, אי-שקט, אימת מוות ומועקה גדולה, עד שאינה יכולה להישאר בשום מקום, 20.
• לחץ וחשש, 12.
• לאחר פליטת זרע לילית, בהלה מרשרוש החלונות ברוח (יום רביעי), 5. [20.]
• מעט נטייה לעבודה; מיואש, חרד לגבי הצלחתו (יום רביעי), 7.
• רגזן, אינו יכול לשאת ביקור של אנשים רבים, הם מעוררים בו דחייה (יום עשרים וארבעה), 7.
• אנתרופופוביה, 4.
• (מייד, גילוי עז של רצון; הוא מתקוטט עם כל מי שסותר אותו; נדמה כאילו היה מניח שיקרעו אותו לגזרים, ובלבד שלא יוותר על רצונו), 11.
• מזג האוויר מעונן, קר, גשום (בדצמבר), ומצב רוחו קודר, מהורהר, בלתי מרוצה (יום חמישי), 6.
• מצב רוח רע; רגזני כלפי עצמו, עד שהוא מעליב ומגדף; גרוע יותר אחר הצהריים (יום שלישי), 8.
• מצב רוח בלתי מרוצה ואומלל מאוד מאז שעות הבוקר המאוחרות, עם ראש מבולבל וחוסר נטייה לעבודה; טוב יותר בערב (יום עשרים וארבעה), 7.
• קדרות (יום ראשון), 4.
• רגזנות כלפי עצמו, ללא סיבה (יום שני), 4.
• רגזן וקודר (יום שני), 4. [30.]
• מצב רוח רע, עם כאב באזור העצה, מוחמר בערב, נמשך שבוע אחד, 3.
• מצב רוח רע מאוד, שמתמתן לעיתים רחוקות בלבד על ידי עצבות (יום שני), 4.
• מצב רוח רע ואי-כושר לעבודה, עם אי-שקט רגזני (יום שלישי), 4.
• הילד קשה לריצוי, ובוכה מן הגירוי הקל ביותר, [t].
• מצב נפשי בלתי נסבל, וללא יציאה (יום תשיעי), 7.
• מצב רוח רע, רגזנות ואנתרופופוביה, עם כאבים חותכים בבטן, 4.
• בזמן כאב, הכול מגעיל אותו, 4.
• אדישות וישנוניות בערבים, 5.
• לאחר הארוחה אין ישנוניות, אלא מצב רוח דוחה ואדיש; בערך בשלוש וחצי הוא טוב יותר ונוטה מאוד להתלוצץ, לועג בלי הרף לדבריהם של אחרים; בערב נוטה לעבוד (יום שנים-עשר), 5.
• תשישות, המתחלפת בפעילות שכלית רבה; יום שמיני, 4. [40.]
• מייד לאחר ארוחה ישב לבדו, בלי לדבר, בלי כל רצון למאמץ שכלי או גופני; שקוע בהרהורים, מכונס בתוך עצמו, כמו לאחר מחלה או לאחר התקף כעס, שעדיין מכרסם מבפנים ושאין אפשרות לבטאו. דבר אינו יכול לעורר את תשומת לבו; הוא סולד מן הכול ונגעל מן הכול. מן השעה אחת ועד אחרי ארבע בערב כבר מופיע מצב הפוך; כלל אינו מתרגז מאירוע, אשר לולא כן קרוב לוודאי שהיה מכעיס אותו, 5.
• אי-שקט רב והתרגשות (יום שני), 4.
• אי-שקט פנימי והתרגשות (יום שלישי), 7.
• התרגשות של הנפש והגוף אחר הצהריים (יום שלישי), 7.
• בשעה מוקדמת, יקיצה מהירה ומלאה, עם נטייה לעבודה שכלית, תיאבון טוב (יום שני), 1.
• עם ההתעוררות הוא סבור שחייבת להיות שעה מאוחרת יותר, 5.
• אחר הצהריים הוא עובד ברצון, בלי שנת צהריים (יום רביעי), 5.
• בבוקר, תיאבון טוב ונטייה לעבוד (יום חמישי), 5.
• נטייה רבה לעבודה ממושכת (יום ראשון), 6.
• נוטה במיוחד לעבודה מכנית (יום ראשון), 6. [50.]
• לפני הצהריים הוא נרגש מאוד, עובד בחיפזון ובכל זאת היטב (יום חמישי), 6.
• נוטה לעבוד, עם כאב במצח, 6.
• נרגש בלילות, עם חום ואודם בפנים, 6.
• הראש מבולבל, ואין נטייה לשום עיסוק, 2.
• העבודה כבר מתחילה להימאס עליו (יום שלישי), 7.
• עצלות רבה באמצע היום (יום שני), 4.
• תשישות רבה ועצלות (יום שביעי), 4.
• חוסר רצון להמשיך עוד (יום שני), 4.
• אי-שקט חרדתי מרתיע אותו מעבודה שכלית (יום ראשון), 2.
• חוסר נטייה רב לעבודה שכלית (יום שני), 4. [60.]
• התעייפות מהירה מעבודה שכלית (יום שני), 4.
• חוסר נטייה לעבודה מכנית או שכלית מרובה; במקום זאת, נטייה רבה למחשבות תועות (יום רביעי), 7.
• תשישות, המתחלפת בפעילות, 4.
• הרחת קמפור מקלה על התופעות במהירות ובמידה ניכרת. לאחר מכן מופיעות לזמן-מה גם נטייה ויכולת לעבודה שכלית, הדורשת מחשבה בהירה. אולם לאחר שעה כל התופעות חוזרות (יום שמיני), 4.

ראש

• בלבול מכאיב בראש מדי בוקר, 8.
• בלבול בראש; ביום הראשון, 4 ; ביום השני, 2.
• בלבול בראש ואי-שביעות רצון, 7.
• בלבול וכבדות.
• כאב מעורפל בראש ובמצח, 6.
• סחרחורת, 14. [70.]
• התקפי סחרחורת, 14.
• סחרחורת, כאילו הכול מסתחרר סביבה, גרועה יותר בעלייה במדרגות ובפנייה מהירה, 12.
• סחרחורת מוזרה מאוד מדי יום, לאחר נטילת הטריטורציה השלישית; בעת תנועה הוא חש כאילו עליו לשכב; בעת עמידה והליכה, תחושה פנימית הגורמת להכול להיראות בלתי בטוח, ואשר גורמת לו חרדה רבה; אחר כך קתאר נזלי, תחילה בצד שמאל, אחר כך בימין, עם הפרשה שופעת של ריר, אשר עד מהרה נעשה סמיך; לאחר מכן, אין עוד סחרחורת, 8.
• בשבתו, לאחר ארוחה, הוא מרגיש כאילו הוא יושב על כיסא גבוה; מעין סחרחורת (ביום החמישה-עשר ובימים שלאחריו), 7.
• כאב ראש, 27.
• כאב ראש, לאחר התכווצויות במעיים ולאחר יציאה, 12.
• כאב ראש בבוקר, לאחר התרוקנות לא שלמה של המעיים, הנמשך עד שמגיעה יציאה שנייה, כעבור כמה שעות, 22.
• כל הראש מרגיש מושפע, 27.
• כאב ראש מחזורי, לסירוגין עם כאבים במותניים, 12 ; עם כאבים בעצם העצה, 14.
• כאב ראש המוקל על ידי רטיות קרות, 14.
• כאב ראש, גרוע יותר בחום, טוב יותר באוויר קריר, 12. [80.]
• (כאב ראש מחום השמש), 17.
• לאחר אכילה, כאב הראש טוב יותר לזמן-מה, 12.
• כאב ראש מוחמר בחושך, מוקל באור, 26.
• כאב ראש מוחמר על ידי תנועה, ובייחוד על ידי התכופפות (ביום הראשון), 2.
• כאבים במגע, 27.
• התקף בראש, עם בחילה, כמו מעיכול לקוי, 27.
• בקומו לפני חמש בבוקר, הראש מרגיש ער לחלוטין; מצב מגורה של המוח כולו (יום שישי), 5.
• המוח שוב מגורה במקצת ביום האחד-עשר, 5.
• בקומו, המוח מתעורר ומגורה (יום עשרים ואחד), 7.
• מתח בראש, 27. [90.]
• גודש מתמשך וחמור בעורף ובקדמת הראש, עד כדי כך שהעיניים כאילו נדחקות החוצה, 20.
• גודש בראש, 20, 12, 21.
• נטייה לגודש אל הראש, אצל חולי נפש, [°]

(Trousseau).

• הוא גורם לעיתים קרובות לגודש אל הראש, אם ניתן בנוכחות טחורים קיימים (aa.).
• כאב קורע בראש, פה ושם, 26.
• לאחר השעה 11 בבוקר, תחושת לחץ עמום בכל הראש בעת הליכה, טלטול כאילו המוח מונח בו רפוי, מוחמר במידה ניכרת באוויר קר וצח, וגם בהנחת הראש; אז, ולמשך זמן-מה לאחר הרמתו, כאב פועם, הולם, כמו פעימה, בעיקר בעורף; טוב יותר לזמן-מה לאחר אכילה (ביום הראשון, לאחר שנטל את התרופה חמש פעמים; פחות ביום השני; נעלם ביום השלישי), 12.
• תחושה כאילו הראש התרחב, ונדחק החוצה מכל הצדדים (לאחר ארבע שעות), 6.
• כאב מושך, כבד ורגיש בראש, חיצוני יותר (ביום הראשון), 7.
• כאב ראש פועם, 1/100, 24.
• פעימות באמצע המוח, 20. [100.]
• היא קיבלה זעזוע מן הזרוע כלפי מעלה אל הראש; לאחר מכן תחושה של רוח מן הראש אל הבטן (Kerner).
• כאב לוחץ במצח, מן היום השלישי עד החמישי, ולאחר מכן הקלה, 4.
• בלבול בקדמת הראש, במיוחד עם צמרמורת, 7.
• כאב לוחץ כלפי מטה ופנימה (מטה לכיוון האף), באמצע המצח (באדם ממוזמר), 1.
• כאב ראש עמום לרוחב מעל המצח, עם כבדות בעיניים ובחילה, 12.
• כאב עמום ולוחץ במצח, אחר הצהריים, 4.
• כאב ראש במצח ובקודקוד, כאילו ממשא (יום רביעי), 12.
• כאב ראש במצח, עם תסמינים בטניים, 1.
• לחץ במצח, מיד לאחר ליקוק Aloes (אצל ילדה בת תשע שנים), 1.
• כאביות של מחצית הפנים, שמקורה במצח, 4. [110.]
• כאב לוחץ במצח, המערב את ארובות העיניים (ביום השלישי), 2.
• משיכה ודקירות עמומות מעל הצד הימני של המצח; הראש מרגיש מעורפל; הדבר מאלץ לכווץ את העיניים; ובו בזמן החשק לעבודה נמשך זמן רב יותר (יום רביעי), 6.
• כאב בצד הימני של המצח, 27.
• כאב במצח, לוחץ החוצה אל הרקות; מופיע זמן קצר לאחר נטילת Aloes, ונמשך, 2.
• כאב עמום ולוחץ באזור העל-ארובתי (ביום הראשון), 4.
• משיכה מדי ערב, מעל הגבה הימנית אל החלק התחתון של הצד הימני של המצח, 27.
• דקירות עמומות באזור העל-ארובתי (ביום הראשון וביום החמישי), 4.
• דקירות מעל הגבות ובבליטות המצחיות, 3.
• משיכה חדה יורה יחידה מעל העין השמאלית והחוצה דרכה (לאחר ארבע שעות), 6.
• מתח לוחץ, לעיתים פועם, בקדמת הראש, 20. [120.]
• כאב עמום ולוחץ בקדמת הראש (ביום השני), 4.*
• לחץ החוצה אל הרקות עם חום תקופתי בפנים וריצוד לפני העיניים (ביום הראשון), 2.
• (כאב לוחץ קל ברקה הימנית; מזון חמוץ יוצר נטייה להקיא ותשישות), 1.
• כאב לוחץ, בעיקר ברקה השמאלית, מופיע מדי פעם, 1.
• קידוח לוחץ ברקה השמאלית; זמן קצר לאחר מכן דקירה, ומשיכה החוצה אל העין השמאלית, מלמעלה, מתוך הגבה כלפי מטה, אחר הצהריים ובערב (יום שני), 6.
• דקירות מושכות מעל הרקה הימנית, לא עמוקות (ביום השלישי), 6.
• תחילה דקירות חולפות, אחר כך דקירות קשות באזור הרקה השמאלית, המוחמרות בכל צעד, 15.
• דקירות עמומות דרך הרקה השמאלית אל תוך המוח, 2.
• תחושה לוחצת בקודקוד, 1.
• תחושת משקל על הקודקוד, 12. [130.]
• בצהריים, כאב כאילו יש מורסה תת-עורית, בנקודה בגודל מטבע של חצי דולר, בצד הימני של ראש הגולגולת (בין איברים 16 ו-12, לפי Combe), כך שאפילו מגע האוויר מכאיב מאוד (אחר הצהריים); גם בערב, בנקודה אחרת מאותו גודל (ביום השני), 6.
• בצד השמאלי בקרקפת, סמוך לקודקוד, תחושה כאילו הוכה, כך שלחץ עליה מכאיב, אך בכל זאת נעים (ביום החמישי), 8.
• כאביות מאחורי קודקוד הראש, כאילו יש כיב תת-עורי; השיער מזדקף יותר במקום זה, נמשך מן הצהריים, ביום השביעי; ביום העשירי והאחד-עשר שוב נקודה רגישה מאחור על הקודקוד, 5.
• כאב ראש בצד השמאלי, 27.
• לחץ בצד השמאלי בחלק העליון של עצם הקודקוד (לאחר שעה אחת), 8.
• פעימה בדופן השמאלית של הראש, בתחילה ללא כאב, 27.
• דקירות בצד הימני, בין המצח לקודקוד, מן החלק העליון פנימה (ביום הראשון), 8.
• כאב מקפץ בעצם הקודקוד הימנית לכיוון הקודקוד, 27.
• בצד הימני של הראש, כאבים יורים קהים ופתאומיים מלמטה כלפי מעלה, בערב ולמחרת בבוקר, לאחר טריטורציה, 23.
• לחץ באמצע החצי הימני של המוח, לאחר טריטורציה, 2, 3, 8. [140.]
• לחץ חמור בעורף, לאחר תחושת התבקעות בלחץ, 20.
• כאב לוחץ בזווית העורף הימנית (בערב), 1.
• משיכה עמומה בצד השמאלי של העורף, 2.
• בעורף (ובבטן), פעימות בלילה, בשכיבה; דקירות לאחר התכופפות; רגישות חיצונית, 1.
• כאב עמום, כעין לחץ, בקרקפת העורף, 1.
• בעת סירוק השיער בבוקר, נקודה רגישה בצד שמאל בחלק העליון של העורף; לקראת ערב, בצד ימין של הראש, למעלה (יום שנים-עשר), 5.
• תחושת חום תכופה בקרקפת, 20.
• תחושת נימול נעה על פני הקרקפת, עם חמימות, 6.
• שיער יבש (ביום התשיעי והעשירי), 7.

EYES

• העיניים בורקות, מעט אדומות, בולטות, 20. [150.]
• מבט בלתי יציב וחרד, 20.
• האדם נאלץ לצמצם את העיניים, עם כאב במצח, 6.
• זרימת דם אל העיניים, הלוחצת אותן החוצה, 20.
• כאב במצח, מערב את ארובות העיניים, 2.
• כאב עמוק בארובות העיניים, כאילו בשרירים, גרוע יותר בצד ימין, 8.*
• לחץ רגיש בארובות העיניים (ביום הראשון והשני), 2.
• כאב שורף בעין ימין, כאילו זרם דק של שיער לוהט עבר דרכה, כאב מושך כלפי חוץ, 6.
• כאב מושך כלפי חוץ בגבה, מתפשט אל העין השמאלית, 6.
• כבדות בעיניים, עם כאב ראש, 12. [160.]
• כאב קורע במשך כמה דקות, כאילו בתחתית העין הימנית, 27.
• גודש מוגבר בלחמית העפעפיים, שבדרך כלל היא מעט אדומה (ביום הראשון), 4.
• פוסטולות בזווית החיצונית הימנית של העין, מוקפות מבחוץ ומבפנים בכלי דם אדומים רבים, 1.
• לחץ חמור בגלגל העין הימנית, אך חולף, בערבים, מן האור (ביום החמישי), 7.
• ראייה עמומה, מעוננת, כאילו מחוסר שינה, במשך כמה לילות, 26.
• נעשה עמום לפני העיניים בעת כתיבה (ביום השני), 2.
• ריצוד לפני העיניים, עם חום בפנים (לאחר כמה שעות), 2.
• סקוטומה; היה ריצוד וסיבוב לפני העיניים, 26.
• טבעות צהובות, נעות לפני העיניים, 26.*
• גופים זוהרים חולפים בפתאומיות על פני העיניים, 26.

אוזניים. [170.]

• חום באוזן הפנימית והחיצונית, 8.
• פעימה ותחושה בחלק האחורי של האוזן, 20.
• כאב מושך ודוקר באוזן הפנימית השמאלית, אשר לאחר זמן־מה מורגש גם בימנית, 14.
• כאב קל, מעין כאב מתפתל, באוזן הימנית (ערב היום השלישי), 1.
• כאב אוזניים חד־צובט וכאב עוויתי באוזן הימנית (היום הרביעי), 4.
• דקירות חולפות מן האזור הרקתי השמאלי לעבר האוזן, 15.
• בעת הידוק השיניים, תחושת נימול מאחורי האוזן; ישנה משיכה בלסת התחתונה, מטה דרך שן אחורית (היום הרביעי), 6.
• לקראת הצהריים, כאב מושך, מלפנים לאחור, מתחת ל-meatus auditorius החיצוני הימני, מאחורי התנוכים, בזיז הפטמתי, ובמעבר האוזן עצמו (היום הרביעי), 6.
• לפרקים, כאב חולף במעבר האוזן החיצוני השמאלי, במיוחד בעת הידוק השיניים (היום החמישי), 7.
• צלצולים וזמזומים תכופים באוזניים, 20. [180.]
• בשעה תשע בערב, בעת קריאה בקול רם, פצפוצים עדינים תכופים במפרק הלסת הימני (היום הראשון), 2.
• רחשושים באוזן הימנית, שכמעט מגיעים לכלל פצפוצים, בעת הנעת מפרק הלסת (לאחר שעתיים), 7.
• מיד לאחר הכניסה למיטה, התפוצצות והתנגשות פתאומיות באוזן השמאלית, כאילו מזכוכית הנשברת; צלצול רסיסי הזכוכית נשמע בבסיס הראש, ומשם התפשט לעבר האוזן הימנית, 27.

אף

• האף אדום מאוד בלי אודם בפנים, באוויר הפתוח הקר (היום הראשון), 7.
• בערב, קרירות של קצה האף, המורגשת רק לאצבע הנוגעת בו, 1.
• השכם בבוקר, במיטה, יובש רב באף (היום השלישי), 1.
• דימום מן האף השכם בבוקר, כמה טיפות (היום השני), 2.
• אחר הצהריים יוצא מעט דם בקינוח האף (היום החמישי), 6.
• לאחר היקיצה, בעודו עדיין במיטה, הנחיר הימני מדמם כדי כף קינוח אחת (היום השמונה-עשר), 7.
• דימום מן האף, מדי פעם בפעם, 20. [190.]
• מפסיק את דימום האף (Schrœder).
• דחף להתעטש ללא תוצאה (לאחר עשר דקות), 6.
• ניסיונות שווא להתעטש (בוקר היום השני), 6.
• בעת התעטשות, דקירות באזור הטבור, 14.
• התעטשות, וליחה מימית, כמו בנזלת שופעת, הנמשכת עד לקראת הערב (היום השלישי), 7.
• נזלת במשך כל היום הרביעי; מחמירה אחר הצהריים, 7.
• תחושת נזלת וקול צרוד, 7.
• נזלת, עם כאבים באף, 27.
• נזלת, עם צריבה באף, 27.
• נזלת ורגישות כואבת בנחיר הימני (הימים החמישי והשישי), 7. [200.]
• נטייה לנזלת לעתים (היום השלושה-עשר); ריר אפי דליל (היום הארבעה-עשר), 7.
• נזלת שופעת, עם התעטשות (היום החמישה-עשר), 7.
• נזלת; ואז נעלמת הסחרחורת המציקה, 8.
• נזלת יבשה (היום השני), 1.
• כאב במצח הלוחץ מטה אל תוך האף, 1.
• כאב באף, בייחוד השכם בבוקר, ואינו מופיע כלל אלא בעת תנועה (הימים השלושה-עשר והארבעה-עשר), 7.
• תחושת צריבה, כאילו מאש, בנחיר השמאלי, 27.
• תחושה באף, כאילו יתחיל לדמם (היום הראשון), 2.
• כנף האף הימנית מכוסה קשקשת ורגישה בצדה הפנימי, בימים הרביעי והשמיני; ושוב במקצת בימים העשרים ואחד והעשרים ושניים, 7.

פנים

• חיוור במשך הלילה (כאילו היה ער כל הלילה), מראה חולני (היום השישי), 5. [210.]
• הוא רגיש מאוד לקור מזג האוויר, פניו חיוורות מאוד, שקועות וחולניות (היום השלושה-עשר), 5.
• צבע הפנים חיוור ועלוב (מן היום הראשון עד השלישי), 6.
• הבעת הפנים חולנית, סובלת וחיוורת (היום העשירי), 7.
• חום ואודם מוגברים של הפנים; ער לגמרי, נרגש (לאחר חצי שעה), 7.
• גודש של העור, בייחוד של הפנים; הן אדומות מאוד, וחומן מוגבר, 20.
• חום תקופתי של הפנים, עם לחץ ברקות, 2.
• חום שורף, בייחוד בפנים, 20.
• עמימות וכאב בכל המחצית השמאלית של הפנים, המתפשטים מנקודה דלקתית בפה ומן המצח (היום הרביעי), 4.
• השפתיים אדומות מן הרגיל, 8.
• שפתיים יבשות וסדוקות, [t]. [220.]
• שפתיים יבשות; האפידרמיס היבש נראה לבן אם אינו מורטב לעיתים תכופות בלשון (הימים השני והשלישי), 7.
• שפתיים יבשות; האפידרמיס לבן, קשקשי; הוא מלקק אותן בלי הרף בלשון (מן היום השישי עד השמיני, וביום השישה-עשר), 7.
• שפתיים יבשות, שעה לאחר ארוחת הצהריים, יחד עם יובש בפה; השפתיים צחיחות ולבנות, ללא צמא; טוב יותר בערב (היום החמישה-עשר), 7.
• שפתיים יבשות, מכוסות קשקשת, נפוחות וכואבות (היום התשיעי), 7.
• יובש של השפתיים; הן אדומות מאוד וחמות, ולעיתים רועדות, 20.
• השפה התחתונה נפוחה, עם שלפוחית מוארכת בעלת עור עבה, בחלק האדום של השפה במקום שבו היא פונה פנימה, בגודל זרע פשתן, חלקה, צהבהבה, מכוסה עור קשה; היא מעבה את כל אותו חלק של השפה (הימים השישי והשביעי), 7.
• קשקשת ספוגית על השפתיים, המפרישה לחות, נראית מכוערת (היום העשירי); ביום האחד-עשר השפתיים יבשות מאוד, והקשקשיות הספוגית לחה, 7.
• סדיקה שטחית בצדה הפנימי של השפה העליונה, בעת צחוק, 14.
• סדק קטן וכואב בשפה התחתונה, סמוך לזווית הפה (היום השני), 7.
• נקודה שחחרה (רימה?), בשול השפה העליונה משמאל, נעשית דלקתית; למחרת היא פוסטולה צהובה; נעלמת מן היום השמיני עד האחד-עשר, 5. [230.]
• פריחה סביב הפה, 1.
• כתם אדום, עגול, בגבול השמאלי של הלסת התחתונה, בין השול התחתון, זווית הלסת והסנטר, 27.
• פצעונים מתחת ללסת התחתונה, 8.

פה

• השיניים נראות במצב ירוד זה ימים רבים, ובעלות גוון צהבהב (היום השבעה־עשר), 5.
• השוליים הקעורים של השיניים נראים חדים, והם פוצעים את הלשון (היום השבעה־עשר), 5.
• השיניים מושפעות כאילו לאחר אכילת סוכר (היום הראשון והשני) (N. N.).
• כאב מושך מן האוזן אל הלסת התחתונה דרך שן טוחנת, 6.
• כאב מושך בשיניים הקדמיות התחתונות, 2.
• דקירות בשן הטוחנת האחורית השלישית, החלולה, 14.
• כאב מכרסם בשן חלולה בצד השמאלי של הלסת התחתונה, בערב, חוזר במחזורים במשך כל הלילה, מוחמר מאכילה, 11. [240.]
• שן טוחנת תחתונה חלולה נעשית רגישה, בייחוד בשעת אכילה (היום השני); אחר הצהריים של היום השלישי היא עדיין רגישה, ביום החמישי אין הוא יכול לנגוס בה; ביום השישי היא רגישה עוד יותר, והיא אף כואבת בלי לגעת בה; ביום התשיעי היא רגישה יותר; ביום העשירי מופיעה פוסטולה בחלק הקדמי של החניכיים, מתחת לאותה שן, 5.
• חניכיים חיוורות (היום השישי), 5.
• לשון מצופה בציפוי צהבהב־לבן (היום השני), 12.
• לשון אדומה ויבשה, 20, 15.
• לשון יבשה ונוקשה, 27.
• בערבים, יובש על הלשון ובפה, עם צמא מוגבר, ושפתיים אדומות מן הרגיל (לאחר ה־1/100th), 24.
• כיבים צהובים גדולים מופיעים על הלשון לאחר השימוש ב־Aloes בילדים שנגמלו, 8.
• תחושת קור בצד השמאלי של הלשון, לאחר דקות אחדות, 8.
• אחרי ארוחת הצהריים, רגישות מכאיבה בצד הימני של הלשון בחלקה האחורי, בייחוד כשהיא ננשכת בשיניים, כאילו היו חדות ופוגעות במקום פצוע (היום העשרים וארבעה והעשרים וחמישה), 7.
• בבוקר לאחר היקיצה, לפתע, דקירה דקה ביותר אך עזה בחלקה התחתון של הלשון, מאחור לפנים, החוזרת פעמיים בעת הנעת הלשון (neuralgia sublingualis), 10.
• כתמים מודלקים בפה, 4. [250.]
• ריח מבחיל מן הפה, שהוא עצמו מבחין בו, כאילו היה זמן רב בלי מזון, ביום חם (היום השלישי), 7.
• תחושת פצע בצדה הפנימי של הלחי השמאלית (אחר הצהריים), 11.
• דלקת וכאב כשל פצע בצד השמאלי של חלל הפה (היום הרביעי), 4.
• יובש בפה; הריר שבפה נראה יבש (היום השלישי), 7.
• יובש בפה, 7

(בערבים), 24 ; עם צמא.

• יובש בפה, עם צמא רב, חום יבש בפה; הלשון אדומה מאוד וקצת יבשה, 15.
• מים נאספים בפה, עם תחושת רעב לאחר ארוחת הבוקר, 6.
• רוק נאסף בפה בעת נטילתו (Aloes), 6.
• הפרשת רוק מוגברת, 26.
• טעמו של ה־Aloes מבחיל ביותר, ואף גבר לאחר חמש־עשרה דקות; לאחר שעה עדיין נמשך, ונשאר זמן רב כמרירות מבחילה בפה, 7. [260.]
• טעם מבחיל ומר בפה (מוקדם ביום השני), 2.
• טעם מר, עם אובדן תיאבון, 1.
• אחדים התלוננו על טעם מר; לרבים היו גיהוקים חמוצים, 21.
• טעם מר וחמוץ, 15.
• טעם, בין שורש הלשון לבין החך הרך, כמו זה שמופיע זמן קצר לאחר מרתח של עלי Senna, משעות הבוקר המוקדמות עד שעה אחת (היום השני), 12.
• טעם בפה כמו דיו או ברזל, עם גירוי לשיעול, 7.
• טעם מתכתי, עם שיעול יבש, מגרה וטורדני, 7.
• טעם של חימר, 12.
• טעם דייסתי, 14.

גרון

• תחושת שרטה בגרון, המעוררת שיעול, 1, 7. [270.]
• תחושת נפיחות או לחץ בגרון, בשעה שמונה או תשע בבוקר של היום החמישי, 7.
• תסמיני גרון לאחר החלקה על הקרח; שוב בערב, במרכז החך הרך מאחור (הימים האחד-עשר והשלושה-עשר), 7.
• יובש בגרון, 15, 27.
• יובש ודלקת בגרון עם שיעול ופליטת ריר, 11.
• בקימה בבוקר, תחושת שפשוף כלשהי במיצר הלוע, בעיקר בחלק העליון, בחך הרך ובענבל, עם קול מחוספס במקצת, הנעלמת בעת ארוחת הבוקר, וחוזרת ביציאה לאוויר הפתוח והקר (אחר הצהריים), (יום שני), 7.
• תחושה כאילו החך נפוח (בשעה שלוש לפנות בוקר); בעת הקימה ובמשך שעות הבוקר במיצר הלוע, מתגברת אחר הצהריים, ונמשכת בערב. בבליעה ריקה ובפיהוק קשתות החך כואבות (היום הרביעי והימים שלאחריו). התחושה במיצר הלוע מופיעה רק בבליעה ריקה מאומצת; אך היא מתגברת כמה שעות לאחר הקימה, ומורגשת אף בלי בליעה, אך לא בעת בליעת מזון. בלעיסה, צדי החך הרך כואבים, כאילו הם פצועים או כאילו נכוו ממזון חם, מוחמר בערב (הימים החמישי והשישי), 7.
• קשתות וילון החך כואבות בעת לעיסת מזון קשה; החך הקשה והאזור סביב השיניים הטוחנות האחוריות ביותר מרגישים כאילו נכוו ודלקו; לא בעת בליעת מזון. מתיחה של החך הרך בפיהוק מכאיבה במיוחד (מהיום השישי עד השמיני), 7.
• כאב פצעי בקשת השמאלית של החך, בעת פתיחה רחבה של הפה (הימים התשיעי והעשירי), 7.
• כאב בגרון כאילו החך הרך והענבל נפוחים; בערבים, גרוע יותר עם היקיצה בבוקר; נעלם רק בצהריים (הימים העשרים ואחד והעשרים ושניים), 7.
• צרידות בחלק האחורי של מיצר הלוע, 5. [280.]
• ריר סמיך בפה ובמיצר הלוע בעת היקיצה בשעה שלוש, 5.
• כיחכוח והוצאת ריר סמיך ממיצר הלוע במשך כמה ימים (היום הרביעי), (בוקר היום החמישה-עשר), 7.
• הכאב במיצר הלוע מלווה בפליטת ריר סמיך, גושי, ממיצר הלוע ומהכואנות (הימים העשרים ושניים והעשרים ושלושה), 7.
• לחץ מן הקיבה כלפי מעלה אל הלוע, 3.
• תחושת מלאות בלוע, עם גיהוקים ריקים; לעיתים גם בלי גיהוקים (יום שני), 4.
• כאב לוחץ בלוע, תחושת שפשוף ונפיחות, בעיקר בבליעה; כיחכוח והעלאת ריר סמיך בעת היקיצה (בבוקר בשעה שלוש), חולף בקימה (היום הרביעי), 6.
• כיחכוח והעלאת ריר סמיך, צמיג, גושי, כג'לי, המתנתק בקלות, מוקדם לאחר הקימה (היום החמישי), 6.
• אין פליטת ריר, 20.
• כאב בחלק האחורי של הגרון בבליעה, 8.
• הגרון מרגיש כאילו הוא מכווץ, 9.

ALOE. קיבה. [290.]

• תיאבון מוגבר, 11.
• תיאבון רב ביום השני, 4.
• התיאבון לא פחת, ובמקרים רבים אף גבר, 13.
• תחושת רעב בקיבה, לאחר דקות אחדות, מן ההרחה (ביום השני), 5.
• תיאבון תכוף; אכל תפוחים שלא בשעות הארוחה הרגילות (ביום השלישי), 7.
• תיאבון רב ללחם (ביום התשיעי), 7.
• תיאבון בעיקר לפירות וללחם (ביום הרביעי), 7.
• תשוקה למזון עסיסי, לפירות, אך לא למים (ביום העשירי), 5.
• מזון בשרי היה רצוי (לאנשים הסובלים מצהבת) לאחר השימוש ב־Aloes (W.).
• בצהריים אכל היטב והרבה (בימים הראשון, השני, האחד־עשר והשנים־עשר), 5. [300.]
• בצהריים, תיאבון טוב; אחר כך נדמה היה לו כאילו עדיין לא שבע כפי שהיה ביום הראשון; ובכל זאת לא אכל שוב, ובעת העבודה הדבר חלף; שוב נדמה היה לו כאילו משהו מציק לו, ולא ידע מה; הדבר אירע פעמים רבות טרם הופיע רעב ממושך (ביום הרביעי), 5.
• תיאבון טוב; אחר הצהריים שוב רעב, והמשיך לאכול כאילו לאחר הימנעות ממושכת ממזון (ביום העשירי), 5.
• תיאבון טוב בבוקר, 5.
• תיאבון תכוף, אך לא רב (ביום השלושה־עשר), 5.
• תיאבון רב למזון מעורר, עם מלאות בקיבה, 4.
• הילד שומר על תיאבון טוב במשך השלשול, 8.
• לאחר מכן היה לו במשך ימים רבים תיאבון מועט מאוד בלבד; אחר צהריים אחד הייתה לו תשוקה חזקה מאוד; הוא אכל ארוחת ערב כפולה; באותו לילה היה לו כאב בגב, 1.
• חום ותחושת רעב בקיבה (לאחר שעה אחת), 7.
• רעב בולמוסי לפני הצהריים (ביום השני), 6.
• הוא התעורר בשעה 7 בבוקר עם תחושת רעב ועם דחף דחוף להשתין (ביום השלישי), 6. [310.]
• זמן קצר לאחר ארוחת הבוקר תחושת רעב בקיבה, עד כדי כך שרוק מצטבר בפיו (ביום החמישי), 6.
• רעב בולמוסי זמן קצר לאחר יציאת הבוקר (ביום האחד־עשר), 5.
• רעב עם פיהוק (בערבים), 5.
• מעט רעב בערב וערנות ממושכת (ביום התשיעי), 5.
• תחושת רעב, עם דופק חלש ומשתנה, 7.
• צורך דחוף מאוד לאכול, 17.
• בדרך כלל כמה גיהוקים בטעם Aloes, ומיד לאחריהם תחושת רעב מוגברת; לאחר נטילת גרגר אחד עד שלושה, נמשכת, 17.
• נטייה מוגברת לאכול, ללא שינוי אחר (לאחר שלוש אונקיות של המיצוי השרפי, בשוורים), (Viborg).
• תיאבון מופחת, 1, וכו'.
• אין תיאבון, ותחושת קדחת, 12. [320.]
• בצהריים, תיאבון מועט מאוד, ותחושה כאילו האדם עצמו אינו יודע מה העניין, אם יש לו תיאבון אם לאו, כך ששעתיים לאחר מכן שוב אכל תפוחים נוספים; מעין קהות של הקיבה; לא ידע מתי שבע; הקיבה לא גילתה נטייה מוגדרת; לאחר שעה עד שלוש שעות, 5.
• מעט תיאבון בבוקר (ביום השנים־עשר), 5.
• אובדן תיאבון ודיספפסיה, עם עצירות נלווית (N. N.).
• אין תיאבון לבשר (ביום השישי, 5; בימים הרביעי והחמישי), 7.
• צמא, עם יובש בפה, 7, 15

(בערבים), 24.

• הוא שותה בשעת האכילה, כפי שאינו רגיל לעשות (ביום התשעה־עשר), 7.
• אחר הצהריים צמא בלתי רגיל למים (ביום השנים־עשר; לא ביום השלושה־עשר), 5.
• הצמא מעירו בלילה; זיעה לאחר השתייה, 6.
• צמא רב מיד לאחר ארוחת הצהריים וארוחת הערב (ביום הארבעה־עשר), 5.
• צמא עז, עם חום, 20. [330.]
• צמא, בייחוד לבירה, שנדמה כי היא מקלה את הכאבים בפי הטבעת, 1.
• סלידה ממשקאות, בייחוד ממשקאות קרים (ביום השני), 4.
• גיהוקים בטעם Aloes, נמשכים שעתיים וחוזרים לעיתים תכופות (לאחר ארבעה גרגרים), 4.
• גיהוקים מרים (ביום הראשון), 4.
• גיהוקים מרים, ימים רבים, 1.
• גיהוקים מרים לאחר שתיית מים, 14.
• גיהוק ריק, חסר טעם, עם תחושת מלאות בלוע (ביום השני); שוב (ביום השביעי), 4.
• גיהוקים מזמן לזמן, חלק מן הזמן ללא כל טעם (בבוקר היום האחד־עשר), 5.
• גיהוק קל של אוויר, עם מועקה בקיבה (ביום השני), 12. [340.]
• גיהוק של גזים, 26.
• גיהוק ריק, ריק או בטעם מזון, 14.
• גיהוק מקל את המועקה בקיבה, 2.
• גיהוק צורב, לאחר ארוחת הצהריים, 2.
• גיהוק חמוץ (W.).
• עליית גזים לעבר הגרון, עם תחושות כאילו הקאה עומדת לבוא, 27.
• בחילה, 14.
• נטייה להקיא לאחר דברים חמוצים, 1.
• בחילה, עם תחושת ריקות בקיבה, 27.
• בחילה העולה בקיבה, עם אי־יכולת להקיא, 27. [350.]
• לא נצפתה מכך לא בחילה ולא כל שינוי במצב, 13.
• בחילה מיד לאחר נטילתו; עליו לשבת בלי נוע כלל כדי שלא יקיא; גם בימים אחרים, 12.
• עם הבחילה, כאבים מתפשטים מן הקיבה אל שני צדי החזה, 12.
• בחילה עם כאב ראש, 12.
• מעט בחילה, עם כאב באזור הטבור המתגבר בלחץ, ושלשול, 1.
• פעם אחת, לאחר חצי דרכמה שניטלה בשל כאב ראש מחום השמש, הקיא כמות של ריר סמיך בעת הליכה ליציאה, והדבר חזר כעבור חצי שעה לאחר כוס מים.
• הדופק והכוחות שקעו עקב כך עד למחרת, 17.
• בעיר שבה החלו לזייף בירה ב־Aloes, הקאת דם הייתה כמעט אנדמית.
• השימוש במי־חלב עם אלום הביא הקלה כמעט ודאית (Neumann).
• זמן קצר לאחר נטילתו, תחושת מלאות מטרידה באזור הקיבה, שלאחריה תפיחות של האפיגסטריום ושל שני ההיפוכונדריומים; עם כאב בהיפוכונדריום הראשון, החולף לאחר פליטת גזים, אך חוזר עם התפיחות המחודשת, 14.
• מלאות באפיגסטריום, עם תיאבון רב לדברים מעוררים (ביום השני), 4.
• מלאות של הקיבה לאחר שתיית מים, וגיהוקים מרתיים, 14. [360.]
• תחושות זחילה בקיבה ובבטן, 11.
• מיד, כאב בקיבה בצד הימני, 11.
• לחץ קל בקיבה, 26.
• לחץ בקיבה עם תחושת חום בה (ביום הראשון), 4.
• גומת הקיבה כואבת מאוד בעת פסיעה לא נכונה, 1.
• לחץ באפיגסטריום ועד למעלה אל הלוע (ביום הרביעי), 4.
• לחץ מכאיב מתחת לעצם החזה (ביום הרביעי), 4.
• מעט לחץ בגומת הקיבה לאחר ארוחת הבוקר, המוקל על ידי גיהוקים, 2.
• לחץ בגומת הקיבה המקרין אל הגב, כמו משקל, עם כאב חבלתי; לעיתים כאב זה עולה גבוה יותר אל תוך החזה ואז שוב שוקע מטה; מלווה בגיהוקים מרובים, 12.
• תחושת חולשה בגומת הקיבה, כאילו יש שם משקל ושריפה, 12. [370.]
• עם הבחילה, כאבים מושכים מן הקיבה כלפי מעלה אל שני צדי החזה, גרועים יותר בתנועה (ביום השלישי); עדיין אותם כאבים מושכים מגומת הקיבה אל שני צדי החזה, 12.
• כאב חוטף מתחת לגומת הקיבה (באדם שהופנט), 1.
• קפיצות באפיגסטריום, 7.

בטן

• כאב לרוחב מתחת לצלעות, עם חולשה מכאיבה ברגליים; יחד עם זאת, יציאה מעט שלשולית, עם צמרמורת, כך שהוא חש קר מאוד בכל פעם שהוא מתרחק מן התנור, 1.
• דקירות מתחת לצלעות השמאליות, באזור הכבד, 27.
• כאב עמום מתחת לצלעות עם תפיחות, 1.
• כאב בהיפוכונדריות, חותך, 1.
• תפיחות בשני ההיפוכונדריומים, 3.
• תפיחות כאילו צר מדי סביב מתחת לצלעות, 1.
• דקירות מזדמנות בשני ההיפוכונדריומים, מתפשטות סביב הטבור, ולאחר מכן עוברות אל החלחולת. [380.]
• לחץ פנימי בצלעות הקצרות, לאחר שלוש שעות, 2.
• צביטה בשני צדי ההיפוכונדריות, ביום הראשון, 2.
• כאב בהיפוכונדריום השמאלי, מוטב לאחר פליטת גזים, 3.
• דקירות בהיפוכונדריום השמאלי, כאילו ברצועות השמאליות של הרחם ובשחלות, 27.
• כאב עמום בהיפוכונדריום השמאלי (יום שלישי); כאב לוחץ (יום רביעי), 4.
• כאב קופצני באזור הצלע התחתונה השמאלית, מבפנים, היורד מלמעלה למטה ומבחוץ פנימה, בהליכה, בבוקר (יום שישי), 1.
• כאב עוויתי באזור הטחול, 2.
• דקירות עמומות באזור הטחול, חודרות דרך השד השמאלי (באזור העל-ארובתי, בבליטות המצחיות, במפרקי האצבעות), (יום שישי), 4.
• התעורר מדקירות עמומות באזור הטחול, המושכות אל המתניים (לילה ראשון), 2.
• דקירות חולפות בטחול (יום שביעי), 4. [390.]
• דקירות פעם משמאל ופעם מימין, 2.
• אי-נוחות, חום, לחץ ומתיחות באזור הכבד, 12.
• אי-נוחות באזור הכבד (W.).
• רק לעיתים רחוקות מורגשים חימום ואי-נוחות באזור הכבד כאשר הפעולה המשלשלת עומדת להופיע, 13.
• לחץ ומתיחות בהיפוכונדריום הימני, 13 ; באפיגסטריום הימני, 14.
• כאב צד מימין (Hong).
• לחץ מתחת לצלעות הימניות, 4.
• כאב עמום, לוחץ, באזור הכבד (ימים רביעי וחמישי), 4.
• כאבים קשים, לוחצים, באזור הצלעות התחתונות הימניות, מתחלפים בכאבים דומים בחלק העליון של החזה, כאילו הם יושבים מתחת לסטרנום; דהיינו, הם נמצאים פעם כאן ופעם שם.
• הראשונים חולפים יותר, אך תכופים יותר; האחרונים ממושכים יותר, אך תכופים פחות, 1.
• כאב עמום בצד ימין מתחת לצלעות, זהה בכל התנוחות, גרוע יותר בעמידה, עד שהוא מתכופף לפנים, 8. [400.]
• כאב באזור הכבד; לעיתים כואב בפנים ליד הצלעות האחרונות, כאילו נמתח, כמו לאחר מאמץ גדול (יום ראשון), 8.
• דקירות חולפות באזור הכבד (יום שני), 4.
• דקירות קהות, פעם בהיפוכונדריום השמאלי ופעם בימני (יום שני), 2.
• דקירות קהות מחזוריות באזור הכבד, לעיתים עוברות אל החזה ומקשות על הנשימה (ביום הראשון, פחות ביום השני), 2.
• דקירות קהות בודדות באזור הכבד (יום ראשון), 2.
• בשאיפה עמוקה, דוקר בפרקורדיום, 2.
• דקירות הנעות מאזור הכבד אל החזה, 2.
• כאב בכבד (Aloe perfoliata, herb.), (Hong.).
• Aloe מגביר את הפרשת המרה ומגרה את הכבד, 13.
• הפעולה המשלשלת של Aloes היא משנית; הפעולה הראשונית היא גירוי מוגבר של הכבד, והפרשה מוגברת של מרה בעקבותיו, שכמותה וגירויה גורמים לשלשול, 13. [410.]
• לאחר פליטת גזים נעלמים התפיחות בהיפוכונדריות והכאבים בהיפוכונדריום השמאלי, 4.
• הבטן מכאיבה, בייחוד באזור הטבור, 7.
• לחץ חזק בצד השמאלי של החזה, לרוחב עד הטבור, 20.
• פעימה, קידוח ודקירה באזור הטבור, 12.
• כאב מתפתל ואוחז בבטן העליונה וסביב הטבור, המחייב לשבת כפוף, מה שמקל; יחד עם זאת, דחף חוזר ונשנה ליציאה, אך יוצאים רק גזים, בעלי ריח רע מאוד, הגורמים שריפה בפי הטבעת, עם הקלה קצרה מן הכאב (יום שני), 2.
• כאבי צביטה והתפתלות סביב הטבור, 27.
• חפירה סביב הטבור, 27.
• צביטה באזור הטבור, 26.
• לעיתים יש אחיזה באזור הטבור, עם רעד בכל הגוף (יום ראשון), 2.
• כאבים חותכים ומתפתלים תכופים סביב הטבור, כך שהיא שוכבת על הבטן, אך אינה יכולה להישאר שוכבת בשקט, מפני שהכאבים אינם פוחתים בעוצמתם, 20. [420.]
• כאב חותך סביב הטבור לאחר יציאה (יום שני), 2.
• בבוקר, בקימה, כאב מגרף חזק במעגל קטן סביב הטבור, ממש כאילו קיבל מכה באגרוף על הבטן. אך הוא חש את הכאב בבירור בתעלת המעיים, ולחץ על אזור הטבור הגביר אותו מאוד. יחד עם זאת, שלשול דייסתי צהבהב, ולעיתים גם מעט בחילה (יום שלישי), 1.
• כאב קודח באזור הטבור, 15.
• דקירות עמומות באזור הטבור; התעטשות, 14.
• בשעה 6 בבוקר, תנועה באזור הטבור, עם דחיפות ליציאה ורעב; יציאה שנייה, עם גזים ומעין טנזמוס (יום רביעי), 6.
• גרד בטבור, 1.
• משיכה פנימה של הטבור, 26.
• תפיחות של הבטן, בייחוד של כל האזור האפיגסטרי, עם גזים הנעים בבטן (יום שלישי), 4.
• תפיחות של הבטן, עם תנועה לאורך תעלת המעיים (יום רביעי), 4.
• תפיחות של המעיים, 14 ; של החלק העליון של המעיים (יום שני), 4. [430.]
• לאחר ארוחה, גזים מנפחים את הבטן (יום חמישי), 4.
• בבקרים, תפיחות גזית של המעיים, בייחוד בהיפוכונדריום (יום שלישי), 4.
• גזים נעים בבטן, שהיא תפוחה (יום ראשון), 4.
• תפיחות גזית בזמן הווסת, 13.
• מעט תפיחות גזית, עם מצב-רוח רע השולט (ימים שני ושלישי), 4.
• תפיחות גזית לאורך המעי הגס, עם כאב הלוחץ החוצה, גובר בתנועה ונעלם לפתע עם פליטת גזים חמים (בוקר היום השני), 4.
• תנועות מחזוריות ותפיחות בבטן, בעיקר לאחר אכילה (יום שלישי), 2.
• יש תנועה במעיים הנשמרת לעיתים קרובות באוזניו; שכשוך וגרגור (יום שנים-עשר), 5.
• כאבים חזקים בבטן, 20.
• חום מוגבר בבטן, 14. [440.]
• חמימות בלתי נעימה בבטן, וכן גם פעימה, 13.
• תחושת מלאות, תפיחות וחום בכל הבטן, 12.
• שריפה בכל הבטן, 3.
• דלקת מעיים משימוש ממושך בו (Greenbow).
• דלקת והתכייבות של רירית המעיים, 18.
• תחושת קור בבטן, 26.
• כאבים חותכים בבטן, לאחר מנה חזקה (Shreger).
• כאבים חותכים כואבים מאוד במעיים בזמן ארוחה, המונעים המשך אכילה, 25.
• כאבים חותכים מרובים בבטן, עם שלשול מימי ממושך; לא פעם גם עם פליטת גזים; טנזמוס ודלקת בעיקר של החלק התחתון של תעלת המעיים (Vogt).
• כאבים חותכים בבטן, כאילו מהצטננות (על ידי אישה מסמריסטית), 1. [450.]
• כאבי משיכה וחתך לרוחב כל הבטן, כל היום; עם מצב-רוח רע, רגזנות, פחד מפני אנשים, ללא נטייה לצאת לאוויר הפתוח, אף שדווקא בכך חל שיפור, 4.
• הכאב החותך בבטן חמור מאוד לאחר אכילת מזון המכיל מעט חומץ, 2, 1.
• אחר הצהריים, כאב חותך קל בבטן העליונה, שמתגבר בתנועה, בייחוד במתיחת הגוף כלפי חוץ; הוא מוקל בישיבה כפופה (יום ראשון), 2.
• כאב חותך דק בבטן העליונה, 2.
• כאבים חותכים במעי הדק (יום שני, a); (יום ראשון, c); (יום שני, c); (ימים ראשון ושני, d), 4.
• כאב חותך וגרגור במעי הדק (יום שני), כאבים חותכים (יום שלישי), 4.
• תחושת מלאות במעיים, 14 ; בבטן (ימים שני ורביעי), 2.
• גודש בבטן, 15.
• הוא גורם לרתיחת הדם באיברי הבטן (Gesenius).
• תחושה חרדתית בבטן (Richter). [460.]
• אחיזה במעיים, עם שלשול, לאחר חצות, 12.
• אחיזה במעיים, כמו לאחר הצטננות, 12.
• אחיזה בבטן, כמו לאחר הצטננות, משעה 10 עד 12 לפני הצהריים, לאחר יציאה דקה (ימים ראשון ושני), 12.
• כאבי אחיזה (Gren.).
• אחיזה לפני יציאה, 14.
• אחיזה בבטן לפני, עם, ואחרי היציאה; עם היציאה גזים רועשים (יום שישה-עשר), 7.
• במנות גדולות Aloes גורם ליציאות קטנות, אך לאחיזות בטן מטרידות מאוד (Hahnemann).
• כאב מתפתל ואוחז בבטן העליונה, זמן קצר לאחר ארוחת הצהריים וארוחת הערב (יום ראשון), 2.
• בבוקר, לאחר היקיצה, כאב באזור גדול באמצע הבטן; עקב כך הוא נאלץ לשכב כפוף וללחוץ על הבטן, וזה מקל עליו. לאחר שקם, הכאב עבר לכאבים חותכים קלים, והיו לו שתי יציאות דייסתיות בצבען הטבעי. (בבוקר שלאחר מכן, לאחר מנה של חמישה גרעינים שניתנה אחר הצהריים), 1. [470.]
• כאב במעיים, בחלקו לרוחב החלק העליון, בחלקו באמצע, יורד כלפי מטה.
• אם היא שוכבת על הבטן, נדמה כאילו יש בה אבן, וזה כואב.
• בשכיבה על הצד, נדמה שהאבן נמצאת בצד.
• היא הזיעה מאוד במשך הלילה, ולמחרת לקתה בנזלת יבשה ובשלשול. (משפשוף הטינקטורה על הבטן), 1.
• תחושה מכאיבה בבטן; שלשול צהבהב לקראת הבוקר; כאב עמום לרוחב מתחת לצלעות, עם תפיחות, כאילו צר מדי; יחד עם זאת, מעט כאב ראש במצח (משני גרעינים, מיד), 1.
• כאב בכל הבטן, בייחוד בצדדים ומלפנים, לאורך שני צדי הטבור כלפי מטה, וחלקים אלה גם אינם יכולים לשאת מגע; בפסיעה מוטעית על מרצפת אבן, כואב מאוד בשקע הקיבה (ימים רבים), 1.
• הבטן כואבת ללחץ (יום ראשון), 4.
• הבטן רגישה מאוד למגע, 20.
• בשכיבה על הבטן, תחושה של אבן בבטן; בשכיבה על הצד, בצד, 1.
• (פעימה קלה, כמו דפיקות לב, בבטן, במנוחה, בייחוד בלילות, בשכיבה; לפעמים גם בעורף) (לאחר ארבעה שבועות), 1.
• זחילות בבטן, 11.
• זחילות נעימות במעיים, ויציאות שלשוליות, 1.
• עקצוץ במעיים לפני יציאה, 17. [480.]
• תחושה כאילו המעיים הצטננו, לאחר יציאת הבוקר (יום שלישי), 6.
• כאב בטן עמום, כמו לאחר הצטננות, בבוקר ובערב שוב ושוב, ועדיין ללא נטייה ליציאה (יום עשרים ושלושה), 7.
• תחושת חולשה בבטן כאילו יתפתח שלשול; רק אחרי שמונה שעות, יציאה מרובה, תוך פליטת גזים רבים, 4.
• הכאב בבטן מכריח להתכופף, אך למרות זאת מחמיר את הכאב הדוקר דרך השד השמאלי (יום שלישי), 4.
• שרירי הבטן כואבים בעת הקימה משכיבה, עם לחץ ליציאה, 7.
• כתמים על הבטן, 1.
• תנועות חולפות והתפתלות במעיים (ימים שני ושלישי), 2.
• תנועה במעיים, עם דחף מתמיד ליציאה, 11.
• תנועה במעיים כלפי החלק התחתון, בייחוד בחלקים התחתונים ביותר, 11.
• זמן קצר לאחר ארוחת הערב, תנועה מקרקרת בבטן, כאילו עומדת להופיע אחיזה במעיים (יום שישי), 5. [490.]
• יש תנועה במעיים, הנשמרת לעיתים קרובות באוזניו; שכשוך וגרגור (יום שנים-עשר), 5.
• לפעמים קרקורים, תנועה במעיים (יום עשירי), 5.
• תנועת גזים בבטן (יום שני), 4.
• קרקוש בבטן, בעיקר בהיפוגסטריום, כאילו מתנועות הרחם, 27.
• גזים נעים בבטן, שהיא תפוחה (יום ראשון), 4.
• בערב, פליטה מרובה של גזים, בכל פעם לאחר תפיחות, בתנועה לאורך המעי הגס (יום שביעי), 4.
• גרגור במעיים, וקרקורים או המיה סוערת, 14.
• קרקורים במעיים, עם עצירות, 8.
• קרקורים בבטן לפני יציאה דקה, 1.
• גרגור בבטן, 4 ; במעי הדק, עם כאבים חותכים, 4. [500.]
• קרקורי גזים (ימים ראשון ושני), 4.
• קרקורים פה ושם בבטן (יום רביעי), 4.
• הוא מפיג גזים, 13.
• פליטה של גזים רבים, 14.
• גזים תכופים ורועשים ללא ריח (במהלך היום העשירי), (בוקר היום האחד-עשר), 5.
• פליטה של כמות ניכרת של גזים, 26.
• פליטת גזים לאחר כל ארוחה (יום שלישי), 7.
• במנוחת הצהריים, גזים עם מעט ריח (יום ראשון), 7.
• בערב, פליטה מרובה של גזים (יום שלישי), 4.
• גזים תכופים ורועשים (ערב ובוקר היום השלישי), 7. [510.]
• גזים בעלי ריח רע עם היציאה, 8.
• *גזים שורפים, בעלי ריח רע מאוד, 2.
• במשך כל היום פליטה של גזים רבים בעלי ריח רע, 15.
• בערב, גזים רבים בעלי ריח רע, קולניים ושקטים, 8.
• בערב גזים רבים בעלי ריח רע, עם הקלה (יום ראשון), 2.
• לאחר שנת הצהריים, הרבה גזים בעלי ריח רע, וכך גם לקראת הערב (יום תשיעי), 5.
• בערב, גזים בעלי ריח דוחה (יום שלישי), 7.
• לאחר ארוחת הצהריים, הרבה גזים בעלי ריח רע (יום שישי), 7.
• גזים מרובים בעלי ריח רע, או חסרי ריח (יום שלישי), 7. [520.]
• לאחר היציאה, גזים רבים, רועשים, ארוכים ואיטיים, עם ריח חזק באופן יוצא דופן, דוחה ורע, המתפשט מהר מאוד (יום תשעה-עשר), 7.
• במשך כל היום גזים רבים מאוד בעלי ריח רע, בעיקר בבוקר. ככל שהיציאה קשה ומתעכבת יותר, כך הם מרובים יותר; ככל שהיציאה מרובה וקלה יותר, כך הם נדירים יותר (יום עשרים ושלושה), 7.
• פליטת גזים חמים (יום ראשון), 4 , שריפה בפי הטבעת, 2.
• מוקל על ידי פליטת גזים חמים כלפי מעלה וכלפי מטה (יום שלישי), 4.
• פליטה מרובה של גזים חמים (יום שמיני), 4.
• בניסיון ליציאה יוצאת רק רוח, 4.
• הרבה גזים ומעט צואה, 8.
• הרבה רוח עם יציאת הערב, 11 ; בין היציאות, 8.
• פליטה קלה של גזים, עם נטייה כאילו ליציאה רכה

(5 P.M.), 11

• פליטה עזה של גזים, בערבים, 8. [530.]
• פליטה מרובה מאוד של גזים, במשך כל הלילה, 11.
• דלקת של החלק התחתון של תעלת המעי (Vogt.).
• כאבים בהיפוגסטריום כאילו הווסת עומדת להופיע (באישה מיניקה, שילדה חודשיים קודם לכן), 27.
• עוויתות בהיפוגסטריום ובמפשעה הימנית, נמשכות מעבר לירך הימנית ומעבר לברך, 27.
• קרקור וצביטה בבטן התחתונה, 25.
• מתח רב ורגישות מיוחדת של הבטן התחתונה, 25.
• כאבים קורעים בלתי נסבלים ומתח בעומק המעיים, ולעיתים דקירות יחידות, חולפות, החוצות את הבטן, 20.
• כובד בהיפוגסטריום, [t]; בחלחולת, 13.
• משיכה כלפי מטה בבטן, 11.
• הוא גורם לגודש מקומי באזור ההיפוגסטריום (Hahnemann). [540.]
• כאב חד המושך מטה דרך המותן אל אמצע הירך (לאחר שלוש עד ארבע שעות), 12.
• נהירת דם אל המעי הגס ואל הרחם (Arnemann).
• דקירות מן החלחולת כלפי מעלה אל הבטן, 20.
• פגיעה בקצה התחתון של תעלת המעי ובאיברי האגן (במקרים רבים מאוד, לאחר שימוש רצוף בו למשך זמן קצר יותר או ארוך יותר), 10.
• משיכה תקופתית באזור המפשעתי הימני, 2.
• זעזועים מן הירכיים לעבר האזור המפשעתי, שקודמת להם צמרמורת, 1.
• כאב במותניים, מערב את האגן, 1, 2.
• כאב, כאילו מעייפות, באזור המפשעתי, 10.
• כאבים במפשעות ובבטן (Hong).
• כאב במפשעה, וכובד באזור הרחם, 10. [550.]
• כאב דוקר מעל לקשת החיק (ביום הרביעי), 12.

ALOE. צואה ופי הטבעת

• צריבה עזה בחלחולת, 18.*
• תחושת חום וצריבה בחלחולת, 26.
• חום, רגישות כואבת, ותחושת כובד בחלחולת, 10.*
• חום בחלחולת ובפי הטבעת בעת מעבר הצואה, [°], 13.*
• בעת תפיחות קלה של הבטן וזחילה נעימה במעיים, שלוש יציאות שלשוליות; האחרונה עם צריבה בחלחולת, כאבי טחורים, והרבה גזים (לאחר שבע-עשרה שעות), 1.
• ברוב המקרים, כובד מטריד בחלק התחתון של הבטן, וגירוי פעיל בקצה המעי; לפעמים התרוקנויות מרובות של דם, כאילו היו אלה באמת טחורים, כאשר קודם לכן לא היו קיימים (Trousseau and Pidoux).
• כאבים חותכים בחלחולת, עם מעבר של צואה מוצקה (השעה עשר בערב, ביום העשרים), 7.
• עקצוץ דוקר בחלחולת, 27.
• תחושת משיכה בחלחולת, סמוך לפי הטבעת, 23. [560.]
• בחלחולת, תחושה כאילו היא רפויה, 8.*
• כאבים במותניים, הגורמים לתחושה מטרידה בחלחולת, 2.
• הוא מקדם את מחזור הדם לעבר אזור האגן, ומגרה את כלי הדם של החלחולת ושל איברי המין (Richter).
• צריבה בפי הטבעת, 20, 26.
• צריבה בפי הטבעת לאחר יציאה, 27.*
• גרד וצריבה בפי הטבעת, מכאיבים במידה העליונה, מונעים ממנו שינה זמן רב, 4.*
• צריבה בפי הטבעת; מעין תחושה פצועה, עם גרד מוגבר סביב פי הטבעת, ויציאה מוגברת ביום השלישי (אצל שני אחים, בני חמישים עד שישים, לאחר מנות חוזרות), 9, 8.*
• היציאות ש-Aloes יצר הן בעלות אופי מרתי; השלשול שהוא גורם דומה (מלבד החולשה) לשלשול מרתי, בשילוב עם צריבה בפי הטבעת, 13.
• כאב שורף בפי הטבעת לאחר התרוקנות קשה, 15.*
• צריבה בפי הטבעת הנמשכת זמן רב, לאחר יציאת גזים חמים (ביום הראשון והשלישי), 2.* [570.]
• טנזמוס וחום שורף בפי הטבעת, 20.*
• כאבים דוקרים וחותכים בפי הטבעת, לאחר יציאה, 1.*
• דקירות מפי הטבעת אל המותניים, ואל הבטן, 20.
• בהליכה, לאחר יציאת הבוקר, דקירות מושכות רבות בפי הטבעת, יותר בצד שמאל ולפנים אל אזור בלוטת הערמונית ושלפוחיות הזרע (ביום האחד-עשר), 5.
• מלאות ולחץ כלפי חוץ בפי הטבעת, 8.*
• *הצואה, שאינה קשה מדי, דוקרת בחוזקה ממש בפי הטבעת, כאילו תקרע אותו קדימה; לאחר מכן כאב מתמשך ב-פי הטבעת, שאילץ אותו לכווצו לעיתים קרובות, ועל ידי כך הוא נעשה מתוח וכואב (ביום השלישי), 1.
• הטנזמוס מיוחד במינו; תחושה לא נעימה בפי הטבעת, כאילו תבוא עוד צואה, שיש לעכבה מחמת הרגישות הפצועה; ואף-על-פי-כן, בגלל כאב זה, אין הוא מעז לכווץ את פי הטבעת כדרכו, 6.*
• כאב בפי הטבעת; מוקל על ידי בירה, 7.
• פעימה חזקה בפי הטבעת, בעת ישיבה, לאחר ארוחת הצהריים, 22. [580.]
• כיבים בשפת פי הטבעת (a.a.).
• חולשה, או אובדן כוחו של הסוגר האנאלי, שאינו נסגר לגמרי לאחר יציאה, כך שהיה קשה לשמור על ניקיון פי הטבעת, 25.*
• יציאת דם מפי הטבעת, [t].
• שפיעה מרובה של דם מפי הטבעת, אף ללא גידולי טחורים (Trousseau).
• דם יוצא לאחר היציאה, 15.
• אובדן-מה של דם בעת יציאה, כאילו טחורים עומדים להופיע, 27.
• מעבר של דם רב מאוד עם הצואה, עם כאב עז במותניים, 20.
• יציאת דם מפי הטבעת (Fallopius).
• *תחושת מלאות, כמו גודש, של טחורים חנוקים בולטים; מאוחר יותר, דחיפות בלתי מוגדרת ליציאה, ויציאה שנייה קטנה, דבר שהיה בלתי רגיל לחלוטין, שבאמצעותו הטחורים בולטים מאוד, וכאב בפי הטבעת כאילו הוא פצוע וסדוק (לאחר שלוש שעות, לפנה״צ), 8.
• נפיחות של הטחורים; הם כואבים כאילו הם חשופים ובשרם חי, 20. [590.]
• טחורים רכים בפי הטבעת מגרדים בערב ובבוקר (ביום השמונה-עשר), 7.
• לאחר הקימה, יציאה קשה, קטנה, עקשנית, עם כאבים פצועים בטחורים, שחלקם עדיין בולטים (ביום התשעה-עשר), 7.
• צריבה עוקצנית מתמדת בטחורים, אפילו במנוחה, בישיבה ובשכיבה, כאילו נשפשפו עד בשר חי (ביום העשרים ושניים), 7.
• הטחורים רגישים מאוד, בעת הניגוב לאחר היציאה (ביום העשרים ושלושה), 7.*
• בבוקר הטחורים שבפי הטבעת קטנים ורגישים מעט; במשך היום נפוחים ורגישים יותר; לעיתים יש בהם דקירות וגרד (ביום העשרים וארבעה), 7.
• אחר הצהריים, גרד רב בטחורים ובפי הטבעת בכלל (ביום העשרים ושניים), 7.
• לקראת ערב, בעת קימה מישיבה, דקירות עדינות ורגישות רבות בטחורים; וכן גם מאוחר יותר בערב, בעת ישיבה (ביום העשרים), 7.
• הקלה של עשרים וארבע שעות בטחורים; באותו יום, לראשונה, הרבה דם עם היציאה, 8. [600.]
• אם יישומי מים קרים מקלים על הטחורים, האם זו אינדיקציה ל-Aloes? 8.
• גידולים דלייתיים רכים, חסרי כאב, בחיץ הנקבים (ביום הארבעה-עשר), 7.
• בהליכה של שני מילין, חיץ הנקבים נעשה כואב מאוד, דבר שבדרך כלל קרה רק לאחר חמישה או שישה מילין (ביום הארבעה-עשר), 5.
• דחיפות ליציאה בעת מתן שתן בלילה (ביום העשירי והאחד-עשר), 8.*
• דחיפות ליציאה לעיתים בערב, שעליה הוא יכול להתגבר (ביום השישי), 8.
• דחיפות וחיפזון בלתי רגילים אל היציאה, 25.*
• הוא מרגיש ללא הרף כאילו הוא עומד ללכת ליציאה, 8.*
• תחושה דמוית דחיפות ליציאה בחלחולת ליד פי הטבעת, יותר לכיוון חיץ הנקבים (לאחר שטחן אותה), 23.
• דחפים תכופים (בשעות הראשונות), 2.
• דחפים, ללא יציאה (Sundelin).
• דחפים תכופים, 2. [610.]
• דחפים תכופים, ללא יציאה (ביום השלישי), 2.
• נטייה תכופה ליציאה, 13.
• דחפים חזקים/מרובים (זמן קצר לאחר נטילת שני גריין עם סוכר חלב), 2.
• דחף; מעיר אותו בלילה פעמים רבות, 5; מוציא אותו מן המיטה בשעה שש, 7, 5.
• דחף תכוף וחולף (ביום השני), 2.
• לפעמים יש דחף פתאומי, שחולף באותה פתאומיות, 2.
• בשעה שמונה בערב, דחף פתאומי, החולף במהירות שווה; בשעה תשע, שלשול, 4.
• דחיפות פתאומית בבוקר, עם הקימה, 8.*
• דחף והתאמצות, אך יוצאים רק גזים, 11.*
• נאלץ ליציאה, ורק גזים יוצאים, 2, 4.*
• דחף ליציאה ורעב, בבוקר, 5. [620.]
• דחיפות, עם תחושת רכות, בלי יציאה (ביום הראשון), 4.
• דחיפות, עם תנועות בבטן, 1.
• בלילה, דחף תכוף ופתאומי, עם קרקור בבטן התחתונה, שחולף שוב באותה פתאומיות (ביום הראשון), 4.
• דחיפות ליציאה עם מעבר שתן, 8, 13.
• דחיפות ליציאה מיד לאחר אכילה (ביום החמישה-עשר), 5.*
• פעמים רבות ביום, דחיפות, כמו בשלשול; רק גזים חמים יוצאים עם הקלה רבה, אך עד מהרה הדבר חוזר, עם תחושה כאילו פקק נתקע בין מאחה הערווה לעצם הזנב (ביום השני), 4.*
• דחיפות תכופה ליציאה, עם תחושת כובד באגן (ביום הראשון), 2.*
• מאמצים בלתי יעילים ליציאה, עם תחושת חולשה, 3.
• התאמצות עקרה, וטנזמוס עז בחלחולת, ויציאת גזים חזקים הנפלטים בקלות, 11.
• טנזמוס (Honigsberger). [630.]
• טנזמוס בלתי יעיל, 27.
• טנזמוס תכוף מאוד, 26.
• התאמצות, עם הפסקת היציאה, 8.
• התאמצות וצריבה בחלחולת, 20.*
• דחיפות והתאמצות; ואז, לאחר כמה דקות, התרוקנות נוזלית, עם מעט דם וריר דמי, 20.*
• דחף במשך כל היום; יציאה בערב, 1.
• בכל פעם, בעת מתן שתן, התחושה כאילו תברח עמו מעט צואה דלילה (ביום השלישי), 8.
• עם היציאה יש תמיד תחושה כאילו עוד יש שם יותר (ביום השישי), 8.
• תחושה מטרידה כאילו עוד יבוא יותר, לאחר יציאה דלילה ודייסתית (ביום השישה-עשר), 8.*
• בדרך כלל הוא מתעורר בבוקר עם דחיפות עזה ליציאה, הנמשכת גם לאחר התרוקנות מרובה, 25.* [640.]
• עם הקימה, דחיפות חפוזה ליציאה, עם קרקורים מתמשכים בבטן; התזה עם היציאה (ביום השני), 8.*
• דחף, כמו ליציאה מוצקה, שהייתה רכה, 8.
• דחיפות פתאומית, עם יציאה נוזלית, 8.*
• דחיפות ליציאה אחר הצהריים ובערב; בשעה תשע בערב, מעבר שני עצל (ביום החמישי), 8.
• לחץ, עם הרבה לחיצה; מועט ורך (בערב היום השלישי), 8.
• כאבי עווית לפני השלשול; טנזמוס עמו, 18.
• כאבי עווית תכופים לפני היציאה; עמם, לרוב, גזים, ולעיתים גם התאמצות ליציאה.
• פחד שמא יציאה תברח עם גזים, 8.
• בעת מתן שתן, תחושה כאילו תברח עמו מעט צואה דלילה, 8.** [650.]
• בכל פעם, בעת יציאת רוח, התחושה כאילו תברח עמה מעט צואה דלילה (ביום השלישי), 8.
• עליו להיזהר שלא תהיה לו יציאה בלתי רצונית בעת יציאת גזים (ביום השנים-עשר), 8.*
• הצואה יוצאת בלי שיזדקק לכל מאמץ; היא נופלת, כביכול, מן המעיים (ביום השלישי), 8.
• יציאה עצלה, ״הצואה נופלת החוצה״, 8.
• מעט צואה יוצאת בניגוד לרצון, עם יציאת גזים, 8.*
• יציאה דלילה, כמעט בלתי רצונית, 1.
• הצואה בורחת כמעט מבלי שמבחינים בכך, 13.*
• יציאה בלתי רצונית, עם יציאת גזים, 8.
• צואה ושתן יוצאים יחד, 8; הם בורחים יחד, 8.** [660.]
• הוא תמיד צובע את הצואה בצהוב (Boerhaave), 22.
• היציאה בבוקר שלמחרת היא צהובה-זהובה (לאחר הרביעית), 22.
• יציאות ירוקות (בתינוק), 27.
• יציאות בלתי מעוכלות, עם עקבות דם, 27.
• יציאות מרתיות, 14.
• יציאה של חתיכות גדולות מאוד ומקובצות של ריר מעי, 8.
• לאחר קרקורים חזקים ותנועות בבטן, יציאה דלילה העוברת כמעט בלי שליטה, המורכבת בחלקה מצואה צהובה דלילה, ובחלקה מחתיכות ריר משורטטות במרה המעורבות בצואה; לאחר מכן זחילה בפי הטבעת, המאלצת לשפשפו, 1.
• מעבר של ריר בעל מראה קרומי דרך פי הטבעת, 18.
• נטייה לצואה רכה, 11.
• לאחר שלוש שעות, יציאה רכה שנייה; לאחר שמונה שעות, שלישית (חצי גריין שניטל לפנה״צ), 5, 8. [670.]
• שתי יציאות דייסתיות (ביום השני והשלישי), 2.
• היציאה, לאחר שתים-עשרה שעות, הייתה דלילה ודייסתית; חזרה לאחר שלוש שעות (ביום הראשון); שלוש יציאות דייסתיות (ביום השלישי), 2.
• יציאה דלילה, דייסתית, בבוקר, 5.
• חמש יציאות, ביום העשירי והשתים-עשרה; יכול היה ללכת אף לעיתים קרובות יותר, 8.
• צואה רכה, משחתית, 27.*
• יציאה רכה, שופעת מאוד, 27.*
• יציאות דלילות, דייסתיות, כהות-צבע ודלות, 26.
• רפיון המעיים, עם יציאות רכות, במשך כמה ימים, 26.
• יציאה קטנה של ריר צהוב, 26.
• יציאה קטנה, חומה-צהבהבה, רירית, חצי-נוזלית, 25.* [680.]
• שתי יציאות נוזליות (לאחר חמישה-עשר גריין); (ביום השני), 17.
• התרוקנויות מרובות של החלחולת, עם שלשול עז (Schœppe).
• יציאה מימית (לאחר מנות גדולות), 10.
• שלשול מימי, ממושך (Vogt).
• (היציאות אינן מימיות), 13, 18, 12.
• התרוקנויות מימיות מרובות מן המעיים מעורבות בדם, 18.
• שלשול צהוב, דייסתי, וכאב באזור הטבור, המוחמר בלחץ, 1.*
• יציאה נוזלית, עם כאבי עווית (Cullen).
• היא מתעוררת לאחר חצות, עם כאבי עווית במעיים; שלשול צהבהב-ירקרק, עם כאבים לפניו ולאחריו, 12.
• יציאות דייסתיות, לאחר כאבים חותכים בבטן, 1. [690.]
• שלשול ביום הבא, ונזלת יבשה, 1.
• יציאות שלשוליות, עם כאב באזורים התת-צלעיים, ותחושת קור, 1.
• יציאות שלשוליות, עם צריבה בחלחולת, 1.*
• יציאת דם, עם שלשול (Vogt).
• דם, עם יציאות מימיות, 18.
• יציאות דלילות או רכות המעורבות בדם פסקו כליל ביומיים הראשונים; אחר כך הן חוזרות לעיתים רחוקות יותר, ולאחר ארבעה עד שישה ימים הן בעלות מרקם טבעי, 8.
• יציאה בזמן בלתי רגיל, עשר שעות מאוחר יותר, ודייסתית (ביום הראשון), 2.
• יציאה פעמיים (בלתי רגיל לחלוטין), דייסתית יותר (ביום השני), 2.
• דחיפות ליציאה בשעה תשע בבוקר; לאחר חצי שעה, יציאה קטנה, דלילה, ואז כאבי עווית במעיים למשך כמה שעות, כמו לאחר הצטננות, ובעקבותיהם כאב ראש; למחרת, ללא חזרה על המנה, היציאה חוזרת באותה שעה, דייסתית, ופחותה מכפי שהדחיפות כאילו העידה, עם כאב במעיים לאחר מכן; ביום השלישי, דחיפות קלה ליציאה במשך כל היום, עד שבערב בא הדחף הרגיל ליציאה (לאחר 1/10 שניטל חמש פעמים), 12.*
• שלשול צהוב, לקראת הבוקר, 1.* [700.]
• יציאות דייסתיות מרובות, בבוקר (ביום השני), 4.
• יציאות שלשוליות (בבוקר היום השביעי, לאחר מנות יומיות של כמות קטנה), 8.
• יציאות קלות ושופעות בבוקר, 13.
• בשעה תשע ועשר בערב, יציאה שלשולית, ואחר כך שוב למחרת, תכופה יותר לפנה״צ, דלילה מאוד, צהובה מאוד; כל מה שהילד אכל היה נראה בה (ממציצת Aloes), 8.
• שתי יציאות דייסתיות, צהבהבות, עם פליטת גזים רבה (באותו ערב לאחר נטילת 1/10, בשעה עשר אחר הצהריים), 11.
• בערב, יציאה שלשולית (ביום השני), 4.
• שמונה שעות לאחר נטילתו (בשעה חמש בערב), שוב, אמנם, יציאה קטנה, דלילה, דבר בלתי רגיל לחלוטין, ואחריה עוד מלאות ולחץ בפי הטבעת, 8.
• לאחר יציאת הבוקר, התחושה פעמים רבות כאילו עליו ללכת שוב; בשעה ארבע אחר הצהריים, יציאה סמיכה, דייסתית, טבעית, עם תחושה כאילו היא מוצקה (ביום השני), 8.
• בבוקר, לפני השעה שמונה, לאחר ארוחת הבוקר, יציאה רכה ומקוטעת, עם לחץ, פליטת גזים וגיהוקים; בשעה עשר בערב, יציאה נוספת, רכה, מקוטעת ושופעת (ביום השישי), 8.
• יציאה בשעה 3 אחה״צ, ובתשע בערב (ביום השמיני), 8. [710.]
• יציאה בשעה שש ואחת-עשרה בערב (ביום התשיעי), 8.
• יציאה בשעה שש בבוקר, לאחר שקם, קטנה, דלילה, דייסתית, קלה; ושוב כך בצהריים, ובשלוש אחר הצהריים, עם התזה, כלומר עם גזים מתפרצים וצואה דלילה; ממש כך גם בערב בשעה שש ולפני עשר; יכול היה ללכת אף לעיתים קרובות יותר (ביום העשירי), 8.
• בשעה תשע לפנה״צ, יציאה שנייה, קטנה, צהבהבה, מבריקה, עם הרבה גזים מתיזים, עם מעט טנזמוס; הוא חשש שמא יוציא יחד גם צואה וגם שתן; בעודו דוחף החוצה, בעת ובעונה אחת גם עצר; ושוב באחת-עשרה לפנה״צ (ביום האחד-עשר), 8.*
• יציאה בשעה שלוש ושש אחר הצהריים, ובתשע ואחת-עשרה בערב; עם האחרונה הרבה גזים קולניים, עם מעט מאוד צואה (ביום האחד-עשר), 8.
• בשעה שבע בבוקר, מיד לאחר הקימה, שוב יציאה כמו אתמול; חמש פעמים במשך היום; לפעמים רק גזים עם מעט צואה, וכן גם פליטות גזים רבות מלבד זאת; יכול היה ללכת לעיתים קרובות יותר (ביום השנים-עשר), 8.
• יציאה חמש פעמים עד שלוש אחר הצהריים, ואז שוב חמש פעמים; יציאה מתמדת של הרבה גזים, שעמם עליו לחשוש שיציאה תברח איתם; בערב היה יכול להוציא גזים, בקול רם וחזק, מבלי להיות חייב לחשוש מכך (ביום השלושה-עשר), 8.
• יציאה בשעה שמונה בבוקר, ואותה יציאה בצהריים; אחר כך, אמנם, פעמיים נוזלית באותה מידה, אף כי עם פחות גזים (ביום הארבעה-עשר), 8.
• בעת מתן שתן בבוקר, יציאה שנייה; באחת-עשרה לפנה״צ יציאה שלישית, עם גזים (ביום השלישי), 8.
• עם הקימה, עליו ללכת מיד ליציאה, דלילה, וכך אמנם שלוש פעמים; הרבה גזים מלבד זאת, שעמם מעט צואה בורחת בקלות ובלא רצון (ביום החמישה-עשר), 8.*
• ארבע יציאות מרובות, לפעמים נראות בלתי מעוכלות (ביום השישה-עשר והשבעה-עשר); לפנה״צ, יציאות נוזליות מרובות בתוך שלוש שעות, לאחר דחיפות חפוזה, אפורות-צהבהבות, בלתי מעוכלות, עם הרבה קרקורים בבטן (ביום השמונה-עשר), 8. [720.]
• בשעה שבע, יציאה שלישית, עם התאמצות; כאשר חשב שסיים, עוד בא יותר; באחת-עשרה לפנה״צ, יציאה רביעית (ביום הרביעי), 8.
• שתי פעולות מעיים (ביום השמיני), 8.
• לאחר ארוחת הצהריים, יציאה קטנה, שלאחריה כאב מכאיב בבטן התחתונה למשך כמה שעות, כאילו תבוא עוד יציאה, 25.
• תחושת קור, עם יציאה רכה (ביום האחד-עשר), 8.
• התאמצות כאילו ליציאה מוצקה, שהייתה אז רכה או נוזלית (ביום הארבעה-עשר), 8.
• יציאות דלילות, בבקרים, עד היום העשרים, 8.
• בשעה שלוש לפנות בוקר, הוא מתעורר עם דחיפות חפוזה ליציאה, כאבי עווית קהים; תנועות בבטן; התרוקנויות דלילות, דייסתיות; לאחר מכן תחושה כאילו עוד צריך לבוא יותר (ביום השני), 8.
• לאחר היקיצה, בשעה שלוש, יציאה מרובה, דלילה, דייסתית, ללא התאמצות, 8.*
• בשעה חמש בבוקר, יציאה סדירה, עם מעבר שתן (ביום החמישי), 8.*
• רק יציאה אחת בבוקר; השתן תקין (ביום הרביעי), 8. [730.]
• לאחר הפוגה, משתיים בלילה עד למחרת לאחר ארוחת הצהריים (שלושים ושש שעות), יציאה, ומצב רוח טוב יותר (בערב היום האחד-עשר), 8.
• בשעה שלוש אחר הצהריים, יציאה דלילה, דייסתית, עם כאבים קהים בבטן (ביום העשרים ושלושה), 8.
• יציאה לאחר ארוחת הבוקר, 8.*
• עליו ללכת ליציאה זמן קצר לאחר ארוחה, 1.
• שעתיים לאחר ארוחה, יציאה בלתי רגילה, 5.
• בעמידה, תחושה כאילו יציאה תצא, 13.
• מיד עם הקימה, יציאה דלילה, 8.
• יציאת אחר הצהריים קטנה, חתיכות קטנות ורכות, עם גזים (ביום השלישי), 8.
• יציאה בבוקר לאחר הקימה (ביום השישה-עשר), 8.*
• יציאה בשעה שתיים בלילה, מוצקה, ולקראת הסוף דייסתית, שלשולית (ביום העשירי), 8. [740.]
• *תחילה יציאה קשה, אחר כך נוזלית, שנדמה שהיא חמה מאוד, 20.
• החלק הראשון של היציאה קשה, החלק האחרון דליל ודייסתי; לעיתים קרובות מאוד במשך שבועות רבים, 6, 7.
• תחילה קשה, אחר כך, לקראת הסוף, שלשולית, 7.
• מאוחר בערב, התרוקנות מעיים מרובה, אף כי מוצקה יותר, המופיעה נוסף על זו הרגילה שלפנה״צ (ביום הראשון, וכך גם ביום השלישי), 4.
• התרוקנויות מרובות קשות למעבר, ורק לאחר מאמצים ממושכים וחוזרים, 25.
• יציאה מועטה, מתפוררת, עם תחושה כאילו עוד צריך לבוא יותר (לאחר שעה אחת), 2.
• תחושה עם היציאה כאילו המעיים עצלים, 8.
• עם יציאה דייסתית, תחושה כאילו היא מוצקה, 8.*
• בשעה שתיים אחר הצהריים (זמן בלתי רגיל), יציאה קטנה מדי, בחתיכות קטנות נפרדות, עם הרבה גזים בעלי ריח רע, שעתיים לאחר ארוחת הצהריים, בזמן מצב נפשי מוטרד, שהוחרף עוד יותר לאחר היציאה (לאחר שלוש שעות), 8. [750.]
• יציאה בשעה עשר בערב, שלושים שעות לאחר הקודמת, פחותה מן הרגיל, ושוב עם התחושה כאילו היא באה בעצלתיים; היא אינה מציגה את עצמה בדרך הנכונה (ביום הרביעי), 8.
• יש אמנם יציאה יומית, אך בכל זאת קשה להוציאה; היא מותחת תחילה את החלחולת, 1.
• היציאה נפסקת לאחר כמות קטנה (1/30th), 8.
• יציאה קשה (ביום החמישי ובימים שלאחריו), 2.
• אין יציאה (ביום הרביעי), 2.
• אין יציאה (ביום השלושה-עשר); יציאה מוצקה ועצלה (ביום הארבעה-עשר), 8.
• עצירות של יומיים באה לאחר יציאה דייסתית, שלשולית, 1.
• יציאה קשה, גושית, ואז עצירות עיקשת, 11.
• עצירות, עם עצלות ואובדן הרגישות-התגובה של איברי הבטן (Fechner).
• היציאה חסרה; ומצב נפשי בלתי נסבל, 4. [760.]
• הפסקת יציאה (ביום האחד-עשר), 8.
• עצירות, והתאמצות ליציאה (Konigsberger).
• עצירות, 27.

URINARY ORGANS

• פליטת דם מן השופכה, 18.
• הפרשת דם מן השופכה (Borichius).
• לעתים, צריבה כואבת בצוואר שלפוחית השתן בעת השתנה, 20.
• צריבה בעת השתנה (Richter), (Wickard), 19 , (Schreger, Fechner).
• צריבה ודחיפות בעת השתנה, ואי־שקט כללי (Wickard).
• קם להשתין (היום השביעי), 5.
• התעורר כדי להשתין בשעה 2 (היום החמישה־עשר, השישה־עשר, והימים שלאחר מכן), 5, 7. [770.]
• התעורר פעמים רבות בשל דחיפות להשתין, 5.
• דחיפות להשתין עם היקיצה, 7.
• דחיפות תכופה להשתין, 14.
• דחיפות רבה יותר, פחות שתן (היום הראשון), 7.
• דחיפות מוגברת במשך היום, ללא עלייה בכמות (היום החמישי), 6.
• נדחף להשתין במהירות כזו שבקושי יכול להתאפק (לפני הצהריים, בשעה 11, היום השלישי), 6.
• דחיפות תכופה ומהירה יותר אחר הצהריים, עם כמות קטנה יותר מאשר בבוקר (היום השלישי), 6.
• דחיפות מהירה מוגברת, והפרשה שופעת יותר (היום השביעי), 5.
• חייב לרוץ במהירות להשתין, בקומו בשעה 5, ואז בשעות 8 ו־9.30, ללא עלייה בכמות (היום השלישי), 7.
• בקימה, דחיפות מהירה יותר להשתין (היום הרביעי, השישי והשמיני, ערב היום העשרים־ושלושה), 7. [780.]
• שתן דמי (Bartolinus).
• שתן צהוב, בעל צבע עמוק, 14.
• הוא יוצא רק במעט; אדמומי מאוד, 20.
• צלול, כהה, לא מוגבר (היום הראשון), 6.
• שתן בעל צבע עז, בעל ריח חזק, ונשאר צלול (היום השלישי), 7.
• השתן מועט, כהה, עם משקע רירי (היום השישה־עשר), 5.
• אחר הצהריים, הפרשה תכופה ושופעת של שתן צהוב־בהיר (היום השלישי), 6.
• השתן, לראשונה שוב, צלול כמים (היום השמונה־עשר), 6.
• הפרשה של כמות גדולה יותר של שתן (Greenhow).
• השתנה שופעת (לאחר 15 grains), 17. [790.]
• השתן מוגבר ובעל צבע עמוק יותר (היום הרביעי), 5 ; הרבה בבת אחת (היום השישי), 5.
• השתן שופע ועכור (מ־8 עד 10 grains), 17.
• השתנה שופעת וצריבה עמה, 10.
• שתן חיוור מוגבר לאחר היציאה, 11.
• מעבר השתן מוגבר לאחר היציאה, 11.
• ההשתנה בילדים מוגברת בכמות ובתדירות, 8.
• השתן יוצא ביתר קלות; קודם לכן היה עליו תמיד להמתין זמן־מה עד שהחל לצאת, 11.
• השתן יצא בקושי־מה (Richter).
• השתן יוצא בקושי (Richter).
• עם היציאה האחרונה, בשעה 10 בערב, מעבר השתן מעוכב במקצת; הוא יוצא מן השלפוחית כמה שניות לפני שנראה; אחר כך בהפסקות, ובכל פעם עם מידה מסוימת של דחיפות, שאין השתן בא בעקבותיה מיד (היום העשירי), 5. [800.]
• השתן בכמות קטנה וחם, 13, 15.
• השתנה מועטה, 27.
• השתנה בשעה 3 (היום הרביעי), 7.
• השתנה עם היציאה (היום השני), 7.
• דחף ליציאה בעת השתנה, 8.
• שתן אחר הצהריים נעשה עכור בעמידה, עם ציפוי לבנבן בתחתית הכלי, עכירות גרגרית עדינה בתוך השתן; הריח רקוב, אמוניאקלי (היום הראשון), 7.
• השתן משאיר משקע צהוב, כדוגמת סובין, 27.

אברי המין

• זכר.
• שלפוחיות בעלות מראה חולני על אברי המין (Galen).
• האיבר מצומק וקטן; שק האשכים מכווץ כלפי מעלה (היום השביעי), [°].
• גרד של העורלה לאחר יציאה (היום השני), 7. [810.]
• דגדוג, תחושת זחילה ואודם מנומר של העורלה, 27.
• זקפות ללא סיבה (היום הראשון), 6.
• זקפות מעירות בשעה 2 לפנות בוקר, 7.
• תחושת משיכה קדימה בשופכה בישיבה, בצהריים (היום הרביעי), 6.
• האשך הימני מרגיש קר בלילה (היום השלישי), 7.
• יותרת האשך השמאלית כואבת מאוד בהליכה ובמישוש, במשך כל שעות הבוקר עד הצהריים (1/1000), 10.
• עם שק אשכים רפוי, הוא מתעורר עם דחיפות להטיל שתן; זקפה בשעה 2 לפנות בוקר (היום השלישי), 7.
• תשוקה מינית מוגברת, 13.
• גירוי מיני, עם זקפה לאחר השתנה (בשעה 2 בלילה), 5.
• הוא מתעורר בשעה 4 עם תשוקה מינית עזה (היום השלושה-עשר), 5. [820.]
• התשוקה פעילה יותר לאחר אכילה, 7.
• יותר חושניות פנימית מאשר גירוי של האיברים עצמם מאלצת אותו לספק את עצמו (בערב, בלכתו למיטה, היום החמישי), 5.
• תשוקה פעילה בערב, וצמא בלתי רגיל למים (היום האחד-עשר), 5.
• הוא התעורר בשעה 1 בלילה עם תשוקה פעילה; מבלי שהיה ער לגמרי, אחז באיברים עד פליטת הזרע; היה עליו להטיל שתן, וכשהתעורר לגמרי נדמה היה לו כאילו השעה מוכרחה להיות מאוחרת הרבה יותר (היום הרביעי), 5.
• התשוקה המוגברת הוקלה; מצב הרוח האוהבני הוסר (היום החמישי), 6.
• קרוב לוודאי שזוהי אחת התרופות הטובות ביותר לדיכוי תשוקה ערה מדי, בייחוד בילדים, דבר שרק מעט תרופות עושות, 8.
• כמויות קטנות גורמות לזקפות תכופות ומגבירות את התשוקה המינית (Rust's Mag).
• קרי בשנת הצהריים (היום השני), 4.
• קרי בשעה 3 בלילה; לאחר מכן תשוקה מינית חזקה, 7.
• לקראת הבוקר, קרי עם חלומות אהבים, דבר שלא היה במשך זמן רב (הימים השנים-עשר והשבעה-עשר), 7. [830.]
• לאחר פליטת הזרע היה עליו ללכת מיד ליציאה, בפעם הראשונה בלילה (היום השלושה-עשר), 5.
• לאחר פליטת הזרע, השתנה, 5.
• לאחר פליטת הזרע, שינה טרופה, 5.
• נקבה.
• כובד באזור הרחם, עם כאבים במותניים ובמפשעות, 10.
• כובד ברחם וכאבים בגב (Trousseau).
• זרימת דם אל הרחם (Arnemann).
• התכווצויות ברחם, עם הפרשה של מעט ריר לבן, 27.
• פעולה מגרה על הרחם ועל אברי האגן, עקב זרימת דם אל אברים אלה; גודש של כלי הדם, בייחוד הוורידים; ומכאן שהיא מסוגלת להגביר מצבים מגורים קיימים או דימומים, ולפעול כאמנאגוג במקרי amenorrhœa ו-chlorosis (Pereira).
• לחץ ומשיכה ברחם, 20.
• תחושה כואבת באיברי המין הנשיים, כאילו הם נקרעים, 27. [840.]
• הגברה של ה-fluor-albus, 10.
• הווסת מופיעה, שופעת מאוד, אף כי הופיעה זמן לא רב קודם לכן, 20.
• הווסת מופיעה שישה ימים מוקדם מדי, עם תחושת קור, 27.
• דם מופיע כמו בווסת, אצל אישה המיניקה ילד בן חודשיים, 27.
• נערה צעירה, שסבלה מ-amenorrhœa, נטלה מדי יום שלושה גרגרים של המיצוי המימי; בעקבות זאת, טעם תפל, אובדן התיאבון הטוב שהיה קודם לכן, גודש אל הראש, כאב ראש שהוקל על ידי יישומים קרים, לסירוגין עם כאבים במותניים, כאבי התכווצות במעיים; שלוש יציאות רכות ביום; הווסת, שנעדרה שלושה חודשים, הופיעה בלילה, עם כאב חמור במותניים, 14.
• לעיתים קרובות היא גורמת להפרשה גדולה של הטיהור החודשי (Hahnemann).
• ניתנה בשל וסת שופעת מדי, והגבירה אותה, 13.
• הגברה, עם קוליק, 10.
• וסת שופעת, 27. [850.]
• הזרימה אדומה כהה ועם קרישים, 27.
• וסת ממושכת, 27.
• עם הווסת, כאב אוזניים, 8.
• עם הווסת, תפיחות גזית של המעיים, 13.
• בזמן הווסת, תחושת משיכה כלפי מטה בחלחולת, עם תחושת מלאות באגן, 13.*
• עם הווסת, כאב במותניים, 14.
• הפלה; בעקבותיה, הפרשה שופעת של ריר דמי, לעיתים קרובות עם לחץ ומשיכה ברחם, 20.

RESPIRATORY APPARATUS

• גירוד בגרון, 27.
• רעד וזעזועים בגרון ובלשון במשך כמה דקות, 27. [860.]
• גירוד בגרון, עם דגדוג בקפל הצוואר, 27.
• כאב חי בגרון בעת יריקה, 27.
• כאב דוקר בצד הימני של הגרון עם כל התקף שיעול, 27.
• בחלום בלילה היה נתון בסכנה; רצה לצעוק, אך לא יכול היה, מחמת צרידות; בבוקר התעורר עם צרידות נמוך בלוע, אשר נעלמה לאחר ארוחת הבוקר (יום שלישי), 5.
• הקול צרוד; כחכוח, תחושת נזלת באף, עם צמרמורת (יום עשרים וארבעה), 7.
• קול מחוספס, בבוקר, 7.
• גירוד בגרון, המעורר שיעול, 1.
• תחושת גירוד בגרון מופיעה לעתים בשעות הבוקר, ומאלצת פעמים רבות שיעול טורדני שאינו יבש לגמרי, 1.
• גירוי מדגדג לשיעול בלוע, ללא כיח, אך עם טעם של דיו או ברזל בפה (ערב היום הארבעה עשר ובוקר היום החמישה עשר והשישה עשר), 7.
• שיעול יבש, מטריד במיוחד לקראת הערב, 27. [870.]
• שיעול צרוד, חרחרני, עמוק בצלילו, כאילו כל קנה הנשימה חי, יבש ומלא ריר, 27.
• שיעול יבש, המתעורר לעתים עקב גודש דם אל החזה (יום שני), 2.
• שיעול, שלאחריו פליטה של חומר בגודל שעועית; הוא מורכב מריר, צהוב, צמיג וקשה לפירוק, 27.
• פליטה מתמדת, הנגרמת על-ידי דגדוג וגירוד בגרון, 27.
• כיח דמי, 14, 20.
• שריקה בגרון, כאילו משהו נפל לתוך קנה הנשימה והכביד על הנשימה, 27.
• שריקה ונשימה מאומצת, 27.
• ניתנו חמש טיפות מן הטינקטורה בשל לחץ בבטן, עם כאב במותניים וחולשה ברגליים; אז הופיעו חרדה, הנשימה כאילו תיעצר בעת עלייה במדרגות; לא יכול היה לעבוד, נעשה חרד, עם שיתוק בכל הגפיים; הוורידים העוריים נעלמו; מוכרח לשבת ולישון; בתחילה הרגיש טוב יותר בהליכה מאשר בישיבה; לאחר כמה שעות הוקלו מאוד תסמינים אלה וגם תסמיני המחלה, 1.
• נשימה קשה, 27.
• נשימה מכווצת וכיח דמי, 14, 20. [880.]
• נשימה צפצפנית, שאיפה מתנשפת; בערבים, לאחר עישון טבק, 3, 8.
• אסתמה וצפצופים (Dioscorides).
• נשימה חופשית, 11.

הלב והדופק

• כאב באזור הקדם-לבבי, המתפשט עד לשכמה השמאלית, 12.
• במיטה, הלב פועם מהר יותר, ולעיתים קרובות הוא נותן פעימה חזקה מאוד, המטלטלת את כל הגוף; לרוב, אחרי חצות, אחרי השעה 2, 12.
• דפיקות לב, עם דקירות בחזה, 8.
• פעימה חזקה של הלב (a. a).
• מנות מספיקות מאיצות לעיתים קרובות את הדופק, 13.
• הדופק מלא יותר, מואץ מאוד, 20.
• הדופק מואץ יותר מן הרגיל, 14. [890.]
• דופק 104, עם תחושת חום פנימי וחוסר תיאבון, 12.
• הדופק ירד ב־4 עד 8 פעימות בדקה (לאחר שלוש שעות, מ־8 עד 10 grains), 17.
• הדופק שקוע, 17.
• הדופק איטי מאוד, 55 פעימות, חלש ומדוכא, עם קור, במיוחד לאורך הרגליים; כעבור חצי שעה, הדופק עדיין בלתי סדיר בעוצמתו ובתדירותו; תחושת הרעב גוברת; כעבור שעה, תכוף יותר, 60, חלש, ולעיתים מדלג על פעימה (זמן קצר לאחר הנטילה), 7.
• הדופק לפני אכילה, 60; לאחר מנוחת הצהריים, 70, איטי וחלש; בשלוש וחצי אחר הצהריים, בקושי 60; בתשע בערב, סדיר (יום ראשון), 7.
• בבוקר, לאחר הקימה, הדופק רק 60, חלש ומדוכא; אחר הצהריים, למעלה מ־60 פעימות (יום שני), 7.
• בבוקר, הדופק בקושי 70; ב־3 P.M. 62 (יום שלישי); ב־2 1/2 P.M., 62; ב־10 P.M., 70 (יום רביעי); ב־9 A.M., 75 (יום חמישי), 7.

ALOE. חזה

• כיווץ, עם לחץ וסחיטה תקופתיים בחזה, במיוחד במחצית הימנית (יום שני), 2.
• דקירות קופצניות דרך החזה, גם במנוחה, בשכיבה, מעכבות את הנשימה, עם מעט דפיקות לב (יום שמונה עשר), 7.
• טלטלות חותכות, קורעות, דוקרות בחזה, העוצרות לפתע את הנשימה, במיוחד אם הוא מזדקף מתנוחה כפופה או מעוותת; ימים רבים (יום חמישה עשר); גם באזור האפיגסטריום, 7. [900.]
• קוצר נשימה ודקירות קהות בחלק התחתון של החזה, 2.
• כל דקירה אורכה בקושי אינץ' אחד, והיא קשה מאוד.
• כעבור דקות אחדות משתנה מקומה; נדמה שהיא יותר מלפנים וגבוה יותר; עשרים עד שלושים דקות לאחר מכן, דקירות דומות בחזה הימני באותו מקום, אם כי פחות קשות (לאחר שלוש עד ארבע שעות), 8.
• לחץ על החזה כאילו תיחנק, 27.
• החלקים הקדמיים של החזה והצדדים עד לבתי השחי כואבים למגע, כאילו הוכו, כאילו הכאבים ממוקמים בין העצמות לבשר.
• החלק הקדמי של החזה כואב גם בשאיפה עמוקה.
• גם הבטן כואבת באותו אופן, במיוחד אזור הטבור, כואבת מעצמה ומחמירה במגע, ועוד יותר ברקמות העמוקות יותר, או במעיים עצמם, ולרוב בבוקר.
• שרירי הבטן כואבים ימים רבים בעת קימה משכיבה.
• בעת הנעת הזרועות, השרירים העוברים מן החזה אל הזרועות כואבים בנקודות חיבורם אל הצלעות (נמשך שמונה ימים), 1.
• חולשה של כל החזה, מדי פעם (ביום השני, השלישי ובימים שלאחר מכן), 7.
• חולשה של החזה במאמצים גופניים (ביום החמישי וביום השמיני), 7.
• חולשה של החזה, 11.
• כאבים לוחצים עזים מאחורי החלק העליון של עצם החזה, מתחלפים עם אותם כאבים מתחת לצלעות הימניות, 4.
• מיד עם הקימה, כאבים רגישים, לוחצים, כאילו מנקע, מאחורי אמצע עצם החזה, רק בעת הנעת הזרועות, בהתכופפות ובהצטנפות, מוקלים על-ידי יישור החזה והבלטתו קדימה (כל היום השלושה עשר), 5.
• לחץ מאחורי עצם החזה, 27. [910.]
• בעת כפיפה לצד שמאל, דקירות קצרות, צובטות, עמוק בפנים בחלק האחורי של החזה השמאלי ומתחת לפטמה השמאלית; פעם מעכבות את הנשימה, ופעם מתירות נשימה עמוקה, 8.
• דקירות עזות בחלק הקדמי של אמצע החזה השמאלי, באזור הצלע השישית, כך שכאשר הוא מנסה לנשום נשימה עמוקה עליו לחדול מכך (בערבים בשעה תשע; יום רביעי), 7.
• דקירות בצד הימני של החזה, מתחת לשד, 27.
• דקירות דרך החזה השמאלי, 4.
• דקירות מן הכבד אל החזה, קוטעות את הנשימה, 2.
• כאבים מאזור האפיגסטריום אל שני צדי החזה, 12.
• כאבים דוקרים דרך החזה השמאלי בעת הצטנפות מחמת כאבים בבטן, 4.
• במתיחה בבוקר, תחושת דקירה-משיכה בחזה השמאלי, מאזור הצלע השישית והשביעית, שטחית בלבד אך מונעת נשימה (יום חמישי), 7.
• כאב לוחץ בצלעות הימניות, מתחת לבית השחי, מתפשט אל אזור הכתף הימנית, לעבר הגב, 27.

הצוואר והגב

• זפק (a.a.). [920.]
• בצדו הימני של הצוואר מורגשת רגישות כואבת בתנועה, כאילו אחד השרירים נמשך ונמתח בכאב (היום הששה-עשר), 7.
• פצפוץ של חוליות הצוואר בעת הנעתן, בבוקר בשעה שמונה (היום השני), 6.
• בישיבה, לפני הצהריים, כאב מושך, מותח ושורף בצדו הימני של העורף, כאילו בשרירים; הוא נעלם בתנועה (היום השני).
• בישיבה אחר הצהריים אותה משיכה מותחת; בהתכופפות, שרפה (בבוקר היום השלישי, ואחר הצהריים של היום הרביעי), 6.
• מתח ולחץ בעורף, מאחורי שתי האוזניים, 27.
• כאב מושך בצדו הימני של העורף, רק בעת הנעת הצוואר, לאחר קימה ממנוחת הצהריים (היום הראשון); אותו כאב בתנועה מותח, כמעט שורף (מן היום האחד-עשר עד התשעה-עשר), 7.
• כאב מתחת לשכמה השמאלית, הבא מאזור קדם-הלב, 12.
• כאבים קהים ודוקרים (היום השלישי), 4.
• כאב קהה ודוקר, עם תחושת מעיכה, בין השכמות, יותר בצד הימני, נמשך במשך הלילה והיום שלאחריו, 2.
• כאב חבול בכל הגב, בין השכמות ועליהן, כמו לאחר התכופפות ממושכת (היום השני), 6.
• תיאבון מועט מאוד במשך ימים רבים; באחר צהריים אחד תיאבון רב מאוד, אכל שתי מנות גדולות בערב.
• בלילה שלאחר מכן, כאב באזור החוליה הגבית האחרונה, כאילו מושבו בחוט השדרה; לא יכול היה לשכב על הגב, אלא רק על הצדדים; פעם פשׂוט ישר, פעם עם הירכיים כפופות אל הגוף.
• בקימה נעלם הדבר (היום העשרים ואחד), 1. [930.]
• לחץ ומשיכה באזור הכליה הימנית (היום השני), 2.
• כאבים עזים בכליות, 18.
• כאבים בגב וכבדות ברחם (Trousseau).
• כאב יורה בגב התחתון, לעבר פי הטבעת, הירכיים והבטן התחתונה, 26.
• לומבגו, לסירוגין עם כאב ראש, 14.
• דקירות בטחול הנמשכות אל המותניים, בלילה, 2.
• דקירות אל המותניים, 20.
• כאבים במותניים המעירים מן השינה, עם תשישות, 10.
• כאבים במותניים עם הופעת הווסת, 14 ; עם רוגז, 4 ; לסירוגין עם כאב ראש, 14 ; ועם יציאת דם מפי הטבעת, 20.
• משיכה ושרפה באזור העצה (Richter). [940.]
• כאבים בעצה (Sandelin).
• ההפרעות בעצה מתגברות, 19.
• זעוף ורוגזני במשך כמה ימים; ביום הרביעי כאבים עזים מושכים בעצה, שהתפשטו על פני כל האגן; הם מילאו אותו רוגז; הם החמירו בערבים, ונמשכו שמונה ימים, 3

(שני גריין שנטחנו עם סוכר חלב), 1.

• כאבים בעצה, במנוחה ובתנועה (היום השני), 12.
• כאבים בעצה בקימה בבוקר; במשך היום יש משיכה בעצה, עם תחושת כבדות בה, במיוחד בישיבה (היום השני), 2.
• כבדות באזור העצה המערבת את האגן ופועלת על החלחולת, מכבידה עליה (הימים השלישי והרביעי), 2.
• לחץ וכבדות באזור העצה, במיוחד בישיבה, מוקלים בתנועה (נמשך במשך שמונה ימים), 2.
• נוקשה לגמרי בעצה לאחר ישיבה, וקשה לו לקום; אז הדבר מורגש כמשא בעצה ובאגן (מן היום השלישי עד החמישי), 2.
• שרפה, נשיכה ודקירה על העצה, בין העור לבשר, כמו מפלסטר חרדל (אחר הצהריים של היום השלישי, לאחר שהבחילה נעלמה), 12. [950.]
• דקירות באזור העצה הימני, 2.
• קרקור באזור עצם הזנב, מחזורי, נמשך כמה דקות (הימים הראשון והשני), 2.
• כאב בעצם הזנב, כאילו נפל עליה, 1.

הגפיים העליונות

• כאב לוחץ כלפי חוץ בכתף (יום ראשון); בכתף השמאלית (יום שני), 4.
• כאבים קהים, דוקרים, מן הכתף אל האולנה (יום שני), 4.
• פצפוץ במפרק הכתף השמאלית בעת תנועתה (בוקר היום הרביעי), 6.
• זיעה בבית השחי, 7.
• כבדות בזרוע הימנית, (יום שני), 4.
• משיכה לוחצת או שיתוקית בזרוע הימנית העליונה, סמוך למפרק הכתף, במנוחה ובתנועה (יום שלישי), 6.
• פרונקל בזרוע העליונה, 4. [960.]
• כאבים במרפק, 4.
• בלילה, במיטה, כאב לוחץ באמה הימנית; הוא התחיל באמצע האמה והסתיים במפרק שורש כף היד, שם נדמה היה כאילו ילחץ את עצמות שורש כף היד זו מזו (יום תשיעי), 1.
• משיכה שיתוקית בחלק הקדמי של האמה (יום שלישי), 6.
• משיכה קופצנית רגישה, כאילו בבשר, מן האמה השמאלית אל כף היד, שש עד שמונה פעמים, בזו אחר זו במהירות, בעת ישיבה ללא תנועה וכתיבה (בין 3 ל-4 P.M., יום שלישי), 7.
• כאבים באמה המסתיימים במפרק שורש כף היד, 1.
• כאב הלוחץ את עצמות שורש כף היד זו מזו, 1.
• חולשה של מפרק שורש כף היד, 8.
• משיכה אל תוך כף היד, 7.
• בעת מתיחת היד השמאלית נדמה כאילו העצבים קצרים מדי, ונמשכים כמו במכת חשמל, 8.
• ביד השמאלית ובאמה, תחושה כאילו נרדמו מבפנים; מדי פעם קפיצה פנימית ועוויתות ללא כאבים (יום שלישי), 8. [970.]
• היד השמאלית נרדמת בשעות שלפני הצהריים, בעת ישיבה בעגלה (יום שלישי), 8.
• ידיים קרות, 5, 6, 7.
• ידיים קרות, כפות רגליים חמות; בערבים, 5.
• ידיים נפוחות בערב, בין שמונה לעשר, עם חום וגרד מדגדג, במיוחד בכריות האגודל, המחייב שפשוף נמרץ; מרגישות כאילו קפאו (יום שלושה-עשר), 5.
• תחושה כאילו שערה מונחת על גב היד, וגם על גב האצבעות; פעמים רבות, 8.
• תחושה מוזרה בפלנגות האחרונות של היד השמאלית, בייחוד כאילו השערות שם מתרוממות לאטן; נדמה לו כאילו שערה מונחת על האצבעות (יום שביעי), 4.
• משיכה רגישה חוזרת בעצמות המסרק ובמפרקי האצבע האמצעית הימנית (3 P.M., יום ראשון), 7.
• במפרק המסרק של האצבע הרביעית, כאב דוקר ומושך החוזר לעיתים קרובות (יום ראשון), 4.
• משיכה כואבת ונוקשות של האצבע האמצעית השמאלית, שמושבן בעיקר במפרק המסרק (יום ראשון); כאב משיכה קופצני במפרק המסרק של האצבע הרביעית השמאלית (יום שני); כאבים ונוקשות באצבע האמצעית הימנית (יום שלישי), 4. [980.]
• תפרים קורעים מכאיבים מאוד במפרק השני של האצבע הרביעית השמאלית (יום תשיעי), 5.
• כאב כאילו לאחר נקע או הצטננות במפרק האחרון של האצבע הרביעית השמאלית (יום תשיעי), 5.
• כאב עמום בקונדילים התחתונים של הפלנגות הראשונות של יד ימין, בערבים, 1.
• תפרים דקים במפרקי האצבעות (יום שביעי), 4.
• תפרים במפרקי האצבעות, 2.
• משיכה במפרק האגודל השמאלי (זמן קצר לאחר הנטילה); אחר כך בשעות שלפני הצהריים ובמנוחת הצהריים (יום ראשון), 1.
• כאב משיכה חוזר, כאילו מנוקע, במפרק האחרון של האגודל השמאלי (ננקע שלושה חודשים קודם לכן), (יום רביעי), 7.
• כתם כיבי אדום ומודלק, עם תחושת קריעה, באצבע השלישית של יד ימין, 27.
• כאב תחת הציפורן של האצבע המורה השמאלית, 27.

גפיים תחתונות

• עייפות וכבדות של הגפיים התחתונות (ביום השני, השלישי והשמיני), 4. [990.]
• בשכיבה לאחר אכילה, הגפיים נרדמות (ביום החמישה־עשר), 7.
• כל הרגל השמאלית רדומה, ללא גורם מעורר (לאחר שעה), 7.
• כבדות של הרגליים, ביום השני, 2.
• חולשה מכאיבה ברגליים, עם כאב בהיפוכונדריום, 1.
• חולשה מכאיבה בהליכה, בייחוד בשוק, במפרק הקרסול ובאזור המפשעה, 10.
• קולות פקיעה במפרק הירך הימני, בקימה בבוקר ובהליכה (ביום השני), 6.
• משיכה בעכוז השמאלי, חולפת עד מהרה, אך שבה לעיתים קרובות, 2.
• דקירות באמצע העכוז, בהתכופפות, 27.
• כבדות וכאב מחמת תשישות בחלק העליון של הירך הימנית (ביום הרביעי), 4.
• כבדות בשתי הירכיים (ביום השישי), 4. [1000.]
• כאב לוחץ כלפי חוץ בירך (ביום הראשון), 4.
• כאב מושך מטה מן המותן אל אמצע הירך, 12.
• כאב בצד הפנימי של הירך השמאלית (לאחר שעה), 8.
• קור בחלק התחתון של הירך עד מעל לברך, 7.
• קריעה בירך הימנית, מעל למפרק הברך, 27.
• קריעה בירך הימנית, 14.
• גרד בצדה הפנימי של הירך השמאלית, 8.
• זחילה, גרד, נשיכה, בפיקות הברכיים, בשוקיים ובמשטח הפנימי של הירך, 27.
• כאבים בברך, 4.
• דקירות, תוך כדי הליכה, במפרק הברך הימני, 27. [1010.]
• דקירה בברך הימנית, כמעט שגרמה לה ליפול, 27.
• גרד בחלל הפופליטאלי, 8.
• ( *עייפות מכאיבה בשוק. [°], 10 .)
• חולשה של מפרק הקרסול, 8.
• כאב, כאילו מנקע, בעצם הקרסול החיצונית השמאלית בהליכה, 27.
• בערב, בשכיבה במיטה, ובבוקר, תחושה כאילו מפרק הקרסול נקוע, או הבוהן הגדולה השמאלית, או אצבע או אגודל שנקעו כמה חודשים קודם לכן (ביום השלישי), 6.
• כאבים בכף הרגל (Hong).
• משיכות מכאיבות בכל כף הרגל הימנית, 27.
• בערב, כאב חמור, כאילו מנקע וחבול, בגיד אכילס, בייחוד בכף הרגל השמאלית (לאחר תשע שעות), 8.
• באמצע הסוליה הימנית, בפנים, כאילו בעצם, משיכה רגישה קבועה במקום מוגבל (ביום הראשון), 7. [1020.]
• הסוליה כואבת במנוחה, 1.
• הסוליות כואבות בהליכה על מרצפות, כאילו עשה מסע ארוך, 1.
• כפות רגליים קרות, 5, 6, 7 ; לאחר אכילה, ללא ישנוניות, 7 ; בערב, 20 ; בערב במיטה, 5 ; מונעות שינה בלילה, 5 ; בעיקר בחלק הקדמי של אצבעות הרגליים בלבד, 7.
• כאב בשוליים הפנימיים של עצם המסרק של הבוהן הגדולה השמאלית, בהליכה ובמנוחה; תחילה יש לחץ, ולאחר מכן באה משיכה קלה, כאילו הלחץ מתפשט (לאחר חמש־עשרה שעות), 1.
• הוא מתעורר פעמים רבות בלילה, עם מעט צמרמורת וכאב רגיש בבוהן הגדולה בכל תנועה, כאילו היא נקועה, פעם בימין פעם בשמאל, ולא היה אפשר להבחין אם במפרק הראשון או האחרון (ביום הראשון, ושוב ביום השישי), 5.
• אחר הצהריים, בהליכה במגפיים, כאב באצבע השלישית של רגל ימין, כאילו קפאה (ביום הארבעה־עשר), 5.
• במשך כמה ימים, כאב בזרת רגל ימין, כמו מכוויות קור (ביום העשרים וחמישה), 7.

כלליות

• הזנקות מתוך חרדה, 14.
• כאבי משיכה שיתוקיים במקומות שונים (היום השמונה-עשר), 7.
• שיתוק בכל הגפיים, עם חרדה, 1. [1030.]
• אפיסת כוחות כללית (לאחר 15 גריין), 17.
• חולשה רבה, מזג פלגמטי (ביום השני); עייפות (ביום הראשון והשלישי), 4.
• חולשה ונטייה להקיא, לאחר מזון חמוץ, 1.
• עייפות, חולשה, וקור זוחל, כאשר הוא יוצא מן המיטה אל חדר חם, 5.
• הכוחות והדופק שקעו, לאחר הקאה, 17.
• לאות וכאב במותניים עם היקיצה, 10.
• עצל; אם הוא יושב, הוא מתלבט אם לקום, 8.
• עושה מסלול הליכה של חמישה מייל במהירות רבה מאוד, ללא עייפות או קושי (ביום השלישי), 5.
• חזק מן הרגיל לתרגילים גופניים, ואינו חלש ותשוש כל כך בימים שלאחר מכן כרגיל (אחר הצהריים של היום הראשון), 7. [1040.]
• כל הגוף רגיש מאוד, 27.
• כאבים חולפים, כאילו מחבלה או מנקע, במקומות שונים; באמת השמאלית, בשכמה הימנית, בצד השמאלי של הצלעות וכו' (היום החמישה-עשר), 7.
• לעיתים קרובות, כאב משיכה רגיש במקומות שונים בגוף, כאילו הוא מערב את העצמות; למשל, בברך הימנית, כאילו במפרק, בעת ישיבה ללא תנועה; מתעייף מהר יותר בתנועה (ביום הרביעי), 7.
• כאבים מקפצים, מושכים, קהים ודוקרים במפרקי האצבעות, הברכיים והמרפקים (ביום החמישי), 4.
• כאבים קהים ודוקרים במפרקים (היום השמיני), 4.
• כאבים מחולשה בעצמות הקרסול ובמפרקי הידיים, 8.

עור

• החולשה הייתה מועטה, אף כאשר העור היה בעל גוון זהוב מאוד, 13.
• הוורידים העוריים נעלמו, עם חרדה בבית החזה, 1.
• התרחבות רבה של הוורידים, 20.
• פצעונים רבים במקומות שונים (היום החמישי), 4. [1050.]
• על הבטן, פצעונים קטנים בגודל ראש סיכה, מוגבהים, מגורים, עם אדמומיות תחומה, מגרדים ומכריחים לגרד (משפשוף הטינקטורה), 1.
• שחין בזרוע העליונה (היום החמישי), 4.
• פצעונים כואבים, כעין קשריות, בעור; מתחת לסנטר, מאחורי הלסת בצד ימין (היום השלישי), 8.
• האפידרמיס נסדק, ומופרש חומר סמיך (a.a.).
• לאחר שתלש מכף הרגל מעט עור קשה עמוק מדי, נוצר פצע, העלה מוגלה באיטיות, ולא נרפא (מן היום השלישי עד היום השבעה-עשר), 5.
• מקומות שגירודם פצע את העור כואבים ברגישות רבה, 8.
• כאבים במקומות שונים, עם נפיחות, 12.
• גרד נושך בטבור בערב, המכריח לשפשף, 1.
• גרד עז בנקודה קטנה בצדו הפנימי של הירך השמאלית, מעל לברך (היום הראשון), 8.
• תחושת זחילה, גרד ותחושת נשיכה, במקומות שונים, 25. [1060.]
• גרד בגומת הברך השמאלית; אחר כך בימנית, וחמור יותר, 8.
• גרד, חום ונפיחות של הידיים כאילו קפאו מקור, 1.
• תסמיני הידיים, כאילו מכוויות קור, 5.

FEVER

• לעיתים רחוקות צמרמורת או תחושת קור, 20.
• צמרמורת, 7, 26.
• הוא חש קור בכל פעם שהוא מתרחק מן התנור, 1.
• רעד בכל הגוף, עם כאב עוויתי בבטן, 2.
• תחושת קור בזמן היציאה, 8.
• תחושת קור בעורף, עם פעימה פועמת של העורקים, 4.
• צינה, ולאחריה תפיחות וזעזועים מעל מפרקי הירכיים, 1. [1070.]
• צינה בהתעוררות בלילה, עם כאב בבוהן הרגל, 5.
• צמרמורת, עם תחושה של נזלת, 5.
• קר לו באוויר הפתוח ובחדר, 7.
• זחילות קור, 6 ; דרך העור, 7 ; במורד הגב, 7.
• צמרמורות זוחלות, עם יגיעה וחולשה, כאשר הוא בא מן המיטה אל חדר חם, 5.
• קור בכל הגוף, עם דופק חלש, 7.
• קור בידיים וברגליים, 5, 6.
• ידיים ורגליים קרות לאחר אכילה, ללא ישנוניות, 7.
• מתעורר פעמים רבות בלילה עם צמרמורת (ביום השני), 5.
• קור בידיים וברגליים (ביום הרביעי והחמישי), 5. [1080.]
• כפות רגליים קרות בשעת שכיבה לישון בשעה 9 (ביום החמישי), 5.
• קור בכפות הרגליים העולה עד לשוקיים, בערב, במיטה, מופיע לאחר פליטת זרע, ומונע שינה במשך שעתיים או שלוש (ביום החמישי), 5.
• ידיים ורגליים קרות בבוקר; כפות הרגליים קרות במשך כל אחר הצהריים; לקראת ערב הן נעשות חמות פתאום, וכך גם הידיים (ביום השישי), 5.
• כפות הרגליים קרות במשך כל הלילה; שינה מועטה (ביום השמיני), 5.
• הוא חש קור רב בלילה (מן היום התשיעי עד העשירי), 5.
• כפות רגליים חמות וידיים קרות כקרח במשך כל הערב; הן התחלפו לעיתים קרובות במשך היום; פעם כפות הרגליים והידיים, פעם רק הידיים, קרות (ביום העשירי), 5.
• בלילה שבין היום העשירי לאחד-עשר, צמרמורת, בעיקר משעה 1 עד 2, פוחתת לקראת הבוקר, 5.
• כאשר הוא, בשעות לפני הצהריים, עבר מחדר קר אל חדר מחומם מאוד, הופיעו יגיעה, חולשה וצמרמורות זוחלות בכל הגוף (ביום האחד-עשר), 5.
• רעד בכל הגוף; הדבר זוחל בכל עצמותיו כמו קור, בעת בליעה איטית של ה-Aloes, ולאחר רבע שעה נעשה כעין רעד קר זוחל; הוא יורד במיוחד במורד הגב, וגם בגפיים; בישיבה הוא מזקיף את גופו; אינו משתנה בהליכה אנה ואנה; נמשך ארבעים דקות, 6.
• לאחר אכילה, קור וצמרמורת של הידיים והרגליים; לאחר הליכה, כפות הרגליים נעשות חמות, הידיים פחות; בערב, שתיהן חמות (ביום הראשון), 6. [1090.]
• בצהריים, הירכיים עד הברכיים קרות, החלק הקדמי של כפות הרגליים, סביב האצבעות במיוחד, בעיקר בשנת הצהריים; בשעה 3 כפות הרגליים נעשות חמות, הידיים בשעה 4 (ביום הראשון), 7.
• בערב כפות הרגליים נעשות קרות, ולכן אינו יכול להירדם (ביום השלישי), 7.
• צינה בשעה 3, בקימה; במשך כל היום רגיש מאוד לקור; קר לו באוויר הפתוח ובחדר; חמור יותר אחר הצהריים; הקור עובר דרך עור כל הגוף, עם מעט בלבול, במיוחד במצח; בערב, רגליים קרות עד הברכיים, למרות שכיבה על הספה בחדר חם (ביום התשיעי), 7.
• קר לו; לעיתים קרובות הדבר זוחל במורד גבו (ביום העשירי), 7.
• לא היה יכול להירדם לפני שעה 1 מחמת קור ברגליים, אשר בתחילה נעשו קרות במיטה (ביום העשרים), 7.
• צמרמורת ורגישות לאוויר (ביום העשרים ושלושה), 7.
• בערב, כפות רגליים קרות, עד השוקיים, ולכן לא היה יכול להירדם (ביום העשרים ושלושה), 7.
• הדבר זוחל לעיתים תכופות במורד הגב, עם רגליים קרות מאוד עד הברך (ביום העשרים וארבעה), 7.
• בלילה שבין היום הארבעה-עשר לחמישה-עשר, ללא צמרמורת, ועם שינה טובה; מזג האוויר נעשה חם יותר, 5. [1100.]
• הקור נסבל טוב יותר, אף על פי שישן בחדר חם, 8.
• חום, עם צמא עז ביותר, 20.
• חום בוער בחלקים שונים של הגוף, במיוחד בפנים ועל הקרקפת, 20.
• תחושת חמימות בקרקפת, 6.
• חום, 20.
• אדום מאוד, במיוחד בפנים, 14.
• גודש כללי של העור; הוא אדום מאוד, במיוחד בפנים, והטמפרטורה מוגברת, 20.
• חום, ולאחריו זיעה, 20.
• זיעה בבית השחי (אחרי 2 אחה"צ, ביום הראשון), 7.
• לכל זיעתו ריח חזק מאוד; היא מזהמת את האוויר, במיוחד בלילה, בחדר השינה (ביום התשעה-עשר), 7. [1110.]
• זיעה בחילה באיברי המין, 5.
• זיעה בלילה, לאחר שתייה, 8.

שינה וחלומות

• בערב, באוויר הפתוח, פיהוקים עזים ותכופים, ללא ישנוניות, 8.
• פיהוקים תכופים, עמוקים וקולניים, לאחר שנת הצהריים, 7.
• פיהוק רב (בערב בשעה 8), 7.
• פיהוק עם רעב (בערב), 5.
• פיהוקים עזים ותכופים עם מתיחה, לפני הצהריים; הוא פוער את הפה לרווחה (יום אחד־עשר ושנים־עשר), 5.
• עייף מוקדם בערב; פיהוק רב, אפילו בשעה 8 (יום ראשון), 7.
• הוא גם משרה שינה, לא רק משום שהוא מסלק גורמים מפריעים, אלא משום שיש לו תכונות נדיפות (Schrœder).
• שינה שקטה לחלוטין בלילה (לאחר חמשה־עשר גריין, בבוקר ובערב), 17. [1120.]
• לאחר ארוחה ישנוני מאוד; שכב שעתיים במצב מנומנם, חצי חסר הכרה, שמתוכו היה עליו להתאמץ כדי להתעורר.
• במשך שינה זו היה מודע לכך שהוא שומע דברים רבים, מבלי שהיה מסוגל לזכרם כראוי או להתעורר (יום שני), 5.
• לאחר ארוחה אין שינה; היה יכול מיד לעבוד היטב בלי ישנוניות (יום חמישי), 5.
• לאחר ארוחה ישנוני (יום אחד־עשר), שנת צהריים (יום חמישה־עשר ושישה־עשר), 5.
• בבוקר שכב זמן רב יותר בשינה מנומנמת (יום רביעי), 7.
• שינת בוקר ממושכת ומנומנמת; תשוקה מינית לפני הקימה (יום עשרים), 7.
• בבוקר שכב עד סמוך לשעה 8 (יום חמישה־עשר), 5.
• שנת צהריים ממושכת ומנומנמת, אינו יכול להתעורר; לאחר הקימה, פיהוקים תכופים, עמוקים וקולניים (יום שלישי), 7.
• שינה מנומנמת, רק בצהריים, לא בבוקר ולא בערב (יום שלישי), 7.
• שכיבה מנומנמת לאחר היקיצה (יום שני), 7.
• אחרי ארוחת הערב, נמנום; עיניו נעצמות (יום רביעי), 7. [1130.]
• אין שינה (יום חמישי), 7.
• שנת צהריים, עם חזיונות רודפים; המון מחשבות חלומיות (יום ארבעה־עשר), 7.
• עייף מוקדם בערב (יום ראשון); הוא אף נרדם על הספה (יום חמישי), 5.
• ישנוני מאוד, אדיש בערב (יום שלושה־עשר ושלושים ואחד), 8.
• אין ישנוניות בזמן קריאה, לאחר ארוחה, עם ידיים ורגליים קרות (יום ראשון), 7.
• ער זמן רב בערב (יום ראשון), 6.
• גרד בזרועות המונע שינה.
• אינו יכול להירדם זמן רב, משום שעייפות הערב נעלמה; המון מחשבות מעסיק אותו; בבוקר הוא שוכב בנמנום עד אשר נהיה יום; עייף ותשוש; התשוקה המינית מתעוררת לעיתים קרובות (יום תשעה־עשר), 7.
• אינו יכול להירדם עד שעה אחת בגלל רגליים קרות, 7.
• ההירדמות מופרעת בשל כפות רגליים קרות, 7. [1140.]
• שינה חסרת מנוחה, עם יקיצה ותחושת קור (יום חמישי), 5.
• לאחר פליטת זרע, שינה חסרת מנוחה, עם יקיצות חוזרות, בשעה 8 בבוקר, כאשר הוא חייב מיד ללכת ליציאה; יציאה שופעת, בכוח, כמה שעות אחרי הקודמת (יום חמישי), 5.
• חש קור עז בלילה, בעת שהטיל שתן בשעה 2; חשב שוודאי מאוחר משתיים (יום תשיעי), 5.
• שינה חסרת מנוחה (יום עשירי ואחד־עשר), עם יקיצות חוזרות; בשעה אחת וחצי היה עליו להטיל שתן, זמן קצר לאחר מכן, גירוי מיני, עם זקפה, 5.
• בלילות שבין יום אחד־עשר לשנים־עשר, ובין יום שנים־עשר לשלושה־עשר, מעט תחושת קור, שינה טובה יותר; בשעה שתיים וחצי התעורר והחל להטיל שתן; היה ריר סמיך בפה ובלוע, 5.
• לאחר ישנוניות בערב, שנת לילה גרועה, חצי ער ללא הרף, קור בכפות הרגליים במיטה, תחושת קור רבה, מוח נרגש (יום שלושה־עשר וארבעה־עשר), 5.
• ער לגמרי זמן רב, בערבים רבים, בגלל קור ופעילות בראש; שינה מנומנמת, רק לקראת ארבע או חמש בבוקר (ימים אחד־עשר עד ארבעה־עשר), 5.
• התעורר בלילה עם צמא, שותה כוס מים קרים ופורץ בזיעה, במשך כמה לילות, 8.
• התעורר לעיתים קרובות; הדחיפות אילצה אותו לקום, ואז יציאה קלה (יום ארבעה־עשר), 5.
• ישן רע; נרגש (נפשית); מנומנם; דחיפות רבה להטיל שתן; נדודי שינה לפני חצות, 27. [1150.]
• נדודי שינה.
• נדודי שינה מחצות עד 5 A.M., 27.
• שינה חסרת מנוחה מאוד; היא משליכה מעליה את כיסויי המיטה, 26.
• חסר מנוחה בלילה שבין היום הראשון לשני; ער פעמים רבות, ומיד לאחר מכן גירוי מיני שאין לעמוד בפניו; בשפשוף הוא חלף מיד, 7.
• עוויתות, עם שינה חסרת מנוחה ומוח נרגש, 5.
• חש קור בלילה, 5; בשעה 3, בקומו, 7.
• תחושת קור המעירה מן השינה בלילה, 5.
• התינוק גונח בשנתו, ומזיע בשפע בכל גופו, 6.
• לפרקים, התעוררות מלאה, 5. [1160.]
• לאחר שקם בשעה 3, נשאר ער לגמרי (יום רביעי), 6.
• התעורר בשעה 3, עם דחיפות להטיל שתן (יום רביעי); ללא יציאה ועם דחיפות להטיל שתן (יום חמישי), 6.
• הדחיפות ליציאה ולהטלת שתן מוציאה אותו מן המיטה בשעה 6 (יום חמישה־עשר), מוקדם עם היקיצה (יום עשרים ואחד ועשרים ושניים), 7.
• קימה מאוחרת, עם דחיפות רבה ליציאה ולהטלת שתן (יום אחד־עשר), 5.
• מתעורר בהרגשה טובה, בשעה 5 (יום חמישי), 7.
• שינה מנומנמת לקראת הבוקר, עם פחות קור מאשר בלילה (יום ארבעה־עשר), 5.
• בבוקר שכב עד סמוך לשעה 8 (יום חמישה־עשר), 5.
• הוא מתעורר בשעה 5, אינו יכול לעורר את עצמו בגלל מחשבות חלומיות; חש עייפות נעימה; השכיבה נראית נוחה מאוד (יום חמישה־עשר), 7.
• שיעול יבש בלילה, 1.
• כאבים באמה במיטה, 1. [1170.]
• כאב בגב בלילה, 1.
• כאבים במותניים בעת היקיצה, 10.
• כאבים במותניים בקימה בבוקר, 2; פקיעה של מפרק הירך, 6.
• חלומות כבדים בלילה, 8.
• בלילה, בחלום, היה בסכנה ורצה לצעוק, אך לא יכול היה מפאת צרידות, 5.
• חזיונות רודפים זה את זה בשנת הצהריים, 7.
• חלום על מפלצות עצומות ועל כל מיני בעלי־חיים, 27.
• חלומות שהוא משוגע ושכולם מביטים בו, 27.
• בהתעוררות, פעיל לגמרי, לפני שבע, עם חלומות רבים בלתי־מובחנים; אחרת הוא מתעורר בתשע (יום שני), 6.
• אין שינה עמוקה; קור; מתעורר בשעה 3 מתוך מסה של חלומות מבולבלים, את האחרון זכר, אך בקומו גם הוא נשכח (יום רביעי), 7. [1180.]
• חלומות לקראת הבוקר שהוא התפנה במכנסיו (יום עשרים וארבעה), 7.

תנאים

• החמרה.
• ( בוקר ), בדרך כלל מתעורר בבוקר עם דחף עז ליציאה וכו'; לפני השעה 5, מתעורר עם עוררות בראש; יציאה; בשעה 5 A.M., נפיחות בגרון; בשעה 6, יציאה דלילה; עוויתות באזור הטבור; בשעה 7, רעב עם היקיצה, לאחר היקיצה, כאבים במעיים, וצואה דייסתית וכו'; לאחר הקימה, יציאה; בקימה, דחיפות במתן שתן; בין 8 ל-9, נפיחות בגרון; המון מחשבות מעסיק אותו ומונע ממנו להירדם שוב; יציאה וכאב ראש; כאבים באף; יובש באף; רצון עקר להתעטש; דימום מן האף; דקירה בלשון; תחושת שפשוף בלוע; כיח רירי; טעם מר; תיאבון מועט; כאבי בטן; כאב במעיים (גם בערב); הפרעות גזים; פליטת גזים; גזים בעלי ריח רע; יציאה דלילה; שלשול; שלשול צהוב וכו'; גרד ליד פי הטבעת; צרידות; השתעלויות יבשות וקצרות; משיכות בחזה; קנקים בחוליות הצוואר; ידיים ורגליים קרות; דופק חלש.
• ( לפני הצהריים ), מצב רוח אומלל מאז שעות לפני הצהריים; נסער מאוד; לחץ בראש, לאחר השעה 11; כאב אוזניים; טעם רע בבסיס הלשון; רעב זאבי; כאבי התכווצות במעיים בין 10 ל-12; בעירה בעורף; האפידידימיס רגיש; היד נרדמת; צמרמורת וכו'.
• ( אחר הצהריים ), אחר הצהריים הוא בדרך כלל זמן ההחמרה, במיוחד של תסמיני הריריות; רוגז מחמיר; נסער; כאב במצח; כאב מוגלתי בחלק העליון של הראש; נזלת שופעת פתאומית; נזלת; פרץ דם מן האף; רעב; צמא; כאבי חיתוך בבטן; גזים בעלי ריח רע; שלשול; ארבע יציאות; יציאה; בשעה 3 P.M., גרד של הטחורים; משיכה בשופכה בחצות; דחיפות מוגברת במתן שתן; כאב בצוואר; בעירה בעצם העצה; משיכות במפרקי האצבעות; כאב באצבעות הרגליים; הרגליים והידיים קרות בצהריים; בשעה 3, כפות הרגליים חמות; בשעה 4, הידיים; כפות רגליים קרות; רגליים קרות; בצהריים, כבדות; גם אחר הצהריים, בלי שינה; צמרמורת; דופק אטי יותר.
• ( ערב ), התסמינים מופיעים בערב, במיוחד; לקראת ערב, שיעול יבש; רוגז וכאב במתניים מתגברים; אדיש וישנוני; כאבי ירי בראש (וגם בבוקר שלמחרת); לחץ בעיניים; קור בקצה האף; כאב אוזניים; צביטות באוזן; קנקים במפרק הלסת; יובש בפה עם צמא; נפיחות בגרון; תיאבון מועט; גרד בטבור; פליטת גזים מרובה; בעלי ריח רע; דחף ליציאה; יציאה; יציאה בשעה 10 P.M.; יציאה מאוחרת; שלשול; זחילות בפי הטבעת; גרד של הטחורים (וגם בבוקר); דקירות בטחורים; דחיפות במתן שתן; תשוקה מינית; דגדוג בגרון, המכריח להשתעל (וגם בבקרים); דקירות בחזה; כאב בפלנגות; הידיים נפוחות וחמות; התקפי מצוקה, ותחושת חום מעל הירכיים אל תוך המתניים; כאב בגיד אכילס; כפות רגליים קרות, עד השוקיים; כאבי נקע (וגם בבוקר); פיהוק ורעב.
• ( לילה ), כאב שיניים; דקירות בטחול, המעירות אותו; הלימה בבטן בשכיבה; כאבים מעל המתניים המעירים אותו; פליטת גזים במשך כל הלילה; דחף ליציאה; דחיפות בעת מתן שתן; זעזועים המאלצים אותו להזדקף מן המיטה; התעוררות עם צמרמורת; התעוררות עם צמרמורת וכאב בבוהן; זיעה בעלת ריח רע; זיעה מופרזת.
• ( לפני חצות ), נדודי שינה.
• ( אחרי חצות ), כאב בטן ושלשול; תשוקה מינית בשעה 1 A.M.; צמרמורת בין 1 ל-2 A.M.; נעלמת לקראת הבוקר; בשעה 2 A.M., מתעורר ליציאה, עם דחיפות במתן שתן; אחרי 2 A.M., דפיקות לב במיטה; בשעה 3, נפיחות בגרון; ער בשעה 3 A.M.; עם חלומות; בגלל יציאה דלילה; יציאה, עם צמרמורת; בשעה 4 A.M., יציאה; תשוקה מינית; ישנוניות, מחצות עד 5 A.M.
• ( אוויר פתוח ), כאב בחך הרך, לאחר החלקה על הקרח; אף אדום באוויר הפתוח; סלידה מהליכה ברוח.
• ( מיד לאחר הכניסה למיטה ), פיצוץ פתאומי וקנוק באוזן השמאלית וכו'.
• ( כיפוף הגוף קדימה ), התכופפות מחמירה את כאב הראש; התכופפות קדימה מגבירה את הכאב בכבד; כאב בעצם החזה; בעירה בצוואר; דקירות באמצע ה"עכוז", בעת התכופפות.
• ( קור ), מזג אוויר מעונן גורם לרוגז; רגיש מאוד למזג אוויר קר; סבילות מופחתת לקור; אוויר קר צח מגביר את כאב הראש; קול מחוספס חוזר באוויר הפתוח והקר; כאב בבטן מהתקררות.
• ( בעת לעיסה ), החך כואב וכו'.
• ( מגע ), כאבים בראש; משיכות וכו'.
• ( חשכה ), כאב ראש.
• ( אחרי ארוחת צהריים ), יציאה קטנה וכו'.
• ( שכיבה ), שכיבה על הבטן, עם כאבי חיתוך סביב הטבור, אך ללא הקלה; מחמת כאב בגב אינו יכול לשכב על הגב, רק על הצד; בשכיבה בחדר חם, רגליים קרות; בשכיבה (וגם זמן-מה לאחר מכן), הלימה בראש.
• ( תנועה ), מאמץ מגביר את כאב הראש; כאב באף, רק בתנועה; בחילה; כאבי החיתוך בבטן; הכאב מן הגזים; הכאבים מן הקיבה אל החזה; בתנועה, בייחוד של הזרועות, כאב בעצם החזה; קנקים בחוליות הצוואר; כאב בצוואר; הבוהן מרגישה כאילו יש בה נקע.
• ( בהנעת הזרוע ), הקשת מן הזרוע אל החזה כואבת.
• ( לחץ ), כאבי הבטן; הבטן רגישה למגע; נראה שמחמיר את התסמינים.
• ( בהידוק השיניים זו לזו ), תחושת נימול מאחורי האוזניים; כאב.
• ( בהרמת הגוף ), בקימה משכיבה, שרירי הבטן כואבים; בקימה מתוך התכופפות, קפיצות בחזה; בקימה בבוקר, כאב בחזה כאילו יש בו נקע.
• ( מנוחה ), פעימות בבטן ודפיקות לב; כאב לרוחב המתניים; במנוחת הצהריים, כפות רגליים קרות.
• ( ישיבה ), בעת ישיבה, פעימה בפי הטבעת; בעת ישיבה, יותר לחץ במתניים; כובד במתניים; לאחר ישיבה, נוקשות במתניים.
• ( יריקה ), כאב שפשופי בגרון הקול.
• ( עמידה ), כאב בכבד.
• ( אחרי יציאה ), כאב בפי הטבעת.
• ( מתיחת הגוף ), כאבים בבטן; דקירה, משיכה בחזה.
• ( בהושטת היד ), כאב בה, כאילו היא קצרה מדי.
• ( הליכה ), בהליכה, מזדעזע בראש; קפיצות בהיפוכונדריום השמאלי; דקירות בפי הטבעת; קנקים במפרק הירך; דקירות במפרק הברך הימני; כאב בעצם הקרסול השמאלית; צמרמורות קלות; סחרחורת בעלייה במדרגות ובפנייה מהירה; בכל צעד, הדקירות ברקה מחמירות מאוד; בעת פסיעה שגויה, כאב בכף הקיבה; במאמץ גופני, כאב בחזה.
• ( חום ), כאב ראש.
• ( כתיבה ), משיכה באמה השמאלית.
• הקלה.
• ( אחר הצהריים ), פליטת גזים קלה.
• ( ערב ), מצב הרוח האומלל טוב יותר; מצב רוח מפויס; נטייה לעבודה; אינו מתרגז; ערנות; מצב רוח שמח; יובש בשפתיים; צמרמורת; הידיים והרגליים שוב חמות.
• ( באוויר קריר ), כאב ראש.
• ( אוויר פתוח ), מרגיש טוב יותר; בעיקר כאב הראש והרוגז פוחתים; התעמלות באוויר הפתוח מקלה; כל התסמינים נעלמים או מוקלים בתנועה באוויר הפתוח; הליכה באוויר הפתוח מקלה על כאב במעיים.
• ( כיפוף הגוף קדימה ), כאבי הבטן מכריחים אותו לשבת כפוף ומכווץ; התכווצות מקלה את כאבי החיתוך בבטן.
• ( אור ), כאב ראש.
• ( תנועה ), משיכות; בעירות בצוואר; כאבי עצם העצה.
• ( לחץ ), תחושה חבולה בראש; הוא מוכרח ללחוץ על הבטן, והדבר מקל עליו; מקל.
• ( מנוחה ), עליו לשבת בלי לנוע, אחרת יצטרך להקיא.
• ( ישיבה ), עליו לשבת ולישון, עם חרדה בחזה.
• ( בהתיישרות מלאה ), כאב בעצם החזה.
• ( הליכה ), טוב יותר מאשר בישיבה; כאב במתניים; כפות הרגליים הקרות מתחממות; הידיים פחות; מוקל בהסתובבות.
• ( מזג אוויר חם ), צמרמורת.